1958 בישראל

1958 הייתה שנת העשור לקיומה של מדינת ישראל.

««« 
1957
1956
1955
דגל ישראל
1958
בישראל
»»»
1959
1960
1961
כל ערכי השנים בישראל • אירועים בולטים בעולם ב-1958
כרונולוגיה של אזור ארץ ישראל
פורטל ישראל •לוח שנה של שנת 1958

הנהגה

פוליטיקה

צבא וביטחון

חברה ותרבות

Sosita Doar
מוצגות מכוניות הסוסיתא הראשונות

נולדו

(קטגוריה:ישראלים שנולדו ב-1958)

נפטרו

(קטגוריה:ישראלים שנפטרו ב-1958)

קישורים חיצוניים

אבי זמיר

אבי זמיר (נולד ב-22 במאי 1958 בישראל) כיהן כאלוף בצה"ל, שירת כראש אגף כוח אדם (אכ"א) בין השנים 2008–2011.

זמיר נולד בגבעתיים, התגייס לצה"ל ב-1977 במסגרת גרעין נח"ל בנערן בבקעת הירדן. הוא עזב את הגרעין לאחר מספר חודשים. שובץ מחדש בחיל השלישות ומילא שורה של תפקידים בחיל, בהם קצין שלישות באגד ארטילרי, קצין שלישות של חטיבה 500, קצין שלישות של חטיבת מילואים בתקופת מלחמת לבנון הראשונה, מפקד קורס קציני שלישות, ראש ענף קצינים בבה"ד 11, קצין שלישות באוגדה, ראש ענף תכנון כוח אדם מילואים בחתומכ"א, שתחת פיקוד אכ"א, ראש מנהל הגיוס וראש מחלקת סדיר במפקדת זרוע היבשה. ב-2001 הועלה לדרגת תת-אלוף ומונה לראש חטיבת תכנון ומנהל כוח אדם (רח"ט תומכ"א) באכ"א. ב-2005 מונה לראש מטה אכ"א והוביל את חטיבת הפרט באגף.

ביולי 2008 הועלה זמיר לדרגת אלוף ומונה לראש אגף משאבי האנוש במקום אלעזר שטרן. שבוע לאחר כניסתו לתפקיד שונה שם האגף, על-פי המלצתו של זמיר, בחזרה ל"אגף כוח האדם". זאת לאחר שקודמו בתפקיד יזם ב-2006 את שינוי השם ל"אגף משאבי אנוש". זמיר פרש מצה"ל בשנת 2011.

לאחר פרישתו מונה לסמנכ"ל משאבי אנוש בחברת פרטנר, אך עזב את החברה לאחר חודשיים בתפקיד. בין השנים 2011–2014 שימש כמנכ"ל חברת תדיראן הולדינגס.

זמיר הוא בעל תואר BA רב-תחומי במדעי החברה מאוניברסיטת חיפה ותואר שני במנהל עסקים של אוניברסיטת בן-גוריון בנגב. כמו כן, הוא בוגר הקורס הניהולי הבכיר של מערכת הביטחון.

זמיר מתגורר בנס ציונה, נשוי ואב לשלושה.

אפרים לב

אפרים לב (נולד ב-1958 בישראל) הוא פרופסור מן המניין בחוג ללימודי ארץ ישראל באוניברסיטת חיפה, המכהן גם כראש המחלקה ללימודים הומניסטיים ואמנויות בטכניון וכראש המרכז למחקר הרב-תחומי של הגניזה הקהירית. לב מתמחה בהיסטוריה של הרפואה במזרח התיכון ובמיוחד בתקופת ימי הביניים וראשית העת החדשה.

בולי מדינת ישראל - שנת 1958

בשנת 1958 הנפיק השירות הבולאי של מדינת ישראל 13 בולי דואר חדשים בערך נקוב כולל של 3880 פרוטות.

גביע המדינה בכדורגל 1957/1958

גביע המדינה 1957/1958 הייתה התחרות ה-22 מאז היווסדה והשישית לאחר קום המדינה. המשחקים החלו ב-12 באוקטובר 1957 והסתיימו ב-30 בספטמבר 1958.

לראשונה, הצליחה קבוצה שלא שיחקה בליגה העליונה (שמשון תל אביב), להגיע לשלב חצי הגמר.

במשחק הגמר ניצחה מכבי תל אביב ובכך זכתה בגביע בפעם התשיעית, תוך השגת דאבל שלישי בתולדות המועדון.

גביע המדינה בכדורגל 1958/1959

גביע המדינה 1958/1959 הייתה התחרות ה-22 מאז היווסדה והשביעית לאחר קום המדינה. המשחקים החלו ב-6 בדצמבר 1958 והסתיימו ב-19 בנובמבר 1959.

במשחק הגמר הובילה מכבי תל אביב 0:4, אך בסיום המשחק ספגה שלוש שערים וכמעט איבדה את יתרונה. בסופו של דבר היא ניצחה וזכתה בגביע בפעם העשירית ובפעם השנייה ברציפות.

גביע המדינה בכדורסל 1957/1958

גביע המדינה בכדורסל לעונת 1957/1958 היא התחרות השנייה מאז היווסדו של המפעל.מכבי תל אביב זכתה בגביע השני בתולדותיה, לאחר שניצחה במשחק הגמר את הפועל תל אביב.

גביע המדינה בכדורסל 1958/1959

גביע המדינה בכדורסל לעונת 1958/1959 היא התחרות השלישית מאז היווסדו של המפעל.מכבי תל אביב זכתה בגביע השלישי בתולדותיה, לאחר שניצחה במשחק הגמר את הפועל חולון.

הכנסת השלישית

כהונתה של הכנסת השלישית החלה ב-15 באוגוסט 1955, הרכבה נקבע בבחירות לכנסת השלישית שנערכו ב-26 ביולי אותה שנה. את ישיבתה הראשונה פתח נשיא המדינה יצחק בן-צבי, ולאחר שהשביע את חברי הכנסת, העביר את ניהול הישיבה לזקן חברי הכנסת, מרדכי נורוק. מיד לאחר מכן נבחר יוסף שפרינצק ליושב ראש הכנסת, בתמיכתם של 109 מחברי הכנסת, ללא מתנגדים ועם שישה נמנעים.

הכנסת השלישית כיהנה עד התכנסותה של הכנסת הרביעית, ב-30 בנובמבר 1959.

חגיגות העשור למדינת ישראל

חגיגות העשור היו שורת אירועים, חגיגות וטקסים שנערכו בישראל בשנת תשי"ח-1958, שהוכרזה כ"שנת העשור", במלאת עשר שנים למדינה. קדמה לחגיגות ועדת העשור, ועדה ממשלתית עליה הוטל תפקיד הכנת החגיגות.

חוק אכיפת פסקי חוץ

חוק אכיפת פסקי חוץ, התשי"ח-1958 עוסק באכיפה בישראל של פסקי דין שניתנו על ידי בתי משפט במדינה זרה. החוק חל על פסקי דין אזרחיים או פסקי דין לתשלום פיצויים או נזקים לצד שנפגע. לפסק דין זר אין תוקף בישראל כל עוד לא נקלט במשפט הישראלי. חוק אכיפת פסקי חוץ הוא המסלול העיקרי לקליטה זו.

בית המשפט רשאי להכריז על פסק חוץ כפסק אכיף, אם התקיימו מספר תנאים:

סמכות – בית המשפט הזר שנתן את פסק החוץ היה מוסמך לתיתו על פי דיני אותה מדינה. כמו כן, הפסק צריך להיות בר ביצוע במדינה בה ניתן.

פסק דין חלוט – פסק החוץ אינו ניתן עוד לערעור. דרישה זו נועדה למנוע מצב שבו פסק החוץ ייהפך בערעור במדינה הזרה, לאחר שנאכף בישראל. בית המשפט רשאי לחרוג מכלל זה אם קיימת הצדקה לכך ולאכוף פסק חוץ זמני או צו ביניים בענייני מזונות, גם כשהוא ניתן עוד לערעור.

ניתן לאכוף את הפסק בישראל – החיוב שבפסק הדין ניתן לאכיפה על פי דיני מדינת ישראל, ותכנו של הפסק אינו סותר את תקנת הציבור. לדוגמה, בית המשפט בישראל לא ייתן סעד של מלקות, בניגוד לחוק, גם אם ניתן היה לאכוף אותו על פי הדין הזר.

הדדיות – במדינה הזרה אוכפים פסקי דין של בתי משפט ישראליים, או שהיועץ המשפטי לממשלה ביקש לאכוף את פסק החוץ למרות שלא מתקיימת הדדיות.גם בהתקיים התנאים לעיל, אכיפת הפסק עלולה להימנע בשל קיומן של הגנות שונות המפורטות בחוק. כמו כן, ככלל, לא ניתן לאכוף פסק חוץ שחלפו למעלה מ-5 שנים מאז ניתן, אלא בנסיבות מיוחדות.

יצחק וקנין

יצחק וקנין (נולד ב-12 במאי 1958 כ"ב באייר ה'תשי"ח) הוא השר לשירותי דת ולשעבר חבר הכנסת מטעם סיעת ש"ס; בעבר היה סגן יושב ראש הכנסת, יו"ר ועדת האתיקה, יושב ראש הלובי החקלאי וסגן שר בממשלת ישראל.

עונת 1957/1958 בליגה א'

עונת 1957/1958 בליגה א' הייתה העונה השלישית של ליגה א' כליגה השנייה בחשיבותה בכדורגל בישראל.

על ניצחון במשחק הוענקו שתי נקודות ונקודה בודדת הוענקה על תיקו.

הליגה כללה 12 קבוצות. העונה הסדירה הסתיימה בניצחון של בית"ר ירושלים. במקור, היא הייתה צריכה לעלות לליגה העליונה לקראת עונת 1958/1959. לאור אי-סדרים במהלך העונה, משחקי הליגה הופסקו במהלך הסיבוב ה-20. אף קבוצה לא עלתה לליגה העליונה ולא ירדה ליגה.

עונת 1957/1958 בליגה הלאומית

עונת 1957/1958 בליגה הלאומית הייתה העונה השלישית של הליגה הלאומית כליגת הכדורגל הבכירה בישראל.

על ניצחון במשחק הוענקו שתי נקודות ונקודה בודדת הוענקה על תיקו. במידה והיה שוויון בנקודות, נקבע הדרוג בטבלה על פי יחס שערים. הליגה כללה 12 קבוצות. העונה החלה ב-7 בדצמבר 1957 והסתיימה ב-10 במאי 1958. העונה הסדירה הסתיימה בניצחון של מכבי תל אביב. המבקיע המצטיין של העונה היה רפי לוי ממכבי תל אביב שכבש 14 שערים.

עונת 1957/1958 בליגה הלאומית בכדורסל

עונת 1957/1958 בליגה הלאומית בכדורסל הייתה העונה הרביעית של הליגה. הליגה כללה 12 קבוצות ללא מכבי עתיד שסיימה בעונה הקודמת במקום האחרון .

על ניצחון במשחק הוענקו שתי נקודות ונקודה בודדת הוענקה על ההפסד במשחק. העונה הסדירה החלה ב-28 בדצמבר 1957 הסתיימה ב-17 באוקטובר 1958 בניצחון של מכבי תל אביב בפעם הרביעית ברציפות.

בהתאם לתוצאות העונה מכבי פתח תקווה והפועל בית אלפא ירדו ליגה.

עונת 1958/1959 בליגה א'

עונת 1958/1959 בליגה א' הייתה העונה הרביעית של ליגה א' כליגה השנייה בחשיבותה בכדורגל בישראל.

על ניצחון במשחק הוענקו שתי נקודות ונקודה בודדת הוענקה על תיקו.

הליגה כללה 12 קבוצות. את העונה הסדירה סיימה בני יהודה תל אביב במקום הראשון והעפילה לליגה העליונה לעונת 1959/1960.

מכבי שעריים והפועל עפולה ירדו ליגה.

עונת 1958/1959 בליגה הלאומית

עונת 1958/1959 בליגה הלאומית הייתה העונה הרביעית של הליגה הלאומית כליגת הכדורגל הבכירה בישראל.

על ניצחון במשחק הוענקו שתי נקודות ונקודה בודדת הוענקה על תיקו. במידה והיה שוויון בנקודות, נקבע הדרוג בטבלה על פי יחס שערים. הליגה כללה 12 קבוצות. העונה החלה ב-22 בנובמבר 1958 והסתיימה ב-16 במאי 1959. העונה הסדירה הסתיימה בניצחון של הפועל פתח תקווה. המבקיע המצטיין של העונה היה אהרון אמר ממכבי חיפה שכבש 17 שערים.

בסיום העונה הפועל כפר סבא ירדה לליגת משנה ובמקומה לליגה לאומית עלתה קבוצת בני יהודה תל אביב.

עונת 1958/1959 בליגה הלאומית בכדורסל

עונת 1958/1959 בליגה הלאומית בכדורסל הייתה העונה החמישית של הליגה. הליגה כללה 12 קבוצות.

על ניצחון במשחק הוענקו שתי נקודות ונקודה בודדת הוענקה על ההפסד במשחק. לליגה העליונה עלו מכבי קריית מוצקין והפועל גבעת ברנר. העונה הסדירה החלה ב-19 בדצמבר 1958 הסתיימה ב-8 בינואר 1960 בניצחון של מכבי תל אביב בפעם החמישית ברציפות.

זו הייתה עונה יוצאת דופן מבחינת אורכה, כאשר היא נמשכה כ-13 חודשים והסתיימה רק בינואר של 1960, בעיקר עקב התחשבות במשחקיה של נבחרת ישראל בכדורסל שחזרה לשחק באליפות אירופה לאחר 6 שנות היעדרות מהמפעל האירופי.

בהתאם לתוצאות העונה הפועל גבעת ברנר ומכבי חיפה ירדו ליגה.

שנות ה-50 של המאה ה-20

שנות ה-50 של המאה ה-20 (העשור מכונה גם בקיצור שנות החמישים או בסלנג הפיפטיז) היו העשור השישי של המאה ה-20, החלו ב-1 בינואר 1950 והסתיימו ב-31 בדצמבר 1959.

בשנות ה-50 החלה המלחמה הקרה לצבור תאוצה ולהכות גלים בזירה הבינלאומית. מלחמת וייטנאם שהחלה לקראת סיומו של העשור, ובמידה פחותה יותר גם מלחמת קוריאה בתחילת העשור - מסמנות את נקודות הציון הדרמטיות ביותר למאבק בין המחנה הקומוניסטי בהובלת ברית המועצות, לבין המחנה הקפיטליסטי בהובלת ארצות הברית. השפעות המלחמה הקרה בעשור זה מזוהות גם עם תקופת המקארתיזם בארצות הברית, שהתאפיינה בהאשמות, לעיתים מוגזמות, של אנשי ציבור ובידור רבים ב'שיתוף פעולה עם הקומוניזם'. ברחבי העולם לקחו חלק במאבקים מקומיים רבים תנועות קומוניסטיות וליברליות, שלעיתים נתמכו על ידי המעצמות הגדולות, וגרמו בין השאר למהפכה המרקסיסטית בקובה.

שנות ה-50 הן בעיצומה של נקודת מפנה מבחינת הקולוניאליזם, והן התאפיינו במאבקים רבים לעצמאות לאומית באסיה ואפריקה. רבים מהמאבקים הובילו לתוצאות שונות, החל מהתערבות צבאית אגרסיבית מצד המעצמות הקולוניאליסטיות, דרך הרחבת האוטונומיה של העמים הכבושים ועד השגת עצמאות של ממש.

גם מגמת הדה-קולוניזציה וגם התגברות המלחמה הקרה, היו תחת השפעה רבה של מלחמת העולם השנייה, שאף על פי שהסתיימה באמצע העשור הקודם, השפעותיה הדרמטיות עדיין ניכרו ברחבי העולם. דוגמאות נוספות להשפעות המלחמה ניתן לראות בהתחזקותן הכלכלית של גרמניה המערבית, אוסטריה ויפן תחת הסכמי הכניעה ממלחמת העולם השנייה, וכן בהתחזקות האו"ם שקלט חברות רבות חדשות וכונן כמה הסכמים בינלאומיים משמעותיים.

מבחינה חברתית, בעשור זה המשיכה המגמה העולמית של הכרה בזכות הבחירה לנשים, וגם העלייה בתרבות הביטניקים. בארצות הברית עשור זה מזוהה עם המאבקים של התנועה לזכויות האזרח שנאבקה באפליה ממנה סבלו אפרו-אמריקאים, וכן עם מאבקם של ההומוסקסואלים למען שיפור זכויותיהם.

מבחינה תרבותית מזוהה עשור זה עם עליית הרוקנרול ותחילתו של הפופ המסורתי.

מבחינה מדעית וטכנולוגית ראויים לציון תחילתו של השימוש ההמוני בטנזיסטור, פיתוח שפות התכנות הראשונות, וגילוי ה-DNA. הרפואה המודרנית סימנה נקודות ציון משמעותיות כאשר הציגה לעולם את מבחן אפגאר, שיטה שהפחיתה משמעותית את תמותת תינוקות בעולם, ושנתיים לאחר מכן, כאשר פותח החיסון לפוליו.

במערב אירופה בעשור זה הוקם השוק האירופי המשותף, וכן כמה ארגונים נוספים, שיחד היוו צעד משמעותי לכיוון היווסדו של האיחוד האירופי בהמשך. במזרח אירופה התאפיין עשור זה בדיכוי אלים של הצבא האדום בתגובה למחאות בגרמניה המזרחית, גאורגיה והונגריה. במזרח התיכון בלטו מאבקים פנימיים אלימים בסוריה, לבנון, מצרים ועיראק.

בישראל שנות ה-50 מזוהות בעיקר עם הסכם השילומים, מבצע קדש, והעלייה ההמונית שהכפילה את כמות היהודים במדינה.

תערוכת העשור

תערוכת העשור נערכה בין 5 ביוני ל-21 באוגוסט 1958 בבנייני האומה בירושלים, כחלק מחגיגות העשור למדינת ישראל. היא נחשבה לאחד האירועים החשובים ב-1958 בישראל.

בתערוכה, שהייתה מעין יריד, הוצגו הישגי המדינה וגופיה השונים. בביתנים הוצגו יצירות אמנות של אמנים ישראליים, לצד מתקני שעשועים (למשל, גלגל ענק) ולצד אגפים שהוקדשו, בין היתר, לפעילותם של גופים כסולל בונה, המוסד לביטוח לאומי ואחרים. בתערוכה הוצגו גם חידושים טכנולוגיים (למשל, רובוט שפנה למבקרים בעברית; פרה מכנית שעליה הודגם תהליך ייצור החלב) וממצאים היסטוריים, כמו למשל מגילת העצמאות. בתערוכה הוצב גם אולפן רדיו שממנו שידרו חגי פינסקר ויצחק שמעוני.

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.