‏AS-565 פנתר

AS-565 פנתר (Panther), הוא מסוק סיור מתוצרת חברת איירבוס הליקופטרס הצרפתית. המסוק תוכנן בצרפת, אך יוצר בארצות הברית.

AS-565 פנתר
IAF-AS-565
מסוק "עטלף" בשירות חיל האוויר הישראלי
מאפיינים כלליים
סוג מסוק סיור
ארץ ייצור ארצות הברית  ארצות הברית
יצרן יורוקופטר
טיסת בכורה 29 בפברואר 1984
צוות 3 כולל קברניט, טייס המטיס את המסוק ומכונאי מוטס או קס"מ (קצין סיוע מוטס) למשימות טקטיות
נוסעים 4
משתמש ראשי ברזיל  ברזיל צרפת  צרפת

חיל האוויר הישראלי

ב-12 באוגוסט 1996 קלטה טייסת 193 ("טייסת מגיני המערב") את ראשוני מסוקי ה-AS-565 פנתר, שזכה שם לכינוי "עטלף"[1]. המסוק החדש, שחמישה מסוגו נרכשו בעלות של כ-9 מיליון דולר למסוק, יועד להחליף את היורוקופטר HH-65 דולפין שסבל במהלך שירותו בטייסת מתקלות רבות. המסוקים הוטסו מארצות הברית במטוס מטען כשהם מפורקים בארגזים. במסוקים הוכנסו מספר שינויים שנועדו להתאמתם לצורכי חיל האוויר הישראלי. בין השאר, הותקנו על המסוקים אמצעי הגנה שכללו משגרי מוץ ונורים ומערכת לוחמה אלקטרונית. ב-1997 יצאו סופית מסוקי ה-HH-65A ("דולפין") משירות בחיל האוויר הישראלי.

טייסת 193 מפעילה את ה-AS-565 פנתר במשימות סיוע לחיל הים הישראלי ופועלת בשיתוף פעולה הדוק עם שייטת ספינות הטילים. המסוקים יכולים לפעול גם מספינות טילים (סטי"ל) מסוג סער 5 הכוללות מנחת מסוקים (בעבר פעל המסוק גם מספינות סער 4.5 חוחית עד שאלו יצאו משירות). המסוק מיועד לחילוץ, תצפית ואיכון מטרות. צוות המסוק מורכב מקברניט, טייס משנה, קצין סיוע מוסק (קס"מ) מחיל הים ומכונאי מוטס. המסוק יכול לשאת שלושה פצועים, בנוסף לשני אנשי צוות. מסוק העטלף בגרסה הישראלית אינו חמוש.

פרשת השחיתות ברכש המסוקים

בשנת 1994, פתחה ממשלת ארצות הברית בחקירה בחשד כי העסקה לרכישת המסוקים, שהייתה בהיקף של כ-58 מיליון דולר, ונעשתה בכספי הסיוע האמריקאי נופחה בכ-10 מיליון דולר. למרות שהמסוקים היו תוצרת חברת איירוספסיאל הצרפתית, הם נרכשו מחברת בת שלה הפועלת בארצות הברית, חברת "אמריקן יורוקופטר" (זאת כדי שמדינת ישראל תוכל להשתמש בכספי הסיוע האמריקאי המחייבים רכש מארצות הברית). 10 מיליון דולר מסכום העסקה לא שלמו לחברת "אמריקן יורוקופטר" אלא לגורמים שונים. מתוכם קיבל המתווך אורי אדלסבורג 4.8 מיליון דולר ועוד 2.4 מיליון דולר הועברו ל"פקידים זרים". גורל יתרת הסכום נותר לוט בערפל. בשנת 1996, סמוך למועד מסירת המסוקים, דרש ה-FBI מהרשויות בישראל לחקור את הפרשה. ונפתחה חקירה נגד אדלסבורג ונגד ראש הפרויקט בחיל הים באותה עת, תת-אלוף אלכס אייל. תת-אלוף אייל שיתף פעולה בחקירה, עבר בהצלחה בדיקת פוליגרף ונוקה מכל חשד, אך אדלסבורג שמר על זכות השתיקה.[2]

בינואר 1997, הוגש בבית משפט בווירג'יניה כתב אישום נגד אדלסבורג ונגד שני חשודים נוספים. אחד מהם הורשע ונגזר עליו מאסר על תנאי. אדלסבורג בחר שלא להתייצב למשפט בארצות הברית, והוכרז עבריין נמלט.[3] בפברואר 1997, הפסיק משרד הביטחון את התקשרותו עם אורי אדלסבורג, וביטל את היתר הייצוא הביטחוני של חברת אדלטק שבבעלותו.[4]

מפעילות

חיל האוויר של איחוד האמירויות הערביות
חיל הים האינדונזי
הכוחות המזוינים של ברזיל
חיל הים הבולגרי
הצי הצרפתי
חיל הים הישראלי/חיל האוויר הישראלי
חיל הים המרוקאי
חיל הים הסעודי

גרסאות

  • SA 365 K
הדגם הראשון
  • AS565 AA
גרסת מסוק קרב
  • AS565 MA
גרסת סיור והצלה
  • AS565 SA
גרסת ללוחמה נגד צוללות
  • HM-1 Pantera
הגרסאה של הכוחות המזוינים של ברזיל תוצרת ברזיל
  • Harbin Z-9
הגרסאה של צבא השחרור העממי תוצרת סין

קישורים חיצוניים

Panther-Meuse

מסוק AS-565 פנתר מעביר אספקה קלה לפריגטה

AS-565 - Israeli Navy

מסוק "עטלף" על ספינת סער 5, נמל חיפה

Israeli AS565

מסוק "עטלף" לאחר נחיתה על סיפון המשחתת USS Laboon, מאי 2015

הערות שוליים

  1. ^ מסוקי העטלף הראשונים נוחתים בישראל, באתר חיל האוויר הישראלי
  2. ^ החשד: שחיתות ב-10 מיליון דולר בעיסקת מסוקי ה"פנתר", באתר גלובס, 5 בנובמבר 1996
  3. ^ המשטרה ערכה עימות בין האלוף (מיל') רם לסוכן הנשק אידלסבורג, באתר גלובס, 31 ביולי 1997
  4. ^ דרור מרום , ‏משרד הביטחון הפסיק הקשרים עם אדלסבורג בשל החשדות בפרשת ה"פנתר", באתר גלובס, 18 בפברואר 1997
AH-1 קוברה

בל AH-1 קוברה (אנגלית: Bell AH-1 Cobra, כונה גם "יואיקוברה" או "סנייק", נחש. סימול החברה: דגם 209) הוא מסוק קרב דו-מושבי, חד מנועי, בעל רוטור דו-להבי, מתוצרת חברת "בל הליקופטר" מארצות הברית. תכנון המסוק מבוסס על מערכות ההנעה, התמסורת והרוטור של מסוק הסער בל UH-1 אירוקווי ("יואי"). חברת בל החלה בתכנון המסוק בשנת 1958 ובשנת 1965 המריא לראשונה.

המסוק היה עמוד השדרה של מערך מסוקי הקרב בצבא ארצות הברית, עד להחלפתו במסוק הקרב AH-64 אפאצ'י. גרסאות משודרגות של מסוקי הקוברה עודן מופעלות על ידי צבאות שונים ברחבי העולם, וגרסאות דו-מנועיות עוד משרתות בחיל הנחתים של ארצות הברית כמסוקי הקרב עיקריים של החיל. מסוקי קוברה מעודפי צבא ארצות הברית הוסבו לשמש כמסוקים לכיבוי אווירי.

בחיל האוויר הישראלי כונה המסוק צפע.

AS-565 פנתר

AS-565 פנתר (Panther), הוא מסוק סיור מתוצרת חברת איירבוס הליקופטרס הצרפתית. המסוק תוכנן בצרפת, אך יוצר בארצות הברית.

איירבוס הליקופטרס

איירבוס הליקופטרס (באנגלית: Airbus Helicopters, בעבר יורוקופטר) היא חטיבת יצור המסוקים של קבוצת איירבוס. היא הגדולה ביותר בתעשיית המסוקים במושגי הכנסה ואספקת מסוקי טורבינה. משרדה הראשי ממוקם בתחומו של נמל התעופה מרסיי-פרובאנס, במריגננה אשר בצרפת, ליד העיר מרסיי. מתקניה העיקריים של איירבוס הליקופטרס, מצויים במטות החברה שבמריגננה, ב"יורוקופטר גרמניה" שבעיר Donauwörth, וב"יורוקופטר ספרד" בעיר אלבסטה.

אמצעי הלחימה של צה"ל

אמצעי הלחימה (אמל"ח) של צה"ל כוללים מגוון רחב של כלי ירי, נשק קל, תחמושת, טנקים, כלי טיס, כלי שיט, תותחים, כלי רכב קרביים משוריינים, אמצעים הנדסיים ועוד. חלק ניכר מאמצעים אלו מפותח ומיוצר בישראל. שאר האמצעים נרכשים בחו"ל, בעיקר בארצות הברית, בשל הסיוע הביטחוני (בעבר, ספקית הנשק העיקרית של צה"ל הייתה צרפת), ורובם עוברים שיפורים התאמות ושדרוגים בסדנאות ישראליות של צה"ל (כגון חיל החימוש ומש"א) והתעשיות הביטחוניות.

בסיס רמת דוד

בסיס חיל האוויר רָמַת דָּוִד (בשמו הרשמי: כנף 1) על-שם האלוף עזר ויצמן הוא בסיס טיסה מבצעי של חיל האוויר הישראלי. הבסיס נמצא בסמוך לקיבוץ רמת דוד מצפון מזרח, כפר יהושע ממערב ובסמיכות למגדל העמק. הבסיס הוא בסיס הטיסה היחיד של חיל האוויר באזור צפון מדינת ישראל, עובדה שזיכתה אותו בכינוי "חיל-אוויר צפון". מפקד הבסיס הנוכחי (החל מחודש מאי 2019) הוא אל"ם ג.

בבסיס מוצבות כיום שתי טייסות המפעילות מטוסי קרב מסוג F-16:

טייסת 109 ("טייסת העמק") המפעילה מטוסי F-16D ("ברק" דו־מושבי).

טייסת 117 ("טייסת הסילון הראשונה") המפעילה מטוסי F-16C ("ברק" חד־מושבי).בנוסף, מוצבת בבסיס טייסת 193 ("טייסת מגיני המערב") המפעילה כיום את מסוקי ה-AS 565 פנתר ("עטלף") במשימות סיור ימי עבור חיל הים.

בבסיס מוצבת גם יחידת בינוי 302 אשר אחראית על תחזוקת אתרי צפון.

חיל הים

חיל הים הישראלי הוא הזרוע הימית של צה"ל ומבצע את מרבית הפעילות בזירה הימית. בראש החיל עומד קצין בדרגת אלוף. מפקד חיל הים הנוכחי הוא אלוף אלי שרביט. בחודש אוקטובר 2014, קבע מפקד חיל הים, רם רוטברג, את המונח זרוע הים כשמו הרשמי של החיל.

היחידות המבצעיות בחיל הים הישראלי הן: שייטת ספינות הטילים (שייטת 3), שייטת הצוללות (שייטת 7), שייטת 13, פלגות הדבורים, היחידה למשימות תת-מימיות, יחידת סנפיר להגנת נמלים ויחידת אביר הים המפעילה כלי שיט בלתי מאוישים.

בעבר היו לחיל הים גם: שייטת המשחתות, שייטת הנחתות, שייטת הטרפדות, יחידה 707, יחידת הנצלה ימית ויחידה 788 שפעלה בכנרת.

בשנת 2004 שירתו בחיל הים 6,500 חיילים שמתוכם 880 קצינים. יחידות הקומנדו של חיל הים כללו כ-300 לוחמים.

מספר כלי שיט ללחימה בצי הישראלי הוא כשליש מחיל הים המצרי. במונחים גלובליים הצי הישראלי קטן מאוד, הן מבחינת גודלו הכללי והן מבחינת הדחק ספינותיו — הספינות הכי גדולות בו הן בגודל קורבטה (ספינת טילים מדגם סער 5). כשלושה אחוזים מתקציב הביטחון של ישראל מוקצים לחיל הים.[דרוש מקור]חיל הים היה שותף פעיל בכל מלחמות ישראל. עם מבצעי החיל נמנים: הטבעת "האמיר פארוק", שביית ה"איברהים אל אוול", פעולת פורט סעיד, קרב רומני, הפשיטה על האי גרין, מבצע אסקורט, מבצע אביב נעורים, קרב לטקיה והשמדת ספינות טילים מצריות באזור פורט סעיד במלחמת יום הכיפורים, תקיפת נמל ע'רדקה, הנחיתה בחוף אל-אוואלי במלחמת לבנון הראשונה (1982), לכידת ספינות שהובילו נשק לארגוני טרור ועוד רבים אחרים. כמו כן עוסק חיל הים במשימות של ביטחון שוטף לאורך חופי ישראל.

חיל הים ספג אבדות במספר מקרים שהתפרסמו: טיבוע המשחתת אח"י אילת בשנת 1967, טביעת הצוללת אח"י דקר בשנת 1968, אסון השייטת ב-1997 והפגיעה בסטי"ל אח"י חנית מטיל של חזבאללה במהלך מלחמת לבנון השנייה. במלחמת ששת הימים פגעו בשוגג טרפדות ומטוסים של צה"ל באוניית ביון אמריקאית, "ליברטי", ששהתה בקרבת חוף סיני ונחשדה כאונייה מצרית. בתקרית נגרמו אבידות רבות לאנשי צי ארצות הברית.

מפקד חיל הים, עמי אילון, הגדיר את משימת החיל בסיסמה: "חוף בטוח וים פתוח". בשל מצבה הגאופוליטי, מייחסת ישראל חשיבות רבה לחופש השיט ממנה ואליה. כ-97% מהסחר הבינלאומי מישראל ואליה נעשה דרך הים. בנוסף, אזורי החוף בישראל מיושבים בצפיפות וחשופים לפגיעה מהים. לאור זאת מוגדרים תפקידיו העיקריים של חיל הים כהגנה על חופי המדינה והבטחת חופש השיט לחופי ישראל.

טייסות חיל האוויר הישראלי

רשימת טייסות הטיסה של חיל האוויר הישראלי. כלי הטיס המודגשים הם כלי הטיס המשרתים בטייסת כיום.

טייסת 193

טייסת 193, המכונה גם "טייסת מגיני המערב", היא טייסת מסוקי סיור ימי בחיל האוויר הישראלי המיועדת לביצוע משימות סיוע לחיל הים הישראלי ופועלת בשיתוף פעולה הדוק עם שייטת ספינות הטילים. כיום מפעילה הטייסת מסוקי AS-565 פנתר ("עטלף"). הטייסת מוצבת בבסיס רמת דוד אך מסוקיה יכולים לפעול גם מספינות טילים (סטי"ל) מסוג סער 5 הכוללות מנחת מסוקים. בעת שמסוק של הטייסת שוהה באוויר הוא נמצא תחת אחריותו של חיל האוויר ובעת שהוא שוהה על סטי"ל הוא תחת אחריותו של חיל הים.

יורוקופטר HH-65 דולפין

יורוקופטר HH-65 דולפין הוא מסוק דו מנועי בעל חוגה ראשית אחת למשימות חיפוש והצלה מתוצרת חברת איירוספסיאל הצרפתית ויורוקופטר (כיום איירבוס הליקופטרס) האירופית. המסוק מופעל על ידי משמר החופים של ארצות הברית ובעבר הופעל גם על ידי טייסת 193 ("מגיני המערב") של חיל האוויר הישראלי. המסוק הוא גרסה של המסוק יורוקופטר AS365 דופין.

כלי טיס של צה"ל

ערך זה מציג את רשימת כלי הטיס בשירות צה"ל, בעבר וההווה.

רובם המוחלט של כלי הטיס המפורטים להלן הופעלו ומופעלים על ידי חיל האוויר הישראלי. כלי טיס בודדים היו קשורים לחילות אחרים. לגביהם ראו בהערות.

תאים המודגשים בתכלת הם של כלי טיס הנמצאים בשירות פעיל.

תאים המודגשים באפור הם של כלי טיס שהוזמנו וטרם נכנסו לשירות פעיל.

מסוק תובלה

מסוק תובלה או מסוק סער הוא מסוק המשמש להובלת לוחמים, ציוד, אספקה וכדומה בתוך גוף המסוק או בתליה על וו הנמצא בגחונו.

מסוקי תובלה צבאיים לא נושאים חימוש בדרך כלל, אך ישנם דגמים בהם ניתן להתקין מקלעים או רקטות להגנה על המסוק בעת פריקת וטעינת מטענו.

בשל היותו נטול יכולת הגנה עצמית ובשל פגיעותו הרבה בעת השהייה על הקרקע במסגרת פריקת או העמסת המטען, מלווה לרוב מסוק התובלה במסוקי תקיפה ולעיתים משוריין בחלקו.

מסוקי תובלה נפוצים מתוצרת ארצות הברית:

סיקורסקי S-58

UH-1 איירוקוייס (יואי)

בל 205

בל 206 (כינוי בחיל האוויר הישראלי: סייפן)

בל 212 (כינוי בחיל האוויר הישראלי: אנפה)

CH-53 סי סטאליון (כינוי בחיל האוויר הישראלי: יסעור)

UH-60 בלק הוק (כינוי בחיל האוויר הישראלי: ינשוף)

CH-47 צ'ינוקמסוקי תובלה נפוצים מתוצרת ברית המועצות:

מיל מי-2

מיל מי-8

קמוב Ka-60מסוקי תובלה נפוצים מתוצרת אירופה:

AS-565 פנתר (כינוי בחיל האוויר הישראלי: עטלף)מסוקי תובלה נפוצים מתוצרת צרפת:

אירוספסיאל SA-321 סופר פרלון (כינוי בחיל האוויר הישראלי: צרעה)

אירוספסיאל פומה ו- AS-332 סופר פומהמסוק תובלה נפוצים מתוצרת בריטניה ואיטליה:

AgustaWestland AW101

Westland Lynx

ספינות סער

ספינות סער הן שם כולל לתוכנית בניין הכוח הימי של חיל הים הישראלי שראשיתה בשנות ה-60 של המאה ה-20. תוכנית זו הביאה לניצחונו של החיל במלחמת יום הכיפורים ולחיזוק עוצמתו. מטרת התוכנית הייתה יצירת כוח ימי שיאפשר יוזמה התקפית בזירה הימית, ולא יסתפק בהגנת החוף. מעבר לכך, את התוכנית ייחדה שבירת מוסכמות בלחימה בתחום הימי, על ידי יצירת עדיפות טכנולוגית של יחידת הלחימה ועדיפות כמותית ביחידות לחימה בתקציב מועט.

התוכנית נבנתה על ידי אנשי חיל הים והתעשייה הביטחונית הישראלית בשיתוף פעולה להביא מענה לצורכי הביטחון של ישראל בים תוך שימוש בטכנולוגיה מתקדמת. נכונות התפיסה הוכחה מבצעית במלחמת יום הכיפורים.

עטלף (פירושונים)

האם התכוונתם ל...

פנתר (פירושונים)

האם התכוונתם ל...

צבא הגנה לישראל

צבא הגנה לישראל (הידוע בעיקר בראשי תיבות: צה"ל, וכן בצורה צבא ההגנה לישראל) הוא צבאה של מדינת ישראל והארגון המרכזי במערכת הביטחון הישראלית לשמירת ביטחונה וריבונותה. צה"ל משמש ככוח ההגנה העיקרי על קיומה של מדינת ישראל, ובנוסף משרת משימות לאומיות, כמו התיישבות בכל שטחי מדינת ישראל באמצעות הנח"ל, ביעור הבערות והנחלת השפה העברית באמצעות מורות חיילות, אימונים קדם-צבאיים באמצעות הגדנ"ע, משימות חילוץ והצלה באמצעות יחידת החילוץ וההצלה הארצית ועוד. צה"ל נחשב לצבא החזק ביותר במזרח התיכון ולאחד הצבאות המתקדמים והמיומנים ביותר בעולם.

סדר הכוחות של צה"ל מונה, נכון ליולי 2015, כ-176,500 חיילים, מתוכם 42,000 חיילים בקבע ובנוסף 445,000 חיילים במילואים, והוא חולש על תקציב של כ-70 מיליארד שקלים חדשים (2017).

במבנה צה"ל, הדרג הפיקודי העליון בצה"ל הוא המטה הכללי, ובראשו עומד ראש המטה הכללי (בראשי תיבות: הרמטכ"ל). הרמטכ"ל ה-22 והנוכחי של צה"ל הוא רב-אלוף אביב כוכבי (מאז 15 בינואר 2019). בהתאם לחוק יסוד: הצבא (1976), צה"ל נתון למרוּת הממשלה, והשר הממונה מטעם הממשלה על הצבא הוא שר הביטחון.

שייטת ספינות הטילים

שייטת ספינות הטילים, או בשמה הצבאי "שייטת 3", היא כוח לחימת השטח העיקרי של חיל הים הישראלי. השייטת הוקמה בשנת 1967 וכוללת, נכון לשנת 2015, 11 ספינות טילים מדגמי סער 4.5 וסער 5. בנוסף לספינות הטילים נמצאת תחת פיקודה ספינת העזר אח"י בת ים וכן גף מטוסי סיור ימי.

השייטת מוצבת בבסיס חיפה של חיל הים, בו עוגנות מרבית הספינות באופן קבוע. בשנים 2009 ו-2012, זכתה השייטת בפרס הרמטכ"ל ליחידה המבצעית המצטיינת בצה"ל. מפקד השייטת, החל מאוגוסט 2019, הוא אלוף-משנה מאיר עזורי.

ממדים
אורך 13.68 מטר
גובה 3.97 מטר
קוטר מדחף ראשי 11.94 מטר
משקל ריק 2,380 ק"ג
משקל המראה מרבי 4,300 ק"ג
ביצועים
מהירות מרבית 306 קמ"ש
קצב נסיקה 8.9 מטר לשנייה
טווח טיסה מרבי 827 ק"מ
סייג רום 5,865 מטר
הנעה
שני מנועי טורבו סילון מחוזקים (turboshaft),כל אחד בן 850 כוחות סוס, מתוצרת חברת Turbomeca Arriel,
מסוקים של חיל האוויר הישראלי
על פי שנת הכניסה לשירות
1950-1959 הילר 360איירוספסיאל אלואט IIסיקורסקי S-55סיקורסקי S-58 Masada cobra1
1960–1969 בל 47איירוספסיאל סופר פרלון צרעהבל 205סיקורסקי CH-53 סי סטאליון יסעור
1970–1979 בל 206 סייפןבל 212 אנפהבל AH-1 קוברה צפעיוז MD 500 דיפנדר להטוט
1980–1989 יורוקופטר HH-65 דולפין
1990 - 1999 סיקורסקי UH-60 בלק הוק ינשוףיורוקופטר AS-565 פנתר עטלףיוז AH-64 אפאצ'י פתן
2000 - 2009 בואינג AH-64D אפאצ'י שרף

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.