TheMarker

TheMarkerעברית: דה מרקר) הוא עיתון יומי כלכלי ישראלי ואתר חדשות כלכלי מבית עיתון "הארץ". הוקם בידי גיא רולניק ואיתן אבריאל. החל מינואר 2008, הוא נמכר כעיתון יומי עצמאי. לעיתון גם ירחון כלכלי (הנושא את השם TheMarker Magazine) ורשת חברתית מקוונת בשם TheMarker cafe. מערכת העיתון פועלת בבניין "הארץ" בתל אביב. העורך הראשי של TheMarker הוא אלוף בן, אבי בר-אלי משמש כעורך תחתיו ועורך המגזין הוא איתן אבריאל.[1]

Internet-news-reader.svg TheMarker
הלוגו של TheMarker
תדירות יומון וירחון
מו"ל הארץ
מייסד גיא רולניק ואיתן אבריאל
עורך אלוף בן
שפה עברית
מדינה ישראל
www.themarker.com

היסטוריה

אתר האינטרנט TheMarker נחשף לציבור ב-1 במאי 2000 ונועד להציג סיקור שוטף של שוק ההון בישראל ובעולם, תחום ההיי-טק, ענפי הפרסום והמדיה, ענף הנדל"ן, שוק העבודה, צרכנות, עולם המשפט הישראלי, רכב ותחבורה. עד אז, היווה אתר האינטרנט של "גלובס" היחיד בישראל העוסק בחדשות מתחום הכלכלה.

המייסד והמקים של TheMarker הוא גיא רולניק ואליו הצטרפו איתן אבריאל המשמש כיום כעורכו של המגזין ועדו פולק המשמש כיום כמנהל הטכנולוגיות הראשי של קבוצת המדיה מטומי. רולניק, אבריאל ופולק הקימו את TheMarker ב-1999. המשקיעים הראשונים היו קבוצת "הארץ" ואתר האינטרנט הכלכלי האמריקאי TheStreet.com - שיתוף פעולה שהתפתח על רקע שגשוג כלכלי וגאות בענפי ההיי-טק והאינטרנט בישראל ובעולם. לצורך הקמת האתר גויסו כ-30 עיתונאים ליצירת מערכת חדשות עצמאית, שתשרת את האתר בלבד, ותפעל במנותק ממערכת המדור הכלכלי של עיתון הארץ. בהמשך הועלתה לרשת מהדורה אנגלית של האתר - שתכניה שולבו במסגרת TheStreet.

שיתוף הפעולה בין אתר TheMarker לבין עיתון "הארץ" החל ב-2001 והורחב בהדרגה. בינואר 2005 במה שנחשב כצעד תקדימי בעולם העיתונות בישראל, אומץ המותג האינטרנטי TheMarker על ידי העיתון המודפס - ומדור הכלכלה של "הארץ" זכה לשם "הארץ TheMarker" ולעיצוב מחודש בפורמט טבלואיד הקטן ביחס לשאר חלקי העיתון. בנוסף, התמסד שיתוף הפעולה בתחום התוכן בין האתר למהדורה המודפסת. בפורמט החדש הגבירה "הארץ" את תחרותה בעיתון הכלכלי הוותיק "גלובס". התחזקות TheMarker ומעמדו של גיא רולניק ב"הארץ" היו אחת הסיבות לעזיבת חנוך מרמרי את עריכת "הארץ" לאחר 13 שנים.

בשתי שנותיו הראשונות הכיל גיליון של TheMarker כחמישים עמודים, וב-2007 הוגדל הגיליון לכשמונים עמודים. שינוי נוסף חל בכותרת העיתון: הכיתוב שהופיע מתחת לשם העיתון, "עיתון הכלכלה והעסקים של הארץ", הוחלף לכיתוב "עיתון הכלכלה והעסקים של ישראל". ידיעות מעטות מ-TheMarker הרכיבו מדי יום את עמוד הכלכלה של החינמון "ישראל היום" בשנתו הראשונה. ב-2007 החלה לפעול באתר TheMarker הרשת החברתית המקוונת ואתר הבלוגים TheMarker Café. בתחילת שנת 2008, לקראת הוצאתו לאור של "כלכליסט", יומון כלכלי חדש מקבוצת "ידיעות אחרונות", הגדיל TheMarker את מספר עמודיו, והחל להימכר גם כעיתון עצמאי, נפרד מ"הארץ".

בעקבות מחאת האוהלים של קיץ 2011 אמר חוקר העיתונות ד"ר רפי מן כי TheMarker תרם להנחת התשתית הציבורית למחאה זו. "אני חושב שמבחינה זאת הוא באמת יותר בולט מעיתונים אחרים".[2]

החל ממאי 2018 מחלק האתר את הכתבות לכתבות פתוחות וכתבות סגורות אשר הגישה אליהן כרוכה בתשלומים בכרטיס אשראי.[3] פורמט התשלומים דומה לפורמט המוצע באתר הארץ.

מדיניות

אתר TheMarker מציג מדיניות אתית נוקשה כחלק מ"מדיניות המערכת":

"על מנת למנוע ספקות לגבי האפשרות של ערבוב שיקולים אישיים או עסקיים בעבודת המערכת, מנועים כל עובדי מערכת TheMarker מלהחזיק במניות, אגרות חוב קונצרניות, אופציות, כתבי אופציות וניירות ערך אחרים, בין אם הם נסחרים בתל אביב ובין אם בבורסות אחרות. למיטב ידיעתנו, זוהי ההגבלה החמורה ביותר הקיימת בעיתונות הישראלית, כמו גם בעיתונות הזרה".

מדורים

כל גיליון מחולק למדורים המסודרים לפי נושאים ומקלים על ההתמצאות במוסף: חדשות, דעות (של חברי המערכת, בעיקר גיא רולניק, מירב ארלוזורוב וסמי פרץ, לצד קוראי העיתון), היי-טק ותקשורת, נדל"ן ותשתיות, פרסום שיווק ומדיה, עבודה וקריירה, משפטים, צרכנות, כלכלה עולמית ושוק ההון. ביום ראשון המוסף מצומצם בגודלו. ביום שישי הוא יוצא בגרסה הקרויה Markerweek, שלה אופי מגזיני וכמה כתבים ייעודיים.

תביעה על הפרת זכויות יוצרים

העיתון "מעריב" וכתביו הכלכליים תבעו את אתר TheMarker ועורכיו על הפרת זכויות יוצרים נרחבת, במסגרתה במהלך השנים 2001–2002 העתיק אתר TheMarker באופן שיטתי כתבות ממדור "עסקים" של "מעריב", ללא רשות וללא מתן קרדיט לכתבי "מעריב". TheMarker טען שמדובר בסקירת עיתונות לגיטימית, שלא חייבה מתן קרדיט, על פי הנוהג המקובל באותה תקופה. ב-17 באוקטובר 2012 פסק בית המשפט המחוזי מרכז שאתר TheMarker אכן הפר את זכויות היוצרים של "מעריב" וכתביו, ואף הטיל חובות אישית על גיא רולניק ואיתן אבריאל, מייסדי TheMarker. סכום הפיצויים ל"מעריב" ולכתביו נקבע על 5.5 מיליון ש"ח ועוד 180,000 ש"ח הוצאות משפט.[4] שני הצדדים ערערו לבית המשפט העליון, ובפשרה שהושגה ביניהם נקבע ש-TheMarker ישלם למעריב פיצוי בסך 3.3 מיליון ש"ח ותבוטל החבות האישית של רולניק ואבריאל.[5]

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ מערכת –דהמרקר, www.themarker.com
  2. ^ ערוץ 2: TheMarker הפך לעיתון המשפיע ביותר בישראל; תרם להנחת התשתית למחאה, באתר TheMarker‏, 10 באוקטובר 2011
  3. ^ הודעת האתר לגבי תשלום על תכניו. 14 במאי 2018
  4. ^ לי-אור אברבך, ‏"דה מרקר" ישלם ל"מעריב" כ-6 מ' ש' על הפרת זכויות יוצרים, באתר גלובס, 17 באוקטובר 2012
    ת"א 1549-08-08 מעריב הוצאת מודיעין בע"מ ואח' נ' ביזנסנט מידע מקוון בע"מ ואח', ניתן ב-17 באוקטובר 2012
  5. ^ אורן פרסיקו, שוטף פלוס 3,650, באתר העין השביעית, 12 ביוני 2013
Nrg

nrg360 (וקודם לכן, "nrg") היה אתר חדשות ישראלי שבסיום דרכו היה בבעלות קבוצת "ישראל היום" ופעל בשיתוף עם העיתון "מקור ראשון". האתר נוסד על ידי "מעריב החזקות", חברת האם של "מעריב", ועד לשנת 2014 נקרא "nrg מעריב". האתר פעל בשיתוף עם העיתון "מעריב" עד שנת 2014, אז נמכר האתר לקבוצת "ישראל היום"' שינה את שמו ל-nrg. ב-2017 שם האתר שונה ל-nrg360 עקב השקת האפליקציה "360 התמונה המלאה" וגרסת המובייל אשר מפנה לכתובת אתר 360. ב-10 בינואר 2018 האתר נסגר ותכניו, שנצברו במשך שנות פעולתו, הועברו לאתר של "מקור ראשון".

אמזון

אמזון נקודה קום בע"מ (באנגלית: .Amazon.com Inc;‏ נאסד"ק: AMZN), המוכרת בשם המקוצר אמזון, היא חברה אמריקנית למסחר אלקטרוני ושירותי מחשוב ענן. החברה שבסיסה בסיאטל, וושינגטון, נוסדה ב-5 ביולי 1994. היא הייתה מחלוצות המסחר באינטרנט והתפרסמה בראשיתה במכירת ספרים, אך בהמשך החלה למכור גם דיסקים, סרטים, מוצרי אלקטרוניקה, בגדים ועוד. כיום ניתן לקנות באתר מגוון רחב מאוד של מוצרים.

בעשור הראשון של המאה ה-21 הרחיבה אמזון את פעילותה לתחומים נוספים מלבד המסחר האלקטרוני. החברה היא יצרנית קורא הספרים האלקטרוני הראשון, האמזון קינדל (Kindle) ומספקת חנות ספרים להורדה למכשיר. כמו כן היא מפעילה חנות אפליקציות למערכת ההפעלה אנדרואיד, אשר כפופה לפיקוח וסינון. מאז 2006 הובילה אמזון את התחום הצומח של מחשוב ענן, תחת היחידה העסקית AWS, עם נתח שוק של 31% בשנת 2015.

על פי דירוג חברת דירוג האתרים אלקסה, נכון ל-2015, אמזון הוא האתר ה-13 הנצפה ביותר באינטרנט.

נכון לשנת 2017, העסיקה החברה כ-341,000 עובדים ברחבי העולם, ושווי השוק שלה באותה שנה עמד על 542.2 מיליארד דולר.

בנקאי

בנקאי הוא אדם העוסק בבנקאות. יש המשתמשים במושג זה לתיאור נושאי המשרה הבכירים בבנק, ולא לזוטרים, הקרויים פקידי בנק, ויש המשתמשים בו לתיאור כל עובדי הבנק העוסקים בפעילות בנקאית.

במסגרת העיסוק כבנקאי קיימות התמחויות משנה, ובהן: אשראי, מטבע חוץ, מסחר בניירות ערך ועוד.

הכשרה לתפקידי הבנקאי נעשית במסגרת מרכזי ההדרכה של הבנקים, וכן באוניברסיטאות, במסגרת לימודי כלכלה ומנהל עסקים.

גיידסטאר

גיידסטאר (באנגלית: GuideStar; כוכב מנחה) הוא מיזם אינטרנטי שמטרתו לאפשר לציבור הרחב גישה למידע על עמותות וארגונים ללא כוונת רווח. מספר העמותות הפעילות הרשומות באתר גיידסטאר ישראל הוא כ-47,000.

גלובס

גלובס הוא עיתון יומי כלכלי ישראלי ואתר חדשות כלכלי. הוקם בידי יצחק דוידוב והיה בראשיתו שירות מידע למנויים. העיתון המודפס מופץ במהדורות ערב בימים ראשון עד חמישי. העורכת הראשית היא נעמה סיקולר. מערכת העיתון לרבות בית הדפוס שלו ממוקמים בראשון לציון.

גלובס הוא העיתון הכלכלי הבולט הראשון בישראל.

הארץ

הארץ הוא היומון הוותיק ביותר הפועל בישראל. נוסד בשנת 1918 ונקרא בשם הנוכחי החל משנת 1919. העיתון היה בבעלות משפחת שוקן מאז שנת 1935, ובשנים האחרונות נמכרו 40% ממניות קבוצת הארץ, החברה שמוציאה אותו לאור, לאלפרד דומונט (20%) ולאוניד נבזלין (20%). העורך הראשי כיום הוא אלוף בן ומנכ"ל קבוצת הארץ הוא רמי גז. נכון לינואר 2018 שיעור החשיפה של העיתון עומד על 4.9% בימות השבוע ו-5.9% בסופי שבוע.

הודו

הרפובליקה של הוֹדוּ (בהינדית: भारत गणराज्य, בּהָרָט גַנְרָאגְ'יַה) היא מדינה בדרום אסיה השולטת על רוב תת היבשת ההודית. הודו היא המדינה השביעית בגודלה בעולם בשטחה והשנייה בעולם בגודל אוכלוסייתה (לאחר סיןׂ), המונה יותר ממיליארד נפש הדוברים למעלה ממאה שפות שונות. הממשל בהודו הוא דמוקרטי. כנגזרת מכך, הודו היא גם הדמוקרטיה הגדולה ביותר בעולם.

הודו מחולקת לעשרים ותשע מדינות (ובכל מדינה יש חלוקה נוספת למחוזות), שש טריטוריות איחוד, וטריטוריה אחת של בירת המדינה - דלהי. בכל מדינה השלטון נבחר בבחירות מקומיות בעוד שבטריטוריות-האיחוד השלטון ממונה על ידי המדינה. להודו קו חוף באוקיינוס ההודי שאורכו למעלה מ-7,000 קילומטרים, והיא גובלת בפקיסטן במערב; בנפאל, ברפובליקה העממית של סין ובבהוטן בצפון-מזרח; ובבנגלדש ובמיאנמר במזרח. מלבד מדינות אלה, קרובה הודו למספר מדינות-אי באוקיינוס ההודי: סרי לנקה, המלדיביים ואינדונזיה. כלכלת הודו היא השלישית בגודלה בעולם, וצומחת בקצב מהיר.

מתוקף היותה כר הצמיחה לתרבות עמק האינדוס ומוקד של דרכי מסחר חשובות ואימפריות גדולות, להודו תפקיד מפתח בהיסטוריה האנושית; ההינדואיזם, הסיקיזם, הבודהיזם והג'ייניזם מקורם כולם בהודו, בעוד גם האסלאם והנצרות זכו להשפעה נרחבת בתקופות מאוחרות יותר. במאה ה-19 הייתה הודו קולוניה של האימפריה הבריטית. היא זכתה בעצמאות בשנת 1947, לאחר מאבק מתמשך, אלים בחלקו.

כמדינה בעלת נשק גרעיני באופן רשמי וכמעצמה אזורית, להודו הצבא השלישי בגודלו בעולם מבחינת כוח אדם, והיא המדינה בעלת תקציב הביטחון החמישי בגודלו.

הטלוויזיה החינוכית הישראלית

הטלוויזיה החינוכית הישראלית, המוכרת גם בשם המקוצר "הטלוויזיה החינוכית" ובמותג "חינוכית", הייתה תחנת טלוויזיה ציבורית ובכלל הראשונה שפעלה בישראל החל משנת 1966. במקור נועד הערוץ ללמד ילדים ובני נוער נושאים שונים, אולם שנים לאחר הקמתו, החל הערוץ לשדר גם תכנים להעשרת מבוגרים. התחנה הייתה מזוהה גם בתור ערוץ 23 (על אף שתכניה שודרו בעבר גם בערוץ 2, בערוץ הראשון, בכאן 11 ובערוץ עשר).

מתחם הטלוויזיה החינוכית שוכן ברחוב קלאוזנר 14 ברמת אביב, בצמוד למרכז לטכנולוגיה חינוכית, קמפוס האוניברסיטה הפתוחה ולאוניברסיטת תל אביב.

בעשור השני של המאה ה-21, הטלוויזיה החינוכית הפיקה מספר רב של תוכניות בשלל נושאים שונים לקבוצות גילאים שונות, שהעיקרית בהן היא ילדים ובני נוער, והם הופצו הן בערוצי הטלוויזיה, באתר האינטרנט של החינוכית ובפלטפורמות אינטרנטיות נוספות.

חוק השידור הציבורי הישראלי קובע כי החינוכית תיסגר כ-15 חודשים לאחר העלייה לשידור של התאגיד, ושידורי הטלוויזיה הסתיימו ב-14 באוגוסט 2018. החוק הורה על הפעלת ערוץ "כאן חינוכית" במסגרת התאגיד כתחליף לשידורי הטח"י, באפיק שהוקצה לה - 23, ותכניו מיועדים לילדים ולנוער. בכך נסתם הגולל על שידורי החינוכית לאחר שהצעת החוק של חבר הכנסת יוסי יונה לביטול סגירת החינוכית נדחתה במליאת הכנסת ללא דיון.

הים הצפוני

הים הצפוני הוא ים שולי של האוקיינוס האטלנטי, הגובל בממלכה המאוחדת, בנורווגיה, בדנמרק, בגרמניה, בהולנד ובבלגיה. אין להתבלבל בינו לבין ים הקרח הצפוני המכונה גם הוא לעיתים "הים הצפוני".

העין השביעית

העין השביעית הוא כלי תקשורת ישראלי העוסק בסקירה וביקורת של התקשורת, ובפרט תקשורת המונים בישראל. פעל תחילה ככתב עת מודפס, והמשיך כאתר אינטרנט.

מדי יום מתפרסמים באתר דיווחים חדשותיים ומאמרים שונים, וכן "סקירת עיתונות" - ניתוח של התייחסות העיתונים הגדולים למאורעות ולאופי הסיקור שלהם. כתבות התחקיר, הדיווחים החדשותיים והמאמרים המתפרסמים באתר העין השביעית עוסקים בשדה התקשורת במובנו הרחב: באופני התנהלותן של מערכות עיתונאיות, לרבות הטיות פוליטיות ופרסונליות, במבנה שוק התקשורת, בהשפעה של ההון והשלטון על שוק זה ועל התנהלותם של שחקניו, בחדירתם של מסרים פרסומיים ותעמולתיים לתוכן המערכתי, במצב חופש הביטוי בישראל ובניסיונות לפגוע בו, ובנושאים נוספים.

עורך האתר הוא שוקי טאוסיג, כתבי המערכת הם אורן פרסיקו ואיתמר ב"ז, והעורכת הלשונית היא רחל פרץ.

וואלה! NEWS

וואלה! NEWS (עד אפריל 2015 פעל תחת השם "וואלה!",) הוא אתר חדשות ישראלי, המופעל על ידי חברת "וואלה! תקשורת" מקבוצת בזק. על פי דירוג של חברת "אלכסה", הבודקת תעבורה באינטרנט, "וואלה! NEWS" הוא השמיני במקומו ברשימת אתרי האינטרנט הנצפים ביותר בישראל.

טלי חרותי-סובר

טלי חרותי-סובר היא עיתונאית ישראלית ומרצה מן החוץ בנושא שוק העבודה בישראל במחלקה לניהול באוניברסיטת בן-גוריון.

ישראייר

ישראייר תעופה בע"מ היא חברת תעופה ישראלית שבסיסה בנמל התעופה בן-גוריון. החברה מפעילה טיסות פנים בין נמל התעופה בן-גוריון, נמל התעופה רמון, נמל התעופה חיפה, (בעבר גם נמל התעופה אילת ונמל התעופה דב הוז) וטיסות שכר וטיסות סדירות לאירופה ואפריקה. החברה היא חברת התעופה השלישית בגודלה בישראל, והיא מעסיקה כ-350 עובדים. רוב יעדיה נמצאים באירופה, לרבות אגן הים התיכון.

ישראל היום

ישראל היום הוא עיתון יומי ישראלי המחולק בחינם (חינמון) שיוצא לאור מאז 30 ביולי 2007. הוא העיתון הישראלי היומי בעל התפוצה הרחבה ביותר.

העיתון מעוצב בפורמט טבלואיד, עם תמונות צבע רבות וכותרות גדולות, המאפיין את ז'אנר העיתונות הפופולרית הישראלית. כדי למשוך קהל קוראים גדול, מתאפיין העיתון בסגנון כתיבה קליל ותמציתי בעברית מדוברת ועוסק במגוון נושאים, מאקטואליה וכלכלה ועד תרבות, ספורט ורכילות.

מאז הקמתו נמצא העיתון בבעלותו של איל ההון האמריקאי-יהודי שלדון אדלסון.

מימון המונים

מימון המונים (באנגלית: Crowd funding או crowdfunding) היא שיטה פיננסית למימון מיזמים, עסקים וארגונים המבוססת על כסף שמושקע או נתרם על ידי מספר רב של אנשים פרטיים. מימון המונים משמש לקידום מגוון של מטרות, כגון תמיכה באמנים המבקשים סיוע מאוהדיהם, מימון חברות הזנק ופרויקטים עסקיים, קמפיינים פוליטיים, התמודדות עם מצבי חירום ואסון, הלוואות עמית לעמית, מימון סרטים עצמאיים ופרויקטים עיתונאיים, יצירת תוכנה חופשית ועוד. אף שהיה קיים גם קודם, מימון ההמונים זכה לתאוצה החל מסוף של העשור הראשון של המאה ה-21, בין היתר בזכות פלטפורמות אינטרנטיות חדשות שהוקמו כגון Kickstarter ו-Indiegogo, ושינויי חקיקה במדינות רבות שמאפשרים לכמות רבה יותר של משקיעים קטנים להשקיע במיזמים בתחילת דרכם עבור אחזקה ישירה בחברות.

מעריב

מעריב היה עיתון יומי ישראלי שיצא לאור בישראל מה-15 בפברואר 1948 ועד ל-אפריל 2014. העיתון נוסד על ידי קבוצת עיתונאים, בראשות עזריאל קרליבך, שפרשו מ"ידיעות אחרונות". בשנות ה-50 וה-60 של המאה ה-20 היה העיתון הנפוץ בישראל, אך לאחר מכן הפך לשני בתפוצתו בין העיתונים הנמכרים בישראל, לאחר "ידיעות אחרונות". עד שנות ה-90 של אותה מאה הוא נשלט על ידי חברה בבעלות העיתונאים, אך מאז עברה החברה לשליטתם של משקיעים, והיה עד לשנת 2012 בבעלותה של "מעריב החזקות בע"מ", הנסחרת בבורסה לניירות ערך בתל אביב.

בשנותיו האחרונות עבר העיתון לפורמט טבלואיד עם תמונות צבע רבות וכותרות גדולות, המאפיין את ז'אנר העיתונות הפופולרית בעולם. כדי למשוך קהל קוראים גדול, הוא מאופיין בסגנון כתיבה קליל ותמציתי בעברית מדוברת ועוסק במגוון נושאים, מפוליטיקה וכלכלה עד בידור ורכילות.

באפריל 2014 נמכר העיתון לקבוצת "ג'רוזלם פוסט" שבשליטת אלי עזור, שאיחד אותו עם השבועון סוף שבוע, ושינה את שמו ל"מעריב השבוע". מהדורת סוף השבוע של העיתון, החל מ-2 במאי 2014 מוזגה עם השבועון "סופהשבוע", והמהדורה המשולבת מופיעה תחת השם "מעריב סופהשבוע".

מעריב השבוע

מעריב השבוע הוא עיתון אקטואליה ישראלי יומי. בראשיתו הוקם כשבועון סוף שבוע בלבד בשם "סופהשבוע". במאי 2014, לאחר איחוד העיתון עם "מעריב" הוא הפך לעיתון יומי ומותג מחדש בשם "מעריב השבוע", לו מהדורה חינמית מקוצרת בשם מעריב הבוקר, ומהדורת סוף שבוע בשם "מעריב סופהשבוע". עורכי העיתון הם דורון כהן וגולן בר יוסף.

ערוץ 2

ערוץ 2 (נקרא בעבר "הערוץ השני", לעיתים מכונה "ערוץ 22") היה ערוץ טלוויזיה מסחרי ישראלי, שהחל לשדר ב־4 בנובמבר 1993 במסגרת הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו. שידורי תוכן ניסיוניים החלו ב־23 באוקטובר 1986, במימון אגרת הטלוויזיה. בשנותיו הראשונות הופעל הערוץ בידי שלוש זכייניות (קשת, רשת וטלעד), והחל מ־2005 נותרו רק קשת ורשת לאחר שטלעד הפסיקה לשדר בעקבות הפסדה במכרז של הרשות השנייה באותה שנה.

ב־31 באוקטובר 2017, כ־24 שנים לאחר עלייתו לאוויר, סיים הערוץ את שידוריו ופוצל לשני ערוצים חדשים: קשת 12 ורשת 13. לאחר הפיצול, חברת החדשות שהוקמה במסגרת ערוץ 2, שידרה את תכניה בשני הערוצים במקביל, עד חודש ינואר 2019 – עת מיזוג רשת-עשר – אז עברה לשידור כל תכניה בערוץ 12 בלבד.

הערוץ ספג ביקורת לאורך השנים על איכות התוכן המשודר בו, בעיקר על האדרת תוכניות בידור וריאליטי, והשקעה מופחתת בתוכניות מתוסרטות.

ערוץ עשר

ערוץ 10 החדש בע"מ (בעבר "ישראל 10", עד אוקטובר 2017, "ערוץ 10" ועד ינואר 2019 ערוץ עשר) היה ערוץ טלוויזיה מסחרי ישראלי שפעל בין 28 בינואר 2002 ל-15 בינואר 2019 והוא מומן באמצעות שידור פרסומות. הערוץ נקלט בבתי הצופים באמצעות חברת הכבלים ("HOT"), חברת הלוויין ("yes"), סלקום tv, פרטנר TV, או באמצעות עידן+ והועבר באופן חופשי גם באמצעות הלוויין עמוס.

לאורך כל שנותיו התמודד הערוץ עם תחרות קשה מול ערוץ 2 וזכייניותיו, ובמיוחד מול שידורי קשת, דבר שבסוף ימיו הביא להגדרתו כ"פירמה כושלת" (ראו בהרחבה בפסקת המיזוג).

ב-13 ביוני 2018 החל ערוץ עשר תהליך מיזוג עם הזכיינית רשת. אישור המיזוג הושלם ב-8 בנובמבר 2018. שידורי ערוץ עשר ורשת 13 הסתיימו בחצות הליל שבין 15 ל-16 בינואר 2019 ומייד לאחר מכן, החלו שידורי הערוץ הממוזג במהדורת חדשות בהגשת יעקב אילון, שאף פתח בעצמו את שידורי ערוץ 10 ב-2002 ושידורי חברת "חדשות 10" ב-2003.

עיתונים יומיים בישראל
עיתונים כלליים בתשלום הארץידיעות אחרונותמעריב השבוע
עיתונים כלליים בחינם ידיעות אחרונות (גרסה מקוצרת)ישראל היוםמעריב הבוקר
כלכלה ועסקים גלובסכלכליסט • TheMarker
המגזר הדתי והחרדי המבשרהמודיעהפלסיתד נאמן
יומונים ושבועונים ברוסית נאשה סטראנהנובוסטי נדלי
עיתונים בשפות נוספות אל-איתיחאד (בערבית)ג'רוזלם פוסט (באנגלית)ניו יורק טיימס הבינלאומי (באנגלית)
יומונים שהפכו לתקופונים מקור ראשון
עיתונים שנסגרו 24 דקותדברהבקרהיוםהצופהוסטי (ברוסית)זמניםחדשותחרותטלגרףיום חדשישראלילמרחבמעריבעל המשמרקול העםשעריםחדשות ישראל (בגרמנית)לעצטע נייעס (ביידיש) • רוסקי איזראילטיאנין (ברוסית)העולם הזה

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.