1712

שנת 1712 היא השנה ה-12 במאה ה-18. זוהי שנה מעוברת, שאורכה 366 ימים. 1 בינואר 1712 לפי הלוח הגרגוריאני מקדים את 1 בינואר לפי הלוח היוליאני ב-11 ימים.

כל התאריכים שלהלן הם לפי הלוח הגרגוריאני.

1712
מאות: המאה ה-17 • המאה ה-18 • המאה ה-19
עשורים: 1700-1709 • 1710-1719 • 1720-1729
שנים: < • 1710 • 1711 • 1712 • 1713 • 1714 • >
1712 בלוחות שנה שונים
הלוח הגרגוריאני 1712
MDCCXII
הלוח העברי ה'תע"ב - ה'תע"ג
הלוח הסיני 4408 – 4409
辛卯 – 壬辰
4409 היא שנת הדרקון
הלוח האתיופי 1704 – 1705
הלוח הפרסי 1090 – 1091
הלוח המוסלמי 1123 – 1124

אירועים

קרוליינה הצפונית וקרוליינה הדרומית הפכו למושבות שונות

נולדו

נפטרו

  • דני פפן - פיזיקאי, מתמטיקאי וממציא צרפתי.

לוח שנה

►► 1712 ◄◄
ה'תע"ב - ה'תע"ג

להלן לוח שנה גרגוריאני - עברי משולב עם ימים בינלאומיים. חגים ומועדים עבריים:

   א   ב   ג    ד   ה   ו    ש   א   ב   ג    ד   ה   ו    ש   א   ב   ג    ד   ה   ו    ש   א   ב   ג    ד   ה   ו    ש   א   ב   ג    ד   ה   ו    ש   א   ב 
ינואר
טבתשבט

כב 

כג 

כד 

כה 

כו 

כז 

כח 

כט 

א 
10 
ב 
11 
ג  
12 
ד 
13 
ה 
14 
ו  
15 
ז  
16 
ח 
17 
ט 
18 
י  
19 
יא 
20 
יב 
21 
יג 
22 
יד 
23 
טו 
24 
טז 
25 
יז 
26 
יח 
27 
יט 
28 
כ 
29 
כא 
30 
כב 
31 
כג 
פברואר
שבטאדר א'

כד 

כה 

כו 

כז 

כח 

כט 

ל 

א 

ב 
10 
ג  
11 
ד 
12 
ה 
13 
ו  
14 
ז  
15 
ח 
16 
ט 
17 
י  
18 
יא 
19 
יב 
20 
יג 
21 
יד 
22 
טו 
23 
טז 
24 
יז 
25 
יח 
26 
יט 
27 
כ 
28 
כא 
29 
כב 
מרץ
אדר א'אדר ב'

כג 

כד 

כה 

כו 

כז 

כח 

כט 

ל 

א 
10 
ב 
11 
ג  
12 
ד 
13 
ה 
14 
ו  
15 
ז  
16 
ח 
17 
ט 
18 
י  
19 
יא 
20 
יב 
21 
יג 
22 
יד 
23 
טו 
24 
טז 
25 
יז 
26 
יח 
27 
יט 
28 
כ 
29 
כא 
30 
כב 
31 
כג 
אפריל
אדר ב'ניסן

כד 

כה 

כו 

כז 

כח 

כט 

א 

ב 

ג  
10 
ד 
11 
ה 
12 
ו  
13 
ז  
14 
ח 
15 
ט 
16 
י  
17 
יא 
18 
יב 
19 
יג 
20 
יד 
21 
טו 
22 
טז 
23 
יז 
24 
יח 
25 
יט 
26 
כ 
27 
כא 
28 
כב 
29 
כג 
30 
כד 
מאי
ניסןאייר

כה 

כו 

כז 

כח 

כט 

ל 

א 

ב 

ג  
10 
ד 
11 
ה 
12 
ו  
13 
ז  
14 
ח 
15 
ט 
16 
י  
17 
יא 
18 
יב 
19 
יג 
20 
יד 
21 
טו 
22 
טז 
23 
יז 
24 
יח 
25 
יט 
26 
כ 
27 
כא 
28 
כב 
29 
כג 
30 
כד 
31 
כה 
יוני
איירסיוון

כו 

כז 

כח 

כט 

א 

ב 

ג  

ד 

ה 
10 
ו  
11 
ז  
12 
ח 
13 
ט 
14 
י  
15 
יא 
16 
יב 
17 
יג 
18 
יד 
19 
טו 
20 
טז 
21 
יז 
22 
יח 
23 
יט 
24 
כ 
25 
כא 
26 
כב 
27 
כג 
28 
כד 
29 
כה 
30 
כו 
יולי
סיווןתמוז

כז 

כח 

כט 

ל 

א 

ב 

ג  

ד 

ה 
10 
ו  
11 
ז  
12 
ח 
13 
ט 
14 
י  
15 
יא 
16 
יב 
17 
יג 
18 
יד 
19 
טו 
20 
טז 
21 
יז 
22 
יח 
23 
יט 
24 
כ 
25 
כא 
26 
כב 
27 
כג 
28 
כד 
29 
כה 
30 
כו 
31 
כז 
אוגוסט
תמוזאב

כח 

כט 

א 

ב 

ג  

ד 

ה 

ו  

ז  
10 
ח 
11 
ט 
12 
י  
13 
יא 
14 
יב 
15 
יג 
16 
יד 
17 
טו 
18 
טז 
19 
יז 
20 
יח 
21 
יט 
22 
כ 
23 
כא 
24 
כב 
25 
כג 
26 
כד 
27 
כה 
28 
כו 
29 
כז 
30 
כח 
31 
כט 
ספטמבר
אבאלול

ל 

א 

ב 

ג  

ד 

ה 

ו  

ז  

ח 
10 
ט 
11 
י  
12 
יא 
13 
יב 
14 
יג 
15 
יד 
16 
טו 
17 
טז 
18 
יז 
19 
יח 
20 
יט 
21 
כ 
22 
כא 
23 
כב 
24 
כג 
25 
כד 
26 
כה 
27 
כו 
28 
כז 
29 
כח 
30 
כט 
אוקטובר
תשריחשוון

א 

ב 

ג  

ד 

ה 

ו  

ז  

ח 

ט 
10 
י  
11 
יא 
12 
יב 
13 
יג 
14 
יד 
15 
טו 
16 
טז 
17 
יז 
18 
יח 
19 
יט 
20 
כ 
21 
כא 
22 
כב 
23 
כג 
24 
כד 
25 
כה 
26 
כו 
27 
כז 
28 
כח 
29 
כט 
30 
ל 
31 
א 
נובמבר
חשווןכסלו

ב 

ג  

ד 

ה 

ו  

ז  

ח 

ט 

י  
10 
יא 
11 
יב 
12 
יג 
13 
יד 
14 
טו 
15 
טז 
16 
יז 
17 
יח 
18 
יט 
19 
כ 
20 
כא 
21 
כב 
22 
כג 
23 
כד 
24 
כה 
25 
כו 
26 
כז 
27 
כח 
28 
כט 
29 
ל 
30 
א 
דצמבר
כסלוטבת

ב 

ג  

ד 

ה 

ו  

ז  

ח 

ט 

י  
10 
יא 
11 
יב 
12 
יג 
13 
יד 
14 
טו 
15 
טז 
16 
יז 
17 
יח 
18 
יט 
19 
כ 
20 
כא 
21 
כב 
22 
כג 
23 
כד 
24 
כה 
25 
כו 
26 
כז 
27 
כח 
28 
כט 
29 
ל 
30 
א 
31 
ב 
22
יג 
= יום בינלאומי 21
יד 
= יום אחר בעל משמעות מיוחדת 24
טו 
= יום טוב / שבתון בלוח העברי 25
טז 
= חג שאיננו שבתון בלוח העברי 11
ב 
= יום זיכרון או צום בלוח העברי
לקבלת תיאור קצר - העבירו את העכבר מעל הריבוע (עבור תאריכים לועזיים) או מעל הקו האדום (עבור תאריכים עבריים)

שנת 1712 לפי הלוח היוליאני

במקומות בהם היה נהוג אז הלוח היוליאני, שנת 1712 התחילה ביום ד' בשבט ה'תע"ב (לעומת זאת, אותה שנה לפי הלוח הגרגוריאני החלה 11 ימים מוקדם יותר, ב-כ"ב בטבת). אורכה של שנה זו לפי הלוח היוליאני 366 ימים - בדיוק כמו הלוח הגרגוריאני המקביל.

להלן לוח שנה יוליאני - עברי משולב עם חגים ומועדים עבריים:

ראו גם

  • ילידי 1712‎
  • נפטרים ב-1712‎
17 באוגוסט

17 באוגוסט הוא היום ה-229 בשנה בלוח הגרגוריאני (230 בשנה מעוברת). עד לסיום השנה נשארו עוד 136 ימים.

24 בינואר

24 בינואר הוא היום ה-24 בשנה בלוח הגריגוריאני. עד לסיום השנה, נשארו עוד 341 ימים (342 ימים בשנה מעוברת).

28 ביוני

28 ביוני הוא היום ה-179 בשנה (180 בשנה מעוברת) בלוח הגרגוריאני. עד לסיום השנה, נשארו עוד 186 ימים.

2 ביולי

2 ביולי הוא היום ה-183 בשנה (184 בשנה מעוברת) בלוח הגרגוריאני. עד לסיום השנה, נשארו עוד 182 ימים. יום זה נמצא בדיוק באמצע השנה (בשנים שאינן מעוברות).

אוניית קיטור

אוניית קיטור או ספינת קיטור היא אונייה המשתמשת במנוע קיטור ימי כמקור הנעה. אוניות הקיטור היו נפוצות בראשית המאה ה-19, עד שאת מקומם תפסו אוניות המונעות באמצעות טורבינת קיטור ומנוע דיזל.

מקור השימוש בקיטור להפקת אנרגיה נעוץ בהמצאתו של דני פפן, שפיתח מנוע קיטור בוכנאי ראשון מסוגו. מאוחר יותר תומאס ניוקומן פיתח ב-1712 את מנוע הקיטור הראשון שבא לידי שימוש מעשי. השכלולים והשיפורים שהגה ויישם ג'יימס ואט במחצית השנייה של המאה ה-18 הגדילו בשיעור ניכר את נצילות מנוע הקיטור ובה בעת הקטינו את ממדיו. השימוש המסחרי המוצלח הראשון במנוע קיטור להנעת כלי שיט אירע כמאה שנים אחרי ניוקומן, ב-1802, כאשר המהנדס הסקוטי ויליאם סימינגטון בנה את "ספינת הקיטור השימושית" הראשונה בעולם – "שארלוט דאנדס" (Charlotte Dundas). ב-1807 בנה רוברט פולטון האמריקני את ספינת הקיטור הראשונה בעולם שזכתה להצלחה מסחרית, הלא היא "נורת' ריבר" (North River Steamboat) – המוכרת יותר בשם "קלרמונט", שהונעה על ידי מנוע קיטור של ואט.

בעקבות הצלחתו של פולטון התפתחה במהירות בנייתן של ספינות קיטור משני עברי האוקיינוס האטלנטי. טווח הפלגתן של ספינות הקיטור הראשונות היה קצר ויכולות השיט שלהן לקויות בשל משקלן הרב, ההספק הנמוך של מנועיהן ונטייתן להתקלקל לעיתים תכופות, אך למרות זאת פעלו בהצלחה לא מבוטלת בנהרות ותעלות ובהפלגות קצרות לאורך החופים. אוניית הקיטור הראשונה שחצתה את האוקיינוס האטלנטי הייתה "סבנה" (SS Savannah), שהפליגה ב-1819 מסבנה שבג'ורג'יה אל ליברפול באנגליה, אך היא ניצלה גם את אנרגיית הרוח בעת ההפלגה. אוניית הקיטור הראשונה שערכה הפלגות טרנס-אטלנטיות סדירות הייתה אוניית המשוטות "גרייט וסטרן" (Great Western), ב-1838.‏בד בבד עם ההתקדמות הטכנולוגית במאה ה-19 התפתחה גם ספינת הקיטור. ההנעה באמצעות גלגלי משוטות פינתה את מקומה בהדרגה להנעה באמצעות מדחף. השימוש בברזל ואחר כך בפלדה לבניית אוניות דחק את מסורת הבנייה מעץ ואיפשר להגדיל עוד יותר את ממדיהן.במהלך המאה ה-20 קטן השימוש באוניות המונעות בקיטור, לטובת השימוש במנועי דיזל ומנועים מודרניים אחרים. כיום, תחילת המאה ה-21, השימוש באוניות קיטור מוגבל לרוב לצרכים תיירותיים בלבד, כמו גם במדינות בלתי מפותחות.

אליה שפירא

רבי אליה שפירא ראש מתיבתא ודרשן מפראג (1660 - 14 באפריל 1712), פוסק, מחבר הספרים אליה רבה ואליה זוטא.

ג'ובאני דומניקו קאסיני

ג'ובאני דומניקו קאסיני (באיטלקית: Giovanni Domenico Cassini. בצרפתית: Jean-Dominique Cassini ‏; 8 ביוני 1625 - 14 בספטמבר 1712) היה אסטרונום איטלקי בתקופת הרנסאנס.

ג'ורג' גרנוויל

ג'ורג' גרנוויל (באנגלית: George Grenville;‏ 14 באוקטובר 1712 - 13 בנובמבר 1770) היה מדינאי בריטי מהמפלגה הוויגית שכיהן כראש ממשלת בריטניה. גרנוויל היה בן למשפחה בעלת השפעה פוליטית ונבחר לראשונה לפרלמנט ב-1741 מטעם מחוז הבחירה של באקינגהאם. הוא היה חלק מקבוצה של פוליטיקאים צעירים שפעלה בחסותו של ויקונט קובהם (Cobham) שביניהם נמנה ויליאם פיט האב. הוא הוכתר כרוזן טמפל (Earl Temple) בין 1779 ל-1784 ומ-1784 כמרקיז באקינגהאם (Marquess of Buckingham).

ב-1754 התמנה גרנוויל לתפקיד גזבר הצי (Treasurer of the Navy), תפקיד אותו מילא בשתי תקופות עד 1761. באוקטובר 1761 הוא בחר להישאר בממשלה וקיבל את המינוי של מנהיג בית הנבחרים ובכך נגרם קרע בינו לבין גיסו ובעל בריתו הפוליטי ויליאם פיט האב שהתפטר מתפקידו. גרנוויל מונה כתוצאה מכך כמזכיר המדינה הצפוני וכלורד הראשון של האדמירליות על ידי ראש הממשלה הלורד ביוט. ב-8 באפריל 1763 התפטר לורד ביוט וגרנוויל החליפו בתפקיד ראש הממשלה. ממשלתו ניסתה לגרום לשליטה בהוצאה הציבורית ושאפה לקיים מדיניות חוץ החלטית. הצעד הידוע ביותר במדיניותו של גרנוויל היה חוק הבולים של 1765, שהיה מס מקובל בבריטניה והוא ביקש להטילו על המושבות בצפון אמריקה. הצעד הזה גרם להתנגדות נרחבת במושבות ומאוחר יותר בוטל החוק. יחסיו של גרנוויל עם עמיתיו ועם המלך נעשו בהדרגה מתוחים וב-1765 הוא הודח על ידי המלך ג'ורג' השלישי והוחלף על ידי הלורד רוקינגהם. בחמש השנים האחרונות לחייו הוביל גרנוויל קבוצה מתומכיו באופוזיציה והוא ופיט התפייסו באופן פומבי.

גן הקיץ

גן הקיץ - (ברוסית:Летний сад) הוא גן נוי במרכז סנקט פטרבורג בו נמצא ארמון הקיץ של פיוטר הגדול.

הגן שהוקם בשנת 1704 ממוקם באי. הוא תוכנן בשנים 1725-1712 (תקופת פיוטר הגדול) בסגנון הולנדי. מספר שנים מאוחר יותר הובאו לגן מאות פסלי שיש שיוצרו באיטליה. בסוף המאה ה-20 הפסלים הועברו לתערוכה ובמקומם הוצבו בשטח הגן העתקים.

במהלך המאה ה-18 פעלו בגן מזרקות שנהרסו בשנת 1777. בסוף המאה ה-18 הוקמה סביב הגן גדר דקורטיבית שקיימת עד היום.

בתקופת פיוטר הגדול הגן היה סגור לציבור והיה ניתן לבקר בו רק לפי הזמנת הצאר. החל משנת 1752 הציבור הורשה לבקר בגן בימים מסוימים. באותן השנים במהלך חודשי הקיץ בגן הופעל בית התיאטרון.

בשנת 1855 בשטח הגן הוצב פסל לזכרו של הסופר וממשיל המשלים הרוסי איבן קרילוב.

הספרייה הלאומית של ספרד

הספרייה הלאומית של ספרד (בספרדית: Biblioteca Nacional de España, תעתיק לעברית: ביבליוטיקה נסיונל דה אספניה) היא ספרייה לאומית, אחת מתוך שתי ספריות לאומיות, הספרייה הלאומית השנייה משמשת את חבל "קטלוניה". הספרייה היא גם אחת הספריות הגדולות בעולם ואחת הגדולות ביותר בשפה הספרדית. הספרייה ממוקמת בשדרת רקולטוס בסמוך לפלאסה דה קולון.

הספרייה נוסדה על ידי המלך פיליפ החמישי במדריד, בירת ספרד בשנת 1712 תחת השם: "ארמון הספרייה הציבורית" ושימשה גם כספרייה של ארמון המלך. בשנת 1836 עברה הספרייה לרשות ממשלת ספרד. בשנת 1896 נפתחה מחדש בבניין הנוכחי כיום ובשנת 1931 שופץ אולם הקריאה כדי שיוכל להתאים עבור תלמידים וסטודנטים. במהלך מלחמת האזרחים של ספרד הוחרמו 500,000 ספרים על ידי החונטה הצבאית ששלטה במדינה. במהלך שנות ה-50 שופץ והורחב הבניין כדי שיוכל לקלוט כמויות גדולות של ספרים ובין השנים 1986 ועד שנת 2000 שופץ הבניין והורחב כדי שיוכל לשמש גם עבור מכוני מחקר ותיעוד.

ז'אן-ז'אק רוסו

ז'אן-ז'אק רוסו (בצרפתית: Jean-Jacques Rousseau;‏ 28 ביוני 1712 – 2 ביולי 1778) היה פילוסוף, סופר, תאורטיקן פוליטי, מלחין ותאורטיקן של החינוך מז'נבה שפעל בעיקר בצרפת. רוסו נחשב לאחד מהפילוסופים החשובים של עידן הנאורות, ורעיונותיו השפיעו על המהפכה הצרפתית, כמו גם על התפתחות התאוריה הסוציאליסטית ועל תנועת הלאומיות. עבודתו החשובה, "האמנה החברתית", שראתה אור ב-1762, הפכה לאחד הספרים המשפיעים בפילוסופיה הפוליטית של תרבות המערב.

רוסו עסק בפילוסופיה של החינוך, ונחשב להוגה הדעות הראשון שהציג מתווה לחינוך של ילדים בגישה טבעית. הוא תרם לתחום המוזיקה, הן כתאורטיקן והן כמלחין. ספרו "הווידויים" (Les Confessions), שיצא לאור לאחר מותו, היה לאביה של האוטוביוגרפיה המודרנית, בשל הדגש ששם על ראייה סובייקטיבית מכוונת, וללא ניסיון לחתור אל אמת כזו או אחרת. ספרו "ז'ולי, או אלואיז החדשה" (Julie, ou la nouvelle Héloïse) היה לרב מכר בתקופתו.

לואי, דוכס בורגונדיה

לואי, דוכס בורגונדיה (16 באוגוסט 1682 - 18 בפברואר 1712) היה דופן צרפת בין השנים 1711 ל-1712.

לוח השנה השוודי

לוח השנה השוודי הוא לוח שנה ייחודי אשר היה בשימוש בממלכת שוודיה בעת המעבר מהלוח היוליאני ללוח הגריגוריאני בין השנים 1700–1712.

בשנת 1699 הוחלט בשוודיה (שכללה אז גם את פינלנד) על מעבר מהלוח היוליאני ללוח הגרגוריאני, שהונהג במדינות השכנות למעלה מעשור קודם לכן. אבל השוודים לא רצו "לדלג" באמצע השנה על אחד עשר ימים, כפי שעשו המדינות האחרות (כיוון שהלוח היוליאני נמצא אז בפיגור של 11 יום לעומת הלוח הגרגוריאני), ובחרו לפרוס את התיקון על פני מספר שנים ולהפחית יום אחד בכל שנה (הדעות חלוקות אם הכוונה הייתה להפחית יום אחד בכל אחת מהשנים 1700 - 1710 או לבטל את ימי 29 בפברואר בשנים 1700 - 1740), עד שיתאחדו עם יתר המדינות שכבר עברו ללוח הגרגוריאני.

בסופו של דבר, ההחלטה לא החזיקה מעמד. בשנת 1700 אכן בוטל 29 בפברואר (כנדרש לפי הלוח הגרגוריאני, אך בניגוד ללוח היוליאני), אבל בשנים הבאות כבר לא זכרו השוודים להחסיר יום. אז גילו השוודים שהם נותרו לבד עם "הלוח השוודי" – עשרה ימים מאחורי מדינות הלוח הגרגוריאני, ויום לפני מדינות הלוח היוליאני – דבר שהקשה על התקשורת ועל המסחר עם מדינות אחרות.

בינואר 1711 הכריז מלך שוודיה קרל ה-12 על ביטול התוכנית המקורית וחזרה ללוח היוליאני. לשם כך היה עליו להוסיף יום אחד, והוא עשה זאת בחודש פברואר 1712. כך, בשנת 1712, הוסיפו השוודים שני ימים לחודש פברואר, במקום יום אחד, וספרו בו 30 יום.

בשנת 1753 דילגו השוודים על 11 יום (בקצרם את חודש פברואר ל-17 ימים) והצטרפו ללוח הגרגוריאני. עם זאת, רק החל משנת 1844 החלו השוודים לקבוע את מועד חג הפסחא לפי לוח השנה הגרגוריאני.

מנוע קיטור

מנוע קיטור הוא מנוע בעירה חיצונית בוכנאי, המופעל על ידי לחץ קיטור. מנוע הקיטור הבוכנאי הוא חלוץ מנועי החום המודרניים, ונושא הדגל של המהפכה התעשייתית במאה ה-18. כיום כמעט ואינו בשימוש משום יעילותו הנמוכה לעומת מנועי בעירה פנימית ומנועי טורבינה.

שני חלקיו היסודיים של מנוע הקיטור הם צילינדר ובוכנה. קיטור בלחץ גבוה, המיוצר בדוד קיטור, מסופק אל הצילינדר על ידי שסתום חלוקה, המונע באמצעות מערכת מוטות על ידי הבוכנה עצמה. הקיטור הנכנס לצילינדר דוחף את הבוכנה מטה. לאחר דחיפת הבוכנה וביצוע העבודה המכנית, יוצא הקיטור מן הצילינדר כשהטמפרטורה והלחץ שלו נמוכים יותר, והוא מעובה למים על ידי קירורו במעבה. המים החמים מוזרמים אל דוד הקיטור לשימוש חוזר. מנגנון ארכובה הופך את התנועה הקווית של הבוכנה לתנועה סיבובית של גל ארכובה, אשר מניע מדחף, גלגלי קטר או כל מכונה אחרת.

מנוע הקיטור הבוכנאי הומצא בסוף המאה ה-17 על ידי דני פפן (Denis Papin), ושימש בתחילה להנעת מכונות כרייה ומשאבות מים במכרות פחם באנגליה ובסקוטלנד[דרוש מקור]. ב-1712 הציג תומאס ניוקומן את המנוע האטמוספירי שלו שהיה הראשון שנעשה בו שימוש מסחרי[דרוש מקור]. בסוף המאה ה-18 ובראשית המאה ה-19 הוסיפו ופיתחו אותו ממציאים ומהנדסים אנגלים ואמריקאים, שהחשוב והנודע בהם הוא הממציא הסקוטי ג'יימס ואט.

פיתוח והפצת מנוע הקיטור על ידי ג'יימס ואט בשנת 1774 היו הכוח המניע של המהפכה התעשייתית. יש הטוענים כי מנוע הקיטור היה קרש הקפיצה של התעשייה אל העידן המודרני. עד אותה תקופה היו פועלים מפעילים מכונות בכוח פיזי, בעזרת בעלי חיים או בכוח הרוח והמים.

כתוצאה מן השימוש במנוע הקיטור התחוללו בתעשייה שינויים רבים, הראשון שבהם בתעשיית הטקסטיל. בעלי מטוויות הכותנה היו הצרכנים הגדולים הראשונים של מנועי הקיטור. טוויית החוטים החלה להיעשות בעזרת מנוע הקיטור, ותעשיית הכותנה, שעד אז הייתה תעשייה ביתית ידנית ברובה, עברה לבתי החרושת. ייצור החוטים הלך וגדל במהירות רבה.

מנועי הקיטור הימיים הראשונים נבנו כבר במאה ה-18, אך היו כבדים ובלתי-יעילים, תצרוכת הפחם שלהם הייתה עצומה ביחס לממדיהם ולהספקם, והדבר הגביל כמובן את ממדי ספינות הקיטור ואת טווח הפלגתן. רק ב-1865 לערך, לאחר ששופרו בשיעור ניכר מנועי הקיטור, משהחליף המדחף את גלגל המשוטות ועם ראשית הבנייה של כלי שיט גדולים עשויים ברזל, דחקו אוניות הקיטור את אוניות המפרשים מנתיבי הימים. מנוע הקיטור הוסיף לשמור על מעמדו עד לאחר מלחמת העולם הראשונה, אז תפסו את מקומו בהדרגה מנוע הדיזל וטורבינת הקיטור.

מנועי הקיטור הראשונים היו מנועי יניקה, והסתמכו על הלחץ האטמוספירי שפעל על הבוכנה כתוצאה מעיבוי האדים שבתוכו. לצורך כך נאלצו להשתמש במכלי לחץ (צילינדר) בעלי נפח עצום. בסביבות שנת 1800, מהנדס המכרות ריצ'רד טרביצ'יק מאנגליה המציא מנוע קיטור בלחץ גבוה, שאיפשר הפעלת מנוע נייד על גבי גלגלים, ואת קטר הרכבת. היו שחששו מרכבות הקיטור החדשניות. חששם היה שמשקלו של הקטר ימנע את נסיעתו וששאון הקטר יפחיד את בעלי החיים ויפגע בתנובתם. החששות התגלו כחסרי בסיס. המצאת רכבת הקיטור הובילה לפיתוח ענפים חדשים בתעשייה, שעד אותה עת לא היו רווחיים עקב עלויות התובלה. הרכבות גם איפשרו לראשונה תנועה מהירה של אנשים למקומות מרוחקים, והובילה לפיתוח מואץ של אזורי ספר וערי מסחר.

נסיכות ולדק ופירמונט

נסיכות ולדק ופירמונט (גרמנית: Fürstentum Waldeck und Pyrmont), הייתה רוזנות שהוקמה בשנת 1180 בתחומי האימפריה הרומית הקדושה, ובשנת 1712 שודרגה למעמד של נסיכות, והתקיימה עד לאחר מלחמת העולם הראשונה.

סנקט פטרבורג

סנקט פטרבורג (או סנט פטרסבורג; ברוסית: Санкт-Петербу́рг, בעבר: פטרוגרד, לנינגרד) היא העיר השנייה בגודלה ברוסיה (אחרי מוסקבה). תושבי העיר מכנים אותה בקיצור פטרבורג או פיטר (Питер). העיר שוכנת בצפון-מערב רוסיה, על שפת הים הבלטי, בשפך נהר הנייבה. סנקט פטרבורג היא מרכז תרבותי אירופי חשוב, בעלת מעמד מרכזי כעיר נמל ופתח למסחר עם אירופה.

העיר נוסדה ב-27 במאי 1703 על ידי הצאר פיוטר הגדול כ"חלון לאירופה" ושימשה כעיר הבירה מ-1712 ועד 1918 (בשנים 1914–1917 נקראה פטרוגרד). היא חדלה לשמש עיר הבירה לאחר מהפכת אוקטובר, כאשר הבירה שבה למוסקבה והעיר שינתה שמה ללנינגרד. אוכלוסיית העיר מונה מעל 5 מיליון תושבים (2018) והיא בירת מחוז לנינגרד והמחוז הפדרלי הצפון-מערבי. בעיר נמצא מושב בית הדין לחוקה של רוסיה, האספה הבין-פרלמנטרית של חבר המדינות, המפקדה הראשית של הצי הרוסי, מטה המחוז הצבאי המערבי של הכוחות המזוינים של הפדרציה הרוסית.

שם העיר השתנה מספר פעמים בהיסטוריה, ואת שמה הנוכחי מבטאים אנשים בדרכים שונות. כשנוסדה העיר, היא נקראה על שם פטרוס הקדוש. פיוטר הגדול בחר להשתמש בתחילית "סנקט" ובסיומת "בורג" שמקורן בגרמנית, ובכך רצה לשוות לעיר אופי בינלאומי. בשנת 1914 שונה שמה לפטרוגרד (ברוסית: Петроград), ובשנת 1924 שונה שמה ללנינגרד (ברוסית: Ленинград) על שם ולדימיר לנין. ב-1991 היא שבה וקיבלה את השם "סנקט פטרבורג", לאחר משאל עם. בינואר 1993 הוענק לה מעמד עיר פדרלית.

בתקופת מלחמת העולם השנייה סבלה העיר ממצור כבד שהביא למותם ברעב ובקור של למעלה מ-2 מיליון מתושבי העיר, שבעקבותיו הוענק לעיר בשנת 1945 מעמד עיר גיבורה.

העיר מהווה מרכז כלכלי, תחבורתי ותרבותי חשוב מאוד ברוסיה. המרכז ההיסטורי של העיר כולל אתרי מורשת עולמיים והוא אחד האזורים המתוירים במדינה. ביניהם נמצאים מוזיאון בארמיטאז', הקונסטקאמרה, תיאטרון מרינסקי, הספרייה הלאומית הרוסית, המוזיאון הרוסי, המבצר הפטרופאבלי וקתדרלת איסק.

פרידריך השני, מלך פרוסיה

פרידריך השני (24 בינואר 1712 - 17 באוגוסט 1786) היה מלך פרוסיה הגדול והמפורסם ביותר משושלת הוֹהֶנצוֹלֶרן אשר שלט בממלכה בין השנים 1786-1740. בשל מעלותיו הרבות והחיבה לה זכה בקרב נתיניו הוא ידוע בכינוי Friedrich der Große - פרידריך הגדול. בגרמניה הוא ידוע עד היום גם בכינוי der alte Fritz (פריץ הזקן).

קתדרלת פטרופבלובסקיה

קתדרלת פטר ופול או פֶּטְרוֹפַּבְלוֹבְסקיה (ברוסית:Петропавловский собор) היא קתדרלה פרבוסלאבית הממקומת בתוך מבצר פטרופבלובסקיה בסנקט פטרבורג, רוסיה. הקתדרלה נחשבת לאחת מנקודות הציון העירוניות הוותיקות ביותר בעיר. היא נבנתה בשנים 1712–1733 ב"אי הארנבים" לאורך נהר הנייבה.

הקתדרלה והמבצר בתוכו שוכנת נבנו בתקופת שלטונו של פיוטר הגדול ותוכננו על ידי דומניקו טרזיני. מגדל הפעמונים של הקתדרלה הוא מגדל הפעמונים הגבוה ביותר בעולם המשתייך לכנסייה אורתודוקסית ומכיוון שמגדל הפעמונים אינו עומד בפני עצמו, אלא מהווה חלק בלתי נפרד ממבנה הקתדרלה עצמה לעיתים הקתדרלה מתארת בתור הכנסייה האורתודוקסית הגבוהה בעולם.

שרוג

בתנ"ך, שְׂרוּג היה בנו של רעו ואביו של נחור.

שרוג חי 230 שנה, משנת א'תתי"ט לבריאת העולם (1942 לפנה"ס) ועד לשנת ב'מ"ט (1712 לפנה"ס). בנו, נחור, נולד בהיות שרוג בן 30, ואחריו בנים ובנות נוספים (ספר בראשית, פרק י"א, פסוקים כ"ב-כ"ג).

בספרות החיצונית, בספר קדמוניות המקרא המיוחס לפילון האלכסנדרוני, בפרק ד פסוק ט"ז נאמר כי בעוד יושבי הארץ החלו לעסוק בעכו"ם ולהעביר את בניהם ובנותיהם באש שרוג ובניו לא הלכו בדרכם.

יש הטוענים כי מוצאם של השמות נחור, תרח ושרוג מתייחס למקום מוצאם. יישובים, שנמצאו באזור הם בעלי שמות זהים. השם סרוג הוא שם הקיים גם היום, כשם עיירה בטורקיה, ȘURAC.

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.