1682

שנת 1682 היא השנה ה-82 במאה ה-17. זוהי שנה רגילה, שאורכה 365 ימים. 1 בינואר 1682 לפי הלוח הגרגוריאני מקדים את 1 בינואר לפי הלוח היוליאני ב-10 ימים.

כל התאריכים שלהלן הם לפי הלוח הגרגוריאני.

1682
מאות: המאה ה-16 • המאה ה-17 • המאה ה-18
עשורים: 1670-1679 • 1680-1689 • 1690-1699
שנים: < • 1680 • 1681 • 1682 • 1683 • 1684 • >
1682 בלוחות שנה שונים
הלוח הגרגוריאני 1682
MDCLXXXII
הלוח העברי ה'תמ"ב - ה'תמ"ג
הלוח הסיני 4378 – 4379
辛酉 – 壬戌
4379 היא שנת הכלב
הלוח האתיופי 1674 – 1675
הלוח הפרסי 1060 – 1061
הלוח המוסלמי 1092 – 1094

אירועים

נולדו

נפטרו

לוח שנה

►► 1682 ◄◄
ה'תמ"ב - ה'תמ"ג

להלן לוח שנה גרגוריאני - עברי משולב עם ימים בינלאומיים. חגים ומועדים עבריים:

   א   ב   ג    ד   ה   ו    ש   א   ב   ג    ד   ה   ו    ש   א   ב   ג    ד   ה   ו    ש   א   ב   ג    ד   ה   ו    ש   א   ב   ג    ד   ה   ו    ש   א   ב 
ינואר
טבתשבט

כא 

כב 

כג 

כד 

כה 

כו 

כז 

כח 

כט 
10 
א 
11 
ב 
12 
ג  
13 
ד 
14 
ה 
15 
ו  
16 
ז  
17 
ח 
18 
ט 
19 
י  
20 
יא 
21 
יב 
22 
יג 
23 
יד 
24 
טו 
25 
טז 
26 
יז 
27 
יח 
28 
יט 
29 
כ 
30 
כא 
31 
כב 
פברואר
שבטאדר א'

כג 

כד 

כה 

כו 

כז 

כח 

כט 

ל 

א 
10 
ב 
11 
ג  
12 
ד 
13 
ה 
14 
ו  
15 
ז  
16 
ח 
17 
ט 
18 
י  
19 
יא 
20 
יב 
21 
יג 
22 
יד 
23 
טו 
24 
טז 
25 
יז 
26 
יח 
27 
יט 
28 
כ 
מרץ
אדר א'אדר ב'

כא 

כב 

כג 

כד 

כה 

כו 

כז 

כח 

כט 
10 
ל 
11 
א 
12 
ב 
13 
ג  
14 
ד 
15 
ה 
16 
ו  
17 
ז  
18 
ח 
19 
ט 
20 
י  
21 
יא 
22 
יב 
23 
יג 
24 
יד 
25 
טו 
26 
טז 
27 
יז 
28 
יח 
29 
יט 
30 
כ 
31 
כא 
אפריל
אדר ב'ניסן

כב 

כג 

כד 

כה 

כו 

כז 

כח 

כט 

א 
10 
ב 
11 
ג  
12 
ד 
13 
ה 
14 
ו  
15 
ז  
16 
ח 
17 
ט 
18 
י  
19 
יא 
20 
יב 
21 
יג 
22 
יד 
23 
טו 
24 
טז 
25 
יז 
26 
יח 
27 
יט 
28 
כ 
29 
כא 
30 
כב 
מאי
ניסןאייר

כג 

כד 

כה 

כו 

כז 

כח 

כט 

ל 

א 
10 
ב 
11 
ג  
12 
ד 
13 
ה 
14 
ו  
15 
ז  
16 
ח 
17 
ט 
18 
י  
19 
יא 
20 
יב 
21 
יג 
22 
יד 
23 
טו 
24 
טז 
25 
יז 
26 
יח 
27 
יט 
28 
כ 
29 
כא 
30 
כב 
31 
כג 
יוני
איירסיוון

כד 

כה 

כו 

כז 

כח 

כט 

א 

ב 

ג  
10 
ד 
11 
ה 
12 
ו  
13 
ז  
14 
ח 
15 
ט 
16 
י  
17 
יא 
18 
יב 
19 
יג 
20 
יד 
21 
טו 
22 
טז 
23 
יז 
24 
יח 
25 
יט 
26 
כ 
27 
כא 
28 
כב 
29 
כג 
30 
כד 
יולי
סיווןתמוז

כה 

כו 

כז 

כח 

כט 

ל 

א 

ב 

ג  
10 
ד 
11 
ה 
12 
ו  
13 
ז  
14 
ח 
15 
ט 
16 
י  
17 
יא 
18 
יב 
19 
יג 
20 
יד 
21 
טו 
22 
טז 
23 
יז 
24 
יח 
25 
יט 
26 
כ 
27 
כא 
28 
כב 
29 
כג 
30 
כד 
31 
כה 
אוגוסט
תמוזאב

כו 

כז 

כח 

כט 

א 

ב 

ג  

ד 

ה 
10 
ו  
11 
ז  
12 
ח 
13 
ט 
14 
י  
15 
יא 
16 
יב 
17 
יג 
18 
יד 
19 
טו 
20 
טז 
21 
יז 
22 
יח 
23 
יט 
24 
כ 
25 
כא 
26 
כב 
27 
כג 
28 
כד 
29 
כה 
30 
כו 
31 
כז 
ספטמבר
אבאלול

כח 

כט 

ל 

א 

ב 

ג  

ד 

ה 

ו  
10 
ז  
11 
ח 
12 
ט 
13 
י  
14 
יא 
15 
יב 
16 
יג 
17 
יד 
18 
טו 
19 
טז 
20 
יז 
21 
יח 
22 
יט 
23 
כ 
24 
כא 
25 
כב 
26 
כג 
27 
כד 
28 
כה 
29 
כו 
30 
כז 
אוקטובר
אלולתשרי

כח 

כט 

א 

ב 

ג  

ד 

ה 

ו  

ז  
10 
ח 
11 
ט 
12 
י  
13 
יא 
14 
יב 
15 
יג 
16 
יד 
17 
טו 
18 
טז 
19 
יז 
20 
יח 
21 
יט 
22 
כ 
23 
כא 
24 
כב 
25 
כג 
26 
כד 
27 
כה 
28 
כו 
29 
כז 
30 
כח 
31 
כט 
נובמבר
תשריחשוון

ל 

א 

ב 

ג  

ד 

ה 

ו  

ז  

ח 
10 
ט 
11 
י  
12 
יא 
13 
יב 
14 
יג 
15 
יד 
16 
טו 
17 
טז 
18 
יז 
19 
יח 
20 
יט 
21 
כ 
22 
כא 
23 
כב 
24 
כג 
25 
כד 
26 
כה 
27 
כו 
28 
כז 
29 
כח 
30 
כט 
דצמבר
כסלוטבת

א 

ב 

ג  

ד 

ה 

ו  

ז  

ח 

ט 
10 
י  
11 
יא 
12 
יב 
13 
יג 
14 
יד 
15 
טו 
16 
טז 
17 
יז 
18 
יח 
19 
יט 
20 
כ 
21 
כא 
22 
כב 
23 
כג 
24 
כד 
25 
כה 
26 
כו 
27 
כז 
28 
כח 
29 
כט 
30 
א 
31 
ב 
22
יג 
= יום בינלאומי 21
יד 
= יום אחר בעל משמעות מיוחדת 24
טו 
= יום טוב / שבתון בלוח העברי 25
טז 
= חג שאיננו שבתון בלוח העברי 11
ב 
= יום זיכרון או צום בלוח העברי
לקבלת תיאור קצר - העבירו את העכבר מעל הריבוע (עבור תאריכים לועזיים) או מעל הקו האדום (עבור תאריכים עבריים)

שנת 1682 לפי הלוח היוליאני

במקומות בהם היה נהוג אז הלוח היוליאני, שנת 1682 התחילה ביום ב' בשבט ה'תמ"ב (לעומת זאת, אותה שנה לפי הלוח הגרגוריאני החלה 10 ימים מוקדם יותר, ב-כ"א בטבת). אורכה של שנה זו לפי הלוח היוליאני 365 ימים - בדיוק כמו הלוח הגרגוריאני המקביל.

להלן לוח שנה יוליאני - עברי משולב עם חגים ומועדים עבריים:

ראו גם

  • ילידי 1682‎
  • נפטרים ב-1682‎
10 בפברואר

10 בפברואר הוא היום ה-41 בשנה בלוח הגרגוריאני. עד לסיום השנה, נשארו עוד 324 ימים (325 בשנה מעוברת).

4 בפברואר

4 בפברואר הוא היום ה-35 בשנה, בלוח הגרגוריאני. עד לסיום השנה, נשארו עוד 330 ימים (331 בשנה מעוברת).

6 במאי

6 במאי הוא היום ה-126 בשנה (127 בשנה מעוברת) בלוח הגרגוריאני. עד לסיום השנה, נשארו עוד 239 ימים.

7 במאי

7 במאי הוא היום ה-127 בשנה (128 בשנה מעוברת), בשבוע ה-19 בלוח הגרגוריאני. עד לסיום השנה, נשארו עוד 238 ימים.

אברהם אבלי הלוי גומבינר

רבי אברהם אבלי (אַבֶּא'לֶה) הלוי גומבינר (ה'שצ"ז, 1637 – ג' בתשרי ה'תמ"ג, 5 באוקטובר 1682) מגדולי האחרונים, מחבר ספר המגן אברהם (מג"א), פירוש מרכזי ל"שולחן ערוך".

ה'תמ"ב

ה'תמ"ב (5442) או בקיצור תמ"ב היא שנה עברית אשר החלה ביום א' בתשרי, אור ל-13 בספטמבר 1681, והסתיימה ביום כ"ט באלול, 2 באוקטובר 1682. שנה מסוג זשה, היא מעוברת, ואורכה 385 ימים. זו שנה שלישית לשמיטה.

ה'תמ"ג

ה'תמ"ג (5443) או בקיצור תמ"ג היא שנה עברית אשר החלה ביום א' בתשרי, אור ל-3 באוקטובר 1682, והסתיימה ביום כ"ט באלול, 20 בספטמבר 1683. שנה מסוג זחא, איננה מעוברת, ואורכה 353 ימים. זו שנה רביעית לשמיטה.

השושלת השאוונית

השושלת השאוונית היא שושלת קיסרים ושליטים אמהרים ששלטו בשאווה (1682–1889) ויותר מאוחר באימפריה האתיופית מ-1889–1974 שושלת זו היא צאצאית של השושלת הסולומונית ומהווה ענף נפרד המכונה "הענף הצעיר" בניגוד לשושלת הגונדרית המכונה "הענף הבוגר".

וסילי גוליצין

וסילי גוליצין (1643 - 2 במאי 1714) (ברוסית: Василий Васильевич Голицын) היה נסיך רוסי, בין המדינאים הבולטים ברוסיה של המאה ה-17 ובין ראשי הממשל בתקופת שלטונה של סופיה אלכסייבנה רומנובה בשנים 1682–1689.

ב-1676 השתתף במלחמה נגד ח'אנות קרים. בתקופת כהונתו של פיודור השלישי מונה למספר תפקידי מפתח בממשל וקיבל תואר בויארין. בתקופה בה תפקדה סופיה רומנובה כעוצרת התמנה רשמית לראש משרד החוץ.

המצב הגאופולטי של רוסיה הצארית באותה תקופה היה די קשה. למרות חתימת הסכם שלום עם האימפריה העות'ומאנית היחסים היו מתוחים, השלום עם האיחוד הפולני ליטאי היה לא יציב, בשנת 1682 החלו פלישות של ח'אנות קרים לשטחי רוסיה הצארית. גוליצין היה בדעה שיש לחמם את היחסים עם הפולנים. כתוצאה מכך רוסיה ויתרה בשלב זה על שאיפותיה להחזיר לעצמה מוצא לים הבלטי. לאחר משא ומתן ארוך, בשנת 1686 נחתם הסכם של שלום נצחי עם האיחוד הפולני ליטאי. ההסכם אישרר את ההסכמות של הסכם אנדרוסובו וגם השאיר את קייב בשליטה רוסית. בהתאם להסכם זה, רוסיה הצארית התחייבה להתחיל במלחמה נגד האימפריה העות'ומאנית. כשלב מקדים, בשנים 1687 ו-1689 גוליצין אירגן שתי פשיטות נגד ח'אנות קרים. המערכות הצבאיות לא היו מוצלחות וגרמו לאבידות משמעותיות לרוסים. רק לאחר מאמצים רבים, הנסיכה סופיה הצליחה לשכנע את פטר הגדול להכריז על גוליצין כמפקד שניצח במערכה. עם זאת, הפשיטות תרמו לכך שח'אנות קרים לא הייתה יכולה לעזור לטורקים בלחימה נגד פולין ואוסטריה.

בשנת 1689 פטר הגדול סילק את סופיה רומנובה מכל תפקידיה. גוליצין נשלח לגלות במחוז ארכנגלסק ונפטר שם בשנת 1714.

יוהנס הראשון, קיסר אתיופיה

יוהנס הראשון (בגעז: ዮሐንስ, גרסה אתיופית של השם יוחנן) מכונה גם בשם ג'ון הראשון הוכתר בשם אאילף סגד - "לו סוגדים אלפים", קיסר אתיופיה 1667–1682 בנו הרביעי של הקיסר שקדם לו פאסילידס.

יוהנס הוכתר לקיסר בעקבות מועצה שנתמתה לאחר מות אביו ונבחר לקיסר בתמיכתו של בלאטנה מלאקה קראסטוס.

עקב המחלוקת הדתית שגרמו המיסיונרים הקתולים בתקופת סבו סוסוניס, יוהנס נהג בהם בקשיחות. בשנת 1669 הוא פקד על גראזמאץ' מיכאל לגרש את כל הקתולים שלא אימצו את דוקטרינת הכנסייה האתיופית לסנאר. שישה פרנציסקנים שנשלחו על ידי האפיפיור אלכסנדר השביעי להמרת האתיופים לקתוליות הוצאו להורג בפקודת הקיסר.

כתוצאה מכך הקיסר העדיף אורחים ארמניים שמבחינה דתית היו קרובים לכנסייה האתיופית. ארמניה בתקופה זו שלחה מספר שליחויות דיפלומטיות וב-1679 הקיסר יוהנס קיבל את הבישוף הארמני אווסטאווס.

בתקופת יוהנס גדל הוויכוח על טבעו של ישו הנוצרי והוקמה מועצה שתפתור את וויכחי הדת. הנזירים מגוג'אם שבראשם עמד אווסטאווס הארמני טענו שישו נצלב והתאחד עם אביו טענה הנקראת בגעז קאבט - משיחה טענה שנתמכה גם על ידי בנו של הקיסר ייאסו מנגדם עמדו נזירי דברה ליבנוס משוואה שעמדו על דעתם המסורתית.

ארנסט וואליס באדג' טוען שהקיסר תמך בדוקטרינת הקאבט בגלל שבנו תמך בה, אך על פי חוקרים אחרים הקיסר תמך בדוקטרינה זו משום שגוג'אם הייתה מחוז חשוב וכדי לא לגרום לקרע בעם.

כריסטופר רן

סר כריסטופר רן (באנגלית: Sir Christopher Wren‏; 20 באוקטובר 1632 - 25 בפברואר 1723), מגדולי האדריכלים האנגלים. רן ידוע בתוכניותיו לשיקומה של העיר לונדון לאחר השריפה הגדולה של 1666, ובשיקום וההקמה מחדש של כנסיותיה של העיר. נשיא החברה המלכותית 1680–1682.

לואי, דוכס בורגונדיה

לואי, דוכס בורגונדיה (16 באוגוסט 1682 - 18 בפברואר 1712) היה דופן צרפת בין השנים 1711 ל-1712.

מוזיאון הלובר

מוזיאון הלובר (בצרפתית: Musée du Louvre) בפריז שבצרפת הוא אחד המוזיאונים הוותיקים, הגדולים והמפורסמים ביותר בעולם. ההיסטוריה של המבנה החלה במאה השתים עשרה וכבר מאז שלט בנוף של מרכז פריז. המבנה הנוכחי התפתח מארמון שהחל להיבנות במאה השש-עשרה בימי שלטונו של פרנסואה הראשון. המוזיאון שוכן במרכז פריז, בגדה הימנית שברובע הראשון של העיר בין נהר הסן לרחוב ריבולי, ובין גני טווילרי לכנסיית סן-ז'רמן ל'אוקסרואה.

הלובר, ששמו נגזר מהמילה הפרנקית leovar או leower, אשר מציינת מקום מבוצר, על-פי ההיסטוריון הצרפתי אנרי סובל (Henri Sauval 1623-1676), היה מקום מושבו של הריבון בצרפת, עד העברת המושב המלכותי לוורסאי בשנת 1682 על ידי לואי הארבעה-עשר. הלובר נותר מקום מושבו של הממשל עד סוף ימי המשטר הישן.

הלובר הוא המוזיאון הגדול ביותר בפריז, ושטחו 100,160 מטרים רבועים, מהם 58,470 מוקדשים לתצוגות. ללובר היסטוריה אמנותית, אדריכלית ופוליטית ארוכת שנים, שראשיתה בשושלת הקאפטינגית. ציוני דרך רבים בהיסטוריה של פריז משיקים להיסטוריה של הלובר. מבנה המוזיאון היה בעבר ארמון מלכותי, ומוצגות בו יצירות אמנות מהמפורסמות והיפות בעולם, בהן המונה ליזה, המדונה והילד עם אנה הקדושה והמדונה של הסלעים של לאונרדו דה וינצ'י, החירות מובילה את העם של אז'ן דלקרואה, שבועת האחים ההוראטים מאת ז'אק לואי דוד, ונוס ממילו של אלכסנדרוס מאנטיוכיה וניקה מסמותרקיה. פסל הפרש של לואי הארבעה עשר נחשב כנקודת המוצא של האקס היסטוריק, ואולם הארמון אינו שוכן בתוואי הציר.

עם שיא של 9.3 מיליון מבקרים בשנת 2013, הלובר מוביל כמוזיאון האמנות המבוקר ביותר בעולם. זהו גם המונומנט המבוקר ביותר בפריז.

פיודור השלישי, צאר רוסיה

פיודור השלישי (ברוסית: Фёдор III Алексеевич; ‏ 9 ביוני 1661 - 7 במאי 1682) היה הצאר השלישי ממשפחת רומנוב.

פיוטר הגדול

פיוטר הראשון אלכסייביץ' (ברוסית: Пётр I Алексеевич; ‏30 במאי 1672 - 28 בינואר 1725 לפי הלוח היוליאני) המוכר בשם פיוטר הגדול וכן פטר הגדול, היה שליט רוסיה החל מ-7 במאי 1682 ועד ליום מותו. ראשית שלטונו הייתה במשותף עם אחיו החלש איוואן החמישי, עד למותו של האח בשנת 1696. משנה זו נותר שליט יחיד עד שנת 1724, בה החל לחלוק את השלטון עם אשתו יקטרינה הראשונה. תקופת שלטונו של פיוטר עמדה בסימן התפשטותה הטריטוריאלית של רוסיה לכיוון מערב והפיכתה למעצמה אירופית מהדרג הראשון. כיום נחשב לאבי רוסיה המודרנית.

קלוד לורן

קלוד לורן (בצרפתית: Claude Lorrain;‏ 1600 - 23 בנובמבר 1682) צייר צרפתי.

קרל השנים עשר, מלך שוודיה

קרל השנים עשר (17 ביוני 1682 – 30 בנובמבר 1718) מלך שוודיה בין השנים 1697–1718 משושלת ויטלסבאך.

רוסיה הצארית

רוסיה הצארית (ברוסית: Царство Русское או Российское царство‏) הוא הכינוי הרשמי של הישות הפוליטית ברוסיה בין עלייתו לשלטון ב-1547 של איוואן הרביעי, הראשון שכינה עצמו "צאר" ועד להכרזתו של פיוטר הגדול על הקמת האימפריה הרוסית ב-1721.

בתקופת קיומה של רוסיה הצארית, היא כונתה בדרך כלל במערב אירופה "מוסקוביה" (Московия), כפי שכונתה גם נסיכות מוסקבה באופן לא פורמלי. הכינוי "רוסיה הצארית" הוא חלוקה שעשו היסטוריונים מודרניים, אף שגם לאחר הפיכתה של רוסיה הצארית ל"אימפריה הרוסית" התקראו השליטים "צאר" ולפיכך יש לעיתים גם הטועים לחשוב כי "רוסיה הצארית" הוא כינוי לרוסיה שבתקופה זו עד למהפכת פברואר (1917).

משנת 1551 ועד שנת 1700 רוסיה גדלה ב-35,000 קמ"ר בשנה. בתקופה זו השלטון עבר משושלת רוריק לשושלת רומנוב, רוסיה יצאה למלחמות נגד פולין וליטא, כבשה את סיביר וכוחה העולה כמעצמה אירופית הלך וגדל עם עלייתו לשלטון של פיוטר הגדול בשנת 1682. לאחר הניצחון על השוודים במלחמת הצפון, פיוטר הכריז על עצמו קיסר והמדינה החלה להתקרא "האימפריה הרוסית" (Российская Империя) החל משנת 1721.

שושלת רומנוב

בית רומנוב (ברוסית Рома́новы, Románovy,) היא שושלת הצארים השנייה והאחרונה ששלטה באימפריה הרוסית שלטון אבסולוטי בין השנים 1613 ל-1917.

הרומנובים זכו לגדולה כבויארים (אצולה פאודלית) של הדוכסות הגדולה של מוסקבה ואחר כך תחת שלטון הצארים של רוסיה בשושלת רוריק, שנכחדה עם מותו של הצאר פיודור הראשון בשנת 1598. לאחר קרבות ירושה בתקופת הצרות נבחר ב-21 בפברואר 1613 מיכאל רומנוב בן ה-16, לצאר של רוסיה על ידי הפרלמנט (Zemsky Sobor), ובכך נוסד בית רומנוב (Romanovs) כשושלת הצארים השנייה של רוסיה. נכדו של מיכאל, פיוטר הגדול, העביר את הבירה של רוסיה תחת רומנוב לסנקט-פטרבורג והקים את האימפריה הרוסית בשנת 1721 והפך את המדינה למעצמה גדולה באמצעות סדרה של מלחמות ורפורמות. דורות צאצאיו הישירים של רומנוב הסתיימו בשנת 1762, כאשר הצארית יליזבטה, קיסרית רוסיה נפטרה. יורשה, פיטר השלישי היה מבית הולשטיין-גוטורפ, שלוחה של בית אולדנבורג הגרמני ששלט בדנמרק, ולכן צאצאיה של אליזבת נקראים לפעמים "הולשטיין-גוטורפ-רומנוב". עם התפטרותו של הצאר ניקולאי השני ב-15 במרץ 1917 בעקבות מהפכת פברואר הסתיימו 304 שנים של שלטון רומנוב. ב-1918 הוצאו להורג הצאר ומשפחתו על ידי הבולשביקים, ו-47 ניצולי בית רומנוב הוגלו לחו"ל.

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.