PT-76

PT-76 הוא טנק אמפיבי קל שפותח בברית המועצות לאחר מלחמת העולם השנייה. הייצור התחיל בשנת 1950 ונפסק בשנות ה-60. הטנק שירת ומשרת בצבאות רבים בעולם, נחשב לאלטרנטיבה זולה לטנקי מערכה עיקריים והיה טנק הסיור הסטנדרטי של הצבא האדום עד החלפתו ב-BMP-1.

ייצור הטנק היה מרוכז במפעל קירוב בלנינגרד ומפעל הטרקטורים בוולגוגרד.

במלחמת ששת הימים תפס צה"ל טנקי PT-76 שלל והכניסם לשרות מבצעי. בין היתר פעלו הטנקים ביחידה 88 - דב לבן בחטיבה משוריינת 14 והשתתפו בצליחה לצד המערבי של תעלת סואץ ובקרבות הפשיטה והכיבוש שם במלחמת יום הכיפורים.

צבא צפון וייטנאם עשה שימוש בטנק במהלך מלחמת וייטנאם.

PT-76 היווה בסיס לרק"ם סובייטי רב - הנגמ"שים: BTR-50 ו-OT-62, רכב השיגור של הטיל הנ"מ SA-6 ותותח הנ"מ המתנייע ZSU-23-4. כמו כן רכב הגרירה הרב-תכליתיה-MT-L והגרסה המשוריינת שלו MT-LB פותחו אף הם על בסיס ה-PT-76.

בסין מיוצר ה-Type 63, העתק משופר של הטנק החמוש בתותח 85 מ"מ.

PT-76
טנק PT-76
מידע כללי
מדינה מייצרת ברית המועצות
שנת יצור 1953-1963
מידע טכני
אורך 6.91 מטר
רוחב 3.14 מטר
גובה 2.26 מטר
משקל 14 טון
מהירות 44 קמ"ש (כביש)
~10 קמ"ש (במים)
טווח פעולה 260 ק"מ
חימוש עיקרי תותח 76.2 מ"מ
חימוש משני מקלע מקביל 7.62 מ"מ
מנוע דיזל, 240 כ"ס
שריון 7-25 מ"מ
צוות 3
2K6 לונה

2k6 לונה (ברוסית: 2К6 Луна; קוד נאט"ו: פרוג-3) היא רקטה ארטילרית קצרת טווח בעלת מנוע דלק מוצק על בסיס משגר מתנייע תוצרת ברית המועצות שיוצרה בברית המועצות בין השנים 1960-1964 והייתה בשימוש החל משנת 1960 ועד 1982.

המערכת הוחלפה על ידי פרוג-7.

9K52 לונה-M

9M21/9K52 לונה-M (קוד דיווח נאט"ו: פרוג-7; מאנגלית: Free-Rocket-Over-Ground) הוא רקטה ארטילרית קצרת טווח בעלת מנוע דלק מוצק המשוגרת ממשגר מתנייע תוצרת ברית המועצות.

הפרוג נועדה במקור להיות רקטה טקטית לשיגור נשק גרעיני. הפרוג-7, שנכנסה לשירות בשנת 1965, היא מהדגם האחרון של משפחת ה"פרוג", שדגמים קודמים שלה החלו להיכנס לשירות החל מאמצע שנות החמישים. המערכת פותחה במכון לתכנון במוסקבה והייתה מיוצרת במפעל בוולגוגרד.

ASU-85

ה-ASU-85 (רוסית: Авиадесантная самоходная установка, АСУ-85, Aviadesantnaya Samokhodnaya Ustanovka, 'מערכת מתנייעת מוטסת') הוא תותח מתנייע מוטס סובייטי מתקופת המלחמה הקרה. מ-1959, הוא החל להחליף את ה-ASU-57 בעל הגג הפתוח בשירות. זה, בתורו, הוחלף על ידי ה-BMD-1 החל מ-1969.

BM-14

BM-14 המכונה גם RPU-14 הוא משגר רקטות סובייטי רב-קני (כ-16 קנים), שיוצר על ידי ברית המועצות.

BM-24

BM-24 היא רקטה ארטילרית סובייטית. היא מסוגלת לירות רקטות 240 מ"מ מ-12 קני שיגור.

ישנן 2 גרסאות ל-BM-24, הראשונה היא משגר שנישא על ידי משאית ZiL-151 6X6 ועלייה משגר והשנייה היא משגר שנישא על ידי טרקטור ארטילרי AT-S. רוב המערכות הותקנו על משאיות מתוצרת זיל. ייצור המערכת נמשך עד לשנות ה-80 של המאה ה-20.

BM-25 (משגר רקטות)

BM-25 הוא משגר רקטות סובייטי רב קני שפותח בברית המועצות ויכול לשגר רקטות בקוטר של עד 250 מ"מ ב-6 קנים.

המשגר פותח בשנת 1957 ושימש בשירות צבא רוסיה עד שנות ה-70 ומשמש עד היום בתימן.

BM-27 אוראגן

BM-27 "אוראגן" (רוסית: "РСЗО 9К57 "Ураган) הוא משגר רקטות שיוצר בברית המועצות וכיום מיוצר ברוסיה. השימוש בBM-27 החל בצבא האדום בברית המועצות. פירוש המילה הרוסית "אוראגן" הוא הוריקן.

BMP-1

BMP-1 הוא סימולו של נגמ"ש לחימה אמפיבי מתוצרת ברית המועצות שהוצג בשנות השישים, והיה הכלי הראשון בעולם שהציג את תפיסת נגמ"ש הלחימה ככלי נושא גייסות בעל כח אש רב המשתווה לזה של טנק קל.

פירוש ראשי התיבות BMP ברוסית הוא Боевая Машина Пехоты, "בוייבייה משינה פחוטי" ("רכב קרבי של חיל הרגלים"). הנגמ"ש הוחלף בדגם ה-BMP-2, בעל מיגון עמיד יותר.

BTR-50

ה-BTR-50 (מרוסית: Бронетранспортер-50, 'ברונטרנספואטר': מתורגם כרכב ממוגן 50) הוא נגמ"ש אמפיבי שיוצר בברית המועצות בין השנים 1952-1970. ה-BTR-50 מבוסס על הטנק הקל PT-76 ובשונה משאר נגמ"שי ה-BTR בסדרה הוא מבוסס על זחלים ולא על גלגלים.

MT-LB

MT-LB (ר"ת ברוסית: многоцелевой тягач легко бронированный, "רכב גרירה רב-תכליתי משוריין קל") היינו רכב קרבי משוריין אשר פותח בברית המועצות לשעבר בתור רכב משוריין לגרירת ארטילריה, אך ברבות השנים עשרות דגמים שונים של ה-MT-LB פותחו לשלל ייעודים ושימושים שונים. כיום משרת ה-MT-LB במספר מדינות הגוש הסובייטי לשעבר, ברוסיה ובמספר מדינות נוספות בעולם.

S-300

S-300 היא סדרה של מערכות טילי קרקע-אוויר לטווח רחוק מתוצרת חברת אלמז הרוסית. המערכת פותחה בתחילה על ידי ברית המועצות בשנות ה-70 של המאה ה-20 עבור כוחות ההגנה האווירית הסובייטיים, ולאחר מכן על ידי רוסיה כנשק נגד מטוסים ונגד טילי שיוט, ובדגמים מתקדמים הותאמה ליירוט טילים בליסטיים.

S-400

S-400 טְרַיוּמְף (ברוסית: C-400 ‏«Триумф», באנגלית: S-400 Triumf, מכונה בנאט"ו: SA-21 Growler, כונתה בעבר S-300PMU-3), היא מערכת חדישה ליירוט מטוסים מתוצרת חברת GSKB, השייכת לתאגיד אלמז-אנטיי, חברה בבעלות ממשלתית ברוסיה. המערכת היא שיפור של משפחת המערכות הקודמת S-300.

המערכת פעילה ונמצאת בשימוש הכוחות המזוינים של הפדרציה הרוסית משנת 2007 ושל סין. במאי 2019 קבלה גם טורקיה את המערכת מרוסיה.

המערכת כוללת שלושה סוגי טילים כדי לכסות את כל טווח הפעילות שלה. שלושת הטילים הם:

40N6 - לטווחים ארוכים מאוד (400 ק"מ)

48N6 - לטווחים ארוכים (250 ק"מ)

9M96 - לטווחים בינוניים (120 ק"מ)לכל טיל יכולות שונות. המערכת מסוגלת לטפל בכ-80 כלי טיס בו-זמנית.

T-84

T-84 הוא טנק מערכה עיקרי מתוצרת אוקראינה. הוא פותח בחרקוב בסוף שנות ה-90 של המאה העשרים, כפיתוח של טנק ה-T-80 הסובייטי, ובפיתוחו שולבו לקחים ממלחמת צ'צ'ניה הראשונה.

ZSU-23-4

ZSU-23-4 "שילקה" (מכונה גם "גאנדיש") היא מערכת נ"מ מתנייעת בעלת ארבעה תותחים מונחי מכ"ם. ZSU הוא קיצור ברוסית של Zenitnaya Samokhodnaya Ustanovka, "מערכת נ"מ בעלת הנעה עצמית". 23 הוא הקליבר של התותחים (23 מ"מ) ו-4 הוא מספר התותחים במערכת. התותח קרוי על-שם נהר שילקה ברוסיה. הכינוי שניתן לו בקוד דיווח נאט"ו הוא "אול" ("Awl"; "מרצע") (כנראה עקב בלבול עם המילה הרוסית "שילו" ל"מרצע"). המערכת מוכרת גם בשם גאנדיש על-שם מכ"ם בקרת הירי שלה.

אח"י בת שבע

אח"י בת שבע הייתה נחתת ששירתה בחיל הים הישראלי בשנים 1969 עד 1995. הנחתת נרכשה בשנת 1969 בדאר א-סלאם, טנזניה, והצטרפה לפלגת הנחתות בשארם א-שייח'. קיבולת הנשיאה וההנחתה שלה הייתה הגדולה ביותר מכל הנחתות של חיל הים הישראלי, וכללה: 16 טנקי טירן + ים לרבות טנקים PT-76 בסיפון העליון, או 16 טנקי טירן + 2 מסוקי סופר פרלון.

הספינה נבנתה בהולנד כמעבורת משאיות כרייה במזרח אפריקה. בשנת 1969 נרכשה והועברה לשארם א-שייח' במגמה לתגבר את יכולת חיל הים להנחתת כוחות שריון בחוף המערבי של מפרץ סואץ במלחמת יום הכיפורים. התכנון לא יצא לפועל. לאחר הסכם השלום עם מצרים הועברה לים התיכון דרך תעלת סואץ. שיא פעילותה היה בהנחתת רכב קרבי וחיל רגלים בעת מלחמת לבנון הראשונה. לאחר מכן הועמדה למכירה ואף נמצא לה קונה אך לבסוף הוטבעה.

ערך מורחב – שייטת הנחתות

גראד

גראד היא רקטה ארטילרית סובייטית.

קטיושה משופרת. בעלת קליבר 150 מ"מ לטווח קצר-בינוני. היא פותחה כחלק ממערכת BM-21 Grad (רוסית: БМ-21 "Град", רכב קרבי, Боевая Машина, שהוא בעצם משגר רקטות רב-קני על גבי תובה אופנית) ו-9K51 Grad (הרקטה עצמה). הגראד פותחה בתחילת שנות ה-60 של המאה ה-20 בידי ברית המועצות וכיום היא אחת מהרקטות הארטילריות הנפוצות בעולם והוכיחה את עצמה ככלי נשק יעיל בעימותים רבים. הגראד נמצאת בשימוש גם בידי חזבאללה בלבנון, פת"ח, חמאס וארגוני הטרור הפלסטיניים ברצועת עזה.

פירוש המילה הרוסית "גראד" הוא ברד.

גראד היא רקטה קטיושה משופרת

יד לשריון

יַד לַשִּׁרְיוֹן הוא אתר הנצחה לחללי חיל השריון במערכות ישראל. האתר כולל מוזיאון לתולדות השריון ואוסף של טנקים ורכבים קרביים משוריינים.

האתר נמצא בלטרון שבעמק איילון, במצודת טגארט של משטרת לטרון שהקימו שלטונות המנדט הבריטי בשנת 1940.

האתר מארח מדי שנה את צעדת לטרון של חיל השריון בפסח, תערוכת דגמים להרכבה ואת תערוכת הנשק והאמצעים הרב-חילית של זרוע היבשה ביום העצמאות.

יואל גונן

יואל גונן (גורודיש) (נולד ב-1938) הוא קצין בדימוס בצה"ל בדרגת תת-אלוף. בעל עיטור המופת על פועלו במלחמת ששת הימים.

יחידה 88 - דב לבן

יחידה 88 - דב לבן הייתה יחידת שריון בחיל השריון הישראלי. היחידה החלה לפעול בשנת 1969 כ"יחידת סיור ופשיטה אמפיבית".

במהלך מלחמת יום הכיפורים לחמה היחידה באזור סיני. ב-1974 פורקה היחידה.

רק"מ מדינות הגוש הסובייטי לאחר מלחמת העולם השנייה
טנקים T-84 Oplot-MT-90T-84T-80T-72T-64T-62 • PT-76 • T-55T-10ארמטה T-14
נגמ"שים BTR-152 • BTR-94 • BPM-97 • BTR-90 • BTR-80BTR-70BTR-60BTR-40 • BTR-4 • BTR-3 • BTR-D • BTR-50MT-LB
נגמ"שי לחימה BMPT • BTR-T • BMD-3 • BMD-2 • BMD-1 • BMP-3BMP-2BMP-1 • ‏T-15 ארמטה
תותחים מתנייעים 2S1 גווזדיקה • ‏SO-152 • ‏2S4 טולפן • ‏2S5 גיאטסינט-S • ‏2S7 פיון • ‏2S9 נונה • ‏2S19 MSTA‏ • ‏‏2S23 נונה-SVK • ‏2S25 Sprut-SD • ‏2S31 וונה • ‏ASU-57 • ‏ASU-85 • ‏A-222 ברג
ארטילריה רקטית BM-14 • ‏BM-21 גראד • ‏BM-24 • ‏BM-25 • ‏BM-27 אוראגן • ‏TOS-1 • ‏BM-30 סמרץ'
טילי קרקע-קרקע 2K6 לונה9K52 לונה-M • ‏OTR-21 טוצ'קהOTR-23 אוקה9K720 איסקנדר • K-300P בסטיון-P
רק"ם נ"מ ‏SA-22SA-19ZSU-23-4ZSU-57-2BTR-152A\D\EBTR-40A
מערכות קרקע-אוויר SA-4 • ‏SA-6 • ‏SA-8 • ‏SA-9 • ‏‏SA-10 • ‏SA-11 • ‏‏SA-12 • ‏SA-13 • ‏SA-15 • ‏SA-17 • ‏SA-19 • ‏‏SA-20 • ‏‏SA-21 • ‏‏SA-22

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.