1814

שנת 1814 היא השנה ה-14 במאה ה-19. זוהי שנה רגילה, שאורכה 365 ימים. 1 בינואר 1814 לפי הלוח הגרגוריאני מקדים את 1 בינואר לפי הלוח היוליאני ב-12 ימים.

כל התאריכים שלהלן הם לפי הלוח הגרגוריאני.

1814
מאות: המאה ה-18 • המאה ה-19 • המאה ה-20
עשורים: 1800-1809 • 1810-1819 • 1820-1829
שנים: < • 1812 • 1813 • 1814 • 1815 • 1816 • >
1814 בלוחות שנה שונים
הלוח הגרגוריאני 1814
MDCCCXIV
הלוח העברי ה'תקע"ד - ה'תקע"ה
הלוח הסיני 4510 – 4511
癸酉 – 甲戌
4511 היא שנת הכלב
הלוח האתיופי 1806 – 1807
הלוח הפרסי 1192 – 1193
הלוח המוסלמי 1229 – 1230
סקירות לפי שנה
לפי נושא
ספרים
לפי מדינה
ארצות הברית

אירועים

BurningofWashington1814 (cropped)
19 באוגוסט 1814 - בריטניה כובשת ושורפת את וושינגטון בירת ארצות הברית כולל הבית הלבן והקפיטול

נולדו

נפטרו

לוח שנה

►► 1814 ◄◄
ה'תקע"ד - ה'תקע"ה

להלן לוח שנה גרגוריאני - עברי משולב עם ימים בינלאומיים. חגים ומועדים עבריים:

   א   ב   ג    ד   ה   ו    ש   א   ב   ג    ד   ה   ו    ש   א   ב   ג    ד   ה   ו    ש   א   ב   ג    ד   ה   ו    ש   א   ב   ג    ד   ה   ו    ש   א   ב 
ינואר
טבתשבט

ט 

י  

יא 

יב 

יג 

יד 

טו 

טז 

יז 
10 
יח 
11 
יט 
12 
כ 
13 
כא 
14 
כב 
15 
כג 
16 
כד 
17 
כה 
18 
כו 
19 
כז 
20 
כח 
21 
כט 
22 
א 
23 
ב 
24 
ג  
25 
ד 
26 
ה 
27 
ו  
28 
ז  
29 
ח 
30 
ט 
31 
י  
פברואר
שבטאדר

יא 

יב 

יג 

יד 

טו 

טז 

יז 

יח 

יט 
10 
כ 
11 
כא 
12 
כב 
13 
כג 
14 
כד 
15 
כה 
16 
כו 
17 
כז 
18 
כח 
19 
כט 
20 
ל 
21 
א 
22 
ב 
23 
ג  
24 
ד 
25 
ה 
26 
ו  
27 
ז  
28 
ח 
מרץ
אדרניסן

ט 

י  

יא 

יב 

יג 

יד 

טו 

טז 

יז 
10 
יח 
11 
יט 
12 
כ 
13 
כא 
14 
כב 
15 
כג 
16 
כד 
17 
כה 
18 
כו 
19 
כז 
20 
כח 
21 
כט 
22 
א 
23 
ב 
24 
ג  
25 
ד 
26 
ה 
27 
ו  
28 
ז  
29 
ח 
30 
ט 
31 
י  
אפריל
ניסןאייר

יא 

יב 

יג 

יד 

טו 

טז 

יז 

יח 

יט 
10 
כ 
11 
כא 
12 
כב 
13 
כג 
14 
כד 
15 
כה 
16 
כו 
17 
כז 
18 
כח 
19 
כט 
20 
ל 
21 
א 
22 
ב 
23 
ג  
24 
ד 
25 
ה 
26 
ו  
27 
ז  
28 
ח 
29 
ט 
30 
י  
מאי
איירסיוון

יא 

יב 

יג 

יד 

טו 

טז 

יז 

יח 

יט 
10 
כ 
11 
כא 
12 
כב 
13 
כג 
14 
כד 
15 
כה 
16 
כו 
17 
כז 
18 
כח 
19 
כט 
20 
א 
21 
ב 
22 
ג  
23 
ד 
24 
ה 
25 
ו  
26 
ז  
27 
ח 
28 
ט 
29 
י  
30 
יא 
31 
יב 
יוני
סיווןתמוז

יג 

יד 

טו 

טז 

יז 

יח 

יט 

כ 

כא 
10 
כב 
11 
כג 
12 
כד 
13 
כה 
14 
כו 
15 
כז 
16 
כח 
17 
כט 
18 
ל 
19 
א 
20 
ב 
21 
ג  
22 
ד 
23 
ה 
24 
ו  
25 
ז  
26 
ח 
27 
ט 
28 
י  
29 
יא 
30 
יב 
יולי
תמוזאב

יג 

יד 

טו 

טז 

יז 

יח 

יט 

כ 

כא 
10 
כב 
11 
כג 
12 
כד 
13 
כה 
14 
כו 
15 
כז 
16 
כח 
17 
כט 
18 
א 
19 
ב 
20 
ג  
21 
ד 
22 
ה 
23 
ו  
24 
ז  
25 
ח 
26 
ט 
27 
י  
28 
יא 
29 
יב 
30 
יג 
31 
יד 
אוגוסט
אבאלול

טו 

טז 

יז 

יח 

יט 

כ 

כא 

כב 

כג 
10 
כד 
11 
כה 
12 
כו 
13 
כז 
14 
כח 
15 
כט 
16 
ל 
17 
א 
18 
ב 
19 
ג  
20 
ד 
21 
ה 
22 
ו  
23 
ז  
24 
ח 
25 
ט 
26 
י  
27 
יא 
28 
יב 
29 
יג 
30 
יד 
31 
טו 
ספטמבר
אלולתשרי

טז 

יז 

יח 

יט 

כ 

כא 

כב 

כג 

כד 
10 
כה 
11 
כו 
12 
כז 
13 
כח 
14 
כט 
15 
א 
16 
ב 
17 
ג  
18 
ד 
19 
ה 
20 
ו  
21 
ז  
22 
ח 
23 
ט 
24 
י  
25 
יא 
26 
יב 
27 
יג 
28 
יד 
29 
טו 
30 
טז 
אוקטובר
תשריחשוון

יז 

יח 

יט 

כ 

כא 

כב 

כג 

כד 

כה 
10 
כו 
11 
כז 
12 
כח 
13 
כט 
14 
ל 
15 
א 
16 
ב 
17 
ג  
18 
ד 
19 
ה 
20 
ו  
21 
ז  
22 
ח 
23 
ט 
24 
י  
25 
יא 
26 
יב 
27 
יג 
28 
יד 
29 
טו 
30 
טז 
31 
יז 
נובמבר
חשווןכסלו

יח 

יט 

כ 

כא 

כב 

כג 

כד 

כה 

כו 
10 
כז 
11 
כח 
12 
כט 
13 
ל 
14 
א 
15 
ב 
16 
ג  
17 
ד 
18 
ה 
19 
ו  
20 
ז  
21 
ח 
22 
ט 
23 
י  
24 
יא 
25 
יב 
26 
יג 
27 
יד 
28 
טו 
29 
טז 
30 
יז 
דצמבר
כסלוטבת

יח 

יט 

כ 

כא 

כב 

כג 

כד 

כה 

כו 
10 
כז 
11 
כח 
12 
כט 
13 
ל 
14 
א 
15 
ב 
16 
ג  
17 
ד 
18 
ה 
19 
ו  
20 
ז  
21 
ח 
22 
ט 
23 
י  
24 
יא 
25 
יב 
26 
יג 
27 
יד 
28 
טו 
29 
טז 
30 
יז 
31 
יח 
22
יג 
= יום בינלאומי 21
יד 
= יום אחר בעל משמעות מיוחדת 24
טו 
= יום טוב / שבתון בלוח העברי 25
טז 
= חג שאיננו שבתון בלוח העברי 11
ב 
= יום זיכרון או צום בלוח העברי
לקבלת תיאור קצר - העבירו את העכבר מעל הריבוע (עבור תאריכים לועזיים) או מעל הקו האדום (עבור תאריכים עבריים)

שנת 1814 לפי הלוח היוליאני

במקומות בהם היה נהוג אז הלוח היוליאני, שנת 1814 התחילה ביום כ"א בטבת ה'תקע"ד (לעומת זאת, אותה שנה לפי הלוח הגרגוריאני החלה 12 ימים מוקדם יותר, ב-ט' בטבת). אורכה של שנה זו לפי הלוח היוליאני 365 ימים - בדיוק כמו הלוח הגרגוריאני המקביל.

להלן לוח שנה יוליאני - עברי משולב עם חגים ומועדים עבריים:

ראו גם

14 בינואר

14 בינואר הוא היום ה-14 בשנה בלוח הגרגוריאני. עד לסיום השנה, נשארו עוד 351 ימים (352 בשנה מעוברת).

1814 בארצות הברית

1814 בארצות הברית הייתה השנה בה חגגה ארצות הברית 38 שנה מיום היווסדה.

1814 במדע

ערך מורחב – 1814

27 בינואר

27 בינואר הוא היום ה-27 בשנה בשבוע ה-5 בלוח הגרגוריאני. עד לסיום השנה, נשארו עוד 338 ימים. (339 בשנה מעוברת)

אנגסטרום

אנגסטרום או אנגסטרם (בשוודית: Ångström - נהגה אוֹנְגְּסְטְרֵם; ההגייה בעברית מבוססת על המונח באנגלית) היא יחידת מידה לאורך השווה ל-‎10-10‎ מטר, עשירית הננומטר או מאה פיקומטר, כלומר מאית המיליונית של סנטימטר. סימון היחידה הוא Å.

האנגסטרום שימושי למדידת אורך בקנה מידה של אטומים בודדים: רדיוס בוהר הוא כחצי אנגסטרום. מדע הספקטרוסקופיה משתמש באנגסטרום למדידת אורכי גל של אור. האנגסטרום קרוי על שמו של הפיזיקאי והאסטרונום השוודי אנדרס יונאס אונגסטרם (1814-1874), שהיה הראשון שהשתמש ביחידה זו.

בית הבסבורג

בית הבסבורג (לעיתים מאוית גם הפסבורג, בגרמנית Habsburg) היה אחד מבתי המלוכה החשובים של אירופה. בין התפקידים בהם החזיק הבית:

קיסרי גרמניה (למשך מספר מאות עד 1806), בדרך כלל הוכתרו בתור קיסרים רומים קדושים ושליטי אוסטריה (בתור דוכסים 1282–1453, ארכידוכסים 1453-1804)

קיסרי אוסטריה - קיסרי האימפריה ההבסבורגית (1804-1526), קיסרי האימפריה האוסטרית (1867-1804), קיסרי האימפריה האוסטרית ("ציסלייטניה") במסגרת האימפריה האוסטרו-הונגרית ובמקביל קיסרי האימפריה האוסטרו-הונגרית כולה (1918-1867)

מלכי קרואטיה (1437-1439, 1445-1457, 1526-1918)

מלכי הונגריה (1437-1439, 1445-1457, 1526-1918)

מלכי ספרד (1516-1700)

מלכי פורטוגל (1580-1640)

מלכי בוהמיה (1526-1618, 1621-1867)

הנסיכים הגדולים של טראנסילבניה (1690-1867)בנוסף, הבית החזיק במספר כתרים אחרים לזמן קצר:

מלך אנגליה ואירלנד (1554–1558)

קיסר מקסיקו (1864-1867)

הדוכס הגדול של טוסקנה (1790-1859)

דוכס פארמה (1814-1847)

דוכס מודנה (1814-1859)ועוד תארים רבים נוספים.

גרינלנד

גרינלנד (בגרינלנדית: Kalaallit Nunaat -‏ IPA: ‏[kaˈlaːɬːit̚ ˈnʉnaːt̚] - "ארץ הכלשׂיט") הוא אי גדול בצפון האוקיינוס האטלנטי, המוקף באוקיינוס האטלנטי מדרום, האוקיינוס הארקטי מצפון, ים גרינלנד ממזרח ומפרץ באפין ממערב. גרינלנד היא טריטוריה דנית בעלת שלטון עצמי רחב.

גרינלנד הייתה אחת ממושבות הכתר הנורווגי עד 1814. בשנה זו עבר האי לרשות דנמרק והיא הפכה לחלק אינטגרלי מממלכת דנמרק ב-1953. ב-1 במאי 1979 היא קיבלה אוטונומיה (יימסטירה, Hjemmestyre בדנית) על ידי הפרלמנט הדני; ההחלטה נכנסה לתוקף בשנה שלאחר מכן. בנובמבר 2008 75.54% מתושבי האי הצביעו בעד הרחבת האוטונומיה מדנמרק במסגרת משאל עם שנערך באי; ההחלטה נכנסה לתוקף ב־21 ביוני 2009. מלכת דנמרק מרגרטה השנייה נשארה ראש המדינה של גרינלנד.

הבית הלבן

הבית הלבן (באנגלית: The White House) הוא המעון הרשמי ומקום העבודה העיקרי של נשיא ארצות הברית. המבנה שוכן בשדרות פנסילבניה מספר 1600 שבוושינגטון די. סי., בירת ארצות הברית. הוא נבנה בשנים 1792–1800 מאבן אקוויה שנצבעה לבן, ומשמש כמעונם הרשמי של כל נשיאי ארצות הברית מאז כהונתו של ג'ון אדמס.

כמעונו המנהלי של נשיא ארצות הברית, המונח "הבית הלבן" משמש כמילה נרדפת לממשל הנשיא וליועציו באופן כללי. שטח הקרקע נמצא בבעלות שירות הפארקים הלאומיים ומהווה חלק מפארק הנשיא. בשנת 2007 הוא דורג במקום השני ב"רשימת הארכיטקטורה האמריקנית האהובה" של מכון האדריכלים האמריקאי.

הקואליציה האנטי-צרפתית השישית

הקואליציה האנטי-צרפתית השישית (1814-1812) הייתה איחוד כוחות של האימפריה האוסטרית, פרוסיה, האימפריה הרוסית, שוודיה ובריטניה כנגד צרפת וגרורותיה במסגרת המלחמות הנפולאוניות. ברית זו קמה לאחר 20 שנות מלחמה, עם הפסקות קצרות, בין קואליציות מתחלפות של מעצמות אירופה לבין צרפת, תחילה תחת השלטון המהפכני ולאחר מכן תחת שלטון נפוליאון, מערכות שהסתיימו כולן בניצחונות צרפתיים.

לאחר כישלונו של נפוליאון בפלישה לרוסיה, חברו המעצמות האירופאיות לרוסיה, לבריטניה ולמורדים בספרד ובממלכת פורטוגל. באוקטובר 1813 ניצחו צבאות הקואליציה בקרב לייפציג וגירשו את כוחותיו של נפוליאון מגרמניה, ובשנת 1814 פלשו לצרפת והפילו אותו מכסאו.

הקרבות העיקריים במלחמת הקואליציה השישית כללו את קרב סמולנסק, קרב בורודינו, קרב ליצן, קרב באוצן, קרב דרזדן וקרב לייפציג.

הקיסרות הראשונה

הקיסרות הראשונה (מכונה גם האימפריה הצרפתית הראשונה; בצרפתית: Empire Français) הייתה מערכת שלטונית שהתקיימה בצרפת, אשר תחילתה בהכתרת נפוליאון בונפרטה לקיסר בשנת 1804 וסופה בהדחתו ובגירושו בשנת 1814. לקיסרות הראשונה היה ספיח בשנת 1815, המכונה "מאה הימים", תקופה בה חזר נפוליאון לשלטון, אך בסופה הודח והוגלה שנית, במאמץ משותף של כוחות אירופים.

הרסטורציה הצרפתית

הרסטורציה (Restauration) הייתה תקופה שלטונית בצרפת, בין נפילתו של נפוליאון בשנת 1814 לבין מהפכת יולי 1830 אשר בישרה את התקופה המכונה המונרכיה של יולי.

ז'וזפין דה בוארנה

ז'וזפין דה בוארנה (בצרפתית: Joséphine de Beauharnais‏; 23 ביוני 1763 - 29 במאי 1814) הייתה אשתו הראשונה של נפוליאון בונפרטה וקיסרית צרפת מ-1804.

חיים שניאור זלמן שניאורסון

הרב חיים שניאור זלמן שניאורסון מלאדי (ה'תקע"ד 1814 - ד' בטבת ה'תר"ם 1880) היה אדמו"ר לחסידי חב"ד-ליאדי ובנו השלישי של האדמו"ר בעל צמח צדק מליובאוויטש.

חלוקת פולין

חלוקת האיחוד הפולני-ליטאי (בפולנית: Rozbiór Polski, בליטאית: Padalijimas) - חלוקת שטחו של האיחוד הפולני-ליטאי בין פרוסיה, האימפריה הרוסית ואוסטריה במהלך סוף המאה ה-18. החלוקה בוצעה ב-3 פעימות - בשנים 1772, 1793 ו-1795. במהלך המלחמות הנפוליאוניות הישות המדינית הפולנית, שלא הייתה במעמד של מדינה, הוקמה מחדש לתקופה קצרה בשם דוכסות ורשה, אך בשנת 1814 חזר המצב הישן. רק לאחר מלחמת העולם הראשונה הוקמה מחדש המדינה הפולנית.

ישראל הופשטיין מקוז'ניץ

רבי ישראל הופשטיין מקוז'ניץ (תצ"ז, 1736 - י"ד בתשרי תקע"ה, 1814) היה מחשובי האדמו"רים בפולין בתחילת המאה ה-19, מתלמידי המגיד ממזריטש ורבי אלימלך מליז'נסק, חיבר ספרים רבים בחסידות ובקבלה, ידוע בכינוי המגיד מקוז'ניץ (ביידיש: דער קאז'ניצער מגיד), מייסד חסידות קוז'ניץ.

מדינה נייטרלית

מדינה נייטרלית היא מדינה שאינה תומכת בצד כלשהו בסכסוכים בינלאומיים ובמלחמות בין מדינות. מטרתה של מדיניות חוץ נייטרלית היא להותיר את המדינה ללא מעורבות בסכסוכים צבאיים.

יש להבחין בין מדיניות נייטרלית למדיניות חוץ בלתי מזדהה. רעיון הנייטרליות בעת מלחמה מטיל על המדינה הנייטרלית הגבלות מסוימות, זאת בתמורה להכרה של הצדדים לסכסוך בנייטרליות של אותה מדינה. תפיסה רחבה יותר של נייטרליות היא התנגדות עקרונית ללוחמה. בחוק הבינלאומי נושא הטריטוריות הנייטרליות מנוסח באמנת האג משנת 1907.

המדינות הנייטרליות הקיימות בעולם, נכון לתחילת המאה ה-21 הן:

אוסטריה (אשר הצטרפה לאיחוד האירופי) - שומרת על נייטרליות משנת 1955 בדגם השווייצרי.

קוסטה ריקה - שומרת על נייטרליות משנת 1949, לאחר שפירקה את צבאה.

פינלנד (הצטרפה לאיחוד האירופי) - נוקטת בגישה של כשירות צבאית, הגנה עצמאית "מהימנה", אינה תלויה בסיוע חוץ ומבקשת לשמור על אי מעורבות בסכסוכים בינלאומיים.

אירלנד (הצטרפה לאיחוד האירופי) - מדיניות מסורתית של נייטרליות צבאית המוגדרת כאי הצטרפות לבריתות צבאיות.

ליכטנשטיין אינה מחזיקה צבא, מאז מלחמת אוסטריה-פרוסיה ב-1866.

מלטה (הצטרפה לאיחוד האירופי) - שומרת על נייטרליות מאז שנת 1980, הסכם הגנה עם איטליה פקע בשנת 1983.

שוודיה (הצטרפה לאיחוד האירופי) - שוודיה לא הייתה מעורבת בסכסוך צבאי מאז השתתפה במלחמות הנפוליאוניות בשנת 1814, אז לחמה במשך תקופה קצרה כנגד נורווגיה. בכך הייתה למדינה השומרת על נייטרליות לתקופה הארוכה בעולם.

שווייץ - שומרת על נייטרליות מאז קונגרס וינה בשנת 1815.

טורקמניסטן - הכריזה על נייטרליות קבועה בשנת 2005, אשר הוכרה על ידי האומות המאוחדות.

מלחמת 1812

מלחמת 1812 (באנגלית: War of 1812) הייתה מלחמה שהתנהלה החל מאמצע שנת 1812 עד לתחילת 1815, בין ארצות הברית לאימפריה הבריטית. המלחמה פרצה בשל כמה סיבות: רצונה של ארצות הברית להתרחב אל מה שנקרא "הטריטוריה הצפון מערבית" (Northwest Territory, כיום שטחיהן של המדינות אוהיו, אינדיאנה, אילינוי, מישיגן וויסקונסין), מגבלות סחר שהטילו הבריטים על הסחר עם האימפריה הצרפתית הראשונה בשל המלחמות הנפוליוניות שהתנהלו באותן שנים בין בריטניה וצרפת, גיוס בכוח של מלחים אמריקאים לצי הבריטי, תמיכתם של הבריטים בשבטי האמריקאים הילידים נגד ההתפשטות האמריקאית מערבה, ובשל מה שהאמריקאים ראו כפגיעה בכבוד הלאומי שלהם.

עד 1814 נקטו הבריטים אסטרטגיה הגנתית בעיקרה, והסתפקו בהדיפת הניסיונות של ארצות הברית לפלוש למושבות הבריטיות בקנדה, קנדה עילית ותחתית (Upper and Lower Canada, כיום קוויבק ואונטריו, בהתאמה). ב-1813 הצליחו האמריקאים להשתלט על אגם אירי ועל חלקים מאונטריו ולהרוס את חלומו של טקומסה, מנהיג האמריקאים הילידים, להקים פדרציה של כל השבטים, ובדרום מערב הצליח גנרל אנדרו ג'קסון להשפיל את האומה הילידית של שבט הקריק (Creek Nation). ואולם, עם תבוסת נפוליאון ב-1814 היו הבריטים יכולים להפנות לזירה כוחות גדולים. הם העבירו שלוש ארמיות גדולות, ואלו נחלו הצלחות: באוגוסט 1814 כבשו הבריטים את וושינגטון די. סי. ושרפו אותה. האמריקאים הצליחו להדוף מתקפות בריטיות נוספות על ניו יורק, על בולטימור ועל ניו אורלינס.

בנוסף לזירה היבשתית, התנהלה לוחמה ימית ערה: אוניות מלחמה ופריבטירים של שני הצדדים תקפו את אוניות הסוחר של היריב, והבריטים הטילו הסגר ימי על החוף המזרחי של ארצות הברית. הבריטים גם פשטו בכוח רב מן הים על יעדי חוף אמריקאיים. הלחימה היבשתית התנהלה לאורך החוף הדרומי (ממפרץ מקסיקו מזרחה) והמזרחי, מניו אורלינס וצפונה, ולאורך הימות הגדולות ונהר סנט לורנס בצפון, וכן מול השבטים הילידים. שני הצדדים הצליחו לתפוס שטחים של היריב, אך פלישות אלו היו זמניות, והשטחים שנכבשו הוחזרו על ידי שני הצדדים בסיום המלחמה.

קרבות מוצלחים הביאו למעין תחושה של אופוריה בקרב הציבור בארצות הברית, שראה במלחמה מעין מלחמת עצמאות שנייה מול בריטניה. אחד הקרבות שהתפרסמו במיוחד בתודעה האמריקאית היה ההגנה המוצלחת על בולטימור, שסיפקה את ההשראה לכתיבת השיר "הדגל זרוע הכוכבים" (The Star-Spangled Banner), שהפך להמנון ארצות הברית. סיום המלחמה הביא לתקופה רגועה בשיח הציבורי בארצות הברית, תקופה שנקראה "תקופת התחושות הטובות" (Era of Good Feelings). גם קנדה יצאה מן המלחמה בתחושות לאומיות מחוזקות ואווירה של סולידריות לאומית. הבריטים ראו במלחמה מעין מלחמה צדדית, בצל המלחמות המתמשכות באירופה, והעדיפו לסיים את המלחמה כדי לפתוח בעידן של שלום ויחסי מסחר פוריים עם ארצות הברית.

נורווגיה

ממלכת נורווגיה (נכתב גם נורבגיה; בנורווגית: Kongeriket Norge בנורווגית ספרותית; Kongeriket Noreg בנורווגית חדשה) היא מדינה נורדית בסקנדינביה שבצפון אירופה. לנורווגיה צורה מוארכת וקו חוף נרחב לאורך האוקיינוס האטלנטי הכולל את הפיורדים המפורסמים שלה. היא גובלת בשוודיה, רוסיה ופינלנד. היא חברה מייסדת של המועצה הנורדית וברית נאט"ו.

נורווגיה היא מדינה מודרנית מתועשת וכשכנותיה היא מובילה מדיניות רווחה מפותחת ומשק סוציאליסטי עם מיסוי פרוגרסיבי, לצד מעורבות ביחסים בינלאומיים ובדגש על נושאי זכויות האדם והגנת הטבע והסביבה. באופן מסורתי, יוקר המחיה בה הוא הגבוה בעולם, ובסקר של דירוג ערים לפי מדד יוקר המחיה לשנת 2011 הגיעו עיר הבירה אוסלו ועיר הנפט סטוונגר, למקומות השני והרביעי בעולם (בהתאמה), ולמובילות רשימת ערי יבשת אירופה. בבדיקה שבוצעה על ידי האו"ם, דורגה נורווגיה כמדינה שהכי טוב להתגורר בה בין השנים 2001–2006 ושוב בין 2009–2011. בנוסף, נורווגיה משמרת מורשת תרבותית ענפה, שמקיימת בתוכה גם ייצוג ניכר למיעוט הלאפי המתגורר בעיקר בצפון המדינה.

על פי האטימולוגיה המודרנית, משמעות השם נורווגיה (Norge) היא "הנתיב הצפוני" (Nor = צפוני gen = דרך).

קונגרס וינה

קונגרס וינה (נקרא גם "הקונגרס הרוקד" ו"קונגרס השלום הבינלאומי") היה ועידה של דיפלומטים ומנהיגים מכל מדינות אירופה (למעט האימפריה העות'מאנית) שנערכה החל מה-1 באוקטובר 1814 ועד 9 ביוני 1815. את הקונגרס אירחה אוסטריה בווינה בירתה על מנת להשיב את הסדר הטריטוריאלי והפוליטי באירופה שלאחר מלחמות נפוליאון. בראש הקונגרס עמד מי שהיה אז שר החוץ של אוסטריה קלמנס פון מטרניך השמרן, שמטרתו הייתה רסטורציה, כלומר החזרת המצב באירופה למה שהיה לפני המהפכה הצרפתית. בנוסף לכך ביקשו המדינות המתכנסות לחתום על הסכמים דיפלומטיים ובריתות בין מדינות אירופה, במטרה להגן על מאזן הכוחות בין המדינות ולסייע בשמירת היציבות והשלום.

את הדיונים ניהלו ארבע המעצמות המנצחות הגדולות של אירופה באותה תקופה: רוסיה, האימפריה האוסטרית, פרוסיה ובריטניה. נציגיהן של מעצמות אלה, כמו למשל לורד קסלרי הבריטי, היו המשפיעים בקונגרס, ולמעשה ניהלו אותו מאחורי הקלעים כשלנציגי המדינות הקטנות יותר הייתה מעט מאוד השפעה. יוצאת דופן מכלל זה הייתה צרפת, שאחרי תבוסתו והגלייתו של נפוליאון הוחזרה לשליטת בית בורבון. בזכות עורמתו וכשרונו הדיפלומטי של נציגה שארל-מוריס דה טליראן, הצליחה צרפת למלא חלק חשוב ומשפיע בקונגרס וינה חרף תבוסתה המשפילה וחולשתו של בית בורבון באותם ימים.

עיקר החלטת הקונגרס הייתה החזרת כל בתי האצולה שנושלו מהשלטון בתקופת המהפכה הצרפתית ומלחמותיו של נפוליאון אל כס מלכותם, ופיצוי אותם בתי האצולה שלא נתאפשר להחזירם לשלטון, באחוזות חדשות. הקונגרס סימל את הרסטורציה, השמרנות והשלטון המונרכי, ששלושתם נזדעזעו באירופה של ימי נפוליאון.

חלק ניכר מתקופת פעילותו של הקונגרס מולא על ידי אירועים חברתיים, מסיבות ונשפים שמשכו אליהם את כל נכבדי אירופה לווינה. ברם, לא היו אלה אירועים חברתיים בלבד: רבים מהם נוצלו לפגישות חשאיות בין הדיפלומטים מהמדינות השונות ולכריתת בריתות מדיניות והסכמים. ברית אחת כזאת, שנוסחה בחשאי, הייתה הברית בין נציגיהן של אוסטריה, צרפת ובריטניה, לבלימת התפשטותן הטריטוריאלית של המעצמות הצעירות, פרוסיה ורוסיה.

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.