1831

שנת 1831 היא השנה ה-31 במאה ה-19. זוהי שנה רגילה, שאורכה 365 ימים. 1 בינואר 1831 לפי הלוח הגרגוריאני מקדים את 1 בינואר לפי הלוח היוליאני ב-12 ימים.

כל התאריכים שלהלן הם לפי הלוח הגרגוריאני.

1831
מאות: המאה ה-18 • המאה ה-19 • המאה ה-20
עשורים: 1820-1829 • 1830-1839 • 1840-1849
שנים: < • 1829 • 1830 • 1831 • 1832 • 1833 • >
1831 בלוחות שנה שונים
הלוח הגרגוריאני 1831
MDCCCXXXI
הלוח העברי ה'תקצ"א - ה'תקצ"ב
הלוח הסיני 4527 – 4528
庚寅 – 辛卯
4528 היא שנת הארנבת
הלוח האתיופי 1823 – 1824
הלוח הפרסי 1209 – 1210
הלוח המוסלמי 1246 – 1247
סקירות לפי שנה
לפי נושא
ספרים
לפי מדינה
ארצות הברית

אירועים

נולדו

נפטרו

לוח שנה

►► 1831 ◄◄
ה'תקצ"א - ה'תקצ"ב

להלן לוח שנה גרגוריאני - עברי משולב עם ימים בינלאומיים. חגים ומועדים עבריים:

   א   ב   ג    ד   ה   ו    ש   א   ב   ג    ד   ה   ו    ש   א   ב   ג    ד   ה   ו    ש   א   ב   ג    ד   ה   ו    ש   א   ב   ג    ד   ה   ו    ש   א   ב 
ינואר
טבתשבט

טז 

יז 

יח 

יט 

כ 

כא 

כב 

כג 

כד 
10 
כה 
11 
כו 
12 
כז 
13 
כח 
14 
כט 
15 
א 
16 
ב 
17 
ג  
18 
ד 
19 
ה 
20 
ו  
21 
ז  
22 
ח 
23 
ט 
24 
י  
25 
יא 
26 
יב 
27 
יג 
28 
יד 
29 
טו 
30 
טז 
31 
יז 
פברואר
שבטאדר

יח 

יט 

כ 

כא 

כב 

כג 

כד 

כה 

כו 
10 
כז 
11 
כח 
12 
כט 
13 
ל 
14 
א 
15 
ב 
16 
ג  
17 
ד 
18 
ה 
19 
ו  
20 
ז  
21 
ח 
22 
ט 
23 
י  
24 
יא 
25 
יב 
26 
יג 
27 
יד 
28 
טו 
מרץ
אדרניסן

טז 

יז 

יח 

יט 

כ 

כא 

כב 

כג 

כד 
10 
כה 
11 
כו 
12 
כז 
13 
כח 
14 
כט 
15 
א 
16 
ב 
17 
ג  
18 
ד 
19 
ה 
20 
ו  
21 
ז  
22 
ח 
23 
ט 
24 
י  
25 
יא 
26 
יב 
27 
יג 
28 
יד 
29 
טו 
30 
טז 
31 
יז 
אפריל
ניסןאייר

יח 

יט 

כ 

כא 

כב 

כג 

כד 

כה 

כו 
10 
כז 
11 
כח 
12 
כט 
13 
ל 
14 
א 
15 
ב 
16 
ג  
17 
ד 
18 
ה 
19 
ו  
20 
ז  
21 
ח 
22 
ט 
23 
י  
24 
יא 
25 
יב 
26 
יג 
27 
יד 
28 
טו 
29 
טז 
30 
יז 
מאי
איירסיוון

יח 

יט 

כ 

כא 

כב 

כג 

כד 

כה 

כו 
10 
כז 
11 
כח 
12 
כט 
13 
א 
14 
ב 
15 
ג  
16 
ד 
17 
ה 
18 
ו  
19 
ז  
20 
ח 
21 
ט 
22 
י  
23 
יא 
24 
יב 
25 
יג 
26 
יד 
27 
טו 
28 
טז 
29 
יז 
30 
יח 
31 
יט 
יוני
סיווןתמוז

כ 

כא 

כב 

כג 

כד 

כה 

כו 

כז 

כח 
10 
כט 
11 
ל 
12 
א 
13 
ב 
14 
ג  
15 
ד 
16 
ה 
17 
ו  
18 
ז  
19 
ח 
20 
ט 
21 
י  
22 
יא 
23 
יב 
24 
יג 
25 
יד 
26 
טו 
27 
טז 
28 
יז 
29 
יח 
30 
יט 
יולי
תמוזאב

כ 

כא 

כב 

כג 

כד 

כה 

כו 

כז 

כח 
10 
כט 
11 
א 
12 
ב 
13 
ג  
14 
ד 
15 
ה 
16 
ו  
17 
ז  
18 
ח 
19 
ט 
20 
י  
21 
יא 
22 
יב 
23 
יג 
24 
יד 
25 
טו 
26 
טז 
27 
יז 
28 
יח 
29 
יט 
30 
כ 
31 
כא 
אוגוסט
אבאלול

כב 

כג 

כד 

כה 

כו 

כז 

כח 

כט 

ל 
10 
א 
11 
ב 
12 
ג  
13 
ד 
14 
ה 
15 
ו  
16 
ז  
17 
ח 
18 
ט 
19 
י  
20 
יא 
21 
יב 
22 
יג 
23 
יד 
24 
טו 
25 
טז 
26 
יז 
27 
יח 
28 
יט 
29 
כ 
30 
כא 
31 
כב 
ספטמבר
אלולתשרי

כג 

כד 

כה 

כו 

כז 

כח 

כט 

א 

ב 
10 
ג  
11 
ד 
12 
ה 
13 
ו  
14 
ז  
15 
ח 
16 
ט 
17 
י  
18 
יא 
19 
יב 
20 
יג 
21 
יד 
22 
טו 
23 
טז 
24 
יז 
25 
יח 
26 
יט 
27 
כ 
28 
כא 
29 
כב 
30 
כג 
אוקטובר
תשריחשוון

כד 

כה 

כו 

כז 

כח 

כט 

ל 

א 

ב 
10 
ג  
11 
ד 
12 
ה 
13 
ו  
14 
ז  
15 
ח 
16 
ט 
17 
י  
18 
יא 
19 
יב 
20 
יג 
21 
יד 
22 
טו 
23 
טז 
24 
יז 
25 
יח 
26 
יט 
27 
כ 
28 
כא 
29 
כב 
30 
כג 
31 
כד 
נובמבר
חשווןכסלו

כה 

כו 

כז 

כח 

כט 

א 

ב 

ג  

ד 
10 
ה 
11 
ו  
12 
ז  
13 
ח 
14 
ט 
15 
י  
16 
יא 
17 
יב 
18 
יג 
19 
יד 
20 
טו 
21 
טז 
22 
יז 
23 
יח 
24 
יט 
25 
כ 
26 
כא 
27 
כב 
28 
כג 
29 
כד 
30 
כה 
דצמבר
כסלוטבת

כו 

כז 

כח 

כט 

א 

ב 

ג  

ד 

ה 
10 
ו  
11 
ז  
12 
ח 
13 
ט 
14 
י  
15 
יא 
16 
יב 
17 
יג 
18 
יד 
19 
טו 
20 
טז 
21 
יז 
22 
יח 
23 
יט 
24 
כ 
25 
כא 
26 
כב 
27 
כג 
28 
כד 
29 
כה 
30 
כו 
31 
כז 
22
יג 
= יום בינלאומי 21
יד 
= יום אחר בעל משמעות מיוחדת 24
טו 
= יום טוב / שבתון בלוח העברי 25
טז 
= חג שאיננו שבתון בלוח העברי 11
ב 
= יום זיכרון או צום בלוח העברי
לקבלת תיאור קצר - העבירו את העכבר מעל הריבוע (עבור תאריכים לועזיים) או מעל הקו האדום (עבור תאריכים עבריים)

שנת 1831 לפי הלוח היוליאני

במקומות בהם היה נהוג אז הלוח היוליאני, שנת 1831 התחילה ביום כ"ח בטבת ה'תקצ"א (לעומת זאת, אותה שנה לפי הלוח הגרגוריאני החלה 12 ימים מוקדם יותר, ב-ט"ז בטבת). אורכה של שנה זו לפי הלוח היוליאני 365 ימים - בדיוק כמו הלוח הגרגוריאני המקביל.

להלן לוח שנה יוליאני - עברי משולב עם חגים ומועדים עבריים:

ראו גם

16 בנובמבר

16 בנובמבר הוא היום ה-320 בשנה בלוח הגרגוריאני (321 בשנה מעוברת). עד לסיום השנה נשארו עוד 45 ימים.

1831 בארצות הברית

1831 בארצות הברית הייתה השנה בה חגגה ארצות הברית 55 שנה מיום היווסדה.

1831 במדע

ערך מורחב – 1831

1 ביוני

1 ביוני הוא היום ה-152 בשנה (153 בשנה מעוברת), בשבוע ה-22 בלוח הגרגוריאני. עד לסיום השנה, נשארו עוד 213 ימים.

21 ביולי

21 ביולי הוא היום ה-202 בשנה (203 בשנה מעוברת), בשבוע ה-29 בלוח הגרגוריאני. עד לסיום השנה, נשארו עוד 163 ימים.

אוניברסיטת ניו יורק

אוניברסיטת ניו יורק (באנגלית: New York University, בקיצור NYU) היא אוניברסיטת מחקר פרטית-אמריקנית הממוקמת במנהטן, ניו יורק. NYU נחשבת לאחד המוסדות האקדמיים הבולטים והמובילים ביותר בארצות הברית ובעולם, כמו גם לאחת ממוסדות ההשכלה הפרטיים הגדולים בארצות הברית. בין בוגריה וסגל המרצים שלה נמנים 37 חתני פרס נובל; שלושה זוכי פרס אבל; 16 זוכים בפרס פוליצר; מעל 30 זוכי אוסקר; וכן זוכים רבים בפרסי אמי, גראמי וטוני.

מדי שנה, מובילה האוניברסיטה בראש המוסדות המובילים בדירוגם האקדמי בארצות הברית ובעולם. הקבלה לאוניברסיטת ניו יורק נחשבת סלקטיבית למדי, ואחוז הקבלה אליה הוא מהנמוכים בארצות הברית ובעולם. בשנת 2016 דורגה האוניברסיטה במקום הראשון בארצות הברית מבין כלל האוניברסיאות בדירוג מעסיקים ובמספר הסטודנטים המועסקים עם סיום לימודיהם. במקום השני דורגה אוניברסיטת הרווארד ובמקום השלישי-אוניברסיטת פרינסטון.

אטול

אָטוֹל (באנגלית: Atoll) הוא סוג של אי בעל מבנה טבעתי המצוי באוקיינוסים טרופיים. מבנהו הטבעתי יכול להיות פתוח או סגור והוא למעשה שונית אלמוגים המַקיפה לגונה רדודה. הלגונה נוצרה בשל שקיעת הר געש, לעתים שרידיו עדיין בולטים מעל המים.

רבים מאיי האוקיינוס השקט הם אָטוֹלִים. מרבית האטולים הם זעירים, בלתי מאוכלסים והצמחייה בם מועטה, אך קיימים גם אטולים גדולים בני אלפי דונם המכוסים בצמחייה, ובשל כך גם מיושבים.

כבר בשנת 1842 צ'ארלס דרווין תיאר את האטולים כסוג של איים והציע הסבר להיווצרותם, בהתבסס על שנות תצפית שערך במהלך מסעותיו באונייה "ביגל" בין השנים 1831–1836.

ג'יימס מונרו

ג'יימס מונרו (באנגלית: James Monroe‏; 28 באפריל 1758 - 4 ביולי 1831) היה פוליטיקאי אמריקני שכיהן כנשיאה החמישי של ארצות הברית, משנת 1817 ועד לשנת 1825. מונרו היה הנשיא האחרון שהיה מהאבות המייסדים של ארצות הברית והנשיא האחרון מווירג'יניה (שהעמידה עוד שלושה נשיאים לפניו). הוא נולד בווירג'יניה, היה ממעמד בעלי המטעים ולחם במלחמת העצמאות האמריקנית. הוא נפצע בקרב טרנטון כשנורה בכתפו מרובה מוסקט. לאחר לימודי משפטים אצל תומאס ג'פרסון בין 1780 ל-1783, שירת כציר בקונגרס הקונטיננטלי. בתור אחד מהצירים האנטי-פדרליסטים שהיו בוועידה של מדינת וירג'יניה שנועדה לאשרר את חוקת ארצות הברית, התנגד מונרו לחוקה בטענה שזאת נתנה כוח רב מדי לממשל המרכזי. הוא לקח חלק פעיל בממשל החדש, וב-1790 נבחר לכהן כסנאטור בקונגרס הראשון, שם הצטרף אל המפלגה הדמוקרטית-רפובליקנית. הוא צבר ניסיון כמושל מדינת וירג'יניה, ומעמדו גבר כדיפלומט בצרפת, כשעזר לנסח את רכישת לואיזיאנה ב-1803. מונרו שירת כמזכיר המדינה וכמזכיר המלחמה במהלך מלחמת 1812, תחת הנשיא ג'יימס מדיסון.

ללא התנגדות מצד המפלגה הפדרליסטית המתפוררת, מונרו זכה במעל 80% מקולות האלקטורים ב-1816 ונבחר לנשיאות. כנשיא, הוא קנה את פלורידה מספרד והפחית את המתיחות המפלגתית במדינה. לאחר חתימה על הסכם 1818, בזכות מזכיר המדינה ג'ון קווינסי אדמס, ארצות הברית התרחבה מחוף האוקיינוס האטלנטי אל חוף האוקיינוס השקט, כשארצות הברית השיגה זכויות דיג בצפון מערב המדינה. ארצות הברית ובריטניה כבשו את אורגון. בנוסף, הסכם אדמס-אוניס הבטיח את הגבול של ארצות הברית עד האוקיינוס האלנטי וייצג את הניסיון האמריקני הראשון ליצור אימפריה. הלאומיות האמריקנית גברה, וכך נוצר "עידן הרגשות הטובים", שנמשך עד בהלת 1819 ופשרת מיזורי שחילקה את המדינה ב-1820. למרות זאת, מונרו נבחר מחדש כמעט פה אחד.

מונרו תמך בהקמת מושבות באפריקה לעבדים משוחררים, שלבסוף הפכו לליבריה, שבירתה, מונרוביה, נקראת על שמו. ב-1823, הכריז על התנגדותה של ארצות הברית לכל מעורבות אירופאיות במדינות אמריקה, שהפכה לדוקטרינת מונרו, צעד שהנחה את מדיניות החוץ האמריקנית במשך כמאה שנים. נשיאותו סיימה את התקופה הראשונה בתולדות ארצות הברית, שלאחריה החלו עימותים מפלגתיים ושליטה של המוני העם בפוליטיקה. לאחר פרישתו ב-1825, סבל מקשיים כלכליים. הוא מת בניו יורק סיטי ב-4 ביולי 1831.

ג'יימס קלרק מקסוול

גֵ'יימְס קְלֵרְק מַקְסְוֶל (באנגלית: James Clerk Maxwell;‏ 13 ביוני 1831 - 5 בנובמבר 1879) היה פיזיקאי סקוטי. מקסוול פיתח את מערכת משוואות מקסוול המבטאות את חוקי החשמל והמגנטיות. משוואות אלו כוללות גם שיפור חשוב של חוק אמפר. חקר את האור כתופעה אלקטרומגנטית, ופיתח את התפלגות מקסוול החשובה לתאוריה הקינטית של הגזים. תגליות אלו פתחו דרך לפיתוח עבודות בתחום תורת היחסות ומכניקה קוונטית. מקסוול הוכיח שהשדה החשמלי והמגנטי מתפשטים בצורת גל במהירות האור.

מתייחסים אל מקסוול כאל המדען בן המאה ה-19 שהשפיע בצורה הרבה ביותר על המאה ה-20. בשנת 1931, בחגיגות המאה להולדתו של מקסוול, תיאר איינשטיין את עבודתו של מקסוול כ"עמוקה והפורה ביותר בפיזיקה מאז ימי אייזק ניוטון".

את עבודתו של מקסוול מאפיינים שימושים באלגברה בשיתוף מרכיבים מגאומטריה. מקסוול הדגים שהכוחות החשמליים והמגנטיים הם חלקים משלימים של אלקטרומגנטיות. הוא הראה ששדות חשמליים ומגנטיים נעים בחלל בצורה של גל אלקטרומגנטי, במהירות קבועה של 3.0 × 108 m/s. הוא גם הציע שאור הוא צורה של קרינה אלקטרומגנטית. על גילוייו אלו זכה במדליית רמפורד בשנת 1860.

גאורג וילהלם פרידריך הגל

גאורג וילהלם פרידריך הֵגֶל (בגרמנית: Georg Wilhelm Friedrich Hegel;‏ 27 באוגוסט 1770 – 14 בנובמבר 1831) היה פילוסוף גרמני, ממייסדי האידיאליזם הגרמני ומחשובי ההוגים בעידן הנאורות.

הפילוסופיה של היגל שילבה, והשאירה חותם, במגוון רחב של תחומים - בהם הפסיכולוגיה, מדע מדינה, ההיסטוריה, חקר אמנות, חקר הדת, והפילוסופיה.

הישגו העיקרי של הגל הוא התפתחותו של ניסוח ייחודי לאידיאליזם, שלפעמים כונה "אידיאליזם מוחלט". חשיבות מיוחדת נודעה לשיטת החשיבה שלו, המכונה דיאלקטיקה, אשר מתיימרת להתגבר על ניגודים רעיוניים. עוד נודעה חשיבות לתפיסת ההיסטוריה שלו כהתגלמות הדרגתית של "הרוח" (Geist), ולסיפור האדון והעבד מתוך "הפנומנולוגיה של הרוח".

הגותו הפוליטית של הגל השפיעה על זרמים פילוסופיים ופוליטיים מהימין ומהשמאל: הלאומיות והפשיזם מחד (בעיקר בתיווכו של ג'ובני ג'נטילה), והקומוניזם מאידך. הגותו תרמה רבות לעיצוב עולם הפילוסופיה במאה ה-19, עד כי בחוגים מסוימים היה קשה להביע דעות המנוגדות לה. לשיטת היגל הייתה השפעה מכרעת גם על אסכולות פילוסופיות שבעיקרן נוגדות לו, כדוגמת האקזיסטנציאליזם והמטריאליזם הדיאלקטי של קרל מרקס. הפילוסוף הצרפתי מוריס מרלו-פונטי כתב ש"כל הרעיונות הפילוסופיים הגדולים של המאה הקודמת - הפילוסופיות של מרקס וניטשה, הפנומנולוגיה, האקזיסטנציאליזם גרמני והפסיכואנליזה - מקורן בהגל".

ה'תקצ"א

ה'תקצ"א (5591) או בקיצור תקצ"א היא שנה עברית אשר החלה ביום א' בתשרי, אור ל-18 בספטמבר 1830, והסתיימה ביום כ"ט באלול, 7 בספטמבר 1831. שנה מסוג זשג, איננה מעוברת, ואורכה 355 ימים. זו שנה חמישית לשמיטה.

הגיבן מנוטרדאם

הגיבן מנוטרדאם (בצרפתית: Notre-Dame de Paris; "גבירתנו מפריז") הוא הרומן הגדול הראשון מאת הסופר הצרפתי ויקטור הוגו בשנת 1831. הספר זכה להצלחה בצרפת, שבעקבותה קמה תנועה לשימור המבנים מן התקופה הגותית בכלל ולשימור קתדרלת נוטרדאם בפריז בפרט. הספר תורגם לשפות רבות, זכה להצלחה כבירה בעולם ועובד למספר מחזות וסרטים.

התקופה העות'מאנית בארץ ישראל

התקופה העות'מאנית היא תקופה בת כ-400 שנה בתולדות ארץ ישראל בה נשלטה על ידי האימפריה העות'מאנית. התקופה התחילה עם כיבוש הארץ בידי הסולטאן סלים הראשון בשנת 1516, והסתיימה בשנת 1917, עם כיבוש הארץ בידי הגנרל הבריטי אדמונד אלנבי במלחמת העולם הראשונה.

ניתן לחלק את תקופת הכיבוש העות'מאני לשלוש תקופות:

התקופה הראשונה (המאה ה-16). בתקופה זאת הונחו היסודות למנהל העות'מאני. הוקם שלטון יציב ומאורגן, נערכו מפקדי אוכלוסין לצורך גביית מיסים, הוקמה מערכת מנהלית של פקידים עות'מאנים, החלו מפעלי פיתוח והושב הביטחון לתושבי הארץ שסבלו ממכת פשיטות של בדואים.

התקופה השנייה (המאות 18-17). הידרדרות במצב האימפריה העות'מאנית כולה, כולל ארץ ישראל מביאה לערעור המצב הביטחוני והכלכלי ושליטים מקומיים משתלטים על חלקים מהארץ.

התקופה השלישית (המאה ה-19 וראשית המאה ה-20). שליטים מקומיים שלטו למעשה בארץ ושודדי ים ובדואים עשו כרצונם באין מפריע. מוחמד עלי, שליט מצריים, ניצל את חולשת השלטון העות'מאני וכבש את הארץ ב-1831. בנו, איברהים פשה, שלט בארץ עד ראשית 1841, אז גורש בידי העות'מאנים בעזרת צרפת ובריטניה. השלטון העות'מאני הצליח להחזיר לעצמו את השליטה בארץ והנהיג רפורמות לשם מודרניזציה. חפירת תעלת סואץ החזירה את האזור לפעילות כלכלית, והמעורבות של מעצמות זרות ומשטר הקפיטולציות המעניק לקונסולים זרים שליטה על נתינים זרים הפך לתופעה קבועה.

מוריס הירש

הברון מוריס דה הירש אאוּף גֶרוֹיט (משה הירש; בגרמנית: Moritz Freiherr von Hirsch auf Gereuth‏) (9 בדצמבר 1831 - 21 באפריל 1896) היה איל הון ונדבן יהודי-גרמני שחי בצרפת, באנגליה ובאימפריה האוסטרו-הונגרית. סייע באמצעות חברת יק"א שהקים, בארגון ובכספים להגירה הגדולה של יהודי מזרח אירופה לאמריקה (ובעיקר לארגנטינה) בשלהי המאה ה-19.

פרידריך השלישי, קיסר גרמניה

פרידריך וילהלם ניקולאוס קרל פון פרוסן (בגרמנית: Friedrich Wilhelm Nikolaus Karl von Preußen;‏ 18 באוקטובר 1831 - 15 ביוני 1888) היה קיסר גרמניה ומלך פרוסיה, במשך 99 ימים עד למותו.

פרנקנשטיין

פרנקנשטיין (באנגלית: Frankenstein; or, The Modern Prometheus; או בשמו העממי המפלצת של פרנקנשטיין) הוא רומן נודע שכתבה הסופרת מרי שלי בשנת 1818, כשהייתה בת 19. הספר נכתב כאשר שלי ובן זוגה, פרסי ביש שלי, ביקרו אצל המשורר הנודע לורד ביירון בטירה בז'נבה. באחד הערבים הקרים הציע ביירון לחבריו לערוך תחרות כתיבה של סיפור אימה. את הרעיון לסיפור קיבלה שלי באותו הלילה לאחר שהקיצה מסיוט על דמות מעוררת אימה. הספר משלב אלמנטים גותיים, ונחשב לראשון בסוגת המדע הבדיוני.

בשנת 1831 כתבה שלי גרסה משופרת לרומן. העיבוד הקולנועי הראשון לספר הופק בשנת 1931, עם השחקן בוריס קרלוף בתפקיד המפלצת, סרט שנחשב לאחד מסרטי האימה הראשונים והחשובים של הוליווד.

קרל פון קלאוזביץ

קרל פיליפ גוטפריד פון קלאוזביץ (Carl Philipp Gottfried von Clausewitz; יוני 1780 - 16 בנובמבר 1831) היה תאורטיקן ואיש צבא פרוסי, מאבות תורת הלחימה המודרנית, אשר העלה לראשונה את האלמנטים הפסיכולוגיים והפוליטיים במלחמה.

בכתביו נגע קלאוזביץ בכמעט כל הסוגיות האסטרטגיות הצבאיות החשובות והטביע בהן את חותמו, בין השאר בספרו "על המלחמה", ובכך היה לאחד ההוגים הצבאיים החשובים ביותר עד ימינו. קלאוזביץ' היה ריאליסט בהשקפתו אך עם זאת היה בעל מספר נטיות רומנטיות, והשפיע בצורה רחבה על הרעיונות הרציונליסטיים בעידן הנאורות.

רוברט פיל

סר רוברט פיל (באנגלית: Sir Robert Peel, 2nd Baronet‏ 5 בפברואר 1788 – 2 ביולי 1850) היה מדינאי בריטי מהמפלגה השמרנית שכיהן כראש ממשלת בריטניה. לפני כן כיהן פיל כשר הפנים ובתקופת כהונתו בתפקיד זה הוא יצר את התפיסה המודרנית של משטרת בריטניה שלפיה נוצר טיפוס השוטר הידוע באנגליה כ"בובי" ("Bobby") ובאירלנד כ"פילר" ("Peeler") על שמו של פיל. בתקופת כהונתו הראשונה כראש ממשלה הוא הניח את היסוד להקמתה של המפלגה השמרנית ובתקופת כהונתו השנייה הוא דאג לביטולם של חוקי הדגן.

שוביניזם

שוביניזם הוא שילוב של פטריוטיזם קיצוני ולאומנות, כמו גם אמונה בעליונות או דומיננטיות של קבוצת ההשתייכות של אדם. שוביניסט רואה עצמו כייחודי ומיוחד, בעוד האחרים נחשבים בעיניו חלשים או נחותים. בשימוש השגור בימינו, שוביניזם גברי הוא זלזול בנשים או אפלייתן לרעה, ולעיתים גם בהומוסקסואלים. על פי הסיפור, המונח נגזר משמו של ניקולא שובין (Chauvin), חייל בצבאו של נפוליאון בונפרטה, שהיה ידוע בנאמנותו הגבוהה לנפוליאון, תוך שנאת יריביו. שובן הפך לפופולרי, לאחר תיאורו הסאטירי במחזה La Cocarde Tricolore (העיטור בעל שלושת הצבעים) של האחים קוניאר (Cogniard), מ-1831. בעבר, תיאר המושג במיוחד קנאות לאומנית קיצונית, או פטריוטיזם, תוך גילוי איבה כלפי בני הלאומים אחרים, אך מאז הופעת הפמיניזם בשנות השישים והשבעים, נוספה לכינוי משמעות של עליונות המבנה המשפחתי הפטריארכלי.

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.