1952

שנת 1952 היא השנה ה-52 במאה ה-20. זוהי שנה מעוברת, שאורכה 366 ימים. 1 בינואר 1952 לפי הלוח הגרגוריאני מקדים את 1 בינואר לפי הלוח היוליאני ב-13 ימים.

כל התאריכים שלהלן הם לפי הלוח הגרגוריאני.

1952
מאות: המאה ה-19 • המאה ה-20 • המאה ה-21
עשורים: 1940-1949 • 1950-1959 • 1960-1969
שנים: < • 1950 • 1951 • 1952 • 1953 • 1954 • >
1952 בלוחות שנה שונים
הלוח הגרגוריאני 1952
MCMLII
הלוח העברי ה'תשי"ב - ה'תשי"ג
הלוח הסיני 4648 – 4649
辛卯 – 壬辰
4649 היא שנת הדרקון
הלוח האתיופי 1944 – 1945
הלוח הפרסי 1330 – 1331
הלוח המוסלמי 1371 – 1372
סקירות לפי שנה
לפי נושא
ספרים • ספורט • סרטים • דגמי מכוניות
לפי מדינה
ישראלארצות הבריתגרמניהצרפתברית המועצות

אירועים

ינואר

פברואר

מרץ

אפריל

מאי

יוני

יולי

אוגוסט

ספטמבר

אוקטובר

נובמבר

דצמבר

תאריך לא ידוע

נולדו

ינואר

פברואר

מרץ

אפריל

מאי

יוני

יולי

אוגוסט

ספטמבר

אוקטובר

נובמבר

דצמבר

נפטרו

ינואר

פברואר

מרץ

אפריל

מאי

יוני

יולי

אוגוסט

אוקטובר

נובמבר

לוח שנה

►► 1952 ◄◄
ה'תשי"ב - ה'תשי"ג

להלן לוח שנה גרגוריאני - עברי משולב עם ימים בינלאומיים. חגים ומועדים עבריים:

   א   ב   ג    ד   ה   ו    ש   א   ב   ג    ד   ה   ו    ש   א   ב   ג    ד   ה   ו    ש   א   ב   ג    ד   ה   ו    ש   א   ב   ג    ד   ה   ו    ש   א   ב 
ינואר
טבתשבט

ג  

ד 

ה 

ו  

ז  

ח 

ט 

י  

יא 
10 
יב 
11 
יג 
12 
יד 
13 
טו 
14 
טז 
15 
יז 
16 
יח 
17 
יט 
18 
כ 
19 
כא 
20 
כב 
21 
כג 
22 
כד 
23 
כה 
24 
כו 
25 
כז 
26 
כח 
27 
כט 
28 
א 
29 
ב 
30 
ג  
31 
ד 
פברואר
שבטאדר

ה 

ו  

ז  

ח 

ט 

י  

יא 

יב 

יג 
10 
יד 
11 
טו 
12 
טז 
13 
יז 
14 
יח 
15 
יט 
16 
כ 
17 
כא 
18 
כב 
19 
כג 
20 
כד 
21 
כה 
22 
כו 
23 
כז 
24 
כח 
25 
כט 
26 
ל 
27 
א 
28 
ב 
29 
ג  
מרץ
אדרניסן

ד 

ה 

ו  

ז  

ח 

ט 

י  

יא 

יב 
10 
יג 
11 
יד 
12 
טו 
13 
טז 
14 
יז 
15 
יח 
16 
יט 
17 
כ 
18 
כא 
19 
כב 
20 
כג 
21 
כד 
22 
כה 
23 
כו 
24 
כז 
25 
כח 
26 
כט 
27 
א 
28 
ב 
29 
ג  
30 
ד 
31 
ה 
אפריל
ניסןאייר

ו  

ז  

ח 

ט 

י  

יא 

יב 

יג 

יד 
10 
טו 
11 
טז 
12 
יז 
13 
יח 
14 
יט 
15 
כ 
16 
כא 
17 
כב 
18 
כג 
19 
כד 
20 
כה 
21 
כו 
22 
כז 
23 
כח 
24 
כט 
25 
ל 
26 
א 
27 
ב 
28 
ג  
29 
ד 
30 
ה 
מאי
איירסיוון

ו  

ז  

ח 

ט 

י  

יא 

יב 

יג 

יד 
10 
טו 
11 
טז 
12 
יז 
13 
יח 
14 
יט 
15 
כ 
16 
כא 
17 
כב 
18 
כג 
19 
כד 
20 
כה 
21 
כו 
22 
כז 
23 
כח 
24 
כט 
25 
א 
26 
ב 
27 
ג  
28 
ד 
29 
ה 
30 
ו  
31 
ז  
יוני
סיווןתמוז

ח 

ט 

י  

יא 

יב 

יג 

יד 

טו 

טז 
10 
יז 
11 
יח 
12 
יט 
13 
כ 
14 
כא 
15 
כב 
16 
כג 
17 
כד 
18 
כה 
19 
כו 
20 
כז 
21 
כח 
22 
כט 
23 
ל 
24 
א 
25 
ב 
26 
ג  
27 
ד 
28 
ה 
29 
ו  
30 
ז  
יולי
תמוזאב

ח 

ט 

י  

יא 

יב 

יג 

יד 

טו 

טז 
10 
יז 
11 
יח 
12 
יט 
13 
כ 
14 
כא 
15 
כב 
16 
כג 
17 
כד 
18 
כה 
19 
כו 
20 
כז 
21 
כח 
22 
כט 
23 
א 
24 
ב 
25 
ג  
26 
ד 
27 
ה 
28 
ו  
29 
ז  
30 
ח 
31 
ט 
אוגוסט
אבאלול

י  

יא 

יב 

יג 

יד 

טו 

טז 

יז 

יח 
10 
יט 
11 
כ 
12 
כא 
13 
כב 
14 
כג 
15 
כד 
16 
כה 
17 
כו 
18 
כז 
19 
כח 
20 
כט 
21 
ל 
22 
א 
23 
ב 
24 
ג  
25 
ד 
26 
ה 
27 
ו  
28 
ז  
29 
ח 
30 
ט 
31 
י  
ספטמבר
אלולתשרי

יא 

יב 

יג 

יד 

טו 

טז 

יז 

יח 

יט 
10 
כ 
11 
כא 
12 
כב 
13 
כג 
14 
כד 
15 
כה 
16 
כו 
17 
כז 
18 
כח 
19 
כט 
20 
א 
21 
ב 
22 
ג  
23 
ד 
24 
ה 
25 
ו  
26 
ז  
27 
ח 
28 
ט 
29 
י  
30 
יא 
אוקטובר
תשריחשוון

יב 

יג 

יד 

טו 

טז 

יז 

יח 

יט 

כ 
10 
כא 
11 
כב 
12 
כג 
13 
כד 
14 
כה 
15 
כו 
16 
כז 
17 
כח 
18 
כט 
19 
ל 
20 
א 
21 
ב 
22 
ג  
23 
ד 
24 
ה 
25 
ו  
26 
ז  
27 
ח 
28 
ט 
29 
י  
30 
יא 
31 
יב 
נובמבר
חשווןכסלו

יג 

יד 

טו 

טז 

יז 

יח 

יט 

כ 

כא 
10 
כב 
11 
כג 
12 
כד 
13 
כה 
14 
כו 
15 
כז 
16 
כח 
17 
כט 
18 
ל 
19 
א 
20 
ב 
21 
ג  
22 
ד 
23 
ה 
24 
ו  
25 
ז  
26 
ח 
27 
ט 
28 
י  
29 
יא 
30 
יב 
דצמבר
כסלוטבת

יג 

יד 

טו 

טז 

יז 

יח 

יט 

כ 

כא 
10 
כב 
11 
כג 
12 
כד 
13 
כה 
14 
כו 
15 
כז 
16 
כח 
17 
כט 
18 
ל 
19 
א 
20 
ב 
21 
ג  
22 
ד 
23 
ה 
24 
ו  
25 
ז  
26 
ח 
27 
ט 
28 
י  
29 
יא 
30 
יב 
31 
יג 
22
יג 
= יום בינלאומי 21
יד 
= יום אחר בעל משמעות מיוחדת 24
טו 
= יום טוב / שבתון בלוח העברי 25
טז 
= חג שאיננו שבתון בלוח העברי 11
ב 
= יום זיכרון או צום בלוח העברי
לקבלת תיאור קצר - העבירו את העכבר מעל הריבוע (עבור תאריכים לועזיים) או מעל הקו האדום (עבור תאריכים עבריים)

ראו גם

14 בפברואר

14 בפברואר הוא היום ה-45 בשנה בלוח הגרגוריאני. עד לסיום השנה נשארו עוד 320 ימים (321 בשנה מעוברת).

16 בנובמבר

16 בנובמבר הוא היום ה-320 בשנה בלוח הגרגוריאני (321 בשנה מעוברת). עד לסיום השנה נשארו עוד 45 ימים.

25 ביולי

25 ביולי הוא היום ה-206 בשנה (207 בשנה מעוברת) בלוח הגרגוריאני. עד לסיום השנה, נשארו עוד 159 ימים.

25 בספטמבר

25 בספטמבר הוא היום ה-268 בשנה (269 בשנה מעוברת) בלוח הגרגוריאני. עד לסיום השנה, נשארו עוד 97 ימים.

27 במרץ

27 במרץ הוא היום ה-86 בשנה (87 בשנה מעוברת) בלוח הגרגוריאני. עד לסיום השנה, נשארו עוד 279 ימים.

28 באפריל

28 באפריל הוא היום ה־118 בשנה (119 בשנה מעוברת). עד לסיום השנה, נשארו עוד 247 ימים.

29 בדצמבר

29 בדצמבר הוא היום ה-363 בשנה (364 בשנה מעוברת), בשבוע ה-52 בלוח הגרגוריאני. עד לסיום השנה, נשארו עוד יומיים.

6 בפברואר

6 בפברואר הוא היום ה-37 בשנה, בשבוע ה-6 בלוח הגרגוריאני. עד לסיום השנה, נשארו עוד 328 ימים (329 בשנה מעוברת).

7 באוקטובר

7 באוקטובר הוא היום ה-280 בשנה בלוח הגרגוריאני (281 בשנה מעוברת). עד לסיום השנה נשארו עוד 85 ימים.

7 במרץ

7 במרץ הוא היום ה-66 בשנה (67 בשנה מעוברת) בלוח הגרגוריאני. עד לסיום השנה, נשארו עוד 299 ימים.

9 במרץ

9 במרץ הוא היום ה-68 בשנה (69 בשנה מעוברת), בשבוע ה-10 בלוח הגרגוריאני. עד לסיום השנה, נשארו עוד 297 ימים.

אולימפיאדת אוסלו (1952)

אולימפיאדת החורף השישית הייתה אולימפיאדת חורף נערכה מ-14 בפברואר עד 25 בפברואר 1952 בעיר אוסלו שבנורווגיה.

דיונים על אירוח משחקי החורף האולימפיים בעיר אוסלו החלו עוד בשנת 1935; העיר רצתה לארח את המשחקים האולימפיים בשנת 1948, אך עקב הצורך בשיקום נורווגיה מהכיבוש הגרמני במלחמת העולם השנייה, הדבר לא התאפשר. במקום זאת, נבחרה אוסלו לארח את המשחקים ב-1952.

כל מתחמי התחרות היו באזור המטרופולין של אוסלו למעט תחרות הסקי האלפיני, אשר נערכו כ- 70 ק"מ מהעיר. לצורך אירוח התחרויות נבנו בעיר תשתיות מתאימות, נבנה בית מלון חדש עבור אנשי התקשורת ואורחים, בנוסף לשלושה מתחמי מגורים לספורטאים ולמאמנים. מתחמי מגורים אלה היו למעשה הכפר האולימפי שהוקם במיוחד לצורך אירוח תחרויות אולימפיות. העיר אוסלו נשאה בעיקר הנטל הכספי של אירוח המשחקים, תמורת ההכנסות הנילוות.

במשחקים השתתפו 694 ספורטאים שייצגו 30 מדינות, שהשתתפו בארבעה תחומים של ספורט חורף ב-22 מיקצים. יפן וגרמניה חזרו להשתתף בתחרויות החורף, לאחר שלא השתתפו באולימפיאדת סנט מוריץ (1948), בעקבות מלחמת העולם השנייה. את גרמניה לאחר מלחמת העולם השנייה ייצגו ספורטאים מחלקה המערבי בלבד, מאחר שספורטאים מזרח גרמניים (בשטחים שנכבשו על ידי ברית המועצות במלחמה) סירבו להתחרות עמם כצוות מאוחד. הייתה זו הפעם היחידה בהיסטוריה שבה השתתף חבל הסאר במשחקים האולימפיים בנפרד מגרמניה. פורטוגל וניו זילנד השתתפו לראשונה במשחקי החורף האולימפיים, ולראשונה הורשו נשים להשתתף בתחרות סקי למרחקים.

אולימפיאדת הלסינקי (1952)

אולימפיאדת הלסינקי (1952) הייתה האולימפיאדה ה-15 בעת החדשה. המשחקים האולימפיים נמשכו 16 ימים, מ-19 ביולי עד ה-3 באוגוסט 1952. בתחרויות השתתפו 4,955 ספורטאים מ-69 מדינות, וצפו בהן 1.4 מיליון אנשים.

הנבחרות של גרמניה ויפן חזרו להשתתף במשחקים האולימפיים לאחר השעייה שנבעה מתוצאות מלחמת העולם השנייה ולראשונה השתתפה נבחרת ברית המועצות במשחקים.

הייתה זו האולימפיאדה הראשונה בה נטלה חלק משלחת ספורטאים מטעם מדינת ישראל.

אריק בנדר

אריה (אריק) בנדר (נולד ב-1952) הוא הכתב הפרלמנטרי של "מעריב".

הלסינקי

הלסינקי (בפינית: Helsinki, להאזנה (מידע • עזרה), בשוודית: Helsingfors - "הלסינגפורש", להאזנה (מידע • עזרה)) היא בירת פינלנד. אוכלוסייתה מונה 629,512 תושבים, נכון לסוף מרץ 2016. העיר נוסדה בשנת 1550, והוכרזה כבירת פינלנד בשנת 1812.

הלסינקי ממוקמת בדרום המדינה, על מספר חצאי איים לחופי מפרץ פינלנד. המטרופולין שלה מורכבת מהעיר הלסינקי ועוד 3 ערים נוספות, אשר ביחד נחשבות לשטח של עיר הבירה. המטרופולין של הלסינקי מונה כ-1.4 מיליון נפש.

הלסינקי אירחה את המשחקים האולימפיים ב-1952 ופעמיים את אליפות העולם באתלטיקה, ב-1983 וב-2005, באצטדיון האולימפי שבעיר. כמו כן אירחה העיר את תחרות אירוויזיון 2007.

בעיר שוכנות אוניברסיטת הלסינקי ומכללת הלסינקי לכלכלה.

הר המנוחות

הר המנוחות הוא בית הקברות היהודי המרכזי בירושלים החל מאמצע המאה ה-20. בית הקברות נפתח בשנת 1951, והוא נמצא על גבעת הר המנוחות, שמתנשאת לגובה 750 מטר, בצדה המערבי של ירושלים, מצפון מערב לשכונת גבעת שאול ומעל לכביש 1.

מזרחית להר המנוחות ממוקם בית הקברות גבעת שאול, השני בגודלו מבין בתי הקברות בירושלים.

חדרה

חֲדֵרָה היא עיר במחוז חיפה בישראל שבשרון הצפוני, אשר שוכנת לחוף הים התיכון. היא הוקמה כמושבה על ידי אנשי העלייה הראשונה ב-1891, והוכרזה כעיר בשנת 1952. מקור השם חדרה בערבית, الخضيرة (תעתיק מדויק: אל-חְ'דֵירַה, "הירקרקה"), על שם צבען של האצות בביצות. אבשלום קור הציע כי השם הערבי הוא גלגול של השם העברי "גדרה", שהיה שמו של יישוב קדום ליד קיסריה. העיר חברה בארגון פורום ה-15.

משרד התחבורה והבטיחות בדרכים

משרד התחבורה והבטיחות בדרכים הוא המשרד האחראי מטעם הממשלה על ניהול התשתית התחבורתית במדינה, ביבשה באוויר ובים, כולל המלחמה בתאונות הדרכים. כיום עומד בראש המשרד השר בצלאל סמוטריץ'.

המשרד מנוהל בעזרת אגפים, רשויות וחברות ממשלתיות ומופקד על: ניהול התחבורה היבשתית מתבצע באמצעות מינהל היבשה הכולל את המפקחים על התעבורה, אגף תשתיות ופיתוח, אגף התחבורה הציבורית, אגף תכנון תחבורתי; אגף תנועה הכולל אחריות על תקינת הרכבים, רישוי נהגים ורכבים, יצוא ויבוא כלי רכב; רשות התעופה האזרחית מפקחת ומסדירה את תחום התעופה האווירית בישראל ואילו רשות הספנות והנמלים אחראית של חברות הספנות ופיקוח על נמלי הים, שלאחר רפורמה שנערכה בשנת 2004 מנוהלים על ידי חברות ממשלתיות; למשרד מסונפים גם השירות המטאורולוגי הישראלי, המספק שירותי חיזוי של מזג האוויר; ואגף הביטחון.

למשרד התחבורה והבטיחות בדרכים יחידות מטה אשר מספקות מידע ועבודות מטה עבור שר התחבורה ומנכ"ל המשרד, בין השאר, אגף לייעוץ משפטי, אגף לתכנון כלכלי, אגף ביקורת ומינהל משאבי אנוש.

על תחום הבטיחות בדרכים אחראית משנת 1997 הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים, עד אז הפעילות בתחום זה נעשתה במסגרת המינהל לבטיחות בדרכים שהיווה אגף במשרד. כיום מנוהלת הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים כרשות עצמאית סטטוטורית הכפופה ישירות לשר התחבורה והבטיחות בדרכים ומהווה זרועה מקבילה למשרד בתחום הבטיחות בדרכים.

ב-5 בינואר 2012 החליטה ממשלת ישראל לשנות את שם המשרד למשרד התחבורה, התשתיות הלאומיות והבטיחות בדרכים על מנת לתת ביטוי הולם לאחריות המשרד בתכנון וביצוע תשתיות התחבורה בישראל. בספטמבר 2013 שונה שם המשרד למשרד התחבורה והבטיחות בדרכים.משרד התחבורה שוכן בבניין ג'נרי בקריית הממשלה בירושלים ביחד עם משרד הכלכלה ומשרד התיירות.

למשרד התחבורה תאגידים וחברות ממשלתיות הכפופות לו מקצועית ומיניסטריאלית, כגון:

רשות שדות התעופה (רש"ת)

רשות התעופה האזרחית (רת"א)

הרשות הארצית לתחבורה ציבורית

רשות הספנות והנמלים (רספ"ן)

הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים (רלב"ד)

נמלים: חברת נמלי ישראל, נמל אשדוד, נמל חיפה, נמל אילת

רכבת ישראל

נתיבי ישראל - החברה הלאומית לתשתיות תחבורה

חברת כביש חוצה ישראל (הרשות הממונה על הקמת כביש 6)

אוצר מפעלי ים (נמל תל אביב)

חברת נתיבי איילון

נ.ת.ע - נתיבי תחבורה עירוניים (הקמת מערכת להסעת המונים במטרופולין תל אביב)

חברת מוריה

חברת יפה נוף

החברה לחינוך ימי

הרשות לחינוך והכשרה ימיים

שנות ה-50 של המאה ה-20

שנות ה-50 של המאה ה-20 (העשור מכונה גם בקיצור שנות החמישים או בסלנג הפיפטיז) היו העשור השישי של המאה ה-20, החלו ב-1 בינואר 1950 והסתיימו ב-31 בדצמבר 1959.

בשנות ה-50 החלה המלחמה הקרה לצבור תאוצה ולהכות גלים בזירה הבינלאומית. מלחמת וייטנאם שהחלה לקראת סיומו של העשור, ובמידה פחותה יותר גם מלחמת קוריאה בתחילת העשור - מסמנות את נקודות הציון הדרמטיות ביותר למאבק בין המחנה הקומוניסטי בהובלת ברית המועצות, לבין המחנה הקפיטליסטי בהובלת ארצות הברית. השפעות המלחמה הקרה בעשור זה מזוהות גם עם תקופת המקארתיזם בארצות הברית, שהתאפיינה בהאשמות, לעיתים מוגזמות, של אנשי ציבור ובידור רבים ב'שיתוף פעולה עם הקומוניזם'. ברחבי העולם לקחו חלק במאבקים מקומיים רבים תנועות קומוניסטיות וליברליות, שלעיתים נתמכו על ידי המעצמות הגדולות, וגרמו בין השאר למהפכה המרקסיסטית בקובה.

שנות ה-50 הן בעיצומה של נקודת מפנה מבחינת הקולוניאליזם, והן התאפיינו במאבקים רבים לעצמאות לאומית באסיה ואפריקה. רבים מהמאבקים הובילו לתוצאות שונות, החל מהתערבות צבאית אגרסיבית מצד המעצמות הקולוניאליסטיות, דרך הרחבת האוטונומיה של העמים הכבושים ועד השגת עצמאות של ממש.

גם מגמת הדה-קולוניזציה וגם התגברות המלחמה הקרה, היו תחת השפעה רבה של מלחמת העולם השנייה, שאף על פי שהסתיימה באמצע העשור הקודם, השפעותיה הדרמטיות עדיין ניכרו ברחבי העולם. דוגמאות נוספות להשפעות המלחמה ניתן לראות בהתחזקותן הכלכלית של גרמניה המערבית, אוסטריה ויפן תחת הסכמי הכניעה ממלחמת העולם השנייה, וכן בהתחזקות האו"ם שקלט חברות רבות חדשות וכונן כמה הסכמים בינלאומיים משמעותיים.

מבחינה חברתית, בעשור זה המשיכה המגמה העולמית של הכרה בזכות הבחירה לנשים, וגם העלייה בתרבות הביטניקים. בארצות הברית עשור זה מזוהה עם המאבקים של התנועה לזכויות האזרח שנאבקה באפליה ממנה סבלו אפרו-אמריקאים, וכן עם מאבקם של ההומוסקסואלים למען שיפור זכויותיהם.

מבחינה תרבותית מזוהה עשור זה עם עליית הרוקנרול ותחילתו של הפופ המסורתי.

מבחינה מדעית וטכנולוגית ראויים לציון תחילתו של השימוש ההמוני בטנזיסטור, פיתוח שפות התכנות הראשונות, וגילוי ה-DNA. הרפואה המודרנית סימנה נקודות ציון משמעותיות כאשר הציגה לעולם את מבחן אפגאר, שיטה שהפחיתה משמעותית את תמותת תינוקות בעולם, ושנתיים לאחר מכן, כאשר פותח החיסון לפוליו.

במערב אירופה בעשור זה הוקם השוק האירופי המשותף, וכן כמה ארגונים נוספים, שיחד היוו צעד משמעותי לכיוון היווסדו של האיחוד האירופי בהמשך. במזרח אירופה התאפיין עשור זה בדיכוי אלים של הצבא האדום בתגובה למחאות בגרמניה המזרחית, גאורגיה והונגריה. במזרח התיכון בלטו מאבקים פנימיים אלימים בסוריה, לבנון, מצרים ועיראק.

בישראל שנות ה-50 מזוהות בעיקר עם הסכם השילומים, מבצע קדש, והעלייה ההמונית שהכפילה את כמות היהודים במדינה.

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.