AK-47

רובה סער קלשניקוב מודל 1947רוסית: Автомат Калашникова образца 1947 года) או בקיצור AK-47, המוכר גם בשם קלשניקוב (רבים מבטאים "קלאצ'ניקוב", באופן מוטעה, או בקיצור: "קלאץ"), הוא רובה סער מתוצרת סובייטית העושה שימוש בתחמושת בקליבר 7.62 מ"מ מזרחי (7.62x39 מ"מ). הקלשניקוב הוא רובה סער זול מאוד ונוח לתפעול, ונחשב לרובה הסער הנפוץ והפופולרי ביותר בעולם, עם כ-100 מיליון יחידות שיוצרו[1]. על אף שהנשק המקורי פותח בשנות ה-40 של המאה ה-20, צבאות, מיליציות וארגוני טרור רבים משתמשים בו גם בתחילת המאה ה-21. בנוסף מדינות רבות פיתחו חיקויים לרובה, בהן ישראל, שפיתחה את רובה ה"גליל".

רובה AK-47 קלשניקוב
AK-47 type II Part DM-ST-89-01131
מידע כללי
סוג רובה סער
תכנון מיכאיל קלשניקוב, 19441946
מדינה מייצרת ברית המועצות  ברית המועצות
יצרן קונצרן קלשניקוב
שנות שירות 1949 - עד ימינו (כלל עולמי)
1949–1978 (רוסיה הסובייטית)
מלחמות
רשימת מלחמות
המרד ההונגרי
מלחמת האזרחים בקולומביה
הסכסוך בדרום הפיליפינים
מלחמת הגבול של דרום אפריקה
מלחמת הודו-פקיסטן של 1965
מלחמת ההתשה
מלחמת ששת הימים
מלחמת יום הכיפורים
מלחמת אוגדן
מלחמת וייטנאם
מלחמת האזרחים בלאוס
מלחמת האזרחים הקמבודיאנית
מלחמת קמבודיה-וייטנאם
מלחמת סין-וייטנאם
הסכסוך הסינהאלזי-טאמילי
הסכסוך הלובי-צ'אדי
מלחמת אפגניסטן (ברית המועצות)
מלחמת האזרחים הליברית הראשונה
מלחמת האזרחים הליברית השנייה
מלחמת האזרחים הסודאנית הראשונה
מלחמת האזרחים הסודאנית השנייה
מלחמת האזרחים הדרום סודאנית
מלחמת האזרחים בסומליה
מלחמת האזרחים האלג'יראית
הסכסוך הגאורגי-אבחזי
הסכסוך הגאורגי-אוסטי
מלחמת האזרחים של גאורגיה
מלחמת האזרחים הטג'יקיסטנית
מלחמת טרנסניסטריה
הסכסוך במזרח פריגורודני
מלחמת דרום אוסטיה (1991–1992)
מלחמת אבחזיה
מלחמת אבחזיה (1998)
מלחמת צ'צ'ניה הראשונה
מלחמת צ'צ'ניה השנייה
מלחמת איראן-עיראק
מלחמת המפרץ
מלחמת האזרחים בלבנון
הלחימה בדרום לבנון (1985–2000)
מלחמת אפגניסטן (2001–2014)
מלחמות יוגוסלביה
מלחמת העצמאות של קרואטיה
מלחמת בוסניה
מלחמת עיראק
מלחמת קונגו הראשונה
מלחמת קונגו השנייה
מלחמת הסמים במקסיקו
מלחמת לבנון השנייה
מלחמת גאורגיה-רוסיה
המרד בצפון הקווקז
מדינות המשתמשות ראו מדינות משתמשות
יחידות שיוצרו 75 מיליון
מידע טכני
קליבר 7.62x39 מ"מ
פעולה גז, בריח מסתובב
חירוק קנה 1:12
הזנה מחסנית
(30 או 40 כדורים, 75 במחסנית תוף)
כוונות ברזל (378 מ"מ)
אורך כולל 880 מ"מ עם קת מעץ
אורך קנה 415 מ"מ
משקל ריק 3.47 ק"ג
קצב אש 600 כדורים לדקה
מהירות לוע 715 מטר לשנייה
טווח אפקטיבי 350 מטר

היסטוריה

הרובה תוכנן על ידי מיכאיל קלשניקוב. שהיה מפקד טנק בצבא האדום במלחמת העולם השנייה, ולאחר שהטנק שלו נפגע הוא נאלץ לצאת ממנו, ולהגיע בכוחות עצמו למקום בטוח. במהלך הלחימה הרגלית הזאת הבין כמה חסר רובה אוטומטי לצבא האדום, בשעה שהגרמנים עושים שימוש מוצלח וקטלני בתמ"ק האוטומטי שלהם (הMP40 שמייסר) וברובה הסער המתקדם שלהם MP44, אשר שימש מקור השראה ל- AK-47. בעת שהחלים מפציעתו בבית חולים צבאי קרא ספר על פיתוח רובים וכלי-ירייה, והחל לתכנן את הרובה האוטומטי שלו. על פי גרסה אחרת, מיכאיל קלשניקוב תכנן את הרובה בו בעת ששכב במיטתו בבית החולים והתאושש מפצעיו. מאוחר יותר סיפר, שהתכונה החשובה ביותר לדעתו ברובה היא היופי. הרובה אומץ על ידי הצבא האדום בשנת 1949. מאוחר יותר עבר הרובה שינוי מהמודל הראשוני (שפותח ב-1946), אשר כיום כמעט ואינו מצוי, למודל המשופץ, אשר הוא המוכר והידוע, והוא המיוצר עד היום. גם הדגם השני עבר שיפור, הנקרא AKM (ברוסית: Автомат Калашникова Модернизированный, רובה קלשניקוב משודרג), קלשניקוב משודרג, שתוכנן בשנות החמישים ונכנס לשירות הצבא האדום בשנת 1959. הרובה המשודרג היה אמין יותר, מדויק יותר, קל יותר מקודמיו, ונפוץ אף הוא, עד היום. ההבדל העיקרי בין דגם ה-AK לבין ה-AKM הוא באופן הייצור: ה-AK יוצר באמצעות כרסום מגוש מתכת יחידי ואילו ה-AKM יוצר באמצעות כיפוף וקיפול של לוח מתכת, מה שתרם לחיסכון במשקל. בשנת 1974 עבר הרובה שדרוג נוסף, הנושא את השם AK-74, בקליבר שונה של 5.45X39 מ"מ, וממנו נפוצו נגזרות רבות, כמפורט מטה.

על בסיס רובה הקלשניקוב פותח אף רובה הצלפים, הדרגונוב (ברוסית: Снайперская винтовка Драгунова, רובה צלפים דרגונוב, או בקיצור SVD או СВД). לדרגונוב תחמושת בקוטר זהה (7.62 מ"מ) לקלשניקוב, אך בקליבר שונה 7.62X54R מ"מ. זהו כדור מוארך יותר המיועד לשמש כתחמושת צליפה ומקביל בביצועיו לכדור ה-7.62x51 מ"מ נאט"ו. הוגה ומפתח הדרגונוב היה סרגיי גאברילוביץ'. רובה הצלפים נראה כקלשניקוב מוארך ביותר עם קת מותאמת צליפה ומחסנית קצרה. כמו כן פותחו עשרות, אם לא מאות דגמים של כלי נשק המבוססים על הקלשניקוב, בשל אמינותו הגבוהה.

בשנת 2009 במסגרת חגיגות יום ההולדת התשעים של מיכאיל קלשניקוב, הוענק לו פרס גיבור הפדרציה הרוסית על ידי נשיא רוסיה, דימיטרי מדבדב. באוקטובר 2011 הודיע משרד הביטחון הרוסי כי לא ירכוש עוד רובים מדגם AK-47.

עיצוב

הקלשניקוב מצטיין באמינות גבוהה ובעמידות רבה. אף על פי שבעת פיתוחו היה קל וקצר מרובי התקופה, חסרונו הגדול הוא משקלו הרב (בערך 4 ק"ג לאחר ריקון), דיוק לא גבוה וחוסר התאמה לאביזרים מערביים מודרניים, היות שלא תוכנן להתאים אליהם - בעיות שנפתרו חלקית, מכיוון שישנם מתאמים ופותחו גרסאות קלות יותר ומדויקות יותר לרובה. עם השנים נוצרו לו גרסאות נוספות (קת מתקפלת תחתונה, צידית, מקוצר, קליבר 5.56 מ"מ ועוד).

מאפיינים

Hungarian SVD.JPEG
חייל יורה ברובה צלפים דרגונוב

הקלשניקוב הוא רובה הסער הנפוץ ביותר בעולם ומלבד המספר העצום של רובי AK-47 שנפוצו בעולם, מספר רב של מדינות (בייחוד בגוש המזרחי) ייצרו חיקויים של הקלשניקוב ורובי סער המבוססים עליו. אחד מהם הוא רובה הסער הישראלי גליל, שמבוסס על גרסה פינית של הקלשניקוב המוכרת בשם Valmet, אך ישנם חיקויים של ממש הנושאים את שם המותג "קלשניקוב" ובנויים באופן זהה, אף על פי שהם מיוצרים באופן פיראטי. לפני מותו, עבד קלשניקוב על רשימת הפטנט על הרובה והפסקת ייצורו הפיראטי, אשר לטענתו, פוגע באמינות ובמוניטין של הרובה.

בגלל תפוצתו הרבה ומחירו הזול, הגיע הקלשניקוב למספר רב של קבוצות גרילה וארגוני טרור, והרובה הפך מזוהה עמם. רוב הכוחות המערביים מעדיפים את סדרת ה-M16 האמריקאית על שלל גרסאותיה ורובים אירופאים כגון G36 ,FAMAS ,שטייר AUG ו-SA80, המדויקים בהרבה.

הרובה היה מרכזי כל כך במהפכה המוזמביקית, עד כדי שהוא מופיע בדגל מוזמביק. כמו כן, לפי התפיסה וזיהויו עם ארגוני טרור, הוא מופיע אף בלוגו החזבאללה.

גרסאות

AK47
רובה AK-47
Rifle AK MON
רובה AK-47 עם קת מעץ
Rifle AKS MON
רובה AKS-47 עם קת מתקפלת
  • AK-47 1948–51, 7.62x39mm - המודל המקורי הראשוני. נדיר כיום.
  • AK-47 1952, 7.62x39mm - מודל בעל משקל של 4.2 ק"ג. מותאם להרכבת קת עץ ובעל ציפוי כרום.
  • AKS-47 - מתאפיין בקת מתכת מתקפלת-מטה, דומה לרובה הגרמני ה-MP40. נישא בעיקר על נגמ"ש ה-BMP-1, כמו גם על ידי כוחות מזוינים.
  • AK-74U - רובה אוטומטי קלשניקוב מודל 1974 מקוצר, בקליבר 5.45X39 מ"מ. זוהי בעצם גירסת הקרבין של הקלשניקוב, עם קת מתקפלת.
  • AKMS 7.62x39 מ"מ - דגם מתקפל של ה-AKM, הנישא בעיקר על ידי כוחות מוטסים וצנחנים.
  • RPK 7.62x39 מ"מ - דגם כבד, למעשה מקלע קל, בעל קנה ארוך.
  • AKM 7.62x39 מ"מ - דגם קל של ה-AK-47. שוקל 3.1 ק"ג.

בשנת 1974 עבר הרובה שדרוג מהותי, כאשר הקליבר שלו הוחלף ל-5.45X39 מ"מ, בדגם AK-74. גם לדגם זה פותחו נגזרות רבות. הדגם AK-74M היווה בסיס לסדרת AK-100 של הרובה, שנועדה בעיקר לייצוא. סדרה זו כוללת את הדגמים הבאים:

  • AK-101 (רובה סער) ו-AK-102 (קרבין), שניהם בקליבר המקובל במדינות המערב 5.56x45 מ"מ נאט"ו.
  • AK-103 (רובה סער) ו-AK-104 (קרבין), שניהם בקליבר הוותיק של 7.62 מ"מ.
  • AK-105 - קרבין בקליבר 5.45 מ"מ. מחליף בצבא רוסיה את הדגם AKS-74U.
  • AK-107, בקליבר 5.45 מ"מ ו-AK-108 בקליבר 5.56 מ"מ, שניהם עם מערכת רתיעה מאוזנת, שמקורה ברובה AEK-971, לצמצום הרתיעה ועליית הלוע.

בסוף שנות ה-80 של המאה ה-20 פותח דגם בולפאפ של רובה סער OC-14 המכונה "גרוזה" - סערה, שנקודת המוצא לתכנונו הייתה הדגם AKS-74U. דגם זה נמצא בכמויות מוגבלות בשימוש הספצנאזים השונים, הכוחות המיוחדים של רוסיה.

מדינות משתמשות

Afghan AKS-47
חייל אפגני מחזיק בAK-47
Afrimil-ethiopiansoldier
חייל אתיופי מכוון AK-47
Syrian soldier aims an AK-47.JPEG
חייל סורי מכוון AK-47 בעת תרגיל
Iraqi soldier in Ameriyah 2005-07-21
חייל עיראקי עם AK-47, בעת שמירה
Seal with AK-47
לוחם אריות הים עם AK-47

השתמשו בעבר

בתרבות הפופולרית

ה-AK-47 הוא אולי רובה הסער הנפוץ ביותר בעולם. העובדה שבזמן המלחמה הקרה מכרה אותו ברית המועצות לעשרות מדינות וארגוני גרילה וטרור שנלחמו בארצות הברית, ברית נאט"ו וישראל - בהן מדינות הגוש המזרחי, מדינות ערב, חזבאללה וארגוני הטרור הפלסטיני - הפכו אותו מחד לסמל של נשק פשוט, אמין וזול המסמל התנגדות ומאידך לסמל של נשק פרימיטיבי ופחות יעיל (לעומת סדרת רובה M-16 המערבית) המשמש ארגוני טרור וגרילה בעלי איכות צבאית נמוכה. ה-AK-47 מופיע אף במספר דגלים של מדינות וארגונים צבאיים (כמו בדגל של חזבאללה). בתפישה המערבית, הרואה את ארצות הברית ונאט"ו כ"טובים" ואת ברית המועצות וגרורותיה כ"רעים", ה-AK-47 זכה לתדמית של "הרובה של הרעים" והופיע שלא בטובתו בצורה זו בסרטי קולנוע ומשחקי מחשב רבים (כגון Counter-Strike, Call of Duty: Black Ops, Call of Duty 4). עם זאת, עמידותו הרבה (גם לבוץ, לחות ושהיה מתחת למים) ותפוצתו הנרחבת גרמו לכך שהוא היה בשימוש גם בקרב כוחות מיוחדים של מדינות המערב, ובפרט יחידות קומנדו הפועלות בעורף האויב וכן בקרב יחידות קומנדו ימי. מספר מדינות, בהן ישראל, אף פיתחו וייצרו חיקויים ל-AK-47 או רובים המבוססים עליו ועל נגזרותיו.

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ http://news.bbc.co.uk/2/hi/4380348.stm
1947 בברית המועצות

1947 בברית המועצות הייתה שנה בה נחגגה השנה ה-30 למהפכת אוקטובר.

23 בדצמבר

23 בדצמבר הוא היום ה־357 בשנה (358 בשנה מעוברת) בשבוע ה־51 בלוח הגרגוריאני. עד לסיום השנה, נשארו עוד 8 ימים.

AK-74

AK-74 (קיצור מרוסית: Автомат Калашникова образца 1974 года - רובה אוטומטי קלשניקוב מודל 1974), המוכר גם בשם קלשניקוב (רבים מבטאים "קלאצ'ניקוב", באופן מוטעה, או בקיצור: "קלאץ'"), הוא רובה סער מתוצרת סובייטית העושה שימוש בתחמושת בקליבר 5.45 מ"מ. הרובה הוא גרסה מחודשת של רובה הסער AK-47, שההבדל ביניהם הוא במעבר מקוטר 7.62x39 מילימטר ל־5.45x39 מילימטר. הרובה משמש את הכוחות המוטסים הרוסים שכן הקת הוחלפה לקת מתקפלת וחלקי העץ של הרובה הוחלפו בפלסטיק חזק. כמו AK-47, גם AK-74 פותח בידי מיכאיל קלשניקוב.

הרובה הופיע לראשונה בשימוש מבצעי בשנת 1979, בעת ששימש את הכוחות הסובייטיים במלחמת אפגניסטן. הרובה נמצא עד היום בשימוש נרחב בצבאותיהן של מדינות ברית המועצות לשעבר. דגמים שונים של הרובה יוצרו גם בבולגריה, בגרמניה המזרחית וברומניה.

ל-AK-74 פותחו דגמים אחדים, ובהם:

AKS-74 - דגם עם קת מתכת מתקפלת, בעיקר לשימושם של כוחות מוטסים.

AK-74U - גרסה מקוצרת, למעשה גרסת קרבין, עם קת מתקפלת.

AK-74M - גרסה מתקדמת של הרובה, שייצורה החל בשנת 1991.

אנדריי קירילנקו (כדורסלן)

אנדריי גנאדביץ' קירילנקו (ברוסית: Андрей Геннадьевич Кириленко; נולד ב-18 בפברואר 1981 באיז'בסק) הוא כדורסלן עבר רוסי, ששיחק בעמדת הסמול פורוורד, ומאז ספטמבר 2015 מכהן כנשיא איגוד הכדורסל הרוסי.

קירילנקו זכור בעיקר מתקופותיו כשחקן יוטה ג'אז וצסק"א מוסקבה, ובמהלך הקריירה שיחק גם בספרטק סנקט פטרבורג, במינסוטה טימברוולבס ובברוקלין נטס. הוא שיחק גם בנבחרת הלאומית של רוסיה, עמה השתתף באליפות עולם אחת, בארבע אליפויות אירופה ובשתי אולימפיאדות. הוא מכונה "AK-47".

גליל (רובה)

גליל הוא רובה סער ישראלי שפותח על ידי התעשייה הצבאית הישראלית על בסיס רוס"ר Rk 62 הפיני, שהוא נגזרת של ה-AK-47. הגליל שימש כנשק הסטנדרטי של כוחות הביטחון הישראלים בשנות ה-70 וה-80 של המאה ה-20: הוא היה הנשק התקני של חיל הרגלים הישראלי וחילות השדה של צה"ל במשך כמעט שני עשורים, והיה בשימוש תקופה ארוכה יותר במשטרת ישראל ובמשמר הגבול. גרסה של הנשק בשם "מגל" בקליבר 0.3 קרבין נמצאת בשימוש במשטרת ישראל. הגליל נמצא גם בשימוש משמר הכנסת עד לרכישת התבור.

גליל ACE

גליל ACE הוא רובה סער ישראלי שתוכנן ומיוצר על ידי תעשיות נשק לישראל (IWI). הגליל ACE הוא למעשה גרסה מודרנית של רובה הסער הוותיק גליל שעבר שיפורים ושדרוגים מקיפים. הגליל ACE משלב בין האמינות והעמידות של הגליל, המבוסס על משפחת רובי הקלצ'ניקוב, לארגונומיה וחומרים פולימרים מתקדמים של רובי סער מערביים מודרניים, על מנת לייצר רובה סער מודרני, קל, מדויק, נוח אמין ועמיד.

הגליל ACE מוצע במספר קליברים ומספר ארכי קנה וניתן להתקין עליו מגוון כוונות ועזרים טקטיים. משקלו נע בין 3 ל-3.7 ק"ג כתלות בקליבר ואורך הקנה.

הגליל ACE נמכר בהצלחה למספר מדינות ברחבי העולם בהן קולומביה, צ'ילה, אוקראינה ועוד. הרובה מוצע למכירה גם לאזרחים, כולל בארצות הברית. הגליל ACE פופולרי באופן יחסי במדינות עולם שלישי שמעבירות את הצבא תהליך של מודרנזציה כי ברוב המדינות הנשק שהיה עד כה הוא ה-AK-47 ובאותן מדינות היו מפעלים ליצור מחסניות של AK-47 ומפעלים ליצור כדורים בקוטר 39×7.62 מ"מ. ועם הגעת הגליל ACE המדינות הללו לא היו צריכות להעביר את המפעלים שלהן הסבה לקוטר כדור ומחסנית שונה.

דגל מוזמביק

דגל מוזמביק אומץ ב-1 במאי 1983.

הדגל כולל בתוכו תמונה של רובה AK-47 (קלשינקוב), מה שהופך אותו לאחד מהדגלים הלאומים היחידים הכוללים בתוכם דמות רובה (בנוסף לדגל גואטמלה).

הופעת הרובה בדגל יש בה כדי לסמל גם לוחמנות (אמנם במוצהר משמעותו היא נכונות להגנה עצמית) וגם קרבה לסובייטים ולקומוניזם. בשל סוג הרובה, הדגל שנוי מאוד במחלוקת במוזמביק.

ב-1999, לאחר שמפלגת האופוזיציה סירבה להשתתף בתיקון החוקה מבלי שיתוקן קודם הדגל, הוחלט ליזום תחרות לאומית פתוחה לציבור לעיצוב דגל חדש. בעיצוב הדגל החדש אמור היה לבוא ביטוי למאבק השחרור ההיסטורי מול פורטוגל, וכן תוכננו להופיע בו תזכורות סמליות לערכים של שלום, חירות וצדק חברתי. אמנם בסופו של דבר תוכנית שינוי הדגל לא יצאה לפועל.

מיכאיל קלשניקוב

מיכאיל טימופייביץ' קלשניקוב (10 בנובמבר 1919- 23 בדצמבר 2013; ברוסית: Михаи́л Тимофе́евич Кала́шников, Mihail Timofeevič Kalašnikov) היה גנרל ומעצב נשק רוסי שהתפרסם בזכות פיתוח הרובה AK-47, הנקרא "קלשניקוב", על שמו.

מצמד

מַצְמֵד (בעגה: קְלָאץ', מאנגלית: clutch) הוא התקן מכני המשמש להפרדת מנוע מהאביזר שהוא מניע. ההתקן נדרש בעיקר במנועי בעירה פנימית, שאינם יכולים להגיע למהירות אפס, אלא נדרשת להם מהירות סרק מסוימת. לצורך איפנון מהיר של מהירות נעשה שימוש במצמד גם במנועי חשמל.

יש סוגי מצמדים שונים, ורובם מבוססים על דיסקיות חיכוך שנלחצות זו כלפי זו או כלפי גלגל תנופה באמצעות קפיצים. הפעלת המצמד גורמת להפרדה בלחץ של הדיסקיות ולכך שהן יכולות להסתובב ביתר חופשיות. מבחינים בין מצמד רטוב השקוע כולו בנוזל שתפקידו למנוע את התחממות ההתקן ולנקותו, ובין מצמד יבש שהוא חסר נוזל זה.

במכונית המצמד מופעל באמצעות לחיצה על הדוושה השמאלית ביותר. הלחץ על הדוושה מועבר בעזרת תמסורת של כבלים או מערכת הידראולית למנגנון המצמד עצמו, ומוריד את הלחץ על הדיסקיות, מה שמאפשר לנהג להעביר הילוכים. באופנוע, המנגנון הוא דומה, אלא שהמצמד עצמו מופעל על ידי מנוף המצמד הנמצא על ידית שמאל של הכידון.

כאשר משחררים את המצמד, קרי מחברים בחזרה את המנוע למונע, יש לעיתים להעניק למנוע מהירות סיבוב גדולה יותר מהמהירות שבה הוא מסתובב כשהוא אינו מחובר, שאם לא כן, המנוע עשוי שלא להצליח להפעיל את המערכת ולהיעצר. ברם, כאשר מעלים את מהירות המנוע יותר מדי, התוצאה היא הנעה חזקה ופתאומית מדי של המערכת ובלאי מוגבר של המצמד. כאשר שחרור המצמד הוא מהיר מדי יכבה המנוע.

סמל זימבבואה

סמל זימבבואה אומץ ב-21 בספטמבר 1981.

סמל מוזמביק

סמל מוזמביק אומץ בשנת 1990.

מבנה הסמל מבוסס על סמל ברית המועצות ומייצג הזדהות עם עקרונות הסוציאליזם. הוא כולל גלגל הילוכים וגבעולי תירס סביבו. במרכז ניתן לראות את השמש האדומה מעל ההרים, רובה AK-47, מעדר וספר. הזר קשור בסרט אדום עם שם המדינה.

גבעול התירס וקנה הסוכר מייצגים את החקלאות והטבע.

גלגל ההילוכים מייצג את כח העבודה.

המעדר מייצג את החקלאים.

הרובה מייצג את הלחימה לעצמאות המדינה.

הצבע האדום מייצג את השאיפה לסוציאליזם.

השמש האדומה מייצגת את דרום אפריקה ותקווה לחיים טובים יותר.

קאזאנלק

קאזאנלק (בבולגרית: Казанлък) היא עיר במחוז סטארה זאגורה, במרכז בולגריה, בפתח המזרחי של עמק הוורדים.

מספר התושבים של קאזאנלק נכון לדצמבר 2010 עמד על 52,779 נפשות. בעיר קיימת תעשיית שמן ורדים ומוזיאון בו מוצג תהליך הפקת השמן. אספקת הוורדים מקורה בעמק הוורדים. בתקופת קטיף הוורדים נערכים במקום פסטיבלים וריקודים המוקדשים לוורדים.

העיר נוסדה ב-1300 כמבצר, אך במקום מצוים קברים תראקים עתיקים וקבר אחד, מהמאה הרביעית, לפני הספירה, השתמר היטב, כולל פרסקות המתארות ריטואלים קדומים. הקבר אינו פתוח לציבור הרחב, אך למען התיירים נבנה העתק שלו.

בקאזאנלק שורר אקלים ממוזג כאשר הטמפרטורות נעות מ-1oc בינואר ועד 21oc ביולי. החודש הגשום בשנה הוא יוני והשחון הוא פברואר.

בנוסף לתעשיית שמן הוורדים, ידועה העיר במפעלי הנשק המצויים בה ובין היתר מפעל גדול לייצור רובי AK-47 "קלצ'ניקוב" שנוסד ב-1924.

קלשניקוב

האם התכוונתם ל...

רובה

רובה הוא סוג של כלי ירייה חם ממשפחת הנשק הקל. הרובה הוא כלי ירייה בעל קנה ארוך (יותר מ-30 ס"מ). לרוב משתמשים במילה "רובה" כתרגום למילה האנגלית rifle, שמשמעותה היא רובה בעל קנה מחורק (שחרוטים בפני השטח הפנימיים שלו חריצים בצורה סלילית), אך כוללים בו גם כלי-ירי בעלי קנה ארוך שהם חלקי קדח, כגון רובה שוטגאן.

רובה FN FAL

רובה FN FAL, ששמו המלא הוא Fusil Automatique Léger (ראשי תיבות של רובה אוטומטי קל), הוא רובה חצי אוטומטי בקליבר 7.62X51 מ"מ מתוצרת חברת FN Herstal הבלגית. הרובה היה בשימוש רבים מצבאות נאט"ו בתקופת המלחמה הקרה, ואף היה בשימוש צה"ל בעשורים הראשונים לקיומו. ה-FAL הוא רובה מדויק וארוך טווח, אך חסרונותיו העיקריים הם משקלו הכבד יחסית והצורך בשימון רב.

רובה אוטומטי

רובה אוטומטי הוא כינוי כללי לרובים בעלי טעינה עצמית כלומר תהליך הפליטה של תרמיל הכדור שנורה והכנסת כדור חדש לבית הבליעה נעשית בפעולה ישירה כתוצאה מלחיצה על ההדק.

רובה סער

רובה סער (ראשי תיבות: רוס"ר) הוא סוג של רובה מודרני צבאי המאפשר הן ירי חצי-אוטומטי (יריות בודדות) והן ירי אוטומטי מלא (ירי בצרורות). רובה סער שונה מרובה בריחי או רובה מיטען בכך שבנוסף לירי כדורים בודדים, הוא מסוגל לירות באופן אוטומטי מלא, כל עוד ההדק לחוץ. לכן רובה סער הוא מקרה פרטי של רובה אוטומטי. הדרישה לרובה סער באה כתוצאה מכך שתת-מקלעים השתמשו בקליעי אקדח (9 מ"מ) והיו מאוד לא מדויקים לטווחים ארוכים, ועוצמת האש שלהם הייתה נמוכה בגלל הקליבר שנבחר. רובה הסער משלב בין הטווח והעוצמה של הרובה המיטען לבין קצב האש של תת-המקלע.

רובה צלפים דרגונוב

רובה צלפים דרגונוב (ברוסית: Снайперская винтовка Драгунова, "סנייפרסקייה וינטובקה דרגונובה" ובקיצור SVD או СВД) הוא רובה צלפים רוסי חצי-אוטומטי בקליבר 7.62X54 המשמש בעיקר את צבא רוסיה, ארצות ערב וארצות מזרח אירופה.

למרות הדמיון שקיים בין ה-SVD לרובה הסער "AK-47 (קלשניקוב) הם כלי נשק שונים לחלוטין במבנה הפנימי: המכלול שונה לחלוטין, הפין המחזיר בקלאשניקוב הוא חלק מהמכלול, כשבדרגונוב הוא נפרד (כדי להגדיל את הדיוק בתנועת מכלול קטן וסימטרי יותר), מכסה הגוף מתחבר בצורה שונה (לא ניתן לניתוק), סתרש"פ שונה, יכולת חיבור וניתוק אמצעים (בהמשך גם לקלשניקוב הוסיפו יכולת זאת).

בעבר הדראגונוב היה נשק הצליפה העיקרי של הצבא הסובייטי והרוסי אחריו, אך כיום השימוש בו הפך לשימוש צלפי סער בגדודי החי"ר, כשהיחידות המיוחדות עברו לנשקים בריחים דוגמת SV-98.

רובה שירות

רובה שירות הוא הרובה התקני שבו צבא מצייד את חייליו כנשק אישי. בצבאות המודרניים זהו לרוב רובה מטען, רובה סער או קרבין, ובעבר כלל גם רובים בריחיים. בחלק מהצבאות נהוג גם שהחיילים נושאים גם אקדח שירות שמשמש להגנה עצמית בימי שגרה ולגיבוי בשדה הקרב בעיתות מלחמה. הדרישות העיקריות מרובה שירות הן אמינות ועמידות לתנאי שטח קשים, אך גם ביצועים טובים וקלות לתחזוקה.

הסיבות לציוד כל חיילי הצבא ברובה אחיד הן החיסכון הגדול בלוגיסטיקה, תחזוקה ותחמושת שמאפשרת יצירת מערך אחיד ופרישתו בכלל היחידות והיחידות הלוחמות בפרט. החזקת מערך אחד של תחמושת וחלקי חילוף המיועדים לכלי אחד ונגזרותיו הוא זול ופשוט בהרבה מאשר החזקת מספר מערכי חימוש לשלל רובים, כל אחד עם התחמושת וחלקי החילוף הייחודיים לו. פישוט נוסף הוא בהכשרה ואימונים, הנובעים משימוש בכלי אחד ונגזרותיו, המאפשרת יצירת תורת הדרכה אחידה ויכולת של חיילים להשתמש בכלי נשק של חיילים אחרים.

עם זאת, ברוב הצבאות רובה השירות איננו הרובה היחיד שנמצא בשירות, ולצד כלי נשק ייעודיים כגון מקלעים ורובי צלפים, ניתן למצוא בצבאות רבים מספר דגמים שמשרתים במקביל כרובי שירות. זהו, למשל, המצב בצה"ל: רובי השירות הם רובה M16 מקוצר, M4A1 קרבין, מיקרו-תבור ותבור X-95 פלאט-טופ.

אחד מרובי השירות הנפוצים בעולם הוא ה-AK-47 "קלצ'ניקוב". רובי השירות של צבא ארצות הברית הם רובה M16 ו-M4 קרבין. רובה השירות של הכוחות המזוינים של בריטניה הוא SA80 וזה של צרפת הוא ה-FAMAS. אוסטריה, אוסטרליה, ניו זילנד, לוקסמבורג, אירלנד ומלזיה אימצו את ה-שטייר AUG.

Badge of the Israel Defense Forces.new.svg נשק קל עכשווי של צה"ל
נשק אישי/רובה סער רובה M16רובה M16A1 מקוצרCAR-15‏ • רובה M4A1תבור קומנדומיקרו-תבור X-95 ו-X-95L • תבור X-95 פלאט-טופ רובה סער M4A1 פלאט-טופ
רובה סער מיקרו-תבור דור ג', תבור X-95 פלאט-טופ
מקלע קל נגב
רובה צלפים M24
מק"כ 0.5 בראונינג M2HB-QCB
מקלעים נגב 5.56 מ"מנגב קומנדונגב NG7‏ • מאג 7.62 מ"מבראונינג 0.3M2 בראונינג (מק"כ 0.5)
רובי צלפים חיל הרגלים: רמינגטון M24‏ • SR-25 Mk 11ברק (H-S Precision HTR 2000)‏ • בארט M82A1
יחידות מיוחדות: רמינגטון M24מאוזר 86SR‏ • בארט MRAD‏ • SR-25 Mk 11‏ • רובה צלפים דרגונובמקמילן TAC-338מקמילן TAC-50
רימונים רימון יד מדגם רימון רסס 26 • מטול רימונים M-203
רקטות כתף M72 לאו "זרזיר מתכלה" • RPG-7‏ • מטאדור "מפצח האגוזים" ו"מפצח קל משקל"
כלי נשק נוספים תת-מקלע מיקרו-עוזי • קלשניקוב AK-47 • רוגר 10/22 • אקדחי גלוק 17 וגלוק 19 • אקדח זיג זאואר SIG P228
ראו גם נשק קל של צה"לאמצעי הלחימה של צה"לנשק קלחיל הרגליםצבא הגנה לישראל

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.