SLOSHSAT

SLOSHSAT-FLEVO הוא לוויין ששוגר ב-2005 כדי לחקור את הדינמיקה של הנוזלים במיקרו כבידה. הפרויקט היה תוכנית משותפת בין סוכנות החלל האירופית, סוכנות החלל ההולנדית וסוכנות החלל הישראלית. לוויין זה היה הלוויין הראשון שנועד לבדיקת דינמיקת נוזלים בתנאי חוסר כבידה.[1]

SLOSHSAT-FLEVO
סוכנות חלל סוכנות החלל האירופית, סוכנות החלל ההולנדית וסוכנות החלל הישראלית
יצרן NLR (המרכז הלאומי ההולנדי לתעופה וחלל) ורפאל
תאריך שיגור 12 בפברואר 2005
משגר אריאן 5
משימה
סוג משימה לוויין מחקר וטכנולוגיות
לוויין של כדור הארץ
מסלול GTO
נטייה 6.7
אפואפסיד 35726 ק"מ
אפואפסיד 267 ק"מ
זמן הקפה 101 דקות
מידע טכני
משקל 127 ק"ג
רוחב 90 ס"מ
גובה 90 ס"מ
קישורים חיצוניים
מספר קטלוג לוויינים 28544
מאגר המידע הלאומי 2005-005C

מהלך פרויקט

הצעה ראשונית לפרויקט SLOSHSAT הוצעה לסוכנות החלל האירופאית על ידי סוכנות החלל ההולנדית בשנת 1989. התכנון המקורי היה לשגר את הלוויין על משגר אריאן 4. בשנת 1992 התכן כבר כלל שיגור על מעבורת החלל כלוויין טרמפיסט. הלוויין נבנה בין השנים 1997–1999 והחל אינטגרציה בשנת 1999.

עקב אסון מעבורת החלל קולומביה בפברואר 2003, וההחלטה לעצור שיגור לוויינים אזרחיים נוצר צורך לשנות את התכן שיתאים לשיגור על משגר אריאן, ולמצוא הזדמנות שיגור אחרת. הוחלט לשגר את SLOSHSAT כחלק משיגור של אריאן 5 כשהוא צמוד ל-MaqSat-B2. השינוי במסלול ובשיגור גרר סבב נוסף של תכן ושינויים בחומר ובתוכנה של ניסוי השכשוך.

הלוויין נבנה על ידי NLR - המרכז הלאומי ההולנדי לתעופה וחלל. הם סיפקו גם את מבנה החללית ומערכת החשמל. חברת NEWTEC סיפקה את מערכת ההפרדות מהמשגר ואת התמיכה הקרקעית. סוכנות החלל הישראלית הייתה אחראית על הניסוי ומערכת ההנעה, אשר נבנה ברפאל.

מבנה הלוויין

שמו של הלוויין SLOSHSAT- FLEVO מורכב משני מילים, הראשונה מתארת את ניסוי השכשוך (באנגלית Sloshisng), והמילה השנייה היא ראשי תיבות של מתקן לניסוי נוזלים והוכחה במסלול (Sloshsat Facility for Liquid Experimentation and Verification in Orbit).[2]

הלוויין נראה כמו קובייה בעלת פאות של 90 ס"מ. משקל הלוויין בשיגור היה 129 ק"ג.

בקרת ההכוון של הלוויין נעשתה בעזרת מנועי גז קר (12 מנועים).

תחנת הקרקע שתפעלה את הלוויין ואת הניסוי הייתה במרכז התפעול של סוכנות החלל האירופאית (ESOC) בדרמשטאדט וניהול הניסוי התבצע מהולנד.

השיגור

הלוויין תוכנן במקור לשיגור ממעבורת החלל שתשמש בתור ממסר תקשורת לניסוי. אולם לאחר אסון מעבורת החלל קולומביה לא הסכימו לשגר יותר לוויינים מהמעבורת והוא עבר שינויים כדי שישוגר בטיסה הראשונה של משגר אריאן 5.[2] הלוויין שוגר מבסיס החלל האירופי קורו שבגיאנה הצרפתית ב-12 בפברואר 2005, למסלול מעבר למסלול גאוסטציונרי עם אפוגיאה של 39,918 ק"מ ופריגיאה של 250 ק"מ. נטיית המסלול הייתה 7 מעלות.[1]

תיאור הניסוי

הניסוי היה מורכב ממכל בנפח 86.9 ליטר שהכיל 33.5 ליטר של מים מיוננים.[1] המכל היה עשוי מחומרים מרוכבים, והכיל 270 חיישנים למדידת תנועת המים מבפנים ופיזורם בתוך המכל תוך כדי תנועת הלוויין. בנוסף, היו חיישנים למדידת הטמפרטורה, לחץ ומהירות הנוזל ב-17 מקומות לאורך המכל. כמו כן ללוויין היו שישה מדדי תאוצה ושלושה גירוסקופי FOG למדידת תנועת הלוויין. מנועי הגז קר נועדו לשלוט בתנועה המסלולית והסיבובית של הלוויין כדי להאץ או להאט את תנועת הנוזל בתוכו.[3]

הלוויין שידר טלמטרייה מתנועות השכשוך במכל במקטעים של 10 שעות במהלך שבוע. בין ניסוי וניסוי הלוויין היה מיוצב כדי שתנועת המים במכל תירגע והסוללה תיטען באמצעות הפאנלים הסולארים.[1]

הלוויין המשיך בניסוי עד לניצול כל כמות הדלק במערכת ההנעה, וצבר 57.5 שעות ניסוי עד לסיום הדלק ב-21 בפברואר 2005.

לאחר מכן, הלוויין נשאר בתור זבל חללי. ללא משימה ייעודית לפינויו, מסלולו אמור לדעוך עד 2335.

לקריאה נוספת

  • Adler, Shimshon; Warshavsky, Abraham; Peretz, Arie (2005). "Low-Cost Cold-Gas Reaction Control System for the Sloshsat FLEVO Small Satellite". Journal of Spacecraft and Rockets 42 (2): 345–351. doi:10.2514/1.5128.

קישורים חיצוניים

  • SLOSHSAT-FLEVO באתר eoportal של סוכנות החלל האירופאית

הערות שוליים

  1. ^ 1.0 1.1 1.2 1.3 SLOSHSAT-FLEVO באתר eoportal של סוכנות החלל האירופאית
  2. ^ 2.0 2.1 "Sloshsat-FLEVO". space.skyrocket.de.
  3. ^ Watery load for Ariane 5 ECA אתר סוכנות החלל האירופאית, 17 בספטמבר 2004
אריאן 5

אריאן 5 הוא משגר לוויינים כבד, פרי פיתוח של סוכנות החלל האירופית. המשגר משמש בעיקר לשיגור לוויינים למסלולים גיאוסינכרוניים. שיגורי אריאן 5 מבוצעים מבסיס החלל האירופי קורו אשר בגיאנה הצרפתית על ידי תאגיד השיגור האירופי Arianespace. המשגר נבנה על ידי חטיבת תעבורת החלל של החברה האירופית EADS.

לוויינים ישראליים

ישראל החלה את פעילותה בחלל בראשית שנות ה-80, ושיגרה מאז לחלל לוויינים אחדים, לשימושים צבאיים, לשימושים אזרחיים, ולמחקר.

הלוויינים הצבאיים, מסדרת "אופק", שוגרו מבסיס פלמחים בישראל, למעט הלוויין הצבאי טכסאר-פולאריס (המכונה גם אופק 8), ששוגר עבור ישראל מהודו. השיגורים הצבאיים בוצעו באמצעות משגר שביט, שפותח ויוצר בישראל על בסיס תכנון של משגר טילים צבאי ישראלי מדגם יריחו 2. הלוויינים האזרחיים שוגרו מבסיסי שיגור זרים, בהם קוסמודרום בייקונור בקזחסטן ובסיס החלל האירופי קורו בגיאנה הצרפתית. לוויין התקשורת "עמוס 6" נועד לשיגור מקייפ קנוורל בפלורידה אך התרסק על כן השיגור בטרם שוגר. לוויינים ישראלים זעירים שוגרו מהודו, רוסיה וארצות הברית.

לוויינים נבנים במדינות רבות, וכמעט כל מדינה בעולם משתמשת בשירותי לוויין, אך רק למדינות מעטות, ובהן ישראל, יש יכולת לשגר בעצמן לוויינים לחלל. יכולת השיגור של ישראל מוגבלת ללוויינים קלי משקל ולמסלולים נמוכים בלבד. ההשקעה של ממשלת ישראל בתחום החלל בשנת 2018 הייתה כ-82 מיליון שקלים. מעל 40 חברות בישראל וכ-2000 עובדים מועסקים בתחום החלל כגון פיתוח רכיבים ללוויינים והתעסקות בתחום החלל.[דרוש מקור] אך באפריל 2019 הודיע ראש הממשלה לאחר ניסיון הנחתת גשושית ישראלית על הירח במימון תורמים, כי הוא שוקל לקדם "תוכנית חלל" ישראלית חדשה אשר תתוקצב במימון ממשלתי וציבורי.

סוכנות החלל הישראלית

סוכנות החלל הישראלית (סל"ה - הסוכנות הישראלית לניצול החלל, ידועה בחו"ל גם כ-Israel Space Agency - ISA) היא גוף ממשלתי שפועל במשרד המדע והטכנולוגיה. מטרתה להתוות תוכניות ודרכי פעולה לקידום המטרות הלאומיות האזרחיות של ישראל בתחום החלל, וכן לתאם בין הגופים השונים העוסקים בחקר החלל בישראל, לצרכים מדעיים ומסחריים.

ישראל לוויינים ישראליים ותוכניות חלל אחרות
לווייני תקשורת עמוס ( 123456E )
לווייני צילום מסחריים ארוסאופטסאט
לוויינים צבאיים אביראופקטכסאר
לווייני מחקר וטלסקופים ULTRASAT‏* • טאווקס* • ונוס* • DIDO • *SHALOM • *SLOSHSAT
לווייני סטודנטים ואוניברסיטאות טכסאטדוכיפת 1דוכיפת 2דוכיפת 3SAMSONBGUSAT
חלליות וגשושיות בראשית • ‏MuSAR‏*
יכולות שיגור משגר שביטבסיס פלמחים
משימות אנלוגיות למאדים D-MARS
ארגונים ישראליים קשורים סוכנות החלל הישראליתמפא"תהתעשייה האווירית לישראלSpaceIL
* שיתופי פעולה בינלאומיים

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.