1273

שנת 1273 היא השנה ה-73 במאה ה-13. זוהי שנה רגילה, שאורכה 365 ימים. באותה תקופה הלוח הגרגוריאני עוד לא היה קיים, ולכן שנה זו קיימת בלוח היוליאני בלבד.

כל התאריכים שלהלן הם לפי הלוח היוליאני.

1273
מאות: המאה ה-12 • המאה ה-13 • המאה ה-14
עשורים: 1260-1269 • 1270-1279 • 1280-1289
שנים: < • 1271 • 1272 • 1273 • 1274 • 1275 • >
1273 בלוחות שנה שונים
הלוח היוליאני 1273
MCCLXXIII
הלוח העברי ה'ל"ג - ה'ל"ד
הלוח הסיני 3969 – 3970
壬申 – 癸酉
3970 היא שנת התרנגול
הלוח האתיופי 1265 – 1266
הלוח הפרסי 651 – 652
הלוח המוסלמי 671 – 672

לוח שנה

►► 1273 ◄◄
ה'ל"ג - ה'ל"ד

להלן לוח שנה יוליאני - עברי משולב עם ימים בינלאומיים. חגים ומועדים עבריים:

   א   ב   ג    ד   ה   ו    ש   א   ב   ג    ד   ה   ו    ש   א   ב   ג    ד   ה   ו    ש   א   ב   ג    ד   ה   ו    ש   א   ב   ג    ד   ה   ו    ש   א   ב 
ינואר
שבטאדר א'

יא 

יב 

יג 

יד 

טו 

טז 

יז 

יח 

יט 
10 
כ 
11 
כא 
12 
כב 
13 
כג 
14 
כד 
15 
כה 
16 
כו 
17 
כז 
18 
כח 
19 
כט 
20 
ל 
21 
א 
22 
ב 
23 
ג  
24 
ד 
25 
ה 
26 
ו  
27 
ז  
28 
ח 
29 
ט 
30 
י  
31 
יא 
פברואר
אדר א'אדר ב'

יב 

יג 

יד 

טו 

טז 

יז 

יח 

יט 

כ 
10 
כא 
11 
כב 
12 
כג 
13 
כד 
14 
כה 
15 
כו 
16 
כז 
17 
כח 
18 
כט 
19 
ל 
20 
א 
21 
ב 
22 
ג  
23 
ד 
24 
ה 
25 
ו  
26 
ז  
27 
ח 
28 
ט 
מרץ
אדר ב'ניסן

י  

יא 

יב 

יג 

יד 

טו 

טז 

יז 

יח 
10 
יט 
11 
כ 
12 
כא 
13 
כב 
14 
כג 
15 
כד 
16 
כה 
17 
כו 
18 
כז 
19 
כח 
20 
כט 
21 
א 
22 
ב 
23 
ג  
24 
ד 
25 
ה 
26 
ו  
27 
ז  
28 
ח 
29 
ט 
30 
י  
31 
יא 
אפריל
ניסןאייר

יב 

יג 

יד 

טו 

טז 

יז 

יח 

יט 

כ 
10 
כא 
11 
כב 
12 
כג 
13 
כד 
14 
כה 
15 
כו 
16 
כז 
17 
כח 
18 
כט 
19 
ל 
20 
א 
21 
ב 
22 
ג  
23 
ד 
24 
ה 
25 
ו  
26 
ז  
27 
ח 
28 
ט 
29 
י  
30 
יא 
מאי
איירסיוון

יב 

יג 

יד 

טו 

טז 

יז 

יח 

יט 

כ 
10 
כא 
11 
כב 
12 
כג 
13 
כד 
14 
כה 
15 
כו 
16 
כז 
17 
כח 
18 
כט 
19 
א 
20 
ב 
21 
ג  
22 
ד 
23 
ה 
24 
ו  
25 
ז  
26 
ח 
27 
ט 
28 
י  
29 
יא 
30 
יב 
31 
יג 
יוני
סיווןתמוז

יד 

טו 

טז 

יז 

יח 

יט 

כ 

כא 

כב 
10 
כג 
11 
כד 
12 
כה 
13 
כו 
14 
כז 
15 
כח 
16 
כט 
17 
ל 
18 
א 
19 
ב 
20 
ג  
21 
ד 
22 
ה 
23 
ו  
24 
ז  
25 
ח 
26 
ט 
27 
י  
28 
יא 
29 
יב 
30 
יג 
יולי
תמוזאב

יד 

טו 

טז 

יז 

יח 

יט 

כ 

כא 

כב 
10 
כג 
11 
כד 
12 
כה 
13 
כו 
14 
כז 
15 
כח 
16 
כט 
17 
א 
18 
ב 
19 
ג  
20 
ד 
21 
ה 
22 
ו  
23 
ז  
24 
ח 
25 
ט 
26 
י  
27 
יא 
28 
יב 
29 
יג 
30 
יד 
31 
טו 
אוגוסט
אבאלול

טז 

יז 

יח 

יט 

כ 

כא 

כב 

כג 

כד 
10 
כה 
11 
כו 
12 
כז 
13 
כח 
14 
כט 
15 
ל 
16 
א 
17 
ב 
18 
ג  
19 
ד 
20 
ה 
21 
ו  
22 
ז  
23 
ח 
24 
ט 
25 
י  
26 
יא 
27 
יב 
28 
יג 
29 
יד 
30 
טו 
31 
טז 
ספטמבר
אלולתשרי

יז 

יח 

יט 

כ 

כא 

כב 

כג 

כד 

כה 
10 
כו 
11 
כז 
12 
כח 
13 
כט 
14 
א 
15 
ב 
16 
ג  
17 
ד 
18 
ה 
19 
ו  
20 
ז  
21 
ח 
22 
ט 
23 
י  
24 
יא 
25 
יב 
26 
יג 
27 
יד 
28 
טו 
29 
טז 
30 
יז 
אוקטובר
תשריחשוון

יח 

יט 

כ 

כא 

כב 

כג 

כד 

כה 

כו 
10 
כז 
11 
כח 
12 
כט 
13 
ל 
14 
א 
15 
ב 
16 
ג  
17 
ד 
18 
ה 
19 
ו  
20 
ז  
21 
ח 
22 
ט 
23 
י  
24 
יא 
25 
יב 
26 
יג 
27 
יד 
28 
טו 
29 
טז 
30 
יז 
31 
יח 
נובמבר
חשווןכסלו

יט 

כ 

כא 

כב 

כג 

כד 

כה 

כו 

כז 
10 
כח 
11 
כט 
12 
א 
13 
ב 
14 
ג  
15 
ד 
16 
ה 
17 
ו  
18 
ז  
19 
ח 
20 
ט 
21 
י  
22 
יא 
23 
יב 
24 
יג 
25 
יד 
26 
טו 
27 
טז 
28 
יז 
29 
יח 
30 
יט 
דצמבר
כסלוטבת

כ 

כא 

כב 

כג 

כד 

כה 

כו 

כז 

כח 
10 
כט 
11 
ל 
12 
א 
13 
ב 
14 
ג  
15 
ד 
16 
ה 
17 
ו  
18 
ז  
19 
ח 
20 
ט 
21 
י  
22 
יא 
23 
יב 
24 
יג 
25 
יד 
26 
טו 
27 
טז 
28 
יז 
29 
יח 
30 
יט 
31 
כ 
22
יג 
= יום בינלאומי 21
יד 
= יום אחר בעל משמעות מיוחדת 24
טו 
= יום טוב / שבתון בלוח העברי 25
טז 
= חג שאיננו שבתון בלוח העברי 11
ב 
= יום זיכרון או צום בלוח העברי
לקבלת תיאור קצר - העבירו את העכבר מעל הריבוע (עבור תאריכים לועזיים) או מעל הקו האדום (עבור תאריכים עבריים)

ראו גם

  • ילידי 1273‎
  • נפטרים ב-1273‎
1271

שנת 1271 היא השנה ה-71 במאה ה-13. זוהי שנה רגילה, שאורכה 365 ימים. באותה תקופה הלוח הגרגוריאני עוד לא היה קיים, ולכן שנה זו קיימת בלוח היוליאני בלבד. כל התאריכים שלהלן הם לפי הלוח היוליאני.

1272

שנת 1272 היא השנה ה-72 במאה ה-13. זוהי שנה מעוברת, שאורכה 366 ימים. באותה תקופה הלוח הגרגוריאני עוד לא היה קיים, ולכן שנה זו קיימת בלוח היוליאני בלבד. כל התאריכים שלהלן הם לפי הלוח היוליאני.

1274

שנת 1274 היא השנה ה-74 במאה ה-13. זוהי שנה רגילה, שאורכה 365 ימים. באותה תקופה הלוח הגרגוריאני עוד לא היה קיים, ולכן שנה זו קיימת בלוח היוליאני בלבד. כל התאריכים שלהלן הם לפי הלוח היוליאני.

1275

שנת 1275 היא השנה ה-75 במאה ה-13. זוהי שנה רגילה, שאורכה 365 ימים. באותה תקופה הלוח הגרגוריאני עוד לא היה קיים, ולכן שנה זו קיימת בלוח היוליאני בלבד. כל התאריכים שלהלן הם לפי הלוח היוליאני.

30 בספטמבר

30 בספטמבר הוא היום ה-273 בשנה בלוח הגרגוריאני (274 בשנה מעוברת). עד לסיום השנה נשארו עוד 92 ימים.

אלמגסט

אלמגסט הוא השם המקובל היום לספרו של האסטרונום היווני תלמי, שהתפרסם במהלך המאה ה-2 לספירה. הספר, בן 13 הכרכים, נחשב ליצירת הפאר של האסטרונומיה היוונית, והוא מציג גרסה משוכללת של המודל הגאוצנטרי לפיו כוכבי הלכת נעים סביב כדור-הארץ לפי אפיציקלים - מודל שהיה מקובל על הקהילה המדעית עד לעבודותיו של יוהנס קפלר במאה ה-16. משום כך נחשב ספר זה לאחד הספרים החשובים והמשפיעים בתולדות המדע.

הספר נקרא בתחילה ביוונית Μαθηματικἠ Σύνταξις ‏(Mathematikē Sýntaxis, "חיבור מתמטי"), ובמהדורות מאוחרות יותר כונה Ἡ Μεγάλη Σύνταξις ‏ (Hē Megálē Sýntaxis, "החיבור הגדול") ואחר כך Ἡ μεγίστη‏ (Hē Megistē, "הגדול ביותר"). הוא תורגם פעמיים לשפה הערבית במאה ה-9 (אחת מהן במימונו וחסותו של הח'ליף אל-מאמון). בגרסה הערבית הפך שם הספר ל- الكتاب المجسطي (אלכתאב אלמג'סטי, "הספר הגדול"), ומשם זה נגזר כינויו בלשונות אירופה, ה"אלמגסט". הספר תורגם לראשונה מן המקור היווני ללטינית בסביבתו של הנרי אריסטיפוס (בשנת 1160 לערך), אך התרגום הלטיני (הפעם מן הערבית) המשפיע יותר נעשה מעט מאוחר יותר, בידי ג'רארדו דה קרמונה בשנת 1175. גם הערבים שבו ותרגמו את המקור היווני לערבית (הפעם היה זה נסיר א-דין א-טוסי בשנת 1273). הספר השתמר אצל הערבים ורק במהלך המאה ה-16 התגלה מחדש לאירופים. גילויו היה בין הגורמים שעכבו את קבלת המודל ההליוצנטרי.

בית הבסבורג

בית הבסבורג (לעיתים מאוית גם הפסבורג, בגרמנית Habsburg) היה אחד מבתי המלוכה החשובים של אירופה. בין התפקידים בהם החזיק הבית:

קיסרי גרמניה (למשך מספר מאות עד 1806), בדרך כלל הוכתרו בתור קיסרים רומים קדושים ושליטי אוסטריה (בתור דוכסים 1282–1453, ארכידוכסים 1453-1804)

קיסרי אוסטריה - קיסרי האימפריה ההבסבורגית (1804-1526), קיסרי האימפריה האוסטרית (1867-1804), קיסרי האימפריה האוסטרית ("ציסלייטניה") במסגרת האימפריה האוסטרו-הונגרית ובמקביל קיסרי האימפריה האוסטרו-הונגרית כולה (1918-1867)

מלכי קרואטיה (1437-1439, 1445-1457, 1526-1918)

מלכי הונגריה (1437-1439, 1445-1457, 1526-1918)

מלכי ספרד (1516-1700)

מלכי פורטוגל (1580-1640)

מלכי בוהמיה (1526-1618, 1621-1867)

הנסיכים הגדולים של טראנסילבניה (1690-1867)בנוסף, הבית החזיק במספר כתרים אחרים לזמן קצר:

מלך אנגליה ואירלנד (1554–1558)

קיסר מקסיקו (1864-1867)

הדוכס הגדול של טוסקנה (1790-1859)

דוכס פארמה (1814-1847)

דוכס מודנה (1814-1859)ועוד תארים רבים נוספים.

ג'לאל א-דין רומי

מולאנא ג'לאל א-דין מוחמד רוּמי (פרסית: مولانا جلال الدین محمد رومی), הידוע גם כמולאנא ג'לאל א-דין מוחמד בלח'י (محمد بلخى), טורקית: מולאנא ג'לאל א-דין מחמט רוּמי (Mevlânâ (Celâleddin Mehmed Rumi, או רק רוּמי (30 בספטמבר 1207 - 17 בדצמבר 1273), היה משורר, משפטן, מלומד מוסלמי סוני, תאולוג פרסי, קדוש ומיסטיקן סופי בן המאה ה-13.רומי הטיף באמצעות שיריו המלאים חמימות, אהבה, חושניות ותשוקה רוחנית מיסטית לשלמות האל, ליופיו ועוצמתו, והקנה חיבור בין הבנה אוניברסלית של הרוחניות לבין ההיבטים האישיים והאינטימיים של האהבה. על ידי כך, קישר רומי בין היסודות ההלכתיים המוסלמים לבין מה שנתפש עבורו הממד האינהרנטי והמהותי – המיסטיקה האסלאמית. ג'לאל א-דין רומי היה שנים רבות אהוב וידוע במיוחד בקרב קוראי שירה פרסית בעולם המזרחי, מטורקיה, דרך איראן ועד צפון הודו. ב-20 השנים האחרונות בעקבות מסת תרגומים חדשים לשיריו, הוא התפרסם גם בארצות מערביות רבות והוכתר כמשורר הנמכר ביותר בארצות הברית.רומי חיבר את עבודותיו בעיקר בפרסית, שהייתה שפת האם שלו, אולם הוא העלה על הכתב שירים גם בטורקית, בערבית וביוונית. כאחד המשוררים הגדולים בעולם, רומי ניחן בכישרון יוצא דופן המתבטא ביצירתיות, עומק מחשבה, כתיבה חדשנית, ידע נרחב בשפה הפרסית ונחשב לגדול המיסטיקה האסלאמית. ספר השירה שכתב בעל ששת הכרכים, ה"מת'נווי", מוערך כאחד הספרים המופלאים ומעוררי ההשראה בספרות הפרסית ולעיתים גם נחשב ל"קוראן של הפרסים".

גשר לוד

גשר לוד (נקרא גם גשר בייברס) הוא גשר עתיק, השוכן ביציאה הצפונית מהעיר לוד, בין כביש 40 למסילת הרכבת המובילה אל העיר מצפון. הגשר נקרא על-שמו של בייברס שהיה הסולטאן הממלוכי של מצרים וסוריה בין השנים 1260–1277, ואשר שבר את שלטון ממלכת ירושלים הצלבנית בארץ ישראל. הגשר הוקם בשנת 1273 על דרך הדואר הממלוכית הראשית, שעברה בנתיב דרך הים ממצרים (מרכז השלטון הממלוכי) לסוריה. באמצעות דרך זו הם קיימו רשת יעילה ביותר לקשר פנים מהיר בין חלקי האימפריה. במקום זה עברה גם הדרך ללוד ורמלה - ערים חשובות בתקופה ההיא.

דוכסות שוואביה

דוכסות שוואביה הייתה אחת מחמש הדוכסויות השבטיות שהתקיימו בממלכת גרמניה בימי הביניים, ודוכסיה היו מהאנשים החזקים בגרמניה. הדוכסות הוקמה רשמית בשנת 917 על ידי בורכארד השני, דוכס שוואביה, שהיה בעל בריתו של היינריך הראשון, מלך גרמניה. בין השנים 1079–1268 שלטו בשוואביה במהלך רוב התקופה בני בית הוהנשטאופן, וחלקם אף כיהנו כקיסרי האימפריה הרומית הקדושה. לאחר מותו של קונרד הרביעי, דוכס שוואביה בשנת 1268, התבטלה למעשה הדוכסות. לאחר שרודולף הראשון, מלך גרמניה עלה לשלטון בשנת 1273, הוא ניסה לחדש את התואר והעניק אותו לבנו רודולף השני, דוכס אוסטריה, אולם לאחר מות רודולף ירש אותו בנו יוהאן רוצח האב שמת בשנת 1313 ללא בנים, ובכך התבטל התואר.

ה'ל"ג

ה'ל"ג (5033) היא שנה עברית אשר החלה ביום א' בתשרי, אור ל-27 באוגוסט 1272 (לפי הלוח היוליאני, שהיה נהוג אז), והסתיימה ביום כ"ט באלול, 13 בספטמבר 1273. שנה מסוג זחג, היא מעוברת, ואורכה 383 ימים. זו שנת שמיטה.

ה'ל"ד

ה'ל"ד (5034) היא שנה עברית אשר החלה ביום א' בתשרי, אור ל-14 בספטמבר 1273 (לפי הלוח היוליאני, שהיה נהוג אז), והסתיימה ביום כ"ט באלול, 2 בספטמבר 1274. שנה מסוג הכז, איננה מעוברת, ואורכה 354 ימים. זו שנה ראשונה לשמיטה.

האימפריה הרומית הקדושה

האימפריה הרומית הקדושה (בלטינית: Sacrum Romanum Imperium, בגרמנית: Heiliges Römisches Reich, באיטלקית: Sacro Romano Impero), או בשמה המאוחר - הרייך הראשון (וגם HRE לעיתים באנגלית), הייתה ישות מדינית שהתקיימה במרכז אירופה ובמערבה לאורך ימי הביניים והעת החדשה. האימפריה צמחה בחלקה המזרחי של האימפריה הפרנקית, לאחר שזאת חולקה בהסכם ורדן (843), והתקיימה קרוב לאלף שנים, עד לפירוקה בשנת 1806 בעקבות תבוסת האימפריה בקרב אוסטרליץ.

על אף שמרכז האימפריה היה בגרמניה ובאוסטריה לאורך רוב שנות קיומה, האימפריה לא הייתה גרמנית בלבד, והיא שלטה על עמים רבים.

ז'אן הראשונה, מלכת נווארה

ז'אן הראשונה, מלכת נווארה (בצרפתית: Jeanne Ire de Navarre;‏ 14 בינואר 1273 - 31 במרץ או 2 באפריל 1305) הייתה בתם של אנרי הראשון, מלך נווארה ורעייתו בלאנש מארטואה, שהייתה בת השושלת הקאפטינגית. ז'אן שלטה כמלכת נווארה וכרוזנת שמפן, ובנוסף שימשה, מתוקף נישואיה לפיליפ הרביעי, מלך צרפת, כמלכה-רעייה של צרפת.

לימוז'

לימוז' (בצרפתית: Limoges, באוקסיטנית: Lemòtges או Limòtges) הייתה בירתו של חבל לימוזן במרכז צרפת עד סוף שנת 2015. בשנת 2016 אוחדו מספר חבלים ולימוז' כבר אינה בירת החבל האחוד, אקיטן החדשה. בעיר מתגוררים כיום כ-140,000 תושבים, ויחד עם פרבריה היא מונה כ-280,000 תושבים.

העיר מפורסמת בתעשיית הפורצלן, אומנות הוויטראז', ובחביות עץ האלון המשובחות שלה, המשמשות בעיקר לאחסון קוניאק.

העיר הוקמה במאה העשירית לפני הספירה על ידי הגאלים, ונקראה בראשית ימיה אוגוסטוריטום. בתקופה הרומית היא הייתה מפורסמת במרחצאות שלה, ושימשה עיר מסחר חשובה בשל מיקומה על דרך המסחר ויא אגריפה ועל דרך המסחר אואריקום-טולוסה המוליכה מבורג' לטולוז.

הרומאים בנו בעיר מבנים חשובים כמו תיאטרון, היפודרום, רציף נהר, גשר ואקוודוקט, אך עם נפילתה של רומי הוזנחה העיר מאוד וירדה בחשיבותה.

במאה הרביעית הגיע לעיר בשליחות האפיפיור הבישוף הראשון של לימוז', סאן מרשל, וניצר את תושבי העיר.

סאן מרשל נחשב לאחד מאבות העיר, והמנזר שנבנה על שמו הוא מהמבנים החשובים בה. בעיר שכנה גם ספרייה גדולה מאוד, שנייה בגודלה רק לספריית מנזר קלוני.

במאות ה-12 וה-13 התפרסמו יצירות הוויטראז' של העיר, שיוצאו לכל אירופה ועיטרו את הכנסיות והארמונות. במאה ה-19 התפרסמה לימוז' בזכות כלי הפורצלן שלה, שזכו לביקוש רב באירופה וגם בארצות הברית.

גם כיום נודעת לימוז' בפורצלן המשובח שלה ובאומנות האמאל - כלים מצופים אמייל מבריק. כבר בשנת 1768 נתגלו סביב לימוז' מרבצי קאולין, המשמש לייצור פורצלן, וב-1774 נוסד המפעל הראשון לפורצלן וציפוי אמייל בעיר לימוז' (Faience). בעת המהפכה הצרפתית נפגע קשה ייצור הפורצלן וכלי החרס המעוטרים בעיר S'evres (סבר), הסמוכה לוורסאי, שהייתה עד אז המובילה בייצור כלים אלו והייתה ספקית עיקרית לבתי המלוכה בצרפת ויתר אירופה. לימוז' תפסה את מקומה ומפעליה זכו למוניטין רב בצרפת ולשם עולמי.

בעיר נמצאת קתדרלת סנט אטיין הגותית שנבנתה בשנים 1273–1888 וידועה בזכות מגדל הפעמונים המתומן שלה, הגג שלה, מסך העץ על בית המקהלה ומספר פסלים מהרנסאנס.

כיום העיר היא עיר תעשייה ומסחר אפורה למדי. גם היום, כמו בימי הביניים, יש בה ספרייה חשובה - ספריית המולטימדיה של השפה הצרפתית, וכן נערך בה פסטיבל השפה הצרפתית.

קבוצת הכדורסל של העיר סרקל סנט-פייר לימוז', היא בעלת הישגים ותארים רבים, ובעונת 1992/1993 הייתה אלופת אירופה.

מלכי וקיסרי האימפריה הרומית הקדושה

רשימת מלכי וקיסרי האימפריה הרומית הקדושה מפרטת את שושלות המלכים והקיסרים ששלטו על השטחים הגרמניים במרכז אירופה בתקופה המתחילה קיסר הגרמני הראשון שנטל לעצמו את התואר קיסר האימפריה הרומית הקדושה ב-936 ועד לקריסת האימפריה הרומית הקדושה בשנת 1806.

מלכים וקיסרים גרמניים

רשימת מלכים וקיסרים גרמניים זו מפרטת את שושלות המלכים והקיסרים ששלטו על השטחים הגרמניים במרכז אירופה בתקופה המתחילה בחלוקת האימפריה הפרנקית כחלק מחוזה ורדן של 843 ועד לקריסת הקיסרות הגרמנית בשנת 1918. היא כוללת גם את ראשי הקונפדרציות הגרמניות השונות לאחר קריסת האימפריה הרומית הקדושה ב-1806, כולל הקונפדרציה הצפון-גרמנית.

חוזה ורדן הוא הסכם במסגרתו שלושת בניו של לואי החסיד, נכדיו של קרל הגדול, חילקו ביניהם את האימפריה הקארולינגית ורק אחריו ניתן לדבר על ישות גרמנית.

קתדרלת רגנסבורג

קתדרלת רגנסבורג (בגרמנית: Regensburger Dom) המוקדשת לפטרוס, היא קתדרלה הבנויה בסגנון גותי בשל וסגנון גותי מאוחר בעיר רגנסבורג, גרמניה. היא הכנסייה החשובה ביותר בעיר ומושב הדיוקסיה של רגנסבורג. הקתדרלה נבנתה בשנים 1273‏-1872 וזוג מגדליה עם צריחיהם המחודדים נבנה ב-1869.

רודולף הראשון, מלך גרמניה

רודולף הראשון ידוע גם בכינוי רודולף מהבסבורג (בגרמנית: Rudolf von Habsburg, בצ'כית: Rudolf Habsburský; ‏1 במאי 1218 - 15 ביולי 1291) לבית הבסבורג, היה מייסד שושלת הבסבורג בשלטון גרמניה. היה לרוזן הבסבורג ב-1239 בערך, ונבחר להיות מלך גרמניה מ-1273 עד מותו ב-1291.

בראשית חייו צבר רודולף כוח והשפעה באמצעות הרחבת האדמות שבשליטתו, עד שהפך לשליט החזק ביותר בדרום גרמניה. בחירתו למלך סיימה את 'התקופה ללא מלך', האינטררגנום הגדול, שהחל ב-1245, על חשבון יריבו המועדף אוטוקר השני, מלך בוהמיה. בנוסף השתלט על דוכסויות אוסטריה, שטיריה וקרינתיה.

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.