1177

שנת 1177 היא השנה ה-77 במאה ה-12. זוהי שנה רגילה, שאורכה 365 ימים. באותה תקופה הלוח הגרגוריאני עוד לא היה קיים, ולכן שנה זו קיימת בלוח היוליאני בלבד.

כל התאריכים שלהלן הם לפי הלוח היוליאני.

1177
מאות: המאה ה-11 • המאה ה-12 • המאה ה-13
עשורים: 1160-1169 • 1170-1179 • 1180-1189
שנים: < • 1175 • 1176 • 1177 • 1178 • 1179 • >
1177 בלוחות שנה שונים
הלוח היוליאני 1177
MCLXXVII
הלוח העברי ד'תתקל"ז - ד'תתקל"ח
הלוח הסיני 3873 – 3874
丙申 – 丁酉
3874 היא שנת התרנגול
הלוח האתיופי 1169 – 1170
הלוח הפרסי 555 – 556
הלוח המוסלמי 572 – 573

אירועים

לוח שנה

►► 1177 ◄◄
ד'תתקל"ז - ד'תתקל"ח

להלן לוח שנה יוליאני - עברי משולב עם ימים בינלאומיים. חגים ומועדים עבריים:

   א   ב   ג    ד   ה   ו    ש   א   ב   ג    ד   ה   ו    ש   א   ב   ג    ד   ה   ו    ש   א   ב   ג    ד   ה   ו    ש   א   ב   ג    ד   ה   ו    ש   א   ב 
ינואר
טבתשבט

כח 

כט 

א 

ב 

ג  

ד 

ה 

ו  

ז  
10 
ח 
11 
ט 
12 
י  
13 
יא 
14 
יב 
15 
יג 
16 
יד 
17 
טו 
18 
טז 
19 
יז 
20 
יח 
21 
יט 
22 
כ 
23 
כא 
24 
כב 
25 
כג 
26 
כד 
27 
כה 
28 
כו 
29 
כז 
30 
כח 
31 
כט 
פברואר
שבטאדר

ל 

א 

ב 

ג  

ד 

ה 

ו  

ז  

ח 
10 
ט 
11 
י  
12 
יא 
13 
יב 
14 
יג 
15 
יד 
16 
טו 
17 
טז 
18 
יז 
19 
יח 
20 
יט 
21 
כ 
22 
כא 
23 
כב 
24 
כג 
25 
כד 
26 
כה 
27 
כו 
28 
כז 
מרץ
אדרניסן

כח 

כט 

א 

ב 

ג  

ד 

ה 

ו  

ז  
10 
ח 
11 
ט 
12 
י  
13 
יא 
14 
יב 
15 
יג 
16 
יד 
17 
טו 
18 
טז 
19 
יז 
20 
יח 
21 
יט 
22 
כ 
23 
כא 
24 
כב 
25 
כג 
26 
כד 
27 
כה 
28 
כו 
29 
כז 
30 
כח 
31 
כט 
אפריל
ניסןאייר

ל 

א 

ב 

ג  

ד 

ה 

ו  

ז  

ח 
10 
ט 
11 
י  
12 
יא 
13 
יב 
14 
יג 
15 
יד 
16 
טו 
17 
טז 
18 
יז 
19 
יח 
20 
יט 
21 
כ 
22 
כא 
23 
כב 
24 
כג 
25 
כד 
26 
כה 
27 
כו 
28 
כז 
29 
כח 
30 
כט 
מאי
סיווןתמוז

א 

ב 

ג  

ד 

ה 

ו  

ז  

ח 

ט 
10 
י  
11 
יא 
12 
יב 
13 
יג 
14 
יד 
15 
טו 
16 
טז 
17 
יז 
18 
יח 
19 
יט 
20 
כ 
21 
כא 
22 
כב 
23 
כג 
24 
כד 
25 
כה 
26 
כו 
27 
כז 
28 
כח 
29 
כט 
30 
ל 
31 
א 
יוני
תמוזאב

ב 

ג  

ד 

ה 

ו  

ז  

ח 

ט 

י  
10 
יא 
11 
יב 
12 
יג 
13 
יד 
14 
טו 
15 
טז 
16 
יז 
17 
יח 
18 
יט 
19 
כ 
20 
כא 
21 
כב 
22 
כג 
23 
כד 
24 
כה 
25 
כו 
26 
כז 
27 
כח 
28 
כט 
29 
א 
30 
ב 
יולי
אבאלול

ג  

ד 

ה 

ו  

ז  

ח 

ט 

י  

יא 
10 
יב 
11 
יג 
12 
יד 
13 
טו 
14 
טז 
15 
יז 
16 
יח 
17 
יט 
18 
כ 
19 
כא 
20 
כב 
21 
כג 
22 
כד 
23 
כה 
24 
כו 
25 
כז 
26 
כח 
27 
כט 
28 
ל 
29 
א 
30 
ב 
31 
ג  
אוגוסט
אלולתשרי

ד 

ה 

ו  

ז  

ח 

ט 

י  

יא 

יב 
10 
יג 
11 
יד 
12 
טו 
13 
טז 
14 
יז 
15 
יח 
16 
יט 
17 
כ 
18 
כא 
19 
כב 
20 
כג 
21 
כד 
22 
כה 
23 
כו 
24 
כז 
25 
כח 
26 
כט 
27 
א 
28 
ב 
29 
ג  
30 
ד 
31 
ה 
ספטמבר
תשריחשוון

ו  

ז  

ח 

ט 

י  

יא 

יב 

יג 

יד 
10 
טו 
11 
טז 
12 
יז 
13 
יח 
14 
יט 
15 
כ 
16 
כא 
17 
כב 
18 
כג 
19 
כד 
20 
כה 
21 
כו 
22 
כז 
23 
כח 
24 
כט 
25 
ל 
26 
א 
27 
ב 
28 
ג  
29 
ד 
30 
ה 
אוקטובר
חשווןכסלו

ו  

ז  

ח 

ט 

י  

יא 

יב 

יג 

יד 
10 
טו 
11 
טז 
12 
יז 
13 
יח 
14 
יט 
15 
כ 
16 
כא 
17 
כב 
18 
כג 
19 
כד 
20 
כה 
21 
כו 
22 
כז 
23 
כח 
24 
כט 
25 
א 
26 
ב 
27 
ג  
28 
ד 
29 
ה 
30 
ו  
31 
ז  
נובמבר
כסלוטבת

ח 

ט 

י  

יא 

יב 

יג 

יד 

טו 

טז 
10 
יז 
11 
יח 
12 
יט 
13 
כ 
14 
כא 
15 
כב 
16 
כג 
17 
כד 
18 
כה 
19 
כו 
20 
כז 
21 
כח 
22 
כט 
23 
א 
24 
ב 
25 
ג  
26 
ד 
27 
ה 
28 
ו  
29 
ז  
30 
ח 
דצמבר
טבתשבט

ט 

י  

יא 

יב 

יג 

יד 

טו 

טז 

יז 
10 
יח 
11 
יט 
12 
כ 
13 
כא 
14 
כב 
15 
כג 
16 
כד 
17 
כה 
18 
כו 
19 
כז 
20 
כח 
21 
כט 
22 
א 
23 
ב 
24 
ג  
25 
ד 
26 
ה 
27 
ו  
28 
ז  
29 
ח 
30 
ט 
31 
י  
22
יג 
= יום בינלאומי 21
יד 
= יום אחר בעל משמעות מיוחדת 24
טו 
= יום טוב / שבתון בלוח העברי 25
טז 
= חג שאיננו שבתון בלוח העברי 11
ב 
= יום זיכרון או צום בלוח העברי
לקבלת תיאור קצר - העבירו את העכבר מעל הריבוע (עבור תאריכים לועזיים) או מעל הקו האדום (עבור תאריכים עבריים)

ראו גם

  • ילידי 1177‎
  • נפטרים ב-1177‎

קישורים חיצוניים

21 ביוני

21 ביוני הוא היום הארוך בשנה. זהו יום נקודת ההיפוך - היממה בעלת שעות האור הרבות ביותר והלילה הקצר ביותר בשנה, בחצי הכדור הצפוני. זהו היום ה-172 בשנה (173 בשנה מעוברת), בשבוע ה-25 בלוח הגרגוריאני. עד לסיום השנה, נותרו עוד 193 ימים.

25 בנובמבר

25 בנובמבר הוא היום ה-329 בשנה, (330 בשנה מעוברת), בשבוע ה-48 בלוח הגריגוריאני . עד לסיום השנה, נשארו עוד 36 ימים.

אל-מלכ אל-כאמל

אל-מלכ אל-כאמל נאסר א-דין מוחמד (בערבית: الملك الكامل ناصر الدين محمد; מת בשנת 1238) היה סולטאן מצרים מהשושלת האיובית. נודע בהבסתם של שני מסעי צלב אך גם במסירתה של ירושלים לידי הצלבנים הנוצרים.

אפקט מטילדה

אפקט מטילדה הוא ההטיה הנפוצה בהכרה בתרומתו של מחקר הנעשה על ידי מדעניות כאשר עבודתן לרוב מיוחסת לעמיתיהן הגברים. המונח נטבע לראשונה ב-1993 על ידי היסטוריונית המדעים מרגרט ו' רוסיטר. האפקט נקרא על שם פעילת זכויות נשים ומתנגדת העבדות האמריקאית, מטילדה ג'וסלין גייג' (Matilda Joslyn Gage), אשר תיארה את התופעה לראשונה בסוף המאה ה-19. אפקט מטילדה קשור גם לאפקט מתי המתאר תופעה בה מדענים מפורסמים לרוב יקבלו יותר קרדיט מאשר חוקרים שאינם ידועים אפילו כשהעבודה נעשית במשותף או שהיא זהה לחלוטין. רוסיטר מספקת מספר דוגמאות לאפקט: טרוטולה מסלרנו, רופאה איטלקית (המאה 18–19), כתבה ספרים אשר יוחסו למחברים גברים לאחר מותה והעוינות כלפי נשים אשר שימשו בתור מורות ומרפאות הובילה להתכחשות לעצם קיומה. מקרים מן המאה-20 המדגימים את אפקט מטילדה כוללים את נטי סטיבנס, מארי קירי (נכללה בפרס נובל לפיזיקה של 1903 רק לאחר התעקשותם של חבר הוועדה – המתמטיקאי השוודי מגנוס גוסטה מיטאג-לפלר – ובעלה פייר קירי), ליזה מייטנר, מריאטה בלאו , רוזלינד פרנקלין, וג'וסלין בל ברנל.

בלדווין החמישי, מלך ירושלים

בלדווין החמישי, מלך ירושלים (Baldwin V of Jerusalem, ‏1177 - אוגוסט 1186), היה בנם של גיום ממונפראטו, רוזן יפו ואשקלון וסיבילה מלכת ירושלים. דודו, בלדווין הרביעי, מלך ירושלים הכריז עליו כמלך במשותף בשנת 1183, ומשנת 1185 ועד למותו בשנת 1186 הוא מלך תחת פיקוח של ריימונד השלישי, רוזן טריפולי ששימש כעוצר. מותו הביא לפני השטח את המתחים בין חצר המלוכה ואצילי הממלכה בעת שמדינת הצלבנים ניצבה בפני צבא מוסלמי מאוחד וסכנת חורבן.

ד'תתקל"ז

ד'תתקל"ז (4937) היא שנה עברית אשר החלה ביום א' בתשרי, אור ל-6 בספטמבר 1176 (לפי הלוח היוליאני, שהיה נהוג אז), והסתיימה ביום כ"ט באלול, 26 באוגוסט 1177. שנה מסוג בשה, איננה מעוברת, ואורכה 355 ימים. זו שנה שנייה לשמיטה.

ד'תתקל"ח

ד'תתקל"ח (4938) היא שנה עברית אשר החלה ביום א' בתשרי, אור ל-27 באוגוסט 1177 (לפי הלוח היוליאני, שהיה נהוג אז), והסתיימה ביום כ"ט באלול, 13 בספטמבר 1178. שנה מסוג זחג, היא מעוברת, ואורכה 383 ימים. זו שנה שלישית לשמיטה.

דלרנה

דלרנה (בשוודית: Dalarna, "העמקים") הוא חבל ארץ במרכז שוודיה.

האגם סיליאן (Siljan) נוצר כתוצאה מפגיעת מטאור לפני 360 מיליון שנה. כיום יושבות על גדותיו הערים מוּרָה, רֵטְוִיק ולֵקְסַנְד. דלרנה נזכרה לראשונה בכתב בשנת 1177, בהקשר של אזור פגני שהתקיים תחת מלך סְביאה.

בירת החבל, העיר פאלון, נמצאת על האגם רוּן (Runn), ושניים מהסמלים המזוהים ביותר עם המסורת השוודית קשורים בשמה ויצאו מהחבל - "נקניקיית פאלון", נקניקיית חזיר גדולת-ממדים, והצבע "אדוֹם-פאלון", שהוא הגוון העמוק של הצבע האדום, שיותר מכל מוכר מחזיתות בתי עץ ואסמים באזורי-הכפר ברחבי שוודיה.

הנקודה הגבוהה ביותר בחבל היא גם הגבוהה ביותר בארץ סביאלנד, ההר סְטוּרְוֵטֵסְהוֹגנָה (1,204 מ' מעל פני הים). החבל משובץ אגמים ויישובים כפריים קטנים על שפתם. החיות הנפוצות בטבע בחבל הן דוב, אייל וזאב מים.

סוס-העץ של דלרנה (Dalahäst), שבמקורו עוצב כצעצוע לילדים, הוא כיום הסמל הבולט של דלרנה ומסמליה של שוודיה, וזוכה לווריאציות שונות במקומות שונים בעולם המבקשים לציין את התרבות השוודית. "חג אמצע הקיץ" הפגני שנחוג בדלרנה מדי 21 ביוני הוא שם-נרדף נוסף לחבל, ומלווה בתלבושות אופייניות, שתיית שיכר ואכילת נקניקיות-פאלון.

ייצוג מודרני יותר של האזור היא להקת המטאל "סבטון".

כמה אלפים של תושבי האזור הם דוברי השפה האלוודאלית.

הופעה

הופעה, בתחום אמנויות הבמה, הוא אירוע שבו אמן (שחקן, זמר, רקדן וכדומה) או קבוצה של אמנים, מציגים יצירה (או יצירות) בפני קהל. בדרך כלל, האמנים עורכים חזרות קודם לכן. לאחר ההופעה, נהוג כי הקהל מביע את שביעות רצונו מההופעה, באמצעות מחיאות כפיים (אם כי נוהג זה הוא תלוי תרבות, ומשתנה ממקום למקום).

לפעמים הקו המפריד בין השחקן לבין הקהל עשוי להיות מטושטש, כמו למשל ביצירות שמשלבות "השתתפות קהל" שבהן צופים בקהל (חלקם או כולם) מעורבים בהפקה (לדוגמה: הופעה של קוסם, שמעלה לבמה מתנדב מהקהל).

הופעות תיאטרון מתקיימות, לרוב, אחת ליום, או במרווחים קבועים אחרים. הופעות יכולות להיות מוצגות בחללים המיועדים לכך (כמו אולם תיאטרון או קונצרט), או בחלל לא קונבנציונלי, כגון תחנת רכבת תחתית, ברחוב, או בבית מגורים של מישהו.

המאה ה-12

המאה ה-12 היא התקופה שהחלה בשנת 1101 והסתיימה בשנת 1200 (בין התאריכים 1 בינואר 1101 ל-31 בדצמבר 1200).

במהלך מאה זו התעצמו מלחמות הדת באירופה והמזרח התיכון. המדינות הצלבניות התבססו בארץ הקודש מתוך מאבק מתמיד במעצמות המוסלמיות העולות בסוריה ומצרים, ומסעי צלב חדשים יצאו מאירופה הנוצרית כדי לסייע להן. בחצי האי האיברי התקדמה בהתמדה הרקונקיסטה הנוצרית, ולעומתה קמו בצפון אפריקה אימפריות אסלאמיות משושלות המוראביטון והמוואחידון. באירופה גופה נמשך מאבק האינווסטיטורה, בין הכנסייה הקתולית למלכים החילונים.

בתרבות האירופית שלטו ערכי האבירות והאהבה הרומנטית, והחלה להתפתח האדריכלות הגותית. מסדרי נזירים ואבירים נוסדו באירופה ובארץ הקודש.

בעולם הערבי הגיעה לשיאה ההגות הפילוסופית והמדעית האריסטוטלית, והיהודים השתלבו בה בהצלחה רבה. ביהדות אשכנז התבסס בית מדרשם של בעלי התוספות ושיטת הפלפול שפיתח, ותורת הקבלה החלה לקבל את עיקר גיבושה ופרסומה.

הנסיך דמנה מגאורגיה

דֶמנַה (גאורגית: დემნა, כינוי חיבה לשם דמטרה, დემეტრე) (נולד לפני 1155–1178 לערך) היה נסיך גאורגי וטוען לכתר המלכותי של הממלכה הגאורגית המאוחדת, שהוכרז כמלך במהלך מרידת הנפל של אצילי הממלכה בשנת 1177/1178.

הוא היה בנו היחיד של המלך הגאורגי, דוד החמישי, שהדיח את אביו, דמטרה הראשון, בשנת 1155, בהפיכת חצר. זמן קצר לאחר מותו של דוד, באותה שנה, הכריז דמטרה על בנו הצעיר, גיאורגי כיורש מוחלט שלו, כשהוא מפר בכך חוק ראשון במעלה של חוקי הירושה, ומקפח את דמנה מזכויות לכס המלכות.

הרשומות הגאורגיות והארמניות מימי הביניים מבולבלות לגבי נסיבות מותו של דוד. על פי היסטוריונים ארמניים מימי הביניים, גיאורגי היה מעורב בדרך כלשהי ברצח דוד. מצד שני המקורות הגאורגיים אינן מציינים על כך דבר. על פי כותב הרשומות הארמני, ורדן ארוולצי, הוא שלט דוד במשך חודש אחד בלבד, ונרצח בידי אציליו, סומבט ואיוון אורבלי, שעשו הסכם סודי עם גיאורגי. איוון אורבלי תוגמל על ידי גיאורגי השלישי ומונה לאמירספסלר, המפקד העליון של צבאו, עם הכתרתו.

סטפנוס אורבליאן, צאצא אחר של שבט אורבלי, כתב זמן קצר אחרי ורדן, כי דוד שלט במשך שנתיים, והכחיש כל מעורבות משפחתית ברציחתו של דוד, לדבריו, גיאורגי נשבע לאחיו כי ישלוט בממלכה רק עד שבנו של דוד, דמנה, יגיע לבגרות, אבל הפר את הבטחתו. הוא טען כי האורבלים היו עדים לשבועתו של גיאורגי, ולכן הובילו את המרידה בשנת 1177, כדי להכתיר את הטוען החוקי לכתר, דמנה, שהיה כבר בוגר, לכס המלוכה.

כך או אחרת, נחשב דמנה על ידי רבים כיורש החוקי לכתר הגאורגי, וקורבן של קיפוח. יתרה מזו, הוא התחתן עם ביתו של איוון אורבלי, וכוונות המשפחה בקשר למרידה היו ברורות. דמנה היה גם אהוד על ידי מספר פקידים רמי דרג בחצר המלכות, ובעלי אחוזות בעיקר בדרום גאורגיה, קציני צבא לשעבר שהחזיקו אדמות ארמניות.

המרד, שהונהג על ידי איוון אורבלי, התפרץ בשנת 1177. המורדים הכתירו את דמנה כמלך במצודת אגרה, ופנו, עם כ-30,000 איש, לבירה הגאורגית, טביליסי. אף על פי כן, תוכניתו של אורבלי למתקפת פתע נכשלה. גיאורגי השלישי סמך בעיקר על הכחות המצוינים שסופקו על ידי שכירי החרב הקיפצ'קים ששכנו בהרי הקווקז. על ידי שימוש בכוח ודיפלומטיה הוא הצליח לגרום להרבה מן האצילים המורדים, להיכנע. אולם אורבלי סירב לציית ופרש ל"מצודת לורה (כיום במחוז לורי, Լոռի, שבארמניה). הצבא המלכותי הזדרז ופלש לאחוזות האצילים המורדים והטיל מצור על לורי. אורבלי עוד הספיק לבקש את עזרתם של השליטים הסלג'וקים השכנים אבל צבאו המותש נכנע לפני שהספיקה להגיע תגבורת.

דמנה היה הראשון להיכנע. הוא השתטח יחד עם מלוויו בפני גיאורגי דוד, וביקש את רחמיו. הוא עוור, סורס, כדי לשמר את עליונות הענף המשפחתי. האורבלים הושמדו. אדמותיהם ונכסיהם עוקלו. דוד הושפ במאסר, אבל לא שרד אותו, הוא מת זמן קצר לאחר מכן.

המשוררת הגאורגית, תמר אריסתווי, הציעה את הסברה כי המשורר הלאומי של גאורגיה, שותא רוסתוולי, היה למעשה הנסיך דמנה, שטוענים כי אהב את דודניתו, הנסיכה תמר. לדבריה, הוא שרד את הדיכוי, וכתב את האפוס הלאומי של גאורגיה, עוטה עור הנמר, בגלות תחת השם רוסתוולי. לסברה זו אין שום תימוכין מבוססים.

טקס נישואי הים

טקס נישואי הים (באיטלקית: Sposalizio del Mare, נקרא גם טקס הנישואים האדריאטי) הוא טקס עתיק ששימש לסמל את שלטונה הימי של רפובליקת ונציה, השוכנת לחופו של הים האדריאטי.

הטקס נוצר כנראה על ידי הדוג'ה פייטרו אורסאולו השני, דוכס ונציה, בסביבות שנת 1000 לספירה.

בתקופת כהונתו של אורסאולו החלה התפשטות רפובליקת ונציה לכיוון מזרח, שנמשכה ב-500 השנים הבאות. בתקופתו הובטח הסחר הימי הוונציאני בים האדריאטי על ידי כיבוש פאגאניה והערים לאסטוו, קורצ'ולה ודוברובניק (ובכך הופסק הנוהג לפיו ונציה שילמה מס לפאגאניה), כיבוש שאירע בשנת 998 בעקבות מתקפת שודדי ים שאירעה שנה קודם. בתום הכיבוש החל אורסאולו לקרוא לעצמו "דוכס הדלמטים" (Dux Dalmatianorum).

בעקבות הניצחון, ב-9 במאי 1000, נקבע פסטיבל שנתי ונציאני - חג העלייה - (Festa della Sensa) (על פי התאריך שבו אירע הניצחון). במסגרת פסטיבל זה הפליגו הדוג'ה והבישוף של ונציה אל מעבר ללידו של ונציה, ערכו את "טקס נישואי הים" וברכו את מי הים: "לעצמנו ולכל אלה השטים בים - שיהיה שקט ורגוע". הבישוף של ונציה היזה מים קדושים על הנוכחים בטקס. יתרת המים הקדושים הייתה נשפכת אל הים, תוך חזרה על הפסוק: "תְּחַטְּאֵנִי בְאֵזוֹב וְאֶטְהָר" (תהילים, נ"א, ט').

בשנת 1177, בתמורה לעזרתה של וונציה במאבק הכנסייה באימפריה הרומית הקדושה, הכניס האפיפיור אלכסנדר השלישי נופך סקרמנטי לטקס, כאשר הסיר את הטבעת מאצבעו ונתן אותה לדוג'ה בבקשה שיזרוק אותה לים, כסמל לחתונה עם הים. זריקת הטבעת לים מתקיימת בכל שנה, עם אמירת הפסוק: "אנו מתחתנים איתך, הים, כסימן לאמת ושליטה נצחית" (באיטלקית: "Desponsamus te, mare, in signum veri perpetuique domini"), להכרזה כי ונציה והים חד הם.

למרות סיום מעמדו של הדוג'ה, הטקס מתקיים עד היום, כשהוא מבוצע על ידי ראש העיר ונציה.

גרסה של הטקס מוזכרת בספר "עיר המסכות" שבסדרת "סטרוגנזה" מאת מרי הופמן.

מחזור העולם

מחזור העולם (באיסלנדית Heimskringla) הוא חיבור היסטורי רחב יריעה מאת סנורי סטורלוסון, הנכלל בימינו בסאגות המלכים. ראשיתו בסאגה על בני אינגלינג (Ynglinga saga) ששמה מתייחס לשושלת המלכים השוודית של בני אינגלינג, ואשר מהווה מעין המשך לחלק המיתולוגי באדה. היא מכילה שירים המספקים מידע רב על המיתוסים, האמונות העממיות, ומוצא האלים של עמי הצפון. יתר 15 הסאגות הן היסטוריוגרפיות, ועוסקות במלכי נורווגיה מלפני המאה ה-9 ועד למלכותו של המלך מגנוס ארלינגסון בשנת 1177:

הסאגה על בני אינגלינג

הסאגה של הלפדן השחור

הסאגה של האראלד בהיר השיער

הסאגה של הוקון הטוב

הסאגה של הרלד ה-2

הסאגה של אולף בן טריגווי (טריגווסון)

הסאגה של אולף בן הרלד (הרלדסון)

הסאגה של מגנוס ה-1

הסאגה של הרלד ה-3

הסאגה של אולף ה-3

הסאגה של מגנוס ה-3

הסאגה של סיגורד הצלבן (ראו: מסע הצלב הנורווגי)

הסאגה של מגנוס ה-4

הסאגה של סיגורד בן הרלד (הרלדסון)

הסאגה של הוקון ה-2

הסאגה של מגנוס בן ארלינג (ארלינגסון)

מרגרט קורט

מרגרט סמית' קורט (באנגלית: Margaret Smith Court, נולדה ב-16 ביולי 1942) היא טניסאית עבר אוסטרלית מהטובות ביותר בהיסטוריה, שהחלה להשתתף בתחרויות בשנות ה-60 של המאה ה-20. היא דורגה במקום הראשון בעולם. היא הייתה האישה השנייה בהיסטוריה והראשונה בתקופה הפתוחה שזכתה בכל ארבעה טורנירי הגראנד סלאם בשנה אחת (1970). היא זכתה ב-62 תוארי גראנד סלאם (שיא זכיות), מהם 24 ביחידות (שיא זכיות), 19 בזוגות נשים ו-19 בזוגות מעורבים. במהלך הקריירה המקצוענית שלה, מאזן ניצחונות - הפסדים הטוב בהיסטוריה של הטניסאים כולם 1177 – 106 (91.74%).

משנה תורה

משנה תורה (או בשמו המלא: משנה תורה לרמב"ם) הוא חיבור הלכתי מונומנטלי, שכתב הרמב"ם בין השנים 1168-1177. החיבור הוא גולת הכותרת של כתביו של הרמב"ם, והוא אחת היצירות המקיפות, המסודרות והמשפיעות ביותר של ההלכה בפרט, והתורה שבעל פה בכלל, בכל תולדות העם היהודי. החיבור מצטיין בסדר קפדני שלא היה אופייני עד לתקופת כתיבתו, והרמב"ם יוצר בו קטלוג חדשני של כל ההלכה.

החיבור פסקני ואינו מותיר מקום לדיונים, וכן אין בו מקורות הלכתיים לפסקים המופיעים בו. עובדה זו הביאה כמה תלמידי חכמים לחבר חיבורים אודות מקורותיו המשוערים של הרמב"ם לפסקיו. בנוסף לחיבורים אלו, נכתבו סביב הספר חיבורים למדניים ומחקריים רבים, והוא אחד מספרי ההלכה הנחקרים ביותר, הן על ידי החכמים המסורתיים והן על ידי חוקרים מודרניים.

משנה תורה נחלק לארבעה עשר ספרים (ולכן מכונה לעיתים הי"ד החזקה). כל ספר נחלק לנושאים - "הלכות" (כגון "הלכות יסודי התורה" או "הלכות שבת"), וההלכות נחלקות לפרקים. כל פרק מחולק ל"הלכות קטנות" (פסקאות). החיבור כולל בסך הכל 14 ספרים, 83 נושאים ו-1,000 פרקים.

פאוסט

המחזה פאוסט (Faust) הוא טרגדיה בשני חלקים מאת יוהאן וולפגנג פון גתה. המחזה הוא יצירת הספרות המצוטטת ביותר בספרות הגרמנית והוא נחשב על פי רוב ליצירה הספרותית החשובה ביותר שנכתבה בשפה זו.

המחזה עוסק בסיפורו של דוקטור פאוסטוס שזכה לעיבודים רבים מאוד בספרות, במוזיקה ובתיאטרון בידי מחברים שונים, ומרחיב אותו לכדי משל על האנושות כולה.

כתיבתו של המחזה העסיקה את גתה במהלך רוב חייו, והוא עצמו כינה אותה "summa summarum", דהיינו "סיכום הסיכומים" של חייו. עובדה זו מוצאת את ביטויה בסגנונות השונים, ולעיתים אף הסותרים, של היצירה, וכן בהדגשים תוכניים שונים ומנוגדים של העלילה והדמויות. גרסה חלקית וראשונה של המחזה התפרסמה בשנת 1772 ולאחר פרסומים חלקיים רבים לאורך השנים פורסמה היצירה השלמה שישים שנה מאוחר יותר בשנת 1832.

קשה לשייך את המחזה לסוגה ספרותית מסוימת. יש בו מאפיינים של הזרם הקלאסי, של הסער והפרץ וכן של הרומנטיקה. באחדות מן התמונות ישנם גם מאפיינים של סאטירה ושל מחזה-תעלומה.

לתמונות השונות במחזה קשר רופף יחסית זו לזו ולהתרחשות הכללית. מקובל לחלק את המחזה ל"טרגדיית המלומד" ול"טרגדיית גרטכן", אך חלוקה זו איננה מוחלטת.

פיליפ משוואביה, מלך גרמניה

פיליפ משוואביה (בגרמנית: Philipp von Schwaben, ‏1177 - 21 ביוני 1208) היה דוכס שוואביה מלך גרמניה ויריב של אוטו הרביעי, קיסר האימפריה הרומית הקדושה שנשא את כתר גרמניה והקיסרות במקביל.

קולומנה

קולומנה (ברוסית: Коломна) היא עיר במחוז מוסקבה, ברוסיה, במפגש של נהר מוסקבה עם נהר אוקה, 114 קילומטרים מדרום למוסקבה.

נכון ל-2010 חיים בעיר 144,589 תושבים. העיר נוסדה ב-1177 ונשרפה על ידי המונגולים במהלך הפלישה המונגולית לאירופה, בתחילת 1238, לאחר קרב קולומנה.

קרב גזר

קרב גזר (אנגלית: Battle of Montgisard) הוא קרב שנערך ליד תל גזר בשנת 1177 בין הצבא הצלבני של ממלכת ירושלים בראשות בלדווין הרביעי, מלך ירושלים לצבא המצרי בראשות צלאח א-דין.

הקרב - חלק מסדרת מערכות שהתחוללו בין הנוצרים למוסלמים בשטחי ארץ ישראל וסוריה על גורלה של ממלכת ירושלים הצלבנית. הסתיים בתבוסה מצרית מוחלטת למרות שהצבא הצלבני היה מזערי בגודלו ביחס לצבא המצרי ולמרות שתחילת הקרבות הציבה את הצבא הצלבני בעמדת נחיתות טקטית קשה.

קרב גזר עומד בצילו של קרב קרני חיטין שחרץ את גורלה של ממלכת ירושלים, אך למעשה מדובר בתמונת תשליל של קרני חיטין, קרב גזר הוא קרב תנועה במהלכו השתמשו הצלבנים באלמנטים של הפתעה על מנת לנצל נקודות תורפה במערכת הצבאית המצרית ובמהירות על מנת לבתר את הצבא המצרי להוציא אותו משווי משקל ולהביא להתפוררותו המוחלטת.

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.