1546

שנת 1546 היא השנה ה-46 במאה ה-16. זוהי שנה רגילה, שאורכה 365 ימים. באותה תקופה הלוח הגרגוריאני עוד לא היה קיים, ולכן שנה זו קיימת בלוח היוליאני בלבד.

כל התאריכים שלהלן הם לפי הלוח היוליאני.

1546
מאות: המאה ה-15 • המאה ה-16 • המאה ה-17
עשורים: 1530-1539 • 1540-1549 • 1550-1559
שנים: < • 1544 • 1545 • 1546 • 1547 • 1548 • >
1546 בלוחות שנה שונים
הלוח היוליאני 1546
MDXLVI
הלוח העברי ה'ש"ו - ה'ש"ז
הלוח הסיני 4242 – 4243
乙巳 – 丙午
4243 היא שנת הסוס
הלוח האתיופי 1538 – 1539
הלוח הפרסי 924 – 925
הלוח המוסלמי 952 – 953

אירועים

נולדו

נפטרו

לוח שנה

►► 1546 ◄◄
ה'ש"ו - ה'ש"ז

להלן לוח שנה יוליאני - עברי משולב עם ימים בינלאומיים. חגים ומועדים עבריים:

   א   ב   ג    ד   ה   ו    ש   א   ב   ג    ד   ה   ו    ש   א   ב   ג    ד   ה   ו    ש   א   ב   ג    ד   ה   ו    ש   א   ב   ג    ד   ה   ו    ש   א   ב 
ינואר
טבתשבט

כז 

כח 

כט 

א 

ב 

ג  

ד 

ה 

ו  
10 
ז  
11 
ח 
12 
ט 
13 
י  
14 
יא 
15 
יב 
16 
יג 
17 
יד 
18 
טו 
19 
טז 
20 
יז 
21 
יח 
22 
יט 
23 
כ 
24 
כא 
25 
כב 
26 
כג 
27 
כד 
28 
כה 
29 
כו 
30 
כז 
31 
כח 
פברואר
שבטאדר

כט 

ל 

א 

ב 

ג  

ד 

ה 

ו  

ז  
10 
ח 
11 
ט 
12 
י  
13 
יא 
14 
יב 
15 
יג 
16 
יד 
17 
טו 
18 
טז 
19 
יז 
20 
יח 
21 
יט 
22 
כ 
23 
כא 
24 
כב 
25 
כג 
26 
כד 
27 
כה 
28 
כו 
מרץ
אדרניסן

כז 

כח 

כט 

א 

ב 

ג  

ד 

ה 

ו  
10 
ז  
11 
ח 
12 
ט 
13 
י  
14 
יא 
15 
יב 
16 
יג 
17 
יד 
18 
טו 
19 
טז 
20 
יז 
21 
יח 
22 
יט 
23 
כ 
24 
כא 
25 
כב 
26 
כג 
27 
כד 
28 
כה 
29 
כו 
30 
כז 
31 
כח 
אפריל
ניסןאייר

כט 

ל 

א 

ב 

ג  

ד 

ה 

ו  

ז  
10 
ח 
11 
ט 
12 
י  
13 
יא 
14 
יב 
15 
יג 
16 
יד 
17 
טו 
18 
טז 
19 
יז 
20 
יח 
21 
יט 
22 
כ 
23 
כא 
24 
כב 
25 
כג 
26 
כד 
27 
כה 
28 
כו 
29 
כז 
30 
כח 
מאי
איירסיוון

כט 

א 

ב 

ג  

ד 

ה 

ו  

ז  

ח 
10 
ט 
11 
י  
12 
יא 
13 
יב 
14 
יג 
15 
יד 
16 
טו 
17 
טז 
18 
יז 
19 
יח 
20 
יט 
21 
כ 
22 
כא 
23 
כב 
24 
כג 
25 
כד 
26 
כה 
27 
כו 
28 
כז 
29 
כח 
30 
כט 
31 
ל 
יוני
תמוזאב

א 

ב 

ג  

ד 

ה 

ו  

ז  

ח 

ט 
10 
י  
11 
יא 
12 
יב 
13 
יג 
14 
יד 
15 
טו 
16 
טז 
17 
יז 
18 
יח 
19 
יט 
20 
כ 
21 
כא 
22 
כב 
23 
כג 
24 
כד 
25 
כה 
26 
כו 
27 
כז 
28 
כח 
29 
כט 
30 
א 
יולי
אבאלול

ב 

ג  

ד 

ה 

ו  

ז  

ח 

ט 

י  
10 
יא 
11 
יב 
12 
יג 
13 
יד 
14 
טו 
15 
טז 
16 
יז 
17 
יח 
18 
יט 
19 
כ 
20 
כא 
21 
כב 
22 
כג 
23 
כד 
24 
כה 
25 
כו 
26 
כז 
27 
כח 
28 
כט 
29 
ל 
30 
א 
31 
ב 
אוגוסט
אלולתשרי

ג  

ד 

ה 

ו  

ז  

ח 

ט 

י  

יא 
10 
יב 
11 
יג 
12 
יד 
13 
טו 
14 
טז 
15 
יז 
16 
יח 
17 
יט 
18 
כ 
19 
כא 
20 
כב 
21 
כג 
22 
כד 
23 
כה 
24 
כו 
25 
כז 
26 
כח 
27 
כט 
28 
א 
29 
ב 
30 
ג  
31 
ד 
ספטמבר
תשריחשוון

ה 

ו  

ז  

ח 

ט 

י  

יא 

יב 

יג 
10 
יד 
11 
טו 
12 
טז 
13 
יז 
14 
יח 
15 
יט 
16 
כ 
17 
כא 
18 
כב 
19 
כג 
20 
כד 
21 
כה 
22 
כו 
23 
כז 
24 
כח 
25 
כט 
26 
ל 
27 
א 
28 
ב 
29 
ג  
30 
ד 
אוקטובר
חשווןכסלו

ה 

ו  

ז  

ח 

ט 

י  

יא 

יב 

יג 
10 
יד 
11 
טו 
12 
טז 
13 
יז 
14 
יח 
15 
יט 
16 
כ 
17 
כא 
18 
כב 
19 
כג 
20 
כד 
21 
כה 
22 
כו 
23 
כז 
24 
כח 
25 
כט 
26 
א 
27 
ב 
28 
ג  
29 
ד 
30 
ה 
31 
ו  
נובמבר
כסלוטבת

ז  

ח 

ט 

י  

יא 

יב 

יג 

יד 

טו 
10 
טז 
11 
יז 
12 
יח 
13 
יט 
14 
כ 
15 
כא 
16 
כב 
17 
כג 
18 
כד 
19 
כה 
20 
כו 
21 
כז 
22 
כח 
23 
כט 
24 
א 
25 
ב 
26 
ג  
27 
ד 
28 
ה 
29 
ו  
30 
ז  
דצמבר
טבתשבט

ח 

ט 

י  

יא 

יב 

יג 

יד 

טו 

טז 
10 
יז 
11 
יח 
12 
יט 
13 
כ 
14 
כא 
15 
כב 
16 
כג 
17 
כד 
18 
כה 
19 
כו 
20 
כז 
21 
כח 
22 
כט 
23 
א 
24 
ב 
25 
ג  
26 
ד 
27 
ה 
28 
ו  
29 
ז  
30 
ח 
31 
ט 
22
יג 
= יום בינלאומי 21
יד 
= יום אחר בעל משמעות מיוחדת 24
טו 
= יום טוב / שבתון בלוח העברי 25
טז 
= חג שאיננו שבתון בלוח העברי 11
ב 
= יום זיכרון או צום בלוח העברי
לקבלת תיאור קצר - העבירו את העכבר מעל הריבוע (עבור תאריכים לועזיים) או מעל הקו האדום (עבור תאריכים עבריים)

ראו גם

  • ילידי 1546‎
  • נפטרים ב-1546‎
14 בדצמבר

14 בדצמבר הוא היום ה-348 בשנה בלוח הגרגוריאני (349 בשנה מעוברת). עד לסיום השנה נשארו עוד 17 ימים.

1544

שנת 1544 היא השנה ה-44 במאה ה-16. זוהי שנה מעוברת, שאורכה 366 ימים. באותה תקופה הלוח הגרגוריאני עוד לא היה קיים, ולכן שנה זו קיימת בלוח היוליאני בלבד. כל התאריכים שלהלן הם לפי הלוח היוליאני.

1547

שנת 1547 היא השנה ה-47 במאה ה-16. זוהי שנה רגילה, שאורכה 365 ימים. באותה תקופה הלוח הגרגוריאני עוד לא היה קיים, ולכן שנה זו קיימת בלוח היוליאני בלבד. כל התאריכים שלהלן הם לפי הלוח היוליאני.

24 באוקטובר

24 באוקטובר הוא היום ה-297 בלוח הגרגוריאני (298 בשנה מעוברת). עד לסיום השנה נותרו עוד 68 ימים.

איאיידו

איאיידו (居合道 iaidō), הנקראת לפעמים איאייג'וטסו (居合術 iaijutsu), או באטוג'וטסו (抜刀術 battōjutsu), היא אמנות שליפת הקטאנה, שיסוף היריב, והחזרתה של הקאטנה לנדן, בתנועה זורמת אחת. בימינו, העוסקים באיאיידו משתמשים, בדרך כלל, באיאייטו (חרב קהה המשמשת לאימונים) ולא בשינקן (חרב חדה במיוחד), לפחות בשלבי הלימוד הראשונים.

הדגש באמנות לחימה זו הוא על שליפת החרב ולמעבר להתקפה במהירות המרבית. מצבי ההתחלה יכולים להיות מעמידות קרביות או מתנוחות ישיבה ועמידה רגילות. העוסקים באיאיידו צריכים לצפות למתקפת פתע בכל רגע, והיכולת להגיב במהירות מכל תנוחה יום-יומית נחשבה לחיונית.

הטנשין שודן קאטורי שינטו ריו כלל בתוכנית הלימודים שלו איאייג'וטסו כבר במאה ה-15 ובתי ספר שהוקדשו רק לשליפת החרב הופיעו במהלך המאה ה-16 או בתחילת המאה ה-17. רוב בתי הספר המודרניים רואים בסמוראי האיאשיזאקי ז'ינוסקה מינאמוטו נו שיגנובו (1546-1621) את מייסד האיאיידו. מעט מאוד ידוע על חייו, ויש חוקרים הטוענים שהוא לא היה קיים כדמות היסטורית כלל. שני בתי-הספר הגדולים לאיאיידו כיום, מוסו שינדן ריו (Muso Shinden Ryu) ומוסו ג'יקידן איישין ריו (Muso Jikiden Eishin Ryu), טוענים לשושלת שהתחילה מהיישיזאקי.

בדרך כלל, איאיידו משמעותו אמנות הלחימה לשיפור עצמי הנלמדת ב-AJKF ‏(All Japan Kendo Federation) והתאחדויות איאיידו אחרות, לעומת טכניקות לחימה עתיקות יותר, הנלמדות בקוריו (koryu), והנקראות איאייג'וטסו. את המילה "איאיידו" קבע נקאיאמה האקודו בתחילת המאה ה-20. לפניו השתמשו בשמות אחרים, כגון באטו (battō), באטוג'וטסו (battōjutsu) וסאיאה נו אוצ'י (saya no uchi).

החלק החשוב באיאיידו, הנקרא לפעמים "החיים של האיאיידו", הוא הנוקיטסוקה (nukitsuke). זוהי טכניקת שליפה מהירה מאוד, שבה הנדן נמשך לאחור במקביל לשליפת החרב ממנו. בעזרתה ניתן להגיע למצב של התקפה בשיסוף במהירות.

ה'ש"ו

ה'ש"ו (5306) היא שנה עברית אשר החלה ביום א' בתשרי, אור ל-7 בספטמבר 1545 (לפי הלוח היוליאני, שהיה נהוג אז), והסתיימה ביום כ"ט באלול, 27 באוגוסט 1546. שנה מסוג בשה, איננה מעוברת, ואורכה 355 ימים. זו שנת שמיטה.

המאה ה-16

המאה ה-16 היא התקופה שהחלה בשנת 1501 והסתיימה בשנת 1600.

המלחמה השמלקלדית

המלחמה השְׁמַלְקַלְדִּית (בגרמנית: Schmalkaldischer Krieg) פרצה ב־20 ביולי 1546, כאשר הקיסר קרל החמישי הכריז חרם על ראשי ברית שמלקלדן (ברית הנסיכים הפרוטסטנטיים בגרמניה), הנסיך הבוחר יוהאן פרידריך מסקסוניה והרוזן פיליפ הראשון, רוזן הסן, לאחר שלא הגיעו לאספת הממלכה ברגנסבורג ב-1546.

המלחמות האיטלקיות

המלחמות האיטלקיות (באיטלקית Guerre Italiane del Rinascimento - "מלחמות הרנסאנס האיטלקיות") היו רצף של מלחמות וסכסוכים שהתרחשו באיטליה בין שנת 1494 לשנת 1559. שני הכוחות המרכזיים שפעלו במלחמות הללו היו צרפת תחת שלטונו של פרנסואה הראשון, מלך צרפת ולאחריו בנו, אנרי השני, אל מול האימפריה הספרדית של המלך פרננדו השני, ולאחר מכן האימפריה הרומית הקדושה של קארל החמישי.

ח'יר א-דין

ח'יר א-דין פאשה, המכונה "ברברוסה" (בטורקית: Barbaros Hayrettin Paşa; ‏1478–1546), היה שודד ים, מדינאי ואדמירל עות'מאני בשירות הסולטאן סולימאן המפואר ואביו, הסולטאן סלים הראשון, שפעל בים התיכון, במחצית הראשונה של המאה ה-16, ויריבו הגדול של עמיתו הנוצרי הג'נובזי, אנדריאה דוריה.

טיכו ברהה

טיכו ברהה (בלטינית: Tycho Brahe, להאזנה (מידע • עזרה), דנית: Tyge Ottesen Brahe טיה אודסן ברה; 14 בדצמבר 1546 – 24 באוקטובר 1601), נולד בסקונה, דנמרק (כיום דרום שוודיה). היה אציל ואסטרונום דני, בנם של אוטה ברהה וביטי בילי. ידוע בשל תצפיותיו האסטרונומיות המדויקות והנרחבות. ברהה היה מפורסם כבר בזמנו כאסטרונום ואלכימאי.

בספרו De nova stella (על הכוכב החדש) משנת 1573 הוא הפריך את התאוריה של הספירות השמימיות על ידי הוכחה שהשמים אינם במצב בלתי משתנה של שלמות, כפי שנטען בעבר על ידי אריסטו ותלמי. המדידות המדויקות שלו הראו שלכוכבים חדשים (נובות), במיוחד לזה של 1572, חסרה הפרלקסה הצפויה בתופעה תת ירחית, ולכן לא היו כוכבי שביט "אטמוספיריים", כפי שהאמינו קודם, אלא הופיעו מחוץ לאטמוספירה. באופן דומה הוא הראה גם שכוכבי שביט אינם תופעה פנים אטמוספירית וחייבים לעבור דרך הספירות השמיימיות, שנחשבו לקשיחות.

טיכו ברהה שילב את התאוריה הקופרניקאית עם המודל של תלמי ליצירת המודל הטיכוניאני. הוא היה אחרון האסטרונומים הגדולים בעין בלתי מזוינת, והמדויק ביותר שבהם, הודות למצפי הכוכבים שבנה באי ון - אראניבורג (טירת אורניה, מוזת האסטרונומיה) וסטהרנברג (טירת הכוכבים), בהם ייצר בעצמו את מכשירי התצפית המתוחכמים שלו. מאוחר יותר הקים מצפה נוסף בקרבת פראג, והנתונים שאסף שימשו את עוזרו יוהנס קפלר בניסוח חוקי תנועת כוכבי הלכת.

יוסף טאיטאצאק

רבי יוסף טאיטאצאק (1465–1546), היה פוסק, מקובל וראש ישיבה, מראשי הפזורה הספרדית במאה ה־16 תחת האימפריה העות'מאנית בכלל וביוון בפרט. זכה להערצה מגדולי דורו, ורבים מגדולי הדור הבא היו מתלמידיו.

יעקב בירב

רבי יעקב בירב (ידוע גם כמהר"י בירב; ה'רל"ד 1474 - ל' בניסן ה'ש"א 1541), היה מגדולי חכמי ארץ ישראל במחצית הראשונה של המאה ה-16. יוזם ניסיון חידוש הסמיכה ב-1538.

כרייסט צ'רץ' (אוקספורד)

כרייסט צ'רץ' (באנגלית: Christ Church) הוא הקולג' היוקרתי ביותר באוניברסיטת אוקספורד ואחד הגדולים שבקולג'ים של האוניברסיטה. הקולג' נקרא בלטינית Ædes Christi (בית ישו) ולפיכך מכונה גם "הבית" (The House). בקולג' נכללת הקתדרלה של אוקספורד, קתדרלת כרייסט צ'רץ'. בין בוגרי הקולג' שלושה-עשר ראשי ממשלה, יותר מאשר בכל 45 הקולג'ים האחרים של האוניברסיטה יחד. מהיווסדו ב-1546 ועד 1978 חינך גברים בלבד, מאז לומדות בו גם נשים. שמו הרשמי של המוסד הוא "הדקאן, הסגל והסטודנטים של הקתדרלה של ישו באוקספורד מייסודו של המלך הנרי השמיני" (The Dean, Chapter and Students of the Cathedral Church of Christ in Oxford of the Foundation of King Henry the Eighth).

מדרש לקח טוב

מדרש לקח טוב, המכונה גם פסיקתא זוטרתא, הוא ביאור על חמשת חומשי תורה ועל חמש מגילות על פי מדרשי התלמוד: מכילתא, ספרא, ספרי ויתר המדרשים הקדומים. שמו של הקובץ נובע מכך שכל עניין הנדון בו פותח בתיבה "בטוב" או "בטובה".

המדרש חובר בידי ר' טוביה בן אליעזר, בן המאה ה-11 (לפי אוצר הגדולים אלופי יעקב הוא חי בשנת ד"א תת"ן בערך (1090) בימי רש"י ורבי יצחק אלפאסי).

הספר נדפס בשנת ה'ש"ו (1546).

מוראט השלישי

מוראט השלישי (טורקית: III. Murad; טורקית עות'מאנית: مراد ثالث, 4 ביולי 1546 − 16 בינואר 1595) היה הסולטאן השנים עשר של האימפריה העת'מאנית. אביו היה סלים השני, הסולטאן האחד עשר. אמו הייתה נור באנו סולטאן, אצילה ממוצא ונציאני, אחייניתו של סבסטיאנו ונייר הדוכס של ונציה. סבו היה סולימאן הראשון "המפואר". הוא ירש את השלטון אחרי מותו של אביו ושלט באימפריה העת'מאנית מעל עשרים שנים בין ה-13 בדצמבר 1574 ועד למותו ב-16 בינואר 1595. בתקופת שלטונו הגיעה האימפריה שבראשה עמד לשיא גדלה לאחר כיבושים בפרס.

מרטין לותר

מרטין לותר (גרמנית: Martin Luther; ‏ 10 בנובמבר 1483 – 18 בפברואר 1546) היה נזיר, כומר, מלחין ותאולוג גרמני בעל דעות אנטישמיות, המייסד וההוגה הראשון במעלה של הנצרות הפרוטסטנטית ויוצרו של הכוראל.

לותר חולל את הרפורמציה הפרוטסטנטית עם פרסום חיבורו "95 התזות" בו כפר בקיומו של כור המצרף וכפר ביכולתה של הכנסייה למכור שטרות מחילה עקב עקרון הפרה-דסטינציה. בעקבות זאת נודה על ידי האפיפיור לאו העשירי. לאחר ששרף לותר את הבולה האפיפיורית בפומבי, ונעשה לו שימוע בידי הקיסר קרל החמישי, הוטל עליו גם חרם קיסרי. בתגובה ניסח ופרסם לותר את עיקריה הבסיסיים של הפרוטסטנטיות, ששימשו מסד לממשיכיו וגם ליריביו בתוך הזרם במאות הבאות, כולל העקרון לפיו המקרא ניתן לפירוש עצמאי ללא מסורת הכנסייה, כי הגאולה מושגת באמצעות האמונה לבדה ועוד.

בזכות תרגומו לשפה המדוברת הגרמנית של הברית החדשה מלטינית ומאוחר יותר גם של הישנה הפכו כתבי הקודש לנגישים יותר לאוכלוסייה דוברת-הגרמנית.

עין יעקב (ספר)

עין יעקב הוא חיבור הכולל אסופה ופרשנות למרבית האגדות המצויות בתלמוד הבבלי ובתלמוד הירושלמי.

הספר חובר על ידי רבי יעקב בן חביב, שהספיק לכתוב רק שני חלקים של הספר, סדר זרעים וסדר מועד ונפטר באמצע עבודתו. הספר הושלם בידי בנו, רבי לוי בן חביב, הרלב"ח.

הספר ראה אור בדפוס, לאחר מות המחבר, בסלוניקי בבית הדפוס של דון יהודה גדליה בשנת רע"ו (1516). הגעתו של החיבור לקהל קוראים רחב יותר התאפשרה רק לאחר שהחיבור ראה אור במרכז הדפוס של ונציה בשנת 1546 (ש"ו). בעקבות הפולמוס סביב התלמוד שהתקיים באיטליה בשנות החמישים של המאה ה-16, הכריזה האינקויזיציה של ונציה על ה"עין יעקב" כספר אשר יש בו דברי כפירה והספר נידון לשריפה יחד עם עותקים של התלמוד הבבלי והירושלמי. כעבור עשר שנים בשנת שכ"ו (1566) הותר להוציא את הספר לאור בשנית אולם שמו שונה ל"עין ישראל", עקב איסור הדפסתו מהאפיפיור. בשם זה החיבור המשיך לראות אור במספר מהדורות. אחת ממהדורות אלו היא המהדורה שראתה אור בשני כרכים בקרקוב בדפוס יצחק בן אהרון מפרוסיץ, בין השנים 1587-1591. מהדורה זו הנגישה למעשה את יצירתו של רבי יעקב בן חביב לציבור הלמדנים שישב במרחב האשכנזי-פולני. לאורך השנים החיבור ראה אור בעשרות מהדורות, שזכו לתפוצה רחבה הן בקרב בני ישיבות והן בקרב ציבור הלמדנים הרחב, עד לימינו אנו ישנן קבוצות לימוד של החיבור הנקראות בשם "חברת עין יעקב".

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.