ULTRASAT

ULTRASAT הוא לווין מדעי המצויד בטלסקופ אסטרונומי בתחום קרינה אולטרה-סגול (UV), בעל שדה רחב במיוחד (210 מעלות רבועות) המיועד לחקור שנויים בזמן. הפרויקט, יוזמה של מכון ויצמן למדע ומכון הטכנולוגי של קליפורניה (Caltech), בשלבי תכנון, ואמור להיות משוגר לחלל ב-2023[1].

ULTRASAT
תיאור לווין ULTRASAT המוצע
מידע כללי
סוכנות חלל סוכנות החלל הישראלית
ונאס"א
יצרן התעשייה האווירית לישראל, JPL ואל-אופ
משימה
סוג משימה גילוי מוקדם של סופרנובות ותופעות משתנות אחרות
לוויין של כדור הארץ
מסלול קצת מעל מסלול גיאוסטציונרי
נטייה 0 מעלות
אפואפסיד 36,080 ק"מ
זמן הקפה יום שלם
מידע טכני
משקל בשיגור 160 ק"ג

משימת הלווין

לווין ULTRASAT יחקור את התופעות הדינמיות ביקום, שכוללות בין היתר התפוצצות של כוכבים בסיום חייהם (סופרנובאי). קרינה UV נפלטת בשלב מוקדם של האירוע אך לא ניתנת לגלוי בטלסקופים בקרקע עקב בליעתה על ידי האטמוספירה ולכן מכשירים אלה רואים את האירוע מאוחר יותר כאשר נפלטת אור נראה או אינפרה-אדום. יכולתו של   ULTRASAT פי 300 מהמחוש הרגיש ביותר התחום UV עד כה – GALEX  - בשל שדה ראייה הרבה יותר גדול ועשוי לגלות עד 100 או יותר סופרנובאי במשך שנה. תופעות אחרות כגון התפרצות קרני גאמא ((GRB, בליעת כוכבים א"י חורים שחורים וTDE’s   גם חשובים.

הטלסקופ העל סגול יכוון רוב הזמן לאחד משני אזורים לא רחוקים מהקוטב הגלקטי הצפון (חצי שנה) והדרום (החצי האחר) וייתן התראות לטלסקופים אחרים במקרה של גלוי אירוע . אך אם יתקבל ממחושים אחרים התראה על אירוע מעניין, ("מטרות מזדמנות"), יוכל הלוויין לעבור לכוון האירוע לזמן מסוים. למשל גלוי של גלי כבידה על ידי  LIGO כולל מידע כללי על כוון. השדה הרחב של ULTRASAT יאפשר לגלות את המקור מקרינהUV  שנפלטת עם האירוע.  

בפרויקט זה יש התבססות על הניסיון והידע הנצבר בפרויקט הטאווקס (TAUVEX). שם הלווין בא מ- Ultraviolet Transient Astronomy Satellite[2], בעבר קראו לו (LIMSAT (Less Is More[3].

מסלול הלווין

בבדיקת ההתכנות הראשונית נבחן מסלול לווייני נמוך בגובה של 720 ק"מ, במסלול מסונכרן שמש dawn dusk, זמן חציית קו המשווה בשעה מקומית 18:00. במסלול זה מצלמת הלווין תמיד הייתה פונה לחלל עמוק, עם פאנלים הסולריים של הלווין בכוון השמש. אך במשך כמה חודשים כל השנה, שדה הראיה היה חוצה את שביל החלב, בו הרקע ובליעה של אור מגלקסיות רחוקות חזקים. בהצעה שהוגשה לנאס"א בדצמבר-2014, שונה המסלול והלווין יהיה קצת מעל מסלול גיאוסטציונרי. במסלול זה, כוון המצלמה יהיה לאזור קרוב לקוטב השמימי (צפון או דרום). תקשורת רציפה לתחנות קרקע תאפשר העברת כל התמונות לעיבוד מתאים[4].

גופים המעורבים בפרויקט

הפרויקט הוא פרויקט ישראלי - אמריקאי משותף של סוכנות החלל הישראלית ומעבדת הנעה סילונית (JPL) של נאס"א, גופים בתעשייה: התעשייה האווירית - מבת-חלל ואלביט מערכות - אלאופ ובאקדמיה: מכון ויצמן למדע, אוניברסיטת תל אביב והמכון הטכנולוגי של קליפורניה (CALTECH). גם מרכז המחקר הגרמני DESY הצטרף לפרויקט.

סטאטוס הפרויקט

השלמת בדיקת התכנות ראשונית בינואר 2012. דצמבר 2012, הכנת הצעה משותפת של שתי סוכנויות החלל (Mission of Opportunity). תוכנית זו של נאס"א בוטלה לשנה זו והוגשה הצעה חדשה בדצמבר 2014. על פי ההצעה הלוויין יפותח וישוגר עד 2021.

תחומי אחריות

חלוקת האחריות בין הגופים בפרויקט כוללת:

תחום אחריות גוף אחראי
מערכת התקשורת מרכז המחקר איימס של נאס"א
אינטגרציה של המצלמה מרכז המחקר איימס של נאס"א
גלאי המצלמה ורכביה המעבדה הלאומית לורנס ברקלי והמעבדה להנעה סילונית (JPL) של נאס"א
מרכז פיענוח ומידע קרקעי CALTECH
פלטפורמת הלווין תעשייה אווירית / מבת חלל
מצלמת הלווין אלביט / אל-אופ
שיגור ארצות הברית

מבנה הלווין

הלוויין מפותח על בסיס מרכב גנרי ללוויינים (IMPS) שפותח במפעל מבת של התעשייה האווירית. מצלמת הלוויין מפותחת בחברת אל-אופ.

מצלמת הלוויין

בהצעה החדשה, (דצמבר 2014) מצלמת הלוויין מורכבת מטלסקופ אחד, בעלת שדה של 210 מעלות ריבועיות. הגלאי, CCD רגישה לתחום אולטרה-סגול, מקורר לטמפרטורה נמוכה להקטין זרם חושך. הטלסקופ תפותח על ידי JPL או על ידי אל-אופ.

יש שימוש בידע וניסיון שנצבר מטלסקופ טאווקס.

מאפיין ערך
אורך מוקד 320 מ"מ
תחום אורכי הגל 220-280 נאנו-מטר
זמן אינטגרציה 900 שניות

מקורות נוספים

הרצאות כנס החלל השמיני הבינלאומי ע"ש אל"ם אילן רמון, ינואר 2013:

  • מטעד לטלסקופ חלל בתחום האולטרא סגול, אילן פורת, ראש תחום חלל, אלאופ־אלביט מערכות
  • הרצאת מנכ"ל סוכנות החלל הישראלית, מנחם קדרון, משרד המדע והטכנולוגיה
  • הרצאת מנהל פיתוח נושאים עתידיים, מבת־חלל, התעשייה האווירית

לקריאה נוספת

הערות שוליים

  1. ^ מסע הקסם המדעי, מכון ויצמן, לוויין ועליו טלסקופ חלל ישראלי ישוגר ב-2023, באתר ynet, 12 באוגוסט 2019
  2. ^ אודות הלווין באתר מכון ויצמן
  3. ^ הרצאה אודות הלווין בכנס החלל ע"ש אילן רמון
  4. ^ הרצאות כנס החלל ע"ש אילן רמון ה-10, ינואר 2015
2023

שנת 2023 היא השנה ה-23 במאה ה-21. זוהי שנה רגילה, שאורכה 365 ימים. 1 בינואר 2023 לפי הלוח הגרגוריאני מקדים את 1 בינואר לפי הלוח היוליאני ב-13 ימים. כל התאריכים שלהלן הם לפי הלוח הגרגוריאני.

לוויינים ישראליים

ישראל החלה את פעילותה בחלל בראשית שנות ה-80, ושיגרה מאז לחלל לוויינים אחדים, לשימושים צבאיים, לשימושים אזרחיים, ולמחקר.

הלוויינים הצבאיים, מסדרת "אופק", שוגרו מבסיס פלמחים בישראל, למעט הלוויין הצבאי טכסאר-פולאריס (המכונה גם אופק 8), ששוגר עבור ישראל מהודו. השיגורים הצבאיים בוצעו באמצעות משגר שביט, שפותח ויוצר בישראל על בסיס תכנון של משגר טילים צבאי ישראלי מדגם יריחו 2. הלוויינים האזרחיים שוגרו מבסיסי שיגור זרים, בהם קוסמודרום בייקונור בקזחסטן ובסיס החלל האירופי קורו בגיאנה הצרפתית. לוויין התקשורת "עמוס 6" נועד לשיגור מקייפ קנוורל בפלורידה אך התרסק על כן השיגור בטרם שוגר. לוויינים ישראלים זעירים שוגרו מהודו, רוסיה וארצות הברית.

לוויינים נבנים במדינות רבות, וכמעט כל מדינה בעולם משתמשת בשירותי לוויין, אך רק למדינות מעטות, ובהן ישראל, יש יכולת לשגר בעצמן לוויינים לחלל. יכולת השיגור של ישראל מוגבלת ללוויינים קלי משקל ולמסלולים נמוכים בלבד. ההשקעה של ממשלת ישראל בתחום החלל בשנת 2018 הייתה כ-82 מיליון שקלים. מעל 40 חברות בישראל וכ-2000 עובדים מועסקים בתחום החלל כגון פיתוח רכיבים ללוויינים והתעסקות בתחום החלל.[דרוש מקור] אך באפריל 2019 הודיע ראש הממשלה לאחר ניסיון הנחתת גשושית ישראלית על הירח במימון תורמים, כי הוא שוקל לקדם "תוכנית חלל" ישראלית חדשה אשר תתוקצב במימון ממשלתי וציבורי.

ישראל לוויינים ישראליים ותוכניות חלל אחרות
לווייני תקשורת עמוס ( 123456E )
לווייני צילום מסחריים ארוסאופטסאט
לוויינים צבאיים אביראופקטכסאר
לווייני מחקר וטלסקופים ULTRASAT‏* • טאווקס* • ונוס* • DIDO • *SHALOM • *SLOSHSAT
לווייני סטודנטים ואוניברסיטאות טכסאטדוכיפת 1דוכיפת 2דוכיפת 3SAMSONBGUSAT
חלליות וגשושיות בראשית • ‏MuSAR‏*
יכולות שיגור משגר שביטבסיס פלמחים
משימות אנלוגיות למאדים D-MARS
ארגונים ישראליים קשורים סוכנות החלל הישראליתמפא"תהתעשייה האווירית לישראלSpaceIL
* שיתופי פעולה בינלאומיים

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.