1240

שנת 1240 היא השנה ה-40 במאה ה-13. זוהי שנה מעוברת, שאורכה 366 ימים. באותה תקופה הלוח הגרגוריאני עוד לא היה קיים, ולכן שנה זו קיימת בלוח היוליאני בלבד.

כל התאריכים שלהלן הם לפי הלוח היוליאני.

1240
מאות: המאה ה-12 • המאה ה-13 • המאה ה-14
עשורים: 1230-1239 • 1240-1249 • 1250-1259
שנים: < • 1238 • 1239 • 1240 • 1241 • 1242 • >
1240 בלוחות שנה שונים
הלוח היוליאני 1240
MCCXL
הלוח העברי ה' אלפים - ה'א'
הלוח הסיני 3936 – 3937
己亥 – 庚子
3937 היא שנת העכברוש
הלוח האתיופי 1232 – 1233
הלוח הפרסי 618 – 619
הלוח המוסלמי 637 – 638

אירועים

נולדו

נפטרו

לוח שנה

►► 1240 ◄◄
ה' אלפים - ה'א'

להלן לוח שנה יוליאני - עברי משולב עם ימים בינלאומיים. חגים ומועדים עבריים:

   א   ב   ג    ד   ה   ו    ש   א   ב   ג    ד   ה   ו    ש   א   ב   ג    ד   ה   ו    ש   א   ב   ג    ד   ה   ו    ש   א   ב   ג    ד   ה   ו    ש   א   ב 
ינואר
שבטאדר א'

ו  

ז  

ח 

ט 

י  

יא 

יב 

יג 

יד 
10 
טו 
11 
טז 
12 
יז 
13 
יח 
14 
יט 
15 
כ 
16 
כא 
17 
כב 
18 
כג 
19 
כד 
20 
כה 
21 
כו 
22 
כז 
23 
כח 
24 
כט 
25 
ל 
26 
א 
27 
ב 
28 
ג  
29 
ד 
30 
ה 
31 
ו  
פברואר
אדר א'אדר ב'

ז  

ח 

ט 

י  

יא 

יב 

יג 

יד 

טו 
10 
טז 
11 
יז 
12 
יח 
13 
יט 
14 
כ 
15 
כא 
16 
כב 
17 
כג 
18 
כד 
19 
כה 
20 
כו 
21 
כז 
22 
כח 
23 
כט 
24 
ל 
25 
א 
26 
ב 
27 
ג  
28 
ד 
29 
ה 
מרץ
אדר ב'ניסן

ו  

ז  

ח 

ט 

י  

יא 

יב 

יג 

יד 
10 
טו 
11 
טז 
12 
יז 
13 
יח 
14 
יט 
15 
כ 
16 
כא 
17 
כב 
18 
כג 
19 
כד 
20 
כה 
21 
כו 
22 
כז 
23 
כח 
24 
כט 
25 
א 
26 
ב 
27 
ג  
28 
ד 
29 
ה 
30 
ו  
31 
ז  
אפריל
ניסןאייר

ח 

ט 

י  

יא 

יב 

יג 

יד 

טו 

טז 
10 
יז 
11 
יח 
12 
יט 
13 
כ 
14 
כא 
15 
כב 
16 
כג 
17 
כד 
18 
כה 
19 
כו 
20 
כז 
21 
כח 
22 
כט 
23 
ל 
24 
א 
25 
ב 
26 
ג  
27 
ד 
28 
ה 
29 
ו  
30 
ז  
מאי
איירסיוון

ח 

ט 

י  

יא 

יב 

יג 

יד 

טו 

טז 
10 
יז 
11 
יח 
12 
יט 
13 
כ 
14 
כא 
15 
כב 
16 
כג 
17 
כד 
18 
כה 
19 
כו 
20 
כז 
21 
כח 
22 
כט 
23 
א 
24 
ב 
25 
ג  
26 
ד 
27 
ה 
28 
ו  
29 
ז  
30 
ח 
31 
ט 
יוני
סיווןתמוז

י  

יא 

יב 

יג 

יד 

טו 

טז 

יז 

יח 
10 
יט 
11 
כ 
12 
כא 
13 
כב 
14 
כג 
15 
כד 
16 
כה 
17 
כו 
18 
כז 
19 
כח 
20 
כט 
21 
ל 
22 
א 
23 
ב 
24 
ג  
25 
ד 
26 
ה 
27 
ו  
28 
ז  
29 
ח 
30 
ט 
יולי
תמוזאב

י  

יא 

יב 

יג 

יד 

טו 

טז 

יז 

יח 
10 
יט 
11 
כ 
12 
כא 
13 
כב 
14 
כג 
15 
כד 
16 
כה 
17 
כו 
18 
כז 
19 
כח 
20 
כט 
21 
א 
22 
ב 
23 
ג  
24 
ד 
25 
ה 
26 
ו  
27 
ז  
28 
ח 
29 
ט 
30 
י  
31 
יא 
אוגוסט
אבאלול

יב 

יג 

יד 

טו 

טז 

יז 

יח 

יט 

כ 
10 
כא 
11 
כב 
12 
כג 
13 
כד 
14 
כה 
15 
כו 
16 
כז 
17 
כח 
18 
כט 
19 
ל 
20 
א 
21 
ב 
22 
ג  
23 
ד 
24 
ה 
25 
ו  
26 
ז  
27 
ח 
28 
ט 
29 
י  
30 
יא 
31 
יב 
ספטמבר
אלולתשרי

יג 

יד 

טו 

טז 

יז 

יח 

יט 

כ 

כא 
10 
כב 
11 
כג 
12 
כד 
13 
כה 
14 
כו 
15 
כז 
16 
כח 
17 
כט 
18 
א 
19 
ב 
20 
ג  
21 
ד 
22 
ה 
23 
ו  
24 
ז  
25 
ח 
26 
ט 
27 
י  
28 
יא 
29 
יב 
30 
יג 
אוקטובר
תשריחשוון

יד 

טו 

טז 

יז 

יח 

יט 

כ 

כא 

כב 
10 
כג 
11 
כד 
12 
כה 
13 
כו 
14 
כז 
15 
כח 
16 
כט 
17 
ל 
18 
א 
19 
ב 
20 
ג  
21 
ד 
22 
ה 
23 
ו  
24 
ז  
25 
ח 
26 
ט 
27 
י  
28 
יא 
29 
יב 
30 
יג 
31 
יד 
נובמבר
חשווןכסלו

טו 

טז 

יז 

יח 

יט 

כ 

כא 

כב 

כג 
10 
כד 
11 
כה 
12 
כו 
13 
כז 
14 
כח 
15 
כט 
16 
א 
17 
ב 
18 
ג  
19 
ד 
20 
ה 
21 
ו  
22 
ז  
23 
ח 
24 
ט 
25 
י  
26 
יא 
27 
יב 
28 
יג 
29 
יד 
30 
טו 
דצמבר
כסלוטבת

טז 

יז 

יח 

יט 

כ 

כא 

כב 

כג 

כד 
10 
כה 
11 
כו 
12 
כז 
13 
כח 
14 
כט 
15 
ל 
16 
א 
17 
ב 
18 
ג  
19 
ד 
20 
ה 
21 
ו  
22 
ז  
23 
ח 
24 
ט 
25 
י  
26 
יא 
27 
יב 
28 
יג 
29 
יד 
30 
טו 
31 
טז 
22
יג 
= יום בינלאומי 21
יד 
= יום אחר בעל משמעות מיוחדת 24
טו 
= יום טוב / שבתון בלוח העברי 25
טז 
= חג שאיננו שבתון בלוח העברי 11
ב 
= יום זיכרון או צום בלוח העברי
לקבלת תיאור קצר - העבירו את העכבר מעל הריבוע (עבור תאריכים לועזיים) או מעל הקו האדום (עבור תאריכים עבריים)

ראו גם

  • ילידי 1240‎
  • נפטרים ב-1240‎
11 באפריל

11 באפריל הוא היום ה-101 בשנה (102 בשנה מעוברת), עד לסיום השנה, נשארו עוד 264 ימים.

1238

שנת 1238 היא השנה ה-38 במאה ה-13. זוהי שנה רגילה, שאורכה 365 ימים. באותה תקופה הלוח הגרגוריאני עוד לא היה קיים, ולכן שנה זו קיימת בלוח היוליאני בלבד. כל התאריכים שלהלן הם לפי הלוח היוליאני.

1239

שנת 1239 היא השנה ה-39 במאה ה-13. זוהי שנה רגילה, שאורכה 365 ימים. באותה תקופה הלוח הגרגוריאני עוד לא היה קיים, ולכן שנה זו קיימת בלוח היוליאני בלבד. כל התאריכים שלהלן הם לפי הלוח היוליאני.

1241

שנת 1241 היא השנה ה-41 במאה ה-13. זוהי שנה רגילה, שאורכה 365 ימים. באותה תקופה הלוח הגרגוריאני עוד לא היה קיים, ולכן שנה זו קיימת בלוח היוליאני בלבד. כל התאריכים שלהלן הם לפי הלוח היוליאני.

1242

שנת 1242 היא השנה ה-42 במאה ה-13. זוהי שנה רגילה, שאורכה 365 ימים. באותה תקופה הלוח הגרגוריאני עוד לא היה קיים, ולכן שנה זו קיימת בלוח היוליאני בלבד. כל התאריכים שלהלן הם לפי הלוח היוליאני.

13 באוקטובר

13 באוקטובר הוא היום ה-286 בשנה (287 בשנה מעוברת) בלוח הגרגוריאני. עד לסיום השנה, נשארו עוד 79 ימים.

25 ביוני

25 ביוני הוא היום ה-176 בשנה (177 בשנה מעוברת) בלוח הגרגוריאני. עד לסיום השנה, נשארו עוד 189 ימים.

אברהם אבולעפיה

רבי אברהם אַבּוּלְעַפְיָה (ה' אלפים, 1240 - ה'נ"א, 1291 בערך) היה רב ומקובל, נחשב לרוב כנציג הבולט של זרם הקבלה האקסטטית.

אלכסנדר נבסקי

אלכסנדר ירוסלביץ' נבסקי (סלאבית מזרחית עתיקה: Александръ Ярославичь Невъскый‏; 30 במאי 1220 - 14 בנובמבר 1263) היה נסיך רפובליקת נובגורוד וולדימיר.

עלה לכס ב-1236, ופעל להגנת שטחי נובוגורוד מפני שוודיה, המסדר הליבוני והדוכסות הגדולה של ליטא. ב-15 ביולי 1240 ניצח את השוודים בקרב נייבה. בעקבות הקרב והניצחון אימץ את השם "נבסקי" שמשמעותו "של נייבה"".

ב-5 באפריל 1242 פיקד על הקרב על הקרח. הקרב ידוע בשם "טבח הקרח". בקרב זה איבד המסדר הליבוני כ-20 אבירים ו-6 נלקחו בשבי. המלחמה נמשכה עד לשנת 1245. בשנת 1256 השתתף בקרבות נגד השוודים. לאחר מכך, עזב לוולדימיר. שלא כמו מדיניותו הלוחמנית נגד השוודים ונגד המסדר הליבוני, היה פייסני מאוד ביחס לטטרים. הוא כרת עמם מספר הסכמים שמנעו את כניסת הטטרים למרחב. נבסקי נקבר בוולדימיר. בשנת 1724 הועבר קברו לסנקט פטרבורג.

על שמו השדרה הגדולה של סנט פטרבורג - נבסקי פרוספקט.

ה' אלפים

ה' אלפים (5000) היא שנה עברית אשר החלה ביום א' בתשרי, אור ל-1 בספטמבר 1239 (לפי הלוח היוליאני, שהיה נהוג אז), והסתיימה ביום כ"ט באלול, 17 בספטמבר 1240. שנה מסוג החא, היא מעוברת, ואורכה 383 ימים. זו שנה שנייה לשמיטה.

המאה ה-13

המאה ה-13 היא התקופה שהחלה בשנת 1201 והסתיימה בשנת 1300 (בין התאריכים 1 בינואר 1201 ל-31 בדצמבר 1300). בהיסטוריוגרפיה האירופאית מאה זו נחשבת כחלק מתקופת ימי הביניים המאוחרים, ואילו באסיה שנים אלו מזוהות בעיקר עם עלייתה של האימפריה המונגולית, ששלטה בשיא כוחה על חלק גדול משטח יבשת אסיה ועל חלק ממזרח אירופה.

במהלך המאה ה-13 חדר הידע היווני והערבי לאירופה מספרד והמזרח התיכון, ובהשראתו הגיעה ההגות הנוצרית הסכולסטית לשיאה, ועלו ניצני הרנסאנס באיטליה. כיבושי המונגולים שינו את פניה של אסיה וטלטלו את ארצות המזרח הרחוק, העולם המוסלמי ומזרח אירופה. בארץ הקודש נפלו המדינות הצלבניות בזו אחר זו, ומסעי צלב חדשים הסתיימו לרוב בכישלון. ביהדות פרץ פולמוס עז שהסעיר את העולם היהודי כולו, על דרכה של הפילוסופיה הדתית, ובמקביל פרחה היצירה הקבלית.

ישעיה די טראני

רבי ישעיה ב"ר מאלי די טראני - רי"ד (1165~ - 1240~). מגדולי ראשוני איטליה, פרשן מקרא, המשנה ומדרשי ההלכה, פרשן התלמוד ופוסק. נודע בעיקר בזכות פירושו המקורי והמקיף לתלמוד.

על מנת ליצור בידול בין שמו ובין שם נכדו - ר' ישעיה ב"ר אליה האחרון (ריא"ז) הוא מכונה בדרך כלל ר' ישעיה הראשון או ר' ישעיה הזקן.

מרדכי בן הלל

רבי מרדכי בן הלל הכהן (ידוע בכינויו 'המרדכי') (ה'י', 1250 – כ"ב באב ה'נ"ח, 8 באוגוסט 1298) היה מחשובי הפוסקים באשכנז בדור שאחרי בעלי התוספות, תלמיד רבי מאיר בן ברוך מרוטנברג ומחבר ספר 'המרדכי', ספר פסיקה מרכזי ביהדות אשכנז. נרצח במהלך פרעות רינדפלייש.

משפט פריז

משפט פריז (מכונה גם ויכוח פריז במקורות היהודים) היה דיון משפטי שהתקיים בארמון לואי התשיעי מלך צרפת ב־12 ביוני 1240 בדבר אשמתם של היהודים על הכתוב בתלמוד. חבר השופטים הנוצרי מצא את התלמוד אשם בדין וגזר על שריפת התלמוד.

נייבה

נייבה (ברוסית: Нева) הוא נהר רוסי באורך 74 קילומטרים הנובע מימת לאדוגה ונשפך לתוך הים הבלטי במפרץ נייבה שבמפרץ הפיני, ליד סנקט פטרבורג.

בשפך הנהר נבנה סכר להגנת חופי סנקט פטרבורג מפני השטפונות הנגרמים מגלי הסערות. הנהר מהווה חלק מנתיב המים וולגה-בלטי. בדלתה של הנהר ישנם מספר איים היוצרים ביניהם תעלות. האי הגדול ביותר הוא נייבה הגדול והתעלות הגדולות ביותר הן: תעלת מורסקוי, תעלת אובוודני, תעלת גריבוידוב ותעלת קריוקוב.

על הקרח שכיסה את נהר הנייבה ובסביבתו נערך בשנת 1240 קרב נייבה בין הצבא השוודי ובין צבאו של נסיך נובגורוד, אלכסנדר ירוסלביץ'. לאחר הניצחון לקח לעצמו הנסיך את השם אלכסנדר נבסקי לזכר קרב נייבה.

פיבונאצ'י

פִיבּוֹנַאצִ'י, או לאונרדו מפיזה, לאונרדו ביגולו או לאונרדו פיזנו (= איש פיזה) (1170–1250‏), היה מתמטיקאי איטלקי. הכינוי פיבונאצ'י, שניתן לו לאחר מותו, משמעותו "בנו של בונאצ'י" (Filius Bonacci), על שם אביו שכונה בונאצ'י. התפרסם בעיקר בשל תרומתו למעבר לשיטת הספירה על בסיס עשרוני כאשר היה הראשון שפרסם אותה במערב אירופה, וכן בשל סדרת המספרים שהגדיר, הקרויה על שמו - סדרת פיבונאצ'י.

צ'ימבואה

צ'ימבואה או בשמו המלא צ'ני די פפו (ג'ובאני) צ'ימבואה (איטלקית: Cenni di Pepo (Giovanni) Cimabue‏; סביבות 1240 - סביבות 1302) היה צייר ואמן פסיפסים מפירנצה. ידוע גם בזכות תלמידו ג'וטו די בונדונה. צ'ימבואה וג'וטו שייכים לתקופת הפרוטו-רנסאנס באמנות, ונמנים עם מבשרי הרנסאנס האיטלקי. צ'ימבואה נחשב לאחרון הציירים האיטלקים שציירו בסגנון ביזנטי, וחלוץ הגישה הנטורליסטית, משום שהדמויות שצייר היו בעלות פרופורציות והצללה מציאותיות יחסית.

קומנים

הקומנים (בהונגרית: kun, בטורקית: kuman, ברוסית: Половцы) היו עם אסיאתי טורקי, מקבוצת הקיפצ'ק.

במאה ה-9 הקומנים שכנו ליד הנהרות אורל ווולגה, מאחורי קרובי משפחתם, הפצ'נגים. לאחר שהפצנגים נעו בסוף המאה לכיוון הדניסטר והרי הקרפטים, תפסו הקומנים את מקומם בין הדון ובין הדניפר. הקומנים היו מפולגים למספר שבטים גדולים, בהם האוזיים, הברודניקים, הברלדניקים והברדניקים.

במחצית השנייה של המאה ה-11 עברו הפצ'נגים את הדנובה והקומנים השתלטו בשנת 1057 על ארץ הפצ'נגים שבין הדנייסטר ובין הרי הקרפטים כששארית הפצ'נגים נבלעת בתוכם. הקומנים פשטו גם על טרנסילבניה, אך עיקר כוחם נשאר בין הדון ובין הדניפר, מקום שכונה באותה תקופה בשם קומניה הלבנה. בתקופה זו היו מאבקי כח ומלחמות רבות בין הקומנים לבין רוס של קייב.

לחץ האימפריה המונגולית, לאחר הקרב על נהר קלקה בשנת 1223, אילץ אותם לעבור מערבה. בין השנים 1239-1240 מספרים גדולים של קומנים התיישבו מערבה לדניפר, עד הדנובה, במחוזות שנקראו אז קומניה השחורה. המלך הקומני האחרון, קותן (Cuthen), נלחם במונגולים ואף ניצח בשני קרבות, אך בפעם השלישית הותקף במפתיע ונאלץ להימלט ולבקש מקלט אצל בלה הרביעי, מלך הונגריה. המלך ההונגרי קיבל את המלך הקומני ואת אציליו, שבאו עם המוני סוסים והקצה להם אזור התיישבות בפוסטה. ההונגרים שסבלו קשה מהפלישה המונגולית לאירופה, האשימו את הקומנים שעשו יד אחת נגדם עם המונגולים והרגו את מלכם. כתוצאה מכך התקוממו הקומנים והתאחדו עם המונגולים. חלק מהקומנים עברו את הדנובה אל בולגריה וחלק אחר נשאר בפוסטה. עד המאה ה-18 עוד היו דוברי קומנית בפוסטה.

הקומנים התבוללו בתוך האוכלוסייה הרומנית וההונגרית בקרבה חיו ופסקו להתקיים כעם, אך השאירו את חותמם בשמות של מקומות ושל אישים. ברומניה ובהונגריה יש שמות גאוגרפיים רבים המזכירים את הקומנים (למשל האגם קומנה ברומניה, העיר קישקונפלד'האזה בהונגריה) והעיר קומאנובו במקדוניה.

משפחות רומניות רבות וגם דמויות מפורסמות בתולדות רומניה נשאו שמות ממוצא קומני. כך למשל שושלת באסאראב (זו שעל שמה קרויה בסרביה) ויש משערים שהיו לה גם שורשים קומנים. שם הלאום "קומני" מופיע אולי ככינוי, אולי כתזכורת למוצא, בשמות משפחה ברומניה (קוֹמאן, למשל בשם של ד"ר קומאן, שהיה שגריר רומניה בישראל, וד"ר אלכס קומן, או יותר נדיר, "קומנצ'י" כמו בשם של המתעמלת המפורסמת נדיה קומנצ'י)

ובהונגריה (שם המשפחה "קוּן" שמובנו "קומני", שם שמאוחר יותר אומץ גם על ידי יהודים רבים במקום "כהן").

לטענת היסטוריונים טורקים, קיפצ'קים אף התגוררו באזורים הדרומיים של גאורגיה וארמניה (המכונים על ידי היסטוריונים טורקים דרום קיפצ'קיה) ואולצו להתנצר.

שנות ה-40 של המאה ה-13

שנות ה-40 של המאה ה-13 היו העשור החמישי של המאה ה-13, החלו ב-1 בינואר 1240 והסתיימו ב-31 בדצמבר 1249.

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.