Xnet

Xnet (מבוטא: "אקס-נט") פורטל הלייף סטייל של חטיבת המגזינים בקבוצת ידיעות אחרונות. האתר הושק באפריל 2011 והוא מציע מגוון ערוצי תוכן ובהם אופנה, עיצוב, אדריכלות, אוכל, יחסים, טיולים ובריאות. לצד אלה משלב האתר גם ערוצים ייחודיים לשבועונים והירחונים של ידיעות אחרונות כמו לאשה, פנאי פלוס, בלייזר ו-GoStyle.

האתר מארח תכנים ושירותים של אתרים-שותפים, בהם רדיו מהות החיים המופעל בידי קרן אריסון, מאגר האטרקציות למשפחה Kinderland, מגזין הפנאי הוותיק מרמלדה, מאגר המבשלים הביתיים "תבשיל", "כמוני", רשת חברתית מקוונת ייחודית בנושאי בריאות של מכון גרטנר במרכז הרפואי שיבא, ערוצי הלייף-סטייל של ענני תקשורת ומאגר סרטוני ההדרכה בווידאו.

Xnet מפעיל מערכת עיתונאית עצמאית, ומתאפיין בעיצוב גרפי עתיר תמונות, המתאים לעידן המסך הרחב והאינטרנט המהיר. האתר מפעיל פלטפורמת בלוגים עצמאית, המארחת עשרות כותבים, בהם אמנים, אנשי אקדמיה ואנשי מקצוע מכל תחומי התוכן.

בטרם מלאה שנה לפעילותו רשם Xnet חשיפה ליותר ממיליון ו-300 אלף גולשים ייחודיים בחודש (Unique Users על פי נתוני Google Analytics לחודש ינואר 2012), והתברג במקום ה-15 ברשימת 20 אתרי התוכן הגדולים בישראל שפרסמה הוועדה למדרוג אתרי האינטרנט בישראל בחודש ינואר 2012.

העורך הראשי של האתר הוא אילן יצחייק, המנהל המסחרי הוא פיני גורן.

Xnet
Xnet
סוג אתר סגנון חיים
תאריך ההקמה 2011
בעלות ידיעות אחרונות
שירותים עיקריים פורטל, סגנון חיים, אדריכלות
www.xnet.co.il

הקטלוג

הקטלוג של Xnet (הושק בספטמבר 2011) הוא זירת האופנה המקוונת הגדולה בישראל. הקטלוג מציג מותגים ומעצבים מובילים, ומציע את הקולקציות שלהם למכירה אונליין בחנות מקוונת וממותגת.

אדריכלות

ערוץ האדריכלות שהושק במסגרת עליית האתר, הוא הראשון מסוגו בישראל ומביא ידיעות חדשותיות וכתבות עומק מקוריות בתחום האדריכלות והתכנון העירוני מהארץ ומהעולם. המאפיין המרכזי של הכתבות, לבד מהטקסט, הוא ריבוי התמונות והשימוש בטכנולוגיות מתקדמות ברשת כמו גם וידאו. עורך הערוץ הוא איתי כ"ץ. בין הצלמים הבולטים המשתתפים בערוץ ניתן למצוא את טל ניסים, אביעד בר נס ואיתי סיקולסקי.

קישורים חיצוניים

אברהם יסקי

אברהם יסקי (14 באפריל 1927 - 27 במרץ 2014) היה אדריכל ישראלי, חתן פרס ישראל לאדריכלות לשנת 1982. היה פרופסור חבר בפקולטה לאדריכלות בטכניון, פרופסור מן המניין ואמריטוס בבית הספר לאדריכלות באוניברסיטת תל אביב. תכנן מבנים רבים ברחבי ישראל ובעיקר מגדלים רבים בתל אביב, מרביתם בשיתוף האדריכלים יעקב גיל ויוסי סיוון.

אנדרטה

אנדרטה (נהגית אַנְדַּרְטָה, אך גם אַנְדְּרָטָה), או יד הם פסלים, פסל סביבתי, מיצב או מבנה המוצב במקום מסוים, שמטרתו להנציח אישים חשובים, או מאורעות היסטוריים וכדומה.

בעת העתיקה התקיימה הפרדה יחסית בין פיסול אנדרטאות לבין פיסול שיועד לעיטור מבנים או שימש כפסל חופשי הניתן להעברה בחלל. פעמים רבות נוצרו האנדרטאות בקנה מידה מונומנטלי, כלומר קנה מידה הגדול מקומת אדם. מיקומה של האנדרטה היה מוגדר וברור; היא הוצבה במקום המרכזי בעיר, מקום שפעמים רבות היה מזוהה עם השלטון. כך לדוגמה הוצבו בפורום הרומאי עמודי ניצחון כמו "עמוד טראיאנוס" או שערי ניצחון כדוגמת "שער טיטוס" ו"קשת קונסטנטינוס".

פעמים רבות ממקמים אנדרטה על גבעה, הר, או על מקום שמבליט אותה באזור ומבודד אותה. פעמים רבות מציבים אנדרטה באזור שבו התרחש האירוע המונצח בה.

לעיתים השתמשו האמנים בתבליט על גבי מבנה אדריכלי, אולם לעיתים שימש פסל פיגורטיבי ותלת-ממדי כאנדרטה. מבנה כזה הציג את דיוקנו של השליט, ובכך ביקש לבסס את שלטונו, או לחלופין הציג רעיון מופשט שנתפש כאידיאל של בני התקופה. כך לדוגמה הוצגו פסלי "טיכה", פסלי נשים אשר היוו ייצוג חזותי של העיר. דוגמה מודרנית של רעיון זה אפשר למצוא ב"פסל החירות" שבניו יורק.

הכתיב "אנדרטא" מופיע בתלמוד, בעיקר בדיונים הנוגעים בפסלי עבודה זרה להבדיל אנדרטא מפסל לעבודה זרה. מקור המילה במילה היוונית "אנדרו" (=איש, גבר). המילה "אנדרטה" נכנסה לשימוש בעברית בתקופת קום המדינה, עם הקמת אנדרטאות לזכר חללי צה"ל. בתשובה למכתב למערכת "לשוננו לעם" כתב הבלשן עלי איתן כי "מכיוון שהמצבות בתל אביב ובקריית ענבים אינן פסלים של בני אדם, אין השם אנדרטה הולמן, אלא היה צריך לקרוא להן מצבת זיכרון או יד".

אסתי גינזבורג

אסתר דפנה (אסתי) גינזבורג-קייזמן (נולדה ב-6 במרץ 1990) היא דוגמנית, שחקנית ומנחת טלוויזיה ישראלית.

באוהאוס

באוהאוס (בגרמנית: Bauhaus, להאזנה (מידע • עזרה)) הוא שמו של בית ספר לעיצוב ואדריכלות שנוסד על ידי ולטר גרופיוס, ופעל בגרמניה בתקופה שבין שתי מלחמות העולם, בין השנים 1919–1933. הבאוהאוס נדד בין שלוש ערים: ויימאר (שבה נוסד), דסאו וברלין. בבית ספר זה התחנכו ולימדו אדריכלים מפורסמים רבים, אשר פיתחו את הסגנון הבינלאומי, שהוא אחת האסכולות החשובות ביותר באדריכלות המודרנית. הבאוהאוס ידוע בעיקר כסגנון אדריכלי, אך עסק גם בתחומים של עיצוב פנים ועיצוב רהיטים וכלי בית שונים ‏–‏ תחומים שנלמדו בבית הספר עוד לפני שמקצוע האדריכלות נלמד בו.

בית ליסין

בית ליסין היה מבנה ששימש לאירועי תרבות ולמופעי תיאטרון. המבנה, בפינת הרחובות ויצמן וזכרון יעקב בתל אביב, תוכנן על ידי האדריכלים (לימים שניהם זוכי פרס ישראל) בנימין אידלסון ואריה שרון. על תכנון הבית זכו האדריכלים בפרס רוקח.

דני קרוון

דני קרוון (נולד ב-7 בדצמבר 1930) הוא פסל, מעצב תפאורות וצייר ישראלי, חתן פרס ישראל לשנת 1977.

חופש הפטמה

חופש הפטמה (אנגלית: Topfreedom) היא תנועה חברתית ופוליטית המבקשת שינויים בחוק על מנת לאפשר לנשים להיות טופלס במקומות ציבוריים, בהם גברים ונערים יכולים להיות חשופי חזה, כביטוי של שוויון בין המינים. באופן ספציפי, התנועה מבקשת ביטול חוקים אשר מגבילים את זכות האישה לא לכסות את החזה בציבור.

בנוסף, פעילי תנועת חופש הפטמה מנסים לאפשר לנשים מיניקות להניק בציבור באופן גלוי, ולאפשר לנשים להשתזף ללא חלק עליון.

יזהר כהן

יזהר כהן (נולד ב-13 במרץ 1951) הוא זמר ומלחין ישראלי, הישראלי הראשון שזכה בתחרות הזמר של האירוויזיון (1978).

כיכר צינה דיזנגוף

כיכר צינה דיזנגוף (מוכרת בשם כיכר דיזנגוף), נמצאת בתל אביב ברחוב דיזנגוף במפגשו עם הרחובות ריינס, פינסקר, בן עמי וזמנהוף. הכיכר קרויה על שם צינה דיזנגוף, רעייתו של ראש העיר הראשון, מאיר דיזנגוף. הכיכר נחשבת כאחד מסמליה של העיר תל אביב.

לאשה

לאִשה הוא שבועון ישראלי בהוצאת "קבוצת ידיעות אחרונות", הפונה לקהל נשי. הוא המגזין הנפוץ ביותר בישראל, ובשנת 2017 הגיע שיעור החשיפה שלו ל-5.4%.

בין השנים 1999–2014 הייתה אורנה ננר העורכת הראשית של המגזין. נכון לשנת 2014 העורכת הראשית שלו היא קרינה שטוטלנד, והעורכת האחראית שלו היא מרים נופך-מוזס.

ליהוק

ליהוק הוא תהליך בחירת ושכירת הצוות המשתתף בהפקה אמנותית או בידורית כגון סרט קולנוע, הצגה או חדשיר והתאמתם לתפקידיהם בהפקה בהתאם לתוכנית ההפקה כגון בהתאם לתסריט או למחזה הכתוב.

הליהוק יכול להתחיל בקריאה ארצית למועמדים להבחן או בבחירה מתוך רשימת מועמדים מוגבלת. כיום ישנם בעלי מקצוע, הנקראים "מלהקים", המסייעים להתאמת שחקן או שחקנית לדמות נדרשת. לאחר גיבוש רשימת מועמדים, נערכים להם מבחני בד לבדיקת התאמתם לתפקיד.

מיגון

מיגון הוא שם כולל לאמצעים שמטרתם להגן על דבר מסוים (אדם, כלי רכב או מבנה) ולמנוע מפגיעות חיצוניות לגרום לו נזק.

מיכאל יעקובסון

מיכאל יעקובסון (נולד ב-1 בנובמבר 1979) הוא אדריכל, גאוגרף, בלוגר, צלם, סופר ועיתונאי ישראלי, זוכה פרס רכטר לאדריכל צעיר לשנת 2014.

משכן הנשיא

משכן הנשיא (הידוע גם בשם בית הנשיא או משכן נשיאי ישראל) הוא מעונם הרשמי ומשרדם של נשיאי מדינת ישראל. המעון נמצא ברחוב הנשיא בשכונת טלביה בירושלים, ומשמש את הנשיאים משנת 1971.

סמליל

סַמְלִיל (בלועזית, לוֹגוֹ) הוא אלמנט גרפי, איור או עיבוד טקסט שנוצר או עובד במטרה לסמל ולייצג גורם מסוים (בדרך כלל, ארגון או מוצר) ולהיות מזוהה עמו בתודעת הציבור.

ברוב המקרים, ילווה הסמליל במלל. לעיתים, ישולב המלל כחלק מהאלמנט הגרפי ולעיתים הסמליל יכיל טקסט בלבד, ללא אובייקט גרפי נלווה.

הסמליל יכול להופיע על נייר המכתבים של הארגון, על המוצרים שלו, על המבנים שבהם הוא שוכן, על מדי עובדיו ובמקומות נוספים שבהם יש לזהות את הארגון.

עדה כרמי-מלמד

עדה כרמי-מלמד (נולדה ב-24 בדצמבר 1936, תל אביב) היא אדריכלית ישראלית, מן הבולטות ביותר כיום באדריכלות הישראלית וכלת פרס ישראל לאדריכלות לשנת ה'תשס"ז.

עופרה עופר

עופרה עופר אורן (נולדה ב-4 ביולי 1951 בתל אביב), סופרת, בלוגרית, מתרגמת ועורכת ישראלית. לימדה אנגלית בבית הספר לאומנויות ע"ש תלמה ילין בגבעתיים.

שולמית נדלר

שולמית נדלר (16 באוגוסט 1923 - 27 באוגוסט 2016) הייתה אדריכלית ישראלית שפעלה במסגרת משרד "נדלר, נדלר, ביקסון, גיל אדריכלים" - מהבולטים במשרדי האדריכלים בישראל במחצית השנייה של המאה העשרים.

שימור מבנים

שימור מבנים היא פעולה אדריכלית-הנדסית שנועדה לחדש מבנים בעלי חשיבות היסטורית, תרבותית ואדריכלית. פעולת השימור כוללת מכלול פעולות שמטרתן להבטיח המשך קיום תקין ושלם של המבנים והאתרים המיועדים. הפרקטיקה של השימור כוללת: הגנה (על ידי גידור או קירוי), תחזוקה, ייצוב, שימור הקיים (Preservation), שיחזור (החזרת האתר לצורה שהייתה בעבר ללא תוספות או שינויים), שיקום (כולל התאמה מחדש), בנייה חדשה (רה-קונסטרוקציה על סמך תיעוד), העברה (של המבנה למקום אחר), פרוק והרכבה מחדש, שיכפול (יצירת העתק מדויק, "Replica"), ושימור חזית או פרטים. קיימות מספר גישות של שימור הנובעות מהשקפות עולם שונות וצורות התייחסות שונות לתפקיד המבנה במרקם העירוני או באתר בו הוא נמצא, לחלקו במורשת ההיסטורית ולמאפייניו העיצוביים והאסתטיים.

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.