1750

שנת 1750 היא השנה ה-50 במאה ה-18. זוהי שנה רגילה, שאורכה 365 ימים. 1 בינואר 1750 לפי הלוח הגרגוריאני מקדים את 1 בינואר לפי הלוח היוליאני ב-11 ימים.

כל התאריכים שלהלן הם לפי הלוח הגרגוריאני.

1750
מאות: המאה ה-17 • המאה ה-18 • המאה ה-19
עשורים: 1740-1749 • 1750-1759 • 1760-1769
שנים: < • 1748 • 1749 • 1750 • 1751 • 1752 • >
1750 בלוחות שנה שונים
הלוח הגרגוריאני 1750
MDCCL
הלוח העברי ה'תק"י - ה'תקי"א
הלוח הסיני 4446 – 4447
己巳 – 庚午
4447 היא שנת הסוס
הלוח האתיופי 1742 – 1743
הלוח הפרסי 1128 – 1129
הלוח המוסלמי 1163 – 1164

אירועים

בממלכה המאוחדת

הומצא קרון הרחצה, שהיה בשימוש עד תחילת שנות ה-20 של המאה ה-20.

תומאס ארן ואחותו סוזאנה מריה ארן, עברו לבית האופרה המלכותית, קובנט גארדן, בעקבות ויכוח עם דייוויד גאריק

באיטליה

ארקול דל ריו, מחברן של בעיות שחמט רבות, פרסם את ספר השחמט שלו.

בגרמניה

הברון מינכהאוזן פרש בדרגת סרן משירותו בצבא האימפריה הרוסית, ושב למולדתו לספר את הרפתקאותיו ובדיותיו הידועות.

יוהאן שטאמיץ, הנחשב למייסד אסכולת מנהיים, התמנה לנהל את תזמורת החצר של מנהיים.

ברוסיה

הוקם היישוב אקשה בנפת אקשינסקי, במחוז צ'יטה שברוסיה.

תם עידן הבויארים ברוסיה, בולגריה ורומניה, עם מותו של הבויארין האחרון.

סטפן קרשניניקוב נבחר להיות חבר האקדמיה הרוסית למדעים.

נולדו

נפטרו

לוח שנה

►► 1750 ◄◄
ה'תק"י - ה'תקי"א

להלן לוח שנה גרגוריאני - עברי משולב עם ימים בינלאומיים. חגים ומועדים עבריים:

   א   ב   ג    ד   ה   ו    ש   א   ב   ג    ד   ה   ו    ש   א   ב   ג    ד   ה   ו    ש   א   ב   ג    ד   ה   ו    ש   א   ב   ג    ד   ה   ו    ש   א   ב 
ינואר
טבתשבט

כג 

כד 

כה 

כו 

כז 

כח 

כט 

א 

ב 
10 
ג  
11 
ד 
12 
ה 
13 
ו  
14 
ז  
15 
ח 
16 
ט 
17 
י  
18 
יא 
19 
יב 
20 
יג 
21 
יד 
22 
טו 
23 
טז 
24 
יז 
25 
יח 
26 
יט 
27 
כ 
28 
כא 
29 
כב 
30 
כג 
31 
כד 
פברואר
שבטאדר א'

כה 

כו 

כז 

כח 

כט 

ל 

א 

ב 

ג  
10 
ד 
11 
ה 
12 
ו  
13 
ז  
14 
ח 
15 
ט 
16 
י  
17 
יא 
18 
יב 
19 
יג 
20 
יד 
21 
טו 
22 
טז 
23 
יז 
24 
יח 
25 
יט 
26 
כ 
27 
כא 
28 
כב 
מרץ
אדר א'אדר ב'

כג 

כד 

כה 

כו 

כז 

כח 

כט 

ל 

א 
10 
ב 
11 
ג  
12 
ד 
13 
ה 
14 
ו  
15 
ז  
16 
ח 
17 
ט 
18 
י  
19 
יא 
20 
יב 
21 
יג 
22 
יד 
23 
טו 
24 
טז 
25 
יז 
26 
יח 
27 
יט 
28 
כ 
29 
כא 
30 
כב 
31 
כג 
אפריל
אדר ב'ניסן

כד 

כה 

כו 

כז 

כח 

כט 

א 

ב 

ג  
10 
ד 
11 
ה 
12 
ו  
13 
ז  
14 
ח 
15 
ט 
16 
י  
17 
יא 
18 
יב 
19 
יג 
20 
יד 
21 
טו 
22 
טז 
23 
יז 
24 
יח 
25 
יט 
26 
כ 
27 
כא 
28 
כב 
29 
כג 
30 
כד 
מאי
ניסןאייר

כה 

כו 

כז 

כח 

כט 

ל 

א 

ב 

ג  
10 
ד 
11 
ה 
12 
ו  
13 
ז  
14 
ח 
15 
ט 
16 
י  
17 
יא 
18 
יב 
19 
יג 
20 
יד 
21 
טו 
22 
טז 
23 
יז 
24 
יח 
25 
יט 
26 
כ 
27 
כא 
28 
כב 
29 
כג 
30 
כד 
31 
כה 
יוני
איירסיוון

כו 

כז 

כח 

כט 

א 

ב 

ג  

ד 

ה 
10 
ו  
11 
ז  
12 
ח 
13 
ט 
14 
י  
15 
יא 
16 
יב 
17 
יג 
18 
יד 
19 
טו 
20 
טז 
21 
יז 
22 
יח 
23 
יט 
24 
כ 
25 
כא 
26 
כב 
27 
כג 
28 
כד 
29 
כה 
30 
כו 
יולי
סיווןתמוז

כז 

כח 

כט 

ל 

א 

ב 

ג  

ד 

ה 
10 
ו  
11 
ז  
12 
ח 
13 
ט 
14 
י  
15 
יא 
16 
יב 
17 
יג 
18 
יד 
19 
טו 
20 
טז 
21 
יז 
22 
יח 
23 
יט 
24 
כ 
25 
כא 
26 
כב 
27 
כג 
28 
כד 
29 
כה 
30 
כו 
31 
כז 
אוגוסט
תמוזאב

כח 

כט 

א 

ב 

ג  

ד 

ה 

ו  

ז  
10 
ח 
11 
ט 
12 
י  
13 
יא 
14 
יב 
15 
יג 
16 
יד 
17 
טו 
18 
טז 
19 
יז 
20 
יח 
21 
יט 
22 
כ 
23 
כא 
24 
כב 
25 
כג 
26 
כד 
27 
כה 
28 
כו 
29 
כז 
30 
כח 
31 
כט 
ספטמבר
אבאלול

ל 

א 

ב 

ג  

ד 

ה 

ו  

ז  

ח 
10 
ט 
11 
י  
12 
יא 
13 
יב 
14 
יג 
15 
יד 
16 
טו 
17 
טז 
18 
יז 
19 
יח 
20 
יט 
21 
כ 
22 
כא 
23 
כב 
24 
כג 
25 
כד 
26 
כה 
27 
כו 
28 
כז 
29 
כח 
30 
כט 
אוקטובר
תשריחשוון

א 

ב 

ג  

ד 

ה 

ו  

ז  

ח 

ט 
10 
י  
11 
יא 
12 
יב 
13 
יג 
14 
יד 
15 
טו 
16 
טז 
17 
יז 
18 
יח 
19 
יט 
20 
כ 
21 
כא 
22 
כב 
23 
כג 
24 
כד 
25 
כה 
26 
כו 
27 
כז 
28 
כח 
29 
כט 
30 
ל 
31 
א 
נובמבר
חשווןכסלו

ב 

ג  

ד 

ה 

ו  

ז  

ח 

ט 

י  
10 
יא 
11 
יב 
12 
יג 
13 
יד 
14 
טו 
15 
טז 
16 
יז 
17 
יח 
18 
יט 
19 
כ 
20 
כא 
21 
כב 
22 
כג 
23 
כד 
24 
כה 
25 
כו 
26 
כז 
27 
כח 
28 
כט 
29 
א 
30 
ב 
דצמבר
כסלוטבת

ג  

ד 

ה 

ו  

ז  

ח 

ט 

י  

יא 
10 
יב 
11 
יג 
12 
יד 
13 
טו 
14 
טז 
15 
יז 
16 
יח 
17 
יט 
18 
כ 
19 
כא 
20 
כב 
21 
כג 
22 
כד 
23 
כה 
24 
כו 
25 
כז 
26 
כח 
27 
כט 
28 
ל 
29 
א 
30 
ב 
31 
ג  
22
יג 
= יום בינלאומי 21
יד 
= יום אחר בעל משמעות מיוחדת 24
טו 
= יום טוב / שבתון בלוח העברי 25
טז 
= חג שאיננו שבתון בלוח העברי 11
ב 
= יום זיכרון או צום בלוח העברי
לקבלת תיאור קצר - העבירו את העכבר מעל הריבוע (עבור תאריכים לועזיים) או מעל הקו האדום (עבור תאריכים עבריים)

שנת 1750 לפי הלוח היוליאני

במקומות בהם היה נהוג אז הלוח היוליאני, שנת 1750 התחילה ביום ה' בשבט ה'תק"י (לעומת זאת, אותה שנה לפי הלוח הגרגוריאני החלה 11 ימים מוקדם יותר, ב-כ"ג בטבת). אורכה של שנה זו לפי הלוח היוליאני 365 ימים - בדיוק כמו הלוח הגרגוריאני המקביל.

להלן לוח שנה יוליאני - עברי משולב עם חגים ומועדים עבריים:

ראו גם

  • ילידי 1750‎
  • נפטרים ב-1750‎
31 במרץ

31 במרץ הוא היום ה־90 בשנה (91 בשנה מעוברת) בלוח הגרגוריאני. עד לסיום השנה, נשארו עוד 275 ימים.

אדריכלות נאו-קלאסית

נאו-קלאציסיזם באדריכלות הוא סגנון אדריכלי המבוסס על שאיפה למסורת האדריכלית ההיסטורית או לגישות אסתטיקה המבוטאות באמנות יוון ורומא בעת העתיקה. בהקשר המסורתי, המושג "קלאסיקה" מתייחס לכל אמנות מתקופת העת העתיקה או מתקופה עוקבת ומאוחרת ממנה, אשר הושפעה במישרין מאידיאל התקופה הקלאסית.

הנאו-קלאסיקה מתייחסת תמיד לאמנות ולאדריכלות מתקופות מאוחרת מזו הקלאסית, בהן ניכרת רק השפעה מעקרונות התקופה הקלאסית. בהתאם לכן ניתן לומר כי המונחים קלאסיקה ונאו-קלאסיציזם הם משלימים ואף חופפים לעיתים.

החזרה ל"קלאסיקה" אשר שגשגה באמנות ובאדריכלות בתקופה שבין 1750 ל-1830 זוכה לכינוי "נאו-קלאסיקה", וזאת בעיקר על מנת להבדיל אותה מן האדריכלות ה"קלאסית" של רומא העתיקה ושל תקופת הרנסאנס המוקדם. (אותה אדריכלות אליה מנסים לחזור בתקופה הנאו-קלאסיציסטית).

בגרמנית ושפות אירופאיות רבות נוספות, מקובלת ההגדרה KLASSIZISMUS כמתארת התקופה בין 1750 ל-1830, באמנות ובאדריכלות.

כאמור, האדריכלות הנאו-קלאסית החלה דרכה באמצע המאה ה-18, וזאת כתנועת ריאקציה כנגד שרידי תקופת אדריכלות הבארוק והרוקוקו, וכשאיפה לחזור אל מה שנתפש כ"טוהר" של אמנות האימפריה הרומית, יוון העתיקה, וכן במידה אל "קלאסיקת" הרנסאנס, אשר חרת על דגלו את החייאת תקופות אלה.

האדריכלות הנאו-קלאסית זכתה לדריסת רגלה הראשונה בלונדון, באמצעות דוגמאות אדריכליות של סר ויליאם צ'מברס (אשר רכש מיומנותיו האדריכליות בפריז), וג'יימס סטוארט, ובפריז, באמצעות דור אמנים צרפתים אשר חונכו באקדמיה הצרפתית ברומא, והושפעו עמוקות על ידי נוכחותו של שארל-לואי קלאריסו, וכתביו של יוהאן יוהכים וינקלמאן.

הסגנון תפס עד מהרה ואומץ גם על ידי חוגים מתקדמים בשוודיה.

אנטוניו סליירי

אנטוניו סליירי (באיטלקית: Antonio Salieri;‏

18 באוגוסט 1750 - 7 במאי 1825) היה מלחין ומנצח ממוצא איטלקי, אחד המוזיקאים החשובים והמפורסמים של תקופתו.

אקול מיליטר

האקול מיליטר (בצרפתית: École Militaire, "בית ספר צבאי") הוא מתחם רחב-ידיים של בתי ספר להכשרה צבאית ברובע השביעי של פריז, בירת צרפת, דרום-מזרחית לשאן דה מארס ומוזיאון המלחמה של צרפת.

האקול מיליטר הוקם על ידי לואי החמישה עשר, מלך צרפת ב-1750 לפי הצעתו של הכלכלן ז'וזף פארי דוברנה (Joseph Paris Duverney) בתמיכתה של מאדאם דה פומפדור, במטרה לייסד אקדמיה צבאית לצוערים ממשפחות דלות-אמצעים. המבנה תוכנן על ידי האדריכל אנז'-ז'אק גבריאל (Ange-Jacques Gabriel), והבנייה החלה ב-1752 על חוות גרנל (Grenelle). בית הספר נפתח ב-1760. ב-1777 ערך הרוזן סן ז'רמן שינוי מבני ביעדי המוסד, ארגן אותו מחדש, ושינה את שמו ל"בית הספר לג'נטלמנים צעירים" (École des Cadets-gentilshommes). ב-1784 הצטרף לשורות בית הספר נפוליאון בונפרטה הצעיר כדי להתחנך בו. הוא סיים את לימודיו בבית הספר תוך שנה אחת במקום שתיים.

המתחם כולל שני מוסדות:

מכללת ההגנה המשותפת (Collège interarmées de défense)

המוסד ללימודים גבוהים של ביטחון לאומי (Institut des hautes études de défense nationale)

גשר לונדון

גשר לונדון (באנגלית: London Bridge) הוא גשר בעיר לונדון מעל הנהר תמזה, המחבר בין הסיטי לבין סאת'רק. הגשר היה היחיד על התמזה עד שנת 1750, עת נבנה גשר וסטמינסטר.

בצדו הדרומי של הגשר נמצאת קתדרלת סאת'רק, ובצדו הצפוני - האנדרטה לשריפה של לונדון.

דסאו

דסאו (Dessau. בספרות הרבנית נכתב שמה דעסוי או דעסויא) היא עיר במדינת סקסוניה-אנהלט שבגרמניה, השוכנת על צומת הנהרות מולדה ואלבה. העיר מונה 77,557 נפש (2004), וזו העיר השלישית בגודלה בסקסוניה-אנהלט. בשיאה, לפני מלחמת העולם השנייה, מנתה אוכלוסיית העיר 120,000 איש. בשנים האחרונות חוותה העיר ירידה דרסטית במספר תושביה, בדומה לערים רבות אחרות במזרח גרמניה.

דסאו ידועה כאחת מערי הבאוהאוס החשובות בעולם. מכללת הבאוהאוס הועברה לכאן ב-1926, לאחר שאולצה להיסגר בוויימאר. בעיר בתי באוהאוס רבים, אשר הוכרזו כאתר מורשת עולמית של אונסק"ו. בעיר אתר מורשת עולמית נוסף: הגן העצום דסאו-וורליץ (Dessau-Wörlitz), אשר הוקם ב-1750. הגן משתרע על שטח של 142 קמ"ר (פי שלושה משטחה של תל אביב), והוא מהווה את הגן הגדול ביותר באירופה היבשתית.

בשנים 1737-1743 כיהן כרבה של הקהילה היהודית בדסאו הרב דוד פרנקל, בעל הפירוש המפורסם לירושלמי 'קרבן העדה'; הרב פרנקל אף החזיק בביתו ישיבה קטנה ובה למדו כשלושים תלמידים מבני העיר. במסגרת זו למד בצעירותו גם משה מנדלסון, אבי תנועת ההשכלה, המכונה במקורות רבים 'משה מדסאו' (או ביידיש, 'משה דעסויער'), על שם העיר. משנת 1768 עד ל-1785 כיהן כרב העיר ר' שמחה מדעסוי (בנו של ר' צבי חריף), בעל ההגהות על הש"ס שנדפסו בש"ס וילנא.

המאה ה-18

המאה ה-18 היא תקופה שהחלה בשנת 1701 והסתיימה בשנת 1800.

במונחים חברתיים, פוליטיים ותרבותיים, היסטוריונים העוסקים בעולם המערבי נוטים לתחום את המאה ה-18 בין השנים 1715 ו-1789, החל ממותו של לואי הארבעה עשר מלך צרפת וכלה במהפכה הצרפתית. המעצמות האירופיות העיקריות (במונחי יכולת תעשייתית) באותה תקופה היו: אוסטריה, האימפריה הבריטית, פרוסיה, צרפת והאימפריה הרוסית.

המאה ה-18 עמדה בסימן "האבסולוטיזם הנאור", ובמהלכה התרחשו שינויים ותהליכים שהולידו את מדינת הלאום המודרנית. האבסולוטיזם הצרפתי הביא למרידות איכרים מרובות, אשר זעזעו - באופן חסר תקדים - את יסודותיה של המערכת הפיאודלית אשר שלטה בחברה ובכלכלה האירופית יותר מאלף שנים. עידן האורות ("הנאורות") הגיע בתקופה זו לשיאו, ואיים על אושר ההגמוניה המסורתית של התאולוגיה. עלייתן של אומות כאוסטריה, פרוסיה ורוסיה ערערה את מאזן הכוחות המסורתי במערב אירופה, ויצרה תחרות חדשה מול צרפת, אנגליה וספרד.

ניצני המהפכה התעשייתית, אשר נשאה עימה שינוי מהותי בסדרי החיים החברתיים, הכלכליים וההגותיים באירופה, מתוארכים לאמצע המאה ה-18. שינוי זה עתיד להתפשט לשאר העולם ולעצב את פניו עד לימינו אנו.

התפתחות חשובה נוספת הייתה עלייתם של מרכזים חילוניים-תרבותיים חדשים בפריז ובווינה, שהקרינו על היבשת כולה. במקביל, מושבות קולוניאליסטיות חדשות הוקמו ברחבי כדור הארץ, או - כמו בצפון אמריקה - דווקא השתחררו מכבלי מעצמות האם האירופיות.

מבחינה אסתטית-אמנותית, המאה ה-18 מסמלת את ראשית ההשפעתן של התרבות, האמנות, והמוזיקה האירופית על שאר העולם. עידן מוזיקת הבארוק ועידן המוזיקה הקלאסית שולט בכיפה, ואילו זרמי האמנות המקובלים הם הבארוק, הרוקוקו והנאו-קלאסיציזם. לקראת סוף המאה עלה הרומנטיציזם כתנועה תרבותית מגובשת.

המוזיקה הקלאסית בתקופת הבארוק

מוזיקת בארוק היא מוזיקה קלאסית שנכתבה בתקופת הבארוק בין השנים 1600 ו-1750 לערך.

על ציר הזמן של המוזיקה הקלאסית המערבית תקופת הבארוק נמצאת אחרי מוזיקת תקופת הרנסאנס ולפני התקופה הקלאסית. ליצירות שנכתבו בתקופת הבארוק מקום מכובד בהיסטוריה של המוזיקה הקלאסית, והן מבוצעות עד היום.

הנרי נוקס

הנרי נוקס (באנגלית: Henry Knox; ‏ 25 ביולי 1750 – 25 באוקטובר 1806) היה קצין בכיר בצבא הקונטיננטלי של שלוש עשרה המושבות, ומאוחר יותר, בצבא ארצות הברית. כיהן גם כמזכיר המלחמה הראשון של ארצות הברית משנת 1789 עד 1794.

נוקס נולד וגדל בבוסטון, מסצ'וסטס, שם החזיק בבעלותו חנות ספרים שניהל אותה בעצמו. הוא טיפח ידע בהיסטוריה צבאית ואף הצטרף לפלוגת תותחנים מקומית. כאשר פרצה מלחמת העצמאות האמריקנית בשנת 1775, הוא התיידד עם המפקד העליון של הצבא הקונטיננטלי, גנרל ג'ורג' וושינגטון, ועלה בדרגות במהירות עד שנהיה לקצין התותחנים הראשי של הצבא הקונטיננטלי. במסגרת תפקידו הוא ליווה את וושינגטון ברוב המערכות שלו, והייתה לו מעורבות בפעולות גדולות ורבות של המלחמה. הוא הקים מרכזי הדרכה עבור תותחנים ומתקנים לייצור כלי נשק שהיו נכסים בעלי ערך רב לאומה הצעירה.

לאחר שחוקת ארצות הברית נכנסה לתוקף, עם אימוצה בידי שלוש עשרה המושבות, מונה נוקס למזכיר המלחמה הראשון של ארצות הברית, תחת הנשיא ג'ורג' וושינגטון. בתפקיד זה הוא פיקח על פיתוח ביצורי החוף, עבד כדי לשפר את המוכנות של מיליציות מקומיות, ופיקח על הפעולות הצבאיות במלחמה כנגד האינדיאנים. הוא היה באופן רשמי אחראי על היחסים בין ארצות הברית לאוכלוסייה האינדיאנית בשטחיה, דבר שביטא את עליונותו ההולכת וגוברת של הממשל הפדרלי על מדינות הברית.

בשנת 1795, פרש למה שכיום הוא תומאסטאון, מיין, שם היה אחראי על עלייתה של אימפריה עסקית הבנויה על גיוס כספים.

מת בשנת 1806 מזיהום שקיבל לאחר בליעת עצם של עוף.

התקופה הקלאסית (מוזיקה)

התקופה הקלאסית במוזיקה המערבית השתרעה על מרבית המאה ה-18 ונמשכה עד תחילת המאה ה-19. על אף שבמונח "מוזיקה קלאסית" משתמשים רוב הזמן כדי לתאר את כל המוזיקה המשתייכת למסורת זו, לעיתים משמעותו מוזיקה שנכתבה בתקופה הקלאסית. מקובל לתחום את התקופה הקלאסית בין השנים 1750 ו-1820, אך ישנה חפיפה בין התקופה הקלאסית לתקופות שבאו לפניה ואחריה, עד כדי כך שכמה מקורות מציינים את 1730 כתחילת התקופה.

על ציר הזמן של המוזיקה הקלאסית, התקופה הקלאסית באה לאחר תקופת הבארוק ולפני התקופה הרומנטית. מוזיקה קלאסית מוקדמת נקראת לעיתים "מוזיקת רוקוקו". עם מלחיני התקופה הקלאסית נמנים מוציו קלמנטי וקרל פיליפ עמנואל באך, והמפורסמים ביותר הם פרנץ יוזף היידן, וולפגנג אמדאוס מוצרט ולודוויג ואן בטהובן, כשהאחרון הלחין במעבר בין התקופה הקלאסית לתקופה הרומנטית.

חמורבי

חַמוּרָבִּי או עַמוּרָפִּי מלך בבל בשנים 1792 לפנה"ס - 1750 לפנה"ס, השישי במספר לפי "הכרונולוגיה התיכונה" בשושלת הראשונה של בבל. הוא היה ממוצא אמורי. הוא זכור כיום בעיקר בזכות חוקי חמורבי - קובץ חוקים שחוקק, ושרד עד היום. לאחר מותו ירש אותו בנו שמשו-אילונה.

לפי מסורת מילונית בבלית חדשה, פירוש השם "חמורבי" הוא: "המשפחה (עם) הרחבה, הגדולה". שם זה היה נפוץ גם בשושלות אחרות בתחום השמי-מערבי ממערב לבבל.

יוהאן סבסטיאן באך

יוהאן סבסטיאן בַּאך (בגרמנית: Johann Sebastian Bach (מידע • עזרה); 31 במרץ 1685 – 28 ביולי 1750) היה מלחין גרמני מתקופת הבארוק, הנמנה עם נגני העוגב והמלחינים הגדולים ביותר בכל הזמנים. יצירותיו של באך, הכתובות תוך מיצוי אמנותי וטכני של טכניקת הקונטרפונקט, נודעות בעומקן האינטלקטואלי וביופיין האמנותי ועל כן רבים רואים בבאך את המלחין שהביא לשיאה את המוזיקה הפוליפונית. בתקופתו נודע בעיקר כנגן עוגב וירטואוז, ולאחר מותו דעכה תהילתו, אך היא הושבה לתודעת הציבור במאה ה-19 ולא פסה מאז. בין יצירותיו החשובות והמוכרות ביותר: טוקטה ופוגה ברה מינור, הפסנתר המושווה, וריאציות גולדברג, מתאוס פסיון, יוהנס פסיון, הקונצ'רטי הברנדבורגים, המנחה המוזיקלית, אמנות הפוגה, המיסה בסי מינור ועוד. יצירותיו של באך זכו וזוכות עד היום לפופולריות רבה מאוד והוא נחשב לדעת רבים לאחד המלחינים הגדולים בהיסטוריה.

כ"ג בכסלו

כ"ג בכסלו הוא היום העשרים ושלושה בחודש השלישי

בשנה העברית, למניין החודשים מתשרי, והוא החודש התשיעי

למניין החודשים מניסן.

פרשת בר המצווה של ילד שנולד בכ"ג כסלו היא פרשת מקץ, אם בר המצוה חל בשנה המתחילה ביום חמישי, או פרשת וישב אם בר המצווה חל בשנה המתחילה בימים שלישי, שני או שבת.

מדינות ברזיל

ברזיל מחולקת ל-27 יחידות: 26 מדינות (בפורטוגזית: estados do Brasil) ומחוז פדרלי אחד בו שוכנת הבירה ברזיליה (המחוז הפדרלי מוקף ברובו על ידי מדינת גויאס). המדינות הן ישויות חצי אוטונומיות. אין להן סמכויות בתחום יחסי החוץ, ביטחון והתקציב הפדרלי; אך הסמכויות בענייני פנים שונים, כגון חינוך, בריאות, תעבורה ועוד, וכן גביית המיסים, הן באחריותן.

גבולות המדינות נקבעו בהסכם מדריד (1750) , שהיה הסכם בין ספרד לבין פורטוגל, בדבר גבולות המושבות של מדינות אלה בדרום אמריקה.

מוזיקה

מוזיקה היא אמנות סידור הצליל בזמן.

מרכיביה העיקריים הם גובה צליל (האחראי על מלודיה והרמוניה), קצב (מפעם, משקל וארטיקולציה), דינמיקה, גוון ומרקם. המילה "מוזיקה" נובעת מהמילה היוונית μουσική ("מוסיקי"), "(האמנות) של המוזות". "מוזה" משמשת כמילה כמעט נרדפת למילה "השראה", במיוחד בחיבור יצירות.

היצירה, הסגנון, החשיבות, ואף הגדרת המוזיקה עצמה משתנים בהתאם לתרבות ולהקשרים חברתיים. המוזיקה כוללת יצירות מסוגים שונים, מיצירות מאורגנות בקפידה, דרך אלתור מוזיקלי ועד צורות אלאטוריות (אקראיות לחלוטין). ניתן לחלק את המוזיקה לסוגות (סגנונות, ז'אנרים) ותתי-סוגות, אף על פי שהגבולות והיחסים בין סגנונות המוזיקה השונים הם לעיתים עדינים ביותר, פתוחים לאינטרפרטציה אישית, או אף שנויים במחלוקת. מבין האמנויות, ניתן לסווג את המוזיקה כאחת מאמנויות הבמה, האמנויות היפות, וכאמנות שמיעתית/קולית.

בתרבויות רבות, המוזיקה שזורה בקשר בל-ייפרם בחייהם של בני האדם. הפילוסופים היוונים וההודים העתיקים הגדירו את המוזיקה כצלילים המסודרים ב"מאוזן" כמלודיות או ב"מאונך" כהרמוניות. ביטויים נפוצים כגון "ההרמוניה של גרמי השמים" או "זו מוזיקה לאוזניי" מצביעים על כך שמוזיקה היא לעיתים קרובות מסודרת היטב ונעימה לשמיעה. עם זאת, המלחין בן המאה ה-20 ג'ון קייג' חשב כי כל צליל עשוי להוות מוזיקה, ואמר לדוגמה כי "אין רעש, רק צלילים". לפי המוזיקולוג ז'אן ז'אק נטייה, "הגבול בין מוזיקה ורעש מוגדר תמיד בהקשר תרבותי - ולכן אפילו בתוך חברה מסוימת, הגבול לא תמיד עובר באותו המקום; לעיתים רחוקות בלבד יש הסכמה כללית. ...לכל הדעות, אין רעיון כלל-עולמי יחיד - המגשר בין תרבויות - אשר מגדיר מה מוזיקה יכולה להיות, פרט לכך שהיא כוללת צלילים המשתנים בזמן".

מוזיקה קלאסית

מוזיקה קלאסית היא ביטוי רחב וכולל למוזיקת קונצרטים ומוזיקה דתית שאופיה נקבע באירופה החל מימי הביניים ועד העת החדשה. המושג, שאינו מוגדר באופן מוחלט, נועד להבדיל סגנונות מסוימים מהמוזיקה הקלה. המוזיקה הקלאסית נחשבת ל"אמנותית" יותר ויש המציבים אותה יחד עם יתר האמנויות לאורך ההיסטוריה המערבית. במובנה הצר ביותר, מוזיקה קלאסית היא מוזיקה שנכתבה בתקופה הקלאסית, כלומר במחצית השנייה של המאה ה-18. המונח מוזיקה קלאסית במובנו הרחב מתייחס למסורת המוזיקלית המערבית החל מימי הביניים (מלפני תקופה זו מכונה המוזיקה מוזיקה עתיקה) ועד לימינו. המוזיקה הקלאסית נבדלת מהמוזיקה העממית, הצבאית והטקסית של ימי הביניים והרנסאנס, ומהמוזיקה הפופולרית, הג'אז, הרוק והפופ של המאה העשרים עד לימינו.

המוזיקה הקלאסית נבדלת מהמוזיקה הפופולרית ומן המוזיקה העממית בעיקר בשיטת התיווי הייחודית של המוזיקה, שהחלה להתפתח מסביבות המאה ה-16. שיטת תיווי מסורתית זו, יחד עם מונחים והוראות ביצוע מוזיקליות נוספות שנוספו עם השנים (כגון דינמיקה, מפעם, משקל, מקצב ועוד), משאירים מעט מאוד מקום לאלתור במהלך ביצוע המוזיקה בקונצרט רשמי, ובכך ניתן להעביר את המוזיקה כפי שכתב אותה המלחין, וכפי שרצה שהיא תישמע, בניגוד לנהוג בסגנונות כמו הג'אז והבלוז.

המונח "מוזיקה קלאסית" לא היה מקובל בציבור עד לתחילת המאה ה-19. בתקופה זו נעשה ניסיון לעשות תהליך של "קנוניזציה" לתקופה שבין הופעתו של המלחין הגרמני יוהאן סבסטיאן באך ועד ללודוויג ואן בטהובן, ולהשריש בציבור הרחב ובתרבות את תקופה זו כתור הזהב של המוזיקה המערבית באירופה. האזכור המוקדם ביותר של המונח "מוזיקה קלאסית" מופיע במילון האנגלי של אוקספורד משנת 1836.

לעיתים משמשים המונחים מוזיקה אומנותית או מוזיקה קונצרטית כביטויים נרדפים לביטוי מוזיקה קלאסית, אך ביטויים אלה לא נפוצים ואינם מקובלים על ידי רוב המוזיקאים.

פרנץ, דוכס סקסוניה-קובורג-זאלפלד

פרנץ, דוכס סקסוניה-קובורג-זאלפלד (בגרמנית: Franz Friedrich Anton Herzog von Sachsen-Coburg-Saalfeld;‏ 15 ביולי 1750 – 9 בדצמבר 1806) היה דוכס סקסוניה-קובורג-זאלפלד בין השנים 1800–1806.

שיראז

שיראז (בפרסית: شیراز) היא עיר בדרום-מערב איראן, שממוקמת למרגלות הרי הזגרוס. היא אחת הערים הגדולות באיראן. בשנת 2009 מנתה אוכלוסיית העיר 1,455,073 תושבים.

העיר מוזכרת בלוחות חמר מעילם, שמתוארכים לשנת 2000 לפנה"ס בקירוב, ונמצאו ביוני 1970 בעת חפירות בפינה הדרום מערבית של העיר. הלוחות, שנכתבו בעילמית מזכירות עיר בשם "טיראזיס". שם זה הפך בפרסית עתיקה ל/širājiš/. לאורך ההיסטוריה הייתה העיר מרכז מסחרי אזורי, והיא שימשה מספר פעמים כבירה ראשית או כבירה מחוזית. בשנים 1781-1750, בתקופת שושלת זאנד, היא שימשה כבירתה של פרס.

כלכלתה של העיר נשענת על גידולי גפן, פירות הדר, כותנה ואורז בסביבתה. העיר מפורסמת בזכות הגנים המרובים (למשל גן אראם) ובזכות עצי הפרי הפזורים בה. כן היא נחשבת כ"עיר המשוררים, היין והפרחים".

שנות ה-50 של המאה ה-18

שנות ה-50 של המאה ה-19 היו העשור השישי של המאה ה-18, החלו ב-1 בינואר 1750 והסתיימו ב-31 בדצמבר 1759.

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.