DVD

DVD הוא תקליטור שהמידע בו מאוחסן בצפיפות גבוהה במיוחד, דבר המאפשר לאחסן על-גבו מידע דיגיטלי רב.

קיימים תקליטורי DVD בפורמטים שונים; כמות המידע שניתן לאחסן על-גבם נעה בין 4.7 ג'יגהבייט ו-17 ג'יגהבייט. לשם השוואה, על תקליטור CD-ROM ניתן לאחסן לכל היותר 0.9 ג'יגהבייט.

התקליטורים והנגנים הראשונים הופיעו לראשונה ב-1996 ביפן וב-1997 בארצות הברית. בשנת 2005, שנים בודדות לאחר הופעתו, הפך ה-DVD לאמצעי האחסון המועדף.

עם המצאת ה-DVD ניתן לו שם זה כראשי תיבות באנגלית של Digital Video Disc ("תקליטור וידאו סיפרתי"). במשך הזמן הוחלט שראשי התיבות יציינו Digital Versatile Disc ("תקליטור סיפרתי רב-שימושי") כדי לא לרמוז ש-DVD משמש לסרטים בלבד. היות שלא הושגה הסכמה באשר לראשי התיבות הנכונים, והנושא היה שנוי במחלוקת במשך מספר שנים, הוחלט באופן רשמי כי השם DVD לא יהווה ראשי תיבות כלשהן.

קיימים נגני DVD אותם יש לחבר למחשב ונגנים העומדים בפני עצמם, אותם יש לחבר למכשיר הטלוויזיה או לצג. בדומה לנגני תקליטורים (מכשירי קומפקט דיסק), נגני DVD אינם מסוגלים להגביר בעצמם את עוצמת הקול; לא ניתן לחבר אליהם רמקולים באופן ישיר, ויש לעשות זאת דרך מגבר. כל מכשירי ה-DVD מסוגלים לנגן גם תקליטורי אודיו או CD-ROM. רוב מכשירי ה-DVD שיוצרו אחרי שנת 2000 מסוגלים לקרוא קובצי קול דחוסים בפורמט MP3 המוקלטים על-גבי תקליטורי DVD או CD-ROM.

ה-DVD משמש בעיקר בשני תחומים: הפצת תוכנה והפצת סרטים.

לפני המצאתו נאלצו יצרניות משחקי מחשב לוותר על מרבית יכולות המולטימדיה הנפוצות במשחקים של ימינו (סרטים וקול באיכות גבוהה, בעיקר). אפשרות נוספת הייתה להפיץ משחקים על-גבי תקליטורים רבים (המשחק פנטזמגוריה, למשל, נמכר על-גבי שבעה תקליטורי CD-ROM), אפשרות יקרה ולא נוחה. המצאת ה-DVD הביאה לשכלול רב של משחקי המחשב.

עיקרון פעולה והנדסה

ה-DVD היא מדיה אופטית המאחסנת מידע באמצעות "צריבה" או חריטה על מצע מיוחד. ה-DVD נקרא באמצעות לייזר דיודה באורך גל של 650 ננומטר, ובאמצעות היסט הקרן, כונן ה-DVD יודע לתרגם את החריטה על פני המשטח שעל הדיסק לביטים (מידע בינארי).

סרטי DVD

בתחום הסרטים חולל ה-DVD מהפכה של ממש. עד להמצאתו היה מכשיר הווידאו הדרך הכמעט יחידה לצפות בסרטים שלא בבית הקולנוע. חסרונותיו היו רבים: חוסר בגישה ישירה למידע (כלומר, כדי להגיע לנקודה מסוימת בסרט יש "להעביר" את הסרט במשך זמן רב), איכות תמונה וקול נמוכים ואמינות נמוכה (קלטות הווידאו לא שרדו זמן רב והיו רגישות לחום; הראש-הקורא במכשיר הווידאו התלכלך לעיתים קרובות, דבר שפגם באיכות התמונה). בנוסף לווידאו, היו קיימים בתחילת שנות ה-90 מכשירי לייזרדיסק; הללו היו יקרים ותפוצתם (והיצע הסרטים) הייתה נמוכה. דיסק הלייזרדיסק היה גם גדול ומסורבל לשימוש.

המצאת ה-DVD פתרה את רוב הבעיות. תקליטורי ה-DVD עמידים והנגנים אמינים. אחת מהסיבות לכך היא שמספר החלקים הנעים פחות בהרבה מזה שבמכשירי הווידאו. קיימת גישה ישירה לכל נקודה שהיא בסרט, ובדרך-כלל הסרטים מחולקים בצורה נוחה לפרקים, לפי סצנות הסרט. איכות התמונה והקול היא ללא פגם, וכמעט ואין מקום לשיפור עתידי בתחום זה. בנוסף, סרטי DVD מאפשרים שלל אפשרויות מיוחדות המעשירות את חוויית הצפייה: כתוביות תרגום לשפות שונות, דיבוב בשפות שונות, זוויות צפייה שונות, תוספת קטעים קצרים הקשורים לסרט (למשל: קטעים שנכללו בסרט עם צילומו אך שהוחלט לא להפיצם (Deleted scenes), קטעי "פספוסים", ראיונות עם יוצרי ושחקני הסרט, סיום אלטרנטיבי לסרט, סרטון "מאחורי הקלעים", סרטוני "בקרוב" (Trailers) ועוד).

ספריות הווידאו, בהן ניתן לשכור סרטים לצפייה ביתית, המירו ברובן את רוב מלאי הסרטים שלהן מווידאו ל-DVD. ספריות רבות מציעות סרטי DVD בלבד. בנוסף, מחירם של נגני ה-DVD צנח במהירות עד שהפך לזול יותר ממחיר הווידאו. חסרונו הבולט של ה-DVD על-פני הווידאו - היעדר אפשרות ההקלטה - נפתר בתחילת המאה ה-21 עם המצאת צורב תקליטורי ה-DVD.

חיסרון נוסף של ה-DVD על-פני הווידאו הוא שהתקליטורים עלולים להישרט בקלות על ידי נפילה או הוצאה לא נכונה; שריטה על תקליטור עלולה במקרה הטוב לגרום ל"קפיצה" קלה בזמן הצפייה בסרט או למצב מסוים שבו צריכים לדלג מעל הקטע הנצפה; במקרה הרע לא ניתן לצפות בסרט כלל. לעומת קלטות הווידאו, אף שאיכותן פוחתת בהדרגה עם הזמן ועם החשיפה לחום ולתנאים מזיקים אחרים, כמעט ולעולם לא מגיעות למצב בו לא ניתן לצפות בהן כלל, אלא רק למצב שבו קטע מסוים נמחק.

הדור הבא

כמות המידע שניתן לשמור ב-DVD מספיקה לסרט באורך מלא בהפרדה של עד 720X576 פיקסלים - טוב יותר מהפרדה של שידור טלוויזיה רגיל. בשנים האחרונות, לאחר עשרות שנים של ויכוחים בנושאי תקינה, החלה הטלוויזיה בהפרדה גבוהה (HDTV) לפרוץ לשוק, ותוכניות וסרטים רבים מצולמים ומשודרים בהפרדה שהיא טובה יותר מ-DVD. ככל שציוד תצוגה ביתי (טלוויזיות ומקרנים) מסוגל להציג הפרדה גבוהה יותר ויותר, מתגבר הצורך בתקן שיאפשר שמירת מידע שתומך בהפרדה גבוהה.

הרזולוציה הגבוהה ביותר המוגדרת ב-HDTV היא 1920X1080 פיקסלים, כמות מידע שהיא יותר מפי חמישה מאשר בסרט DVD, ולכן לא ניתן לשמור סרט בהפרדה גבוהה מלאה, באורך מלא, על DVD יחיד. לפיכך החלו יצרני ציוד הווידאו הביתי לקדם תקנים חדשים למדיה שתוכל להכיל סרטי קולנוע שלמים בהפרדה גבוהה מלאה. ישנם שני תקנים שמסוגלים לאפשר את התמיכה הנדרשת: HD-DVD ו-Blu-ray. בשניהם משתמשים בדיסקים שמידותיהם הפיזיות זהות ל-DVD, אך המידע נשמר עליהם בצפיפות רבה יותר - קרן הלייזר הקוראת אותם היא באורך גל של 405 ננומטר (ב-DVD משתמשים בלייזר באורך גל 650 ננומטר). התקנים אינם תואמים - HD-DVD מאפשר קיבולת של 15 ג'יגה בייט בכל שכבה (עד 30 ג'יגה בייט בכל צד של הדיסק) בעוד ש-Blu Ray מאפשר קיבולת של 25 ג'יגה בייט בכל שכבה (עד 50 ג'יגה בייט בכל צד). במהלך חודש פברואר 2008, הודיעה טושיבה, מפתחת תקן ה-HD-DVD על פרישה מהתחרות, דבר שמשאיר את ה-Blu-Ray כמדיית ה-HD הניידת היחידה.

סוגי מדיות DVD לצריבה

DVD two kinds
שני סוגים של תקליטורי DVD

DVD-R — מדיה לצריבה הזהה במידותיה הפיזיות למדיית CD-R לצריבה. ההבדל הוא נפח הנתונים - מדיית DVD -/+R לצריבה חד פעמית אשר יכולה להכיל עד 4.7GB של מידע. מחירי מדיות אלו זולים מאוד כיום. ישנם שני תת-סוגים: DVD-R ו-DVD+R. אף על פי שלשני סוגי מדיות אלה קיבולת זהה, כוננים קוראים בדרך כלל את שני הסוגים, אך צורבים יכולים בדרך כלל לצרוב רק את אחד משני הסוגים.

(DVD-RW(ReWrite — מדיה לצריבה, בעלת נפח נתונים זהה למדיית DVD-R, אך מדיה זו מאפשרת כתיבה רב-פעמית על גביה, באופן תאורטי עד 1000 פעמים. ניתן לכתוב מידע ולמחוק אותו שוב ושוב - מתאים בעיקר לגיבוי נתונים או לגיבוי של מידע אשר משתנה באופן יומיומי. גם פה קיימים שני תקנים מתחרים - DVD-RW ו-DVD+RW.

DVD-R DL — מדיית DVD לצריבה חד-פעמית בעלת שתי שכבות צריבה. שתי השכבות ביחד נותנות נפח נתונים של 8.5GB על גבי צד אחד. מדיות אלו חדשות יחסית בשוק ומחירן גבוה יחסית. לא כל הצורבים מסוגלים לכתוב על גבי מדיה מסוג זה. היא הייתה קיימת עד לא מזמן רק בפורמט "+" אך לאחרונה נוצרה תחרות בשוק כאשר התחילו לשווק גם גרסה שלה בפורמט "-".

DVD-R Double Sided — זהה למדיית DVD-R, אך כאן מדובר על מדיה דו-צדדית (בשונה ממדיה דו שכבתית). זהו דיסק דו צדדי, אשר צריך לצרוב עליו כל צד בנפרד, ובכדי לקרוא את כל הנתונים יש להפוך פיזית את הדיסק בכונן. הדיסק מאפשר אחסון מידע של כ-4.7GB בכל צד, ובסך הכול כ-9.4 על גבי מדיה בודדת. קשה מאוד להשיג מדיות מסוג זה כיום, בעיקר בעקבות כניסת המדיה הדו שכבתית.

DVD-RAM — מדיה לצריבה אשר אינה מאוד נפוצה, אך משמשת בעיקר לגיבוי, היא אינה ניתנת לקריאה על ידי מכשירי DVD רגילים. לרוב היא נמכרת בתוך מחסנית ייעודית המשפרת את עמידות המדיה ומאפשרת לכתוב עליה (בתאוריה) עד כ-100,000 פעמים, אף על פי שישנם כוננים מסוימים אשר דורשים להוציאה מהמחסנית טרם השימוש בה.
יתרונותיה: יכולת יצירת מערכות קבצים רגילות עלייה וכתיבה אליהן כמו מדיה מגנטית רגילה.

הגנת זכויות יוצרים

ארגון אולפני הסרטים האמריקני (MPAA) יצר בשיתוף עם הגופים החברים ב-DVD Forum מערכת בשם CSS (ראשי תיבות של Content Scrambling System - מערכת ערבול תוכן) שמטרתה העיקרית היא הגנה על זכויות היוצרים של האולפנים, של השחקנים ושל יוצרי הסרטים. מערכת זו כופה על הצופה ב-DVD לצפות במסכי אזהרה של ה-FBI או בפרסומות, מאפשרת צפייה בסרט רק בכונן שמתאים לקוד האזור (Zone) שנמצא בסרט, ומצפינה את הסרט השמור על ה-DVD כך שרק חברות בעלות רישיון לייצור מכשירי DVD או תוכנות המנגנות DVD יהיו רשאיות לנגן את התוכן הזה.

טכנולוגיה זו פוצחה ב-1999 ונכתבה תוכנה (שהתפרסמה בכינוי DeCSS) שמאפשרת להתגבר על ההגנה. פריצת ההגנה הביאה תוך זמן קצר להגשת תביעה בארצות הברית נגד אדם ששיווק את התוכנה. תביעה זו גרמה לדיונים ציבוריים סוערים בתעשייה ובחברה בכלל, שבהם עמדו על סדר היום הציבורי חופש הביטוי מול ההגנה על זכויות יוצרים. ב-1999 הוציא בית משפט צו מניעה כנגד הפצת DeCSS, אך ב-2004 הפך בית המשפט לערעורים בקליפורניה את ההחלטה וקבע שאיסור ההפצה פוגע בחופש הביטוי שלא לצורך. את התוכנה ניתן כיום להוריד בחינם מאתרי אינטרנט מרובים.

לאחרונה יצרה חברת סוני שיטת הגנה נוספת ל-DVD הנקראת ARccOS, שמתבססת על הגנה מבנית של הדיסק על ידי אזורים בדיסק שאינם ניתנים לקריאה, אך נגן ה-DVD מתבקש לדלג עליהם, כך שההגנה לא תשפיע על הצפייה בסרט. השימוש בשיטה זו עורר מחאה שכן דיסקים שהוגנו בעזרתה לא סומנו בצורה ברורה וחלק מהקונים לא הצליחו לצפות בסרטים בכוננים מסוימים, במיוחד כאלה המשולבים במחשב. גם שיטה זו פוצחה וקיימות תוכנות שמאפשרות עקיפה שלה.

אזורי צפייה

DVD-Regions with key
מפת אזורי הצפייה של DVD

כאשר נוצר הסטנדרט הבינלאומי של DVD רצו החברות להגביל את הייצוא והייבוא של סרטי DVD כדי לשלוט בהפצת הסרטים ברחבי העולם ולמנוע מצב שבו ניתן יהיה לצפות בארצות מסוימות בסרט ב-DVD לפני שהסתיימה הקרנתו בקולנוע באותו אזור.

הפתרון היה הוספת פרמטר מסוים בשם Zone או Region שנכלל ב-DVD ומזהה את האזור הגאוגרפי שאליו הוא מיועד. נגן ה-DVD אמור לבדוק שערך זה מתאים לאזור שבו הוא נמכר. החלוקה היא לשמונה אזורים:

  1. ארצות הברית וקנדה
  2. אירופה, המזרח התיכון (כולל ישראל), מצרים, דרום אפריקה, יפן וגרינלנד
  3. טייוואן, קוריאה הדרומית, הפיליפינים, אינדונזיה והונג קונג
  4. מקסיקו, דרום אמריקה, מרכז אמריקה, אוסטרליה, ניו זילנד, האיים באוקיינוס השקט והאיים הקריביים
  5. ברית המועצות לשעבר, מזרח אירופה, הודו, שאר חלקי אפריקה שלא הוזכרו קודם, קוריאה הצפונית ומונגוליה
  6. סין
  7. שמור לשימוש עתידי
  8. מטוסים, ספינות וכדומה

מדינות מסוימות הוציאו אל מחוץ לחוק את השימוש בדיסקים שאינם מותאמים לאזור הצפייה המתאים או במכשירים המסוגלים לנגן DVD מכל אזור. אחרות, להבדיל, אסרו על קידוד אזורי צפייה לחלוטין.

מדינת ישראל מאפשרת ליצרני הדיסקים לקודד אזור צפייה אך אינה אוסרת מכירה או השכרה של דיסקים חסרי קידוד או מאזורים אחרים, או של נגני DVD המתעלמים מהקידוד האזורי (region free).

בנוסף, נוצרה דרישה על ידי ה-MPAA לתמיכה של מחשבים, כונני DVD, תוכנות ניגון סרטים, מערכות הפעלה וכרטיסי פענוח בשיטת הקידוד הזו דבר שגרם לשני תקנים:

  1. RPC1 תקן קושחה המאפשר עבודה של כונן DVD ללא קשר לאזור הצפייה בו כך שההגבלה תלויה בתוכנה, במערכת ההפעלה, ובכרטיס הפענוח בלבד. נאסר על ייצור תקן זה בשנת 2000 למעט אישורים מיוחדים.
  2. RPC2 תקן קושחה הדורש הגבלה של אזורי צפייה בכך שמגביל את המשתמש ל-5 שינויים של אזור הצפייה ואת המשווק לעוד 4.

אחת מהתוכנות הראשונות שאפשרו שינוי של אזורי הצפייה בתוכנות שתמכו בהגבלתן הייתה DVDGenie שנוצרה על ידי חברה ישראלית, אך מאז ועד היום נעשו שינויים בתחום וקיימות תוכנות שונות אשר מאפשרות חיקוי של RPC-2 בכוננים שאינם כאלה, או מפענחות את הסרט בזמן הצפייה ומפחיתות את הצורך בעיסוק בנושא.

ראו גם

קישורים חיצוניים

Blu-ray

בלו-ריי (באנגלית: Blu-ray Disc, ובראשי תיבות: BD) הוא פורמט מתקדם לאחסון מידע דיגיטלי על-גבי תקליטור כגון סרטים, מוזיקה, תמונות וקובצי טקסט. שימוש מרכזי בפורמט בלו-ריי הוא הקלטה והפצת סרטי וידאו בהפרדה גבוהה המותאמים למרקעי HDTV. פורמט הבלו-ריי זכה להגמוניה והפך לממשיכו של פורמט ה-DVD לאחר שבפברואר 2008 החליטה חברת טושיבה להפסיק לפתח את הפורמט המתחרה HD-DVD.‏

Good Girl Gone Bad Live

Good Girl Gone Bad Live הוא אלבום ה-DVD הראשון של הזמרת ריהאנה אשר מתעד את הופעתה של הזמרת במנצ'סטר במסגרת סיבוב ההופעות שלה "Good Girl Gone Bad Tour". ה-DVD יצא ב-9 ביוני 2008 על ידי דאף ג'אם וצולם ב-6 בדצמבר 2007.

בנוסף להופעה עצמה ה-DVD מכיל גם קטעים מאחורי הקלעים המראים את ההכנות של סיבוב ההופעות. ה-DVD היה מועמד לפרס גראמי בקטגוריית "הסרט המוזיקלי הארוך הטוב ביותר".

Live from Paris

Live from Paris (בספרדית: En Vivo Desde París) הוא אלבום ההופעה הרביעי של הזמרת הקולומביאנית שאקירה. האלבום מאגד כמה וכמה הופעות של הזמרת שהתקיימו בעיר פריז, שבצרפת. האלבום זכה במהרה להצלחה רבה ברחבי העולם כאשר מכר למעלה מ-90,000 עותקים במקסיקו, ולמעלה מ-100,000 עותקים בצרפת. ה-DVD שיצא לאלבום זכה להצלחה פחותה כאשר מכר 15,000 עותקים בצרפת ו-5,000 עותקים בפולין.

במצעדים האלבום זכה להצלחה בינונית כאשר הצליח להגיע למקום ה-1 במצעד אלבומי הפופ הלטיניים שבארצות הברית, ובמצעדים אחרים הצליח האלבום להגיע לחמישיות והעשיריות הפותחות במדינות רבות.

האלבום מחולק לשני חלקים, חלק של DVD, וחלק של האלבום עצמו, החלק של ה-DVD זכה להצלחה פחותה משל האלבום אך הצליח למכור כמויות נאות של עותקים ביחס לגרסה הרגילה של האלבום.

Metacritic

Metacritic (נהגה "מטֵקריטיק") הוא אתר אינטרנט אמריקאי האוסף ביקורות על אלבומי מוזיקה, משחקי וידאו, סרטי קולנוע, תוכניות טלוויזיה ו-DVD. לכל מוצר ניתן ניקוד מספרי בהתאם לביקורת ונעשה ממוצע כולל של הביקורות המוצגות, כאשר ביקורות של מבקרים מומחים ניתנות בנפרד. הביקורות מסווגות לפי שלושה צבעים: ירוק, צהוב ואדום המסמלים את אופי הביקורת. האתר דומה במעט לאתר הביקורות Rotten Tomatoes אך לעיתים מתקבלות בהם תוצאות שונות לחלוטין, בעיקר בשל שיטות שקלול הציון השונות ביניהם.

האתר הושק בינואר 2001 על ידי מארק דויל ואחותו ג'ולי רוברטס דויל יחד עם חברים ללימודים בבית הספר למשפטים אוניברסיטת דרום קליפורניה. נכון לפברואר 2014 הוא מדורג במקום ה-1,953 בדירוג אלקסה.

אלבום זהב

אלבום זהב הוא אלבום מוזיקה שנמכר במספר גבוה (מוגדר מראש) של עותקים. מספר העותקים להגדרה משתנה במדינות שונות. הגדרות נוספות לפי מספר העותקים שנמכרו הם אלבומי כסף, פלטינה ויהלום. אלבומי מכירות מוענקים גם לסינגלים (שירים בודדים), קלטות וידאו ותקליטורי DVD.

השימוש במונח אלבום זהב נעשה לראשונה בארצות הברית על ידי חברת התקליטים תקליטי RCA, כדי לציין מכירות של מיליון עותקים. אלבום הזהב הראשון הוענק לגלן מילר בפברואר 1942, על מכירות של מיליון ומאתיים אלף עותקים. תואר דומה הוענק לאלביס פרסלי בשנת 1956, על מכירות של מיליון עותקים. איגוד תעשיית ההקלטות האמריקאי (RIAA) מעניקה את תוארי המכירות הרשמיים ממרץ 1958. ניתן לעמוד על הפיחות שחל במדד מכירת תקליטים כמדיה פיזית, לפי רף המכירות הנדרש על ידי התאחדות חברות התקליטים בצרפת (SNEP): עד יולי 2006 ספי המכירות היו 50,000 עותקים לאלבום כסף, 100,000 לזהב, 300,000 לפלטינה ו-1,000,000 ליהלום. אך לאחר סדרת הפחתות, עמדו ספי המכירות ביוני 2009 על 35,000 עותקים לאלבום כסף, 50,000 לזהב, 100,000 לפלטינה ו-500,000 ליהלום. הפחתה דומה נעשתה בישראל, בשנת 2012.

נתוני המכירות לרוב לא מבוססים על מכירות אלבומים בפועל, אלא על מספר האלבומים שמופצים לנקודות המכירה.

אלכס רוס

נלסון אלכסנדר "אלכס" רוס (באנגלית: Nelson Alexander "Alex" Ross; נולד ב-22 בינואר 1970) הוא מאייר וכותב קומיקס אמריקאי הידוע בשל איורי העטיפות והעיצובים שלו.

נודע לראשונה לאחר שהתפרסמה יצירתו Marvels משנת 1994, שבה שיתף פעולה עם הכותב קורט בוזיאק ממארוול קומיקס. מאז, רוס עבד על פרויקט שונים עבור מארוול ו-DC קומיקס, כגון המיני סדרה Kingdom Come משנת 1996, אותה רוס אייר והיה שותף לכתיבתה. מאז, רוס עבד על עטיפות החוברות ועיצובי הדמויות בסדרה של בוזיאק, "אסטרו סיטי", וכן מגוון פרויקטים בחברת הפרסום "דיינמייט אנטרטיינמנט".

עבודתו בתחום הקולנוע כוללת עיצובי דמויות לסרטים כדוגמת "ספיידרמן" ו"ספיידרמן 2" ועיצוב עטיפת ה-DVD לסרטו של מ. נייט שאמלאן "בלתי שביר". כמו כן, הוא עיצב עטיפות שערים למגזינים של TV Guide, כרזות פרסום לפרס האוסקר ומשחקי מחשב.

הסגנון של רוס מתואר כ"סגנון שמפגיש בין הצייר נורמן רוקוול למאייר הקומיקס ג'ורג' פרז", ועבודותיו קיבלו תשבחות בשל תיאורים אנושיים ריאליסטים של דמויות קומיקס קלאסיות. סגנון העיצוב שלו, תשומת לבו לפרטים והנטייה של דמויותיו להביט אל עבר האופק זכו לסאטירה של מד מגזין. בשל הזמן הדרוש לרוס ליצור את איוריו, הוא בעיקר משמש כעלילן או מאייר עטיפות קומיקס. מגי תומפסון, העורכת הראשית של מגזין Comics Buyers Guide, העירה על הסיבה מדוע לא ממשיכים להעניק את פרסי המאייר הקבועים של המגזין, וזאת מכיוון שרוס שלט בקטגוריה זו.

אלקטרה (סרט)

אלקטרה (באנגלית: Elektra) הוא סרט גיבורי על מז'אנר הפעולה ומתח מבית פוקס ומארוול קומיקס משנת 2005 המבוסס על דמות הקומיקס אלקטרה. את הסרט ביים רוב באומן ומככבים בו ג'ניפר גארנר, טרנס סטמפ, קריסטן פראוט וגוראן וישניץ'. זהו סרט ההמשך לשובר הקופות דרדוויל.

המעניש (סרט, 2004)

המעניש (באנגלית: The Punisher) הוא סרט גיבורי על-פעולה משנת 2004 מבית ליונסגייט ומארוול קומיקס, המתבסס על דמות הקומיקס המעניש. את הסרט ביים ג'ונתן הנסליי ומככבים בו תומאס ג'יין, ג'ון טרבולטה, רבקה רומיין, ויל פאטון, לורה הרינג, בן פוסטר ורוי שיידר בתפקידים הראשיים.

עלילת הסיפור, שבה מלבין הכספים הווארד סיינט מזמין את מות משפחתו של פרנק קאסל, סוכן חשאי של ה-FBI אשר שירת קודם לכן בהצטיינות בחיל הנחתים, מבוססת בעיקר על שתי קשתות סיפור מהקומיקס - "המעניש: שנה ראשונה" ו"ברוך שובך, פרנק", עם סצנות נוספות שלקוחות מחוברות כמו Marvel Preview Presents: The Punisher #2, ‏Marvel Super Action Featuring: The Punisher #1, ‏The Punisher War Zone ו-The Punisher War Journal.

הסרט נעשה כניסיון לאתחל מחדש את סיפורה של הדמות לאחר כישלון הסרט הקודם בשנת 1989, בכיכובו של דולף לונדגרן. הוא יצא לאקרנים ב-16 באפריל 2004. למרות רף הכנסות נמוך של כ-54 מיליון דולר בקופות, מכירות ה-DVD הניבו הצלחה ואיפשרו לפתח סרט המשך. אולם, סרט זה היה אף הוא אתחול מחודש, ונקרא "המעניש: אזור מלחמה".

הפוביה של הומר

הפוביה של הומר (באנגלית: Homer's Phobia – לשון נופל על לשון עם המונח הומופוביה) הוא הפרק ה-15 בעונה השמינית של סדרת הטלוויזיה "משפחת סימפסון", ששודר ברשת פוקס בארצות הברית ב-16 בפברואר 1997. בפרק מגלה הומר שג'ון, ידיד המשפחה החדש, הוא הומו, ובתגובה מתרחק ממנו ונהיה עוין כלפיו. הומר מפחד שלג'ון תהיה השפעה על נטייתו המינית של בנו, בארט, וכדי להבטיח את ההטרוסקסואליות והגבריות שלו הוא לוקח אותו לציד.

זהו הפרק הראשון שנכתב על ידי רון הוג' (Ron Hauge) ובוים על ידי מייק בי אנדרסון. הוא התפתח משילוב של שני רעיונות נפרדים: האחד לכתיבת פרק בנושא "בארט ההומו", והשני לכתיבת פרק שיעסוק ב"ליסה וקאמפ". תחילה קבעה מחלקת הצנזורה של רשת פוקס כי הפרק אינו מתאים לשידור בשל נושאו, אך החלטה זו בוטלה לאחר שסגל הרשת התחלף. את דמותו של ג'ון דיבב במאי הקולנוע, יוצר סרטי הקאמפ, ג'ון ווטרס.

"הפוביה של הומר" הוא הפרק הראשון בסדרה שעוסק בהומוסקסואליות באופן בלעדי, והוא זכה לביקורות ששיבחוהו הן על ההומור שבו והן על המסרים האנטי-הומופוביים והביקורת החברתית שהוא מציג. הפרק זכה בארבעה פרסים, בהם פרס אמי לפרקי סדרות מצוירות ופרס הליגה ההומו-לסבית נגד השמצה לפרק הטלוויזיה הטוב ביותר לשנת 1997.

וידאו

וידאו (מלטינית: Video - אני רואה; בעברית גם חוֹזִי) הוא טכנולוגיה המשתמשת באותות אלקטרוניים לשם צילום, הקלטה, אחסון, ולאחר מכן שידור וצפייה ברצפים של תמונות (וצלילים).

חברת תקליטים

חברת תקליטים (באנגלית: Record Label או Record company) היא מותג הנוצר על ידי חברות המתמחות בייצור, הפצה וקידום של הקלטות אודיו ווידאו, בפורמטים שונים כולל תקליטורים, תקליטים, DVD, קלטות והפצה באינטרנט. השם הכללי חברת תקליטים נשמר מטעמים היסטוריים בלבד.

מרבית חברות התקליטים הגדולות נשלטות על ידי מספר חברות רב-לאומיות אשר ביחד מהוות את רובה המכריע של תעשיית המוזיקה העולמית, אף על פי שבתקופה האחרונה ישנה התעוררות בקרב חברות תקליטים עצמאיות.

יהודית רביץ

יהודית רביץ (נולדה ב-29 בדצמבר 1956) היא זמרת, מלחינה, מוזיקאית, מעבדת ומפיקה מוזיקלית ישראלית.

יישום מחשב

יישום מחשב (אַפְּלִיקַצְיָה, מאנגלית: Application software), הוא סוג של תוכנת מחשב אשר מנצל את יכולות המחשב ישירות לביצוע משימות אותן המשתמש מבקש לבצע.

ישומי מחשב שונים במהותם מ"תוכנות מערכת", המשמשות להפעלה ולניהול של מערכות מחשב ורשתות, ומכלי תכנות כמו מהדרים ומקשרים, בהם משתמשים כדי לתרגם ולשלב קוד מקור וספריות של תוכנת מחשב לתוך קובצי הרצה. יישומי המחשב יכולים להיות בעלי מטרה כללית (עיבוד תמלילים, דפדפני רשת, גיליון אלקטרוני, נגן מדיה וכדומה) או בעלי מטרה ספציפית (ניהול חשבונות, ניהול לוח זמנים, וכדומה).

מספר יישומי מחשב אשר נמכרים ביחד בחבילת אחת, מכונים "חבילת יישומים". Microsoft Office, ליברה אופיס, ו-IWork, אשר כל אחת מכילה מעבד תמלילים, גיליון אלקטרוני, ועוד מספר יישומים אחרים, הן דוגמאות טיפוסית לחבילות יישומים. ליישומים השונים בחבילת היישומים יש בדרך כלל ממשק משתמש אשר יהיה בעל מראה אחיד בכל התוכנות כדי להקל על המשתמש ללמוד כיצד להשתמש בכל אחד מן היישומים. לעיתים קרובות היישומים עשויים להיות בעלי יכולת לקיים אינטראקציה ביניהם בדרכים אשר יכולות להועיל למשתמש. לדוגמה, גיליון אלקטרוני יוכל להיות מוטמע בתוך מסמך של מעבד תמלילים, אף על פי שהוא נוצר ביישום גיליון אלקטרוני נפרד.

בסוגים שונים של מערכות משובצות מחשב (embedded systems), יישומי המחשב ומערכות ההפעלה בנויות בצורה כזאת שהמשתמשים לא יוכלו להבחין ביניהם - כגון תוכנות אשר משמשות להפעלת מכשירי וידאו טייפ ונגני DVD.

נטפליקס

נטפליקס (באנגלית: Netflix) היא חברה אמריקאית שמושבה בלוס גאטוס, קליפורניה. הוקמה בשנת 1997 על ידי ריד הייסטינגס ומארק רנדולף בסקוטס ולי, קליפורניה. עיקר פעילות החברה הוא במתן שירותי צפייה ישירה בשיטת OTT של ספריית סרטים ותוכניות טלוויזיה, שחלק מהם תוכן מקורי, תמורת מינוי חודשי. נכון לינואר 2019, לנטפליקס יש 139 מיליון מנויים. נטפליקס זמינה בכל העולם פרט לסין, סוריה, קוריאה הצפונית, איראן וחצי האי קרים. בנוסף לארצות הברית, לחברה יש משרדים גם בהולנד, ברזיל, הודו, יפן וקוריאה הדרומית.

נטפליקס התחילה כחברה להשכרת תקליטורי DVD. לקוחות הזמינו תקליטור DVD להשכרה באתר האינטרנט, מקבלים אותו ומחזירים אותו בדואר. נטפליקס התחילה "להזרים" תכנים ב-2007, תוך שהמשיכה להפעיל את שירות השכרת התקליטורים. החברה התחילה להתרחב בין-לאומית בשנת 2010 לקנדה, אמריקה הלטינית והאיים הקריביים. נטפליקס התחילה להפיק תוכן מקורי שלה בשנת 2013, בה הושקה סדרתה הראשונה "בית הקלפים".

בינואר 2016 נטפליקס הרחיבה את פעילותה ל-190 מדינות, בין היתר ישראל.

סרט קולנוע

סרט קולנוע הוא המוצר הסופי של תהליך יצירת הקולנוע - צילום ועריכה של סיפור, קטעי תנועה, וצליל המשולבים יחדיו ליצירה אחת.

סרט קולנוע מוצג באופן מסורתי בבית קולנוע, אולם ניתן לצפות בסרטי קולנוע גם באמצעי צפייה ביתיים כגון שידורי הטלוויזיה, מכשירי וידאו ו-DVD וגם באמצעות מחשב. קיימים סרטים שכבר בעת הפקתם מיועדים להיות מוקרנים באמצעי צפייה ביתיים, לדוגמה סרטי טלוויזיה.

מימיו הראשונים של הקולנוע ועד ימינו נשמר המידע על סרט צילום שקוף מצלולואיד שעליו הופיעו תמונות הסרט לצורך הקרנת התמונות על מסך. הקרנתן ברצף של התמונות הטבועות על הסרט, יוצרת בעיני הצופה אשליה של תמונות נעות. כיום קיימים סרטים המופקים ומוקרנים בצורה דיגיטלית, ללא סרט.

סרטי קולנוע מתחלקים לז'אנרים רבים ובהם דרמה, קומדיה, מתח, אימה, פעולה, סרט מוזיקלי, אנימציה, מערבון, סרטים דוקומנטריים, מדע בדיוני ופנטזיה.

פלייסטיישן 2

פלייסטיישן 2 (PlayStation 2 או בקיצור PS2) היא קונסולת משחקים השנייה של סוני, אחרי הפלייסטיישן ולפני הפלייסטיישן 3. היא יצאה לשוק במהלך שנת 2000, כשנה לאחר ההכרזה.

בשנת 2014 נסגרו חלק משרותי האונליין של הקונסולה. בשנת 2016 נסגרו כל שרותי האונליין בקונסולה.

פסקול

פסקול (הלחם של המילים "פס" ו"קול". מאנגלית: Soundtrack) הוא החלק של מיצג אור קולי מוקלט, כגון סרט קולנוע, המכיל את החלק הקולי. בסרט קולנוע המוזן בפילם אל מקרן קולנוע, הפסקול הוא רצועה (פס) הפרוסה לצד התמונות שנקראת על ידי פוטורזיסטור ומכאן שמו של הפסקול. בשיטות הקלטה אחרות, כגון קלטת וידאו או DVD, אין אזור דמוי פס שמכיל מידע זה.

תקליטור

תַּקְלִיטוֹר הוא אמצעי לאחסון נתונים שאינו נדיף הפועל בטכנולוגיה אופטית. תקליטור הוא דיסק פלסטי עגול בקוטר של עד 12 ס"מ עם חור במרכזו, שמצופה בשכבה דקיקה של אלומיניום כדי שיוכל להחזיר את האותות לקרן הלייזר שקוראת אותו. הנתונים מאוחסנים בצורת בורות (pits) ומישורים (lands) לאורך פס דקיק בצורת ספירלה הנמשך מן המרכז ועד לשולי התקליטור. הנתונים מוטבעים (בייצור המוני), או נצרבים (באמצעות צורב ביתי), על גבי התקליטור בשפה בינארית, כלומר 1 ו-0, כאשר הסימון 1 מיוצג על ידי שינוי בין בור ומישור והסימון 0 מיוצג על ידי חוסר שינוי (קידוד NRZI).

מקור השם הוא הלחם בסיסים של המילים תקליט ואור, מכיוון שהקריאה והכתיבה בו נעשות באמצעות קרן לייזר.

התקליטור נכנס לראשונה לשימוש באוקטובר 1982, וכיום הוא פורמט המשמש בעיקר להפצה ומשלוח של סרטים, מוזיקה וקובצי מחשב שונים. השימוש בתקליטור הצטמצם בעשור השני של המאה ה-21, בעקבות המעבר להעברת מידע (מוזיקה, וידאו ונתונים) באמצעות האינטרנט.

פורמטי אחסון וידאו
מדיה מגנטית

VCR (1972) • Betamax (1975) • VHS (1976) • וידאו 2000‎ (1979) • VHS-C (1982) • Betacam (1982) • Video 8 (1985) • D1 (1986) • S-VHS (1987) • Hi-8 (1989) • S-VHS-C (1987) • W-VHS (1992) • Betacam numérique (1993) • DV (1995) • Digital-S (D9) (1995) • Betacam SX (1996) • D-VHS (1998) • Digital8 (1999) • HDV (2003)

תקליטור

לייזרדיסק‎ (1978) • VCD (1993) • DVD (1995) • Mini DVD (1998) • SVCD (1998) • EVD (2003) • UMD (2005) • VMD (2006) • HD DVD (2006) • Blu-ray (2006) • DMD (2007) • HVD (בפיתוח)

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.