235

שנת 235 היא השנה ה-35 במאה ה-3. זוהי שנה רגילה, שאורכה 365 ימים. באותה תקופה הלוח הגרגוריאני עוד לא היה קיים, ולכן שנה זו קיימת בלוח היוליאני בלבד. ספירת הנוצרים, המקובלת כיום, החלה בשנת 525, ולכן המספר הסודר של שנת 235 ניתן לה בדיעבד.

כל התאריכים שלהלן הם לפי הלוח היוליאני.

235
מאות: המאה ה-2 • המאה ה-3 • המאה ה-4
עשורים: 220-229 • 230-239 • 240-249
שנים: < • 233 • 234 • 235 • 236 • 237 • >
235 בלוחות שנה שונים
הלוח היוליאני 235
CCXXXV
הלוח העברי ג'תתקצ"ה - ג'תתקצ"ו
הלוח הסיני 2931 – 2932
甲寅 – 乙卯
2932 היא שנת הארנבת
הלוח האתיופי 227 – 228
הלוח הפרסי 387 BP – 386 BP
הלוח המוסלמי 399 BH –398 BH

אירועים

נפטרו

לוח שנה

►► 235 ◄◄
ג'תתקצ"ה - ג'תתקצ"ו

להלן לוח שנה יוליאני.
הלוח העברי לפני שנת ד'קי"ט (359), נקבע על פי הראייה, ומכיוון שלא הייתה אז שיטה קבועה - לא מוצג כאן לוח עברי.

   א   ב   ג    ד   ה   ו    ש   א   ב   ג    ד   ה   ו    ש   א   ב   ג    ד   ה   ו    ש   א   ב   ג    ד   ה   ו    ש   א   ב   ג    ד   ה   ו    ש   א   ב 
ינואר








10 
11 
12 
13 
14 
15 
16 
17 
18 
19 
20 
21 
22 
23 
24 
25 
26 
27 
28 
29 
30 
31 
פברואר








10 
11 
12 
13 
14 
15 
16 
17 
18 
19 
20 
21 
22 
23 
24 
25 
26 
27 
28 
מרץ








10 
11 
12 
13 
14 
15 
16 
17 
18 
19 
20 
21 
22 
23 
24 
25 
26 
27 
28 
29 
30 
31 
אפריל








10 
11 
12 
13 
14 
15 
16 
17 
18 
19 
20 
21 
22 
23 
24 
25 
26 
27 
28 
29 
30 
מאי








10 
11 
12 
13 
14 
15 
16 
17 
18 
19 
20 
21 
22 
23 
24 
25 
26 
27 
28 
29 
30 
31 
יוני








10 
11 
12 
13 
14 
15 
16 
17 
18 
19 
20 
21 
22 
23 
24 
25 
26 
27 
28 
29 
30 
יולי








10 
11 
12 
13 
14 
15 
16 
17 
18 
19 
20 
21 
22 
23 
24 
25 
26 
27 
28 
29 
30 
31 
אוגוסט








10 
11 
12 
13 
14 
15 
16 
17 
18 
19 
20 
21 
22 
23 
24 
25 
26 
27 
28 
29 
30 
31 
ספטמבר








10 
11 
12 
13 
14 
15 
16 
17 
18 
19 
20 
21 
22 
23 
24 
25 
26 
27 
28 
29 
30 
אוקטובר








10 
11 
12 
13 
14 
15 
16 
17 
18 
19 
20 
21 
22 
23 
24 
25 
26 
27 
28 
29 
30 
31 
נובמבר








10 
11 
12 
13 
14 
15 
16 
17 
18 
19 
20 
21 
22 
23 
24 
25 
26 
27 
28 
29 
30 
דצמבר








10 
11 
12 
13 
14 
15 
16 
17 
18 
19 
20 
21 
22 
23 
24 
25 
26 
27 
28 
29 
30 
31 

ראו גם

  • ילידי 235‎
  • נפטרים ב-235‎
10 במאי

10 במאי הוא היום ה-130 בשנה (131 בשנה מעוברת), בשבוע ה-19 בלוח הגרגוריאני. עד לסיום השנה, נשארו עוד 235 ימים.

22 באוגוסט

22 באוגוסט הוא היום ה-234 בשנה בלוח הגרגוריאני (235 בשנה מעוברת). עד לסיום השנה נשארו עוד 131 ימים.

230-239 לפנה"ס

שימו לב: ערך זה מכיל אירועים מן השנים 239 - 230 לפנה"ס

23 באוגוסט

23 באוגוסט הוא היום ה-235 בשנה בלוח הגרגוריאני (236 בשנה מעוברת). עד לסיום השנה נשארו עוד 130 ימים.

אורניום

אוּרַנְיוּם (Uranium) הוא יסוד כימי רדיואקטיבי מסדרת האקטינידים, שסמלו הכימי U ומספרו האטומי 92.

האיזוטופ אורניום-235 הנמצא בטבע בריכוז של 0.71%, הוא חומר בקיע, אשר בריכוז רב מספיק יכול לקיים תגובת שרשרת גרעינית. משום כך, משתמשים באורניום המועשר באיזוטופ זה בכורים גרעיניים ובנשק גרעיני. שאריות העשרת האורניום לתעשייה הגרעינית, ולעיתים חלק מן הפסולת הנוצרת בכורים גרעיניים נקראים אורניום מדולדל. גם האיזוטופ המלאכותי אורניום-233, המתקבל מתוריום, הוא חומר בקיע, ומשמש לעיתים בנשק גרעיני.

אורניום-235

אורניום-235 הוא איזוטופ של אורניום המכיל 235 נוקלאונים (92 פרוטונים ו-143 נייטרונים). הוא מהווה כ 0.72% מסך המסה של האורניום הטבעי המצוי במחצבים על פני כדור הארץ, ובכך הוא איזוטופ האורניום השני בשכיחותו לאחר אורניום-238.

למרות נדירותו היחסית, 235U הוא האיזוטופ החשוב ביותר בתעשייה הגרעינית, שכן בניגוד ל-238U הוא חומר בקיע: חומר שגרעינו יכול לעבור ביקוע גרעיני מאולץ כתוצאה מפגיעת נייטרון ובכך לאתחל תגובת שרשרת גרעינית. האנרגיה הרבה המשתחררת בתהליך היא ההופכת אותו לדלק בכורים גרעיניים ולמרכיב חיוני בפצצות גרעיניות. גם לשחרור הנייטרונים תפקיד חשוב בכורים גרעיניים המשמשים לייצור פלוטוניום.

יחד עם 239Pu ו-235U, 233U הוא אחד משלושת החומרים הבקיעים היחידים בשימוש, והיחידי המצוי באופן טבעי בכדור הארץ.

השיעור הנמוך של 235U באורניום טבעי אינו מאפשר שימוש באורניום טבעי לצורך הפקת אנרגיה גרעינית. לשם כך יש לבצע תהליך ארוך, יקר ומורכב של העשרת אורניום, המעלה את ריכוז ה-235U באופן מלאכותי.

המסה של 235U במצב היסוד היא 235.0439299u, והספין של הגרעין הוא 7/2.

אלכסנדר סוורוס

אֲלֶכְּסַנְדֶּר סֶוֶורוּס (בלטינית: Severus Alexander‏; 1 באוקטובר 208 - מרץ 235) כיהן כקיסר רומא בין השנים 222 ל-235. ידוע גם כמַרְקוּס אוֹרֶלְיוּס סֶוֶורוּס אֲלֶכְּסַנְדֶּר אוגוסטוס.

Marcus Aurelius Severus Alexander Augustus

ביקוע גרעיני

ביקוע גרעיני (באנגלית: Nuclear fission) הוא תגובה פיזיקלית שבה גרעין אטום מתפצל לגרעינים קטנים יותר תוך פליטה של נייטרונים. תופעה זו מתרחשת בגרעינים של יסודות כבדים ומלווה בשחרור של אנרגיה רבה, הנפלטת בצורת אנרגיה קינטית של תוצרי הביקוע וקרני גמא.

הביקוע הגרעיני, או, ליתר דיוק, תגובת שרשרת של ביקוע גרעיני, הוא הבסיס לפעולתם של כור גרעיני, שבו הביקוע הגרעיני נעשה בצורה איטית ומבוקרת, ושל פצצת אטום, שבה הביקוע הגרעיני נעשה בצורה מהירה ביותר. פצצות מסוג זה הוטלו על הירושימה ועל נגסאקי בשלהי מלחמת העולם השנייה על ידי ארצות הברית.

דיו קסיוס

דִּיוֹ קָסְיוּס קוֹקֵיָאנוּס (גם: קסיוס דיו, בלטינית: Cassius Dio Cocceianus, ביוונית: Δίων Κάσσιος Κοκκηϊανός, דיון קסיוס; 163 או 164 - אחרי שנת 229 לספירה) היה היסטוריון ומגיסטראט רומי ממוצא יווני.

ה'תשנ"ה

ה'תשנ"ה (5755) ובקיצור תשנ"ה –

היא שנה עברית אשר החלה ביום א' בתשרי, אור ל-6 בספטמבר 1994, והסתיימה ביום כ"ט באלול, 24 בספטמבר 1995.המולד של תשרי חל ביום שלישי, 0 שעות ו-235 חלקים. לפיכך זו שנה מסוג גכז, היא מעוברת, ואורכה 384 ימים.זו שנה ראשונה לשמיטה, ושנת 17 במחזור העיבור ה-303. תקופת ניסן שבשנה זו היא תחילת שנת 15 במחזור השמש ה-206.שנה זו היא שנת 1,926 לחורבן הבית, ושנת 2,306 לשטרות.

מדינת ישראל חגגה ביום העצמאות ה'תשנ"ה 47 שנות עצמאות.

האימפריה הרומית

האימפריה הרומית או הקיסרות הרומית (בלטינית: Imperium Romanum) הייתה מדינה רומית שהתקיימה באגן הים התיכון מימי אוגוסטוס (המאה ה-1 לפני הספירה) ועד נפילתה בשנת 476 לספירה. האימפריה הרומית נוצרה כתוצאה מהחלפת השלטון הרפובליקני ברומא העתיקה, והיא היוותה את השלב השלישי והאחרון בהתפתחות הציוויליזציה של רומא העתיקה; קדמו לה הרפובליקה הרומית (509 לפנה"ס - המאה ה-1 לפנה"ס) והמלוכה הרומית (המאה ה-8 לפנה"ס - 509 לפנה"ס). האימפריה הרומית התאפיינה בצורת ממשל אוטוקרטית ובשטחים רחבי הידיים אותם כבשה באירופה, בצפון אפריקה ובמזרח התיכון.

ישנם כמה אירועים המקובלים על ההיסטוריונים כנקודת המפתח למעבר בין הרפובליקה לקיסרות, בהם: מינויו של יוליוס קיסר לדיקטטור בשנת 44 לפנה"ס, קרב אקטיום (2 בספטמבר 31 לפנה"ס), והחלטת הסנאט להעניק לאוקטביאנוס את תואר הכבוד אוגוסטוס (ב-4 בינואר 27 לפנה"ס).

את התפשטותה החלה רומא העתיקה עוד בימי הרפובליקה, אך היא הגיעה לשיאה בימיו של הקיסר טראיאנוס, כאשר חלשה על שטח של כמעט 6 מיליון קמ"ר. בימי שלטונו של הקיסר הבא, הדריאנוס, נוהגים רבים לראות את ימי שיא עצמתה ושגשוגה התרבותי של האימפריה. מורשתה של האימפריה הרומית ניכרת בשפה, דת, ארכיטקטורה, פילוסופיה, משפטים והממשל באומות רבות ברחבי העולם עד עצם היום הזה.

לקראת אמצע המאה השלישית נקלעה האימפריה הרומית למשבר קשה עקב אי יציבות שלטונית, איומים צבאיים מחוץ לאימפריה וקשיים כלכליים. בסוף המאה הצליח הקיסר דיוקלטיאנוס לייצב את האימפריה, אך שיטת השלטון שהנהיג ב-293, הטטרארכיה, שחילקה את הנהגת האימפריה בין ארבעה שליטים שותפים, רמזה כבר על התפרקותה העתידית של האימפריה. ב-324 איחד הקיסר קונסטנטינוס שוב את האימפריה תחת שלטון של קיסר יחיד. הוא אף העביר את בירת האימפריה מרומא לקונסטנטינופוליס (ביזנטיון) שבפתח מיצר הבוספורוס. ב-395 הוריש הקיסר תיאודוסיוס הראשון את האימפריה לשני בניו, שקיבלו כל אחד מחצית האימפריה. כך נוצרו שתי ישויות: האימפריה הרומית המערבית שבירתה רומא, והאימפריה הרומית המזרחית שבירתה קונסטנטינופול.

הקיסרות הרומית המערבית התפוררה בהדרגה בלחץ פלישות העמים הברבריים, ורומא איבדה את שליטתה על רוב שטחיה. בשנת 476, כאשר הקיסר האחרון רומולוס אוגוסטולוס הודח על ידי אודואקר, היא חדלה להתקיים. הקיסרות הרומית המזרחית, או כפי שהיא מכונה בפי היסטוריונים מודרניים, הקיסרות הביזנטית, התקיימה עד לשנת 1453 עם כיבוש קונסטנטינופול על ידי האימפריה העות'מאנית בהנהגתו של מהמט השני. עם מותו של הקיסר הביזנטי האחרון, קונסטנטינוס האחד עשר, בקרב על העיר חדלה להתקיים גם הקיסרות הרומית המזרחית.

המאה ה-3

המאה ה-3 היא התקופה שהחלה בשנת 201 והסתיימה בשנת 300. היא המאה השלישית של המילניום הראשון. במהלך המאה התרחשו מספר אירועים מדיניים הראויים לציון:

שקיעת האימפריה הרומית (משבר המאה השלישית): האימפריה מאוימת על ידי שבטים גרמאניים. שרי צבא באזורי הגבול מוכרזים על ידי יחידותיהם כקיסרים (תקופה המכונה גם תקופת שלושים הרודנים ברומי). לאחר הירצחו של טרבוניאנוס גלוס בידי כוחותיו באוגוסט 253 באזור מואסיה, הפך איימליאנוס לקיסר, אך זה שלט רק כשלושה חודשים עד שנרצח גם הוא בידי כוחותיו, אשר מינו את גליאנוס ואביו ולריאנוס לקיסרי רומא

הגותים פולשים לאסיה הקטנה (בניגוד להסכם שלהם עם הרומאים); האלמאנים כובשים את ביריקיאנה, מבצר גבול באזור דרום בוואריה של ימינו

תקופת שלוש הממלכות בסין: בצ'נגדו נרצח המפקד הבכיר של כוחות ממלכת שו; מפקד כוחות שושלת וו מוצא להורג עם כל בני משפחתו לאחר הפסד קשה של הלה לממלכת ואי

ילד קטן

"ילד קטן" (באנגלית: Little Boy) הוא שם הקוד שניתן לפצצה הגרעינית שפותחה במסגרת פרויקט מנהטן והוטלה על הירושימה ב-6 באוגוסט 1945 על ידי מטוס חיל האוויר האמריקאי מסוג B-29 "אנולה גיי".

הפיצוץ הגרעיני שנגרם על ידי "ילד קטן" היה השני בהיסטוריה, לאחר הפיצוץ שהתרחש בניסוי טריניטי, אך הייתה זו הפעם הראשונה בה נעשה שימוש מלחמתי בנשק גרעיני. הפעם השנייה והאחרונה אירעה שלושה ימים לאחר מכן עם הטלת הפצצה "איש שמן" (אנגלית: "Fat Man") על העיר נגסאקי. השימוש בשתי פצצות אלו היה אחד הגורמים המרכזיים לכניעת יפן ולסיום מלחמת העולם השנייה.

הפצצה "ילד קטן" התבססה על ביקוע גרעיני של אורניום-235, בניגוד ל"איש שמן" ולמתקן שפוצץ ב"ניסוי טריניטי", שהתבססו על ביקוע של פלוטוניום-239. ליבת הפצצה הכילה 64 ק"ג של אורניום מועשר בשיעור ממוצע של 80%. עוצמת הפיצוץ מוערכת ב-13 עד 16 קילוטון TNT, וכתוצאה ממנו ומתופעות הלוואי שנגרמו אחריו נהרגו למעלה מ-140,000 בני אדם.

משבר המאה ה-3

משבר המאה ה-3, הידוע גם בשמות האנרכיה הצבאית והמשבר האימפריאלי, (235–284) הוא תקופה בהיסטוריה של האימפריה הרומית שבמהלכה האימפריה כמעט קרסה תחת שילוב של לחצים, בהם פלישה, מלחמת אזרחים, מגפה ומשבר כלכלי.

המשבר החל עם ההתנקשות בחייו של הקיסר אלכסנדר סוורוס על ידי חייליו בשנת 235. ההתנקשות פתחה תקופה בת חמישים שנה, שבה עשרים ושישה אנשים התקבלו באופן רשמי על ידי הסנאט הרומי כקיסרים, ובכך הפכו לקיסרים לגיטמיים. רובם היו מצביאים בולטים בצבא הרומי.

בשיאו של המשבר, בשנת 268, האימפריה הייתה מחולקת לשלוש מדינות מתחרות: האימפריה הגאלית, הכוללת את הפרובינקיות של גאליה, בריטניה ולתקופה קצרה גם היספניה; האימפריה התדמורית, הכוללת את הפרובינקיות המזרחיות: סוריה פלשתינה ומצרים; והאימפריה הרומית העצמאית במרכז איטליה, בין שתי האימפריות האחרות. מאוחר יותר, אורליאנוס (270–275) איחד מחדש את האימפריה. המשבר הסתיים עם עלייתו של דיוקלטיאנוס והרפורמות שביצע בשנת 284.

המשבר הביא לשינויים עמוקים במוסדות האימפריה, בחברה, בחיים הכלכליים, ובסופו של דבר, בדת. התקופה נתפסת, בעיני רוב ההיסטוריונים, כתקופת המעבר בין העת העתיקה הקלאסית, לבין שלהי העת העתיקה.

קיסרי רומא

הקיסרות הרומית או האימפריה הרומית (בלטינית: Imperium Romanum) הייתה מדינה רומית שהתקיימה באגן הים התיכון מימיו של אוגוסטוס (המאה ה-1 לפני הספירה) ועד נפילתה בשנת 476 לספירה. הקיסרות הרומית נוצרה כתוצאה מהחלפת השלטון הרפובליקני ברומא העתיקה, והיא היוותה את השלב השלישי והאחרון בהתפתחות הציוויליזציה של רומא העתיקה; קדמו לה הרפובליקה הרומית (509 לפנה"ס - המאה ה-1 לפנה"ס) והמלוכה הרומית (המאה ה-8 לפנה"ס - 509 לפנה"ס). הקיסרות הרומית התאפיינה בצורת ממשל אוטוקרטית ובשטחים רחבי הידיים אותם כבשה באירופה ובמזרח התיכון.

בראש האימפריה עמד קיסר (Imperator). מקור המילה העברית קיסר בשמו של יוליוס קיסר, שהכריז על עצמו כשליט יחיד ברומא העתיקה. יוליוס קיסר עצמו כונה דיקטטור, ורק יורשו אוגוסטוס, שאומץ על ידיו וצירף לשמו את השם "קיסר", נחשב הקיסר הראשון של הקיסרות הרומית. תואר תפקידם של הקיסרים במאות הראשונות של הקיסרות היה פרינקפס ("ראשון האזרחים"). בתקופת הטטררכיה ("שלטון הארבעה") שימש התואר את שני הזוטרים בשליטי האימפריה אשר היו כפופים לשני האוגוסטוסים, על פי הסדר הזה נוהלה האימפריה על ידי ארבעה אנשים: שני שליטים ראשיים (אוגוסטי) ולכל אחד סגן (קיסר).

רבן גמליאל ברבי

רַבַּן גַּמְלִיאֵל בָּרַבִּי (כלומר, בנו של רבי, נקרא גם רבן גמליאל השלישי) - נשיא הסנהדרין במאה ה-3, מחכמי 'דור המעבר' שבין התנאים לאמוראים.

בצוואתו (מסכת כתובות ק"ג ע"ב), מינה רבי יהודה הנשיא את רבן גמליאל בנו לנשיא, את רבי שמעון בנו לחכם (אחראי על ההוראה בסנהדרין), ורבי חנינא בר חמא "ישב בראש", כלומר יהיה אב בית הדין – אחראי על השיפוט בסנהדרין.

רכס ואפוטיק

רכס ואפוטיק (באנגלית: Waputik Range) הוא רכס המצוי מערבית לעמק בואו העליון, מזרחית לעמק באת' ודרומית לעמק בלפור בהרי ואפוטיק שבהרי הרוקי הקנדיים. שטחו של הרכס 235 קמ"ר. מרבית הרכס (כ-55%) מצוי בפרובינציית קולומביה הבריטית, ויתרת הרכס מצוי בפרובינציית אלברטה שבקנדה.

משמעות השם "ואפוטיק" הוא "עז לבנה" בשפת סטוני. שמו של הרכס ניתן לו על ידי ג'ורג' מרסר דוסון מטעם הסקר הגאולוגי של קנדה.

יש להבדיל בין רכס ואופטיק לבין הרי ואפוטיק הכוללים רכס זה והרים נוספים לאורך הרי קו פרשת המים של אמריקה בפארק הלאומי יוהו, הכולל את רכס זה ועוד פסגות ורכסים לאורך קו פרשת המים של אמריקה בפארק הלאומי יוהו.

שחייה באולימפיאדת מלבורן (1956)

אולימפיאדת מלבורן (1956) נערכה במלבורן, אוסטרליה. תחרויות השחייה נערכו בין ה-29 בנובמבר 1956 ל-7 בדצמבר 1956. 13 משחים נערכו במשחקים אלו (6 לנשים ו-7 לגברים), בהשתתפות 235 משתתפים (99 נשים ו-136 גברים) מ-33 מדינות.

לראשונה סגנון פרפר ניקבע כסגנון נפרד מסגנון חזה, והוכנסו לתחרות משחה ל-100 מטר פרפר לנשים ומשחה ל-200 מטר פרפר לגברים.

שמות רחובות בישראל

.

שמות הרחובות ביישובי ישראל נקבעים על ידי ועדת השמות העירונית. לאופן קביעת שמות הרחובות מאפיינים דומים בערים שונות בישראל. אך למרות זאת, קיימים שמות רחובות ייחודיים ויוצאי דופן רבים, שכרוכים לרוב בסיפור מעניין.

מתן שמות לרחובות נעשה בהתאם לסעיפים 235 ו-235א לפקודת העיריות, סעיפים 24א1 ו-24ב לפקודת המועצות המקומיות וצו המועצות המקומיות (מתן מספרים ושמות לרחובות וסימון בתים במספרים), תשל"א-1971.

תגובת שרשרת גרעינית

תגובת שרשרת גרעינית מתרחשת כאשר בממוצע יותר מתגובה גרעינית אחת נגרמת על ידי תגובה גרעינית נוספת, ובכך מובילה לגדילה אקספוננציאלית במספר התגובות הגרעיניות.

תגובת שרשרת לא יציבה הכוללת כמות מספיקה של דלק ביקוע (מסה קריטית) יכולה לגרום לפיצוץ שמשחרר אנרגיה, והיא התפיסה העומדת בבסיס הרעיון של נשק גרעיני. בנוסף, ניתן לשלוט בתגובת השרשרת ולעשות בה שימוש כמקור אנרגיה (בכורים גרעיניים).

להלן כמה משוואות ביקוע, המראות ממוצעים בתגובת שרשרת גרעינית:

U-235 + neutron -> fission fragments + 2.52 neutrons + 180 MeVPu-239 + neutron -> fission fragments + 2.95 neutrons + 200 MeVמשוואות אלה אינן כוללות בתוכן 10MeV עבור חלקיקי נייטרינו שלא נעשה בהם שימוש וקשה לגלותם.

כשאטום כבד עובר ביקוע גרעיני הוא נשבר לשני שברי ביקוע או יותר. שברי הביקוע מורכבים מאטומים קלי משקל יחסית לאטום הכבד. סכום המסות שלהם לא תואם במדויק לזה של האטום הכבד, גם כאשר מתחשבים בנייטרון שגרם לביקוע. הפרש המסות מורכב מנייטרונים שנפלטו ושחרור של אנרגיית קשר. הנייטרונים עוזבים את אתר הביקוע במהירות גבוהה, ועשויים להתנגש עם אטומים כבדים אחרים בתופעה המכונה בשם "לכידת ביקוע". דבר זה יכול להסתיים בביקוע גרעיני, וכך ליצור את הבסיס לתגובת שרשרת.

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.