SpaceIL

SpaceIL היא עמותה ללא כוונת רווח שהוקמה בשנת 2011 ושמה לה למטרה להנחית את הגשושית הישראלית הראשונה על הירח. העמותה הוקמה על ידי שלושה מהנדסים צעירים: יריב בש, כפיר דמרי ויהונתן ויינטראוב, שנענו לאתגר התחרות הבינלאומית Google Lunar XPRIZE: מרוץ להנחתת גשושית בלתי מאוישת על הירח. קבוצת SpaceIL הייתה הנציגה הישראלית היחידה בתחרות. מטרתה של העמותה היא לתרום לחברה הישראלית על ידי קידום החינוך המדעיטכנולוגי ועידוד החדשנות המדעית בישראל, באמצעות טיפוח הדור הבא של המדענים והמהנדסים.

העמותה שיגרה את הגשושית בראשית לירח באמצעות טיל פלקון 9 של חברת SpaceX ב־22 בפברואר 2019[1][2]. הגשושית התרסקה על הירח ביום ז' בניסן ה'תשע"ט, 11 באפריל 2019, לאחר שהמנוע המרכזי לא השלים את הבלימה לפני הנחיתה. עם זאת, ישראל הפכה למדינה השישית שכלי מעשה ידיה הגיע אל פני השטח של הירח, אחרי רוסיה, ארצות הברית, יפן, סין והודו.

ב-11 באפריל 2019 כשעה לאחר שבראשית התרסקה, הודיעה Google Lunar X PRIZE בטוויטר כי בכוונתה להעניק פרס של מיליון דולר לצוות SpaceIL על ההישג שלהם כקבוצה פרטית להבאת הגשושית למסלול סביב הירח[3].

SpaceIL
SpaceIL
ראשי המיזם עם שמעון פרס
מימין לשמאל: ינקי מרגלית, שמעון פרס ויריב בש, דצמבר 2011
פעילות
התאגדות עמותה
מדינה ישראל  ישראל
מטה הארגון חיים לבנון 30, בית הספר להנדסאים, אוניברסיטת תל אביב
מייסדים יריב בש, כפיר דמרי ויהונתן ויינטראוב
נשיא מוריס קאהן
מנכ"ל ד"ר עידו ענתבי
תאריך הקמה 2011
http://www.spaceil.com
20151014 SPACEIL MODEL
מודל הגשושית בראשית כפי שהוצב בכנס החלל בירושלים באוקטובר 2015

רקע

עד 2018, רק שלוש מעצמות הצליחו להנחית גשושית על הירח: ארצות הברית, ברית המועצות והרפובליקה העממית של סין[4]. שאיפתה של SpaceIL היא להפוך את ישראל למדינה הרביעית לעשות זאת.

בינואר 2017 העפילה SpaceIL לשלב הגמר בתחרות[5], בה נותרו חמש קבוצות בלבד, מתוך 33 קבוצות שהשתתפו במרוץ.

בנובמבר 2017 הודיעה עמותת SpaceIL על בעיות כספיות וסכנה להשלמת הפרויקט אם לא יושגו עוד 30 מיליון דולר[6]. העמותה הצליחה להשיג את המימון הנדרש להבטחת המשך קיומה, אך ממשיכה במאמצי גיוס המשאבים במקביל.

בינואר 2018 הודיעה קרן XPRIZE על סיום התחרות ללא זוכים, לאחר שאף חברה לא הייתה מוכנה לשיגור של גשושית במועד האחרון שנקבע לכך - 31 במרץ 2018. חברת גוגל סיימה את החסות שהעניקה לתחרות ולא העניקה את כספי הפרס המובטח - 30 מיליון דולר (פרס ראשון של 20 מיליון דולר ועוד 10 מיליון פרסי בונוס). על אף סיום התחרות הרשמית, העמותה הודיעה שבכוונתה להמשיך במשימה ולשגר את הגשושית הישראלית הראשונה אל הירח עד סוף 2018‏[7]. עם זאת, בסופו של דבר נדחה תאריך השיגור ל־22 בפברואר 2019 בשעה 3:45 לפנות בוקר לפי שעון ישראל.

הגשושית בראשית

הגשושית שוגרה כשמשקלה הוא 585 ק"ג, והמשקל היבש הוא 164 ק"ג. גובהה של הגשושית מטר וחצי ורוחבה 2.288 מטר כשהרגליים פרושות.

הגשושית שוגרה ב-22 בפברואר 2019 על גבי טיל שיגור פלקון 9, למסלול גאוסטציונרי, כעבור 8 דקות היא נפרדה ממנו והחלה לנוע באופן עצמאי אל הירח. תוך שימוש בשיטת מקלעת כבידתית היא הקיפה את כדור הארץ כמה פעמים, עד להגעה למסלול ההקפה של הירח וכניסה לכבידתו. היא הקיפה את הירח כמה פעמים, עד להאטה בעזרת מנוע רקטי ונחתה על פניו ב-11 באפריל 2019, אך בשונה מהמתוכנן לא הצליחה לנחות נחיתה "רכה" אלא התרסקה על פני הירח.[8]

כדי להימנע מהעמסת הגשושית ברכב חלל, שיגרום להגדלת המסה ולצריכת דלק גדולה יותר, SpaceIL תכננו שהתנועה למרחק 500 מטר תעשה בעזרת "קפיצה": הפעלה נוספת של המנוע לאחר הנחיתה על פני הירח והמראה למרחק 500 מטר ממקום הנחיתה הראשוני. עם ביטול התחרות בחסות גוגל, קטע "הקפיצה" בוטל ונשארה רק הכוונה לבצע נחיתה על הירח. עם זאת, נוסף למשימת הגשושית ניסוי למדידה של השדה המגנטי של הירח (מגנומטר ירחי). הניסוי מתוכנן בשיתוף עם מכון ויצמן למדע, וצפוי למדוד את השדה המגנטי של הירח החל ממרחק של 600 ק"מ מהירח, כשהגשושית תהיה במסלול סביב הירח, ולהמשיך למדוד את השדה במהלך הירידה לנחיתה, בזמן הנחיתה ובזמן המשימה על פני הירח[9].

כמו כן נחתם הסכם עם נאס"א שתצלם את הגשושית על הירח וכן סיפקה לגשושית רפלקטור (מחזיר אור) שיאפשר מדידות באמצעות קרני לייזר לאיתור מיקומה על הירח ומרחקה המדויק מכדור הארץ.

פעילות עמותת SpaceIL

חזון חינוכי

Tel Aviv - Hebrew Wikipedia's 15th Birthday celebration IMG 1910
הרצאה של SpaceIL

קבוצת SpaceIL התארגנה כעמותה שמטרתה קידום מדע וחינוך מדעי וטכנולוגי לילדים ונוער בישראל, ולחולל בקרב ילדי ישראל את 'אפקט אפולו' - השראת והסערת דמיונם של הילדים והנוער ומשיכתם לתחומי חקר החלל והמדעים. את כספי הפרס הפוטנציאליים (20 מיליון דולר למקום הראשון בתחרות) התכוונה העמותה לתרום ולהקדיש למטרות אלו. על ידי השקעה בדור הבא של המהנדסים והמדענים, רצון העמותה הוא לחזק את מעמדה של מדינת ישראל בתחום ההיי־טק, לשמר מעמדה כאומת הסטארט אפ וכמובילה מדעית טכנולוגית.

נכון ל־2017 הועסקו בעמותה, שהתבססה תחילה בעיקר על מתנדבים, כ־30 עובדים בתפקידים שונים. כמו כן מפעילה העמותה מערך מתנדבים בתחום הפעילות החינוכית, שמעבירים הרצאות בבתי ספר ברחבי הארץ ומגוון פעילויות חינוכיות לאורך השנה.

מובילי העמותה

Unveiling the spacecraft in SpaceIL's launch announcement ceremony, at President Rivlin's residence
הסרת הלוט מדגם הגשושית של SpaceIL בטקס הכרזת השיגור בבית הנשיא בירושלים, אוקטובר 2015. מימין לשמאל: יריב בש, ערן פריבמן, שר המדע אופיר אקוניס, נשיא המדינה ראובן ריבלין, יהונתן ויינטראוב, כפיר דמרי.

בסוף 2010, ההרשמה לתחרות Google Lunar XPRIZE עמדה להסתיים כשיריב בש, יזם ישראלי צעיר, פרסם בעמוד הפייסבוק שלו: "מי רוצה לבוא לירח"? שניים מחבריו, כפיר דמרי ויהונתן ויינטראוב, נענו לאתגר והשלושה נפגשו בבר בחולון, שם החליטו להצטרף לתחרות ואף שרטטו את המודל הראשוני של הגשושית.

יריב בש[10] הוא בוגר הנדסת אלקטרוניקה ומחשבים[דרושה הבהרה] מאוניברסיטת תל אביב וכיום מנכ"ל חברת פלייטרקס (Flytrex); כפיר דמרי, מרצה לתקשורת מחשבים במכללה למינהל; ויהונתן ויינטראוב, מהנדס מערכות לוויינים בתעשייה האווירית וכיום דוקטורנט לביופיזיקה באוניברסיטת סטנפורד.

ב־2013 מונה מנכ"ל מקצועי - ד"ר ערן פריבמן, שעבד בעבר בחברת אמדוקס. במרץ 2018 החליף אותו בתפקיד המנכ"ל ד"ר עידו ענתבי.

יושב ראש העמותה בתחילת הדרך היה היזם ינקי מרגלית. החליף אותו כיו"ר העמותה מוריס קאהן, איש עסקים ישראלי ופילנתרופ, ממייסדי דפי זהב ואמדוקס.

פרויקטים נוספים

ראשי החברה ותע"א חתמו ב־29 בינואר 2019 על הסכם עם יצרנית מערכות הלוויינים הגרמנית OHB System AG לפיתוח משותף של דגם נחתת ירח שיוצע לסוכנויות החלל הגרמנית והאירופית למשימות מחקר על הירח כשאת הנחתת תספק ישראל על בסיס התכנון של הגשושית "בראשית" ואילו את הציוד המדעי שיורכב עליה (וישתנה בהתאם להגדרת המשימות) תספק חברת OHB.

ביולי 2019 חתמה תע"א על הסכם דומה לשיתוף פעולה עם חברת Firefly האמריקאית מטקסס לפתח עבורה את פלטפורמת הגשושית "ג'נסיס" המיועדת לשיגור במשגר "בטא" שפיתחה החברה, וזאת במסגרת המכרז של נאס"א לבחירת חברות מסחריות שיוכלו לפתח עבורה תוכניות שיגור מסחריות מוזלות לשליחת משימות ניסוי מדעיות לירח. על פי ההצעות גשושיות אלו שהוצעו לסוכנויות החלל באירופה וארצות הברית ייבנו במפעל התעשייה האווירית ביהוד, בו נבנתה גם הגשושית בראשית.

בעקבות ההצלחה החלקית בשיגור בראשית לירח, הכריז מוריס קהאן על כוונה לבנות גשושית נוספת שתיקרא בראשית 2.[11] לדברי ראשי העמותה שפורסמו ב-25 ביוני 2019, משימתה של בראשית 2 לא תהיה נחיתה על הירח ולכן טרם ידוע האם תפתח גשושית נוספת ומה תהיה משימתה.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ https://spaceflightnow.com/launch-schedule/
  2. ^ הגשושית הישראלית תשוגר לירח ב־19 בפברואר, באתר ynet, 31 בינואר 2019
  3. ^ הודעת ארגון Google Lunar X PRIZE בטוויטר, 11 באפריל 2019. ברשת החברתית טוויטר.
  4. ^ רויטרס‏, הישג לסין: גשושית המחקר "ארנב" נחתה על הירח, באתר וואלה! NEWS‏, 14 בדצמבר 2013
  5. ^ רפאלה גויכמן, צעד גדול לישראל לקראת גשושית ראשונה על הירח, באתר TheMarker‏, 25 בינואר 2017
  6. ^ SpaceIL: אם לא נגייס כסף עד ינואר - נסגור הפרויקט, באתר ynet, 23 בנובמבר 2017
  7. ^ על רקע הודעתה של GLXP, עמותת SpaceIL מעדכנת היום: אנו ממשיכים בבניית הגשושית ומתכננים לשגרה במהלך 2018, ‏24 בינואר 2018
  8. ^ אסף רונאל, דרמה בחלל: החללית הישראלית "בראשית" נכשלה בניסיון לנחות על הירח, באתר הארץ
  9. ^ SpaceIL מתכננת טוויסט מדעי שישולב במשימתה: מיפוי המגנטציה הירחית, באתר SpaceIL
  10. ^ Google Lunar XPRIZE (17 במרץ 2016), Moon Shot | Episode 7 | Israel: Space IL, בדיקה אחרונה ב-2 באוקטובר 2017
  11. ^ אבי ביליזובסקי, ‏יו"ר SpaceIL מוריס קהאן: אוביל פרויקט בניית בראשית 2, באתר "הידען", 14 באפריל 2019
2019

שנת 2019 היא השנה ה-19 במאה ה-21. זוהי שנה רגילה, שאורכה 365 ימים. 1 בינואר 2019 לפי הלוח הגרגוריאני מקדים את 1 בינואר לפי הלוח היוליאני ב-13 ימים. כל התאריכים שלהלן הם לפי הלוח הגרגוריאני.

2019 בישראל

2019 בישראל היא השנה בה מדינת ישראל מציינת 71 שנים להקמתה.

2019 במדע

ערך מורחב – 2019

22 בפברואר

22 בפברואר הוא היום ה-53 בשנה בשבוע ה-8 בלוח הגרגוריאני. עד לסיום השנה, נשארו עוד 312 ימים (313 בשנה מעוברת).

בראשית (גשושית)

בראשית הייתה גשושית מסוג נחתת שפותחה על ידי עמותת SpaceIL במטרה להיות הגשושית הישראלית הראשונה על הירח. הגשושית פותחה בעידוד התחרות הבינלאומית גוגל לונאר אקס פרייז להנחתת גשושית בלתי מאוישת על הירח בידי גורם פרטי. שיגור הגשושית לירח בוצע מנמל החלל קייפ קנוורל שבפלורידה, באמצעות משגר פלקון 9 של חברת SpaceX ב־22 בפברואר 2019.במהלך נחיתת החללית ב-11 באפריל 2019 בסביבות השעה 22:24 (שעון ישראל), נראה שעקב כשל באחד ממדי התאוצה של החללית, נגרמה שרשרת אירועים שהובילה לכיבוי המנוע ולאי הצלחת הנחיתה. למרות הכישלון להשיג נחיתה רכה, ישראל היא המדינה השביעית מבין מדינות העולם וסוכנויות החלל, אשר הצליחה להקיף את הירח, ולהביא אובייקט אל פני השטח שלו.

מעבר לאתגר הטכנולוגי ולניסוי המדעי, שאפו מפתחי "בראשית" להוות השראה וגירוי לדמיונם של ילדים ונוער, ובכך להגביר את התעניינותם בתחומי חקר החלל והמדעים, במה שהמפתחים כינו "אפקט אפולו"."בראשית 2": הייתה אמורה להיות פרויקט תאום לבראשית הראשונה, אך עקב חוסר אתגר, הוחלט בסופו של דבר לרדת מרעיון הביצוע, לאחר כחודשיים מהתרסקות הגשושית המקורית.

בראשית (פירושונים)

האם התכוונתם ל...

גוגל לונאר אקס פרייז

גוגל לונאר אקס פרייז (באנגלית: Google Lunar X PRIZE) הייתה תחרות אשר נוהלה על ידי ארגון XPRIZE ומומנה על ידי חברת גוגל. הזוכה בתחרות יהיה "הצוות הראשון שינחית בבטחה על פני הירח רובר רובוטי שינוע למרחק של 500 מטר וישדר תמונות ונתונים חזרה אל כדור הארץ".

לפחות 90% מהמימון של כל צוות היה חייב להגיע מגופים פרטיים, אך לא הייתה הגבלה על גובה המימון הפרטי. לתחרות נרשמו 34 צוותים מכל העולם, אך עם הזמן מספרם הלך וירד עד שנותרו רק כ-8 צוותים שאכן מתכוונים לשגר חללית לירח. עד סוף 2016 השיגו 5 צוותים הסכמי שיגור מאושרים ועלו לשלב הגמר של התחרות.

הצוותים היו מחויבים לשגר עד סוף שנת 2017. באוגוסט 2017 ניתנה הארכה נוספת עד סוף מרץ 2018. ב-23 בינואר 2018 הודיעה קרן XPRIZE שכיוון שאף אחד מהצוותים שנותרו בתחרות אינו ערוך לשגר חללית אל הירח עד המועד האחרון שנקבע (ה-31 במרץ 2018), התחרות למעשה הסתיימה ללא אף מנצח.

בתחרות השתתפה גם קבוצה ישראלית הנקראת SpaceIL והיא הייתה האחרונה להירשם לתחרות, אך הראשונה לחתום על הסכם שיגור, עם חברת SpaceX האמריקאית. השיגור יועד לשנת 2017 אך לבסוף הוא נדחה לשנת 2019. הגשושית הישראלית "בראשית" שוגרה לבסוף ב-22 בפברואר 2019. ביום ו' בניסן ה'תשע"ט, 11 באפריל 2019, הגשושית התרסקה על פני הירח בעקבות תקלה.

ב־28 במרץ 2019 הודיע ארגון XPRIZE על השקת פרס "Moonshot Award" בסך מיליון דולר לנחיתה על הירח. על אף שהגשושית בראשית נכשלה בכך, ארגון XPRIZE הודיע ש-SpaceIL תקבל מיליון דולר בפרס תנחומים.

גשושית

גָּשוֹשִית היא חללית בלתי מאוישת המשוגרת לחקור את הירח, כוכבי לכת וגופים אחרים במערכת השמש, כולל השמש עצמה. את הגשושית אפשר לשגר מפני כדור הארץ או מתוך חללית גדולה יותר. גָשושיות שוגרו על ידי סוכנויות החלל של ארצות הברית, רוסיה וברית המועצות לשעבר, האיחוד האירופי, יפן, הודו וישראל.

הירח

הירח הוא הלוויין הטבעי היחיד של כדור הארץ. הוא נקרא גם לְבָנָה או סהר בעברית, ולונה (Luna) במינוח המדעי (בלטינית), וזאת כדי להבדילו מירחים של גורמי שמים אחרים. קוטרו 3,474 קילומטרים, מעט יותר מרבע קוטר כדור הארץ. הקרבה היחסית בגודל בין כדור הארץ לירחו היא נדירה. הגוף הנוסף היחיד במערכת השמש שיש לו ירח קרוב יחסית לגודלו שלו הוא כוכב הלכת הננסי פלוטו.

אופן היווצרותו של הירח שנוי במחלוקת.

הודות לקרבתו הרבה של הירח לכדור הארץ ניתן לצפות בו בקלות ללא טלסקופ או משקפת, ואף להבחין במכתשים הרבים הפזורים עליו. בירח קל מאוד להבחין במהלך הלילה, ולעיתים ניתן להבחין בו גם במהלך היום. בשל קרבתו, הירח הוא גם גרם השמים היחיד שבני אדם נשלחו אליו ושדרכה עליו רגל אנוש. ב-1959 שיגרה ברית המועצות שלוש חלליות לחקר הירח: לונה 1, לונה 2 ולונה 3. תוכנית אפולו האמריקנית הייתה התוכנית היחידה שבמסגרתה נשלחו חלליות מאוישות לירח. הנחיתה המאוישת הראשונה על הירח התבצעה במשימה אפולו 11 ביולי 1969, ועד 1972 בוצעו במסגרת התוכנית חמש נחיתות מאוישות נוספות עליו.

הירח מופיע באגדות ובסיפורים שונים במגוון רב של תרבויות, ולוחות שנה שונים מבוססים על מחזור הירח, כגון לוח השנה העברי המבוסס על שילוב של מחזור הירח ומחזור השמש, ולוח השנה המוסלמי המבוסס אך ורק על מחזור הירח.

ועידות גלובס

ועידות גלובס הן כנסים המאורגנים על ידי העיתון הישראלי "גלובס", אשר מתקיימים מאז היווסדו של העיתון. ועידות אלו מוקדשות לנושאים מרכזיים על סדר היום הישראלי, ובין היתר, הן מארחות אישים בעלי השפעה מתחומי הממשל, הכלכלה, האקדמיה והמגזר העסקי בישראל. השיח הנוצר בעקבות הועידות יוצר לעיתים תהודה תקשורתית בינלאומית בשל יכולת ההשפעה של הדוברים על סדר היום המדיני, הפוליטי, הכלכלי והחברתי בישראל.מדי שנה נערכות 4 ועידות מרכזיות: ועידת ישראל לעסקים, ועידת ישראל לנדל"ן ותשתיות, ועידת שוק ההון של ישראל, וכן ועידת MAD - פרסום, דיגיטל ותקשורת.

חיים אשד

חיים אשד (נולד ב-1933) הוא איש ביטחון ישראלי. עמד בראש מנהלת תוכנית החלל בתוך המינהל למחקר, פיתוח אמצעי לחימה ותשתית טכנולוגית במשרד הביטחון האחראית על תוכנית החלל הביטחונית של ישראל.

חללית לא-מאוישת

חללית לא־מאוישת (באנגלית: Unmanned spacecraft) היא חללית שאינה נושאת אנשים על סיפונה, ומשמשת לטיסות לא מאוישות.

לחללית לא־מאוישת יש שלוש רמות שונות של אוטונומיה:

שליטה מכדור הארץ בזמן אמת

אוטונומיה מוגדרת מראש

ניתוח המצב וקבלת החלטות על ידי רובוט (בינה מלאכותית)הסוגים השכיחים ביותר של חלליות לא־מאוישות הם: חלליות אספקה, גשושיות, חלליות הנושאת טלסקופים ולוויינים.

ינקי מרגלית

ינקי (יעקב) מרגלית (נולד ב-18 בספטמבר 1962) הוא יזם, משקיע, נואם, כותב טורים ואיש הייטק ישראלי.

היה מייסד, יו"ר ומנכ"ל של חברת התוכנה "אלדין". כיהן כיו"ר SpaceIL, ארגון העוסק בטכנולוגיית חלל המתמודד על Google Lunar X PRIZE וכיו"ר SCREEMO. הוא גם שותף ב-Innodo, קרן הון סיכון שמשקיעה בחברות בשלבי ההקמה שלהן.

בעשור השני של המאה ה-21, מרגלית מרבה להרצות אודות טכנולוגיה, יזמות, חדשנות ואבולוציה. בנוסף לכך הוא עוסק בביוטכנולוגיה, אנרגיה מתחדשת וחקר החלל.

מרגלית סייע להקמתם ופיתוחם של ארגונים ללא כוונת רווח וישב במועצות המנהלים של כמה מהם. אלה כוללים את Idealist.org , לתת, חינוך לפסגות, Meet.mit.edu, ‏Adama.org.il ו-SpaceIL.

כפיר דמרי

כפיר דמרי (נולד ב-3 בדצמבר 1983) הוא יזם ישראלי, ממייסדי עמותת SpaceIL, אשר שיגרה את הגשושית בראשית לירח.

כפיר פרץ לתודעה הישראלית לאחר שייסד את SpaceIL ביחד עם יריב בש ויהונתן ויינטראוב.

לפני שייסד את SpaceIL, ניהל כפיר מספר קבוצות מחקר ופיתוח בחברות שונות והחזיק במשרות הוראה באוניברסיטת בן-גוריון, אוניברסיטת תל אביב ובמסלול האקדמי המכללה למנהל.

לוויינים ישראליים

ישראל החלה את פעילותה בחלל בראשית שנות ה-80, ושיגרה מאז לחלל לוויינים אחדים, לשימושים צבאיים, לשימושים אזרחיים, ולמחקר.

הלוויינים הצבאיים, מסדרת "אופק", שוגרו מבסיס פלמחים בישראל, למעט הלוויין הצבאי טכסאר-פולאריס (המכונה גם אופק 8), ששוגר עבור ישראל מהודו. השיגורים הצבאיים בוצעו באמצעות משגר שביט, שפותח ויוצר בישראל על בסיס תכנון של משגר טילים צבאי ישראלי מדגם יריחו 2. הלוויינים האזרחיים שוגרו מבסיסי שיגור זרים, בהם קוסמודרום בייקונור בקזחסטן ובסיס החלל האירופי קורו בגיאנה הצרפתית. לוויין התקשורת "עמוס 6" נועד לשיגור מקייפ קנוורל בפלורידה אך התרסק על כן השיגור בטרם שוגר. לוויינים ישראלים זעירים שוגרו מהודו, רוסיה וארצות הברית.

לוויינים נבנים במדינות רבות, וכמעט כל מדינה בעולם משתמשת בשירותי לוויין, אך רק למדינות מעטות, ובהן ישראל, יש יכולת לשגר בעצמן לוויינים לחלל. יכולת השיגור של ישראל מוגבלת ללוויינים קלי משקל ולמסלולים נמוכים בלבד. ההשקעה של ממשלת ישראל בתחום החלל בשנת 2018 הייתה כ-82 מיליון שקלים. מעל 40 חברות בישראל וכ-2000 עובדים מועסקים בתחום החלל כגון פיתוח רכיבים ללוויינים והתעסקות בתחום החלל.[דרוש מקור] אך באפריל 2019 הודיע ראש הממשלה לאחר ניסיון הנחתת גשושית ישראלית על הירח במימון תורמים, כי הוא שוקל לקדם "תוכנית חלל" ישראלית חדשה אשר תתוקצב במימון ממשלתי וציבורי.

מוריס קאהן

מוריס קאהן (נולד ב-5 במרץ 1930 בבנוני, דרום אפריקה) הוא איש עסקים ישראלי ונדבן, ממייסדי דפי זהב ואמדוקס. קאהן דורג במקום השמיני ברשימת עשירי ישראל של העיתון דה מרקר בשנת 2011 עם הון בשווי של כ-1.6 מיליארד דולר.

קפסולת זמן

קפסולת זמן (או כמוסת זמן) היא אמצעי מוגן להטמנת פריטים (חפצים או מידע) מזמן נתון מתוך כוונה מוצהרת שייפתח בתקופת זמן מאוחרת יותר ובכך יועבר לבני אנוש מהעתיד זיכרון אותנטי מאותה תקופה. אמצעי זה נועד לתקשר עם העתיד ובכך לסייע לארכאולוגים, אנתרופולוגים והיסטוריונים בעתיד ללמוד על מה שהתרחש באותה תקופת זמן של הטמנת הקפסולה ולכן, פעמים רבות היא מוטמנת במהלך תערוכה עולמית או אירועים חשובים אחרים המציגים הווי תקופתי. למרות שמה, קפסולת זמן אינה בהכרח בצורת קפסולה, אלא לפעמים היא מוטמנת בצורת קופסה או אפילו חדר אטום במרתף של בניין או חלק מיסודותיו. על קפסולת הזמן נרשם מועד הפתיחה המיועד, כך שידוע מראש לאיזו תקופת זמן היא מוטמנת וזאת בשונה מממצאים שמשתמרים באופן טבעי לאורך זמן ומגלים אותם לאחר זמן רב (למשל, המגילות הגנוזות).

קרן לנדסמן

ד"ר קרן לנדסמן (נולדה ב-28 בדצמבר 1977) היא סופרת מדע בדיוני ופנטזיה ישראלית ורופאה מומחית באפידמיולוגיה, בוגרת הפקולטה לרפואה בטכניון.

שלדון אדלסון

שלדון גארי אדלסון (באנגלית: Sheldon Gary Adelson; נולד ב-1 באוגוסט 1933) הוא איש עסקים יהודי-אמריקאי, בעל השליטה בחברת "לאס וגאס סאנדס", שמחזיקה בבתי מלון ובתי קזינו מפוארים בעיר לאס וגאס בארצות הברית, באי מקאו שבסין, בסינגפור ובווייטנאם. הוא בעליו של העיתון ישראל היום, ובעל שליטה באתרי החדשות nrg ומקור ראשון. פילנתרופ התורם מיליוני דולרים לארגונים ולמוסדות.

במרץ 2018 העריך אותו כתב העת האמריקאי "פורבס" במקום ה-21 בעשירי העולם, עם הון אישי של 38.5 מיליארד דולר.

ישראל לוויינים ישראליים ותוכניות חלל אחרות
לווייני תקשורת עמוס ( 123456E )
לווייני צילום מסחריים ארוסאופטסאט
לוויינים צבאיים אביראופקטכסאר
לווייני מחקר וטלסקופים ULTRASAT‏* • טאווקס* • ונוס* • DIDO • *SHALOM • *SLOSHSAT
לווייני סטודנטים ואוניברסיטאות טכסאטדוכיפת 1דוכיפת 2דוכיפת 3SAMSONBGUSAT
חלליות וגשושיות בראשית • ‏MuSAR‏*
יכולות שיגור משגר שביטבסיס פלמחים
משימות אנלוגיות למאדים D-MARS
ארגונים ישראליים קשורים סוכנות החלל הישראליתמפא"תהתעשייה האווירית לישראל • SpaceIL
* שיתופי פעולה בינלאומיים

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.