C4ISTAR

בתחום הנדסת המערכות, ובפרט הצבאיות ומערכות שליטה ובקרה, C4ISTAR הם ראשי תיבות המתייחסים לתשתית, לתפקיד של יחידות צבאיות או אנשים, או לנהלים, כדלקמן:

  • C4, קיצור של Command, Control, Communications and Computers. בעברית, פיקוד, בקרה, תקשורת, מחשבים. ראשי תיבות דומים בעברית הם שקו"פ, שפירושם שליטה, קשר ופיקוד.
  • האות I, קיצור של Military Intelligence. בעברית, מודיעין צבאי.
  • STAR, ראשי תיבות של Surveillance, Target Acquisition and Reconnaissance. בעברית, מעקב, רכישת מטרות וסיור.

קיצורים מקובלים בז'רגון הצבאי המערבי

שליטה ובקרה

C²/C&C - Command and Control;
C²IS - Command, Control and Information Systems;
C³ - Command, Control and Communications;
C³I - Command, Control, Communications and Intelligence;
C4 - Command, Control, Communications and Computers;
C4I - Command, Control, Communications, Computers and Intelligence;
C4I2 - Command, Control, Communications, Computers, Intelligence and Interoperability;
C4ISR - Command, Control, Communications, Computers, Intelligence, Surveillance and Reconnaissance;
C5I - Command, Control, Communications, Computers, Combat systems and Intelligence;
C5ISR - Command, Control, Communications, Computers, Combat systems, Intelligence, Surveillance, and Reconnaissance;

מודיעין

S&R - Surveillance and Reconnaissance;
RSTA - Reconnaissance, Surveillance, and Target Acquisition;
STA - Surveillance and Target Acquisition;
STAR - Surveillance, Target Acquisition, and Reconnaissance;
ERSTA - Electro-optical Reconnaissance, Surveillance, and Target Acquisition;
STANO - Surveillance, Target Acquisition, and Night Observation;
ISR - Intelligence, Surveillance, and Reconnaissance;

תשתית

C³ISTAR - Command, Control, Communications, Intelligence, Surveillance, Target Acquisition and Reconnaissance;
C³ISR - Command, Control, Communications, Intelligence, Surveillance, and Reconnaissance;
C4ISR - Command, Control, Communications, Computers, Intelligence, Surveillance and Reconnaissance;

F-35 לייטנינג II

F-35 לייטנינג II (באנגלית: F-35 Lightning II; מכונה "מטוס תקיפה משותף", ובקיצור JSF) הוא מטוס קרב חמקן מהדור החמישי, מתוצרת חברת לוקהיד מרטין האמריקאית. המטוס פותח ביוזמת ארצות הברית ובריטניה במטרה להחליף את מטוסי הקרב של הדור הרביעי, נבחר בתוכנית Joint Strike Fighter וטס לראשונה ב-15 בדצמבר 2006.

מטוסי F-35 בנויים על העיקרון של ארכיטקטורה פתוחה, כלומר ניתן להתקין במטוס במהירות מערכות נשק חדישות, תוכנות וטכנולוגיות, בהתאם להתפתחות האיומים. דבר זה מקל על תוכניות שדרוג והארכת חיים. המטוס נותן יכולת לחדור לשטח רווי-איומים, לשאת לשם נשק וחימוש, להשמיד איומים וגם לשתף במודיעין את כל שותפי הפעולה.

המטוס מיוצר בשלושה דגמים עיקריים - דגם A להמראה ונחיתה רגילה, דגם B להמראה קצרה ונחיתה אנכית, ודגם C לפעולה מנושאות מטוסים. מלבד ארצות הברית שמיועדת לרכוש 2,443 מטוסים, ובריטניה שהיא שותפה בדרגה ראשונה, מדינות נוספות השותפות בפיתוח הן איטליה והולנד - בדרגה שנייה, אוסטרליה, קנדה, דנמרק, נורווגיה וטורקיה - בדרגה שלישית, ישראל וסינגפור - בשותפות ביטחונית.

העלות הכוללת של המטוס הופכת אותו למערכת הנשק היקרה בהיסטוריה. העלות הגבוהה יחד עם טענות לביצועים לקויים וחריגה ניכרת מלוח הזמנים הובילו לביקורת נרחבת על המיזם.ב-2018 ביצע ה-F-35 את התקיפה המבצעית הראשונה שלו (בעולם), בידי חיל האוויר הישראלי, ככל הנראה במסגרת העימותים עם איראן בסוריה באפריל ומאי 2018.

LYNX (משגר רקטות)

LYNX הוא משגר רקטות ישראלי תוצרת תעש מערכות, שנועד לשגר את הרקטות הארטילריות שמייצרת החברה, ומורכב (כברירת מחדל) על גבי משאית. המערכת כוללת מרכב משאית, מערכות C4ISTAR ומערכת בקרת אש, מערכת ניווט אינרציאלית ואת המשגר עצמו. המשגר מורכב מצריח הניתן לצידוד, וכולל שני מארזי רקטות ("פודים") הניתנים להחלפה מהירה (טעינה בתוך פחות מ-10 דקות). הרקטות עצמן מאוכסנות בזבילים אטומים על מנת לשמור על הרקטות מפני פגעי הסביבה.

ה-LYNX נועד לשגר את הרקטות הבאות, רובן תוצרת תעש מערכות:

40 x גראד 122 מ"מ - אפשרות שנועדה עבור לקוחות בחו"ל, שכן רקטות הגראד נפוצות מאוד במדינות ברית המועצות לשעבר וצבאות מזרח אירופה.

26 x רקטות LAR-160 - הרקטה הקלה הבסיסית של תעש מערכות.

20 x רקטות ACCULAR - רקטות מדויקות על בסיס ה-LAR.

20 x כידון קסום - רקטה מדויקת של תעש מערכות לטווח 30–40 ק"מ.

8 x אקסטרא 306 מ"מ - רקטה מדויקת תוצרת תעש מערכות לטווח 150 ק"מ.

4 x נץ דורס 370 מ"מ - רקטה מדויקת תוצרת תעש מערכות לטווח 300 ק"מ.עם זאת, ניתן להתאים את המשגר לשיגור רקטות מדגמים נוספים לפי דרישת הלקוח, כאשר קוטר הרקטות נע מ-122 מ"מ עד ל-370 מ"מ.

כברירת מחדל, המשגר מותקן על גבי משאית בעלת יכולות שטח, לשם עלות נמוכה וחיסכון בעלויות תחזוקה. עם זאת, ניתן להתקין את המשגר על פלטפורמות שונות (כגון על רכב קרבי משוריין זחלי) לפי דרישת הלקוח.

אגף התקשוב וההגנה בסב"ר

אגף התקשוב וההגנה בסֶבֶ"ר (ראשי תיבות: סביבת הרשת) במטה הכללי של צה"ל הוא הגוף המתווה את מדיניות הקשר, התקשורת, המחשוב, השליטה והבקרה ואבטחת מערכות מידע בצה"ל. אגף התקשוב הוקם ב־3 במרץ 2003, על יסודות חיל הקשר, האלקטרוניקה והמחשבים. בדומה לאמ"ן ולחילות האוויר והים, אגף התקשוב אמון על בניין הכוח והפעלתו.

ראש האגף הנוכחי הוא האלוף ליאור כרמלי. האגף מורכב ממספר חטיבות: חטיבת ההגנה בסב"ר, חטיבת ההתעצמות, וחטיבת ההפעלה.

האגף מנחה את תחום התקשוב בזרוע היבשה, בחיל האויר, בחיל הים ובאגף המודיעין, עובדה המוצאת את ביטויה בסמלי זרועות אלו על סמלו של האגף.

אמצעי הלחימה של צה"ל

אמצעי הלחימה (אמל"ח) של צה"ל כוללים מגוון רחב של כלי ירי, נשק קל, תחמושת, טנקים, כלי טיס, כלי שיט, תותחים, כלי רכב קרביים משוריינים, אמצעים הנדסיים ועוד. חלק ניכר מאמצעים אלו מפותח ומיוצר בישראל. שאר האמצעים נרכשים בחו"ל, בעיקר בארצות הברית, בשל הסיוע הביטחוני (בעבר, ספקית הנשק העיקרית של צה"ל הייתה צרפת), ורובם עוברים שיפורים התאמות ושדרוגים בסדנאות ישראליות של צה"ל (כגון חיל החימוש ומש"א) והתעשיות הביטחוניות.

יהל"ם

יחידת הנדסה למשימות מיוחדות (בראשי תיבות: יהל"ם, נהגה: יהלום) היא יחידת עילית בצה"ל ומשתייכת לחיל ההנדסה הקרבית.

היחידה היא הסמכות ההנדסית הגבוהה ביותר בצה"ל. היחידה מוכשרת גם כיחידת חי״ר מובחרת אף על פי שאינה שייכת לחיל הרגלים.

היחידה פועלת הן בצורה עצמאית והן לצד יחידות מיוחדות אחרות. רוב פעולותיה של היחידה שקטות ומסווגות ובשנים האחרונות גברה בצה"ל ההכרה בחשיבותה וביכולותיה של היחידה, ונפח הפעילות שלה גדל באופן ניכר והפך לאחד מהגדולים בצה"ל. כתוצאה מכך הוחלט על הגדלה משמעותית של היחידה והפיכתה לאגד הנדסי.

תפקידיה של היחידה מגוונים, ומסווגים ברובם, וכוללים ביצוע משימות הנדסה מיוחדות, הריסות מדויקות, פיצוץ מבנים, חבלה בתשתיות האויב, טיפול בחומרי נפץ, הכנת מטענים ופצצות, נטרול מטעני חבלה של האויב, סילוק פצצות, פינוי שדות מוקשים, הנדסה ופריצה בים וביבשה, לוחמת מנהרות, איתור והשמדה של סליקים ומנהרות הברחה וטרור. היחידה מפתחת אמצעים ושיטות בתחום ההנדסה ומכשירה לוחמים ביחידה, בחיל ההנדסה ובצה"ל בתחומים הרלוונטיים.

כרמל (רכב קרבי משוריין)

כרמל (ראשי תיבות של כלי רק"ם מתקדם ליבשה) הוא מיזם ישראלי, בעשור השני של המאה ה-21, לפיתוח רכב קרבי משוריין (רק"ם) שיהווה פריצת דרך טכנולוגית בתחום זה.

מטוס קרב

מטוס קרב הוא מטוס שתוכנן במטרה להשתתף באופן פעיל בלחימה על היבטיה השונים - אם זה ביירוט מטוסי אויב, השגת עליונות אווירית ובתקיפת מטרות קרקעיות.

מטוסי קרב בדרך כלל הם מהירים (מטוסי קרב מודרניים עוברים את מהירות הקול) ובעלי יכולת תמרון גבוהה ויש להם חימוש מתקדם הכולל מקלעים, תותחים אוטומטיים, טילים מסוגים שונים (בעיקר טילי אוויר-אוויר וטילי אוויר-קרקע) ופצצות מסוגים שונים, כולל פצצות מונחות. במטוסי הקרב המודרניים משולבות טכנולוגיות מתקדמות כמו מערכות אוויוניקה, מערכות הפעלת נשק מתקדמות, טילים מונחים, מערכת ניווט הכוללת מכ"ם, מכשיר ראיית לילה, מערכות לגילוי מטוסי אויב והתראות נעילה, ומערכות לוחמה אלקטרונית הכוללות מערכות שיבוש שונות.

מחירו של מטוס קרב מודרני מגיע לעשרות מיליוני דולרים. הוא נחשב לאחד מכלי הנשק החזקים ביותר בשדה הקרב בזכות ניידותו ועוצמת האש הגדולה שלו. באסטרטגיה הצבאית המודרנית מקובל לנסות להגיע ל"עליונות אווירית" בראשיתה של מערכה מול צבא סדיר, דבר המקנה יתרון טקטי ואסטרטגי שיש בו כדי להכריע את המערכה. עם זאת, בלחימה מול ארגוני גרילה בעלי חתימה נמוכה יש חשיבות פחותה לעליונות אווירית.

סער 6

סער 6 היא סדרה של 4 קורבטות טילים אשר הוזמנו על ידי חיל הים הישראלי במאי 2015. הספינות הן גרסה של הקורבטות מסדרת בראונשוייג הגרמנית, וכל הספינות ייבנו בגרמניה בעלות מוערכות של 1.8 מיליארד ש"ח או 430 מיליון אירו (ממשלת גרמניה צפויה לשלם שליש מעלות זו). הספינה הראשונה בסדרה צפויה להיכנס לשירות בשנת 2019. נוסף לתפקידים המסורתיים ספינות אלה ישחקו תפקיד עיקרי בשמירה על אסדות הגז הטבעי שבים התיכון מפני תקיפות ימיות או אוויריות. הספינות הוזמנו מחברת "טיסנקרופ" אבל בפועל נבנות על ידי חברת "German Naval Yards", שנמצאת בבעלות אנשי עסקים מאבו דאבי ולבנון, במשרד הביטחון טענו שמספנה זו בונה רק את גוף הספינות, ואילו המערכות יורכבו בישראל.

צבא הגנה לישראל

צבא הגנה לישראל (הידוע בעיקר בראשי תיבות: צה"ל, וכן בצורה צבא ההגנה לישראל) הוא צבאה של מדינת ישראל והארגון המרכזי במערכת הביטחון הישראלית לשמירת ביטחונה וריבונותה. צה"ל משמש ככוח ההגנה העיקרי על קיומה של מדינת ישראל, ובנוסף משרת משימות לאומיות, כמו התיישבות בכל שטחי מדינת ישראל באמצעות הנח"ל, ביעור הבערות והנחלת השפה העברית באמצעות מורות חיילות, אימונים קדם-צבאיים באמצעות הגדנ"ע, משימות חילוץ והצלה באמצעות יחידת החילוץ וההצלה הארצית ועוד. צה"ל נחשב לצבא החזק ביותר במזרח התיכון ולאחד הצבאות המתקדמים והמיומנים ביותר בעולם.

סדר הכוחות של צה"ל מונה, נכון ליולי 2015, כ-176,500 חיילים, מתוכם 42,000 חיילים בקבע ובנוסף 445,000 חיילים במילואים, והוא חולש על תקציב של כ-70 מיליארד שקלים חדשים (2017).

במבנה צה"ל, הדרג הפיקודי העליון בצה"ל הוא המטה הכללי, ובראשו עומד ראש המטה הכללי (בראשי תיבות: הרמטכ"ל). הרמטכ"ל ה-22 והנוכחי של צה"ל הוא רב-אלוף אביב כוכבי (מאז 15 בינואר 2019). בהתאם לחוק יסוד: הצבא (1976), צה"ל נתון למרוּת הממשלה, והשר הממונה מטעם הממשלה על הצבא הוא שר הביטחון.

רקטות ארטילריות קלות של תעש מערכות

חברת תעש מערכות פיתחה ומייצרת משפחה של רקטות ארטילריות קלות המשוגרות ממשגר ה"כותש" - LYNX (משגר רקטות) שמוצע כברירת מחדל על גבי משאית שטח. הרקטות נושאות כ-20 ק"ג חומר נפץ מרסק ובעלות טווח של 30–40 ק"מ. הרקטות במשפחה הן:

LAR - Light Artillery Rocket, רקטות לא-מונחות

LAR-160 - רקטה ארטילרית קלה בקוטר 160 מ"מ לטווח 40 ק"מ

LAR-122 - גרסה של ה-LAR בקוטר 122 מ"מ, המותאמת למשגרי 122 מ"מ שנפוצים עדיין במדינות הגוש המזרחי לשעבר

AccuLAR - גרסת רקטה מונחית מתקנת מסלול של ה-LAR

AccuLAR-160 - רקטה מתקנת מסלול בקוטר 160 מ"מ לטווח 40 ק"מ, מכונה גם "כידון קסום"

AccuLAR-122 - רקטה מתקנת מסלול בקוטר 122 מ"מ לטווח 40 ק"מ

רומח - הכינוי הצה"לי לגרסה של ה-AccuLAR-122 שעברה התאמה לשיגור מהמנתץ M-270 MLRS שנמצא בשירות חיל התותחנים.

שליטה ובקרה

מערכת שליטה ובקרה (בראשי תיבות: שו"ב) היא מערכת צבאית המיועדת לתת לדרג הפיקודי את תמונת שדה הקרב בזמן אמת.

באנגלית נקראת המערכת Command & Control System ‏(ובקיצור - C2)‏.

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.