SPQR

.S.P.Q.R (לטינית: Senatus Populusque Romanus, הסנאט והעם של רומא; לדיון על גרסאות אחרות ראו בהמשך) הם ראשי תיבות בלטינית שנכתבו על דגלי הלגיונות הרומיים, מטבעות, גמלוני מקדשים ונעשה בהם שימוש על ידי הרפובליקה הרומית והאימפריה הרומית לציון השותפות בין העם הרומי לסנאט.

בתקופה המודרנית אותיות אלה מופיעות על סמל העיר רומא, וכן על בנייני העירייה ומכסי פתחי הביוב בעיר. השימוש בקיצור על בנייני העיר רומא (ומכסי פתחי הביוב בעיר) נעשה בהוראת בניטו מוסוליני, אשר השתמש בקיצור כחלק מתעמולת משטרו הפשיסטי.

משמעות הקיצור

TitusTexte
הכתובת על שער טיטוס - Senatus Populusque Romanus
ManholeSPQR
מכסה ביוב ברומא ועליו הכתובת

ישנה מחלוקת בדבר משמעות הקיצור.

  • אין מחלוקת שהאות S שימשה קיצור של המילה Senatus - "הסנאט".
  • משמעות האות P שנויה במחלוקת. חלק סבורים שמקורה במילה Populus או Populusque, היינו "העם" או "והעם", בהתאמה.
  • משמעות האות Q שנויה במחלוקת, והיא שימשה קיצור עבור המילית,que - "ו", או Quirites או Quiritium, שמשמעם "נושאי החנית" - כינוי שניתן לכל האזרחים של רומא, שכן כל הגברים החופשיים ברומא (אזרחי המדינה) היו חייבים בשירות צבאי.
  • האות R שימשה, ככל הנראה, קיצור של Romae, Romanus או Romanorum, היינו "של רומא", "הרומאים" או "של הרומאים", בהתאמה.

בשל המשמעות השנויה במחלוקת, המשמעות של הביטוי שונה בהתאם:

  • Senatus Populusque Romanus - "הסנאט והעם הרומאי" - בגרסה זו השתמשו כבר בתקופת הרפובליקה הרומית, ופרשנות זו של המונח הייתה נפוצה ברחבי האימפריה הרומית. גרסה זו הופיעה על מבנים רבים מתקופה זו כגון שער טיטוס שנבנה בשנת 81 על ידי הסנאט לכבוד הקיסר טיטוס וכן על עמוד טראיאנוס שנבנה בשנת 113 לספירה לכבוד הקיסר טראיאנוס.
  • Senatus Populus Quiritium Romanus - "הסנאט והאזרחים הרומאיים". פירוש זה מופיע במילון הלטיני של קאסטיליוני ושל מאריוטי.
  • Senatus Populusque Quiritium Romanorum - בדומה לגרסה הקודמת ניתן לתרגם ביטוי זה "הסנאט ועם אזרחי רומא"
  • Senatus Populus Quirites Romanus - זהה למשמעות הקודמת.
  • Senatus Populus que Romae - "הסנאט והעם של רומא" - שזוכה לפופולריות רבה בקולנוע ובסדרות טלוויזיה מודרניות.

יש הבדל מהותי בין הפרשנויות: לפי הבחנה הקיימת במשפט הרומי, "אזרחי רומא" - הגברים החופשיים בלבד, ואילו "העם של רומא" - מונח הכולל גם את הנשים. מכל מקום, הצירוף Senatus Populusque Romanus, בהטיותיו השונות, מופיע מאות פעמים בכתבים היסטוריים, ונחשב כצירוף כבול.

אדריאנוס

פּוּבְּלִיוּס אָילִיוּס טְרַאיָאנוּס הַדְרִיָאנוּס (בלטינית: Publius Aelius Traianus Hadrianus), הנקרא בקיצור אדריאנוס או הדריאנוס (24 בינואר 76 - 10 ביולי 138) היה קיסר רומא משנת 117 ועד מותו. אדריאנוס נחשב כשלישי מבין חמשת הקיסרים הטובים, ותקופת שלטונו נחשבת כאחת המשגשגות בתקופות שלטון הקיסרים. במסורת היהודית הוא נזכר לשלילה בשל דיכוי מרד בר כוכבא, שבו קיפחו חייהם מאות אלפי יהודים ובהם עשרת הרוגי מלכות, ובשל גזירות השמד שגזר. בספרות חז"ל כונה "שחיק טמיא" (שיישחקו עצמותיו).

גיבורי האולימפוס

גיבורי האולימפוס (באנגלית: The Heroes of Olympus) היא סדרת המשך לסדרה רבת המכר "פרסי ג'קסון והאולימפיים". ספרי הסדרה עוסקים במיתולוגיה היוונית והרומית. הסדרה נכתבה על ידי ריק ריירדן. הספר הראשון בסדרה, "הגיבור האבוד", יצא לאור בארצות הברית ב-12 באוקטובר 2010, וזכה להכרה רבה. בהמשך יצאו גם הספרים הבאים בסדרה - "בן נפטון", "אות אתנה", ו"בית האדס". "דם האולימפוס" הוא הספר האחרון שחותם את הסדרה. הוא יצא באוקטובר 2014.

האימפריה הרומית

האימפריה הרומית או הקיסרות הרומית (בלטינית: Imperium Romanum) הייתה מדינה רומית שהתקיימה באגן הים התיכון מימי אוגוסטוס (המאה ה-1 לפני הספירה) ועד נפילתה בשנת 476 לספירה. האימפריה הרומית נוצרה כתוצאה מהחלפת השלטון הרפובליקני ברומא העתיקה, והיא היוותה את השלב השלישי והאחרון בהתפתחות הציוויליזציה של רומא העתיקה; קדמו לה הרפובליקה הרומית (509 לפנה"ס - המאה ה-1 לפנה"ס) והמלוכה הרומית (המאה ה-8 לפנה"ס - 509 לפנה"ס). האימפריה הרומית התאפיינה בצורת ממשל אוטוקרטית ובשטחים רחבי הידיים אותם כבשה באירופה, בצפון אפריקה ובמזרח התיכון.

ישנם כמה אירועים המקובלים על ההיסטוריונים כנקודת המפתח למעבר בין הרפובליקה לקיסרות, בהם: מינויו של יוליוס קיסר לדיקטטור בשנת 44 לפנה"ס, קרב אקטיום (2 בספטמבר 31 לפנה"ס), והחלטת הסנאט להעניק לאוקטביאנוס את תואר הכבוד אוגוסטוס (ב-4 בינואר 27 לפנה"ס).

את התפשטותה החלה רומא העתיקה עוד בימי הרפובליקה, אך היא הגיעה לשיאה בימיו של הקיסר טראיאנוס, כאשר חלשה על שטח של כמעט 6 מיליון קמ"ר. בימי שלטונו של הקיסר הבא, הדריאנוס, נוהגים רבים לראות את ימי שיא עצמתה ושגשוגה התרבותי של האימפריה. מורשתה של האימפריה הרומית ניכרת בשפה, דת, ארכיטקטורה, פילוסופיה, משפטים והממשל באומות רבות ברחבי העולם עד עצם היום הזה.

לקראת אמצע המאה השלישית נקלעה האימפריה הרומית למשבר קשה עקב אי יציבות שלטונית, איומים צבאיים מחוץ לאימפריה וקשיים כלכליים. בסוף המאה הצליח הקיסר דיוקלטיאנוס לייצב את האימפריה, אך שיטת השלטון שהנהיג ב-293, הטטרארכיה, שחילקה את הנהגת האימפריה בין ארבעה שליטים שותפים, רמזה כבר על התפרקותה העתידית של האימפריה. ב-324 איחד הקיסר קונסטנטינוס שוב את האימפריה תחת שלטון של קיסר יחיד. הוא אף העביר את בירת האימפריה מרומא לקונסטנטינופוליס (ביזנטיון) שבפתח מיצר הבוספורוס. ב-395 הוריש הקיסר תיאודוסיוס הראשון את האימפריה לשני בניו, שקיבלו כל אחד מחצית האימפריה. כך נוצרו שתי ישויות: האימפריה הרומית המערבית שבירתה רומא, והאימפריה הרומית המזרחית שבירתה קונסטנטינופול.

הקיסרות הרומית המערבית התפוררה בהדרגה בלחץ פלישות העמים הברבריים, ורומא איבדה את שליטתה על רוב שטחיה. בשנת 476, כאשר הקיסר האחרון רומולוס אוגוסטולוס הודח על ידי אודואקר, היא חדלה להתקיים. הקיסרות הרומית המזרחית, או כפי שהיא מכונה בפי היסטוריונים מודרניים, הקיסרות הביזנטית, התקיימה עד לשנת 1453 עם כיבוש קונסטנטינופול על ידי האימפריה העות'מאנית בהנהגתו של מהמט השני. עם מותו של הקיסר הביזנטי האחרון, קונסטנטינוס האחד עשר, בקרב על העיר חדלה להתקיים גם הקיסרות הרומית המזרחית.

מרד בר כוכבא

מרד בר כוכבא (בכתבי חז"ל: פולמוס אחרון; בלטינית: expeditio Judaica, "מסע המלחמה ליהודה") היה המרד הגדול האחרון של יהודי ארץ ישראל נגד שלטון האימפריה הרומית, שהתרחש בתקופת שלטונו של הקיסר אדריאנוס, בין השנים 132-‏136 לספירה.בראש המרד עמד שמעון בן כוסבה, שנודע בדיעבד כ"בר כוכבא". בר כוכבא קיבל את תמיכתו של רבי עקיבא, שאף הכריז עליו כמשיח, אם כי נראה שרוב התנאים התנגדו לו. בשלבים הראשונים של המרד זכה צבא המורדים להצלחות ניכרות. המורדים הביסו את חיל המצב הרומאי ביהודה, השתלטו על שטחים נרחבים במרכז ההררי של ארץ ישראל, וכוננו בהם שלטון יהודי עצמאי שבר כוכבא עמד בראשו כשהוא נושא בתואר "נשיא ישראל". ניסיונות השלטון הרומי לדכא את המרד, באמצעות משלוח כוחות צבא מהפרובינקיות הסמוכות, נכשלו בשנתיים הראשונות של המרד. מאזן הכוחות הצבאי החל לנטות לרעת המורדים עם הגעתו לזירה של המצביא יוליוס סוורוס בסוף שנת 133 לספירה בראש כוחות צבא גדולים. במהלך השנתיים הבאות ניהלו הרומאים מסע מלחמה זהיר והרסני כנגד המורדים, כשהם מצמצמים בהדרגה את השטח שבשליטתם ודוחקים אותם לשטח קטן סביב העיר ביתר. בשלהי שנת 135 נפלה ביתר, מעוזם האחרון של המורדים, לאחר מצור ממושך, ובר כוכבא נהרג. דיכוי המרד הושלם, ככל הנראה, בחודשים הראשונים של שנת 136.

ההרס שנגרם בעת דיכוי ההתקוממות היה אדיר, והחוקרים מעריכים, שרבבות, אם לא מאות אלפי מורדים ואזרחים יהודיים נהרגו במהלך דיכוי המרד ומאות מקומות יישוב נחרבו, אם כי יהדות ארץ ישראל השתקמה בהדרגה ואף חוותה פריחה זמן קצר לאחר מכן. אבדות כוחות הצבא הרומי שהשתתפו בדיכוי המרד היו כבדות אף הן, והמערכה בארץ ישראל הייתה כנראה הקשה ביותר מכל המערכות הצבאיות, שנערכו בתקופת שלטונו של אדריאנוס. המרד היה העימות הגדול האחרון בין היהודים בארץ ישראל לבין האימפריה הרומית, על אף שפעולות מרי בהיקפים קטנים המשיכו להתרחש גם אחרי כן. שנות מרד בר כוכבא היו הפעם האחרונה בה התקיימה עצמאות יהודית בשטח ארץ ישראל עד להקמת מדינת ישראל.

מרקוס טוליוס טירו

מרקוס טוליוס טירו (בלטינית: Marcus Tullius Tiro, בסביבות 103 לפנה"ס ארפינום - 4 לפנה"ס פוטאולי) היה מזכירו של הפוליטיקאי, הסופר, ההוגה והנואם מרקוס טוליוס קיקרו, שהמציא שיטת קצרנות - 1,100 הסימנים הידועים לפי שמו כ"סימנים הטירוניים", וששימשו לו כדי לרשום את נאומי מעסיקו.

פולביה

פולביה (בלטינית: Fulvia;‏ 84 לפנה"ס? – 40 לפנה"ס) הייתה אישה רומאית ובת למשפחת אצולה פלבאית ברפובליקה הרומית. היא הייתה מוכרת בזכות כוחה הפוליטי, אותו צברה בנישׂואיה לשלושה מהפוליטיקאים החזקים בסוף תקופת הרפובליקה: פובליוס קלודיוס פולכר, גאיוס סקריבוניוס קוריו , והמפורסם משלושתם - מרקוס אנטוניוס. כולם היו מהסיעה הפופולרית ותומכי יוליוס קיסר.

חוקרים מסוימים מייחסים לפולביה את דיוקן האישה על מטבעות שהוטבעו בהוראת בעלה השלישי מרקוס אנטוניוס. אם כך, הרי שהיא האישה הרומאית הראשונה שדיוקנה מתנוסס על מטבע.

פליקס דה ולדון

פליקס וייס דה ולדון (באנגלית: Felix Weihs de Weldon;‏ 12 באפריל 1907 - 3 ביוני 2003) הוא פסל אוסטרי-אמריקני. פסלו המפורסם ביותר הוא אנדרטת חיל הנחתים של ארצות הברית, המתארת חמישה נחתים וחייל הצי האמריקני שמניפים את דגל ארצות הברית באיוו ג'ימה במהלך מלחמת העולם השנייה.

רומא

רומא (באיטלקית ולטינית: Roma (מידע • עזרה)) היא בירת איטליה. העיר משתרעת על פני שתי גדותיו של נהר הטיבר באזור לאצְיוֹ. בעברה הייתה הבירה של הרפובליקה הרומית ואחר כך של האימפריה הרומית ששלטה על שטחים נרחבים באירופה ומסביב לים התיכון. לאחר התמוטטות האימפריה המשיכה רומא לשמש כמרכז של הדת הנוצרית הקתולית, וכן כמרכז תרבותי, כלכלי ובעיקר תיירותי ברמה עולמית. ברומא נמצאת קריית הוותיקן, שהיא הדוגמה היחידה למדינה בתוך עיר.

ברומא עצמה מתגוררים כ-2.7 מיליון תושבים, והיא העיר הרביעית המאוכלסת ביותר באיחוד האירופי. במטרופולין של רומא מתגוררים 4,355,725 תושבים, והוא המטרופולין המאוכלס ביותר באיטליה. מרכז העיר פרוש בין שבע גבעות ממזרח לטיבר. מצדו השני של הנהר מצויה גבעת הוותיקן, אשר שייכת גם היא לרומא. מסביב למרכז הצפוף פרושים פרוורים ברדיוס עצום מהעיר. בין הפרוורים פזורים שדות חקלאיים ושטחים פתוחים רבים, חלקם בטווח של קילומטרים ספורים מהמרכז.

סמלה של העיר רומא מכיל את ראשי התיבות SPQR. ראשי תיבות אלו, שהיו גם סמל הלגיונות של האימפריה הרומית, מסמלים את האמרה הלטינית: Senatus Populusque Romanus - "הסנאט והעם של רומא". ראשי תיבות אלו מופיעים במקומות רבים בעיר כולל עמודים ומכסי ביוב.

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.