1770

שנת 1770 היא השנה ה-70 במאה ה-18. זוהי שנה רגילה, שאורכה 365 ימים. 1 בינואר 1770 לפי הלוח הגרגוריאני מקדים את 1 בינואר לפי הלוח היוליאני ב-11 ימים.

כל התאריכים שלהלן הם לפי הלוח הגרגוריאני.

1770
מאות: המאה ה-17 • המאה ה-18 • המאה ה-19
עשורים: 1760-1769 • 1770-1779 • 1780-1789
שנים: < • 1768 • 1769 • 1770 • 1771 • 1772 • >
1770 בלוחות שנה שונים
הלוח הגרגוריאני 1770
MDCCLXX
הלוח העברי ה'תק"ל - ה'תקל"א
הלוח הסיני 4466 – 4467
己丑 – 庚寅
4467 היא שנת הטיגריס
הלוח האתיופי 1762 – 1763
הלוח הפרסי 1148 – 1149
הלוח המוסלמי 1183 – 1184

אירועים

נולדו

Beethoven wiki
לודוויג ואן בטהובן

נפטרו

לוח שנה

►► 1770 ◄◄
ה'תק"ל - ה'תקל"א

להלן לוח שנה גרגוריאני - עברי משולב עם ימים בינלאומיים. חגים ומועדים עבריים:

   א   ב   ג    ד   ה   ו    ש   א   ב   ג    ד   ה   ו    ש   א   ב   ג    ד   ה   ו    ש   א   ב   ג    ד   ה   ו    ש   א   ב   ג    ד   ה   ו    ש   א   ב 
ינואר
טבתשבט

ד 

ה 

ו  

ז  

ח 

ט 

י  

יא 

יב 
10 
יג 
11 
יד 
12 
טו 
13 
טז 
14 
יז 
15 
יח 
16 
יט 
17 
כ 
18 
כא 
19 
כב 
20 
כג 
21 
כד 
22 
כה 
23 
כו 
24 
כז 
25 
כח 
26 
כט 
27 
א 
28 
ב 
29 
ג  
30 
ד 
31 
ה 
פברואר
שבטאדר

ו  

ז  

ח 

ט 

י  

יא 

יב 

יג 

יד 
10 
טו 
11 
טז 
12 
יז 
13 
יח 
14 
יט 
15 
כ 
16 
כא 
17 
כב 
18 
כג 
19 
כד 
20 
כה 
21 
כו 
22 
כז 
23 
כח 
24 
כט 
25 
ל 
26 
א 
27 
ב 
28 
ג  
מרץ
אדרניסן

ד 

ה 

ו  

ז  

ח 

ט 

י  

יא 

יב 
10 
יג 
11 
יד 
12 
טו 
13 
טז 
14 
יז 
15 
יח 
16 
יט 
17 
כ 
18 
כא 
19 
כב 
20 
כג 
21 
כד 
22 
כה 
23 
כו 
24 
כז 
25 
כח 
26 
כט 
27 
א 
28 
ב 
29 
ג  
30 
ד 
31 
ה 
אפריל
ניסןאייר

ו  

ז  

ח 

ט 

י  

יא 

יב 

יג 

יד 
10 
טו 
11 
טז 
12 
יז 
13 
יח 
14 
יט 
15 
כ 
16 
כא 
17 
כב 
18 
כג 
19 
כד 
20 
כה 
21 
כו 
22 
כז 
23 
כח 
24 
כט 
25 
ל 
26 
א 
27 
ב 
28 
ג  
29 
ד 
30 
ה 
מאי
איירסיוון

ו  

ז  

ח 

ט 

י  

יא 

יב 

יג 

יד 
10 
טו 
11 
טז 
12 
יז 
13 
יח 
14 
יט 
15 
כ 
16 
כא 
17 
כב 
18 
כג 
19 
כד 
20 
כה 
21 
כו 
22 
כז 
23 
כח 
24 
כט 
25 
א 
26 
ב 
27 
ג  
28 
ד 
29 
ה 
30 
ו  
31 
ז  
יוני
סיווןתמוז

ח 

ט 

י  

יא 

יב 

יג 

יד 

טו 

טז 
10 
יז 
11 
יח 
12 
יט 
13 
כ 
14 
כא 
15 
כב 
16 
כג 
17 
כד 
18 
כה 
19 
כו 
20 
כז 
21 
כח 
22 
כט 
23 
ל 
24 
א 
25 
ב 
26 
ג  
27 
ד 
28 
ה 
29 
ו  
30 
ז  
יולי
תמוזאב

ח 

ט 

י  

יא 

יב 

יג 

יד 

טו 

טז 
10 
יז 
11 
יח 
12 
יט 
13 
כ 
14 
כא 
15 
כב 
16 
כג 
17 
כד 
18 
כה 
19 
כו 
20 
כז 
21 
כח 
22 
כט 
23 
א 
24 
ב 
25 
ג  
26 
ד 
27 
ה 
28 
ו  
29 
ז  
30 
ח 
31 
ט 
אוגוסט
אבאלול

י  

יא 

יב 

יג 

יד 

טו 

טז 

יז 

יח 
10 
יט 
11 
כ 
12 
כא 
13 
כב 
14 
כג 
15 
כד 
16 
כה 
17 
כו 
18 
כז 
19 
כח 
20 
כט 
21 
ל 
22 
א 
23 
ב 
24 
ג  
25 
ד 
26 
ה 
27 
ו  
28 
ז  
29 
ח 
30 
ט 
31 
י  
ספטמבר
אלולתשרי

יא 

יב 

יג 

יד 

טו 

טז 

יז 

יח 

יט 
10 
כ 
11 
כא 
12 
כב 
13 
כג 
14 
כד 
15 
כה 
16 
כו 
17 
כז 
18 
כח 
19 
כט 
20 
א 
21 
ב 
22 
ג  
23 
ד 
24 
ה 
25 
ו  
26 
ז  
27 
ח 
28 
ט 
29 
י  
30 
יא 
אוקטובר
תשריחשוון

יב 

יג 

יד 

טו 

טז 

יז 

יח 

יט 

כ 
10 
כא 
11 
כב 
12 
כג 
13 
כד 
14 
כה 
15 
כו 
16 
כז 
17 
כח 
18 
כט 
19 
ל 
20 
א 
21 
ב 
22 
ג  
23 
ד 
24 
ה 
25 
ו  
26 
ז  
27 
ח 
28 
ט 
29 
י  
30 
יא 
31 
יב 
נובמבר
חשווןכסלו

יג 

יד 

טו 

טז 

יז 

יח 

יט 

כ 

כא 
10 
כב 
11 
כג 
12 
כד 
13 
כה 
14 
כו 
15 
כז 
16 
כח 
17 
כט 
18 
א 
19 
ב 
20 
ג  
21 
ד 
22 
ה 
23 
ו  
24 
ז  
25 
ח 
26 
ט 
27 
י  
28 
יא 
29 
יב 
30 
יג 
דצמבר
כסלוטבת

יד 

טו 

טז 

יז 

יח 

יט 

כ 

כא 

כב 
10 
כג 
11 
כד 
12 
כה 
13 
כו 
14 
כז 
15 
כח 
16 
כט 
17 
ל 
18 
א 
19 
ב 
20 
ג  
21 
ד 
22 
ה 
23 
ו  
24 
ז  
25 
ח 
26 
ט 
27 
י  
28 
יא 
29 
יב 
30 
יג 
31 
יד 
22
יג 
= יום בינלאומי 21
יד 
= יום אחר בעל משמעות מיוחדת 24
טו 
= יום טוב / שבתון בלוח העברי 25
טז 
= חג שאיננו שבתון בלוח העברי 11
ב 
= יום זיכרון או צום בלוח העברי
לקבלת תיאור קצר - העבירו את העכבר מעל הריבוע (עבור תאריכים לועזיים) או מעל הקו האדום (עבור תאריכים עבריים)

שנת 1770 לפי הלוח היוליאני

במקומות בהם היה נהוג אז הלוח היוליאני, שנת 1770 התחילה ביום ט"ו בטבת ה'תק"ל (לעומת זאת, אותה שנה לפי הלוח הגרגוריאני החלה 11 ימים מוקדם יותר, ב-ד' בטבת). אורכה של שנה זו לפי הלוח היוליאני 365 ימים - בדיוק כמו הלוח הגרגוריאני המקביל.

להלן לוח שנה יוליאני - עברי משולב עם חגים ומועדים עבריים:

ראו גם

  • ילידי 1770‎
  • נפטרים ב-1770‎
1770 בצרפת

שנת 1770 בצרפת הייתה השנה בה צרפת ציינה 783 שנות לאום.

אברהם דוד מבוטשאטש

הרב אברהם דוד בן אשר וואהרמן מבוטשאטש (בוצ'אץ') בגליציה (1771, ו' באדר ה'תקל"א - 1840,כ"ט בתשרי ה'תר"א), המכונה גם הבוטשאטשר רב, או בעל האשל אברהם - בוטשאטש, או הצדיק מבוצ'אץ', היה רב חסידי ופוסק אחרון.

ג'ורג' גרנוויל

ג'ורג' גרנוויל (באנגלית: George Grenville;‏ 14 באוקטובר 1712 - 13 בנובמבר 1770) היה מדינאי בריטי מהמפלגה הוויגית שכיהן כראש ממשלת בריטניה. גרנוויל היה בן למשפחה בעלת השפעה פוליטית ונבחר לראשונה לפרלמנט ב-1741 מטעם מחוז הבחירה של באקינגהאם. הוא היה חלק מקבוצה של פוליטיקאים צעירים שפעלה בחסותו של ויקונט קובהם (Cobham) שביניהם נמנה ויליאם פיט האב. הוא הוכתר כרוזן טמפל (Earl Temple) בין 1779 ל-1784 ומ-1784 כמרקיז באקינגהאם (Marquess of Buckingham).

ב-1754 התמנה גרנוויל לתפקיד גזבר הצי (Treasurer of the Navy), תפקיד אותו מילא בשתי תקופות עד 1761. באוקטובר 1761 הוא בחר להישאר בממשלה וקיבל את המינוי של מנהיג בית הנבחרים ובכך נגרם קרע בינו לבין גיסו ובעל בריתו הפוליטי ויליאם פיט האב שהתפטר מתפקידו. גרנוויל מונה כתוצאה מכך כמזכיר המדינה הצפוני וכלורד הראשון של האדמירליות על ידי ראש הממשלה הלורד ביוט. ב-8 באפריל 1763 התפטר לורד ביוט וגרנוויל החליפו בתפקיד ראש הממשלה. ממשלתו ניסתה לגרום לשליטה בהוצאה הציבורית ושאפה לקיים מדיניות חוץ החלטית. הצעד הידוע ביותר במדיניותו של גרנוויל היה חוק הבולים של 1765, שהיה מס מקובל בבריטניה והוא ביקש להטילו על המושבות בצפון אמריקה. הצעד הזה גרם להתנגדות נרחבת במושבות ומאוחר יותר בוטל החוק. יחסיו של גרנוויל עם עמיתיו ועם המלך נעשו בהדרגה מתוחים וב-1765 הוא הודח על ידי המלך ג'ורג' השלישי והוחלף על ידי הלורד רוקינגהם. בחמש השנים האחרונות לחייו הוביל גרנוויל קבוצה מתומכיו באופוזיציה והוא ופיט התפייסו באופן פומבי.

ג'ורג' קנינג

ג'ורג' קנינג (באנגלית: George Canning‏;

11 באפריל 1770 – 8 באוגוסט 1827) היה מדינאי בריטי. כיהן פעמיים כשר חוץ, וב-1827 נבחר לראש ממשלה, אך מת מספר חודשים לאחר מכן. השתייך לאגף המתון במפלגת הטוֹרים, קודמתה של מפלגה השמרנית.

גאורג וילהלם פרידריך הגל

גאורג וילהלם פרידריך הֵגֶל (בגרמנית: Georg Wilhelm Friedrich Hegel;‏ 27 באוגוסט 1770 – 14 בנובמבר 1831) היה פילוסוף גרמני, ממייסדי האידיאליזם הגרמני ומחשובי ההוגים בעידן הנאורות.

הפילוסופיה של היגל שילבה, והשאירה חותם, במגוון רחב של תחומים - בהם הפסיכולוגיה, מדע מדינה, ההיסטוריה, חקר אמנות, חקר הדת, והפילוסופיה.

הישגו העיקרי של הגל הוא התפתחותו של ניסוח ייחודי לאידיאליזם, שלפעמים כונה "אידיאליזם מוחלט". חשיבות מיוחדת נודעה לשיטת החשיבה שלו, המכונה דיאלקטיקה, אשר מתיימרת להתגבר על ניגודים רעיוניים. עוד נודעה חשיבות לתפיסת ההיסטוריה שלו כהתגלמות הדרגתית של "הרוח" (Geist), ולסיפור האדון והעבד מתוך "הפנומנולוגיה של הרוח".

הגותו הפוליטית של הגל השפיעה על זרמים פילוסופיים ופוליטיים מהימין ומהשמאל: הלאומיות והפשיזם מחד (בעיקר בתיווכו של ג'ובני ג'נטילה), והקומוניזם מאידך. הגותו תרמה רבות לעיצוב עולם הפילוסופיה במאה ה-19, עד כי בחוגים מסוימים היה קשה להביע דעות המנוגדות לה. לשיטת היגל הייתה השפעה מכרעת גם על אסכולות פילוסופיות שבעיקרן נוגדות לו, כדוגמת האקזיסטנציאליזם והמטריאליזם הדיאלקטי של קרל מרקס. הפילוסוף הצרפתי מוריס מרלו-פונטי כתב ש"כל הרעיונות הפילוסופיים הגדולים של המאה הקודמת - הפילוסופיות של מרקס וניטשה, הפנומנולוגיה, האקזיסטנציאליזם גרמני והפסיכואנליזה - מקורן בהגל".

ה'תק"ל

ה'תק"ל (5530) או בקיצור תק"ל היא שנה עברית אשר החלה ביום א' בתשרי, אור ל-2 באוקטובר 1769, והסתיימה ביום כ"ט באלול, 19 בספטמבר 1770. שנה מסוג בחג, איננה מעוברת, ואורכה 353 ימים. זו שנת שמיטה.

הביאה השנייה

הביאה השנייה או ההתגלות השנייה הוא מונח באסכטולוגיה הנוצרית הבא לתאר את ביאתו השנייה של ישו, משיח הנוצרים באחרית הימים; האמונה בה היא אחת מהדוגמות הנוצריות ומופיע ב"קרדו" (אני מאמין) הנוצרי.

לפי הברית החדשה, הבטיח ישו לפני מותו לשוב ולהופיע, ומאמיניו מחכים מאז לשובו. הביאה השנייה מזוהה עם הארמגדון ועם מלחמת גוג ומגוג כאירועים שיסיימו את התקופה ה'טבעית' בבריאה.

בברית החדשה, אף שהיא נזכרת מספר פעמים, חזרתו של ישו אינה מפורטת כל צרכה, (למעט בחזון יוחנן, בעיקר בפרק כ פסוקים 4-6) ותיאורה שופע מטאפורות ואלגוריות. מסיבה זו צמחו לתיאורים אלה פרשנויות רבות, ומעטים הם הטוענים להבנה מוחלטת שלהם. ברם, על רוב הנוצרים מוסכם שישו ישוב לעולם הגשמי באחרית הימים כדי לשפוט את החיים והמתים (אשר יקומו לתחייה) ביום הדין ולהקים את מלכות האל, שאליה יורשו להיכנס רק הצדיקים ואשר תימשך לעולמי עד. בכך, על-פי הנצרות, תבואנה נבואות אחרית הימים שב"ברית הישנה" (התנ"ך) לידי קיום.

אף על פי שהזרמים המרכזיים בנצרות אינם מציינים את התאריך המדויק שבו תתרחש הביאה השנייה, במהלך ההיסטוריה היו מספר ניסיונות לנבא את התאריך שלה:

ויליאם מילר וחסידיו ציפו שהביאה השנייה תקרה ב-1843, לאחר שהיא לא קרתה, הם ציפו לה שנה מאוחר יותר ב-22 באוקטובר 1844 ואחר-כך ב-1851. לאחר-מכן כמה מהמילריטים (אדוונטיסטים) ייסדו את כתות הכנסייה האדוונטיסטית של היום השביעי ועדי יהוה.

אלה האחרונים ניבאו שהביאה השנייה תתרחש ב-1914, ולאחר-מכן "דחו" אותה ל-1915, 1918 ול-1975.

עמנואל סבנדבורג ו"הכנסייה החדשה" מאמינים כי הביאה השנייה התרחשה באמצעות כתביו של סבדנבורג ושהמשפט השמימי של כל החי כבר התרחש, בעולם הרוחני, ב-19 ביוני 1770.

אדגר קייס ניבא שהביאה השנייה תתרחש ב-1998. חסידיו טוענים להגנתו כי זוהי השנה שבה החל ההריון שבסופו ישו השני יוולד, בהתאם לנבואה מאת נוסטרדמוס, ב-1999.

ההתנגדות לחסידות

ההתנגדות לתנועת החסידות היא מחלוקת שהתעוררה ביהדות במחצית השנייה של המאה ה-18, עם עלייתה של תנועת החסידות, ועיקרה בדור השני של החסידות. מחלוקת זו, שבמידה מסוימת נותרה עד היום, הובילה לחלוקה בין חסידים למתנגדים (ידועים בימינו כ"ליטאים"). המאבק של הקהילה היהודית הממוסדת בחסידות כלל חרמות ורדיפות, ולעיתים אף מסירה לשלטונות. שיאו בשלושה פולמוסים בולטים בין השנים 1770–1805.

המהפכה האמריקאית

המהפכה האמריקאית הייתה תהליך פוליטי מתמשך שהתרחש בצפון אמריקה בין השנים 1765 ל-1783, ובמהלכו פרשו 13 המושבות הבריטיות מן האימפריה הבריטית ויצרו מדינה עצמאית בעלת שיטת ממשל דמוקרטית - ארצות הברית. המהפכה האמריקאית החלה בשנת 1765 בשינוי בסטטוס קוו ביחסים בין בריטניה למתיישבים, כאשר חוקק בפרלמנט הבריטי חוק הבולים, שכלל מיסוי כבד על המתיישבים ללא מתן ייצוג בפרלמנט, המשיכה בהתמרמרות עזה של המתיישבים, שהובילה להפגנות והתכתשויות עקובות מדם כגון טבח בוסטון ב-1770, והפכה למלחמה של ממש בשנת 1775.

במהלך המלחמה הכריזו המושבות באופן פורמלי על עצמאותן בשנת 1776, ובכך ניתקו את עצמן לחלוטין מהכתר הבריטי. המלחמה הסתיימה בפועל ב-1781 עם ניצחון המתיישבים בקרב יורקטאון, ופורמלית בחוזה פריז משנת 1783, שבו הכירה בריטניה בעצמאות ארצות הברית.

במהלך הפעילות המלחמתית עסקו מנהיגי המהפכה באופי הממשל העצמאי שייסדו. המתיישבים ביקשו ליצור מנגנון שישמור על זכויותיהם הדמוקרטיות, אך עם זאת חששו מממשל חלש ולא אפקטיבי שיוביל לאנרכיה ולהתפוררות. בשנת 1788 אושרה חוקה שהגדירה את סדרי השלטון והיחסים שבין השלטון הפדרלי המרכזי ובין הממשלים המקומיים במדינות השונות. החוקה הושלמה בשנת 1791 במגילת הזכויות, שכללה עשרה תיקונים לחוקה שנועדו לאזן בין השמירה על זכויות האזרח לבין הצורך בממשל יציב ואפקטיבי.

הקונגרס הקונטיננטלי

הקונגרס הקונטיננטלי (באנגלית: Continental Congress) היה הרשות המחוקקת של שלוש עשרה המושבות האמריקניות, ולאחר מכן של ארצות הברית החל מ-1774 ועד 1789, תקופה שכללה הן את תקופת מלחמת העצמאות האמריקנית והן את אימוץ מסמכי "סעיפי הקונפדרציה" (Articles of Confederation, שלאחר מכן הוחלפו בחוקת ארצות הברית). למעשה, הקונגרס היה קיים בשלוש מתכונות שונות במשך 15 שנות פעילותו - תחילתו בקונגרס הקונטיננטלי הראשון, המשכו בהקונגרס הקונטיננטלי השני וסופו בקונגרס הקונפדרציה.

יוהאן וולפגנג פון גתה

יוהאן וולפגנג פון גֶתה (גרמנית: Johann Wolfgang von Goethe, להאזנה (מידע • עזרה), 28 באוגוסט 1749 - 22 במרץ 1832) היה ממייצגי התרבות הגדולים של ההיסטוריה העולמית: היה סופר, משורר, מחזאי, הוגה דעות, הומניסט, פוליטיקאי, בונה חופשי ומדען גרמני, הנחשב למייצגה הבולט ביותר של "הקלאסיקה של ויימאר" ולאחד מסמלי המופת של תרבות גרמניה, של תרבות המערב בכלל ושל ספרות העולם.

יצירתו הענפה, ובה שירים, מחזות, יצירות בפרוזה ומחקרים במדעי הטבע, תורגמה לעשרות שפות, ועוד בחייו זכה להערצה חסרת תקדים כאיש רוח רב־פנים ורב־השפעה. כסופר היה גתה לאחד מהכותבים הדומיננטיים בספרות הגרמנית, בייחוד ברומאנים, בין המאות 18 – 19.

יעקב לורברבוים

רבי יעקב בן יעקב משה לורברבוים מליסא נודע גם בכנוי: הגאון מליסא או הרב מליסא וכן הנתיבות על שם ספרו "נתיבות המשפט" על טור חושן משפט שבשולחן ערוך (ה'תק"ל, 1770 - כ"ה באייר ה'תקצ"ב, 25 במאי 1832) היה רב, פוסק הלכה, ורבהּ של העיר ליסה (לשנו) שבפולין. הוא בין הבולטים בין האחרונים, וספריו נלמדים הן במסגרת לימוד עיוני ישיבתי והן במסגרת לימודי הלכה.

ישראל משקלוב

רבי ישראל בן שמואל אשכנזי משְקְלוֹב (שקלוב, תק"ל, 1770 – טבריה, תקצ"ט, 1839). היה רב, שד"ר, ממנהיגי עליית תלמידי הגר"א, מחבר הספר פאת השולחן.

לודוויג ואן בטהובן

לודוויג ואן בטהובן (בגרמנית: Ludwig van Beethoven (מידע • עזרה); 17 בדצמבר 1770 - 26 במרץ 1827) היה מלחין ופסנתרן גרמני. נחשב לאחד מגדולי המלחינים במוזיקה הקלאסית והיה דמות בולטת בתקופה החולפת בין התקופה הקלאסית והתקופה הרומנטית. שמו וגאוניותו עוררו השראה בדורות של מוזיקאים וקהל והוא נחשב לאחד משלושת ה-B - באך, בטהובן וברהמס - שלושה מלחינים מן הגדולים בהיסטוריה.

בשנות העשרים המאוחרות לחייו החל לאבד את שמיעתו, אובדן שיכול לפגוע קשות בתפקודם של אנשים בכלל, ונחשב מביש במיוחד לגבי בני תקופתו. אולם, בטהובן המשיך להפיק יצירות מופת אפילו לאחר שחירשותו נעשתה מוחלטת. באופן יוצא דופן בין בני זמנו, עבד כמלחין עצמאי, אירגן קונצרטים ונתמך בידי כמה פטרונים בעלי הון. אורח חיים זה, שהיה אפשרי בזכות מוניטין יוצא דופן, איפשר לו להסתיר את לקותו מסובביו. מרבית בני תקופתו גילו שהיה חירש רק מקריאת הווידוי שבצוואתו.

בין יצירותיו המפורסמות ביותר נמנות הסימפוניות השלישית ("הרואית" - Eroica), החמישית ("הגורל"), השישית ("הפסטורלית" - Pastoral) והתשיעית, ("המקהלתית" - Choral, שמכילה את "אודה לשמחה" - An die Freude) ונכתבה כשכבר היה חרש לחלוטין. כמו כן, מיסה סולמניס, הקונצ'רטו לפסנתר מס. 5 ("קיסר" - Emperor), הקונצ'רטו לכינור, פרק רביעיית המיתרים "הפוגה הגדולה" המהפכני, הסונאטות לפסנתר: ה"פאתטית" (Pathétique), "אור הירח" (Mondscheinsonate), סונאטת "ולדשטיין" (Waldstein), "אפאסיונטה" (Appassionata), סונאטת "האמרקלאוויר" (Hammerklavier) וכן היצירה "לאליזה" (Für Elise).

מרדכי טברסקי

הרב מרדכי טברסקי, (מכונה המגיד מצ'רנוביל; תק"ל, 1770 - כ' באייר תקצ"ז, 1837) היה האדמו"ר השני מצ'רנוביל. כל בניו כיהנו כאדמו"רים ומהם יצאו כמה ענפי חסידות המונים כיום אלפי חסידים, בהם סקווירא, טשרנוביל ורחמסטריבקא.

עצמאות

במדע המדינה, עצמאות היא מצב שבו מדינה אינה תלויה בגורם חיצוני לצורך קיומה הפיזי והכלכלי, הגנה על גבולותיה ושמירה על הסדר הציבורי ושלטון החוק. למעשה לא קיימת עצמאות מוחלטת אלא תמיד העצמאות היא יחסית, החל ממצב של עצמאות כמעט מוחלטת (כמו ארצות הברית) ועד למצב של עצמאות מדומה למעשה (למשל, צרפת של וישי).

עצמאותה של מדינה נמדדת על פי מספר מדדים: מידת עצמאותה בתחומי מדיניות החוץ והביטחון; מידת עצמאותה הכלכלית; עצמאותה הניהולית; ומידת ההכרה הבינלאומית בעצמאותה.

רוב המדינות מציינות את היום בו הושגה עצמאותן במובן השליטה על מדיניות החוץ והביטחון.

מדינות רבות נוהגת לציין את ייסוד עצמאותן באמצעות הכרזה. בין מדינות אלו ניתן למנות את ישראל ואת ארצות הברית.

צריך להבדיל בין המושג "עצמאות" לבין המושג "אוטונומיה". באוטונומיה (בניגוד לעצמאות) יש ריבונות חלקית של ישות מסוימת, עם שליטה כללית של ישות רחבה יותר.

במהלך ההיסטוריה היו שלושה גלים גדולים של יצירת עצמאויות:

1770–1830: היווסדות ארצות הברית וסיום הקולוניאליזם הספרדי באמריקה הדרומית.

בשנים שלאחר מלחמת העולם הראשונה: בעקבות התפרקותן של האימפריה העות'מאנית והאימפריה האוסטרו-הונגרית.

1945–1979: נפילתו של האימפריאליזם המודרני באפריקה, באוקיינוס השקט ובמזרח התיכון.

פרידריך וילהלם השלישי, מלך פרוסיה

פרידריך וילהלם השלישי (גרמנית: Friedrich Wilhelm III;‏ 3 באוגוסט 1770 - 7 ביוני 1840) היה מלך פרוסיה החל משנת 1797 ועד יום מותו ב-1840.

רוברט ג'נקינסון

רוברט ג'נקינסון, הרוזן השני מליברפול (באנגלית: Robert Jenkinson, 2nd Earl of Liverpool ‏ 7 ביוני 1770 – 4 בדצמבר 1828), היה מדינאי בריטי מהמפלגה הטורית שכיהן כראש ממשלת בריטניה בין השנים 1812–1827. הוא היה בן 42 כאשר מונה לתפקידו ובכך היה לצעיר ביותר מבין ראשי הממשלה שבאו אחריו. כראש ממשלה ליברפול היה ידוע בצעדי הדיכוי שלו שנועדו לשמור על הסדר הציבור, אך הוא גם הנהיג את המדינה במשך התקופה של הרדיקליזם ואי השקט שהיו בעקבות המלחמות הנפוליאוניות. הוא קיבל את התארים לורד הוקסברי (Lord Hawkesbury) ב-1796, ברון הוקסברי (Baron Hawkesbury) מ-1803 ורוזן ליברפול (Earl of Liverpool) ממותו אביו ב-1806.

אירועים חשובים בתקופת כהונתו כראש ממשלה היו: מלחמת 1812, הקואליציה האנטי-צרפתית השישית, הקואליציה האנטי-צרפתית השביעית, סיומן של המלחמות הנפוליאוניות בקונגרס וינה, חוקי הדגן, טבח פיטרלו, חוק טריניטי ותחילת הדיון בשוויון הזכויות לקתולים.

שנות ה-70 של המאה ה-18

שנות ה-70 של המאה ה-18 היו העשור השמיני של המאה ה-18, החלו ב-1 בינואר 1770 והסתיימו ב-31 בדצמבר 1779.

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.