325

שנת 325 היא השנה ה-25 במאה ה-4. זוהי שנה רגילה, שאורכה 365 ימים. באותה תקופה הלוח הגרגוריאני עוד לא היה קיים, ולכן שנה זו קיימת בלוח היוליאני בלבד. ספירת הנוצרים, המקובלת כיום, החלה בשנת 525, ולכן המספר הסודר של שנת 325 ניתן לה בדיעבד.

כל התאריכים שלהלן הם לפי הלוח היוליאני.

325
מאות: המאה ה-3 • המאה ה-4 • המאה ה-5
עשורים: 310-319 • 320-329 • 330-339
שנים: < • 323 • 324 • 325 • 326 • 327 • >
325 בלוחות שנה שונים
הלוח היוליאני 325
CCCXXV
הלוח העברי ד'פ"ה - ד'פ"ו
הלוח הסיני 3021 – 3022
甲申 – 乙酉
3022 היא שנת התרנגול
הלוח האתיופי 317 – 318
הלוח הפרסי 297 BP – 296 BP
הלוח המוסלמי 306 BH –305 BH

אירועים

לוח שנה

►► 325 ◄◄
ד'פ"ה - ד'פ"ו

להלן לוח שנה יוליאני.
הלוח העברי לפני שנת ד'קי"ט (359), נקבע על פי הראייה, ומכיוון שלא הייתה אז שיטה קבועה - לא מוצג כאן לוח עברי.

   א   ב   ג    ד   ה   ו    ש   א   ב   ג    ד   ה   ו    ש   א   ב   ג    ד   ה   ו    ש   א   ב   ג    ד   ה   ו    ש   א   ב   ג    ד   ה   ו    ש   א   ב 
ינואר








10 
11 
12 
13 
14 
15 
16 
17 
18 
19 
20 
21 
22 
23 
24 
25 
26 
27 
28 
29 
30 
31 
פברואר








10 
11 
12 
13 
14 
15 
16 
17 
18 
19 
20 
21 
22 
23 
24 
25 
26 
27 
28 
מרץ








10 
11 
12 
13 
14 
15 
16 
17 
18 
19 
20 
21 
22 
23 
24 
25 
26 
27 
28 
29 
30 
31 
אפריל








10 
11 
12 
13 
14 
15 
16 
17 
18 
19 
20 
21 
22 
23 
24 
25 
26 
27 
28 
29 
30 
מאי








10 
11 
12 
13 
14 
15 
16 
17 
18 
19 
20 
21 
22 
23 
24 
25 
26 
27 
28 
29 
30 
31 
יוני








10 
11 
12 
13 
14 
15 
16 
17 
18 
19 
20 
21 
22 
23 
24 
25 
26 
27 
28 
29 
30 
יולי








10 
11 
12 
13 
14 
15 
16 
17 
18 
19 
20 
21 
22 
23 
24 
25 
26 
27 
28 
29 
30 
31 
אוגוסט








10 
11 
12 
13 
14 
15 
16 
17 
18 
19 
20 
21 
22 
23 
24 
25 
26 
27 
28 
29 
30 
31 
ספטמבר








10 
11 
12 
13 
14 
15 
16 
17 
18 
19 
20 
21 
22 
23 
24 
25 
26 
27 
28 
29 
30 
אוקטובר








10 
11 
12 
13 
14 
15 
16 
17 
18 
19 
20 
21 
22 
23 
24 
25 
26 
27 
28 
29 
30 
31 
נובמבר








10 
11 
12 
13 
14 
15 
16 
17 
18 
19 
20 
21 
22 
23 
24 
25 
26 
27 
28 
29 
30 
דצמבר








10 
11 
12 
13 
14 
15 
16 
17 
18 
19 
20 
21 
22 
23 
24 
25 
26 
27 
28 
29 
30 
31 

ראו גם

  • ילידי 325‎
  • נפטרים ב-325‎
10 בפברואר

10 בפברואר הוא היום ה-41 בשנה בלוח הגרגוריאני. עד לסיום השנה, נשארו עוד 324 ימים (325 בשנה מעוברת).

20 בנובמבר

20 בנובמבר הוא היום ה-324 בשנה, (325 בשנה מעוברת) בשבוע ה-47 בלוח הגריגוריאני . עד לסיום השנה, נשארו עוד 41 ימים.

21 בנובמבר

21 בנובמבר הוא היום ה-325 בשנה, (326 בשנה מעוברת), בשבוע ה-47 בלוח הגריגוריאני. עד לסיום השנה, נשארו עוד 40 ימים.

320-329 לפנה"ס

שימו לב: ערך זה מכיל אירועים מן השנים 329 - 320 לפנה"ס

9 בפברואר

9 בפברואר הוא היום ה-40 בשנה, בשבוע ה-6 בלוח הגרגוריאני. עד לסיום השנה, נשארו עוד 325 ימים (326 בשנה מעוברת).

אולימפיאדת הנכים אינסברוק (1984)

משחקי החורף הפאראלימפיים 1984, הם אולימפיאדת הנכים השלישית שנערכו במתכונת אולימפיאדת החורף. האירוע התקיים באינסברוק שבאוסטריה בין ה-14 בינואר ל-20 בינואר 1984.

במשחקים האולימפיים נטלו חלק 419 ספורטאים (325 גברים ו-94 נשים) שהתחרו ביניהם בשלושה מקצועות. סקי האלפיני, סקי למרחקים והחלקה מהירה. המארחת, אוסטריה, הייתה למדינה שקטפה את כמות המדליות הרבה ביותר עם 70 מדליות, בהן 34 מדליות זהב, 19 כסף ו-17 מדליות ארד. הספורטאי המצליח ביותר בתחרויות היה המחליק הגרמני ריינהילד מולר שזכה בשלוש מדליות זהב ומדליית כסף אחת.

אוסטריה במשחקים הפאראלימפיים

אוסטריה שלחה משלחת לכל אחד מאירועי אולימפיאדת הנכים. הן במשחקי הקיץ, והן במשחקי החורף.

אוסטריה ארחה את המשחקים האולימפיים פעמיים, באולימפיאדת הנכים אינסברוק (1984) ובאולימפיאדת הנכים אינסברוק (1988), בהן גם הייתה מדורגת במקום הראשון (1984) והשני (1988) בטבלת דירוג המדליות במשחקים.

לאורך השנים זכו ספורטאיה הנכים של אוסטריה ב-362 מדליות פאראלימפיות, מהן 111 מדליות זהב במשחקי הקיץ, וב-325 מדליות, מהן 104 מדליות זהב במשחקי החורף.

איזניק

איזניק (טורקית İznik) ששמה נגזר משמה הקודם ניקאה (יוונית Νίκαια), היא עיר היסטורית בנפת בורסה בצפון-מערב טורקיה. העיר התפרסמה כמקום כינוסן של הועידת האקומנית הראשונה בשנת 325 והשביעית בשנת 787 וכבירתה של האימפריה של ניקאה במאה ה-13. עוד נודעה העיר בקרמיקה ובאריחים שיוצרו בה, ושמהם מצויים גם בקבר דוד המלך בהר ציון.

ארכיבישוף

ארכיבישוף או ארכיאפיסקופוס (ביוונית: αρχιεπίσκοπος – ראשון המשגיחים) הוא תואר כבוד אדמיניסטרטיבי בנצרות, הניתן לבישוף העומד בראש פרובינציה כנסייתית.

הפרובינציות הכנסייתיות הן היחידה הגדולה ביותר בחלוקה הטריטוריאלית של הכנסייה, בדומה מאוד לחלוקת הפרובינקיות של האימפריה הרומית. גודל הפרובינציות שונה באזורים שונים, וישנן פרובינציות בגודל של עיירה וכאלו בגודל של מדינה בת ימינו. הפרובינציות מתחלקות חלוקת משנה, לדיוקסיות אשר בראש כל אחת מהן עומד בישוף. הארכיבישוף ניהל את טקסי הדת בקתדרלה הגדולה של העיר הראשית בפרובינציה והתגורר בארמון בקרבתה. זהו תואר מנהלי שהוענק לראשונה בוועידת ניקיאה בשנת 325 לספירה. תפקידו של הארכיבישוף היה לעמוד בראש הכינוסים של הבישופים בפרובינציה - סינוד. הוא היה גם הממונה על הבישופים בפרובינציה והמפקח עליהם או מתייעץ עמם בענייני כנסייה שונים. הארכיבישופים קידשו את הבישופים לאחר שאלו נתמנו לתפקידם. הם גם מילאו את מקומם של בישופים שנאלצו להיעדר מהדיוקסיה שלהם, וביקרו בכל הדיוקסיות כדי לפקח על חיי הדת בהן. שאר תפקידיהם היו זהים לאלו של הבישופים.

חלק מהבישופים, שישבו בערים גדולות וחשובות נקראו מטרופוליטנים. בכל מדינה נבחר ארכיבישוף אחד כבכיר מבין כל הארכיבישופים, והוא כונה פרימוס (למשל הארכיבישוף של ריימס בגרמניה או של קנטרברי באנגליה).

הארכיבישופים שהיו האחראים על אזורי הנצרות הקדומה - אנטיוכיה, קונסטנטינופול, ירושלים ואלכסנדריה כונו פטריארכים. לפטריארכים ניתנה גם זכות להסמיך בישופים לארכיבישופים ולדון בעירעורים על פסקי דין של ארכיבישופים.

היום קיים גם תואר של ארכיבישוף טיטולרי - ארכיבישוף של פרובינציה כנסייתית שאינה קיימת עוד בימינו או תואר כבוד שניתן לבישוף מצטיין מבלי לשנות את סטטוס הדיוקסיה שלו.

אתיופיה

הרפובליקה הדמוקרטית הפדרלית של אתיופיה (באמהרית: የኢትዮጵያ ፌዴራላዊ ዲሞክራሲያዊ ሪፐብሊክ) היא מדינה בקרן אפריקה שבמזרח אפריקה. אתיופיה גובלת בצפון באריתריאה, בסודאן ובדרום סודאן במערב, בקניה בדרום, בסומליה במזרח ובג'יבוטי בצפון-מזרח. אתיופיה היום היא פדרציה של שישה מחוזות אתניים, שלושה מחוזות מולטי-אתניים ושתי ערים עצמאיות. המדינה מכונה בחוקתה "הפדרציה האתיופית השנייה" ומוגדרת כפדרציה דמוקרטית רב-לאומית שצורת שלטונה רפובליקה.

אתיופיה היא ארץ בעלת היסטוריה רצופה עתיקה ביותר. המדינה המודרנית היא המשכה של האימפריה האתיופית, שהיא עצמה מקורה בקיסרות אקסום. זו, על פי המסורת, התפתחה ממלכות שבא אשר קמה בשנת 1978 לפנה"ס. הנצרות הוכרזה כדת המדינה בשנת 325 לספירה, וכך הפכה אתיופיה למדינה השנייה ולאימפריה הראשונה שקיבלה את הנצרות. במהלך המאה השביעית הגיע גם אסלאם לאזור, מה שהחל את תקופת החושך האתיופית, שבמהלכה התפשטה ממלכת אקסום דרומה, ואיבדה שטחים בצפון שנכבשו על ידי המוסלמים. בתחילת ימי הביניים הפכה אתיופיה לאחת מהאימפריות החזקות בתבל, ובסופם החלה הידרדרות. במהלך העת החדשה התרחבו גבולות המדינה, אך מאפייניה המדיניים ותשתיתה התרבותית המשיכו להתבסס על מקורותיה הקדומים שראשיתם בתקופה האקסומית. שמה הקודם של אתיופיה נקרא חבש.

אתיופיה מנהלת מדיניות עצמאית השונה מיבשת אפריקה וממדינות המזרח התיכון, אך מאידך היא מובילה במספר תחומים ביבשת. בשנת 1923 היא הפכה לחברה בחבר הלאומים, ובשנת 1942 היא חתמה על הצהרת האומות המאוחדות, והייתה אחת מ-51 המדינות המייסדות של הארגון. בעקבות כך היא קיבלה עמדת בכורה ביבשת וזכתה לארח את מרכז האו"ם באפריקה. אתיופיה היא גם אחת ממייסדות האיחוד האפריקאי, ומזכירות הארגון שוכנת בבירתה, אדיס אבבה.

ברמן

ברמן (בגרמנית: Bremen) היא אחת משלוש ערי-המדינה בגרמניה, יחד עם ברלין והמבורג, אך בניגוד להן, המדינה ברמן מורכבת מברמן, שהעניקה למדינה את שמה, ומהעיר ברמרהאפן (Bremerhaven), הנמצאת 53 ק"מ צפונית לה. השטח בין שתי הערים שייך למדינת סקסוניה התחתונה. ברמן היא העיר העשירית בגודלה בגרמניה, עם כ-550 אלף תושבים, המתפרסים על שטח גדול יחסית - 325 קמ"ר (העיר החמישית בגודל שטחה בגרמניה). נמלה של ברמן הוא השני בגודלו בגרמניה, אחרי זה של המבורג. כשמינית מתושבי ברמן אינם גרמנים; מתוכם כ-40% הם טורקים. בשנת 2004 הוכרזו בית עיריית ברמן ופסל רולנד שלידו כאתר מורשת עולמית.

האל האב (נצרות)

האל האב בנצרות הוא אחד משלוש הישויות של השילוש הקדוש, המהוות את האלוהים האחד והשלם. האמונה באלוהים כשילוש היא דוגמה עליונה כמעט בכל הכנסיות ומבחן ראשי לאורתודוקסיה, וכל שוללי עיקר זה הוקעו ככופרים לפחות מאז ועידת ניקיאה ב-325. הנצרות מאמינה כי אף שקיים רק אלוהים אחד, הוא מופיע כשלוש ישויות שונות: האב, האל הבן שהתגשם בבשר בישו ורוח הקודש.

בדתות פוליתאיסטיות רבות, האל העליון מתואר כ"אביהם של האלים ובני האדם". ביהדות אלוהים מכונה "אבינו" משום שהוא הבורא והיוצר, קובע החוקים והמגן, בדומה לתפקידו המסורתי של אב במשפחה. בדומה לכך, בנצרות ניתן לאל האב תואר זה מסיבות אלו, אך גם משום אבהותו על ישו, מבשר הדת. קשר זה של האל האב אל בנו היחיד, הוא מערכת יחסים אינטימית ובלעדית, החורגת מזו הקיימת ביהדות.

ועידת ניקיאה

ועידת ניקיאה הראשונה הייתה הוועידה האקומנית הראשונה של הכנסייה. הוועידה התכנסה בשנת 325 לספירה בעיר ניקיאה שבאסיה הקטנה ביוזמת הקיסר קונסטנטינוס על-מנת לקבוע תקן אחיד לנצרות, אשר הייתה כבר נפוצה ברבים. בוועידה נקבעו עקרונות הכנסייה הנוצרית, ובהם האני מאמין הנוצרי ומועד חג הפסחא. כמו כן נקבע ברוב קולות מוחץ כי האריאנים שלא קיבלו את נצחיותו של ישו לצד האל האב, הם כופרים.

כריסטולוגיה

כריסטולוגיה (Christology, הלחם המילים χριστός = מושיע, λογία = תורה, מתורגם לרוב כתפישת המשיח) היא ענף בהגות הנוצרית העוסק בישו כמשיח וכמושיע ובכל הנאמר עליו בפן זה של הווייתו.

בנוסף, עוסקת הכריסטולוגיה בשאלות איך העריכו את ישו תלמידיו וההולכים בעקבותיהם, מה מאפיין בכתובים, בעיקר בבשורות ובמכתבי הברית החדשה, את ישו כמושיע. מהו המקום אותו תופס ישו בעולם הזה ובעולם הבא, מהו טבעו (מהותו) ומה אישיותו, מה מערכת הגומלין בינו לבין האל האב ושאר מרכיבי השילוש הקדוש, ומה משקל הנביא ומשקל האדם בחייו. מחלוקות קשות בנושא זה פילגו את הכנסייה בעיקר במאותיה הראשונות. אף שהוויכוחים לא הסתיימו ושאלת הכריסטולוגיה הייתה תמיד ועודנה נושא לדיון פורה, הנקודות המרכזיות נחתמו בין ועידת ניקאה ב-325 לוועידת כלקדון ב-451. נקבע כי ישו היה התגשמותו בבשר של האל הבן בשילוש שהיה קדום כמו האב, וכי היו לו שני טבעים מושלמים, אנושי ואלוהי, שפעלו יחדיו.

נקודת המוצא שעוררה את הדיון הכריסטולוגי הייתה האמונה בתחיית ישו. מתחייה זו היו שהסיקו כי ישו היה בן האלוהים. אם ישו היה בחייו בן האלוהים, כלומר בעל טבע אלוהי, צריך לדון בטבע האנושי לעומת הטבע האלוהי שלו ובשילוב או מיזוג שני טבעים אלו.

לחץ אטמוספירי

לחץ אטמוספירי לעיתים נקרא גם לחץ ברומטרי הוא הלחץ, שמפעיל האוויר באטמוספירה של כדור הארץ. גודלו של הלחץ האטמוספירי הממוצע בגובה פני הים הוא

בקירוב, ניתן לומר, כי הלחץ האטמוספירי שקול ללחץ ההידרוסטטי, שמפעיל עמוד האוויר מעל כל נקודה בכדור הארץ. כך, מעל אזורי לחץ נמוך עמוד האוויר נמוך יותר מאשר באזורי לחץ גבוה. באופן דומה, ניתן להבין מדוע לחץ האוויר יורד, ככל שעולים גבוה יותר מעל פני הים.

ללחץ האטמוספירי השפעה גדולה מאוד על מזג האוויר, ולכן מדידתו חשובה לחזאים ומטאורולוגים.

ליקיניוס

לִיקִינְיוּס (Licinius) מונה על ידי גלריוס ל"אוגוסטוס" המערב ב-308, אם כי למעשה שלט רק על פאנוניה תראקיה ואילריקום במזרח האימפריה. לאחר מותו של גלריוס בשנת 311 משל יחד עם מקסימינוס דאיה על חלקה המזרחי של האימפריה. מ-30 באפריל 313 משל לבדו על האימפריה המזרחית במקביל לקונסטנטינוס שמשל באימפריה המערבית. ההתמודדות בין שני השליטים הביאה את האימפריה לכדי מלחמת אזרחים שנסתימה עם ניצחונו של קונסטנטינוס ומותו של ליקיניוס.

פומיס

פּוּמִיס או חֲפָף הוא סלע פירוקלסטי, סוג של זכוכית געשית הנוצר מהתקררות מהירה של לבה עשירה בסיליקה ובבועות גז ואדי מים. הסלע הנקבובי קל עד כדי ציפה על פני מים ויצירת "רפסודות פומיס".

שימוש בשם "פומיס" נעשה בימי הביניים ומקורו בלטינית: pumex – אבן או סלע, אך מופיע עוד קודם לכן, בשנת 325 לפנה"ס במונח יווני המתאר את מרקמו הנקבובי של הסלע שמשמעותו: אכול תולעים. גם כינויו העממי נובע ממרקמו: "אבן ספוג".

פלאוזואיקון

עידן הפלאוזואיקון (Paleozoic או Palaeozoic ביוונית: palaios παλαιός) הוא עידן בלוח הזמנים הגאולוגי. משך תקופתו: 325 מיליוני שנים, מלפני 570 מיליוני שנים ועד לפני 245 מיליוני שנים.

בפלאוזואיקון נמצאים (לפי סדר) התורים:

קמבריון

אורדוביק

סילור

דבון

קרבון (קרבון מיסיסיפי וקרבון פנסילבני)

פרם

פתניים

פִּתְנִיִּים (שם מדעי: Elapidae) הם משפחה בקבוצת הנחשים (מסדרת הקשקשאים) הכוללת בתוכה את סוגי הנחשים המסוכנים ביותר, כגון הקוברה, הממבה, הטאיפן, פתן האלמוגים, פתני הים, הקרייט והרב פתן מלכותי. למשפחה כ-325 מינים בעולם. 55 מתוכם חיים במים.

הפתניים עשויים להופיע במקומות צחיחים ומדבריות וגם באזורים חמים בעלי צמחייה רבה.

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.