476

שנת 476 היא השנה ה-76 במאה ה-5. זוהי שנה מעוברת, שאורכה 366 ימים. באותה תקופה הלוח הגרגוריאני עוד לא היה קיים, ולכן שנה זו קיימת בלוח היוליאני בלבד. ספירת הנוצרים, המקובלת כיום, החלה בשנת 525, ולכן המספר הסודר של שנת 476 ניתן לה בדיעבד.

כל התאריכים שלהלן הם לפי הלוח היוליאני.

בשנה זו הודח רומולוס אוגוסטולוס,הקיסר האחרון של האימפריה הרומית המערבית בידי המצביא הגרמאני אודואקר, על כן שנה זו נחשבת בידי מרבית ההיסטוריונים כשנת הקץ של העת העתיקה ולתחילת ימי הביניים.

476
מאות: המאה ה-4 • המאה ה-5 • המאה ה-6
עשורים: 460-469 • 470-479 • 480-489
שנים: < • 474 • 475 • 476 • 477 • 478 • >
476 בלוחות שנה שונים
הלוח היוליאני 476
CDLXXVI
הלוח העברי ד'רל"ו - ד'רל"ז
הלוח הסיני 3172 – 3173
乙卯 – 丙辰
3173 היא שנת הדרקון
הלוח האתיופי 468 – 469
הלוח הפרסי 146 BP – 145 BP
הלוח המוסלמי 151 BH –150 BH

אירועים

נולדו

לוח שנה

►► 476 ◄◄
ד'רל"ו - ד'רל"ז

להלן לוח שנה יוליאני - עברי משולב עם ימים בינלאומיים. חגים ומועדים עבריים:

   א   ב   ג    ד   ה   ו    ש   א   ב   ג    ד   ה   ו    ש   א   ב   ג    ד   ה   ו    ש   א   ב   ג    ד   ה   ו    ש   א   ב   ג    ד   ה   ו    ש   א   ב 
ינואר
טבתשבט

יז 

יח 

יט 

כ 

כא 

כב 

כג 

כד 

כה 
10 
כו 
11 
כז 
12 
כח 
13 
כט 
14 
א 
15 
ב 
16 
ג  
17 
ד 
18 
ה 
19 
ו  
20 
ז  
21 
ח 
22 
ט 
23 
י  
24 
יא 
25 
יב 
26 
יג 
27 
יד 
28 
טו 
29 
טז 
30 
יז 
31 
יח 
פברואר
שבטאדר

יט 

כ 

כא 

כב 

כג 

כד 

כה 

כו 

כז 
10 
כח 
11 
כט 
12 
ל 
13 
א 
14 
ב 
15 
ג  
16 
ד 
17 
ה 
18 
ו  
19 
ז  
20 
ח 
21 
ט 
22 
י  
23 
יא 
24 
יב 
25 
יג 
26 
יד 
27 
טו 
28 
טז 
29 
יז 
מרץ
אדרניסן

יח 

יט 

כ 

כא 

כב 

כג 

כד 

כה 

כו 
10 
כז 
11 
כח 
12 
כט 
13 
א 
14 
ב 
15 
ג  
16 
ד 
17 
ה 
18 
ו  
19 
ז  
20 
ח 
21 
ט 
22 
י  
23 
יא 
24 
יב 
25 
יג 
26 
יד 
27 
טו 
28 
טז 
29 
יז 
30 
יח 
31 
יט 
אפריל
ניסןאייר

כ 

כא 

כב 

כג 

כד 

כה 

כו 

כז 

כח 
10 
כט 
11 
ל 
12 
א 
13 
ב 
14 
ג  
15 
ד 
16 
ה 
17 
ו  
18 
ז  
19 
ח 
20 
ט 
21 
י  
22 
יא 
23 
יב 
24 
יג 
25 
יד 
26 
טו 
27 
טז 
28 
יז 
29 
יח 
30 
יט 
מאי
איירסיוון

כ 

כא 

כב 

כג 

כד 

כה 

כו 

כז 

כח 
10 
כט 
11 
א 
12 
ב 
13 
ג  
14 
ד 
15 
ה 
16 
ו  
17 
ז  
18 
ח 
19 
ט 
20 
י  
21 
יא 
22 
יב 
23 
יג 
24 
יד 
25 
טו 
26 
טז 
27 
יז 
28 
יח 
29 
יט 
30 
כ 
31 
כא 
יוני
סיווןתמוז

כב 

כג 

כד 

כה 

כו 

כז 

כח 

כט 

ל 
10 
א 
11 
ב 
12 
ג  
13 
ד 
14 
ה 
15 
ו  
16 
ז  
17 
ח 
18 
ט 
19 
י  
20 
יא 
21 
יב 
22 
יג 
23 
יד 
24 
טו 
25 
טז 
26 
יז 
27 
יח 
28 
יט 
29 
כ 
30 
כא 
יולי
תמוזאב

כב 

כג 

כד 

כה 

כו 

כז 

כח 

כט 

א 
10 
ב 
11 
ג  
12 
ד 
13 
ה 
14 
ו  
15 
ז  
16 
ח 
17 
ט 
18 
י  
19 
יא 
20 
יב 
21 
יג 
22 
יד 
23 
טו 
24 
טז 
25 
יז 
26 
יח 
27 
יט 
28 
כ 
29 
כא 
30 
כב 
31 
כג 
אוגוסט
אבאלול

כד 

כה 

כו 

כז 

כח 

כט 

ל 

א 

ב 
10 
ג  
11 
ד 
12 
ה 
13 
ו  
14 
ז  
15 
ח 
16 
ט 
17 
י  
18 
יא 
19 
יב 
20 
יג 
21 
יד 
22 
טו 
23 
טז 
24 
יז 
25 
יח 
26 
יט 
27 
כ 
28 
כא 
29 
כב 
30 
כג 
31 
כד 
ספטמבר
אלולתשרי

כה 

כו 

כז 

כח 

כט 

א 

ב 

ג  

ד 
10 
ה 
11 
ו  
12 
ז  
13 
ח 
14 
ט 
15 
י  
16 
יא 
17 
יב 
18 
יג 
19 
יד 
20 
טו 
21 
טז 
22 
יז 
23 
יח 
24 
יט 
25 
כ 
26 
כא 
27 
כב 
28 
כג 
29 
כד 
30 
כה 
אוקטובר
תשריחשוון

כו 

כז 

כח 

כט 

ל 

א 

ב 

ג  

ד 
10 
ה 
11 
ו  
12 
ז  
13 
ח 
14 
ט 
15 
י  
16 
יא 
17 
יב 
18 
יג 
19 
יד 
20 
טו 
21 
טז 
22 
יז 
23 
יח 
24 
יט 
25 
כ 
26 
כא 
27 
כב 
28 
כג 
29 
כד 
30 
כה 
31 
כו 
נובמבר
חשווןכסלו

כז 

כח 

כט 

א 

ב 

ג  

ד 

ה 

ו  
10 
ז  
11 
ח 
12 
ט 
13 
י  
14 
יא 
15 
יב 
16 
יג 
17 
יד 
18 
טו 
19 
טז 
20 
יז 
21 
יח 
22 
יט 
23 
כ 
24 
כא 
25 
כב 
26 
כג 
27 
כד 
28 
כה 
29 
כו 
30 
כז 
דצמבר
כסלוטבת

כח 

כט 

א 

ב 

ג  

ד 

ה 

ו  

ז  
10 
ח 
11 
ט 
12 
י  
13 
יא 
14 
יב 
15 
יג 
16 
יד 
17 
טו 
18 
טז 
19 
יז 
20 
יח 
21 
יט 
22 
כ 
23 
כא 
24 
כב 
25 
כג 
26 
כד 
27 
כה 
28 
כו 
29 
כז 
30 
כח 
31 
כט 
22
יג 
= יום בינלאומי 21
יד 
= יום אחר בעל משמעות מיוחדת 24
טו 
= יום טוב / שבתון בלוח העברי 25
טז 
= חג שאיננו שבתון בלוח העברי 11
ב 
= יום זיכרון או צום בלוח העברי
לקבלת תיאור קצר - העבירו את העכבר מעל הריבוע (עבור תאריכים לועזיים) או מעל הקו האדום (עבור תאריכים עבריים)

ראו גם

  • ילידי 476‎
  • נפטרים ב-476‎
470-479 לפנה"ס

שימו לב: ערך זה מכיל אירועים מן השנים 479 - 470 לפנה"ס

4 בספטמבר

4 בספטמבר הוא היום ה-247 בשנה בלוח הגריגוריאני (248 בשנה מעוברת). עד לסיום השנה נשארו עוד 118 ימים.

אודואקר

אוֹדוֹאָקֶר או אוֹדוֹוָקָר (Odoacer, Odovacer; בערך 435–493) היה שליט איטליה בשנים 476-493. הביא לביטולה של האימפריה הרומית המערבית, והיה השליט הברברי הראשון באיטליה.

האימפריה הרומית

האימפריה הרומית או הקיסרות הרומית (בלטינית: Imperium Romanum) הייתה מדינה רומית שהתקיימה באגן הים התיכון מימי אוגוסטוס (המאה ה-1 לפני הספירה) ועד נפילתה בשנת 476 לספירה. האימפריה הרומית נוצרה כתוצאה מהחלפת השלטון הרפובליקני ברומא העתיקה, והיא היוותה את השלב השלישי והאחרון בהתפתחות הציוויליזציה של רומא העתיקה; קדמו לה הרפובליקה הרומית (509 לפנה"ס - המאה ה-1 לפנה"ס) והמלוכה הרומית (המאה ה-8 לפנה"ס - 509 לפנה"ס). האימפריה הרומית התאפיינה בצורת ממשל אוטוקרטית ובשטחים רחבי הידיים אותם כבשה באירופה, בצפון אפריקה ובמזרח התיכון.

ישנם כמה אירועים המקובלים על ההיסטוריונים כנקודת המפתח למעבר בין הרפובליקה לקיסרות, בהם: מינויו של יוליוס קיסר לדיקטטור בשנת 44 לפנה"ס, קרב אקטיום (2 בספטמבר 31 לפנה"ס), והחלטת הסנאט להעניק לאוקטביאנוס את תואר הכבוד אוגוסטוס (ב-4 בינואר 27 לפנה"ס).

את התפשטותה החלה רומא העתיקה עוד בימי הרפובליקה, אך היא הגיעה לשיאה בימיו של הקיסר טראיאנוס, כאשר חלשה על שטח של כמעט 6 מיליון קמ"ר. בימי שלטונו של הקיסר הבא, הדריאנוס, נוהגים רבים לראות את ימי שיא עצמתה ושגשוגה התרבותי של האימפריה. מורשתה של האימפריה הרומית ניכרת בשפה, דת, ארכיטקטורה, פילוסופיה, משפטים והממשל באומות רבות ברחבי העולם עד עצם היום הזה.

לקראת אמצע המאה השלישית נקלעה האימפריה הרומית למשבר קשה עקב אי יציבות שלטונית, איומים צבאיים מחוץ לאימפריה וקשיים כלכליים. בסוף המאה הצליח הקיסר דיוקלטיאנוס לייצב את האימפריה, אך שיטת השלטון שהנהיג ב-293, הטטרארכיה, שחילקה את הנהגת האימפריה בין ארבעה שליטים שותפים, רמזה כבר על התפרקותה העתידית של האימפריה. ב-324 איחד הקיסר קונסטנטינוס שוב את האימפריה תחת שלטון של קיסר יחיד. הוא אף העביר את בירת האימפריה מרומא לקונסטנטינופוליס (ביזנטיון) שבפתח מיצר הבוספורוס. ב-395 הוריש הקיסר תיאודוסיוס הראשון את האימפריה לשני בניו, שקיבלו כל אחד מחצית האימפריה. כך נוצרו שתי ישויות: האימפריה הרומית המערבית שבירתה רומא, והאימפריה הרומית המזרחית שבירתה קונסטנטינופול.

הקיסרות הרומית המערבית התפוררה בהדרגה בלחץ פלישות העמים הברבריים, ורומא איבדה את שליטתה על רוב שטחיה. בשנת 476, כאשר הקיסר האחרון רומולוס אוגוסטולוס הודח על ידי אודואקר, היא חדלה להתקיים. הקיסרות הרומית המזרחית, או כפי שהיא מכונה בפי היסטוריונים מודרניים, הקיסרות הביזנטית, התקיימה עד לשנת 1453 עם כיבוש קונסטנטינופול על ידי האימפריה העות'מאנית בהנהגתו של מהמט השני. עם מותו של הקיסר הביזנטי האחרון, קונסטנטינוס האחד עשר, בקרב על העיר חדלה להתקיים גם הקיסרות הרומית המזרחית.

האימפריה הרומית המערבית

האימפריה הרומית המערבית (בלטינית: Imperium Romanum Pars Occidentalis או Pars Occidentis) אשר בירותיה היו מדיולאנום, כיום מילנו, (402-268) ורוונה, הוא השם המקובל לגוף המדיני שהשתרע על חלקיה המערביים של האימפריה הרומית, לסירוגין, החל משנת 284, תאריך יסוד הטטררכיה.

במובן המצומצם יותר, האימפריה המערבית הייתה קיימת כגוף מדיני מהפיצול הסופי של האימפריה הרומית לשני חלקים בשנת 395, שנת מותו של הקיסר תאודוסיוס הראשון ועד שנת 476, שנת הדחתו של הקיסר רומולוס אוגוסטולוס על ידי אודואקר, התאריך המקובל בקרב ההיסטוריוגרפיה המודרנית לסופה של הקיסרות הרומית המערבית.

החלטה 478 של מועצת הביטחון של האו"ם

החלטה 478 של מועצת הביטחון של האומות המאוחדות התקבלה ב-20 באוגוסט 1980 בתגובה לחקיקת חוק יסוד: ירושלים בירת ישראל על ידי הכנסת ב-30 ביולי 1980. ההחלטה קובעת כי החוק שהתקבל כחודש לפני כן וקובע כי ירושלים המאוחדת היא בירת ישראל ולא ירושלים המערבית כפי שהיה עד אז, הוא הפרה של החוק הבינלאומי.

ההחלטה פותחת בהבעת "דאגה עמוקה לאור חקיקת 'חוק יסוד' בכנסת ישראל המכריז על שינוי באופיה ובמעמדה של העיר הקדושה ירושלים, על הכרוך בכך לשלום ולביטחון". ההחלטה מגנה את חקיקת חוק ירושלים וקובעת כי החוק מפר את הדין הבינלאומי ואין הוא מבטל את מעמדם של תושבי מזרח ירושלים על פי אמנת ז'נבה כאזרחים הראויים להגנה בעת מלחמה. ההחלטה מכריזה על בטלות מוחלטת של כל הצעדים שנקטה ישראל לשינוי מעמדה של "העיר הקדושה ירושלים", מכריזה על אי-הכרה בחוק ירושלים ובתוצאותיו וקוראת לכל המדינות החברות באומות המאוחדות לאמץ החלטה זו. אותן מדינות-חברות שלהן משלחות דיפלומטיות בירושלים נקראות להוציא את משלחותיהן מן העיר.

הסיבה לקבלת ההחלטה היא העובדה שמזרח ירושלים אינה מוכרת כחלק ממדינת ישראל אלא כשטח כבוש מאז מלחמת ששת הימים.

ההחלטה התקבלה בקולות 14 חברות במועצת הביטחון. ארצות הברית הייתה החברה היחידה שנמנעה בהצבעה.

החלטה 478 באה בהמשך להחלטה 476 מ-30 ביוני 1980, בה נקראה ישראל בדחיפות לחדול מכל צעד אשר ישנה את אופיים ומעמדם של המקומות הקדושים בירושלים.

בעקבות החלטת ארצות הברית על העברת שגרירות ארצות הברית בישראל לירושלים התכנסה מועצת הביטחון ב-18.12.2017 לבקשתה של מצרים על מנת "לאשר מחדש כי לכל החלטה ופעולה שמבקשת לשנות את האופי, המעמד או ההרכב הדמוגרפי של ירושלים אין השלכות חוקיות והן מבוטלות". ההצעה המצרית נסמכה בין היתר על החלטה 478. אל מול 14 חברות מועצת הביטחון שהצביעו בעד הבקשה המצרית הטילה ארצות הברית וטו והבקשה להחלטה נפלה.

היסטוריה של קרואטיה

ההיסטוריה של קרואטיה כמדינה החלה במאה השביעית לספירה, אם כי התיישבות אנושית שם החלה עוד בתקופת האבן. תחילה היו בקרואטיה שתי דוכסויות, אשר התאחדו לאחת בשנת 925; בשנת 1102, אוחדה קרואטיה עם הונגריה ולא הצליחה להתנתק ממנה עד מלחמת העולם הראשונה. היא הייתה למדינה עצמאית בזמן קצר עד אשר אוחדה עם ממלכת יוגוסלביה ב-1918. בזמן מלחמת העולם השנייה הייתה קרואטיה פעם נוספת מדינה עצמאית, אך הפעם עם שלטון פאשיסטי גזעני שנשלט בידי גרמניה הנאצית. ב-1945 אוחדה קרואטיה פעם נוספת עם יוגוסלביה, ולאחר מלחמת עצמאות בין 1991 ל-1995, קיבלה קרואטיה עצמאות והיא הפכה למדינה עצמאית דמוקרטית.

המאה ה-5

המאה ה-5 היא התקופה שהחלה בשנת 401 והסתיימה בשנת 500. היא המאה החמישית של המילניום הראשון.

העת העתיקה

העת העתיקה היא תקופה בהיסטוריה, אשר ראשיתה בעת הופעת כתב היתדות כששת אלפים שנה לפני זמננו במסופוטמיה וסיומה מצוין על פי מרבית האסכולות בנפילת האימפריה הרומית המערבית במאה ה-5 לספירה (בשנת 476). העת העתיקה התאפיינה בבידוד התרבויות לפי אזורי מחיה. כך התרבויות של אמריקה היו מנותקות מאירואסיה ולא היו קשרים כלשהם ביניהם. גם בתוך אירואסיה, שהיא יבשת אחת, היה ניתוק רב בין התרבויות השונות בגלל אמצעי התחבורה הדלים של התקופה שלא אפשרו ניידות גבוהה. כך נוצרו מרכזי תרבות מבודדים יחסית עם אזורי השפעה מקומיים. למרות זאת, היו גלי הגירה גדולים שגרמו לאובדן תרבויות שלמות בכיבוש והרס מוחלט. גלי הגירה אלה נוצרו על רקע משברים כלכליים ופוליטיים בארצות המוצא של המהגרים.

זנון, קיסר האימפריה הביזנטית

זנון (בלטינית: Flavius Zeno Augustus;יוונית: Ζήνων ;‏ 425 - 9 באפריל 491) היה קיסר האימפריה הביזנטית בין השנים 475–474 ושוב ב-476-491.

זנון נולד במחוז איסאוריה ההררי באנטוליה ושמו המקורי היה טרסיקודיסה (Tarasicodissa) והיה ידוע בכינוי "זנון האיסאורי". הוא שלט באימפריה הביזנטית במשך כ-16 שנה,

החל משנת 474 ועד לשנת 491 (עם הפסקה של כ-20 חודשים בהם תפס את השלטון בסיליסקוס).תקופת שלטונו התאפיינה בריבוי מרידות ומחלוקת דתית אך היו לו הישגים בתחום מדיניות החוץ.

בזמן שלטונו (476) נפלה האימפריה הרומית המערבית.

טולדו

טולדו (בספרדית: Toledo, הגייה: [toˈleðo])) היא עיר במרכז ספרד, כ-70 ק"מ דרומית לבירה מדריד. טולדו, השוכנת על גבעה לשפת נהר הטחו, בגובה של כ-454 מטר מעל פני הים. טולדו היא בירת פרובינציית טולדו והמחוז האוטונומי של קסטיליה-לה מנצ'ה. בעיר גרים כ-75,000 תושבים (נכון ל-2005), ושטח השיפוט שלה כ-232 קמ"ר.

טולדו הייתה בירת ממלכת ספרד במשך 476 שנה, בין 1085 ל-1561, אז עבר התואר למדריד. העיר שמרה על צורתה מימי הביניים: העיר העתיקה מוקפת חומה ובנויה מסמטאות צרות.

עד לגירוש יהודי ספרד הייתה העיר מרכז יהודי מפואר ופעלו בה אחדים מחכמי ישראל המפורסמים.

ב-1986 זכתה טולדו למעמד של אתר מורשת עולמית מטעם ארגון אונסק"ו, מהסיבות הבאות: מורשת של תרבות ומבנים ספרד והדו-קיום בין היהודים, הנוצרים והמוסלמים.

ימי הביניים

יְמֵי הַבֵּינַייִם (בלטינית: Medium Aevum) היא תקופה במהלך ההיסטוריה האירופית שתחילתה עם סיום העת העתיקה וסופה עם הופעת הרנסאנס ותחילתה של העת החדשה. המונח הופיע לראשונה באיטליה במהלך המאה ה-15, לציון העידן שבין נפילתה של הקיסרות הרומית בשנת 476 (במאה החמישית), עד 1492 (במאה ה-15) - שנת גילוי יבשת אמריקה (או התקופה הנוכחית, לטינית: praesens tempus).

בהיסטוריוגרפיה קיימים מונחים מקבילים למונח ימי הביניים: "הזמנים האפלים" ו"התקופה החשוכה" (גרמנית: Dunkle Zeitalter; אנגלית: The Dark Ages). כוונת המלומדים שהגו את המונחים הייתה להבחין בין התרבות והחשיבה שהיו מקובלות בעת העתיקה, לבין התקופה שבאה אחריה, אותה תיארו כעידן של אפלה ושקיעה.

תיקוף ימי הביניים - כלומר הקביעה מתי התחילו ומתי נסתיימו, והחלוקה לתת-תקופות על פי שנים - עניין שנוי במחלוקת בין היסטוריונים. ישנה אמנם הסכמה על מסגרת הזמן הכללית של התקופה, והוויכוחים הם לגבי הגדרת תאריכים מדויקת יותר.

בשל כך, בהיסטוריוגרפיה קיימים תיקופים שונים של ימי הביניים, בהתאם לזווית ההתייחסות - היסטורית, כלכלית, תרבותית, גאוגרפית, ביולוגית, וכדומה - אך מקובלת חלוקה הממקמת את נקודת הפתיחה של ימי הביניים בשקיעת התרבות העתיקה במאות הרביעית והחמישית, ואת נקודת הסיום שלהם בעליית הרנסאנס במדינות אירופה השונות, החל במאה החמש-עשרה באיטליה ועד תחילת המאה השבע-עשרה בצפון אירופה, ואף מאוחר יותר.

ישיבת פומבדיתא

ישיבת פומבדיתא היא ישיבה בעיר פומבדיתא בבבל, שנוסדה בתקופת שלטונה של האימפריה הסאסאנית, במאה ה-3, והתקיימה עד למאה ה-11. הישיבה נוסדה על ידי רב יהודה, בדור השני לאמוראים והתקיימה לאורכה של תקופת הגאונים, כ-800 שנה כישיבה מרכזית ומשפיעה, במקביל לישיבת סורא.

פהרטו

פהרטו (בהונגרית: Fehértó) הוא כפר במחוז גיור-מושון-שופרון שבצפון-מערב הונגריה. בפהרטו כמו כפרים רבים באירופה חלה ירידה במספר התושבים בעשרות השנים האחרונות מ-551 תושבים בשנת 1990 עד ל-476 תושבים בשנת 2018 (ירידה של כ-13%).

בפהרטו חיו מעט יהודים.

פרה (הונגריה)

פרה (בהונגרית: Pere) הוא כפר קטן במחוז בורשוד-אבאוי-זמפלן שבצפון מזרח הונגריה. כמו יישובים רבים באירופה, גם אוכלוסיית פרה קטנה משמעותית בשנים האחרונות, מ-476 תושבים בשנת 1990 עד 335 תושבים בשנת 2018 (ירידה של כ-29%).

בפרה חיו מעט יהודים. בית הקברות היהודי היה ממוקם על שפת נהר הרנאד, אך בשנות השישים נשטפו המצבות עקב השיטפונות התכופים.

קיסרי האימפריה הביזנטית

להלן רשימה של קיסרי האימפריה הביזנטית.

ישנה בעיה בקביעה מתי נפסקת שרשרת הקיסרים של האימפריה הרומית ומתחילה שרשרת קיסרי האימפריה הביזנטית, ולכן יש מידה של הקבלה בין שתי הרשימות בנקודות מסוימות. חלק מהמתארכים מתחילים את המניין בשליטים שעלו אחרי דיוקלטיאנוס שפיצל את האימפריה הרומית לחלק מזרחי ומערבי מסיבות מנהליות בשנת 284, כך שהמניין מבחינתם צריך להתחיל עם קונסטנטינוס. נקודת פיצול אחרת היא קרב אדריאנופול בשנת 378 בתקופת שלטונו של ואלנס ותיארוכים אחרים קובעים את הפיצול ברשימה רק החל מתקופת תאודוסיוס הראשון ובית תאודוסיוס שאחריו שעמו פוצלה האימפריה באופן סופי. ישנם עוד כאלו המתארכים את מועד תחילת המניין לתקופת הרקליוס, שהמיר את התואר האימפריאלי המסורתי אוגוסטוס בתואר בזילאוס (המלה היוונית למלך) והמיר את השימוש בלטינית בשימוש ביוונית.

קיסרי רומא

הקיסרות הרומית או האימפריה הרומית (בלטינית: Imperium Romanum) הייתה מדינה רומית שהתקיימה באגן הים התיכון מימיו של אוגוסטוס (המאה ה-1 לפני הספירה) ועד נפילתה בשנת 476 לספירה. הקיסרות הרומית נוצרה כתוצאה מהחלפת השלטון הרפובליקני ברומא העתיקה, והיא היוותה את השלב השלישי והאחרון בהתפתחות הציוויליזציה של רומא העתיקה; קדמו לה הרפובליקה הרומית (509 לפנה"ס - המאה ה-1 לפנה"ס) והמלוכה הרומית (המאה ה-8 לפנה"ס - 509 לפנה"ס). הקיסרות הרומית התאפיינה בצורת ממשל אוטוקרטית ובשטחים רחבי הידיים אותם כבשה באירופה ובמזרח התיכון.

בראש האימפריה עמד קיסר (Imperator). מקור המילה העברית קיסר בשמו של יוליוס קיסר, שהכריז על עצמו כשליט יחיד ברומא העתיקה. יוליוס קיסר עצמו כונה דיקטטור, ורק יורשו אוגוסטוס, שאומץ על ידיו וצירף לשמו את השם "קיסר", נחשב הקיסר הראשון של הקיסרות הרומית. תואר תפקידם של הקיסרים במאות הראשונות של הקיסרות היה פרינקפס ("ראשון האזרחים"). בתקופת הטטררכיה ("שלטון הארבעה") שימש התואר את שני הזוטרים בשליטי האימפריה אשר היו כפופים לשני האוגוסטוסים, על פי הסדר הזה נוהלה האימפריה על ידי ארבעה אנשים: שני שליטים ראשיים (אוגוסטי) ולכל אחד סגן (קיסר).

רבה יוסי

רבה יוסי, המוזכר גם בשמות רב יוסי, רבה יוסף, רב יוסף ועוד (ראו להלן), היה מאחרוני האמוראים בבבל וראש הדור הראשון של הסבוראים. עמד בראשות ישיבת פומבדיתא משנת ד'רל"ו (476) עד לפטירתו בשנת ד'רע"ד (514). היה שותף לסיום השלב הראשון של עריכת התלמוד הבבלי ביד רבינא, ובראשותו החלה העריכה הסבוראית של התלמוד, שכללה בעיקר ביאורים, השלָמות והכרעות הלכתיות.

תקופת האביב והסתיו

תקופת האביב והסתיו (בסינית: 春秋時代) הוא כינויה של תקופה בהיסטוריה של סין הקדומה בין השנים 770 לפנה"ס ל-476 לפנה"ס. שמה של התקופה לקוח משם הספר רשומות האביב והסתיו המיוחס לקונפוציוס, שהוא תיעוד היסטורי של השנים 722 לפנה"ס ל-479 לפנה"ס בתוך אותה תקופה.

המשכה הישיר של תקופת האביב והסתיו היא תקופת המדינות הלוחמות.

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.