תשלומי חובל

במשפט העברי תשלומי חובל הם חמישה חיובי תשלומים (המכונים במשנה: חמישה דברים[1]) שההלכה מטילה על אדם החובל בחברו והזיקו בגופו. חמשת התשלומים הם: נזק, צער, ריפוי, שבת ובושת.

מקור ומהות התשלומים

על פי המשפט העברי במקרה של נזק גופני אין להתחשב רק בנזק הישיר, אלא על המזיק לשלם חמשה תשלומים שונים, המתחשבים בכל נזק אפשרי שרק נגרם.

בתלמוד למדו את חיוב חמישה דברים אלו מהמקרא. החיוב בחמשת התשלומים הוא רק כאשר הפגיעה נעשית על ידי אדם (ולא בעל חיים), בכוונה או ברשלנות לפי חלק מהדעות. לכל הדעות חייבים בבושת רק אם הפגיעה נעשית בכוונה. בנזק חייבים בכל מקרה, כולל אונס[2].

פירוט התשלומין

נזק

תשלומי הנזק הוא חיוב על אובדן קבוע של יכולת השׂתכרות שאירע עקב הנזק.

צער

בית הדין שמים כמה מוכן אדם לשלם כדי למנוע ממנו צער מסוים כזה, לדוגמה אם נגזרה מהמלכות שיחתכו את ידו, כמה מוכן לשלם שיחתכו את ידו תחת הרדמה כללית או מקומית ללא הצער שנגרם לו. הסיבה לכך שהמדד הוא באופן כזה, ולא כמה מוכן אדם לקבל ולהסכים לקבל צער כזה, הוא מכיוון שאדם שפוי לעולם לא יסכים שיחתכו את ידו ללא הרדמה במקום הרדמה בשום סכום שבעולם, גם אם ישלמו לו על כך הרבה כסף, אך ההפך - אדם שנגזר עליו שיחתכו את ידו ללא הרדמה, לא ישלם כל סכום שבעולם כדי שיעשו זאת עם הרדמה.

ריפוי

המזיק חייב לשלם את הוצאות הרופא, בית החולים, תרופות או הניתוח, עד להבראתו השלימה של הניזוק.

שֶׁבֶת

כנלמד מהפסוק "רק שבתו יתן",[3] חייב אדם לשלם את ההפסד שנגרם לניזוק בזמן שבו גופו נפגע ולא יכול היה לעבוד. אם כי, מכיוון שתחת תשלומי "נזק" כבר שילם המזיק את הנזק שנגרם בעקבות חתיכת היד, בתשלומי ה"שבת" חייב המזיק לשלם את הנזק שנגרם בעבודה המועטת שיכול אדם לעבוד גם אם יד אחת - למשל שמירה.

בושת

כל בושה שנגרמה בשעת הנזק, בעקבות צפייה של הרואים, או שם רע שיצא בעקבות מעשה הנזק (למשל בעקבות מעשה אונס).

במקרים אחרים[4] קבעו חז"ל קנסות קבועים על מקרים ספציפיים, דוגמת מתן סטירה או בעיטה.

הערות שוליים

  1. ^ משנה, מסכת בבא קמא, פרק ח', משנה א'
  2. ^ שולחן ערוך חושן משפט תכא סעיפים א' וג'
  3. ^ ספר שמות, פרק כ"א, פסוק י"ט
  4. ^ תחילת פרק שלישי בבבא קמא

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו פסיקה הלכתית.

חבלה

האם התכוונתם ל...

חובל

המונח חובל מתייחס לקצין בכלי שיט מסחרי או צבאי.

דיני ממונות במשפט העברי
חיובי תשלומין גזלגניבהארבעה אבות נזיקיןאדם המזיקשור המזיקבוראשקרןשן ורגלצרורות • תשלומי חובל (ה' דברים) • בושת
קנסות תשלומי כפלתשלומי ארבעה וחמישהשלושים של עבדאונס נערהמפתהחצי נזקכופרצרורותמודה בקנס
שונות גרמא בנזיקיןדינא דגרמיהיזק שאינו ניכרהיזק ראייהאדם מועד לעולםהרחקת נזיקיןזה נהנה וזה לא חסרדיני שומריםחזקה (הלכה)קניין רוחנישעבודא דרבי נתןהפקרייאושהשאלהירושהשותפותספק ממוןאין הולכין בממון אחר הרובבית דין לממונות
קניינים קניין כסףקניין חצרקניין חזקהקניין הגבההקניין משיכהקניין מסירהקניין רכובקניין ארבע אמותקניין הילוךקניין אגבקניין אותיותקניין הבטהקניין חליפיןאודיתאסיטומתאאסמכתאמעמד שלשתןסילוקמחילה
שטרות שטר חובגטשטר שחרורכתובהשטר תנאים • שטר אמנה • שטר אדרכתאקיום שטרות
מצוות ממוניות השבת אבידהאונאהריביתמצוות הלוואההענקהמשכוןשמיטת כספים
דיני טענות טענת בריברי ושמאספק וודאיקים לימרא קמאכופר הכלמודה במקצתמיגוטענו חיטין והודה לו בשעוריןטוען וחוזר וטוען
פסק בית דין המוציא מחברו עליו הראיהיחלוקויהא מונח עד שיבוא אליהוכל דאלים גברשודא דדיינימי שפרעפשרהעביד איניש דינא לנפשיההפקר בית דין הפקרחזקת ממוןתפיסהגוד או איגוד

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.