30 באפריל

30 באפריל הוא היום ה-120 בשנה (121 בשנה מעוברת). עד לסיום השנה, נשארו עוד 245 ימים.

►► אפריל ◄◄

אירועים היסטוריים ביום זה

נולדו

נפטרו

חגים ואירועים החלים ביום זה

ראו גם

1789 בארצות הברית

1789 בארצות הברית הייתה השנה בה חגגה ארצות הברית 13 שנה מיום היווסדה.

1883

שנת 1883 היא השנה ה-83 במאה ה-19. זוהי שנה רגילה, שאורכה 365 ימים. 1 בינואר 1883 לפי הלוח הגרגוריאני מקדים את 1 בינואר לפי הלוח היוליאני ב-12 ימים. כל התאריכים שלהלן הם לפי הלוח הגרגוריאני.

1909

שנת 1909 היא השנה התשיעית במאה ה-20. זוהי שנה רגילה, שאורכה 365 ימים. 1 בינואר 1909 לפי הלוח הגרגוריאני מקדים את 1 בינואר לפי הלוח היוליאני ב-13 ימים. כל התאריכים שלהלן הם לפי הלוח הגרגוריאני.

1928

שנת 1928 היא השנה ה-28 במאה ה-20. זוהי שנה מעוברת, שאורכה 366 ימים. 1 בינואר 1928 לפי הלוח הגרגוריאני מקדים את 1 בינואר לפי הלוח היוליאני ב-13 ימים. כל התאריכים שלהלן הם לפי הלוח הגרגוריאני.

1945

שנת 1945 היא השנה ה-45 במאה ה-20. זוהי שנה רגילה, שאורכה 365 ימים. 1 בינואר 1945 לפי הלוח הגרגוריאני מקדים את 1 בינואר לפי הלוח היוליאני ב-13 ימים. כל התאריכים שלהלן הם לפי הלוח הגרגוריאני.

1961

שנת 1961 היא השנה ה-61 במאה ה-20. זוהי שנה רגילה, שאורכה 365 ימים. 1 בינואר 1961 לפי הלוח הגרגוריאני מקדים את 1 בינואר לפי הלוח היוליאני ב-13 ימים. כל התאריכים שלהלן הם לפי הלוח הגרגוריאני.

1980

שנת 1980 היא השנה ה-80 במאה ה-20. זוהי שנה מעוברת, שאורכה 366 ימים. 1 בינואר 1980 לפי הלוח הגרגוריאני מקדים את 1 בינואר לפי הלוח היוליאני ב-13 ימים. כל התאריכים שלהלן הם לפי הלוח הגרגוריאני.

1987

שנת 1987 היא השנה ה-87 במאה ה-20. זוהי שנה רגילה, שאורכה 365 ימים. 1 בינואר 1987 לפי הלוח הגרגוריאני מקדים את 1 בינואר לפי הלוח היוליאני ב-13 ימים. כל התאריכים שלהלן הם לפי הלוח הגרגוריאני.

1993

שנת 1993 היא השנה ה-93 במאה ה-20. זוהי שנה רגילה, שאורכה 365 ימים. 1 בינואר 1993 לפי הלוח הגרגוריאני מקדים את 1 בינואר לפי הלוח היוליאני ב-13 ימים. כל התאריכים שלהלן הם לפי הלוח הגרגוריאני.

עם תחילת השנה, ב-1 בינואר, התרחשו שני אירועים משמעותיים. האחד הוא פירוק צ'כוסלובקיה לצ'כיה וסלובקיה בהסכמה, בעקבות החלטה שהתקבלה שנה קודם לכן, והשני הוא הפיכתה הרשמית של הקהילה האירופית לאיחוד האירופי בעקבות אמנת מאסטריכט שקיבלה תוקף מאוחר יותר באותה שנה.

הסכם אוסלו הראשון נחתם בחשאי באוסלו ב-20 באוגוסט באותה שנה, על ידי שר החוץ הישראלי שמעון פרס ומחמוד עבאס, ולאחר מכן בטקס חגיגי ב-13 בספטמבר על מדשאות הבית הלבן, בהשתתפות נשיא ארצות הברית ביל קלינטון, ראש הממשלה יצחק רבין וראש אש"ף יאסר ערפאת. הסכם זה - הראשון מסוגו בין ישראל לבין התנועה הלאומית הפלסטינית - הניח את היסודות להכרה הדדית ולהתחייבות לסיים את הסכסוך בדרכי שלום, והיווה את התשתית להסכם אוסלו ב' (1995), בעקבותיו הוקמה הרשות הפלסטינית. הסכמי אוסלו הביאו לשינויים רבים ביחסי ישראל והפלסטינים ובאופי הסכסוך בין שני הצדדים, אך עד היום קיימים חילוקי דעות עמוקים על הסכמים אלה בשני העמים. לאחר חתימת ההסכם בבית הלבן חלפו אחד עשר יום בלבד בטרם בוצע פיגוע הטרור הקטלני הראשון בו נרצח אזרח ישראלי (יגאל וקנין) על ידי פלסטינים.

1994

שנת 1994 היא השנה ה-94 במאה ה-20. זוהי שנה רגילה, שאורכה 365 ימים. 1 בינואר 1994 לפי הלוח הגרגוריאני מקדים את 1 בינואר לפי הלוח היוליאני ב-13 ימים. כל התאריכים שלהלן הם לפי הלוח הגרגוריאני.

1 במאי

1 במאי הוא היום ה-121 בשנה (122 בשנה מעוברת), בשבוע ה-18 בלוח הגרגוריאני. עד לסיום השנה, נשארו עוד 245 ימים.

29 באפריל

29 באפריל הוא היום ה-119 בשנה (120 בשנה מעוברת), בשבוע ה-18 בלוח הגרגוריאני. עד לסיום השנה, נשארו עוד 246 ימים.

אדולף היטלר

אדולף היטלר (בגרמנית: Adolf Hitler‏; 20 באפריל 1889 – 30 באפריל 1945) היה הקנצלר והפיהרר של גרמניה הנאצית בשנים 1933‏-1945, וכן מנהיג המפלגה הנאצית משנת 1921 ועד להתאבדותו בפיהררבונקר בברלין.

היטלר חולל את מלחמת העולם השנייה, והיה אחראי להשמדתם השיטתית והמאורגנת של למעלה משישה מיליון יהודים בשואה, על פי תוכנית הפתרון הסופי שהגה וביצע, וכן להשמדת מיליוני אנשים נוספים ולחורבן מדינות רבות באירופה. הפשעים נגד האנושות ופשעי המלחמה שביצע היטלר היוו ביטוי לנאציזם, האידאולוגיה הגזענית והאנטישמית הקיצונית של היטלר, המשתקפת בין היתר בספרו "מיין קאמפף".

בעת מלחמת העולם הראשונה שירת היטלר בצבא הגרמני כחייל, ועם סיום המלחמה המשיך לשרת כסוכן סמוי העוקב אחר פעילויות מרקסיסטיות. כסוכן הזדמן לאספה של "מפלגת הפועלים הגרמנית", מפלגה זעירה שרעיונותיה מצאו חן בעיניו. על ידי כשרונו הרטורי הפך בהמשך ליושב הראש שלה, לאחר שהיא הפכה למפלגה הנאצית. לאחר שריצה שמונה חודשים במאסר בגין הפוטש במרתף הבירה, מצא היטלר שהמפלגה התפוררה, והוא בנה אותה מחדש, תוך קביעת "עקרון הפיהרר". על רקע המשבר הכלכלי העולמי שפגע קשות ברפובליקה הגרמנית, צברה המפלגה הנאצית כוח ועוצמה, וזו הגיעה לשיאה עם עלייתה לשלטון כשבינואר 1933 מונה היטלר לקנצלר גרמניה, ועם מותו של נשיא גרמניה הינדנבורג הפך לשליטה הבלעדי.

כשליט גרמניה הנהיג היטלר שלטון דיקטטורי, והכין את גרמניה לקראת מלחמה בשאיפה לממש את הסדר החדש. בין היתר הוא סיפח את אוסטריה, השתלט בשלבים על צ'כוסלובקיה לאחר הסכם מינכן, וב-1939 פלש לפולין ובכך פתח במלחמת העולם השנייה. במהלך המלחמה נטבחו בין היתר באופן ג'נוסיידי מיליוני יהודים ולא-יהודים ביזמתו ובהכוונתו של היטלר, ששאף לממש את עקרונות תורת הגזע.

בשיא כוחה, כבשה גרמניה הנאצית את מרבית יבשת אירופה. כשבעלות הברית החלו לגבור עליה ופלשו לשטחה, שלל היטלר כל אפשרות לכניעה, בהתאם לעקרון "ניצחון או חורבן". הוא האשים את הצבא, את האס אס ואת העם הגרמני בתבוסה, והורה על החרבת ארצו עד היסוד. לקראת סיום הקרב על ברלין התאבדו היטלר ובת זוגו אווה בראון בפיהררבונקר.

"רייך אלף השנים" שהיטלר הבטיח לגרמניה – הרייך השלישי – החזיק מעמד 12 שנים בלבד עד כניעת גרמניה הנאצית, והיה אחראי למותם של עשרות מיליוני בני אדם. רבים ברחבי העולם רואים (גם בעקבות משפטי נירנברג) בהיטלר ובהנהגת הרייך כאחראים לביצוע פשעי מלחמה ופשעים נגד האנושות מהקשים ביותר בהיסטוריה האנושית בכלל ובעת החדשה בפרט.

אירוויזיון 1988

תחרות האירוויזיון של 1988, התחרות השלושים ושלוש במספר, נערכה ב-30 באפריל 1988 בדבלין, לאחר ניצחון אירלנד באירוויזיון 1987. מנחי האירוע היו פט קני (Pat Kenny) ומישל רוקה (Michelle Rocca).

הייתה זאת התחרות הראשונה שבשלב קבלת הניקוד הציגו המנחים את הנקודות באנימציה ולא בלוח דיגיטלי עם מספרים ותמונות תלויות.

המדינה המנצחת באירוויזיון 1988 הייתה שווייץ עם השיר "Ne partez pas sans moi" ("אל תעזבו בלעדיי") של הזמרת סלין דיון, שעד אז הייתה מפורסמת רק במדינות דוברות צרפתית. דיון ניצחה כשזכתה ב-137 נקודות.

במקום השני זכתה בריטניה עם השיר "Go" ("לכי") של סקוט פיצג'רלד (Scott Fitzgerald), שזכה בנקודה אחת בלבד פחות מהמקום הראשון (136 נקודות). במקום השלישי, בהפרש ניכר מקודמותיה עם 92 נקודות, זכתה דנמרק עם השיר "Ka' du se hva' jeg sa'" ("אתה יכול לראות את מה שאני רואה?") של Hot Eyes.

את מדינת ישראל ייצגה ירדנה ארזי עם השיר "בן אדם", וזכתה במקום השביעי עם 85 נקודות. את השיר כתב אהוד מנור והלחין בוריס דימיטשטיין.

אירוויזיון 1994

אירוויזיון 1994 הייתה תחרות האירוויזיון ה-39 והיא נערכה ב-30 באפריל 1994 באירלנד. המנצחת בתחרות הייתה אירלנד, שהפכה למדינה הראשונה בתולדות התחרות והיחידה עד כה שזכתה בפעם השלישית ברציפות. הייתה זאת גם הזכייה השישית של אירלנד בתחרות מתוך שבע זכיות שיש לאירלנד עד היום.

אירוויזיון 1994 היה האחרון, נכון לשנת 2019, בו זכתה המדינה המארחת.

השיר הזוכה, Rock'n Roll Kids, היה השיר הראשון בתולדות האירוויזיון שזכה ללא ליווי תזמורתי (עד אירוויזיון 1998 היו משתמשים בתזמורת). מבצעיו, פול הרינגטון וצ'ארלי מקגטיגן, שרו וניגנו על הבמה בפסנתר ובגיטרה בלבד. הם זכו לקבל 8 פעמים דוז פואה (12 נקודות) ו-8 פעמים 10 נקודות.

באירוויזיון הזה הופיעו לראשונה שבע מדינות ממזרח אירופה. שתיים מהן הגיעו להישגים יוצאי דופן: פולין סיימה במקום השני ובכך שברה את שיאיהן של דנמרק מאירוויזיון 1957, נורווגיה מאירוויזיון 1960 וישראל מאירוויזיון 1973 (המיקום הכי גבוה בהופעה ראשונה באירוויזיון, דנמרק זכתה במקום השלישי ונורווגיה וישראל הגיעו למקום הרביעי) והונגריה שסיימה במקום הרביעי. מדינות נוספות שהופיעו לראשונה באירוויזיון היו: רוסיה (מקום תשיעי), סלובקיה (מקום 19), רומניה (מקום 21), אסטוניה (מקום 24) וליטא (מקום 25 ואחרון עם אפס נקודות).

בעת ההפסקה שבין הופעת השירים ובין ההצבעה הופיעה להקת מחול בסגנון אירי בשם "ריברדאנס", אשר זכתה אחר כך להכרה בינלאומית.

ישראל לא השתתפה בתחרות באותה שנה. לפי אירוויזיון 1993 הוחלט כי שש המדינות שיסימו בששת המקומות האחרונים באירוויזיון 1993 לא ישתתפו באירוויזיון 1994, וזאת כדי לפנות מקום למדינות מזרח אירופה החדשות שביקשו להשתתף באירוויזיון, וכדי למנוע מצב בו מספר המדינות המשתתפות יגיע ל-30 מדינות. ישראל סיימה באירוויזיון 1993 במקום ה-24 והלפני האחרון, ולכן נעדרה מאירוויזיון 1994. קפריסין הייתה אמורה לא להשתתף גם היא אך בעקבות פרישתה של איטליה, היא השתתפה.

אפריל

אפריל (מלטינית Aprilis, ההגייה העברית נגזרת מהשפה הגרמנית) הוא החודש הרביעי בלוח השנה הגרגוריאני.

שמו של חודש זה נובע, לפי המסורת האטימולוגית, מהמילה הלטינית aperire, אפֶּרירֶה, שפירושה "לפתוח". אחת ההשערות הרווחות היא שחודש זה היה חודש פתיחת ניצני האביב ברומא. השערה אחרת למקור השם מתייחסת לשמה של אלת האהבה היוונית אפרודיטה, שחודש אפריל הוא החודש המקודש לה.

מדי שנה, חודש אפריל מתחיל בדיוק באותו יום בשבוע, שבו מתחיל חודש יולי.

אפריל הוא אביבי בחצי הכדור הצפוני, ואילו בדרומי הוא סתווי.

בחודש אפריל יש 30 ימים.

הכנסת העשרים ואחת

הכנסת העשרים ואחת נבחרה בבחירות לכנסת העשרים ואחת שהתקיימו ב-9 באפריל 2019 (ד' בניסן ה'תשע"ט), לאחר שהוקדמו בכחצי שנה ממועד הבחירות המקורי (5 בנובמבר 2019); ישיבת הפתיחה והשבעת חברי הכנסת נערכה ב-30 באפריל 2019, לאחר שנדחתה עקב חג הפסח וחג הפסחא בתאריכו הנוצרי אורתודוקסי.

נשיא המדינה ראובן ריבלין העניק את המנדט לנסות להקים ממשלה לחבר הכנסת וראש הממשלה המכהן בנימין נתניהו. במשא ומתן לגיבוש קואליציה היוותה הצעת חוק להסדרת גיוס בני ישיבות סלע מחלוקת בין ישראל ביתנו לליכוד ולמפלגות החרדיות. ב-30 במאי 2019 פקעה ההארכה שקיבל נתניהו מהנשיא להקמת הממשלה. אולם, נמנעה מהנשיא האפשרות להטיל את המנדט להרכבת ממשלה על חבר כנסת אחר, כיוון שעם פקיעת המנדט שקיבל נתניהו, אישרה הכנסת את החוק לפיזורה, וקביעת מועד לבחירות לכנסת העשרים ושתיים. בשל כך ממשלת המעבר מסוף הכנסת העשרים המשיכה לכהן לאורך כל הכנסת העשרים ואחת.

בכנסת זו לא היו קואליציה ואופוזיציה ולכן לא מונו התפקידים הנגזרים מכך.

כהונת הכנסת העשרים ואחת נמשכה חמישה חודשים בלבד – הכהונה הקצרה ביותר בדברי ימי הכנסת. כמו כן, זו הכנסת היחידה שֶעד ההצבעה על פיזורה חוקקה חוק אחד בלבד – החוק על עצם פיזורה.

הרכבל לכותל

הרכבל לכותל הוא מיזם שעיריית ירושלים מתכננת לבנות באגן העיר העתיקה שבירושלים, כדי ליצור מענה תחבורתי לעומסי התנועה הכבדים במקום. הרכבל נמצא בשלבי תכנון מוקדמים. ב-30 באפריל 2013 הכריז ראש העירייה ניר ברקת שהרכבל יתחיל לפעול בעוד שנתיים. ב-28 במאי 2017 אישרה הממשלה את המיזם ובנייתו אמורה להסתיים ב-2021. במאי 2018 אישרה הממשלה תקציב של 200 מיליון ש"ח לפרויקט. הרכבל עשוי לשמש גם כאטרקציה תיירותית באפשרו תצפית מלמעלה על האזור המתויר ביותר בישראל.

יהושע פראוור

פרופ' יהושע פרַאוֶור (כ"ה בחשוון תרע"ח, נובמבר 1917 – ו' באייר תש"ן, 30 באפריל 1990) היה היסטוריון ישראלי חשוב, מגדולי חוקרי ממלכת ירושלים והצלבנים בארץ ישראל. חבר האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים משנת 1960. חתן פרס ישראל במדעי הרוח לשנת תשכ"ט 1969. עסק גם בתרגומם של ספרי-מסעות של נוצרים בארץ ישראל ואף שימש כעורך ראשי של האנציקלופדיה העברית לתקופה מסוימת.

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.