1178

שנת 1178 היא השנה ה-78 במאה ה-12. זוהי שנה רגילה, שאורכה 365 ימים. באותה תקופה הלוח הגרגוריאני עוד לא היה קיים, ולכן שנה זו קיימת בלוח היוליאני בלבד.

כל התאריכים שלהלן הם לפי הלוח היוליאני.

1178
מאות: המאה ה-11 • המאה ה-12 • המאה ה-13
עשורים: 1160-1169 • 1170-1179 • 1180-1189
שנים: < • 1176 • 1177 • 1178 • 1179 • 1180 • >
1178 בלוחות שנה שונים
הלוח היוליאני 1178
MCLXXVIII
הלוח העברי ד'תתקל"ח - ד'תתקל"ט
הלוח הסיני 3874 – 3875
丁酉 – 戊戌
3875 היא שנת הכלב
הלוח האתיופי 1170 – 1171
הלוח הפרסי 556 – 557
הלוח המוסלמי 573 – 574

לוח שנה

►► 1178 ◄◄
ד'תתקל"ח - ד'תתקל"ט

להלן לוח שנה יוליאני - עברי משולב עם ימים בינלאומיים. חגים ומועדים עבריים:

   א   ב   ג    ד   ה   ו    ש   א   ב   ג    ד   ה   ו    ש   א   ב   ג    ד   ה   ו    ש   א   ב   ג    ד   ה   ו    ש   א   ב   ג    ד   ה   ו    ש   א   ב 
ינואר
שבטאדר א'

יא 

יב 

יג 

יד 

טו 

טז 

יז 

יח 

יט 
10 
כ 
11 
כא 
12 
כב 
13 
כג 
14 
כד 
15 
כה 
16 
כו 
17 
כז 
18 
כח 
19 
כט 
20 
ל 
21 
א 
22 
ב 
23 
ג  
24 
ד 
25 
ה 
26 
ו  
27 
ז  
28 
ח 
29 
ט 
30 
י  
31 
יא 
פברואר
אדר א'אדר ב'

יב 

יג 

יד 

טו 

טז 

יז 

יח 

יט 

כ 
10 
כא 
11 
כב 
12 
כג 
13 
כד 
14 
כה 
15 
כו 
16 
כז 
17 
כח 
18 
כט 
19 
ל 
20 
א 
21 
ב 
22 
ג  
23 
ד 
24 
ה 
25 
ו  
26 
ז  
27 
ח 
28 
ט 
מרץ
אדר ב'ניסן

י  

יא 

יב 

יג 

יד 

טו 

טז 

יז 

יח 
10 
יט 
11 
כ 
12 
כא 
13 
כב 
14 
כג 
15 
כד 
16 
כה 
17 
כו 
18 
כז 
19 
כח 
20 
כט 
21 
א 
22 
ב 
23 
ג  
24 
ד 
25 
ה 
26 
ו  
27 
ז  
28 
ח 
29 
ט 
30 
י  
31 
יא 
אפריל
ניסןאייר

יב 

יג 

יד 

טו 

טז 

יז 

יח 

יט 

כ 
10 
כא 
11 
כב 
12 
כג 
13 
כד 
14 
כה 
15 
כו 
16 
כז 
17 
כח 
18 
כט 
19 
ל 
20 
א 
21 
ב 
22 
ג  
23 
ד 
24 
ה 
25 
ו  
26 
ז  
27 
ח 
28 
ט 
29 
י  
30 
יא 
מאי
איירסיוון

יב 

יג 

יד 

טו 

טז 

יז 

יח 

יט 

כ 
10 
כא 
11 
כב 
12 
כג 
13 
כד 
14 
כה 
15 
כו 
16 
כז 
17 
כח 
18 
כט 
19 
א 
20 
ב 
21 
ג  
22 
ד 
23 
ה 
24 
ו  
25 
ז  
26 
ח 
27 
ט 
28 
י  
29 
יא 
30 
יב 
31 
יג 
יוני
סיווןתמוז

יד 

טו 

טז 

יז 

יח 

יט 

כ 

כא 

כב 
10 
כג 
11 
כד 
12 
כה 
13 
כו 
14 
כז 
15 
כח 
16 
כט 
17 
ל 
18 
א 
19 
ב 
20 
ג  
21 
ד 
22 
ה 
23 
ו  
24 
ז  
25 
ח 
26 
ט 
27 
י  
28 
יא 
29 
יב 
30 
יג 
יולי
תמוזאב

יד 

טו 

טז 

יז 

יח 

יט 

כ 

כא 

כב 
10 
כג 
11 
כד 
12 
כה 
13 
כו 
14 
כז 
15 
כח 
16 
כט 
17 
א 
18 
ב 
19 
ג  
20 
ד 
21 
ה 
22 
ו  
23 
ז  
24 
ח 
25 
ט 
26 
י  
27 
יא 
28 
יב 
29 
יג 
30 
יד 
31 
טו 
אוגוסט
אבאלול

טז 

יז 

יח 

יט 

כ 

כא 

כב 

כג 

כד 
10 
כה 
11 
כו 
12 
כז 
13 
כח 
14 
כט 
15 
ל 
16 
א 
17 
ב 
18 
ג  
19 
ד 
20 
ה 
21 
ו  
22 
ז  
23 
ח 
24 
ט 
25 
י  
26 
יא 
27 
יב 
28 
יג 
29 
יד 
30 
טו 
31 
טז 
ספטמבר
אלולתשרי

יז 

יח 

יט 

כ 

כא 

כב 

כג 

כד 

כה 
10 
כו 
11 
כז 
12 
כח 
13 
כט 
14 
א 
15 
ב 
16 
ג  
17 
ד 
18 
ה 
19 
ו  
20 
ז  
21 
ח 
22 
ט 
23 
י  
24 
יא 
25 
יב 
26 
יג 
27 
יד 
28 
טו 
29 
טז 
30 
יז 
אוקטובר
תשריחשוון

יח 

יט 

כ 

כא 

כב 

כג 

כד 

כה 

כו 
10 
כז 
11 
כח 
12 
כט 
13 
ל 
14 
א 
15 
ב 
16 
ג  
17 
ד 
18 
ה 
19 
ו  
20 
ז  
21 
ח 
22 
ט 
23 
י  
24 
יא 
25 
יב 
26 
יג 
27 
יד 
28 
טו 
29 
טז 
30 
יז 
31 
יח 
נובמבר
חשווןכסלו

יט 

כ 

כא 

כב 

כג 

כד 

כה 

כו 

כז 
10 
כח 
11 
כט 
12 
א 
13 
ב 
14 
ג  
15 
ד 
16 
ה 
17 
ו  
18 
ז  
19 
ח 
20 
ט 
21 
י  
22 
יא 
23 
יב 
24 
יג 
25 
יד 
26 
טו 
27 
טז 
28 
יז 
29 
יח 
30 
יט 
דצמבר
כסלוטבת

כ 

כא 

כב 

כג 

כד 

כה 

כו 

כז 

כח 
10 
כט 
11 
ל 
12 
א 
13 
ב 
14 
ג  
15 
ד 
16 
ה 
17 
ו  
18 
ז  
19 
ח 
20 
ט 
21 
י  
22 
יא 
23 
יב 
24 
יג 
25 
יד 
26 
טו 
27 
טז 
28 
יז 
29 
יח 
30 
יט 
31 
כ 
22
יג 
= יום בינלאומי 21
יד 
= יום אחר בעל משמעות מיוחדת 24
טו 
= יום טוב / שבתון בלוח העברי 25
טז 
= חג שאיננו שבתון בלוח העברי 11
ב 
= יום זיכרון או צום בלוח העברי
לקבלת תיאור קצר - העבירו את העכבר מעל הריבוע (עבור תאריכים לועזיים) או מעל הקו האדום (עבור תאריכים עבריים)

ראו גם

  • ילידי 1178‎
  • נפטרים ב-1178‎

קישורים חיצוניים

1176

שנת 1176 היא השנה ה-76 במאה ה-12. זוהי שנה מעוברת, שאורכה 366 ימים. באותה תקופה הלוח הגרגוריאני עוד לא היה קיים, ולכן שנה זו קיימת בלוח היוליאני בלבד. כל התאריכים שלהלן הם לפי הלוח היוליאני.

1177

שנת 1177 היא השנה ה-77 במאה ה-12. זוהי שנה רגילה, שאורכה 365 ימים. באותה תקופה הלוח הגרגוריאני עוד לא היה קיים, ולכן שנה זו קיימת בלוח היוליאני בלבד. כל התאריכים שלהלן הם לפי הלוח היוליאני.

1180

שנת 1180 היא השנה ה-80 במאה ה-12. זוהי שנה מעוברת, שאורכה 366 ימים. באותה תקופה הלוח הגרגוריאני עוד לא היה קיים, ולכן שנה זו קיימת בלוח היוליאני בלבד. כל התאריכים שלהלן הם לפי הלוח היוליאני.

ד'תתקל"ח

ד'תתקל"ח (4938) היא שנה עברית אשר החלה ביום א' בתשרי, אור ל-27 באוגוסט 1177 (לפי הלוח היוליאני, שהיה נהוג אז), והסתיימה ביום כ"ט באלול, 13 בספטמבר 1178. שנה מסוג זחג, היא מעוברת, ואורכה 383 ימים. זו שנה שלישית לשמיטה.

ד'תתקל"ט

ד'תתקל"ט (4939) היא שנה עברית אשר החלה ביום א' בתשרי, אור ל-14 בספטמבר 1178 (לפי הלוח היוליאני, שהיה נהוג אז), והסתיימה ביום כ"ט באלול, 2 בספטמבר 1179. שנה מסוג הכז, איננה מעוברת, ואורכה 354 ימים. זו שנה רביעית לשמיטה.

דברי ימי טיגרנאך

דברי ימי טיגרנאך (באנגלית: Annals of Tigernach בקיצור AT) היא כרוניקה שמקורה ככל הנראה במנזר קלונמקנויז (Clonmacnoise) שבאירלנד. הכרוניקה כתובה בשילוב של לטינית, אירית עתיקה ואירית של ימי הביניים. ככל הנראה הכרוניקה נכתבה במהלך המאה ה-12 והיא מתארת את תולדות אירלנד וסקוטלנד בין השנים 489–766, 973–1003 ו-1018–1178.

התיאור של מאורעות השנים שבין 766–973 אבד, אולם ככל הנראה ה"כרוניקון סקוטורום" התבסס על דיברי ימי טיגרנאך ומשמר חלק מהמידע לשנים אלה (אף שגם בכרוניקה זו אבד המידע הנוגע לשנים 718–804).

כיום קיימים 5 קטעים של כתב היד של הכרוניקה. הראשון הוא מהמאה ה-12, ארבעת הנוספים הם מהמאה ה-14. חמשת הקטעים נמצאים בספרייה הבודליינית באוקספורד.

דוכסי ונציה

דוכסי ונציה - הדוג'ים, שלטו במשך תקופה של כ-1,000 שנה ברפובליקת ונציה. 120 דוכסים נשאו בתואר זה.

הדוג'ים עמדו בראש המערכת הפוליטית הוונציאנית, שימשו כראשי מערכת המשפט של העיר וכראשי הצבא והצי של רפוליקת ונציה.

הדוג'ים נבחרו מבין אצילי העיר בשיטת בחירות מורכבת לכל ימי חייהם, אולם על מנת למנוע הפיכת הרפובליקה הוונציאנית למונרכיה, נבחרו אצילים באים בימים, על מנת שזמן שלטונם יהיה קצר, ומערכת של חוקים הגבילה את כוחם של הדוכסים (בניגוד לדוכסי העיר גנואה).

האימפריה החתית

בפי חוקרים בני ימינו, האימפריה החתית או הממלכה החתית החדשה הוא מונח התוחם חלק בהיסטוריה החתית. שלב זה החל בשלטון תודחליאש הראשון שמלך בין השנים 1430 - 1400 לפנה"ס, וסיים את תקופת הממלכה התיכונה, ותם בימי שופילוליומש השני שחרבה ככל הנראה בעת פלישת גויי הים בסביבות שנת 1178 לפנה"ס. בשיאה נמתחו גבולות האימפריה על פני רובה של טורקיה בצפון־מערב, להוציא שני כיסים חופשיים לחופי הים האגאי, עד קפריסין במערב, חלקים ניכרים בסוריה שעד דמשק בדרום ועד לנהר הפרת במזרח.

הליגה הלומברדית

הליגה הלומברדית (באיטלקית: Lega Lombarda) הייתה ברית בין ערי לומברדיה (צפון איטליה) במאה ה-12, שהתגבשה נגד הקיסרות הרומית הקדושה בכלל והקיסר פרידריך ברברוסה בפרט. בברית היו חברות הערים אסטי, מילאנו, פיאצ'נצה, קרמונה, מנטובה, ברגמו, ברשה, בולוניה, פדובה, טרוויזו, ויצ'נצה, ונציה, ורונה, לודי, רג'יו אמיליה ופארמה וכן כמה בתי אצולה. הברית התגבשה לכדי כוח פעיל ב-1167 כאשר פרידריך ברברוסה פלש לצפון איטליה במטרה ליטול לידיו את השלטון בחבל הארץ, בהתאם לפרשנותו את ההסכם בין האימפריה הרומית הקדושה לנציגי ערי הליגה משנת 1158.

הליגה זכתה בתמיכתו של האפיפיור אלכסנדר השלישי, שביקש אף הוא להשיג שליטה למדינת האפיפיור בצפון איטליה. בקרב ליינו (Legnano;‏ 29 במאי 1176) הנחיל צבא הליגה הפסד לצבא הקיסר, צעד שהוביל ל"שלום ונציה", חוזה שביתת נשק לשש שנים (1178–1183), הסכם שהורחב מאוחר יותר. במסגרת זו הסכימו הערים להיות תחת שלטון רשמי של הקיסרות, תוך שהן שומרות על אוטונומיה.

תומכי הליגה באיטליה התרכזו במפלגת ה"גואלפים" בעוד מתנגדיהם התרכזו במפלגת ה"גיבלינים".

הליגה, כברית הגנה אנטי-קיסרית הנתמכת על ידי האפיפיור, המשיכה להתקיים גם לאחר המאה ה-12. החל מ-1226 נלחמה נגד חילותיו של פרידריך השני, קיסר האימפריה הרומית הקדושה. במסגרת מרד הלומברדים נפלו הערים ויצ'נצה (1226) וברשה (1238) לידי כוחות הקיסרות אולם במהלך המצור על פארמה (1249) הובסו לבסוף כוחות הקיסרות המותשים ממרידות הערים הצפון איטלקיות הבלתי פוסקות. לאחר מותו של פרידריך השני ב-1250 לא פעלו עוד כוחות הליגה במסגרת משותפת.

כיום מתקיימת בצפון איטליה תנועה פוליטית בשם "הליגה הצפונית" הקוראת לעצמאות הצפון ("פדניה" בטרמינולוגיה של התנועה) מאיטליה. המודל לדוגמה של תנועה זו היא הליגה הלומברדית.

המאה ה-12 לפנה"ס

המאה ה-12 לפנה"ס היא התקופה שהחלה בשנת 1200 לפני הספירה והסתיימה בשנת 1101 לפני הספירה. זוהי המאה ה-12 לפני תחילת הספירה הנוצרית.

הממלכות החתיות החדשות

הממלכות החתיות החדשות, הממלכות הנֵאוֹ־חתיות או הממלכות הסוריו־חתיות הוא שמן של מספר ערי מדינה אשר מוקמו בשטח בין נהרות הקיזיל אירמק והפרת, והתקיימו בתקופת הברזל בין שנת 1178 לשנת 700 לפנה"ס לערך.

על אף שמן המרמז, מדינות אלו, אשר תפקדו כגופים שלטוניים עצמאיים ונפרדים, לא היו חתיות במלוא מובן המילה. קיים קשר תרבותי בין האימפריה החתית לגופים הללו. הקשר בולט בכתב שהיה בשימוש הממלכות: הכתב ההיירוגליפי החתי. כתב זה, כפי הנראה, שימש את דוברי השפה הלווית בימי האימפריה, מנגד לדוברי החתית אשר השתמשו בכתב היתדות. הלווית לא הייתה שפה חתית, אלא חדרה לאימפריה ממקור אחר.

התואר "חתיות" אשר ניתן לערי המדינה על ידי חוקרים מוקדמים, נובע משמן האשורי "חַתִי הגדולה", כמו גם ממסורת מלכיהם להתכנות בשמות חתיים כגון שוּפִּילוּלְיוּמַש, לַבַּרְנַש, מוּוַאתַלִיש וחַתוּשִילִיש. לפי רשומות סוריו־חתיות, יורשיו של קוּזִי־תֵשוּבּ, בן לקו הדם החתי המלכותי ושליט כרכמיש, שלטו במדינות החתיות החדשות. בתיאור זה גוזמה מסוימת, אולם כרכמיש, החזקה שבמדינות הסוריו־חתיות, נמשלה על ידי יורשי המלכים החתיים. מלכי כרכמיש אשר נתכנו בתואר "המלך הגדול", שלטו באזורים נרחבים באזור סוריה המודרנית, בעוד שקיליקיה נשלטה על ידי שרידים אחרים לבית המלוכה החתי. אוכלוסיית המדינות הללו הייתה ברובה לווית־קיליקית ותרבותה לווית תחת השפעה חורית; אחוז החתים בממלכות, אם בכלל, היה זעיר.

המלוכה הסורית לא שמרה על איחודה הפנימי והתפלגה למספר גופים פוליטיים; השליטים החתיים נדחקו לשלטון מוגבל יותר באזור מִילִיד והחלו מתעוררות שושלות לוויות. דומה שלאשור בימי הזוהר של תִּגְלַת פִּלְאֶסֶר הראשון הייתה השפעה באזור שהתבטאה בגביית־מיסים ממיליד. כוח האשורים הצטמצם באזור עם הפלישה הארמית של המאה ה-10 לפנה"ס. פלישה זאת חדרה לעומקי המדינות החתיות החדשות, צבאית ותרבותית. ערי מדינה סוריו־חתיות חשובות כתל בַּרְסִיףּ, שַמַאל, אַרְפַּד, אַמַתוּ וחַלְמַן נפלו לידי הארמים.

אחר שפל קשה באשור, המלכים אַשוּר־דַן השני ואַדַד־נִירָרִי השני השני נקטו בצעדי שיקום כלכלי ולאחר מכן החלו לדחוק את הארמים מגבולותיהם. הארמים, כך נראה, נתקלו בהתנגדות ניכרת מצד ממלכת ישראל המאוחדת בימי דוד המלך, ומכה קשה נפלה עליהם בימי המלך האשורי אַשוּר־נַצִירפַּל השני. אשור־נצירפל הגיע לפאתי כרכמיש וקיבל את מסיה. שַׁלְמַנְאֶסֶר השלישי עשה כאביו עם כרכמיש, גוּרְגוּם וחַתֵנוּ, אולם ערים אחרות ניסו להתנגד ללא הצלחה. מאבק נוסף ומפורסם במלך האשורי בא בקרב קרקר בו השתתפו מספר ערים, אולם תוצאתו הייתה בלתי־מכרעת, למרות הקטל הרב בשדה. שלמנאסר זכה בתל ברסיף ובשקט קצר.

מותו של שלמנאסר בישר על בואה של מלחמת ירושה אשר סיפקה לאוררטו, כוח חיצוני, את ההזדמנות לפלוש לאשור. אַרְגִישְתִי הראשון וסַרְדוּרִי השני מאוררטו הכניעו את מיליד וכּוּמוּחִי, אך האחרון כרת ברית עם ערים סוריו־חתיות אחרות דוגמת גורגום וארפד. דומה שבתקופת הברית המדוברת התקיימו קשרי מסחר ודיפלומטיה בין כרכמיש למצרים ובבל, כפי שמשתמע מכתובות יַרִירִיש, שר כרכמיש.

הברית הסוריו־חתית השיגה את מטרותיה לראשונה, אך באשור תפס פּוּל, הוא תגלת פלאסר השלישי, את הכתר. גאוניותו הצבאית והמדינית הניסה את אוררטו והכתה את הברית הסוריו־חתית. ארפד, חתנו ודמשק סופחו לאשור וערים רבות נכנעו או נוצחו, והוכרחו לשלם מס לאשור. שמל וקְוֵה סופחו בימי שַלְמַנְאֶסֶר החמישי; סַרְגוֹן השני הוסיף לספח את כרכמיש, מיליד, גורגום, כומחו ותוּבַּל עד לשנת 700 לפנה"ס, בה תמו ימי הממלכות החתיות החדשות.

הנסיך דמנה מגאורגיה

דֶמנַה (גאורגית: დემნა, כינוי חיבה לשם דמטרה, დემეტრე) (נולד לפני 1155–1178 לערך) היה נסיך גאורגי וטוען לכתר המלכותי של הממלכה הגאורגית המאוחדת, שהוכרז כמלך במהלך מרידת הנפל של אצילי הממלכה בשנת 1177/1178.

הוא היה בנו היחיד של המלך הגאורגי, דוד החמישי, שהדיח את אביו, דמטרה הראשון, בשנת 1155, בהפיכת חצר. זמן קצר לאחר מותו של דוד, באותה שנה, הכריז דמטרה על בנו הצעיר, גיאורגי כיורש מוחלט שלו, כשהוא מפר בכך חוק ראשון במעלה של חוקי הירושה, ומקפח את דמנה מזכויות לכס המלכות.

הרשומות הגאורגיות והארמניות מימי הביניים מבולבלות לגבי נסיבות מותו של דוד. על פי היסטוריונים ארמניים מימי הביניים, גיאורגי היה מעורב בדרך כלשהי ברצח דוד. מצד שני המקורות הגאורגיים אינן מציינים על כך דבר. על פי כותב הרשומות הארמני, ורדן ארוולצי, הוא שלט דוד במשך חודש אחד בלבד, ונרצח בידי אציליו, סומבט ואיוון אורבלי, שעשו הסכם סודי עם גיאורגי. איוון אורבלי תוגמל על ידי גיאורגי השלישי ומונה לאמירספסלר, המפקד העליון של צבאו, עם הכתרתו.

סטפנוס אורבליאן, צאצא אחר של שבט אורבלי, כתב זמן קצר אחרי ורדן, כי דוד שלט במשך שנתיים, והכחיש כל מעורבות משפחתית ברציחתו של דוד, לדבריו, גיאורגי נשבע לאחיו כי ישלוט בממלכה רק עד שבנו של דוד, דמנה, יגיע לבגרות, אבל הפר את הבטחתו. הוא טען כי האורבלים היו עדים לשבועתו של גיאורגי, ולכן הובילו את המרידה בשנת 1177, כדי להכתיר את הטוען החוקי לכתר, דמנה, שהיה כבר בוגר, לכס המלוכה.

כך או אחרת, נחשב דמנה על ידי רבים כיורש החוקי לכתר הגאורגי, וקורבן של קיפוח. יתרה מזו, הוא התחתן עם ביתו של איוון אורבלי, וכוונות המשפחה בקשר למרידה היו ברורות. דמנה היה גם אהוד על ידי מספר פקידים רמי דרג בחצר המלכות, ובעלי אחוזות בעיקר בדרום גאורגיה, קציני צבא לשעבר שהחזיקו אדמות ארמניות.

המרד, שהונהג על ידי איוון אורבלי, התפרץ בשנת 1177. המורדים הכתירו את דמנה כמלך במצודת אגרה, ופנו, עם כ-30,000 איש, לבירה הגאורגית, טביליסי. אף על פי כן, תוכניתו של אורבלי למתקפת פתע נכשלה. גיאורגי השלישי סמך בעיקר על הכחות המצוינים שסופקו על ידי שכירי החרב הקיפצ'קים ששכנו בהרי הקווקז. על ידי שימוש בכוח ודיפלומטיה הוא הצליח לגרום להרבה מן האצילים המורדים, להיכנע. אולם אורבלי סירב לציית ופרש ל"מצודת לורה (כיום במחוז לורי, Լոռի, שבארמניה). הצבא המלכותי הזדרז ופלש לאחוזות האצילים המורדים והטיל מצור על לורי. אורבלי עוד הספיק לבקש את עזרתם של השליטים הסלג'וקים השכנים אבל צבאו המותש נכנע לפני שהספיקה להגיע תגבורת.

דמנה היה הראשון להיכנע. הוא השתטח יחד עם מלוויו בפני גיאורגי דוד, וביקש את רחמיו. הוא עוור, סורס, כדי לשמר את עליונות הענף המשפחתי. האורבלים הושמדו. אדמותיהם ונכסיהם עוקלו. דוד הושפ במאסר, אבל לא שרד אותו, הוא מת זמן קצר לאחר מכן.

המשוררת הגאורגית, תמר אריסתווי, הציעה את הסברה כי המשורר הלאומי של גאורגיה, שותא רוסתוולי, היה למעשה הנסיך דמנה, שטוענים כי אהב את דודניתו, הנסיכה תמר. לדבריה, הוא שרד את הדיכוי, וכתב את האפוס הלאומי של גאורגיה, עוטה עור הנמר, בגלות תחת השם רוסתוולי. לסברה זו אין שום תימוכין מבוססים.

טומאסו הראשון, רוזן סבויה

טומאסו הראשון, רוזן סבויה (באיטלקית: Tommaso I di Savoia; ‏20 במאי 1178 – 1 במרץ 1233) היה רוזן סבויה בין השנים 1189–1233.

יאקות אל-חמאווי

יאקות בן עבדאללה א-רומי אל-חמווי (1179–1229; מערבית: ياقوت الحموي الرومي, תעתיק מדויק: יאקות אלחמוי אלרומי) היה ביוגרף וגאוגרף מוסלמי. אל-חמווי ידוע בכתביו ומאמריו האנציקלופדיים אודות העולם האסלאמי.

פירוש השם "יאקות" הוא אבן אודם (רובי); השם "א-רומי" מעיד על מוצאו היווני (ביזנטי), והשם "אל-חמווי" בא מהעיר חמת שבסוריה של ימינו.

יאקות נולד בקונסטנטינופול. הוא נמכר כעבד, ומאוחר יותר עברו הוא ואדונו לעיר בגדאד. לאחר שזיהה את כישוריו, החל אדונו של יאקות להקנות לו חינוך. הוא שוחרר מעבדות בשנת 1199 והחל לפרסם מאמרים. בשנת 1213 הוא התחיל את המסע שלו, שבמהלכו הוא ביקר בתבריז, בדמשק ובמוסול. בהיותו בח'וארג', בשנת 1216, נאלץ להימלט למרב שבשטח טורקמניסטן של ימינו. במרב הוא עבד במשך מספר שנים בספריות העשירות שהיו במקום. עקב סכנות של פלישת ג'ינגיס ח'אן לאזור, הוא נמלט לחלב. בעיר זו הוא הכין את המילון הגאוגרפי המקיף מועג'ם אל-בולדאן (בערבית: معجم البلدان), אותו סיים בשנת 1224. הוא ביקר באלכסנדריה בשנת 1227 ומת בחלב ב-1229.חשיבות בעבודות שלו בכך שהוא ביסס אותם על מקורות שמצא במסעות במרכז אסיה ושאבדו במהלך כיבושה על ידי המונגולים.

על שמו של יאקות רחוב בירושלים, צפונית מזרחית לעיר העתיקה בוואדי אל-ג'וז.

מלכי החתים

מלכי החתים שלטו בממלכות החתיות החל באמצע האלף השלישי לפנה"ס ועד שנת 1178 לפנה"ס עת הממלכה האחרונה חרבה בידי גויי הים.

מקורו של המידע אודות מלכי החתים הוא בעיקר מכתבי ארכיון מלכותיים, והתאריכים המקובלים משוערים ומוצלבים עם מידע כרונולוגי הלקוח מארצות שכנות לממלכה החתית. מעט מאוד ידוע על הממלכה החתית התיכונה, ויש חוקרים שאפילו נוטים להתעלם ממנה כתקופה נפרדת ומשייכים אותה לממלכה החתית הקדומה. כך למשל עשה טרוור רוברט ברייס (Trevor Robert Bryce), חוקר המזרח הקרוב העתיק, בספרו "ממלכת החתים", לפיו המלך האחרון של הממלכה החתית הקדומה היה מוותליש הראשון (ולא המלך האחרון של הממלכה החתית התיכונה כפי שנהוג אצל שאר החוקרים). כמו כן החוקרים נחלקים בדבר קיומו של תודחליאש השלישי המכונה גם "הצעיר" או "הילד".

סילת א-ד'אהר

סילת א-ד'אהר (בערבית: سيلة الظهر) הוא כפר פלסטיני בצפון השומרון המשתייך לנפת ג'נין של הרשות הפלסטינית. הכפר שוכן על כביש שכם - דיר שרף - ג'נין - חלק מכביש 60 - כביש האורך של השומרון, ונמצא בק"מ ה-20 בכביש שכם - ג'נין כביש 596, בגובה של כ-450 מטר מעל פני הים. בכפר הייתה תחנה של הרכבת שעברה במסילת השומרון - סעיף של מסילת הרכבת החיג'אזית מעפולה לשכם ולטולכרם, שכללה מנהרה מיוחדת שנחפרה למעבר הרכבת והקיימת עד היום, היא מנהרת רמין. מספר התושבים הוא 6,259 (2006).

בסקר הר מנשה הוערך כי ניתן לזהות את המבנה המבוצר בכפר עם Sileta אשר בשנת 1178 הוענק על ידי בלדווין הרביעי, מלך ירושלים להוספיטלרים. כמו כן, היישוב נזכר כבר בפסיפס כתובת רחוב כאחת העיירות היהודיות בתחום סבסטיה לעניין מצוות התלויות בארץ, ונקרא שם בשם "שילתא" (התוספת המודרנית "א-ד'אהר" היא על שם השבט ששלט באזור, ונועדה להבחין את הכפר מכפר נוסף בשם "סילת" בשומרון, הלא הוא סילת אל-חארית'יה). היישוב נזכר בכתובת רחוב לצד העיירה "פנטקמוותא" (היא פנדקומיה של ימינו), מה שמחזק זיהוי זה.

במרד הערבי הגדול היה הכפר בסיס חשוב לכנופיות הערביות. קרוב אליו, במערה ליד הכפר הערבי ג'בע נתפס השודד המפורסם "אבו ג'ילדה".

באינתיפאדה ב-2001 התרחשו בכפר מספר פיגועי ירי, זריקת אבנים וחסימת ציר לישראלים. במסגרת תוכנית ההתנתקות פונו מסביבות הכפר ההתנחלויות שא נור מצפונו וחומש מדרומו. השליטה הביטחונית באזור נשארה ביד ישראל.

סנורי סטורלוסון

סנורי סטורלוסון (באיסלנדית: Snorri Sturluson;‏ 1178 - 23 בספטמבר 1241) היה סופר ומדינאי איסלנדי. מיוחסות לו יצירות מרכזיות בספרות האיסלנדית העתיקה.

עדה דה וארן

עדה דה וארן (באנגלית: Ada de Warenne;‏ 1120 לערך - 1178), או אדלין דה וארן (Adeline de Varenne), הייתה רעייתו של הנרי מסקוטלנד, רוזן נורת'מבריה ורוזן האנטיגנדון.

עדה הייתה בתו של ויליאם דה וארן, רוזן סארי ושל אליזבת מורמנדויה, נכדתו של אנרי הראשון, מלך צרפת. עדה הייתה אמם של שניים ממלכי סקוטלנד: מלקולם הרביעי וויליאם הראשון.

עדה נישאה להנרי מסקוטלנד באנגליה בשנת 1139, ועם נישואיה קיבלה את התואר רוזנת האדינגטון. בעלה נפטר בשנת 1152, ולכן לא הפך בעצמו למלך סקוטלנד (אביו, דייוויד הראשון, מלך סקוטלנד נפטר בשנת 1153). בעקבות מותו של דייוויד, נבחר נכדו, מלקולם הרביעי למלך סקוטלנד והומלך על אבן הגורל במנזר סקון ב-27 במאי 1153, אולם מלקולם נפטר ב-9 בדצמבר 1165 ללא ילדים, ולכן בנה השני של עדה - ויליאם הראשון הוכתר למלך.

לעדה ולהנרי היו שלושה בנים ושלוש בנות:

עדה מהאנטינגדון (1139–1206), נישאה בשנת 1161 לפלורי השלישי, רוזן הולנד

מרגרט מהאנטינגדון (1140–1201), נישאה בשנת 1160 לקונן הרביעי, דוכס בריטני ורוזן ריצ'מונד, ולאחר מותו בשנת 1171, נישאה בשנית להמפרי דה בוהן מווילטשייר.

מלקולם

ויליאם

דייוויד מסקוטלנד, רוזן האנטינגדון

מטילדה מהאנטינגדון, נולדה בשנת 1152 ונפטרה בשנת לידתה.

מרג'ורי מהאנטינגדון, נישאה לגייל קריסט, רוזן אנגוס.עדה הייתה ידועה בפעילות הצדקה שלה ובפעילותה הדתית, ותרמה כספים רבים ואדמות רבות לכנסייה בהאדינגטון ולמנזרים באזור האדינגטון, העיירה שבה התגוררה.

עדה נפטרה בשנת 1178. לאחר מותה עברו אדמותיה לארמנגארד דה בומון, רעייתו של בנה אלכסנדר, והמלכה הרעיה של סקוטלנד.

פאוסט

המחזה פאוסט (Faust) הוא טרגדיה בשני חלקים מאת יוהאן וולפגנג פון גתה. המחזה הוא יצירת הספרות המצוטטת ביותר בספרות הגרמנית והוא נחשב על פי רוב ליצירה הספרותית החשובה ביותר שנכתבה בשפה זו.

המחזה עוסק בסיפורו של דוקטור פאוסטוס שזכה לעיבודים רבים מאוד בספרות, במוזיקה ובתיאטרון בידי מחברים שונים, ומרחיב אותו לכדי משל על האנושות כולה.

כתיבתו של המחזה העסיקה את גתה במהלך רוב חייו, והוא עצמו כינה אותה "summa summarum", דהיינו "סיכום הסיכומים" של חייו. עובדה זו מוצאת את ביטויה בסגנונות השונים, ולעיתים אף הסותרים, של היצירה, וכן בהדגשים תוכניים שונים ומנוגדים של העלילה והדמויות. גרסה חלקית וראשונה של המחזה התפרסמה בשנת 1772 ולאחר פרסומים חלקיים רבים לאורך השנים פורסמה היצירה השלמה שישים שנה מאוחר יותר בשנת 1832.

קשה לשייך את המחזה לסוגה ספרותית מסוימת. יש בו מאפיינים של הזרם הקלאסי, של הסער והפרץ וכן של הרומנטיקה. באחדות מן התמונות ישנם גם מאפיינים של סאטירה ושל מחזה-תעלומה.

לתמונות השונות במחזה קשר רופף יחסית זו לזו ולהתרחשות הכללית. מקובל לחלק את המחזה ל"טרגדיית המלומד" ול"טרגדיית גרטכן", אך חלוקה זו איננה מוחלטת.

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.