4 באוקטובר

4 באוקטובר הוא היום ה-277 בשנה בלוח הגרגוריאני (278 בשנה מעוברת). עד לסיום השנה נשארו עוד 88 ימים.

►► אוקטובר ◄◄

אירועים היסטוריים ביום זה

נולדו

נפטרו

חגים ואירועים החלים ביום זה

1582

שנת 1582 היא השנה ה-82 במאה ה-16. באוקטובר שנה זו התחיל השימוש בלוח הגרגוריאני באמצעות השמטה של 10 ימים, ולכן אורכה של שנה זו היה 355 ימים עבור מי שעבר להשתמש בלוח הגרגוריאני. אורך השנה נותר 365 ימים כמו בשנה רגילה - עבור מי שהמשיך להשתמש בלוח היוליאני.כל התאריכים שלהלן עד 4 באוקטובר הם לפי הלוח היוליאני, התאריך למחרת הוא 15 באוקטובר וכל התאריכים מיום זה ואילך הם לפי הלוח הגרגוריאני.

1910

שנת 1910 היא השנה העשירית במאה ה-20. זוהי שנה רגילה, שאורכה 365 ימים. 1 בינואר 1910 לפי הלוח הגרגוריאני מקדים את 1 בינואר לפי הלוח היוליאני ב-13 ימים. כל התאריכים שלהלן הם לפי הלוח הגרגוריאני.

1946

שנת 1946 היא השנה ה-46 במאה ה-20. זוהי שנה רגילה, שאורכה 365 ימים. 1 בינואר 1946 לפי הלוח הגרגוריאני מקדים את 1 בינואר לפי הלוח היוליאני ב-13 ימים. כל התאריכים שלהלן הם לפי הלוח הגרגוריאני.

2003

שנת 2003 היא השנה השלישית במאה ה-21. זוהי שנה רגילה, שאורכה 365 ימים. 1 בינואר 2003 לפי הלוח הגרגוריאני מקדים את 1 בינואר לפי הלוח היוליאני ב-13 ימים. כל התאריכים שלהלן הם לפי הלוח הגרגוריאני.

2009

שנת 2009 היא השנה התשיעית במאה ה-21. זוהי שנה רגילה, שאורכה 365 ימים. 1 בינואר 2009 לפי הלוח הגרגוריאני מקדים את 1 בינואר לפי הלוח היוליאני ב-13 ימים. כל התאריכים שלהלן הם לפי הלוח הגרגוריאני.

3 באוקטובר

3 באוקטובר הוא היום ה-276 בשנה (277 בשנה מעוברת). עד לסיום השנה, נשארו עוד 89 ימים.

5 באוקטובר

5 באוקטובר הוא היום ה-278 בשנה בלוח הגריגוריאני (279 בשנה מעוברת). עד לסיום השנה נותרו עוד 87 ימים.

ה'תרע"א

ה'תרע"א (5671) או בקיצור תרע"א היא שנה עברית אשר החלה ביום א' בתשרי, אור ל-4 באוקטובר 1910, והסתיימה ביום כ"ט באלול, 22 בספטמבר 1911. שנה מסוג גכה, איננה מעוברת, ואורכה 354 ימים. זו שנה ראשונה לשמיטה.

ה'תרפ"ט

ה'תרפ"ט (5689) או בקיצור תרפ"ט היא שנה עברית אשר החלה ביום א' בתשרי, אור ל-15 בספטמבר 1928, והסתיימה ביום כ"ט באלול, 4 באוקטובר 1929. שנה מסוג זשה, היא מעוברת, ואורכה 385 ימים. זו שנה חמישית לשמיטה.

ה'תש"ט

ה'תש"ט (5709) או בקיצור תש"ט היא שנה עברית אשר החלה ביום א' בתשרי, אור ל-4 באוקטובר 1948, והסתיימה ביום כ"ט באלול, 23 בספטמבר 1949. שנה מסוג בשה, איננה מעוברת, ואורכה 355 ימים. זו שנה רביעית לשמיטה.

מדינת ישראל חגגה ביום העצמאות ה'תש"ט שנה ראשונה של עצמאות.

ה'תשכ"ז

ה'תשכ"ז (5727) או בקיצור תשכ"ז היא שנה עברית אשר החלה ביום א' בתשרי, אור ל-15 בספטמבר 1966, והסתיימה ביום כ"ט באלול, 4 באוקטובר 1967. שנה מסוג השג, היא מעוברת, ואורכה 385 ימים. זו שנה ראשונה לשמיטה.

מדינת ישראל חגגה ביום העצמאות ה'תשכ"ז 19 שנות עצמאות.

ה'תשס"ו

ה'תשס"ו (5766) ובקיצור תשס"ו –

היא שנה עברית אשר החלה ביום א' בתשרי, אור ל-4 באוקטובר 2005, והסתיימה ביום כ"ט באלול, 22 בספטמבר 2006.המולד של תשרי חל ביום שני, 16 שעות ו-876 חלקים. לפיכך זו שנה מסוג גכה, איננה מעוברת, ואורכה 354 ימים.זו שנה חמישית לשמיטה, ושנת 9 במחזור העיבור ה-304. תקופת ניסן שבשנה זו היא תחילת שנת 26 במחזור השמש ה-206.שנה זו היא שנת 1,937 לחורבן הבית, ושנת 2,317 לשטרות.

מדינת ישראל חגגה ביום העצמאות ה'תשס"ו 58 שנות עצמאות.

הלוח הגרגוריאני

הלוח הגרגוריאני או לוח השנה הגרגוריאני (קרוי בפי דוברי עברית גם לוח השנה האזרחי, לוח השנה הכללי או הלוח הלועזי, על מנת להבדילו מהלוח העברי) הוא לוח השנה שהונהג בצו של האפיפיור גרגוריוס ה-13 בשנת 1582, בהתבסס על הלוח היוליאני שהונהג על ידי יוליוס קיסר, קנסור הרפובליקה הרומית.

הלוח הגרגוריאני משמש ברובן המכריע של מדינות העולם לקביעת מועדים "אזרחיים" (כלומר, כל מועד שאינו דתי-פולחני). בכנסייה הקתולית ובכנסיות הפרוטסטנטיות הוא משמש גם לקביעת מועדים דתיים. במדינת ישראל הוא מוכר כלוח שנה רשמי בצד הלוח העברי.

על ספירת השנים בלוח הגרגוריאני ראו בערך ספירת הנוצרים.

הלוח היוליאני

לוח השנה היוליאני הוא לוח השנה הקרוי על שמו של יוליוס קיסר, שהנהיג אותו ברחבי הרפובליקה הרומית בשנת 45 לפני ספירת הנוצרים, במקומו של לוח השנה הרומי הירחי. כיום משתמשים ברוב ארצות העולם בלוח הגרגוריאני, שהוא גרסה מתוקנת של הלוח היוליאני. הלוח היוליאני לא עוסק במניין השנים, אלא בקביעת החודשים ובקביעה מתי מתחילה שנה חדשה. מניין השנים הוא עניין שהיה נתון לשיטות ספירה שונות לפי השליטים וכדומה. מניין שנים אחיד נקבע והושרש על ידי דיוניסיוס העניו רק כשש מאות שנה לאחר קביעת הלוח היוליאני. הלוח שימש באימפריה הרוסית עד 1918 וגם כיום הוא משמש חלק מהכנסיות הנוצריות האורתודוקסיות לשם קביעת מועדי החגים (הכנסייה הפרבוסלאבית, הכנסייה הקופטית, הכנסייה הארמנית ועוד).

ונום (סרט)

ונום (באנגלית: Venom) הוא סרט גיבורי-על אמריקאי בלייב אקשן המבוסס על דמות באותו השם, המשמש כאנטיתזה עבור גיבור-העל ספיידרמן. הסרט מבית סוני, והוא מופק באמצעות חברת-הבת סרטי קולומביה. הוא מהווה את הסרט הראשון ביקום מארוול של סוני, המהווה נספח צמוד אך נפרד ליקום הקולנועי של מארוול. הסרט מבוים על ידי רובן פליישר ונכתב על ידי סקוט רוזנברג, ג'ף פינקר וקלי מרסל ומככבים בו טום הארדי, מישל ויליאמס, ריז אחמד, ריד סקוט וסקוט הייז.

פיתוח סרט עבור דמותו של ונום, שנועד לשמש כספין-אוף עבור זיכיון סרטי ספיידרמן החל בשנת 2007, עם המפיק הישראלי-אמריקאי אבי ארד. אחרי מספר איטרציות, דווחה שמועה במרץ 2017 כי הסרט נמצא תחת סיווג הצפייה PG-13. אף על פי שכוונת המפיקים הייתה להתחיל בפיתוח של יקום משותף של דמויות מארוול תחת חסותה והפצתה הבלעדית של סרטי סוני, כתוצאה מהעסקה בין אולפני מארוול לסרטי סוני, סרטי סוני הודיעו שהם מעוניינים שהסרט הנוכחי והסרטים העתידיים שלהם יתרחשו בעולם של "ספיידרמן: השיבה הביתה", ולפיכך יהוו "נספח" עבור היקום הקולנועי של מארוול. צילומי הסרט החלו באוקטובר 2017 באטלנטה, ניו יורק סיטי וסן פרנסיסקו.

בארצות הברית יצא הסרט לאקרנים ב-5 באוקטובר 2018. בישראל יצא הסרט ב-4 באוקטובר.

בנוסף נכתב שיר במיוחד לסרט. השיר בוצע על ידי הראפר אמינם, ונקרא על שם הסרט.

חללית

חללית היא כלי המשוגר לחלל. חלליות משמשות למגוון מטרות, בהן מחקר, תקשורת, צילום, מטאורולוגיה וניווט. מטרת החללית משפיעה על אופי משימתה: חלליות מאוישות נשלחות לזמן מוגבל בחלל שבסופו הן שבות אל כדור הארץ ונבנות כך שיתאימו לחדירה לאטמוספירה, ואילו חלליות שמיועדות לחקור את מערכת השמש החיצונית, כגון וויאג'ר 1, לא מיועדות לחזור.

חלליות שוגרו לחלל החל מהמחצית השנייה של המאה ה־20, שהראשונה בהן הייתה הלוויין הסובייטי ספוטניק 1 ששוגר ב־4 באוקטובר 1957. ב־12 באפריל 1961 שוגרה לראשונה חללית שנשאה אדם לחלל, ווסטוק 1, שנשאה את יורי גגארין. רוב החלליות הן חלליות שנועדו לבצע משימה אחת. דוגמה לחלליות שנועדו לבצע מספר רב של משימות הייתה מעבורת חלל. ארצות הברית פיתחה צי של 5 מעבורות חלל שביצעו מאז 1981 למעלה מ־120 משימות. עם זאת, גישה זו ניטשה עקב עלותה הגבוהה, וב־2011 הסתיימה תוכנית מעבורת החלל. החללית אוריון צפויה להחליף את מעבורות החלל.

חללית משוגרת לרוב באמצעות משגר בעל מנוע רקטי. השיגור עצמו מתבצע מכן שיגור. בדרך כלל, המשגר מורכב ממספר שלבים כדי להקטין את מסתו ככל שהשיגור מתקדם, ולאפשר האצת הטיל למהירות הנדרשת ממנו. ברוב המקרים למשגר יש שלושה שלבים. השלבים שסיימו את פעולתם מנותקים מהמשגר ונופלים.

את המילה "חללית" הגה אורי אבנרי בשנת 1953 כאשר תרגם עבור עיתונו "העולם הזה" מאמר של ורנר פון בראון על המסע העתידי בחלל, שהיה אז עדיין בחזקת מדע בדיוני.

לסוטו

ממלכת לִסוּטוּ (באנגלית: Lesotho; בעברית גם: לסותו) היא מדינה הממוקמת בחלק הדרומי של יבשת אפריקה, ומוקפת מכל עבריה בדרום אפריקה. פירוש השם לסוטו בתרגום גס הוא "הארץ של האנשים שמדברים ססוטו". כלכלת המדינה מבוססת בעיקרה על חקלאות לקיום וגידול בעלי חיים. הכלכלה המודרנית מבוססת על תעשיית טקסטיל ליצוא לארצות הברית, מכרות יהלומים, תעסוקה במכרות בדרום אפריקה ומכירת מים לדרום אפריקה. 44% מתושביה חיים מתחת לקו העוני הבינלאומי העומד על $1.25 ליום. המדינה מקבלת סיוע מאיחוד המכס הדרום אפריקאי וממדינות תורמות.

שחקן

שחקן הוא אדם שמשחק או מציג תפקיד בהפקה אמנותית. בדרך כלל המונח מתייחס לאדם המופיע בסרט קולנוע, בתיאטרון, או בטלוויזיה, ולעיתים מתייחס גם להופעות רחוב.

בנוסף לביצוע תפקידים דרמטיים או קומיים, שחקן יכול גם לשיר או לרקוד, או לתרום את קולו להפקת תסכית רדיו, לאופרה או לסרט אנימציה.

הכשרה לעיסוק כשחקן תיאטרון ניתנת בבתי ספר למשחק, וכן במסגרת החוגים לתיאטרון באוניברסיטאות. הלימודים כוללים לימוד עיוני ומעשי, וגם בהפקה של הצגת תיאטרון על ידי התלמידים, הממלאים את כל (או את מרבית) התחומים הכלולים בהפקתה של הצגה.

תוכנית החלל הסובייטית

בבוקר 4 באוקטובר 1957 הפתיעה ברית המועצות את שאר העולם עם שיגורו של הלוויין הראשון בעולם - ה"ספוטניק 1". השנים הראשונות של המרוץ לחלל התאפיינו ברצף הישגים של ברית המועצות: הלוויין הראשון בחלל, בעל החיים הראשון בחלל, חלליות לא-מאוישות ראשונות לירח, למאדים ולנוגה, האדם הראשון בחלל - יורי גגארין, ריחוף ראשון של אדם מחוץ לחללית (אלכסיי ליאונוב) ועוד. שיגורים אלו לחלל נערכו מבסיס

קוסמודרום בייקונור שבקזחסטן בדרומה של ברית-המועצות.

במהלך שנות ה-60 הייתה ברית המועצות במירוץ חלל צמוד עם ארצות הברית, ששיאו היה נחיתתם של ניל ארמסטרונג ובאז אולדרין על הירח, בחללית "אפולו 11" ב-20 ביולי 1969. ברית המועצות עצמה התכוונה להנחית קוסמונאוטים על הירח, אולם גורמים שונים, ניהוליים, כספיים וטכנולוגיים, מנעו ממנה השגת מטרה זו.

לאחר הנחיתה המאוישת על הירח, הפנתה ברית המועצות את מאמציה בתחום החלל לפעילות מאוישת לזמן ארוך במסלול נמוך סביב כדור הארץ. במסגרת מאמצים אלה, נבנו על ידי הרוסים שמונה תחנות חלל שונות, ושוגרו למסלול סביב כדור הארץ. במהלך השנים שהו בתחנות החלל הסובייטיות כ-200 בני אדם, החל ברוסים, דרך קוסמונאוטים אורחים ממדינות הגוש הקומוניסטי וכלה בביקורים של אסטרונאוטים אמריקניים על סיפון תחנת החלל הרוסית "מיר".

בעוד האמריקנים מתמקדים במעבורת החלל, שכללו הרוסים עוד ועוד את יכולותיהם בפיתוח חלליות חד-פעמיות מאוישות מדגמי סויוז, הנישאות על טילים הנקראים אף הם "סויוז". בשלושה מרכזי שיגור שהעיקרי בהם הוא קוסמודרום בייקונור שבקזחסטן, והאחרים הם קוסמודרום פלסצק שבצפון רוסיה וקוסמודרום סבובודני שבסיביר, משגרים הרוסים לוויינים לכל דורש. כך למשל שוגר הלוויין הישראלי עמוס 2 בשנת 2003.

החלליות מדגם סויוז משמשות כאמצעי העיקרי להובלת נוסעים לתחנת החלל הבינלאומית, בייחוד בתקופה שבה קורקעו המעבורות האמריקניות בעקבות אסון הקולומביה.

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.