17 במאי


17 במאי הוא היום ה-137 בשנה (138 בשנה מעוברת) בלוח הגרגוריאני. עד לסיום השנה, נשארו עוד 228 ימים.

►► מאי ◄◄

אירועים היסטוריים ביום זה

Flaggborg 17mai
מצעד לציון יום החוקה הנורווגי - 17 במאי
Menachem Begin 2
מנחם בגין מחולל "המהפך" - 17 במאי 1977

נולדו

נפטרו

חגים ואירועים החלים ביום זה

16 במאי

16 במאי הוא היום ה-136 בשנה, (137 בשנה מעוברת) בשבוע ה-21 בלוח הגרגוריאני. עד לסיום השנה, נשארו עוד 229 ימים.

18 במאי

18 במאי הוא היום ה־138 בשנה (139 בשנה מעוברת), בשבוע ה-21 בלוח הגרגוריאני. עד לסיום השנה, נשארו עוד 227 ימים. גמר אירוויזיון 2019 נערך ביום זה.

1985

שנת 1985 היא השנה ה-85 במאה ה-20. זוהי שנה רגילה, שאורכה 365 ימים. 1 בינואר 1985 לפי הלוח הגרגוריאני מקדים את 1 בינואר לפי הלוח היוליאני ב-13 ימים. כל התאריכים שלהלן הם לפי הלוח הגרגוריאני.

1986

שנת 1986 היא השנה ה-86 במאה ה-20. זוהי שנה רגילה, שאורכה 365 ימים. 1 בינואר 1986 לפי הלוח הגרגוריאני מקדים את 1 בינואר לפי הלוח היוליאני ב-13 ימים. כל התאריכים שלהלן הם לפי הלוח הגרגוריאני.

1990

שנת 1990 היא השנה ה-90 במאה ה-20. זוהי שנה רגילה, שאורכה 365 ימים. 1 בינואר 1990 לפי הלוח הגרגוריאני מקדים את 1 בינואר לפי הלוח היוליאני ב-13 ימים. כל התאריכים שלהלן הם לפי הלוח הגרגוריאני.

1991

שנת 1991 היא השנה ה-91 במאה ה-20. זוהי שנה רגילה, שאורכה 365 ימים. 1 בינואר 1991 לפי הלוח הגרגוריאני מקדים את 1 בינואר לפי הלוח היוליאני ב-13 ימים. כל התאריכים שלהלן הם לפי הלוח הגרגוריאני.

1991 היא שנה פלינדרומית, האחרונה במילניום השני. השנה הפלינדרומית הקודמת לה היא 1881, והבאה אחריה היא 2002.

2009

שנת 2009 היא השנה התשיעית במאה ה-21. זוהי שנה רגילה, שאורכה 365 ימים. 1 בינואר 2009 לפי הלוח הגרגוריאני מקדים את 1 בינואר לפי הלוח היוליאני ב-13 ימים. כל התאריכים שלהלן הם לפי הלוח הגרגוריאני.

2012

שנת 2012 היא השנה ה-12 במאה ה-21. זוהי שנה מעוברת, שאורכה 366 ימים. 1 בינואר 2012 לפי הלוח הגרגוריאני מקדים את 1 בינואר לפי הלוח היוליאני ב-13 ימים. כל התאריכים שלהלן הם לפי הלוח הגרגוריאני.

20 בדצמבר

20 בדצמבר הוא היום ה־354 בשנה (355 בשנה מעוברת), בשבוע ה־51 בלוח הגרגוריאני. עד לסיום השנה, נשארו עוד 11 ימים.

הבורסה לניירות ערך בניו יורק

הבורסה לניירות ערך בניו יורק (באנגלית: New York Stock Exchange ראשי תיבות: NYSE), היא הבורסה לניירות ערך הגדולה ביותר בארצות הברית ובעולם בשווי החברות הכולל, והשנייה בגודלה במספר החברות הנסחרות בה. כיום, רווח השימוש בשם הרחוב וול סטריט ככינוי לבורסה עצמה.

הבורסה נוסדה בפינת הרחובות וול סטריט וברוד שבמנהטן, ניו יורק, ב-8 במרץ 1817, על בסיס הסכם בטונווד שנחתם בוול סטריט על ידי 24 סוחרי מניות ב-17 במאי 1792. ב-4 באפריל 2007 התאחדה הבורסה עם בורסת Euronext מפריז ונהפכה בפועל לבורסה הגלובלית הראשונה בעולם.

הבורסה בבעלות חברת האחזקות IntercontinentalExchange, או בקיצור ICE, הרשומה בה בעצמה ומפעילה 23 בורסות ברחבי העולם, ביניהן NYSE ו-Euronext.

הבורסה מנוהלת על ידי דירקטוריון הבורסה המטפל בתפעול השוטף של מערכות הבורסה, טיפול בחברות הרשומות למסחר ואישורם של מועמדים חדשים כחברי בורסה.

נכון להיום, נסחרו בבורסה של ניו יורק 3,279 חברות, בעלות שווי כולל של כ-20 טריליון דולר. 28 מתוך 30 החברות שמרכיבות את מדד דאו ג'ונס (החברות הציבוריות הגדולות ביותר בארצות הברית) נסחרות בבורסת ניו יורק. כמחצית מהיקף המסחר נערך באופן ממוחשב. המנכ"ל הנוכחי של הבורסה הוא דאנקן ל. ניידראואר.

הבורסה של ניו יורק נוסדה בשנת 1792. מצפון-מזרח לבניין הבורסה כיום. במבנה המזכיר במראהו מקדש יווני, שוכן ה"פדרל הול" שממנו משקיף פסלו של ג'ורג' וושינגטון אשר הוצב במקום בשנת 1789, בעקבות השבעתו כנשיא הראשון של ארצות הברית. באולם המסחר העיקרי יש 12 "תאים", שכל אחד מהם מטפל בקרוב ל-75 ניירות ערך שונים.

הבחירות לכנסת התשיעית

הבחירות התקיימו ב-17 במאי 1977, כ"ט באייר ה'תשל"ז לאחר שהוקדמו ממועדן המקורי - 1 בנובמבר 1977, כ' בחשוון ה'תשל"ח.

מערכת הבחירות לכנסת התשיעית נחשבת בעיני ישראלים רבים לאחת ממערכות הבחירות החשובות והמשפיעות בתולדות מדינת ישראל, ותוצאותיה ניכרו לשנים, הרבה מעבר לשנות כהונת הכנסת התשיעית. בחירות אלו, המכונות "המהפך", היו הפעם הראשונה שבה הצליח הליכוד לקבל את השלטון במדינה, ובכך סיים את ההגמוניה של מפלגות הפועלים, ובראשן מפא"י, אשר שלטו במוסדות היישוב ולאחר מכן במדינה, במשך כמעט חמישים שנה, החל משנות ה-30 ועד שנת 1977. בחירות אלו סימנו בגלוי את השינוי במבנה הדמוקרטי והסוציו-אקונומי המתרחש בישראל, והעביר אל המרכז, מהשוליים, את קו השבר החברתי, הכלכלי והעדתי, שפיצל את החברה הישראלית, מעתה, לשני גושים שווי כוח לערך הנאבקים ביניהם, במקום שבו הייתה לאורך כל השנים שלפני כן הגמוניה ברורה של אנשי מפלגות הפועלים ותומכיהם.

בחירות 1977 היו הראשונות בהן התקיים מדגם טלוויזיוני לניבוי התוצאות ביום הבחירות. הסטטיסטיקאי חנוך סמית היה זה שהקים את מערך המדגם עבור רשות השידור. כך, בתום יום הבחירות, התאפשר למגיש משדר הבחירות, חיים יבין, להכריז בשידור ישיר, על סמך תוצאות המדגם, על ה"מהפך".

הומופוביה

הומופוביה הוא מונח ממדעי החברה המתאר פחד, רתיעה או סלידה (אנטיפטיות) לא מונעים על ידי ההגיון מהומואים ולסביות. בהגדרה רחבה יותר, המונח מתאר את ביטוי תכונות אלה באפליה, דחיה, שנאה, זלזול, או תוקפנות כלפי נטייתם המינית, כלפי מימושה של הנטייה המינית, כלפי זוגות בני אותו המין, וכלפי גילויי חיבה בין בני אותו המין. ייתכן שגם הומו מוצהר יביע סלידה מ"נשיות יתר" אצל גברים הומואים, או מ"גבריות יתר" אצל לסביות, או מאספקטים תרבותיים המזוהים עם ההומוסקסואליות בעולם המערבי, דבר הקרוי בפי תאורטיקנים מסוימים "הומופוביה מופנמת".

המונח הוא הלחם של המלים הומו ופוביה, שפירושה בעת או חרדה, אף כי במקרה זה, משמעותה היא חברתית ולא קלינית, בדומה לשימוש בה במושג קסנופוביה – שנאת זרים, שגם לה אין מובן קליני.ה-17 במאי נקבע בשנת 2005 כיום המאבק הבינלאומי נגד הומופוביה, כציון למועד בו הוסרה ההומוסקסואליות מרשימת ההפרעות הנפשיות על ידי ארגון הבריאות העולמי, בשנת 1990.

הסכם ישראל-לבנון 1983

הסכם ישראל-לבנון 1983 או הסכם ה-17 במאי הוא הסכם ביטחוני שנחתם ב-17 במאי 1983 ב-קריית שמונה ובמקביל ב-חאלדה בין ממשלת ישראל לבין ממשלת לבנון, בתיווכה של ארצות הברית. מטרת ההסכם הייתה הכרזה משותפת על סיום מצב הלחימה בין המדינות שנמשך מאז ה-23 במרץ 1949 אז נחתם הסכם שביתת נשק בין ישראל ללבנון עם תום מלחמת העצמאות. בנוסף ההסכם התיימר להסדיר את היחסים בין ישראל ללבנון, תוך כיבוד הגבולות הטריטוריאליים של שני הצדדים - מחד, נסיגה ישראלית משטחי לבנון, ומאידך, התחייבות לבנונית לפעילות ביטחונית ומניעת פעולות טרור היוצאות מתחומה. עם זאת, ההסכם הופר ונכשל כבר בפברואר 1984, בשל התפרקות צבא לבנון, סירוב סוריה להוציא את כוחותיה מאדמת לבנון, והתנגדות העולם הערבי להכרה בריבונות ישראל.

עיקרי ההסכם:

הכרזה כי הלחימה בין הצדדים תמה והתחייבות לכיבוד הדדי של ריבונותם הטריטוריאלית.

התחייבות הדדית למניעת פעילויות טרור משטחה של כל מדינה, או סיוע דרך צד שלישי לפגיעה בה.

יישוב סכסוכים עתידיים בדרכי שלום וקביעת הסדרי ביטחון משותפים על ידי יצירת "אזור ביטחון", הממוקם בדרום לבנון בסמוך לגבול עם ישראל ובו יופעלו חטיבות של צבא לבנון, פעולה שמטרתה לאפשר הוצאת גורמים סוריים ואחרים, שאינם נמנים עם צבא המדינה הלגיטימי, ולבסוף את נסיגתו של צה"ל מדרום לבנון ועל ידי כך יישום ההסכם במלואו.ההסכם הופר בפברואר 1984 בעקבות התפרקותו של צבא לבנון שהיה אמור לתחזק "אזור ביטחון" בדרום לבנון. סיבות נוספות היו סירובה של סוריה להסיג כוחותיה מאדמת לבנון, וכן התנגדות העולם הערבי להכרה בריבונות ישראל, כפי שקובע ההסכם. ישראל התנתה את יציאתה מלבנון ביציאת סוריה משם, ולאור סירובה של סוריה כשל ההסכם והאש חודשה, כשבעשורים העוקבים התרחשו הלחימה בדרום לבנון ומלחמת לבנון השנייה, אם כי ישראל כיוונה במלחמות אלו להילחם נגד ארגון חזבאללה ופעולות הטרור, ולא נגד לבנון כולה.

ב-5 במרץ 1984 הודיעה ממשלת לבנון כי ההסכם מבוטל.

הספר הלבן (1939)

הספר הלבן של 1939, הידוע גם בכינויים ספר המעל, הספר הלבן של מקדונלד, הספר הלבן השלישי או הספר השחור, הוא קובץ תקנות שפורסם על ידי ממשלת בריטניה מתוקף המנדט הבריטי בארץ ישראל ב-17 במאי 1939. ספר זה היה השלישי במספר, וקדמו לו הספר הלבן הראשון שפורסם על ידי וינסטון צ'רצ'יל בשנת 1922, והספר הלבן של פאספילד משנת 1930.

הספר הלבן של מקדונלד פורסם בעקבות כישלון ועידת השולחן העגול ועל רקע המשך מאורעות תרצ"ו-תרצ"ט. הספר נקרא על שם מלקולם מקדונלד, שר המושבות הבריטי באותה עת.

יהודה דוד אייזנשטיין

יהודה דוד אייזנשטיין (בכתיב יידי: אייזענשטיין; בלועזית: Julius (Judah David) Eisenstein; כ"א בחשוון תרט"ו, 12 בנובמבר 1854, מזריטש, פולין הקונגרסאית – ז' בסיוון תשט"ז, 17 במאי 1956, ניו יורק, ארצות הברית), היה סופר, עורך ומוציא לאור יהודי; נודע בכינוי "בעל האוצרות" (ראו להלן).

כ"ח בכסלו

כ"ח בכסלו הוא היום העשרים ושמונה בחודש השלישי

בשנה העברית, למניין החודשים מתשרי, והיום העשרים ושמונה בחודש התשיעי

למניין החודשים מניסן.

על פי הלוח העברי הקבוע, פרשת בר המצווה של ילד שנולד בכ"ח כסלו היא לרוב פרשת מקץ. אולם אם הבר מצווה חל בשנה שלמה המתחילה ביום חמישי (שנה מסוג השא או השג), פרשת הבר מצווה היא פרשת ויגש.

מועדים בינלאומיים

מועדים בינלאומיים, המכונים גם ימים בינלאומיים וכן חגים בינלאומיים, הם מועדים בעלי חשיבות בינלאומית. מטרתם לציין את המועד ברחבי העולם, להעלות מודעות לנושא, לקדם מטרות ולגייס אנשים לפעולה. רבים מהמועדים נוסדו או הוכרו על ידי העצרת הכללית של האומות המאוחדות, המועצה הכלכלית חברתית של האומות המאוחדות או אונסק"ו.

גופים וסוכנויות מטעם האומות המאוחדות, האחראיים לקידום הנושא, עושים זאת בשם האו"ם (UN) או אונסק"ו (UNESCO). אותן סוכנויות רשאיות לפעול מטעם האו"ם, להשתמש בסמלים שלו ולהיעזר בתשתית שלו כדי לתאם אירועים ברחבי העולם. על הסוכנות האחראית להציג דוחות המסכמים את הפעילות שהתרחשה ברחבי העולם בחסות הבינלאומית ולתת המלצות לעתיד.

מלך השערים

מלך השערים הוא תואר הניתן לספורטאי אשר הבקיע את מספר השערים הרב ביותר במסגרת טורניר, ליגה, מועדון או במדינה מסוימת במשך תקופה מסוימת. לעיתים ניתן התואר לשני שחקנים ביחד, כאשר הם מבקיעים אותו מספר שערים. המונח נפוץ בעיקר בענף הכדורגל, אך קיים גם בענפי ספורט אחרים בהם מובקעים שערים (כדוריד, כדורגל חופים ועוד).

אף על פי שהתואר ניתן לספורטאי בענפי ספורט קבוצתיים שבהם הצלחת הקבוצה היא המטרה ולא הצלחת היחיד, רואות לעיתים קבוצות את הצלחת מועמד הקבוצה לתואר מלך השערים כהצלחת הקבוצה כולה. על כן, קורה לא אחת ששחקני הקבוצה מחליטים במוצהר לייצר מצבי הבקעה עבור שחקן אחד כדי שירבה לכבוש או נותנים לו את האחריות לביצוע מכות עונשין שבהן הסיכוי להבקעה גבוה.

בטורניר או ליגה, בשל העובדה שתואר "השחקן המצטיין" מוענק בדרך כלל לשחקן משורות האלופה, הזוכה או המנצחת, הוא לא יוענק בהכרח למלך השערים אף על פי שבלט לאורך התחרות, שכן הוא יכול להגיע משורותיה של קבוצה אחרת.

נחום סוקולוב

נחום ט' סוקולוב (בכתיב יידי: סאָקאָלאָוו; 10 בינואר 1859, וישוגרוד, ליד פלוצק – 17 במאי 1936, לונדון) היה הנשיא החמישי של ההסתדרות הציונית העולמית, מנהיג ציוני, סופר, מתרגם, משורר ומחלוצי העיתונות העברית.

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.