613

שנת 613 היא השנה ה-13 במאה ה-7. זוהי שנה רגילה, שאורכה 365 ימים. באותה תקופה הלוח הגרגוריאני עוד לא היה קיים, ולכן שנה זו קיימת בלוח היוליאני בלבד.

כל התאריכים שלהלן הם לפי הלוח היוליאני.

613
מאות: המאה ה-6 • המאה ה-7 • המאה ה-8
עשורים: 600-609 • 610-619 • 620-629
שנים: < • 611 • 612 • 613 • 614 • 615 • >
613 בלוחות שנה שונים
הלוח היוליאני 613
DCXIII
הלוח העברי ד'שע"ג - ד'שע"ד
הלוח הסיני 3309 – 3310
壬申 – 癸酉
3310 היא שנת התרנגול
הלוח האתיופי 605 – 606
הלוח הפרסי 9 BP – 8 BP
הלוח המוסלמי 9 BH –8 BH

אירועים

  • תאודוריק השני נפטר. בנו הלא חוקי סיגברט השני השתלט על הממלכה.
  • כלותאר השני הוציא להורג את סיגברט השני ומכהן כמלך בורגונדיה ואוסטרזיה.

לוח שנה

►► 613 ◄◄
ד'שע"ג - ד'שע"ד

להלן לוח שנה יוליאני - עברי משולב עם ימים בינלאומיים. חגים ומועדים עבריים:

   א   ב   ג    ד   ה   ו    ש   א   ב   ג    ד   ה   ו    ש   א   ב   ג    ד   ה   ו    ש   א   ב   ג    ד   ה   ו    ש   א   ב   ג    ד   ה   ו    ש   א   ב 
ינואר
שבטאדר א'

ה 

ו  

ז  

ח 

ט 

י  

יא 

יב 

יג 
10 
יד 
11 
טו 
12 
טז 
13 
יז 
14 
יח 
15 
יט 
16 
כ 
17 
כא 
18 
כב 
19 
כג 
20 
כד 
21 
כה 
22 
כו 
23 
כז 
24 
כח 
25 
כט 
26 
ל 
27 
א 
28 
ב 
29 
ג  
30 
ד 
31 
ה 
פברואר
אדר א'אדר ב'

ו  

ז  

ח 

ט 

י  

יא 

יב 

יג 

יד 
10 
טו 
11 
טז 
12 
יז 
13 
יח 
14 
יט 
15 
כ 
16 
כא 
17 
כב 
18 
כג 
19 
כד 
20 
כה 
21 
כו 
22 
כז 
23 
כח 
24 
כט 
25 
ל 
26 
א 
27 
ב 
28 
ג  
מרץ
אדר ב'ניסן

ד 

ה 

ו  

ז  

ח 

ט 

י  

יא 

יב 
10 
יג 
11 
יד 
12 
טו 
13 
טז 
14 
יז 
15 
יח 
16 
יט 
17 
כ 
18 
כא 
19 
כב 
20 
כג 
21 
כד 
22 
כה 
23 
כו 
24 
כז 
25 
כח 
26 
כט 
27 
א 
28 
ב 
29 
ג  
30 
ד 
31 
ה 
אפריל
ניסןאייר

ו  

ז  

ח 

ט 

י  

יא 

יב 

יג 

יד 
10 
טו 
11 
טז 
12 
יז 
13 
יח 
14 
יט 
15 
כ 
16 
כא 
17 
כב 
18 
כג 
19 
כד 
20 
כה 
21 
כו 
22 
כז 
23 
כח 
24 
כט 
25 
ל 
26 
א 
27 
ב 
28 
ג  
29 
ד 
30 
ה 
מאי
איירסיוון

ו  

ז  

ח 

ט 

י  

יא 

יב 

יג 

יד 
10 
טו 
11 
טז 
12 
יז 
13 
יח 
14 
יט 
15 
כ 
16 
כא 
17 
כב 
18 
כג 
19 
כד 
20 
כה 
21 
כו 
22 
כז 
23 
כח 
24 
כט 
25 
א 
26 
ב 
27 
ג  
28 
ד 
29 
ה 
30 
ו  
31 
ז  
יוני
סיווןתמוז

ח 

ט 

י  

יא 

יב 

יג 

יד 

טו 

טז 
10 
יז 
11 
יח 
12 
יט 
13 
כ 
14 
כא 
15 
כב 
16 
כג 
17 
כד 
18 
כה 
19 
כו 
20 
כז 
21 
כח 
22 
כט 
23 
ל 
24 
א 
25 
ב 
26 
ג  
27 
ד 
28 
ה 
29 
ו  
30 
ז  
יולי
תמוזאב

ח 

ט 

י  

יא 

יב 

יג 

יד 

טו 

טז 
10 
יז 
11 
יח 
12 
יט 
13 
כ 
14 
כא 
15 
כב 
16 
כג 
17 
כד 
18 
כה 
19 
כו 
20 
כז 
21 
כח 
22 
כט 
23 
א 
24 
ב 
25 
ג  
26 
ד 
27 
ה 
28 
ו  
29 
ז  
30 
ח 
31 
ט 
אוגוסט
אבאלול

י  

יא 

יב 

יג 

יד 

טו 

טז 

יז 

יח 
10 
יט 
11 
כ 
12 
כא 
13 
כב 
14 
כג 
15 
כד 
16 
כה 
17 
כו 
18 
כז 
19 
כח 
20 
כט 
21 
ל 
22 
א 
23 
ב 
24 
ג  
25 
ד 
26 
ה 
27 
ו  
28 
ז  
29 
ח 
30 
ט 
31 
י  
ספטמבר
אלולתשרי

יא 

יב 

יג 

יד 

טו 

טז 

יז 

יח 

יט 
10 
כ 
11 
כא 
12 
כב 
13 
כג 
14 
כד 
15 
כה 
16 
כו 
17 
כז 
18 
כח 
19 
כט 
20 
א 
21 
ב 
22 
ג  
23 
ד 
24 
ה 
25 
ו  
26 
ז  
27 
ח 
28 
ט 
29 
י  
30 
יא 
אוקטובר
תשריחשוון

יב 

יג 

יד 

טו 

טז 

יז 

יח 

יט 

כ 
10 
כא 
11 
כב 
12 
כג 
13 
כד 
14 
כה 
15 
כו 
16 
כז 
17 
כח 
18 
כט 
19 
ל 
20 
א 
21 
ב 
22 
ג  
23 
ד 
24 
ה 
25 
ו  
26 
ז  
27 
ח 
28 
ט 
29 
י  
30 
יא 
31 
יב 
נובמבר
חשווןכסלו

יג 

יד 

טו 

טז 

יז 

יח 

יט 

כ 

כא 
10 
כב 
11 
כג 
12 
כד 
13 
כה 
14 
כו 
15 
כז 
16 
כח 
17 
כט 
18 
ל 
19 
א 
20 
ב 
21 
ג  
22 
ד 
23 
ה 
24 
ו  
25 
ז  
26 
ח 
27 
ט 
28 
י  
29 
יא 
30 
יב 
דצמבר
כסלוטבת

יג 

יד 

טו 

טז 

יז 

יח 

יט 

כ 

כא 
10 
כב 
11 
כג 
12 
כד 
13 
כה 
14 
כו 
15 
כז 
16 
כח 
17 
כט 
18 
ל 
19 
א 
20 
ב 
21 
ג  
22 
ד 
23 
ה 
24 
ו  
25 
ז  
26 
ח 
27 
ט 
28 
י  
29 
יא 
30 
יב 
31 
יג 
22
יג 
= יום בינלאומי 21
יד 
= יום אחר בעל משמעות מיוחדת 24
טו 
= יום טוב / שבתון בלוח העברי 25
טז 
= חג שאיננו שבתון בלוח העברי 11
ב 
= יום זיכרון או צום בלוח העברי
לקבלת תיאור קצר - העבירו את העכבר מעל הריבוע (עבור תאריכים לועזיים) או מעל הקו האדום (עבור תאריכים עבריים)

ראו גם

  • ילידי 613‎
  • נפטרים ב-613‎
614

שנת 614 היא השנה ה-14 במאה ה-7. זוהי שנה רגילה, שאורכה 365 ימים. באותה תקופה הלוח הגרגוריאני עוד לא היה קיים, ולכן שנה זו קיימת בלוח היוליאני בלבד. כל התאריכים שלהלן הם לפי הלוח היוליאני.

אוסטרזיה

אוסטרזיה (Austrasia; מילולית "האדמות המזרחיות") הייתה אחת משלוש ממלכות הפרנקים (יחד עם ממלכת בורגונדיה ונויסטריה), התקיימה לסירוגין בין המאות השישית לשמינית והשתרעה על חלקים משטחי צרפת, ארצות השפלה וגרמניה המודרניות.

אזהרות

אזהרות הם פיוטים העוסקים במניין תרי"ג (613) המצוות ונאמרים בחג השבועות.

החל מתקופת הגאונים ידוע מנהג לומר בחג השבועות פיוט הכולל את מניין תרי"ג המצוות. במאה התשיעית הם כבר נחשבו מנהג מקובל ומושרש. במקור נאמרו פיוטים כאלה בחזרת הש"ץ של תפילת מוסף, ובהמשך העבירום בחלק מהקהילות למקומות אחרים בתפילה.

אזהרות ידועות לדוגמה הן האזהרות האנונימיות הקדומות "אתה הנחלת", אזהרות רס"ג, האזהרות של רבנו אליהו הזקן, של רבי יצחק בן ראובן אלברגלוני ושל רבי שלמה אבן גבירול.

ברונהילדה מאוסטרזיה

ברונהילדה מאוסטרזיה (בערך 543–613) הייתה נסיכה ויזיגותית שהפכה למלכת הפרנקים בשם בניה ונכדיה ושלטה באוסטרזיה במשך שנים רבות.

היא נולדה כנראה בטולדו שבספרד (שהייתה בירתם של הויזיגותים) כבתו של אתנגילד, שהפך למלך הוויזיגותים ב-554, וקיבלה את חינוכה כנוצריה ברוח האריאניות. ב-567 נישאה לזיגיברט הראשון, מלך אוסטרזיה (נכדו של כלוביס הראשון, מלך הפרנקים) ששלח לטולדו מתנות רבות, והצטרפה אליו בעיר בירתו מץ. עם נישואיה זנחה את האריאניות והמירה את דתה לקתולית.

על פי ההיסטוריון גרגוריוס מטור, כילפריק הראשון, מלך נויסטריה, שהיה אחיו של זיגיברט הראשון, התקנא באחיו בגלל נישואיו עם ברונהילדה רמת המעלה, וביקש את ידה של אחותה הבכורה גלסווינטה, אך משנישאה לו דרשה ממנו להיפטר מכל מאהבותיו. ב-568 פרדגונד, שהייתה המאהבת המועדפת על כילפריק הראשון, זממה את רצח גלסווינטה שנמצאה חנוקה במיטתה. אחרי רצח זה כילפריק הראשון נשא לאישה את פרדגונד.

ברונהילדה תיעבה את פרדגונד והשפיעה על בעלה, זיגיברט הראשון לצאת למלחמה בכילפריק הראשון. בגלל המנהג הגרמאני של נקמת דם רצח גלסווינטה שימש עילה למלחמות עקובות מדם בין זיגיברט לבין כילפריק, שביניהם היו הסכמי שלום אחדים. ב-575 נרצח זיגיברט הראשון, כנראה בידי שכירי חרב של פרדגונד, בנו כילדברט השני, שהיה בן חמש שנים בלבד, ניצל והוכרז למלך אוסטרזיה על ידי האריסטוקרטיה של ממלכה זו.

ברונהילדה נפלה בידיו של כילפריק הראשון, ששלח אותה לגלות בעיר רואן. אך ב-576 היא הצליחה לפתות את מרובך השני (בנו של כילפריק) שנשא אותה לאישה. כילפריק רדף את בנו מרובך עד שהומת ב-577. ב-584 נרצח כילפריק הראשון, כנראה על פי מזימתו של לאנדרי, המאיורדומוס של נויסטריה, שהפך למאהבה של פרדגונד. ב-585 ברונהילדה שבה לאוסטרזיה. היות שבנה כילדברט השני שירש את כתר אוסטרזיה, היה בן חמש עשרה שנה בלבד, ברונהילדה שימשה כעוצרת בשמו.

ברונהילדה פנתה לגונתרם, מלך בורגונדיה, שהיה אחיו של זיגיברט הראשון, וב-587 נחתם הסכם אנדלו בין גונתרם לבין ברונהילדה, שלפיו הסכים גונתרם, שלא היו לו ילדים, לאמץ כבן את בנה של ברונהילדה, כילדברט השני, מלך אוסטרזיה. ב-592 מת גונתרם, וכילדברט השני ירש את גם את כתר ממלכת בורגונדיה.

ב-595 מת כילדברט השני, כנראה אחרי שהורעל על ידי פרדגונד. ברונהילדה המשיכה לשלוט באוסטרזיה ובבורגונדיה בשם נכדיה תיאודוברט השני ותיאודוריך השני. ברונהילדה נמצאה במצב מלחמה עם כלותאר השני, מלך נויסטריה, שהיה בנה של פרדגונד. ב-601 האריסטוקרטיה של אוסטרזיה גירשה את ברונהילדה שמצאה מקום מקלט אצל נכדה, תיאודוריך השני. ב-611 תיאודוריך השני, מלך בורגונדיה יצא למלחמה נגד אחיו, תיאודוברט השני, מלך אוסטרזיה שנלקח בשבי והומת ב-612. ב-613 מת תיאודוריך השני, ובהסכמת ברונהילדה כתר אוסטרזיה ובורגונדיה עבר לבנו זיגיברט השני, שהיה בן שתים עשרה שנה בלבד.

חלק של האריסטוקרטיה האוסטרזית, בראשותו של המאיורדומוס ואנאקר שתיעב את ברונהילדה, מרד בה והחליט לתמוך בכלותאר השני. ברונהילדה שנשארה ללא צבא נמלטה להרי יורה (כיום בשווייץ), אך נלכדה בידי ארפון, מפקד צבא נויסטריה, שמסר אותה לידיו של כלותאר השני, שהפך למלך הפרנקים. הוא עינה את ברונהילדה במשך שלושה ימים, ולבסוף קשר אותה בשרשראות לארבעה סוסים שדורבנו בארבעה כיוונים שונים וקרעו את גופה לגזרים. איבריה הונחו על אלונקה ונשרפו. בסוף 613 עצמותיה נאספו והוטמנו במנזר מרטין הקדוש שבעיר אוטן שבבורגונדיה.

ב-25 באוגוסט 1632 נפתח קברה כדי לנסות לוודא שהיה זה קברה של ברונהילדה. נמצאה שם תיבת עופרת ובתוכה עצמות, אפר ומספר פחמים. התיבה נטמנה שנית בקברה במנזר מרטין הקדוש בעיר אוטן.

מספר היסטוריונים מתארים את ברונהילדה כשליטה סמכותית, יהירה, ולעיתים קרובות ערמומית, מחרחרת מלחמה ואשת תככים, שנהגה על פי המסורת הגרמאנית של נקמת דם, וגרמה לפילוג בין ממלכות המרובינגים. כמו יריבתה פרדגונד, ברונהילדה נראית בהיסטוריה באור שלילי. אף על פי כן, היא הייתה מאוד מתורבתת - מה שנחשב לדבר נדיר בין המלכים והאצילים של תקופתה. היה לה כבוד עצמי כנסיכה וכעוצרת בשם בניה ונכדיה, היו לה תומכים בקרב האצולה הפרנקית, האוסטרזית והבורגונדית, ומאידך היא ניסתה להטיל את סמכותה המלכותית על אצולה שמרדה בה לעיתים קרובות. הייתה לה גישה מודרנית לסמכותה של המדינה. כאשר האפיפיור גער בה על כך שאיפשרה ליהודים ולנוצרים של ממלכתה לחגוג את חג הפסח ואת חג הפסחא, היא השיבה לו כי בעיות הדת היו מעניינם של הבישופים, ולא מעניינה.

גיד

גיד הוא אגד קשיח של רקמת חיבור סיבית המחבר בדרך כלל שריר ועצם. הרכב הגידים דומה להרכב רצועות – רקמת חיבור צפופה וסדירה של סיבי קולגן בעיקר, המסודרים במקביל לאורך הגיד. הרכב הגידים מאפשר עמידה במאמצי המתיחה המופעלים עליהם בעת תיווך בין כוחם של שרירים מתכווצים לבין עצמות. ברקמת הגיד יש מעט כלי דם, ולכן יכולת ההתחדשות שלה מועטה. משום כך, גיד שנקרע אינו נרפא מעצמו, אלא על ידי תפירה רפואית.

סיבי הקולגן בגיד עשויים בעיקר מקולגן מסוג I. סיבים אלה מאורגנים בקרבה רבה באגדים ראשוניים (fascicle) העטופים רקמת חיבור רפה. בכל אגד ראשוני נמצאים גם פיברוציטים הערוכים בשורות מסודרות ולהם מעט ציטופלזמה. האגדים הראשוניים בתורם יוצרים יחד אגדים שניוניים, שגם עטופים ברקמת חיבור רפה. הגיד כולו עטוף ברקמת חיבור צפופה יותר.

גידים נראים בצבע לבן בשל הכמות הגדולה של סיבי הקולגן בהם. להכנתם לצפייה תחת מיקרוסקופ, גידים נצבעים בצביעת המטוקסילין-אאוזין בצורה אצידופילית (ורודה).

ד'שע"ג

ד'שע"ג (4373) היא שנה עברית אשר החלה ביום א' בתשרי, אור ל-2 בספטמבר 612 (לפי הלוח היוליאני, שהיה נהוג אז), והסתיימה ביום כ"ט באלול, 19 בספטמבר 613. שנה מסוג זחג, היא מעוברת, ואורכה 383 ימים. זו שנה חמישית לשמיטה.

ד'שע"ד

ד'שע"ד (4374) היא שנה עברית אשר החלה ביום א' בתשרי, אור ל-20 בספטמבר 613 (לפי הלוח היוליאני, שהיה נהוג אז), והסתיימה ביום כ"ט באלול, 9 בספטמבר 614. שנה מסוג השא, איננה מעוברת, ואורכה 355 ימים. זו שנה שישית לשמיטה.

המאה ה-7

המאה ה-7 היא התקופה שהחלה בשנת 601 והסתיימה בשנת 700. זוהי המאה השביעית של המילניום הראשון. מאה זו נחשבת לתחילתם של ימי הביניים במזרח התיכון, והאירוע המשמעותי בתקופה זו הוא ייסוד האימפריה המוסלמית בעקבות כיבושי הערבים, אשר כבשו כליל את האימפריה הסאסאנית וחלקים גדולים מהאימפריה הביזנטית והביאו את האסלאם לכל רחבי המזרח התיכון וחלקים מאירופה.

במערב אירופה התבססה השושלת הקרולינגית שמרכזה בצרפת שהחליפה את השושלת המרובינגית. נציגה המפורסם ביותר של השושלת הזאת הוא קארל הגדול, מייסד האימפריה הרומית הקדושה בראשית המאה ה-9.

בדרום אמריקה המשיכה לפרוח תרבות המאיה שהייתה בתור הזהב שלה. בסין עלתה שושלת טאנג ואילו המשיך המאבק בין המדינות השונות על השליטה בתת-היבשת.

העשור השני של המאה ה-7

העשור השני של המאה ה-7 הוא העשור שהחל ב-1 בינואר 610 והסתיים ב-31 בדצמבר 619.

מספר

מספר הוא עצם מתמטי מופשט, שבמשמעותו המקובלת משמש לציון כמות.

מצוות עשה

מִצְווֹת עֲשֵׂה היא הגדרה למכלול המצוות בתורה שציוויין 'קום ועשה'. אדם שעבר על מצוות עשה אינו לוקה. מניין מצוות 'עשה' מתוך תרי"ג (613) המצוות הוא רמ"ח (248).

ספר החינוך

ספר החינוך הוא ספר המתאר את כל תרי"ג (613) המצוות שמופיעות בתורה על פי מניינו של המחבר. הספר נכתב בשלהי המאה ה-13 בהמשך למסורת רחבה של מוני מצוות, ביניהם הספרים ספר המצוות לרמב"ם, ספר מצוות גדול וספר מצוות קטן.

שלא כקודמיו, מתאר בעל ספר החינוך גם את טעם המצווה (בלשונו: "שורש המצווה"), דיניה, העונש המוטל על מי שלא מקיים אותה ופרטים נוספים. ישנן שיטות אחדות לברירת ציוויי התורה שמוגדרים כ"מצוות", וספר החינוך בחר כמקור עיקרי את מניין המצוות של הרמב"ם. בחלק מהמצוות שהרמב"ן משיג עליהן ומציע לא למנותן או למנותן באופן אחר, משלב המחבר את דעת הרמב"ן ואת נימוקיו.

על הספר נכתב פירוש המבאר ודן במקורותיו הנקרא "מנחת חינוך".

ספר המצוות לרמב"ם

ספר המצוות לרמב"ם הוא חיבור של הרמב"ם הכולל רשימה של 613 המצוות (בגימטריה: תרי"ג מצוות) הרשומות בתורה שבכתב. מתוכן 248 (בגימטריה: רמ"ח) מצוות עשה ו-365 (בגימטריה: שס"ה) מצוות לא תעשה. לחיבור הקדים הרמב"ם מבוא של 14 שורשים (=כללים) לפיהם נקבעת רשימת המצוות.

עיצור חכי משופתת, מקורב

עיצור חכי משופתת מקורב הוא צליל עיצורי המצוי בשפות מדוברות מעטות. סימן ה-IPA לעיצור הוא /ɥ/, ובמערכת X-SAMPA הוא נכתב כ-H. ניתן לכתבו משנית ⟩jʷ⟩ היות שזהו [j] משופתת. לעיצור זיקה לתנועה קדמית, סגורה, מעוגלת y.

פוטומק

נהר הַפּוֹטוֹמַק (באנגלית: Potomac River) הוא נהר אשר נשפך למפרץ צ'ספיק באוקיינוס האטלנטי, לחופה המזרחי של ארצות הברית. אורכו של הנהר כ־613 ק"מ, והוא הנהר הרביעי בגודלו בארצות הברית הנשפך לאוקיינוס האטלנטי, וה־21 בגודלו בארצות הברית כולה.

פרקסידייק

פרקסידייק (באנגלית: Praxidike, ביוונית: Πραξιδίκη) הוא אחד מירחי כוכב הלכת צדק, שהתגלה בשנת 2000 על ידי קבוצה של אסטרונומים מאוניברסיטת הוואיי בראשותו של סקוט שפרד. בתחילה ניתן לו הסימון הזמני S/2000 J 7, ולאחר מכן היה ידוע בשם Jupiter XXVII (צדק 27). באוגוסט 2003 קיבל את השם פרקסידייק, על שם האל המעניש במיתולוגיה היוונית.

פרקסידייק מקיף את צדק במסלול שמרחקו כ-20,824,000 מיליון קילומטר, בזמן הקפה של 613.904 יממות שמש ובנטייה של 143° לקו המשווה של צדק.האקסצנטריות של מסלולו היא 0.1840. הוא שייך לקבוצת אננקה של ירחי צדק, אשר קיימת סברה כי הם רסיסים מהתפרקות אסטרואיד גדול יותר. קוטרו המוערך הוא כ-7 קילומטרים והוא השני בגודלו בקבוצה זו (לאחר אננקה).

קקד

קקד (בהונגרית: Kéked) הוא כפר קטן במחוז בורשוד-אבאוי-זמפלן שבצפון מזרח הונגריה. כמו יישובים רבים באירופה, גם אוכלוסיית קקד קטנה משמעותית בשנים האחרונות, מ-275 תושבים בשנת 1990 עד 141 תושבים בשנת 2018 (ירידה של כ-48%).

בקקד חיו מעט יהודים ובבית הקברות בכפר קיימות מצבות יהודיות.

תורה

הַתּוֹרָה (או על פי היהדות הרבנית: תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב) היא השם שניתן לחמשת הספרים הראשונים של התנ"ך, הקרויים גם חֲמִשָּׁה חֻמְּשֵׁי תּוֹרָה. מכיוון שעל פי ההשקפה היהודית, כל עקרונות הדת עומדים על המצוות המתוארות בחמשת ספרי התורה, לעיתים נעשה שימוש במונח "תורה" גם כדי לתאר את כלל ספרות הקודש היהודית, או באופן מופשט יותר, כל תוכן או ערך רוחני הנובעים ממצוות התורה.

בעולם הנוצרי מכונה התורה לעיתים קרובות בשמות שמקורם במונח היווני Πεντάτευχος ‏(Pentateukhos), שפירושו "חמשת הספרים". האסלאם מאמין שספר קודש אותו הוא מכנה "תַּוְּרַאת" (توراة) התגלה למשה, אבל שהטקסט שבידינו הוא גרסה מעוותת של המקור. בביקורת המקרא מרבית החוקרים מחזיקים בדעה שהתורה נוצרה באופן הדרגתי - התבססה על מסורות קדומות, נכתבה בעיקר במאות ה-7 וה-6 לפני הספירה, ואוחדה לנוסח אחיד במהלך התקופה הפרסית.

תרי"ג מצוות

תרי"ג מצוות, הוא כינוי למניין כל המצוות המוזכרות בספרי המקרא, שעל פי חז"ל מניינם הוא 613 (ובגימטריה: תרי"ג). בספרות המקרא עצמה אין התייחסות למניין המצוות, והיא מופיעה לראשונה בספרות חז"ל בתלמוד, אולם גם חז"ל לא מנו את המצוות. הגאונים הם הראשונים שעסקו במניית תרי"ג המצוות לפרטיהם, ובעקבותיהם הראשונים. מהידועים שבהם הם מניין המצוות של הרמב"ם ומניין המצוות של מחבר לא ידוע מתקופת הראשונים שיצא לאור בשם ספר החינוך.

תרי"ג המצוות מתחלקות לשתי קבוצות, רמ"ח (248) מצוות עשה ו-שס"ה (365) מצוות לא תעשה. דוגמה למצוות עשה: "וביום השביעי תשבות" (שמות, כ"ג, י"ב; ל"ד, כ"א). דוגמה למצוות לא תעשה: "לא תעמוד על דם רעך" (ויקרא, י"ט, ט"ז).

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.