תשלומי כפל

תשלומי כפל בהלכה, הם תשלומי קנס בהם מחויב גנב, או שומר פיקדון שטען בשבועת שקר שנגנב, על מנת להיפטר - והוכח שהחפץ עודנו ברשותו. במקרה כזה בתוספת להחזרת עצם הגניבה עליו לשלם שנית כפי ערכה. מודה בגניבה פטור מתשלומי כפל, ככל מודה בקנס.

היחס בין גנב - גזלן

תשלומי כפל הם דווקא לגנב ואילו גזלן, שעושה זאת בגלוי ובזהות ידועה, אינו משלם אלא קרן. הגמרא במסכת בבא קמא מנמקת זאת בכך שגנב הגונב בחשאי כדי שלא יראוהו, מחשיב בכך את כבודו בעיני הבריות יותר מכבוד הקדוש ברוך הוא, שכן הוא מראה שהוא מפחד מהבריות, ואילו מבוראו אינו ירא, ועל כן עונשו גדול יותר, מגזלן שאינו ירא גם מהבריות.

הרמב"ם מסביר את דין כפל כמידה כנגד מידה. ראוי שייגרם לגנב אותו הפסד שרצה לגרום לזולת.

סכום הכפל

סכום הכפל נקבע לפי שווי החפץ הנגנב בזמן המשפט. ולא לפי שוויו בזמן הגניבה[1]. בגמרא[2] מובא כי לפי רב יש לשלם "טלאים כדמעיקרא, תשלומי ארבעה וחמשה כשעת העמדה בדין".

פירוש המילים לפי שיטת רש"י הוא, שחלוק הדבר אם הוא משלם טלאים - כלומר בהמות במקום בהמה שלקח, שאז עליו לשלם כעין שגנב, בעוד שאם משלם ממון עליו לשלם כשעת העמדה בדין. יש המסבירים זאת בכך שתשלום על ידי שמשלם בהמה דומה לזו שנגנבה, נחשב ל"החזרה" שהרי הוא מחזיר את מה שגנב, ולכן אם מחזיר כמו שהיה שווה בשעת הגניבה יצא ידי חובתו למפרע כאילו לא הייתה גנבה, ותשלום ממוני אינו החזרה מליאה, אלא שהוא משלים את חסרונו הממוני, ואם כן עליו לשלם כפי שבהמה זו שווה בשעת הדיון.

לפי דעת התוספות והרבה מהראשונים, הפירוש הוא כך: לעניין השתנות גוף בהמה מכבש לאיל, עליו לשלם כעין שגנב, ואילו לעניין הממון - השתנות המחירים, עליו לשלם כמו המחיר של שעת העמדה בדין.

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ תלמוד בבלי, מסכת בבא קמא, דף ס"ה, עמוד א'.
  2. ^ תלמוד בבלי, מסכת בבא קמא, דף ס"ו, עמוד א'.

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו פסיקה הלכתית.

בבא קמא

בָּבָא קַמָּא הוא החלק הראשון של מסכת נזיקין שבסדר נזיקין, העוסק בעיקר בדיני נזיקין שבין אדם לחברו במשפט העברי. פירוש השם "בבא קמא" בארמית הוא "השער ראשון", ומצטרפות אליה בבא מציעא (השער האמצעי) ובבא בתרא (השער האחרון), כאשר כולן יחד מרכיבות את מסכת נזיקין.

החלוקה לשערים היא בבלית, ואילו בארץ ישראל מסכת נזיקין נחשבה תמיד כמסכת אחת. החלוקה לשלושה חלקים נעשתה באופן טכני - עשרה פרקים בכל מסכת - כאשר מבחינה תוכנית ניתן היה לחלק אחרת את המסכת; כך לדוגמה הפרק האחרון של בבא מציעא עוסק באותו נושא כמו הפרק הראשון של בבא בתרא. בתוספתא של המסכת מחולקת גם היא לפנינו ל"בבות", עם אחד עשר פרקים בכל "בבא", כאשר המקבילה לפרק א' של בבא בתרא נמצאת (יחד עם המקבילה לפרק י' של בבא מציעא) בפרק י"א של "בבא מציעא".

בתלמוד בבלי מכילה בבא קמא 118 דפים.

בן סורר ומורה

בן סורר ומורה הוא מקרה המוזכר בתורה, שבו נער מתנהג בדפוס קבוע גם לאחר שהוזהר, בהתנהגות של נהנתנות מופרזת בזלילת מזון והשתכרות, תוך זלזול בהוריו ואי ציות להם. על פי התורה דינו הוצאה להורג בסקילה, לפי בקשת הוריו מזקני העיר היושבים בדין.

חז"ל מבארים בדרשת הפסוקים שהמדובר הוא בנער בן 13, ושבנהנתנותו הוא גם גונב מהוריו את הבשר והיין שאותם הוא 'זולל וסובא'. כמו כן חז"ל מבארים שהסיבה להריגה זו היא כדי למנוע ממנו לעשות מעשים חמורים יותר בעתיד.

על פי ההלכה, להיתכנות מצב כזה המאפשר לדון למיתה נדרשים תנאים כה רבים, כך שהמקרה נדיר ביותר. יש שטענו שהוא מעולם לא קרה ולא עתיד לקרות.

גזל (משפט עברי)

גזל הוא מצוות לא תעשה מן התורה שעניינו הוא לקיחת חפץ מבעליו בכוח, שלא ברשות הבעלים. התורה מצווה על כך בספר ויקרא: "לֹא תַעֲשֹׁק אֶת רֵעֲךָ וְלֹא תִגְזֹל" (ספר ויקרא, פרק י"ט).

גניבה

גניבה או גֶּזֶל פירושם לקיחת דבר בלי רשות בעליו. מושגים אלה מוכרים במשפט העברי, כמו גם במשפט הישראלי המודרני, שבו גניבה היא עבירה מוכרת בדיני העונשין, בעוד בדיני הנזיקין של המדינה מוכרת עוולת הגזל כחלק מהעוולות שבגינן ניתן לקבל סעד משפטי.

גניבה (משפט עברי)

גניבה היא מצוות לא תעשה מהתורה על לקיחת חפץ מבעליו בחשאי, ללא ידיעת הבעלים. בשונה מאיסור גזל שנעשה בגלוי בכוח הזרוע, גניבה נעשית בהיחבא ללא ידיעת דעת הבעלים.

דיני הגניבה והגזל שונים בפרטי דיניהם, כגון בתשלומי כפל ותשלומי ארבעה וחמישה שאינם נוהגים בגזל.

איסור הגניבה הוא אחת משבע מצוות בני נח.

הגונב מגנב פטור

הגונב מגנב פטור הוא שמו המקוצר של דין הלכתי, הפוטר את הגונב מן הגנב מתשלום כפל על הגניבה, בשונה מגנב רגיל, אשר חייב להחזיר את החפץ הנגנב ובנוסף את דמי שוויו ("כפל"). מקורו של הדין במשנה:

התלמוד (שם סז, ב ואילך) דן ארוכות בשאלה באילו תנאים חל פטור זה, ולהלכה פסק הרמב"ם:

רבים סבורים בטעות, כי הגונב מן הגנב פטור לגמרי, כביכול לגנב באשר הוא גנב אין זכויות ממוניות. הבנה זו בטעות יסודה; על הגונב מן הגנב חלה חובה להשיב את החפץ הנגנב, אלא ש"כפל" אין הוא חייב לשלם, שכן אין הוא גנב רגיל.

הלכות רב אלפס

הלכות רב אלפס הוא חיבור הלכתי בשפה הארמית מהמאה ה-11 שכתב הרי"ף (רבי יצחק אלפסי) באלג'יריה.

בשונה מראשונים אחרים, שחלקם עסקו בפרשנות התלמוד וחלקם עסקו בדיונים הלכתיים ובפלפול, כתב הרי"ף את חיבורו בצורה פשוטה. הספר מתמצת סוגיות הלכתיות בשלושה סדרים בתלמוד הבבלי: סדר מועד, נשים ונזיקין, וכן על מסכת ברכות. כמו כן מביא הרי"ף גרסאות שונות למילים בתלמוד וקובע את העדיפות ההלכתית לתלמוד הבבלי על פני התלמוד הירושלמי. הרי"ף שילב בחיבורו גם דברי אגדה, מעט מדרשים ודברי מוסר.

הענישה בהלכה

הענישה בהלכה מורכבת מעונשים בידי שמיים ועונשים בידי אדם למי שעברו על חוקי התורה במזיד. העונשים בידי שמיים, כרת או מיתה בידי שמים, מובטחים בתורה עבור החוטאים בעבירות מסוימות.

העונשים בידי אדם הם עונשים פיזיים שהיו מוטלים בעבר בבתי הדין. העונש על עבירות חמורות הוא עונש מוות בארבע מיתות בית דין, ועל עבירות קלות יותר העונש הוא מלקות או מכת מרדות. המערכת המשפטית הפלילית העוסקת בעונשים אלו נקראת דיני נפשות.

כפל (פירושונים)

האם התכוונתם ל...

מודה בקנס

במשפט העברי מודה בקנס הוא חייב המודה בעובדות שיש בהן כדי לחייבו קנס. בתנאים מסוימים ובחלק מן הקנסות, ההודאה פוטרת את החייב מן הקנס.

דין זה אינו מעשי בזמננו, שכן עם ביטול הסמיכה, איבדו בתי הדין את סמכותם לשפוט בדיני קנסות לצד דינים נוספים.

פיצויים עונשיים

פיצויים עונשיים הם פיצויים שמוטל על מזיק לשלמם, והם נוספים על פיצויים בעבור הנזק שנגרם - יש בפיצויים אלה אלמנט של ענישה והרתעה.

התפיסה העקרונית של הדין היא שפיצויים הם סעד תרופתי. מטרתם היא לפצות אדם על נזק שנגרם לו. בדיני הנזיקין שולטת תפיסה זהה, לפיה על הפיצוי הנפסק להסיר את הנזק שנגרם לניזוק במידת האפשר, באמצעות תשלום כספי. ביסוד הדין שולטת מטרה תרופתית המטפלת באדם כלפיו בוצע מעשה העוולה. באמצעות הפיצויים מנסה הדין להגשים את תכליתו הראשונה במעלה, שהיא השבת הניזוק למקום בו היה אלמלא מעשה הנזיקין.

מול הניזוק ניצב המזיק עליו מושתים הפיצויים בגין העוולה שביצע. הפיצוי מחושב על בסיס הנזק שנגרם על ידי בחינת תוצאת מעשה המזיק. לרוב המוקד הוא בתוצאה עצמה, קרי הנזק שנגרם. משמעות הדבר היא שעל בית המשפט להעריך את שווי הנזק והוא בלבד יקבע את גובה הפיצוי לניזוק כך שזה האחרון יפוצה על עצם קיום הנזק ולא על כך שנגרם לו נזק. ההערכה מתבצעת באמצעות נתונים שמציג הניזוק בבית המשפט במטרה להוכיח את הנזק שנגרם. נתונים אלו, מלבד הוכחת הנזק, אף מכמתים את הנזק ומשקפים עבור בית המשפט מה שוויו. בית המשפט אף מכיר בנזקים שאינם בממון, ברכוש או בגוף ופיתח שיטות להערכתם הכספית. בתכלית דיני הנזיקין עומדת התפיסה שאין אדם חב בפיצויים אלא בגין הנזק שגרם. עקרון זה מקבל ביטוח בהתניית האחריות בנזיקין בקיומם של נזק שהוסב לניזוק ושל קשר סיבתי בין מעשה העוולה לבין אותו הנזק, כפי שמסביר השופט ריבלין בפרשת אטינגר (להלן).

מטרה נוספת של דיני הנזיקין היא ההרתעה היעילה. תשלום פיצויים בדיוק בגובה הנזק אמור להביא את המזיק למצב בו אינו מרוויח מהעוולה שביצע ולכן לא ישתלם לו לשוב על מעשיו. פיצויים נמוכים מהנזק עלולים להביא למצב בו משתלם למזיק להזיק. עדיף לו להזיק ולפצות בגין הנזק שגרם מאחר שעלות מניעת הנזק גבוהה מהפיצוי במקרה מעין זה. פיצויים גבוהים מהנזק אמנם יהוו הרתעה יעילה כל עוד שוויים גבוה מעלות המניעה מאחר שלא ישתלם למזיק לשוב על צעדיו המזיקים אולם הם עלולים להביא איתם תוצאות בלתי רצויות אחרות. למשל ענישה של מזיק שלא ביצע את הנזק בכוונה ולא הייתה לו אפשרות להימנע מלהזיק. במקרה מעין זה תושג הרתעה מאוד נמוכה מאחר שנזקים שנגרמים שלא בכוונה ומתוך רשלנות לא יימנעו. פיצויים עונשיים הם פיצויים כאלו הגבוהים מהנזק.

קניין חצר

קניין חצר במשפט העברי הוא אחת הדרכים שבהן ניתן לקנות ולהקנות חפצים. על פי ההלכה לשם העברת בעלות על חפץ לא די בהסכמה מילולית בין המוכר לקונה, אלא נדרשת פעולת קניין מסוימת, כגון הגבהת החפץ. אולם כאשר החפץ המדובר מצוי בשטח פרטי של הקונה - עצם הנוכחות של החפץ ברשות הקונה נותנת תוקף משפטי להסכמה ביניהם, ללא צורך במעשה נוסף של קניין. כמו כן, חפץ של הפקר שנמצא ברשותו של אדם - שייך לו.

קנס

קנס הוא סכום כסף שנדרש עובר עבירה לשלם כעונש על העבירה. קנס מושת על ידי שוטר, פקח או בית משפט, בהתאם לסמכויות שניתנו להם בחוק.

קנס (הלכה)

קנס הוא תשלום (בדרך כלל ממוני) שמוטל על האדם לשלם שלא כפיצוי ישיר על נזק אלא כעונש או כהרתעה.

שינוי (משפט עברי)

שינוי הוא קניין במשפט העברי, המקנה חפץ לגנב או גזלן, וגורם לכך שהחפץ נחשב שלהם כדי שגם אם יאבד או מחירו ירד לאחר הגניבה, יחויבו לשלם עליו כמחירו המלא. לקניין זה מספר סעיפים: שינוי גוף החפץ, שינוי שם החפץ.

ישנן שתי פרשנויות בקניין זה: דעה אחת אומרת כי חיוב ההשבה אינו קיים כאשר החפץ השתנה, כנלמד מהפסוק "והשיב את הגזילה אשר גזל", אם כעין שגזל יחזיר ואם לא ישלם דמיה,, ולפי פרשנות אחרת, ההפך הוא הנכון; השינוי הוא אחד מקנייני הגזילה, הוא מקנה את החפץ לגזלן, וזהו טעם ציווי התורה שאמרה שכאשר החפץ השתנה, הוא לא שייך יותר לנגזל, ועליו להחזיר רק את דמיה.

קנין זה נגרם על ידי כך שהחפץ נחשב כחפץ אחר לגמרי, וגם כאשר רק שמו נשתנה השינוי משנה את בעלות החפץ, מכיוון שמציאותו של החפץ אין בה חשיבות כשלעצמה אלא בשימוש שניתן להפיק ממנה, וכאשר הוא משמש לצורך אחר, נחשב הדבר כאילו מהותו השתנתה.

תשלומי ארבעה וחמישה

בדין העברי, תשלומי ארבעה וחמישה הם תשלומי קנס המושתים על מי שגנב שור או שה, וטבח או מכר את הגניבה לפני שנתפס.

דיני ממונות במשפט העברי
חיובי תשלומין גזלגניבהארבעה אבות נזיקיןאדם המזיקשור המזיקבוראשקרןשן ורגלצרורותתשלומי חובל (ה' דברים) • בושת
קנסות תשלומי כפל • תשלומי ארבעה וחמישהשלושים של עבדאונס נערהמפתהחצי נזקכופרצרורותמודה בקנס
שונות גרמא בנזיקיןדינא דגרמיהיזק שאינו ניכרהיזק ראייהאדם מועד לעולםהרחקת נזיקיןזה נהנה וזה לא חסרדיני שומריםחזקה (הלכה)קניין רוחנישעבודא דרבי נתןהפקרייאושהשאלהירושהשותפותספק ממוןאין הולכין בממון אחר הרובבית דין לממונות
קניינים קניין כסףקניין חצרקניין חזקהקניין הגבההקניין משיכהקניין מסירהקניין רכובקניין ארבע אמותקניין הילוךקניין אגבקניין אותיותקניין הבטהקניין חליפיןאודיתאסיטומתאאסמכתאמעמד שלשתןסילוקמחילה
שטרות שטר חובגטשטר שחרורכתובהשטר תנאים • שטר אמנה • שטר אדרכתאקיום שטרות
מצוות ממוניות השבת אבידהאונאהריביתמצוות הלוואההענקהמשכוןשמיטת כספים
דיני טענות טענת בריברי ושמאספק וודאיקים לימרא קמאכופר הכלמודה במקצתמיגוטענו חיטין והודה לו בשעוריןטוען וחוזר וטוען
פסק בית דין המוציא מחברו עליו הראיהיחלוקויהא מונח עד שיבוא אליהוכל דאלים גברשודא דדיינימי שפרעפשרהעביד איניש דינא לנפשיההפקר בית דין הפקרחזקת ממוןתפיסהגוד או איגוד

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.