HebrewBooks

HebrewBooks (בעברית: "ספרים עבריים" או "היברובוקס") היא ספרייה דיגיטלית חינמית מקוונת לספרות יהודית-תורנית. האתר מכיל כ-52,000 ספרים וכתבי עת תורניים סרוקים[1], החל מראשית הדפוס ועד למחברים בני זמננו, רובם בעברית. הספרים ניתנים לצפייה, להורדה ולחיפוש טקסטואלי בתוכן הספר. האתר נגיש בשפות עברית ואנגלית.

מטרתו הראשונית של המיזם הייתה לשמר את הספרים והחיבורים התורניים של יהדות ארצות הברית, אשר חלקם חדלו להיות זמינים. בהמשך, התרחבה מטרת המיזם וכיום שואפת האגודה להנגיש את כל ספרי הקודש העבריים, במטרה "להחיות את זכרם של החיבורים הרבים שנכתבו במהלך השנים ולמרבה הצער נשתכחו ונזנחו, וכמו כן לעשות את עולם הספר התורני לנגיש וזמין לכל דורש ללא תמורה"[2].

HebrewBooks
Hebrewbooks.bg4
Hebrewbooks homepage
דף הבית של המיזם (חלונית חיפוש)
סוג מיזם ללא כוונת רווח
מייסדים חיים רוזנברג
שירותים עיקריים ספרייה מקוונת חינמית לספרות יהודית-תורנית
hebrewbooks.org

מקורות האוספים

המיזם נוסד על ידי חיים רוזנברג, חסיד חב"ד המתגורר בברוקלין שבניו יורק, מייסד האגודה לשימור ספרים עבריים (The Society for Preservation of Hebrew Books). במסגרת אגודה זו איתר רוזנברג ספרים תורניים רבים שחוברו בארצות הברית, סרק והעלה אותם לאתר האינטרנט להורדה בפורמט PDF. בראשית 2001 הוצעו באתר 60 ספרים[3]. בדצמבר 2006 הושק פורמט האתר הנוכחי, ובו הוצעו 11,000 ספרים[4].

בהמשך נוספו לאתר 15,000 ספרים מאוסף ספריית חב"ד בניו יורק, 150 אינקונבולות (דפוסי עריסה) מאוסף בית המדרש לרבנים באמריקה, וספרים מאוסף YIVO שבמנהטן[5]. 1780 ספרים נסרקו מאוסף ספרים עתיקים השייך לחיים אלעזר רייך מברוקלין[6] וכן נסרקו ספרים מאוסף פרידברג-ריזמן, המכיל יותר מ-15,000 ספרים[7].

המיזם מאפשר העלאה של ספרים סרוקים על ידי הציבור ומחברי הספרים עצמם[8]. צוות האתר מונה כעשרה עובדים. בנוסף, מאות מחברים ואחרים העלו ספרים שסרקו בעצמם.

אופי הספרייה

הספרייה מכילה בעיקר ספרים תורניים, וכלולים בה גם חיבורים היסטוריים וספרים אחרים מארון הספרים היהודי. רוב הספרים בה כתובים עברית, ומיעוטם בשפות יהודיות אחרות הנכתבות באותיות עבריות (בעיקר יידיש). כמו כן ישנם ספרים באנגלית[9] ובשפות נוספות.

תשעים אחוז מהספרים במאגר נדפסו לפני למעלה ממאה שנה, בהם ספרים מראשית הדפוס, משנת 1492 והלאה. קיימים באתר גם ספרים רבים בני זמננו. ספרים אלו אינם נסרקים על ידי צוות האתר אלא נשלחים על ידי הגולשים.

כתבי יד

בנובמבר 2010 פתח המיזם אתר מיוחד, hebrewmanuscripts.org, שבו סריקות של כתבי יד. בפתיחה היו באתר כאלף כתבי יד מאוסף בית המדרש לרבנים באמריקה. בהמשך נוספו כתבי יד מספריית היברו יוניון קולג'.

אפשרויות השימוש בספרייה

הספרים ניתנים הן לצפייה מקוונת בדפדפן והן להורדה כקובצי PDF, של הספר בשלמותו או של עמוד בודד, וללא תשלום (אך לשימוש אישי בלבד[10]).

הספרים מעובדים בטכנולוגיית זיהוי תווים אופטי שפיתחה החברה הישראלית ליגטורה (Ligature) ומאונדקסים באמצעות טכנולוגיה שפיתחה חברת dtSearch, ובדרך זו ניתן לערוך בהם חיפוש טקסטואלי מלא וכן להמירם לטקסט רגיל.

לכל ספר נלווה תיאור ביבליוגרפי קצר בעברית ובאנגלית, וקישור לקטלוג המאוחד של הספריות בישראל, ה-ULI, ולקטלוג העולמי המאוחד "worldCat" של ה-OCLC[11].

באתר קיימים מדריכים לשימוש בעברית, יידיש ואנגלית. מקלדת וירטואלית עברית הנפתחת לצד שדה החיפוש מאפשרת להקליד טקסט עברי ללא צורך בהתקנת מקלדת מתאימה, ותצוגה מקדימה מציגה את שער הספר עם רפרוף עכבר על רשימת התוצאות.

עיון בספרות מקור

המיזם מציע עיון בתלמוד הבבלי[12] ובמשנה תורה לרמב"ם, כמו גם בשלל פרשנים שלהם. משנה תורה זמין בטקסט מלא והתלמוד הבבלי וחלק ממפרשיו זמינים הן בטקסט מלא, והן בגרסה סרוקה של מהדורת וגשל, הכוללת זיהוי טקסט מלא. החל מספטמבר 2013, בגירסת הבטא, זמינים לעיון באתר (אך לא להורדה) טור ושולחן ערוך במהדורת "שולחן מלכים".

פרויקט הרמב"ם

הפרויקט מגיש טקסט מוקלד של ספרי משנה תורה לרמב"ם עם ליקוט טקסט מוקלד ממאות מקורות המבארים את דבריו. כל הפרשנים סודרו לפי דברי הרמב"ם, כך שבבחירת הלכה מסוימת מדברי הרמב"ם מוצגים רשימת קישורים לפרשנים וספרי הלכה שהתייחסו לדבריו. הקלקה על קישור מציגה את דברי הפרשן. כמחצית הפירושים שנאספו נלקחו מעשרים כרכי הסדרה המודפסת "מפרשי היד החזקה".

ראו גם

קישורים חיצוניים

סקירות על המיזם

הערות שוליים

  1. ^ נכון ל-2018. עדכון קבוע על מספר הספרים מתפרסם בדף הבית של המיזם. עדכונים שוטפים על ספרים חדשים שנסרקו מתפרסמים ב בלוג האתר
  2. ^ על המפעל, באתר המיזם
  3. ^ גרסת האתר מינואר 2001 באתר ארכיון האינטרנט. ראו את רשימת הספרים
  4. ^ בני מרגניזה וירטואלית, באתר הארץ, 2 בינואר 2007. ראו גם את גירסת האתר מדצמבר 2006 באתר ארכיון האינטרנט
  5. ^ הלל גרשוני, הגוגל-בוקס של הספרים היהודים, באתר ynet, 27 בדצמבר 2010
  6. ^ הודעה על סריקת האוסף בבלוג הרשמי של hebrewbooks. לרשימת הספרים ראו כאן
  7. ^ Ancient Hebrew collections preserved,‏ 22 באפריל 2008. (באנגלית)
  8. ^ דף העלאה
  9. ^ 360 ספרים, נכון ל-2012, ראו רשימה מלאה כאן.
  10. ^ דף תנאי השימוש באתר HebrewBooks
  11. ^ http://blog.hebrewbooks.org/2010/06/hebrewbooksorg-receives-oclcs-milestone.html
  12. ^ הודעה על השירות בבלוג הרשמי של hebrewbooks, יוני 2009.
אריה לייב הלר

הרב אריה לייב בן רבי יוסף הכהן הלר (ידוע גם בכינויו הנפוצים על שם ספריו הקצות החושן או בקיצור הקצות, האבני מילואים והשב שמעתתא) (ה'תק"ה, 1745 – י"ט בטבת ה'תקע"ג, 22 בדצמבר 1812), היה רב, פוסק וראש ישיבה. התפרסם בעיקר בספרו הידוע קצות החושן, שהפך לספר יסוד הן בעולם לימוד ההלכה ופסיקתה והן בעולם הישיבות, כספר למדני.

חסידות נובומינסק

חסידות נובומינסק היא שושלת אדמו"רים שפעלה בפולין ובהמשך בארצות הברית.

היו שכינו אותו ''פוילשע קרלינרס'', ''פוילשע'', כי חסידות נובומינסק משתייכת לחסידי פולין, שזה התאפיין בלבוש פולני במיוחד בכובע הפולני ספודיק. אך מנהגים היו של חסידי קרלין וכן אדמו''רים שינו את שם משפחתם מקנצלבויגן לפרלוב , כמו שם משפחתם של אדמו''רי קרלין.מייסד השושלת רבי יעקב פרלוב היה מצאצאי רבי מרדכי מנסכיז ורבי שלמה חיים מקוידנוב. נינו, רבי יעקב פרלוב, מכהן כיום כאדמו"ר מנובומינסק בניו יורק ומשמש יושב ראש מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל בארצות הברית.

ט' בטבת

ט' בטבת הוא היום התשיעי בחודש הרביעי

בשנה העברית, למניין החודשים מתשרי, והוא החודש העשירי

למניין החודשים מניסן.

על פי הלוח העברי הקבוע, פרשת בר המצווה של ילד שנולד בט' טבת היא פרשת ויגש אם בר המצווה חל בשנה המתחילה בשבת או בשנה חסרה המתחילה ביום שני (שנה מקביעות בחג או בחה) ופרשת ויחי אם בר המצווה חל בשנה שלמה המתחילה ביום שני, או בשנה המתחילה ביום שלישי או ביום חמישי.

י"ד בכסלו

י"ד בכסלו הוא היום הארבעה עשר בחודש השלישי

בשנה העברית, למניין החודשים מתשרי, והוא החודש התשיעי

למניין החודשים מניסן.

יהודה דוד אייזנשטיין

יהודה דוד אייזנשטיין (בכתיב יידי: אייזענשטיין; בלועזית: Julius (Judah David) Eisenstein; כ"א בחשוון תרט"ו, 12 בנובמבר 1854, מזריטש, פולין הקונגרסאית – ז' בסיוון תשט"ז, 17 במאי 1956, ניו יורק, ארצות הברית), היה סופר, עורך ומוציא לאור יהודי; נודע בכינוי "בעל האוצרות" (ראו להלן).

יעקב עמדין

רבי יעקב ישראל בן צבי אשכנזי עֶמְדין (קרי: עֶמְדְן; בתעתיק לועזי: Emden; ט"ו בסיוון ה'תנ"ח (4 ביוני 1698), אלטונה – ל' בניסן ה'תקל"ו (19 באפריל 1776), שם), היה רב ותלמיד חכם, מגדולי הרבנים במאה ה-18. נודע בכינוי יַעְבֶ"ץ (ראשי התיבות של שמו, יעקב בן צבי).

ישעיה די טראני

רבי ישעיה ב"ר מאלי די טראני - רי"ד (1165~ - 1240~). מגדולי ראשוני איטליה, פרשן מקרא, המשנה ומדרשי ההלכה, פרשן התלמוד ופוסק. נודע בעיקר בזכות פירושו המקורי והמקיף לתלמוד.

על מנת ליצור בידול בין שמו ובין שם נכדו - ר' ישעיה ב"ר אליה האחרון (ריא"ז) הוא מכונה בדרך כלל ר' ישעיה הראשון או ר' ישעיה הזקן.

מלבי"ם

רבי מאיר לֵיבּוּשׁ בן יחיאל מִיכְל וֵייזֶר (המַלְבִּי"ם, גם המגיד מקמפן; י"ט באדר תקס"ט, 7 במרץ 1809 – א' בתשרי תר"מ, 18 בספטמבר 1879) היה רב יליד ווהלין, מפרשני המקרא והפוסקים האחרונים. פעל באימפריה הרוסית, בפרוסיה וברומניה.

משה לייב מסאסוב

רבי משה יהודה לייב אֶרבליך מסאסוב (תק"ה, 1745 – ד' בשבט תקס"ז, 1807) היה אדמו"ר בדור השלישי והרביעי של תנועת החסידות, רבם של אלפי חסידים. ממפיצי החסידות הבולטים בחבל גליציה. התפרסם בדאגתו לזולת וב"אהבת ישראל" שהייתה בו.

משה פיינשטיין

הרב משה פיינשטיין (ז' באדר ה'תרנ"ה, 3 במרץ 1895 – י"ג באדר ב' ה'תשמ"ו, 24 במרץ 1986) היה מגדולי פוסקי ההלכה החרדים לאחר השואה, יושב ראש מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל בארצות הברית וראש מתיבתא תפארת ירושלים בניו יורק.

נסים קרליץ

הרב שמריהו יוסף נסים קרליץ (נולד בי"ח באב ה'תרפ"ו, 29 ביולי 1926) הוא מבכירי פוסקי ההלכה החרדים ליטאים, מייסד ונשיא בית דין צדק בני ברק (מכונה "גאב"ד" בית הדין), חבר מועצת גדולי התורה של דגל התורה, ראש כולל חזון איש ורב שכונת רמת אהרון.

סידור

הסידור הוא ספר המרכז בתוכו את התפילות שמתפלל יהודי בימי החול וביום השבת, ואת החשובות שבתפילות החגים. בסידורים רבים ניתן למצוא גם דינים וברכות שונות ואת קריאות התורה לימים שני וחמישי. הסידור מלווה את היהודי מלידתו (ברית מילה) ועד מותו (הלוויה) והוא "ספר החיים של היהדות".

סידור אדמו"ר הזקן

סידור הרב (שם נוסף: סידור רבינו הזקן) הוא נוסח סידור המכיל את נוסח התפילה ומנהגיה של חב"ד, את נוסח זה ערך האדמו"ר הראשון של חסידות חב"ד, רבי שניאור זלמן מלאדי (רש"ז), שסידר את נוסחו על פי "נוסח האריז"ל" באופן שיתאים לכוונות האר"י.

בחיי המחבר הודפסו שלוש מהדורות. זהו הסידור הראשון שהודפס בידי אנשי תנועת החסידות.

ספרא

סִפרא (מארמית: "הספר". נקרא גם "תורת כהנים" או "ספרא דבי רב", הספר של בית המדרש של רב) הוא מדרש הלכה על ספר ויקרא, שכונה בבבל בשם "הספר" ("ספרא"), ומקורות ארץ-ישראליים כינו אותו בשם תורת כוהנים. בתלמוד נאמר: "סתם ספרא - רבי יהודה", אך רב שרירא גאון מסייג אמירה זו, וכותב כי אין משמעות הדבר שמה שנאמר ללא ציון הוא מדברי רבי יהודה, אלא שדבר הלכה זה עבר במסורת באמצעות בית המדרש של רבי יהודה.ה"ספרא" מצוטט תכופות בתלמוד הירושלמי ובתלמוד הבבלי, ושיטות המדרש שלו הן כשל בית מדרשו של רבי עקיבא, אף על פי שבפתיחתו מובאת הברייתא של רבי ישמעאל על י"ג מידות שהתורה נדרשת בהן, ופרק המפרט ומפרש 'מידות' אלו. חלקים נוספים של הספרא, מכילתא דמילואים ומכילתא דעריות, גם הם חלק מאוסף מדרשי ההלכה של בית רבי ישמעאל שנכנסו בחלק מעדי הנוסח לספרא מכיוון שלא היה בו מדרש על פסוקים אלה.

המדרש מחולק ל"דיבורים" או "מגילות", שכל אחד מהם דן בחלק אחר של ספר ויקרא, לפי סדרו. ישנן עדויות שבמקור החלוקה הייתה לתשע "מגילות", אך החלוקה הידועה לנו היא לשנים עשר חלקים. כל "דיבור" או "מגילה" מחלקים ל"פרשיות", כל "פרשה" מחולקת ל"פרקים" וכל "פרק" מחולק ל"הלכות". בדרך כלל, פותחת כל פיסקה בציטוט המילה הראשונה של הפסוק המקראי שאותו מפרשים, ולאחר מכן מפרשת את הפסוק כסדרו.

זמן עריכתו הסופית של המדרש אינו ידוע, אך הוא היה מוכר כצורתו לתלמוד הבבלי ולתלמוד הירושלמי.

עלינו לשבח

עלֵינו לשבֵּח היא תפילה יהודית. חלקה הראשון מכיל דברי שבח לאלוהים על כך שהיהודים זכו להתפלל לפניו, בניגוד לגויים המתפללים לאל שווא. חלקה השני מביע תקווה שכל בני האדם יכירו בייחודו של אלוהי ישראל ויעבדו אותו. התפילה שנתקנה עבור החלק הפותח את מלכויות בתפילת מוסף של ראש השנה, נאמרת גם בסיום שלוש התפילות בכל יום. על פי המסורת תפילה זו חוברה בידי יהושע בן נון.

ר"ן

רבי נסים בן ר' ראובן גִירוֹנְדִי (הר"ן או הרנב"ר) (ה'ע"ה, 1315 בערך - ט' בשבט ה'קל"ו, 1 בינואר 1376), מן הראשונים. המקובל מבין פרשני הרי"ף ומגדולי פרשני התלמוד.

הר"ן היה בעל השכלה מדעית, פילוסופית ורפואית. כמו כן התמחה בכתיבת סת"ם, ואף כתב לעצמו ספר תורה, ששרד, וכיום ומוחזק בספרייה הלאומית בירושלים. היה משמונת הרבנים המוערכים ביותר על ידי רבי יוסף קארו על פי הקדמתו לספרו "בית יוסף".

רמ"א

רבי משה איסרלישׂ, הידוע בכינויו הרמ"א (ה'ר"ץ, 1530 – י"ח באייר ה'של"ב, 1572), היה פוסק, ראש ישיבה, מקובל ופילוסוף. גדול פוסקי אשכנז במאה ה-16.

חיבר חיבורים רבים בהלכה וכן מספר חיבורים הגותיים, אך מפעלו הגדול שסמכותו הוכרה לדורות בקרב יהודי אשכנז היה כתיבת חיבורו ההלכתי "המפה". חשיבותו של חיבור זה היא בהגהות על ה"שולחן ערוך" של רבי יוסף קארו ובהתאמות שנכללו בו, על-פי המסורות הנבדלות של קהילות אשכנז.

שמעון בן צמח דוראן

רבי שמעון בן צמח דוּרָאן (הרשב"ץ; 1361–1444), היה מגדולי רבני אלג'יריה. מחבר שו"ת התשב"ץ וספרים נוספים.

תולדות תנאים ואמוראים

הספר תולדות תנאים ואמוראים הוא ספר בן שלושה כרכים, הכולל בעיקר את תולדותיהם של התנאים והאמוראים.

הספר חובר על ידי הרב והחוקר אהרון היימן, והודפס בלונדון בשנת ה'תר"ע (1910). בספר כלולים תולדות התנאים והאמוראים, המלכים וגדולי אומות העולם, ואף הנשים המוזכרות בתלמוד הבבלי והירושלמי, תוספתא, מכילתא ספרא ספרי מסכתות קטנות, מדרש רבה, מדרש תנחומא וכל מפרשיהם, הזוהר, זוהר חדש ילקוט שמעוני, וספרי הקדמונים.

החכמים המוזכרים בספר הם החכמים שחיו בין התקופה של שמעון הצדיק משיירי אנשי כנסת הגדולה עד אחרוני הסבוראים, וכולל את קורות ימי חייהם הפרטיים, משפחתם ובני ביתם, רבותיהם, תלמידיהם, תקנותיהם והלכותיהם.

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.