1576

שנת 1576 היא השנה ה-76 במאה ה-16. זוהי שנה מעוברת, שאורכה 366 ימים. באותה תקופה הלוח הגרגוריאני עוד לא היה קיים, ולכן שנה זו קיימת בלוח היוליאני בלבד.

כל התאריכים שלהלן הם לפי הלוח היוליאני.

1576
מאות: המאה ה-15 • המאה ה-16 • המאה ה-17
עשורים: 1560-1569 • 1570-1579 • 1580-1589
שנים: < • 1574 • 1575 • 1576 • 1577 • 1578 • >
1576 בלוחות שנה שונים
הלוח היוליאני 1576
MDLXXVI
הלוח העברי ה'של"ו - ה'של"ז
הלוח הסיני 4272 – 4273
乙亥 – 丙子
4273 היא שנת העכברוש
הלוח האתיופי 1568 – 1569
הלוח הפרסי 954 – 955
הלוח המוסלמי 983 – 984

נפטרו

לוח שנה

►► 1576 ◄◄
ה'של"ו - ה'של"ז

להלן לוח שנה יוליאני - עברי משולב עם ימים בינלאומיים. חגים ומועדים עבריים:

   א   ב   ג    ד   ה   ו    ש   א   ב   ג    ד   ה   ו    ש   א   ב   ג    ד   ה   ו    ש   א   ב   ג    ד   ה   ו    ש   א   ב   ג    ד   ה   ו    ש   א   ב 
ינואר
טבתשבט

כט 

א 

ב 

ג  

ד 

ה 

ו  

ז  

ח 
10 
ט 
11 
י  
12 
יא 
13 
יב 
14 
יג 
15 
יד 
16 
טו 
17 
טז 
18 
יז 
19 
יח 
20 
יט 
21 
כ 
22 
כא 
23 
כב 
24 
כג 
25 
כד 
26 
כה 
27 
כו 
28 
כז 
29 
כח 
30 
כט 
31 
ל 
פברואר
אדראדר

א 

ב 

ג  

ד 

ה 

ו  

ז  

ח 

ט 
10 
י  
11 
יא 
12 
יב 
13 
יג 
14 
יד 
15 
טו 
16 
טז 
17 
יז 
18 
יח 
19 
יט 
20 
כ 
21 
כא 
22 
כב 
23 
כג 
24 
כד 
25 
כה 
26 
כו 
27 
כז 
28 
כח 
29 
כט 
מרץ
ניסןאייר

א 

ב 

ג  

ד 

ה 

ו  

ז  

ח 

ט 
10 
י  
11 
יא 
12 
יב 
13 
יג 
14 
יד 
15 
טו 
16 
טז 
17 
יז 
18 
יח 
19 
יט 
20 
כ 
21 
כא 
22 
כב 
23 
כג 
24 
כד 
25 
כה 
26 
כו 
27 
כז 
28 
כח 
29 
כט 
30 
ל 
31 
א 
אפריל
איירסיוון

ב 

ג  

ד 

ה 

ו  

ז  

ח 

ט 

י  
10 
יא 
11 
יב 
12 
יג 
13 
יד 
14 
טו 
15 
טז 
16 
יז 
17 
יח 
18 
יט 
19 
כ 
20 
כא 
21 
כב 
22 
כג 
23 
כד 
24 
כה 
25 
כו 
26 
כז 
27 
כח 
28 
כט 
29 
א 
30 
ב 
מאי
סיווןתמוז

ג  

ד 

ה 

ו  

ז  

ח 

ט 

י  

יא 
10 
יב 
11 
יג 
12 
יד 
13 
טו 
14 
טז 
15 
יז 
16 
יח 
17 
יט 
18 
כ 
19 
כא 
20 
כב 
21 
כג 
22 
כד 
23 
כה 
24 
כו 
25 
כז 
26 
כח 
27 
כט 
28 
ל 
29 
א 
30 
ב 
31 
ג  
יוני
תמוזאב

ד 

ה 

ו  

ז  

ח 

ט 

י  

יא 

יב 
10 
יג 
11 
יד 
12 
טו 
13 
טז 
14 
יז 
15 
יח 
16 
יט 
17 
כ 
18 
כא 
19 
כב 
20 
כג 
21 
כד 
22 
כה 
23 
כו 
24 
כז 
25 
כח 
26 
כט 
27 
א 
28 
ב 
29 
ג  
30 
ד 
יולי
אבאלול

ה 

ו  

ז  

ח 

ט 

י  

יא 

יב 

יג 
10 
יד 
11 
טו 
12 
טז 
13 
יז 
14 
יח 
15 
יט 
16 
כ 
17 
כא 
18 
כב 
19 
כג 
20 
כד 
21 
כה 
22 
כו 
23 
כז 
24 
כח 
25 
כט 
26 
ל 
27 
א 
28 
ב 
29 
ג  
30 
ד 
31 
ה 
אוגוסט
אלולתשרי

ו  

ז  

ח 

ט 

י  

יא 

יב 

יג 

יד 
10 
טו 
11 
טז 
12 
יז 
13 
יח 
14 
יט 
15 
כ 
16 
כא 
17 
כב 
18 
כג 
19 
כד 
20 
כה 
21 
כו 
22 
כז 
23 
כח 
24 
כט 
25 
א 
26 
ב 
27 
ג  
28 
ד 
29 
ה 
30 
ו  
31 
ז  
ספטמבר
תשריחשוון

ח 

ט 

י  

יא 

יב 

יג 

יד 

טו 

טז 
10 
יז 
11 
יח 
12 
יט 
13 
כ 
14 
כא 
15 
כב 
16 
כג 
17 
כד 
18 
כה 
19 
כו 
20 
כז 
21 
כח 
22 
כט 
23 
ל 
24 
א 
25 
ב 
26 
ג  
27 
ד 
28 
ה 
29 
ו  
30 
ז  
אוקטובר
חשווןכסלו

ח 

ט 

י  

יא 

יב 

יג 

יד 

טו 

טז 
10 
יז 
11 
יח 
12 
יט 
13 
כ 
14 
כא 
15 
כב 
16 
כג 
17 
כד 
18 
כה 
19 
כו 
20 
כז 
21 
כח 
22 
כט 
23 
א 
24 
ב 
25 
ג  
26 
ד 
27 
ה 
28 
ו  
29 
ז  
30 
ח 
31 
ט 
נובמבר
כסלוטבת

י  

יא 

יב 

יג 

יד 

טו 

טז 

יז 

יח 
10 
יט 
11 
כ 
12 
כא 
13 
כב 
14 
כג 
15 
כד 
16 
כה 
17 
כו 
18 
כז 
19 
כח 
20 
כט 
21 
א 
22 
ב 
23 
ג  
24 
ד 
25 
ה 
26 
ו  
27 
ז  
28 
ח 
29 
ט 
30 
י  
דצמבר
טבתשבט

יא 

יב 

יג 

יד 

טו 

טז 

יז 

יח 

יט 
10 
כ 
11 
כא 
12 
כב 
13 
כג 
14 
כד 
15 
כה 
16 
כו 
17 
כז 
18 
כח 
19 
כט 
20 
א 
21 
ב 
22 
ג  
23 
ד 
24 
ה 
25 
ו  
26 
ז  
27 
ח 
28 
ט 
29 
י  
30 
יא 
31 
יב 
22
יג 
= יום בינלאומי 21
יד 
= יום אחר בעל משמעות מיוחדת 24
טו 
= יום טוב / שבתון בלוח העברי 25
טז 
= חג שאיננו שבתון בלוח העברי 11
ב 
= יום זיכרון או צום בלוח העברי
לקבלת תיאור קצר - העבירו את העכבר מעל הריבוע (עבור תאריכים לועזיים) או מעל הקו האדום (עבור תאריכים עבריים)

ראו גם

  • ילידי 1576‎
  • נפטרים ב-1576‎

קישורים חיצוניים

12 באוקטובר

12 באוקטובר הוא היום ה-285 בשנה (286 בשנה מעוברת) בלוח הגרגוריאני. עד לסיום השנה, נשארו עוד 80 ימים.

1574

שנת 1574 היא השנה ה-74 במאה ה-16. זוהי שנה רגילה, שאורכה 365 ימים. באותה תקופה הלוח הגרגוריאני עוד לא היה קיים, ולכן שנה זו קיימת בלוח היוליאני בלבד. כל התאריכים שלהלן הם לפי הלוח היוליאני.

1575

שנת 1575 היא השנה ה-75 במאה ה-16. זוהי שנה רגילה, שאורכה 365 ימים. באותה תקופה הלוח הגרגוריאני עוד לא היה קיים, ולכן שנה זו קיימת בלוח היוליאני בלבד. כל התאריכים שלהלן הם לפי הלוח היוליאני.

1577

שנת 1577 היא השנה ה-77 במאה ה-16. זוהי שנה רגילה, שאורכה 365 ימים. באותה תקופה הלוח הגרגוריאני עוד לא היה קיים, ולכן שנה זו קיימת בלוח היוליאני בלבד. כל התאריכים שלהלן הם לפי הלוח היוליאני.

1578

שנת 1578 היא השנה ה-78 במאה ה-16. זוהי שנה רגילה, שאורכה 365 ימים. באותה תקופה הלוח הגרגוריאני עוד לא היה קיים, ולכן שנה זו קיימת בלוח היוליאני בלבד. כל התאריכים שלהלן הם לפי הלוח היוליאני.

21 בספטמבר

21 בספטמבר הוא היום ה-264 בשנה בלוח הגרגוריאני (265 בשנה מעוברת). עד לסיום השנה נשארו עוד 101 ימים.

24 בספטמבר

24 בספטמבר הוא היום ה-267 בשנה (268 בשנה מעוברת) בלוח הגרגוריאני. עד לסיום השנה, נשארו עוד 98 ימים.

27 באוגוסט

27 באוגוסט הוא היום ה-239 בשנה בלוח הגרגוריאני (240 בשנה מעוברת). עד לסיום השנה נשארו עוד 126 ימים.

31 ביולי

31 ביולי הוא היום ה-212 בשנה (213 בשנה מעוברת), בשבוע ה-32 בלוח הגרגוריאני. עד לסיום השנה, נשארו עוד 153 ימים.

ג'ירולמו קרדאנו

ג'ירוֹלָמוֹ קַרדָאנוֹ (באיטלקית: Girolamo Cardano;‏ 24 בספטמבר 1501 - 21 בספטמבר 1576) היה מתמטיקאי, פילוסוף, רופא, אסטרולוג, וממציא איטלקי, מגדולי אנשי האשכולות בזמנו.

קרדאנו פרסם למעלה מ-100 ספרים בימי חייו. בתחומים רבים הוא היה פורץ דרך. כך עבודתו באלגברה בסיסית שימשה בסיס להמשך התפתחות התחום עד לפיתוח האלגברה המופשטת החל מסוף המאה ה-18.

חייו האישיים היו אומללים, ולמרות הכבוד המקצועי הרב לו זכה, הוא ידע אכזבות מנישואיו ומילדיו. התמכרותו להימורים גרמה לו לעזוב את עבודתו המדעית לתקופות ארוכות.

ה'של"ז

ה'של"ז (5337) היא שנה עברית אשר החלה ביום א' בתשרי, אור ל-25 באוגוסט 1576 (לפי הלוח היוליאני, שהיה נהוג אז), והסתיימה ביום כ"ט באלול, 11 בספטמבר 1577. שנה מסוג זחג, היא מעוברת, ואורכה 383 ימים. זו שנה שלישית לשמיטה.

הליגה הקתולית

הליגה הקתולית (בצרפתית: Ligue catholique) היא קואליציה צרפתית שנוסדה ב- 1576 על ידי אנרי הראשון, הדוכס מגיז, כדי לחדש את מלחמות הדת בצרפת נגד ההוגנוטים (פרוטסטנטים צרפתיים). ליגה זו נתמכה על ידי פליפה השני, מלך ספרד, האפיפיור סיקסטוס החמישי והישועים. הליגה נוסדה כתגובה על צו בוייה (6 במאי 1576) שהביא לסיומה של מלחמת הדת החמישית. על פי צו זה זכו ההוגנוטים בשליטה מדינית וצבאית בשמונה ערים בצרפת.

צו בוייה גרם לזעזוע בקרב הקתולים ולמרד נגד המלך אנרי השלישי, מלך צרפת. הקתולים התאחדו בשם השילוש הקדוש כדי להגן על הכנסייה הקתולית. התנועה התפשטה במהירות, תחילה בחבל פיקרדי ואחר כך בכל רחבי צרפת, ונתמכה על ידי ספרד שצבאה ניצב על גבולה הצפוני של צרפת בארצות השפלה.

בנובמבר 1576 אנרי הראשון הדוכס מגיז ארגן את הליגה הקתולית בפריז. בדצמבר של אותה שנה המלך אנרי השלישי, שפחד מעליית כוחו של בית גיז, השלים עם קיומה של ליגה זו והעמיד את עצמו בראשה. בשנה שלאחריה נרגעו הרוחות ונחתם שלום ברז'ראק שהביא לסיומה של מלחמת הדת השישית (17 בספטמבר 1577).

ב-1582 הדוכס מגיז כרת ברית עם פליפה השני מלך ספרד שמימן את פעולות הליגה הקתולית. ב-1584, מותו של יורש העצר פרנסואה דוכס אנז'ו (19 ביוני) הותיר את אנרי מלך נווארה ההוגנוטי (לימים אנרי הרביעי, מלך צרפת) כיורש העצר החדש. האפיפיור סיקסטוס החמישי נידה את אנרי מלך נווארה ושלל ממנו את הזכות לשמש כיורש עצר. הכמורה הקתולית, בהשפעת הישועים, קראה לכל המאמינים אל דגל הליגה הקתולית כדי להילחם בהוגנוטים. כדי להחליש את מעמדו של בית המלוכה הצרפתי, שהיה מתחרהו על השלטון באירופה, פליפה השני אישר את הסכם ז'ואנוויל (31 בדצמבר 1584) שלפיו מועמדם של הקתולים, שארל הראשון, קרדינל דה בורבון, הוכר כיורש העצר הצרפתי.

ב-31 במרץ 1585 הליגה הקתולית הכריזה על תמיכתה במלך אנרי השלישי בתנאי שיכיר בדת הקתולית כדת המדינה ויכנס את אספת המעמדות הצרפתית לעיתים מזומנות. ב-7 ביולי של אותה שנה נאלץ המלך לחתום על הסכם נמור שלפיו ביטל את צווי הסובלנות כלפי ההוגנוטים, והוציא את הכפירה הפרוטסטנטית אל מחוץ לחוק. מאורע זה הביא למלחמת הדת השמינית. יורש העצר אנרי מלך נווארה פתח במלחמה נגד אנרי הדוכס מגיז ונגד המלך אנרי השלישי (מלחמת שלושה ההנרים) והביס אותם בקרב קוטרה (1587). אולם גם אנרי הדוכס מגיז זכה בניצחונות (קרב אונו וקרב וימורי 1587).

במקביל לליגה הקתולית התארגנה ברית ערים שכללה את פריז ואת ערי חבל שמפאן, חבל בורגון וחבל טורן. הייתה זו ברית סודית של הקתולים הקיצוניים שהעמידו לרשותה כוחות צבא ניכרים. ברית זו שללה את חוקיותו של אנרי השלישי כמלך צרפת וראתה את הריבונות באספת המעמדות הצרפתית. הקתולים הקיצוניים הקימו ממשלה מהפכנית בפריז וקראו למלך ספרד לפלוש לאנגליה ולצרפת, ולדוכס מגיז לכבוש את פריז.

ב-12 במאי 1588 נמלט המלך אנרי השלישי מפריז, אחרי שהדוכס מגיז השתלט על העיר. ב-15 ביולי של אותה שנה הוא נאלץ לחתום על צו שלפיו העיר בולון-סור-מר שלחופי התעלה הועמדה לרשות הליגה הקתולית כדי שאנשיה יוכלו לקבל שם את פני חיל המשלוח הספרדי. יתר על כן, המלך נאלץ למנות את הדוכס מגיז למפקד העליון של הצבא המלכותי, ולקרוא לאספת המעמדות הצרפתית, שרוב נציגיה התנגדו לשלטונו, להתכנס בארמונו בעיר בלואה (שעל גדות הנהר לואר).

משהגיע הדוכס מגיז, הוא נרצח מיד בידי אנשי משמרו של המלך, גופתו נשרפה ואפרו הושלך אל הנהר (23 בדצמבר 1588). ביום המחרת ניתן צו מעצר נגד מנהיגי הליגה הקתולית, ולואי השני הקרדינל מגיז, אחיו של הדוכס מגיז, הוצא להורג. מאורעות אלה גרמו להתקוממות כללית נגד המלך. הפגנות רחוב קראו להדחתו והתאולוגים של סורבון, בתמיכת האפיפיור סיקסטוס החמישי, שחררו את הצרפתים משבועת האמונים למלך אנרי השלישי. כל חבלי צרפת תמכו בליגה הקתולית, ובמיוחד חבל לורן שהיה כפוף לבית גיז. אחרי מות הדוכס מגיז, אחיו שארל מלורן, דוכס מאיין מילא את מקומו כראש הליגה הקתולית.

המלך כרת ברית עם אנרי מלך נווארה, ושניהם הטילו מצור על פריז. ב-1 באוגוסט 1589, בעת שהמלך הכין את צבאו למתקפה על פריז, הוא נפצע קשה בידי המתנקש ז'אק קלמנט איש הליגה הקתולית, ומת ביום המחרת. עם מותו של המלך הפך אנרי מלך נווארה למלכה החוקי של צרפת. אולם הליגה הקתולית סירבה להכיר בו, ותמכה בשארל הראשון קרדינל דה בורבון כמועמדה לכס המלוכה. הליגה הקתולית שנתמכה על ידי פליפה השני מלך ספרד הייתה חזקה דייה כדי לאלץ את אנרי מלך נווארה לסגת צפונה ולבקש את עזרת אנגליה.

ב-21 בספטמבר 1589 אנרי מלך נווארה הביס את שארל מלורן דוכס מאיין, שפיקד על צבא הליגה הקתולית, בקרב ארק שהתחולל ליד חופי התעלה. אליזבת הראשונה, מלכת אנגליה שלחה לאנרי מלך נווארה אנשי צבא, זהב ואספקה. בתגובה, פליפה השני הפנה את חיל המשלוח הספרדי בפלנדריה לעזרת הליגה הקתולית. ב-14 במרץ 1590 התחולל קרב איברי שבו הובס שוב צבא הליגה הקתולית בידי אנרי מלך נווארה.

הליגה הקתולית, שכרתה ברית עם ספרד נגד בית המלוכה של צרפת, החלה לאבד את מעמדה בקרב הלאומנים הצרפתיים. אחרי 1591 היא איבדה את תמיכתן של ערי צרפת בזו אחר זו. ב-25 ביולי 1593 אנרי מלך נווארה קיבל עצמו את הדת הקתולית, וב-27 בפברואר 1594 הוא נמשח למלך צרפת בקתדרלה של שארטר בשם אנרי הרביעי. ב-5 ביוני 1595 הביס המלך אנרי הרביעי את שארית כוחות הליגה הקתולית בקרב פונטן-פרנסז בחבל בורגון. באוקטובר 1595 הוא חתם על הסכם שלום עם שארל מלורן, דוכס מאיין, ובכך הליגה הקתולית הגיעה לקיצה.

המאה ה-16

המאה ה-16 היא התקופה שהחלה בשנת 1501 והסתיימה בשנת 1600.

טיציאן

טיציאנו וֶצֶ'לי או וֶצֶ'ליו (באיטלקית: Tiziano Vecelli או Tiziano Vecellio;‏ נולד בין 1477 ל-1490 – נפטר ב-27 באוגוסט 1576), הידוע בשם טיציאן, היה צייר איטלקי, מהמפורסמים ביותר באירופה בימיו, והגדול שבאמני ונציה לאחר מותו של ג'ובאני בליני.

המשפחות העשירות והאצילות באיטליה, מלכי אירופה ואף הקיסר קרל החמישי (לבית הבסבורג) התגאו ברכישת תמונותיו. נושאי ציוריו היו מגוונים - נושאים דתיים, תמונות מאגדות יוון ופורטרטים. ציוריו הצטיינו בצבעיהם העשירים, שהעניקו להם זוהר וחיות. טיציאן הביא גישה אנושית חדשה לתמונות הדתיות, והדמויות בהן נראות טבעיות וקרובות למציאות (כגון דמותו של האפיפיור פאולוס השלישי ביצירה "פאולוס השלישי ואחייניו אלסאנדרו ואוטאביו פארנזה").

לואיזה יוליאנה, רוזנת נסאו

לואיזה יוליאנה, רוזנת נסאו (בהולנדית: Louise Juliana van Nassau; 31 במרץ 1576 – 15 במרץ 1644), הייתה בתו של וילם הראשון, נסיך אורנז', ואשתו של פרידריך הרביעי, הנסיך הבוחר מפפאלץ.

מגדלנה זיבילה, דוכסית פרוסיה

מגדלנה זיבילה, דוכסית פרוסיה (גרמנית: Magdalene Sibylle von Preußen;‏ 3 ביולי 1576 - 30 באוגוסט 1625) הייתה בתו של אלברכט פרידריך, דוכס פרוסיה, ואשתו של יוהאן גאורג הראשון, הנסיך הבוחר מסקסוניה.

מקסימיליאן השני, קיסר האימפריה הרומית הקדושה

מקסימיליאן השני (בגרמנית: Maximilian II, ‏31 ביולי 1527 - 12 באוקטובר 1576) מבית הבסבורג היה מלך בוהמיה משנת 1562, מלך הונגריה משנת 1563 וקיסר האימפריה הרומית הקדושה משנת 1564 ועד יום מותו.

סטפאן באטורי

סטפאן באטורי (בהונגרית: Somlyói Báthory István (שוֹמיוֹאִי באטורי אישטוואן), בפולנית: Stefan Batory, ברומנית: Ştefan Báthory, בליטאית: Steponas Batoras, בבלרוסית: Стэфан Баторы;‏ 27 בספטמבר 1533, שימלאו סילבאניי - 12 בדצמבר 1586, הרודנה) היה אציל הונגרי, יליד טרנסילבניה, שליטה של טרנסילבניה (1571- 1586) (בין השנים 1571-1576 כוויווד בלבד, בין 1576-1586 כנסיך במקביל למלכות פולין), ומאוחר יותר גם מלך פולין והדוכס הגדול של ליטא (1586-1576), תחת השם "סטפאן הראשון". בן לענף שומיואי (Somlyói) של משפחת האצילים ההונגרים באטורי. נחשב על ידי היסטוריונים אחדים לאחד מגדולי המלכים של פולין.

פרידריך השלישי, הנסיך הבוחר מפפאלץ

פרידריך השלישי, הנסיך הבוחר מפפאלץ (בגרמנית: Friedrich III. von der Pfalz; ‏14 בפברואר 1515 - 26 באוקטובר 1576) היה הנסיך הבוחר מפפאלץ בין השנים 1559–1576.

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.