1919

שנת 1919 היא השנה ה-19 במאה ה-20. זוהי שנה רגילה, שאורכה 365 ימים. 1 בינואר 1919 לפי הלוח הגרגוריאני מקדים את 1 בינואר לפי הלוח היוליאני ב-13 ימים.

כל התאריכים שלהלן הם לפי הלוח הגרגוריאני.

1919
מאות: המאה ה-19 • המאה ה-20 • המאה ה-21
עשורים: 1900-1909 • 1910-1919 • 1920-1929
שנים: < • 1917 • 1918 • 1919 • 1920 • 1921 • >
1919 בלוחות שנה שונים
הלוח הגרגוריאני 1919
MCMXIX
הלוח העברי ה'תרע"ט - ה'תר"ף
הלוח הסיני 4615 – 4616
戊午 – 己未
4616 היא שנת הכבשה
הלוח האתיופי 1911 – 1912
הלוח הפרסי 1297 – 1298
הלוח המוסלמי 1337 – 1338
סקירות לפי שנה
לפי נושא
ספרים • ספורט • סרטים • מוזיקה • דגמי מכוניות
לפי מדינה
ארצות הבריתגרמניהרוסיה

אירועים

ינואר

פברואר

מרץ

אפריל

מאי

יוני

יולי

אוגוסט

ספטמבר

נובמבר

דצמבר

נולדו

ינואר

פברואר

מרץ

אפריל

מאי

יוני

יולי

אוגוסט

ספטמבר

אוקטובר

נובמבר

דצמבר

נפטרו

ינואר

פברואר

אפריל

מאי

אוגוסט

אוקטובר

נובמבר

דצמבר

לוח שנה

►► 1919 ◄◄
ה'תרע"ט - ה'תר"ף

להלן לוח שנה גרגוריאני - עברי משולב עם ימים בינלאומיים. חגים ומועדים עבריים:

   א   ב   ג    ד   ה   ו    ש   א   ב   ג    ד   ה   ו    ש   א   ב   ג    ד   ה   ו    ש   א   ב   ג    ד   ה   ו    ש   א   ב   ג    ד   ה   ו    ש   א   ב 
ינואר
טבתשבט

כט 

א 

ב 

ג  

ד 

ה 

ו  

ז  

ח 
10 
ט 
11 
י  
12 
יא 
13 
יב 
14 
יג 
15 
יד 
16 
טו 
17 
טז 
18 
יז 
19 
יח 
20 
יט 
21 
כ 
22 
כא 
23 
כב 
24 
כג 
25 
כד 
26 
כה 
27 
כו 
28 
כז 
29 
כח 
30 
כט 
31 
ל 
פברואר
אדר א'

א 

ב 

ג  

ד 

ה 

ו  

ז  

ח 

ט 
10 
י  
11 
יא 
12 
יב 
13 
יג 
14 
יד 
15 
טו 
16 
טז 
17 
יז 
18 
יח 
19 
יט 
20 
כ 
21 
כא 
22 
כב 
23 
כג 
24 
כד 
25 
כה 
26 
כו 
27 
כז 
28 
כח 
מרץ
אדר א'אדר ב'

כט 

ל 

א 

ב 

ג  

ד 

ה 

ו  

ז  
10 
ח 
11 
ט 
12 
י  
13 
יא 
14 
יב 
15 
יג 
16 
יד 
17 
טו 
18 
טז 
19 
יז 
20 
יח 
21 
יט 
22 
כ 
23 
כא 
24 
כב 
25 
כג 
26 
כד 
27 
כה 
28 
כו 
29 
כז 
30 
כח 
31 
כט 
אפריל
ניסןניסן

א 

ב 

ג  

ד 

ה 

ו  

ז  

ח 

ט 
10 
י  
11 
יא 
12 
יב 
13 
יג 
14 
יד 
15 
טו 
16 
טז 
17 
יז 
18 
יח 
19 
יט 
20 
כ 
21 
כא 
22 
כב 
23 
כג 
24 
כד 
25 
כה 
26 
כו 
27 
כז 
28 
כח 
29 
כט 
30 
ל 
מאי
איירסיוון

א 

ב 

ג  

ד 

ה 

ו  

ז  

ח 

ט 
10 
י  
11 
יא 
12 
יב 
13 
יג 
14 
יד 
15 
טו 
16 
טז 
17 
יז 
18 
יח 
19 
יט 
20 
כ 
21 
כא 
22 
כב 
23 
כג 
24 
כד 
25 
כה 
26 
כו 
27 
כז 
28 
כח 
29 
כט 
30 
א 
31 
ב 
יוני
סיווןתמוז

ג  

ד 

ה 

ו  

ז  

ח 

ט 

י  

יא 
10 
יב 
11 
יג 
12 
יד 
13 
טו 
14 
טז 
15 
יז 
16 
יח 
17 
יט 
18 
כ 
19 
כא 
20 
כב 
21 
כג 
22 
כד 
23 
כה 
24 
כו 
25 
כז 
26 
כח 
27 
כט 
28 
ל 
29 
א 
30 
ב 
יולי
תמוזאב

ג  

ד 

ה 

ו  

ז  

ח 

ט 

י  

יא 
10 
יב 
11 
יג 
12 
יד 
13 
טו 
14 
טז 
15 
יז 
16 
יח 
17 
יט 
18 
כ 
19 
כא 
20 
כב 
21 
כג 
22 
כד 
23 
כה 
24 
כו 
25 
כז 
26 
כח 
27 
כט 
28 
א 
29 
ב 
30 
ג  
31 
ד 
אוגוסט
אבאלול

ה 

ו  

ז  

ח 

ט 

י  

יא 

יב 

יג 
10 
יד 
11 
טו 
12 
טז 
13 
יז 
14 
יח 
15 
יט 
16 
כ 
17 
כא 
18 
כב 
19 
כג 
20 
כד 
21 
כה 
22 
כו 
23 
כז 
24 
כח 
25 
כט 
26 
ל 
27 
א 
28 
ב 
29 
ג  
30 
ד 
31 
ה 
ספטמבר
אלולתשרי

ו  

ז  

ח 

ט 

י  

יא 

יב 

יג 

יד 
10 
טו 
11 
טז 
12 
יז 
13 
יח 
14 
יט 
15 
כ 
16 
כא 
17 
כב 
18 
כג 
19 
כד 
20 
כה 
21 
כו 
22 
כז 
23 
כח 
24 
כט 
25 
א 
26 
ב 
27 
ג  
28 
ד 
29 
ה 
30 
ו  
אוקטובר
תשריחשוון

ז  

ח 

ט 

י  

יא 

יב 

יג 

יד 

טו 
10 
טז 
11 
יז 
12 
יח 
13 
יט 
14 
כ 
15 
כא 
16 
כב 
17 
כג 
18 
כד 
19 
כה 
20 
כו 
21 
כז 
22 
כח 
23 
כט 
24 
ל 
25 
א 
26 
ב 
27 
ג  
28 
ד 
29 
ה 
30 
ו  
31 
ז  
נובמבר
חשווןכסלו

ח 

ט 

י  

יא 

יב 

יג 

יד 

טו 

טז 
10 
יז 
11 
יח 
12 
יט 
13 
כ 
14 
כא 
15 
כב 
16 
כג 
17 
כד 
18 
כה 
19 
כו 
20 
כז 
21 
כח 
22 
כט 
23 
א 
24 
ב 
25 
ג  
26 
ד 
27 
ה 
28 
ו  
29 
ז  
30 
ח 
דצמבר
כסלוטבת

ט 

י  

יא 

יב 

יג 

יד 

טו 

טז 

יז 
10 
יח 
11 
יט 
12 
כ 
13 
כא 
14 
כב 
15 
כג 
16 
כד 
17 
כה 
18 
כו 
19 
כז 
20 
כח 
21 
כט 
22 
ל 
23 
א 
24 
ב 
25 
ג  
26 
ד 
27 
ה 
28 
ו  
29 
ז  
30 
ח 
31 
ט 
22
יג 
= יום בינלאומי 21
יד 
= יום אחר בעל משמעות מיוחדת 24
טו 
= יום טוב / שבתון בלוח העברי 25
טז 
= חג שאיננו שבתון בלוח העברי 11
ב 
= יום זיכרון או צום בלוח העברי
לקבלת תיאור קצר - העבירו את העכבר מעל הריבוע (עבור תאריכים לועזיים) או מעל הקו האדום (עבור תאריכים עבריים)

שנת 1919 לפי הלוח היוליאני

במקומות בהם היה נהוג אז הלוח היוליאני, שנת 1919 התחילה ביום י"ג בשבט ה'תרע"ט (לעומת זאת, אותה שנה לפי הלוח הגרגוריאני החלה 13 ימים מוקדם יותר, ב-כ"ט בטבת). אורכה של שנה זו לפי הלוח היוליאני 365 ימים - בדיוק כמו הלוח הגרגוריאני המקביל.

להלן לוח שנה יוליאני - עברי משולב עם חגים ומועדים עבריים:

ראו גם

11 בינואר

11 בינואר הוא היום ה-11 בשנה בלוח הגרגוריאני. עד לסיום השנה נשארו עוד 354 ימים (355 בשנה מעוברת).

13 בספטמבר

13 בספטמבר הוא היום ה-256 בשנה בלוח הגרגוריאני (257 בשנה מעוברת). עד לסיום השנה נשארו עוד 109 ימים.

15 בינואר

15 בינואר הוא היום ה-15 בשנה בלוח הגרגוריאני. עד לסיום השנה, נשארו עוד 350 ימים (351 בשנה בשנה מעוברת).

1919 בארצות הברית

1919 בארצות הברית הייתה השנה בה חגגה ארצות הברית 143 שנה מיום היווסדה.

21 בפברואר

21 בפברואר הוא היום ה-52 בשנה, בשבוע ה-8 בלוח הגרגוריאני. עד לסיום השנה, נשארו עוד 313 ימים (314 בשנה מעוברת).

26 בפברואר

26 בפברואר הוא היום ה-57 בשנה בשבוע ה-9 בלוח הגרגוריאני. עד לסיום השנה, נשארו עוד 308 ימים (309 בשנה מעוברת).

2 באפריל

2 באפריל הוא היום ה-92 בשנה (93 בשנה מעוברת) בלוח הגרגוריאני. עד לסיום השנה, נשארו עוד 273 ימים.

5 בינואר

5 בינואר הוא היום החמישי בשנה בלוח הגרגוריאני. עד לסיום השנה נשארו עוד 360 ימים (361 בשנה מעוברת).

8 במאי

8 במאי הוא היום ה־128 בשנה (129 בשנה מעוברת), בשבוע ה-19 בלוח הגרגוריאני. עד לסיום השנה, נשארו עוד 237 ימים.

ה'תר"ף

ה'תר"ף (5680) או בקיצור תר"ף היא שנה עברית אשר החלה ביום א' בתשרי, אור ל-25 בספטמבר 1919, והסתיימה ביום כ"ט באלול, 12 בספטמבר 1920. שנה מסוג הכז, איננה מעוברת, ואורכה 354 ימים. זו שנה שלישית לשמיטה.

ה'תרע"ט

ה'תרע"ט (5679) או בקיצור תרע"ט היא שנה עברית אשר החלה ביום א' בתשרי, אור ל-7 בספטמבר 1918, והסתיימה ביום כ"ט באלול, 24 בספטמבר 1919. שנה מסוג זחג, היא מעוברת, ואורכה 383 ימים. זו שנה שנייה לשמיטה.

השומר הצעיר

השומר הצעיר היא תנועת הנוער הציונית הראשונה בעם היהודי. התנועה הוקמה בשנת 1913 על ידי קבוצת נערים ונערות יהודים שביקשו למצוא דרך חדשה לחבריהם ולשאר בני עמם בגלות. התנועה פועלת במאות מוקדים בישראל וברחבי העולם ומקיימת פעילות חינוכית שבסיס רעיונה - "תיקון אדם - תיקון עולם".

וודרו וילסון

תומאס וודרו וילסון (באנגלית: Thomas Woodrow Wilson;‏ 28 בדצמבר 1856 – 3 בפברואר 1924) היה נשיאה ה-28 של ארצות הברית, בשנים 1913–1921 מטעם המפלגה הדמוקרטית. קודם לכן היה פרופסור במוסדות רבים ונשיאה של אוניברסיטת פרינסטון, בין השנים 1902 ל-1910. בבחירות של 1910, נבחר להיות מושל ניו ג'רזי, המושל ה-34 של המדינה, בין 1911 ל-1913.

וילסון התמודד לנשיאות ארצות הברית ב-1912, וזכה בזכות פילוג במפלגה הרפובליקנית, מה שאפשר לו להשיג מעט יותר מארבעים אחוזים בקרב הבוחרים ולזכות לרוב גדול בחבר האלקטורים. הוא היה הנשיא הדרומי הראשון מאז זכארי טיילור ב-1848, וחבר בתנועה הפרוגרסיבית בארצות הברית. בתקופתו, הרוב של המפלגה הדמוקרטית בבית הנבחרים ובסנאט אפשר לו להעביר רפורמות פרוגרסיביות רבות.

בתקופתו כנשיא, החזיר וילסון את מסורת נאום מצב האומה, שננטשה מאז 1801. הוא העביר חוקים פרוגרסיביים שקדמו לניו דיל, ביניהם חוק הפדרל ריזרב, חוק ועדת המסחר הפדרלית, חוק נגד מונופולים, וחוק הלוואות לחקלאים. הוא נכנס לתפקידו כחודש לאחר שעבר התיקון ה-16 לחוקת ארצות הברית, וכנשיא כינס מושב מיוחד של הקונגרס, שהעביר חוק שהוריד מכסים והנהיג במקומם מס הכנסה. בעזרת חוק שהנהיג יום עבודה בן שמונה שעות לפועלי הרכבת, מנע שביתה ומשבר כלכלי. עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה ב-1914, שמר על נייטרליות, בעוד שהיה תקיף בתגובתו למלחמת האזרחים במקסיקו.

בכהונתו השנייה כנשיא, התמודד וילסון מול מושל ניו יורק לשעבר, צ'ארלס אוונס יוז, בבחירות של 1916. הוא ניצח בפער דחוק, והפך לנשיא הדמוקרטי הראשון מאז אנדרו ג'קסון שנבחר לתקופת כהונה שנייה ברציפות.

כהונתו השנייה חפפה למלחמת העולם הראשונה ולמעורבות האמריקנית בה. באפריל 1917, לאחר שגרמניה החלה במלחמת צוללות בלתי מוגבלת ושלחה את מברק צימרמן, ביקש וילסון מהקונגרס אישור לצאת למלחמה כדי להפוך את העולם ל"בטוח עבור הדמוקרטיה". ארצות הברית ביצעה פעולות צבאיות לצד מדינות ההסכמה, בלי ברית רשמית. וילסון התמקד בעניינים כספיים ודיפלומטיים במלחמה, והותיר את האסטרטגיה הצבאית לגנרלים. הוא הלווה מיליארדי דולרים לבריטניה, צרפת ובעלות ברית אחרות למען המלחמה. בעזרת חוק שירות מ-1917, הצליח וילסון לשלוח 10,000 חיילים לצרפת בכל יום עד קיץ 1918. בתוך המדינה, הוא העלה את מס ההכנסה, ולווה מיליארדי דולרים מהציבור בעזרת הליברטי בונדס. הוא הקים ועדה תעשייתית לזמן המלחמה, קידם שיתוף פעולה עם איגודי עובדים, הנהיג רגולציה על חקלאות והפקת מזון, והעניק למזכיר האוצר שלו, ויליאם גיבס מקאדו, שליטה ישירה על מערכת הרכבות של המדינה.

בנאום מצב האומה שלו ב-1915, ביקש וילסון מהקונגרס להעביר את חוק הריגול וחוק ההמרדה, ואלה אכן עברו ב-1917 וב-1918 בהתאמה, ומנעו פעילות נגד הגיוס. מחלקת המשפטים שלו, בהנהגת אלכסנדר מיצ'ל פאלמר, גירשה אזרחים בעלי אזרחות זרה שנחשדו בשיתוף פעולה עם הקומוניסטים במהלך "פשיטות פאלמר", בין 1919 ל-1920. הוא תמך במתן זכויות הצבעה נרחבות, וב-1918 תמך בתיקון ה-19 לחוקה, שהעניק זכות הצבעה לנשים בכל רחבי ארצות הברית, למרות התנגדות הדרום.

וילסון מינה לתפקידים בכירים בממשלו דרומיים שהאמינו בהפרדה גזעית. הוא העניק לראשי המחלקות שליטה גדולה יותר בניהולן. בתחילת 1918, הציג את עקרונות השלום שלו, ארבע עשרה הנקודות, וב-1919, לאחר סיום מלחמת העולם הראשונה ב-11 בנובמבר 1918, נסע לפריז, כשהוא מקדם את יצירת חבר הלאומים, והשתתף בניסוח חוזה ורסאי, אף על פי שהתנגד לנוסח הסופי שלו, שהחמיר עם גרמניה. לאחר חזרתו מאירופה, הוא ערך מסע ברחבי ארצות הברית לטובת ההסכמים, ולקה בשבץ. הרפובליקנים בסנאט התנגדו להסכם והובילו לדחייתו. בגלל השבץ חלה ירידה בתפקודו, כוחו והשפעתו פחתו עם נכותו. וילסון רצה להיבחר לכהונה שלישית, וניסה להוביל לכך שהוועידה הדמוקרטית הלאומית של 1920 לא תצליח לבחור מועמד חלופי, אולם הוועידה דחתה את ניסיונו להיבחר מחדש.

כפרסביטריאני מובהק, הוסיף וילסון מוסריות לגישתו הבינלאומית, והוביל ליצירת האידאולוגיה ה"וילסונית"- מדיניות חוץ פעילה שקוראת לקידום דמוקרטיה עולמית. עבור תמיכתו בחבר הלאומים, הוא זכה בפרס נובל לשלום ב-1919, הנשיא השני מתוך ארבעה שזכה לכבוד הזה. הנשיאים האחרים שזכו בפרס היו תיאודור רוזוולט, ג'ימי קרטר, וברק אובמה.

היסטוריונים ומדעני מדינה מדרגים את וילסון כאחד מעשרת הנשיאים הטובים של ארצות הברית בכל הזמנים. וילסון תמך יותר מקודמיו ביצירת ממשל מרכזי חזק שיגן על האזרח הממוצע מפני כוח התאגידים. רוב הישגיו, כמו הפדרל ריזרב, ועדת הסחר הפדרלית, מס הכנסה פרוגרסיבי וחוקי עובדים, המשיכו להשפיע על ארצות הברית זמן רב לאחר מותו. הוא נחשב לדמות מפתח בביסוס הליברליזם האמריקני המודרני, שהשפיע על נשיאים עתידיים כפרנקלין דלאנו רוזוולט ולינדון ג'ונסון. מדיניות החוץ האידיאליסטית שלו הייתה נדבך בולט במדיניות החוץ האמריקנית, וחבר הלאומים שלו השפיע על התפתחות האו"ם. לעומת זאת, עמדותיו בנוגע לזכויות האזרח זכו לביקורת. ממשלו הוביל להפרדה גזעית בממשלה, והקבינט שלו הכיל כמה גזענים מוצהרים.

ועידת השלום בפריז (1919)

ועידת השלום בפריז הייתה ועידה בינלאומית שאורגנה על ידי המדינות המנצחות במלחמת העולם הראשונה, לשם חתימת חוזי שלום ביניהן ובין המדינות המובסות. הוועידה נפתחה בפריז ב-18 בינואר 1919, ונמשכה, עם הפסקות אחדות, עד 20 בינואר 1920.

הוועידה דנה בנפרד בהסכם עם כל אחת מהמדינות המנוצחות. בסופה נחתמו הסכמי שלום עם כל אחת מהמדינות, שנקראו על שם המקום שבו נחתמו:

חוזה ורסאי עם גרמניה נחתם ב-28 ביוני 1919.

חוזה סן-ז'רמן עם אוסטריה נחתם ב-10 בספטמבר 1919.

חוזה ניי עם בולגריה נחתם ב-27 בנובמבר 1919.

חוזה טריאנון עם הונגריה נחתם ב-4 ביוני 1920.

הסכם סוור עם האימפריה העות'מאנית נחתם ב-10 באוגוסט 1920.חרף התקוות כי ועידת פריז תיצור סדר עולמי חדש ומתוקן, היו בוועידה, מעצם כינוסה, כמה פגמים. ראשית, המדינות המנוצחות לא השתתפו בדיונים, אלא הוזמנו רק לחתימת ההסכמים ולא הייתה התחשבות רצינית בעמדותיהן. שנית, רוסיה, שעברה מהפכה, לא הוזמנה כלל והוחרמה מבחינה בינלאומית. בנתונים אלו היה קשה ליישם את סיסמתו של נשיא ארצות הברית וודרו וילסון, שביקש לכונן "שלום צודק ללא מנצחים ומנוצחים".

לוועידה הוזמנו כל המדינות שתמכו ב"מדינות ההסכמה" ("בעלות הברית"), המעצמות המנצחות, אולם רק חמש מדינות השתתפו בקביעת התנאים – ארצות הברית, בריטניה, צרפת, איטליה ויפן, ולמעשה רק שלוש המדינות החזקות – ארצות הברית, בריטניה וצרפת - הכריעו.

מנהיגי המדינות "המערביות" הקובעות שכונו "ארבעת הגדולים", היו נשיא ארצות הברית וודרו וילסון, ראש ממשלת בריטניה לויד ג'ורג', נשיא צרפת ז'ורז' קלמנסו וראש ממשלת איטליה ויטוריו אמנואלה אורלנדו .

בין "שלושת הגדולים" התעוררה במהרה מחלוקת. וילסון החזיק בגישה מוסרית אידיאליסטית. ברוח "ארבע עשרה הנקודות" שניסח כשנה קודם לכן, הוא ביקש לחתום הסכם שלום שיפתור את כל סכסוכי העבר ולא יאפשר לעוד מלחמה כזו לפרוץ. כדי להגיע לשלום אמת הוא רצה להגיע להסכמים הוגנים, שלא יהיו מבוססים על נקמה ושלא ישקפו את עמדות המנצחים אל מול עמדתם הנחותה של המנוצחים. הוא שאף לאפשר לכל עם לממש את זכותו לעצמאות ולהגדרה עצמית, וחתר להקמת עולם דמוקרטי וצודק שבו סכסוכים בין מדינות יפתרו בדרכי שלום ולא במלחמה.

לעומתו ראה קלמנסו לנגד עיניו רק את האינטרסים של צרפת. הוא ראה את הגרמנים כאומה תוקפנית שמאיימת על צרפת באופן קבוע ועל כן ביקש להבטיח את ביטחונה של צרפת על ידי החלשתה המוחלטת של גרמניה, גם אם הדבר כרוך בהשפלתה. הוא דרש שגרמניה תחזיר לצרפת את המחוזות אלזס-לורן שסיפחה אותן בעקבות מלחמת צרפת-פרוסיה ב-1870–1871 וגם תפצה את צרפת על הנזק שנגרם לה במלחמה בעזרת תשלום פיצויים, כפי שהגרמנים עשו בזמנו לצרפת.

גם לויד ג'ורג' ראה לנגד עיניו את האינטרסים של בריטניה בלבד. הוא רצה להגיע להסכם של פשרה שיחליש מעט את גרמניה, אבל לא יחזק יותר מדי את צרפת, כך שהשתיים יאזנו זו את זו ולא יפריעו להגמוניה הבריטית בעולם. הוא רצה להחזיר במהירות את הכלכלה העולמית לפעולתה ולכן התנגד להחליש יותר מדי את גרמניה שהייתה חלק חשוב ממנה. אף על פי כן, הוא תמך בהטלת תשלום פיצויים על גרמניה.

בסופו של דבר, גברה עמדתו של קלמנסו וההסכמים לא שיקפו אלא חלקית את העקרונות שווילסון ביקש ליישם. החוזים שנחתמו עם המדינות המנוצחות, ובמיוחד עם גרמניה, היו נקמניים ומשפילים. חוזה ורסאי פגע בגרמניה בצורה חד-צדדית וקשה: גרמניה הואשמה בפרוץ המלחמה, פורקה כמעט כליל מצבאה, הוטלו עליה פיצויים עצומים ונלקחו ממנה שטחים רבים לטובת צרפת, דנמרק ופולין. העברת השטחים לפולין, שנעשתה כדי לאפשר לה מוצא לים, אף גרמה לניתוק בין פרוסיה המזרחית לשאר גרמניה.

גם יתר ההסכמים פגעו קשה במדינות המנוצחות. האימפריה האוסטרו-הונגרית פוצלה לשתי המדינות שהרכיבו אותה, ונקרעו מהן שטחים גדולים לטובת העמים המקופחים שהיוו חלק משמעותי מאוכלוסייתן. חלק משטחים אלה סופחו לפי עקרונות אתניים למדינות קיימות שלחמו לצד "מדינות ההסכמה"- איטליה, רומניה וסרביה, והשאר - למדינות החדשות שזכו לעצמאות: פולין, צ'כוסלובקיה ויוגוסלביה שהתגבשה לבסוף מסביב לסרביה. אוסטריה והונגריה איבדו חלק מבני עמם לטובת המדינות הסמוכות ואיבדו את המוצא לים התיכון. מבולגריה נלקחו שטחים לטובת רומניה ויוון.

האימפריה העות'מאנית איבדה את כל שטחיה מלבד טורקיה עצמה.

הבריטים לא אפשרו למשלחות ערביות מא"י וממצרים להגיע לוועידה ולהציג את עמדותיהן. סירוב הבריטים לאפשר נסיעת המשלחת המצרית היה עילה לפרוץ מהומות 1919 במצרים ויוזמי המשלחת היו הבסיס להקמת מפלגת אל ופד ("המשלחת") ששלטה במצרים משנת 1922 עד למהפכת הקצינים החופשיים.

חוזה ורסאי

חוזה ורסאי או אמנת ורסאי הוא הסכם שלום בין גרמניה למדינות ההסכמה, והוא גם החוזה הראשון שנחתם במסגרת ועידת השלום בפריז לאחר מלחמת העולם הראשונה, ב-28 ביוני 1919.

ההסכם הופר זמן קצר לאחר שנכנס לתוקף, על ידי רפובליקת ויימאר. חוזה ורסאי נחתם באולם המראות שבארמון ורסאי, האולם שבו הוכרז ב-1871 על הקמת גרמניה המאוחדת.

מלחמת האזרחים ברוסיה

מלחמת האזרחים ברוסיה פרצה מיד לאחר מהפכת אוקטובר ב-1917 - בה השתלטו הבולשביקים והפילו את הממשלה הזמנית הדמוקרטית, שהוקמה מיד לאחר התמוטטות משטר הצאר במהפכת פברואר, וויתור הצאר ניקולאי השני על כיסאו.

המלחמה התנהלה בין הבולשביקים ותומכיהם הצבא האדום לבין קואליציה רופפת של תומכי המשטר הישן - מלוכנים ואנשי צבא, ומתנגדי הבולשביקים הצבא הלבן שנתמך על ידי כוחות חיצוניים (בהם בריטניה, ארצות הברית, צרפת ויפן) שאף שלחו כוחות לעזרתו. במהלך המלחמה פעלו לסירוגין גם מיליציות עצמאיות כגון הצבא השחור האנרכיסטי והצבא הירוק של האיכרים שתמכו לסירוגין בצד זה או אחר. המלחמה נמשכה 6 שנים והסתיימה רשמית ב-17 ביוני 1923 - עת הניחו את נשקם הכוחות הלבנים האחרונים במזרח המדינה בהנהגתו של גנרל אנטולי פפלייב. הקרבות האינטנסיביים התרחשו בין השנים 1918–1920.

עליות מראשית הציונות ועד קום מדינת ישראל

ראשית הציונות הביאה לסדרה של גלי עלייה שקדמו להכרזה על הקמת מדינת ישראל והובילו אליה.

צבא הקיסרות הגרמנית

הצבא הגרמני (Deutsches Heer) או הצבא הלאומי (Reichsheer) או הצבא האימפריאלי (Kaiserliches Heer or Kaiserreichsheer) היה צבאה של הקיסרות הגרמנית וכלל את צבא היבשה ואת שירות האוויר הגרמני. הצבא הוקם עם הקמת האימפריה ב-1871 ופורק לאחר ההפסד במלחמת העולם הראשונה ב-1919.

המונח Deutsches Heer הוא מונח שמשמש כיום לתיאור צבא היבשה של הבונדסוור.

קנצלר גרמניה

ראש הממשלה בגרמניה נקרא באופן מסורתי קַנְצְלֶר. בין השנים 1871 ל-1945 המשרה נקראה רייכסקנצלר (בגרמנית: Reichskanzler ; משמע: קנצלר של הרייך), אך אחרי מלחמת העולם השנייה גרמניה הפכה לרפובליקה פדרלית ועל כן שונה שם המשרה, ומאז ועד היום שמה הוא בונדסקנצלר (בגרמנית: Bundeskanzler; משמע: קנצלר פדרלי).

מקורו של המונח, המתועד לראשונה בימי הביניים, הוא במילה הלטינית cancellarius.

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.