351

שנת 351 היא השנה ה-51 במאה ה-4. זוהי שנה רגילה, שאורכה 365 ימים. באותה תקופה הלוח הגרגוריאני עוד לא היה קיים, ולכן שנה זו קיימת בלוח היוליאני בלבד. ספירת הנוצרים, המקובלת כיום, החלה בשנת 525, ולכן המספר הסודר של שנת 351 ניתן לה בדיעבד.

כל התאריכים שלהלן הם לפי הלוח היוליאני.

351
מאות: המאה ה-3 • המאה ה-4 • המאה ה-5
עשורים: 340-349 • 350-359 • 360-369
שנים: < • 349 • 350 • 351 • 352 • 353 • >
351 בלוחות שנה שונים
הלוח היוליאני 351
CCCLI
הלוח העברי ד'קי"א - ד'קי"ב
הלוח הסיני 3047 – 3048
庚戌 – 辛亥
3048 היא שנת החזיר
הלוח האתיופי 343 – 344
הלוח הפרסי 271 BP – 270 BP
הלוח המוסלמי 279 BH –278 BH

אירועים

לוח שנה

►► 351 ◄◄
ד'קי"א - ד'קי"ב

להלן לוח שנה יוליאני.
הלוח העברי לפני שנת ד'קי"ט (359), נקבע על פי הראייה, ומכיוון שלא הייתה אז שיטה קבועה - לא מוצג כאן לוח עברי.

   א   ב   ג    ד   ה   ו    ש   א   ב   ג    ד   ה   ו    ש   א   ב   ג    ד   ה   ו    ש   א   ב   ג    ד   ה   ו    ש   א   ב   ג    ד   ה   ו    ש   א   ב 
ינואר








10 
11 
12 
13 
14 
15 
16 
17 
18 
19 
20 
21 
22 
23 
24 
25 
26 
27 
28 
29 
30 
31 
פברואר








10 
11 
12 
13 
14 
15 
16 
17 
18 
19 
20 
21 
22 
23 
24 
25 
26 
27 
28 
מרץ








10 
11 
12 
13 
14 
15 
16 
17 
18 
19 
20 
21 
22 
23 
24 
25 
26 
27 
28 
29 
30 
31 
אפריל








10 
11 
12 
13 
14 
15 
16 
17 
18 
19 
20 
21 
22 
23 
24 
25 
26 
27 
28 
29 
30 
מאי








10 
11 
12 
13 
14 
15 
16 
17 
18 
19 
20 
21 
22 
23 
24 
25 
26 
27 
28 
29 
30 
31 
יוני








10 
11 
12 
13 
14 
15 
16 
17 
18 
19 
20 
21 
22 
23 
24 
25 
26 
27 
28 
29 
30 
יולי








10 
11 
12 
13 
14 
15 
16 
17 
18 
19 
20 
21 
22 
23 
24 
25 
26 
27 
28 
29 
30 
31 
אוגוסט








10 
11 
12 
13 
14 
15 
16 
17 
18 
19 
20 
21 
22 
23 
24 
25 
26 
27 
28 
29 
30 
31 
ספטמבר








10 
11 
12 
13 
14 
15 
16 
17 
18 
19 
20 
21 
22 
23 
24 
25 
26 
27 
28 
29 
30 
אוקטובר








10 
11 
12 
13 
14 
15 
16 
17 
18 
19 
20 
21 
22 
23 
24 
25 
26 
27 
28 
29 
30 
31 
נובמבר








10 
11 
12 
13 
14 
15 
16 
17 
18 
19 
20 
21 
22 
23 
24 
25 
26 
27 
28 
29 
30 
דצמבר








10 
11 
12 
13 
14 
15 
16 
17 
18 
19 
20 
21 
22 
23 
24 
25 
26 
27 
28 
29 
30 
31 

ראו גם

  • ילידי 351‎
  • נפטרים ב-351‎
14 בינואר

14 בינואר הוא היום ה-14 בשנה בלוח הגרגוריאני. עד לסיום השנה, נשארו עוד 351 ימים (352 בשנה מעוברת).

15 בינואר

15 בינואר הוא היום ה-15 בשנה בלוח הגרגוריאני. עד לסיום השנה, נשארו עוד 350 ימים (351 בשנה בשנה מעוברת).

16 בדצמבר

16 בדצמבר הוא היום ה־350 בשנה (351 בשנה מעוברת), בשבוע ה־49 בלוח הגרגוריאני. עד לסיום השנה, נשארו עוד 15 ימים.

17 בדצמבר

17 בדצמבר הוא היום ה-351 בשנה, (352 בשנה מעוברת) בשבוע ה-51 בלוח הגריגוריאני. עד לסיום השנה, נשארו עוד 14 ימים.

350-359 לפנה"ס

שימו לב: ערך זה מכיל אירועים מן השנים 359 - 350 לפנה"ס

STS-60

STS-60 הייתה המשימה ה-18 של מעבורת החלל דיסקברי, והראשונה בתוכנית מיר ומעבורות החלל, שנשאה בין היתר את סרגיי קריקאליוב, הקוסמונאוט הרוסי הראשון שטס במעבורת חלל. המשימה שוגרה מ-LC-39A, מרכז החלל קנדי, ב-3 בפברואר 1994. המשימה נשאה עימה את ניסוי ה-Wake Shield Facility ויחידת מעבדה של ספייסהאב. במהלך המשימה בוצעה שיחת וידאו בין צוות המעבורת לצוות ששהה באותה עת בתחנת החלל מיר.

אל

אל הוא על פי אמונות או דתות רבות, ישות בעלת כוחות על טבעיים (כלומר מסוגלת לפעול כנגד חוקי הטבע ולשלוט בטבע), בת אלמוות ושאליה מתייחסים כקדושה, עליונה או נשגבת. חלק מהאלים לקחו חלק בבריאת העולם. עד עצם היום הזה, רוב האנושות מקיימת כלפי האלים מנהגי פולחן שונים.

ניתן לחלק את קבוצת האנשים המאמינים באל למאמינים באל אחד (מונותאיזם), למאמינים בצמד אלים הנמצאים ביניהם ביחסי גומלין (דואליזם, גנוסיס) ולמאמינים בריבוי אלים (פוליתאיזם). בדרך כלל מייחסים לאל שליטה, חלקית או מוחלטת, ביקום, כוח עצום עד בלתי מוגבל, ולפעמים ידיעה של כל המתרחש ביקום.

בית המקדש השני

בית המקדש השני היה מקדש לאלוהים אשר נבנה בהר הבית בירושלים על ידי עולי בבל בראשית שיבת ציון בתקופת בית שני בהנהגת זרובבל מבית דוד ויהושע בן יהוצדק הכהן הגדול, כ-70 שנה לאחר חורבן הבית הראשון, ונחנך ביום ג' באדר בשנה הששית לדריווש הראשון מלך פרס, בתמיכת הפרסים ובעידודם, כפי שבוטאה בהצהרת כורש. המקדש עבר שיפוץ והורחב במידה ניכרת על ידי המלך הורדוס בשנת 19 לפנה"ס, ונחרב בשנת 70 לספירה בידי הרומאים.

לפי המחקר ההיסטורי, המקדש הוקם בשנת 516 לפנה"ס ועמד על תלו כ-586 שנים. לפי חז"ל המקדש עמד על תלו 420 שנים (351 לפני הספירה עד 70 לספירה, או לפי חישוב אחד 353 לפני הספירה עד 68 לספירה). ההפרש הגדול נובע מתארוך שונה של אורך שלטון הממלכה האחמנית על ממלכת פרס, הידוע בשם "השנים החסרות".

בסדר קדשים במשנה נמצאת מסכת מידות המתארת את מראה בית המקדש השני.

המאה ה-4

המאה ה-4 היא התקופה שהחלה בשנת 301 והסתיימה בשנת 400. היא המאה הרביעית של המילניום הראשון.

המאה ה-4 לפנה"ס

המאה ה-4 לפנה"ס היא התקופה שהחלה בשנת 400 לפני הספירה והסתיימה בשנת 301 לפני הספירה. זוהי המאה הרביעית לפני תחילת הספירה הנוצרית.

זואופיליה

זואופיליה (תחדיש ביוונית עתיקה: ζωοφιλία) היא פאראפיליה (הפרעה בעוררות מינית) המתבטאת במשיכה מינית עיקרית או בלעדית לבעלי חיים. משכב בהמה (Bestiality), להבדיל, היא קיום יחסי מין בפועל עם חיות.

מגע מיני עם בעלי חיים נחשב בתרבויות רבות כסטייה מהנורמות החברתיות ומהווה טאבו מוחלט ביהדות ובנצרות. בתורה מופיע איזכור מפורש בפסוק: "כָּל־שֹׁכֵ֥ב עִם־בְּהֵמָ֖ה מ֥וֹת יוּמָֽת" (שמות כב, י"ח). במדינות רבות בעולם מדובר בעבירה על החוק, ומלבד המערכות הדתיות נלחמים בתופעה ארגונים שונים למען בעלי חיים שרואים בה התעללות בבעלי חיים.

בישראל, קיום מגע מיני עם בעלי חיים נחשב בעבר לעבירה שעונשה עשר שנות מאסר (סעיף 351(2) לחוק העונשין), אך מאז הקודיפיקציה של החוק הפלילי בשנת 1977, אין הוא נחשב עוד כעבירה בפני עצמה אלא איסור שנאכף בסעיפים כמו: "הפרעה לציבור" או התעללות בבעלי חיים.

הפילוסוף ומשחרר החיות פיטר סינגר טוען שאין מניעה אתית לקיים יחסי מין עם חיות, ובלבד שלא גורמים נזק או מתנהגים באכזריות לחיה.

זואופיליה, שבעבר סווגה כפתולוגיה בספר האבחנות הפסיכיאטריות (DSM), אינה מסווגת עוד ככזו, אלא אם היא מלווה במצוקה או בהפרעה קשה ליכולתו של אדם לתפקד.

זכויות להט"ב בישראל

זכויות להט"ב (לסביות, הומואים, טרנסג'נדרים וביסקסואלים) בישראל עברו שינויים מפליגים משלהי המאה ה-20 ויש מגמה של הכרה הולכת וגוברת בזוגות חד-מיניים וזכויותיהם מצד מוסדות המדינה ומערכת המשפט. אף שאלו אינם נהנים משוויון זכויות מלא וקיימים גילויי הומופוביה בישראל ואפליה, נראה כי הפסיקה בישראל אינה חורגת במידה משמעותית מהנורמה המקובלת בעולם המערבי, לעומת ההפליה הקיימת בחקיקה בישראל. נוסף לכך, ישראל חתומה על הצהרת האו"ם בדבר נטייה מינית וזהות מגדרית.

החוק בישראל אינו מכיר בנישואים חד-מיניים או באיחוד אזרחי. על כן, דפוס חייהם של זוגות חד-מיניים מקביל לזה של "ידועים בציבור". בעקבות ההכרה שהעניק החוק הישראלי למוסד ה"ידועים בציבור", זוגות חד-מיניים זכאים לכל הזכויות הפיננסיות המוענקות לזוגות הטרוסקסואליים. החוק בישראל אינו מתיר לזוגות מאותו המין לעבור תהליך של פונדקאות. לעומת זאת פסקי-דין שונים שניתנו במהלך השנים מעידים על הנטייה ההולכת וגוברת של ההכרה שהעניקה מערכת המשפט בישראל לזכויות הזוגות החד-מיניים. פסקי-הדין, שזכו לדיווח תקשורתי נרחב, מכסים מגוון תחומים ולרוב מנוסחים בלשון שאינה משתמעת לשתי פנים.הומוסקסואלים, לסביות, ביסקסואלים וטרנסג'נדרים בישראל אינם נהנים משוויון זכויות חוקי מלא, והם נאבקים על מקומם בחברה ועל השוואת זכויותיהם האזרחיות, במיוחד בזוגיות ובהורות, לאלה של הטרוסקסואלים. זוגות חד-מיניים בישראל חווים אפליה בתחום הנישואים ובאימוץ ילדים, ונמנעות מהן זכויות שונות המגיעות אך ורק לזוגות שנישאו על פי החוק - המגדיר נישואים כבין גבר לאישה בלבד. המסורתיות המאפיינת חלקים גדולים בחברה הישראלית, והיחס הסטיגמטי גורמים לפרטים ולזוגות חד-מיניים להסתיר את זהותם המינית ואת זוגיותם ואף כופים עליהם לעיתים לנהל חיים כפולים.

מיזוג חברות

מיזוג חברות מוגדר בישראל כ"העברה של כלל הנכסים והחיובים, לרבות חיובים מותנים, עתידיים, ידועים ובלתי ידועים, של חברת יעד לחברה קולטת, אשר כתוצאה ממנה מתחסלת חברת היעד". אם כן, פעולת מיזוג, בצורתה הפשוטה ביותר, מערבת שתי חברות: אחת הממשיכה להתקיים (החברה הקולטת) ואחרת הנקלטת בחברה הראשונה ומפסיקה להתקיים (חברת היעד). לאחר המיזוג, חברת היעד מחוסלת במרשמי רשם החברות והמיזוג מתועד במרשם המתנהל לגבי החברה הקולטת.

מבחינה כלכלית ועסקית, חברות מתמזגות כדי ליהנות מהיתרונות והרווחים העתידיים שעשויים לנבוע, לדעתן, מאיחוד הפעילות והמבנה התאגידי שלהן. החברה הקולטת סבורה שחברת היעד אוחזת בנכסים שיפיקו רווח בעתיד. כן סבורים, שאותם נכסים יתפתחו ויניבו תשואה כלכלית רבה יותר דווקא במסגרת החברה הקולטת. דוגמה לכך היא חברת תרופות בינלאומית גדולה, הממזגת לתוכה חברה מקומית קטנה שפיתחה תרופה חדשנית למחלה מסוימת. החברה הקולטת (הבינלאומית) סבורה שנכסי חברת היעד (בעיקר הקניין הרוחני שלה, כגון הפטנט על התרופה החדשה) יוכלו לייצר רווחים. בו בזמן, אנשי חברת היעד זקוקים ל"מטריה" של חברה גדולה ומבוססת כדי לקבל גישה להון נוסף (שיאפשר את המשך הפיתוח) ולמנגנון הפצה הפועל ברחבי העולם. במקרה כזה, עשוי להיות כדאי לשתי החברות להתמזג. מידת הנטייה לאשר את המיזוג תהיה תלויה גם בגובה התשלום שמוכנה החברה הקולטת להעביר לבעלי המניות הנוכחיים של חברת היעד (מיזוג משול לרכישת 100% מהמניות של חברת היעד). שתי תמורות המיזוג הנפוצות הן מזומן ומניות (או ניירות ערך אחרים) של החברה הקולטת או חברה שלישית.

מיזוג שונה מרכישה. במקרה של רכישת חברה, החברה הנרכשת מוסיפה להתקיים ולא מתחסלת. כיום, מיזוגים פחות נפוצים מרכישות. זאת, בעיקר עקב היתרונות הנובעים מהמשך קיום האישיות המשפטית של החברה הנרכשת. בישראל, בחברות גדולות (בפרט חברות ציבוריות), מיזוגים של ממש נדירים למדי ומרבית הפעולות המדווחות כ"מיזוג" אינן מיזוג אמיתי, אלא מיזוג משולש הופכי, שהוא למעשה סוג של רכישה.

מרד גאלוס

מרד גאלוס היה מרד של היהודים בשנת 351 נגד שלטון האימפריה הרומית בתקופת שלטונו של קונסטנטיוס גאלוס ששלט על מזרח האימפריה הרומית. המרד מצטרף לשורה של מרידות יהודיות נגד האימפריה הרומית: המרד הגדול, מרד התפוצות ומרד בר כוכבא.

ניקולאוס הקדוש

ניקולאוס הקדוש (יוונית: Άγιος Νικόλαος, סביבות 270- 345) הוא קדוש נוצרי חשוב שכיהן כבישוף בעיר מירה (בליקיה, חלק מטורקיה של ימינו) ולעיתים מכונה "ניקולאוס ממירה". בשל הניסים הרבים המיוחסים לו, הוא ידוע גם כ"ניקולאוס עושה הנפלאות". הוא ידוע גם כנותן מתנות בסתר, למשל הטמנת מטבעות בנעליים, והוא המקור לדמות הפולקלורית "סנטה קלאוס". ב-1087 הועברו שרידיו לבארי בדרום באיטליה לאחר שנחטפו מקברו המקורי במירה, והוא ידוע לפיכך גם כ"ניקולאוס מבארי".

האגדה העיקרית והעתיקה ביותר עליו היא על מילוי ארנקים בכסף עבור שלש בנות עניות והשלכתם אל תוך בית אמן, באישון ליל. אגדה אחרת כנראה מאוחרת יותר מספרת על החייאת שלשה ילדים או עניים, שנרצחו ועמדו להכין מבשרם או מדמם אוכל או מרק. הוא השתתף בוועידת ניקאה הראשונה (שם, לפי סיפור מפורסם שאין ביטחון בנכונותו, הכה באגרוף את הבישוף אריוס) ונמנה עם תומכי האורתודוקסיה. הוא היה צם בימי חמישי, ופיוטים נאמרים לזכרו בכנסיות שונות ביום זה בשבוע.

תאריכי לידתו ומותו אינם מתועדים. מקובל כי נולד ב-270 לספירה (אך יש הטוענים כי נולד בין שנה זו לבין 286), וכי מת ב-6 בדצמבר 345 (אך יש הטוענים כי מת ב-326, 351 או 365).

קנסור

קנסור (בלטינית: censor) הייתה משרה פוליטית ברפובליקה הרומית שממלאה היה צריך לבצע קנסוס (סוג של מפקד אוכלוסין) בין אזרחי רומא ולחלק את האזרחים למעמדות מצביעים על בסיס הכנסתם ושיוכם השבטי.

מדי חמש שנים, נבחרו באספת הקנטוריות שני קנסורים לכהונה של 18 חודשים. הקנסור לא החזיק בסמכות שלטונית של ה"אימפריום" ולכן לא לווה בליקטורים. עם זאת, הבחירה לתפקיד קנסור נחשבה לכבוד גדול והיא הסבה יוקרה רבה למחזיקה. אם אחד הקנסורים מת בזמן כהונתו, היה עמיתו חייב להתפטר.

מיון האזרחים לשבטים על–ידי הקנסורים לא התבצע לרוב על בסיס קרבה אתנית כלשהי — רק צאצאי משפחות האזרחים העתיקות נחשבו מקושרים לשבטם קשר דם — אלא על פי שיקול הקנסור. הקנסורים היו אמונים גם על מיון אזרחים חדשים לשבטים ולמעמדות מצביעים וכן מיינו עבדים ששוחררו מאז הקנסוס האחרון שבוצע.

תפקיד נוסף וחשוב במיוחד של הקנסור היה הרכבת רשימת הסנאט (lectio senatus), אשר הורכבה מהמגיסטראטים שנבחרו על ידי הקנסורים בסדר יורד. הם הוסמכו גם לסלק סנאטור אם חשבו כי ביצע מעשה "כנגד המוסר הציבורי", אולם בדרך כלל סולקו רק סנאטורים זוטרים, להוציא מקרים יוצאי דופן בזמן כהונתם של קנסורים נוקשים ומחמירים כמו מרקוס פורקיוס קאטו קנסוריוס. בזמן הטריבונאט של פובליוס קלודיוס פולכר חוקק חוק שמחייב את הקנסורים להעמיד למשפט את חבר הסנאט החשוד ובכך הוגבלה סמכותם לסלק אישים מן הסנאט.

משרה נוספת שלה היו הקנסורים אחראים הייתה הפיקוח המוסרי על אזרחים (מכאן גם לקוח המונח המודרני "צנזור"), והוצאתם וביצועם של מכרזים לעבודות ציבוריות, כגון בניית מקדשים ובניין דרכים.

משרת הקנסור נוצרה, לפי המסורת הרומאית, בשנת 443 לפנה"ס, לאחר שהקונסולים לא יכלו לעמוד בנטל העבודה שהוטלה עליהם. כמו ביחס למשרות אחרות, הייתה גם משרת הקנסור פתוחה בשלב הראשון רק לבני מעמד הפטריקים. החל משנת 351 לפנה"ס הותר גם לפלבאים להיבחר לתפקיד. בדרך כלל, היה מקובל לבחור לתפקיד קונסולים לשעבר, בזכות מעמדם הרם.

בעת הדיקטטורה המיוחדת של לוקיוס קורנליוס סולה בשנת 82 לפנה"ס, בוטלה המשרה וסולה לקח על עצמו את המשימה. אחרי מותו, בשנת 70 לפנה"ס נוצרה המשרה מחדש, אך איבדה חלק ניכר מכוחה ביחס לסנאט, בגלל הרפורמה של סולה שהפכה את כניסת החברים לסנאט לאוטומטית. עם היווצרות הקיסרות הרומית נעלמה בהדרגה המשרה וסמכויותיה, ובעיקר הפיקוח על הסנאט, עברו לידי הקיסרים הרומים. הקנסוסים האחרונים נערכו על–ידי הקיסרים אספסינוס וטיטוס.

קרחון הקטוריה

קרחון הקטוריה (באנגלית: Hektoria Glacier) הוא קרחון בחוף המזרחי של חצי האי האנטארקטי שבאנטארקטיקה.

הקרחון זורם לכיוון דרום מהר ג'ונסטון, בין הר קוונדארי ורכס זאגראוס, לתוך מפרץ ווגן, בין קרחון ברניצה שממערב לו, וקרחון גרין שממזרח לו.

הקרחון מתנשא לגובה של 351 מטרים מעל פני הים.

בשל התמוטטות חלק B של מדף הקרח לארסון בשל התחממות כדור הארץ, התגבר קצב הזרימה של הקרחון ב-14 מ"מ ליום.

ראש ממשלת ישראל

ראש ממשלת ישראל הוא ראש הרשות המבצעת בשיטת הממשל בישראל. החוק הישראלי מקנה לממשלה שאותה מנהל ראש הממשלה את סמכויות השלטון הביצועיות, על אף שנשיא המדינה מוגדר בחוק כראש המדינה. לראש ממשלת ישראל מתמנה אחד מחברי הכנסת, שנשיא המדינה הטיל עליו להרכיב ממשלה, אחר התייעצות עם נציגי הסיעות, ושהצליח לקבל את אישורה של הכנסת להרכב ממשלתו. תהליך בחירתו של ראש הממשלה, וכן סמכויותיו וסמכות ממשלתו נקבעו בחוק יסוד: הממשלה, שעבר גלגולים אחדים.

תלמוד ירושלמי

התלמוד הירושלמי (נקרא גם תלמוד ארץ ישראל, תלמוד מערבא, תלמוד המערב או הירושלמי) הוא חיבור המפרש את המשנה, מוסיף עליה ומרחיב אותה. ההרחבה בה נוקט הירושלמי ממצעת בין ההרחבה המזערית הקיימת במספר מקומות בתוספתא לבין ההרחבה הארוכה והמפותחת, כפי שהיא בתלמוד הבבלי. הוא כולל בתוכו את תלמודם של האמוראים מארץ ישראל ומבבל על המשנה וכן על תחומים אחרים.

הסוגיות שבתלמוד הירושלמי נערכו בארץ ישראל במאה השלישית. הרמב"ם ייחס את החיבור לאמורא רבי יוחנן, שהיה מגדולי האמוראים של ארץ ישראל. אך מוזכרים בו אמוראים שחיו כמה דורות אחריו, והכוונה שזה יצא מבית מדרשו. מסכת נזיקין שונה באופיה מיתר התלמוד הירושלמי, והיא משקפת כנראה עריכה מוקדמת יותר, המזוהה על פי חוקרים מסוימים כ"תלמודה של קיסרין" הנזכרת בתלמוד זה מספר פעמים. לפי הרב יצחק אייזיק הלוי התלמוד הירושלמי לא נערך כלל, והנוסח שבידינו הוא זה שנלמד בישיבת ציפורי לפני גזירות הקיסר גאלוס והנציב הרומאי ארסקינוס בשנת ד'קי"א (351). בעקבות הגזירות פוזרה ישיבת ציפורי וחלק מאמוראי ארץ ישראל ירדו לבבל, והצטרפו לישיבת אביי ורבא.

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.