29 במרץ

29 במרץ הוא היום ה88 בשנה (89 בשנה מעוברת), בשבוע ה-13 בלוח הגרגוריאני. עד לסיום השנה, נשארו עוד 277 ימים.

►► מרץ ◄◄

אירועים היסטוריים ביום זה

נולדו

נפטרו

חגים ואירועים החלים ביום זה

1943

שנת 1943 היא השנה ה-43 במאה ה-20. זוהי שנה רגילה, שאורכה 365 ימים. 1 בינואר 1943 לפי הלוח הגרגוריאני מקדים את 1 בינואר לפי הלוח היוליאני ב-13 ימים. כל התאריכים שלהלן הם לפי הלוח הגרגוריאני.

1954

שנת 1954 היא השנה ה-54 במאה ה-20. זוהי שנה רגילה, שאורכה 365 ימים. 1 בינואר 1954 לפי הלוח הגרגוריאני מקדים את 1 בינואר לפי הלוח היוליאני ב-13 ימים. כל התאריכים שלהלן הם לפי הלוח הגרגוריאני.

1956

שנת 1956 היא השנה ה-56 במאה ה-20. זוהי שנה מעוברת, שאורכה 366 ימים. 1 בינואר 1956 לפי הלוח הגרגוריאני מקדים את 1 בינואר לפי הלוח היוליאני ב-13 ימים. כל התאריכים שלהלן הם לפי הלוח הגרגוריאני.

2004

שנת 2004 היא השנה הרביעית במאה ה-21. זוהי שנה מעוברת, שאורכה 366 ימים. 1 בינואר 2004 לפי הלוח הגרגוריאני מקדים את 1 בינואר לפי הלוח היוליאני ב-13 ימים. כל התאריכים שלהלן הם לפי הלוח הגרגוריאני.

28 במרץ

28 במרץ הוא היום ה-87 בשנה (88 בשנה מעוברת) בלוח הגרגוריאני. עד לסיום השנה, נשארו עוד 278 ימים.

30 במרץ

30 במרץ הוא היום ה־89 בשנה (90 בשנה מעוברת), בשבוע ה־13 בלוח הגרגוריאני. עד לסיום השנה, נשארו עוד 275 ימים.

3 בנובמבר

3 בנובמבר הוא היום ה-307 בשנה בלוח הגרגוריאני (308 בשנה מעוברת). עד לסיום השנה נשארו עוד 58 ימים.

AllMovie

AllMovie‏ (לשעבר All Movie Guide) הוא אתר אינטרנט המתמחה בסרטי קולנוע. האתר מכיל בסיס נתונים מקוון של מידע אודות סרטי קולנוע, תוכניות טלוויזיה, שחקני קולנוע ועוד. אתר האינטרנט "AllMovie.com" והמותג לצרכן "AllMovie" הם כיום בבעלות All Media Network.‏האתר עלה לראשונה לרשת האינטרנט בשנת 1998.

אירוויזיון 1960

תחרות האירוויזיון לשנת 1960 (התחרות החמישית במספר) נערכה ב-29 במרץ אותה שנה באולם הפסטיבלים המלכותי שבלונדון, לאחר שנציגי הולנד, שזכתה שנה קודם לכן, סירבו לארח במדינתם את התחרות.

הולנד אירחה את אירוויזיון 1958, לפיכך נציגיה טענו כי אין זה אפשרי מבחינתם לארח את התחרות זמן קצר כל כך לאחר האירוח הקודם.

על כן, העניקה לבריטניה את הכבוד לארח אותה בפעם הראשונה בתולדותיה.

מנחת התחרות בשנה זו הייתה קייטי בויל, אשר הנחתה גם את אירוויזיון 1963, שנערך שלוש שנים לאחר מכן בבריטניה.

בתחרות השתתפו 13 מדינות, מתוכן מדינה חדשה שזו השתתפותה הראשונה אי פעם - נורווגיה.

צרפת, שיוצגה באותה שנה על ידי ז'קלין בואייה, זכתה בפעם השנייה, הפעם עם השיר: "Tom Pillibi" (טום פיליבי).

השיר קיבל 32 נקודות בסך הכל על פי הנוהל:

כל צוות שופטים מכל מדינה הכיל 10 חברים, כל אחד מהם נתבקש להעניק נקודה אחת לשיר המועדף עליו.

למקום השני הגיעה בריטניה המארחת, שיוצגה על ידי בראיין ג'והנסון, עם 25 נקודות.

אירוויזיון 1969

תחרות הזמר של האירוויזיון לשנת 1969 היא ההפקה ה-14 של התחרות מטעם איגוד השידור האירופי. התחרות התקיימה במדריד שבספרד בתאריך 29 במרץ 1969, בהשתתפות 16 מדינות ובהנחיית לאוריטה ולנסואלה. בהשוואה ל-1968 רק אוסטריה לא השתתפה בתחרות.

התחרות הסתיימה בשוויון מרובע בין סלומה מספרד עם השיר "Vivo cantando", לולו מבריטניה עם השיר "Boom Bang a Bang", לני קור מהולנד עם השיר "De troubadour" ופרידה בוקארה מצרפת עם השיר "Un jour, un enfant".

זאת הפעם היחידה בתולדותיה בה אירחה ספרד את התחרות.

אלברט הול

אלברט הול (באנגלית: Royal Albert Hall of Arts and Sciences, תרגום: אולם אלברט המלכותי לאמנויות ולמדעים) הוא אולם מופעים המוקדש לזכר בעלה של המלכה ויקטוריה - הנסיך אלברט סקס קובורג גות'ה. האולם נמצא בדרום קנזינגטון במרכז לונדון שבאנגליה. מולו, בגני קנזינגטון, נמצאת אנדרטת אלברט, גם היא לזכרו של הנסיך.

מאז שנפתח האולם ב-29 במרץ 1871 הופיעו בו גדולי האמנים, השחקנים, הקומיקאים, הרקדנים, הזמרים וכן קרקס השמש. באולם נערכו גם אירועי ספורט כגון תחרויות היאבקות, סומו ואף משחקי טניס.

האולם הוא אליפטי בצורתו. רוחבו 81 מטרים, אורכו 71 מטרים וגובהו 41 מטרים. האולם תוכנן להכיל עד 8,000 צופים ואף הצליחו להכניס לאולם כ־9,000 צופים. אולם כיום, על פי נוהלי הבטיחות המודרניים, יש איסור להכניס יותר מ-5,544 צופים, כולל בעמידה בגלריה. לאולם כיפה גדולה ומצידו החיצוני נמצא עיטור טרקוטה המתאר את "ניצחון האמנויות והמדעים" שהאולם מוקדש להם.

המדינות הבלטיות

המדינות הבלטיות הן שלוש מדינות השוכנות לחופו של הים הבלטי: ליטא, לטביה ואסטוניה. יש מדינות נוספות השוכנות לחופי הים הבלטי, אך השם "המדינות הבלטיות" ייחודי למדינות אלה בלבד. לפני מלחמת העולם השנייה התייחסה ברית המועצות אל פינלנד כאל המדינה הבלטית הרביעית.

במאה ה-19 היו המדינות הבלטיות חלק מהאימפריה הרוסית. בשנת 1918, בתום מלחמת העולם הראשונה, זכו שלוש המדינות בעצמאות. בשנת 1940, בהתאם לפרוטוקולים הסודיים של הסכם ריבנטרופ מולוטוב, שנחתם ב-23 באוגוסט 1939 בין גרמניה הנאצית לבין ברית המועצות, סיפחה ברית המועצות את המדינות הבלטיות וחלק משטחה של פינלנד. בשנת 1941 כבשה גרמניה את המדינות הללו, ובשנת 1944 הן חזרו לשליטתה של ברית המועצות, והפכו ל"רפובליקות סוציאליסטיות סובייטיות" במסגרתה. באוגוסט 1991, חודשים אחדים לפני קריסתה של ברית המועצות, הכריזה כל אחת מהמדינות הבלטיות על חידוש עצמאותה, והן הוכרו על ידי ברית המועצות ומדינות המערב.

בשנת 2002 החלו המדינות הבלטיות לפעול להגשמת תוכניתן להצטרף למערב אירופה. ב-29 במרץ 2004 התקבלו המדינות הבלטיות כחברות בנאט"ו, וב-1 במאי 2004 הן התקבלו כחברות באיחוד האירופי. בשנת 2007 הצטרפו המדינות הבלטיות לאמנת שנגן ובכך בוטלה למעשה ביקורת הדרכונים במעברי הגבולות של המדינות הבלטיות עם שאר המדינות החתומות על אמנת שנגן.

מבצע חומת מגן

מִבְצָע חוֹמַת מָגֵן (29 במרץ 2002 - 10 במאי 2002) היה מבצע רחב היקף של צה"ל ושירות הביטחון הכללי בשטחי יהודה ושומרון, שהתרחש בעקבות הפיגוע במלון פארק בנתניה, בו נרצחו 30 אזרחים ישראלים. מטרתו העיקרית הייתה לפגוע בתשתיות הטרור הפלסטיני ולעצור את גל הפיגועים, שהתעצם במסגרת האינתיפאדה השנייה. בפועל, הצליח צה"ל להגיע להישג חסר תקדים, שבסופו מיגר את הטרור באופן משמעותי, והרס את רוב התשתית הארגונית של הרשות הפלסטינית ביו"ש. המבצע היה נקודת המפנה באינתיפאדה השנייה, נקודה שלאחריה פחתו מאוד פיגועי הטרור, כמו גם מספר האבדות בישראל.

מבצע זה היה המבצע הצבאי הגדול ביותר מאז מלחמת לבנון הראשונה, ובמסגרתו הופעלו 5 אוגדות במקביל, וגויסו 20,000 חיילי מילואים. במהלך המבצע השתלט צה"ל על כל העיירות והערים הפלסטיניות ביהודה ושומרון (למעט אזור חברון), אך פעילות מקבילה לא הופעלה ברצועת עזה.

השם "חומת מגן" נבחר על ידי אלוף-משנה גל הירש, מתכנן המבצע, על פי מילות פזמון השיר "בין גבולות", של המשורר חיים חפר.

מיכאל הנדלזלץ

מיכאל הַנְדֶלְזַלְץ (נולד ב-26 במרץ 1950) הוא עיתונאי, מבקר תיאטרון, מתרגם ועורך ישראלי, הכותב דרך קבע בעיתון "הארץ". החל משנת 2015 הוא בעל טור יומי במסגרת מיזם 929 - תנ"ך ביחד.

נשיא ארגנטינה

נשיא רפובליקת ארגנטינה (בספרדית: Presidente de la República Argentina; רשמית, נשיא האומה ארגנטינאית - Presidente de la Nación Argentina) הוא ראש המדינה של ארגנטינה, ראש הרשות המבצעת והמפקד העליון של הכוחות המזוינים של ארגנטינה. הנשיא ממנה את סגנו ואת שרי ממשלתו וזו המשרה הפוליטית הבכירה במערכת הפוליטית במדינה.

מאז 10 בדצמבר 2015, נשיא ארגנטינה הוא מאוריסיו מאקרי.

פרס אוסקר

פרסי האקדמיה (באנגלית: Academy Awards; ידוע גם כפרסי האוסקר, באנגלית: The Oscars) הוא פרס המוענק על ידי האקדמיה האמריקאית לקולנוע ונחשב לפרס היוקרתי ביותר בעולם בתחום הקולנוע.

הטקס נערך בלוס אנג'לס ומאז 2002 מתקיים בתיאטרון דולבי (לשעבר תיאטרון קודאק). הטקס משודר ברשת ABC משנת 1976.

האקדמיה לקולנוע נוסדה ב-11 במאי 1927, ומונה בערך 6,000 אנשים (בהצבעה בשנת 2012 הייתה זכות הצבעה ל-5,783 אנשים). טקס האוסקר הראשון נערך ב-16 במאי 1929. עם מנחי הטקס בעבר נמנים בוב הופ (18 טקסים), בילי קריסטל (תשעה טקסים), ג'וני קרסון (חמישה טקסים) ווופי גולדברג (ארבעה טקסים).

באוגוסט 2018, האקדמיה הכריזה על הוספת קטגוריה חדשה לטקס פרסי האוסקר ב-24 בפברואר 2019: הסרט הפופולרי הטוב ביותר. הקטגוריה נגנזה לבסוף, ולא תוענק בטקס של 2019.

קרים קרימוב

קרים קרימוב (באזרית: Kərim Abbas Əli oğlu Kərimov, ברוסית: Керим Алиевич Керимов; ‏14 בנובמבר 1917 - 29 במרץ 2003), מדען טילים סובייטי, ממייסדי תעשיית החלל הסובייטית ובמשך שנים איש מרכזי בתוכנית החלל הסובייטית. חרף תפקידו החשוב, זהותו נשמרה בסוד מפני הציבור במשך רוב הקריירה שלו. הוא היה אחד מאדריכלי שרשרת ההצלחות הסובייטיות שהדהימו את העולם מתחילת שנות השישים של המאה ה-20 - משיגור האדם הראשון לחלל, יורי גגארין, ועד לתחנת החלל מיר ששוגרה ב-1986.

קרים קרימוב נולד ב-14 בנובמבר 1917 למשפחה של מהנדס-טכנולוג בבאקו שבאזרבייג'ן. לאחר שסיים את לימודיו ב-1942 במכון התעשייתי אזרבייג'ן, המשיך קרימוב את לימודיו באקדמית חיל התותחנים דזרזינסקי, שם תכנן ופיתח מערכות טילים.

כמומחה בטכנולוגיית טילים, עבד קרימוב במלחמת העולם השנייה בבדיקת ובקבלת משגרי טילי הקטיושה המפורסמים. על עבודתו זכה באות הכוכב האדום. קרים קרימוב היה מעורב באירונאוטיקה הסובייטית מראשיתה. לאחר מלחמת העולם השנייה עבד קרימוב על תוכנית סובייטית לפיתוח טיל בליסטי בין יבשתי, וב-1960 הועלה לתפקיד ראש הדירקטוריון השלישי של הדירקטוריון המרכזי של טילים (GURVO) של משרד ההגנה הסובייטי שפיקח על שיגורי ניסוי סודיים. ביחד עם מומחי טילים נוספים, נשלח קרימוב לגרמניה ב-1946 במטרה לאסוף מידע אודות הטיל הגרמני V-2.

ב-1964 הפך קרימוב לראש הדירקטוריון המרכזי של כוחות החלל (TsUKOS) של משרד ההגנה ההגנה הסובייטי. בעקבות מותו של סרגיי קורוליוב ב-1966 מונה קרימוב ליושב ראש הסמכת המדינה על טיסות מאוישות ועמד בראש רשות זו במשך 25 שנה (1966–1991). הוא פיקח על כל שלב בפיתוח ובהפעלה של חלליות מאוישות וחלליות מחקר בלתי מאוישות.

כדוגמת חלוצי חלל סובייטים אחרים, סירבו הרשויות הסובייטיות במשך שנים לחשוף את זהותו של קרימוב לציבור. בשיגורי חלל ששודרו בטלוויזיה התמקדו המצלמות תמיד בקוסמונאוטים ולא באיש שלו דיווחו הקוסמונאוטים על נכונותם לבצע את המשימה. היות שקרימוב היה "גנרל עלום", הוא תמיד נחבא מצילומי המצלמות, ורק קולו שודר. שמו נותר חשאי עד תקופת ה"גלאסנוסט" בברית המועצות, וב-1987 הוא נזכר לראשונה בעיתון פראבדה.

לאחר פרישתו ב-1991 היה קרימוב יועץ עבור מרכז הבקרה הראשי של טיסות לחלל של סוכנות החלל הרוסית, וכתב את ההיסטוריה של תוכנית החלל הסובייטית ב"הדרך לחלל".

על תרומותיו לקידום התוכנית החלל הוא זכה פעמיים בפרס ברית המועצות ובפרס לנין

קרימוב מת ב-29 במרץ 2003 במוסקבה.

רוברט פלקון סקוט

סר רוברט פלקון סקוט (באנגלית: Robert Falcon Scott;‏ 6 ביוני 1868 - 29 במרץ 1912) היה קצין אנגלי בצי המלכותי ומגלה ארצות ביבשת אנטארקטיקה. במה שנחשב בתחילת המאה ה-20 כעידן ההרואי של חקר אנטארקטיקה, הגיע סקוט ומשלחת טרה נובה שני, אחרי הנורווגי רואלד אמונדסן שהקדים אותו ב-33 ימים. בדרכו חזרה מהקוטב הדרומי לבסיס האם, נספה סקוט יחד עם ארבעת חבריו למסע. סקוט הוא ממגלי הארצות המפורסמים של יבשת אנטארקטיקה, ונחשב, בעיקר בבריטניה, כגיבור טראגי של המסעות ההרואיים לכיבוש הקוטב.

תקן בינלאומי למזהי שמות

תקן בינלאומי למזהי שמות (אנגלית: International Standard Name Identifier; בראשי תיבות ISNI) הוא מזהה שנוצר עבור דמויות ציבוריות בתחום המדיה כדוגמת ספרות, יצירה טלוויזיונית, ומאמרי עיתונות. המזהה מורכב מ-16 ספרות המוצגות לעיתים בארבעה מקטעים.

התקן פותח על ידי ארגון התקינה הבינלאומי (ISO) תחת טיוטת תקן בינלאומי 27729. התקן הסופי פורסם ב-15 במרץ 2012. הוועדה הטכנית ה-46 של ISO, ועדת משנה 9 (TC 46/SC 9) היא האחראית לפיתוחו.

ISNI יכול לשמש להבדלה בין שמות שעלולים לראותם כזהים, ולקשר בין מידע הנוגע לשמות, ומשמש בכל קבוצות המדיה.

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.