תקשורת סלולרית

תקשורת סלולרית היא טכנולוגיית תקשורת המאפשרת שימוש בטלפון סלולרי - טלפון אלחוטי נייד (למעשה מכשיר רדיו דו-כיווני המסוגל בו-זמנית לשדר ולקלוט גלי מיקרו) שניתן להפעילו באזורים נרחבים, בטכנולוגיה המתבססת על פרישת תחנות בסיס סלולריות במרחב. המילה סלולרי נובעת מהמילה cell (תא, באנגלית). המשמעות היא, שבכל תא כזה יש תחום נתון של תדרים, המאפשרים לנהל מספר שיחות בו זמנית. אם המכשיר איננו נמצא בתחום, תהיה ירידה ברמת הקליטה וכדי שתהיה אפשרות להמשיך בניהול השיחה, תחנת הקליטה הקרובה לתחום, תקצה תדר מבין התדרים העומדים לרשותה.

בחוקי מדינת ישראל קרויה תקשורת סלולרית בשם תקשורת תאית או שירותי רט"ן ומכשיר הטלפון הסלולרי קרוי רט"ן - רדיו טלפון נייד, אך כמעט ולא נעשה שימוש במונחים אלה מחוץ לחקיקה ולרגולציה של משרד התקשורת.

התקשורת הסלולרית והטלפון הסלולרי, שהתחילו להימכר באמצע שנות ה-80 של המאה ה-20, גרמו לאחת המהפכות הגדולות ביותר בתולדות התקשורת. הם הביאו לשינויים מרחיקי לכת, בעיקר במישור החברתי, כאשר באמצעותם תיתכן אינטראקציה רחבת היקף במגוון אפשרויות - שיחות טלפון, מסרונים (SMS), גלישה באינטרנט ותרמו תרומה מכרעת להפיכת העולם כולו לכפר גלובלי. לפי הערכות של ה-ITU[1], כ-95% מאוכלוסיית העולם נמצאת תחת כיסוי של תקשורת סלולרית דור 2, וכ-69% תחת כיסוי של דור 3. צ'ינה סלולר נחשבת[2] לחברת הסלולר הגדולה בעולם, ודווח שבאמצע שנת 2014 שירתה מעל ל-790 מיליון מנויים.

Antenna cell efi e
תורן אנטנה סלולרית בישראל.

עקרונות התקשורת הסלולרית

Cell-base
מבנה בסיסי של רשת טלפוניה סלולרית.
Frequency reuse
שימוש חוזר בתדרים: התדר F1 משמש שתי תחנות בסיס (למעלה משמאל ולמטה משמאל), ובאופן דומה, גם התדרים F2 ו-F3 משמשים את תחנות הבסיס העליונות והתחתונות.

התקשורת הסלולרית מבוססת על כך, שבניגוד לרשת רדיו רגילה, שני מכשירי טלפון ניידים אינם מדברים ביניהם ישירות, אלא דרך רשת של תחנות בסיס סלולריות שכל אחת מהן מכסה תא שטח קטן יחסית (באנגלית: cell). כל טלפון מתקשר עם תחנת הבסיס הקרובה אליו. תחנות הבסיס מקושרות ברשת קווית או אלחוטית למתג סלולרי הקרוי MSC. המתג אחראי לניתוב השיחות מן התא המתאים ואליו.

כפי שניתן לראות באיור, כאשר הטלפון הסלולרי עובר מתא שטח אחד לשני, מועברת השיחה מתחנת בסיס 1 לתחנת בסיס 2. תהליך ההעברה נקרא העברת שיחה ובאנגלית Handoff או Handover. המתג הסלולרי מקושר מצידו לרשת הטלפון הציבורית (PSTN) וכך מאפשר שיחות מטלפון קווי לסלולרי ולהפך. פריצת הדרך המרכזית שאפשרה את פיתוח הטלפונים הסלולריים, היא זו של השימוש החוזר בתדרים - בתחנות בסיס שונות, המופרדות זו מזו גאוגרפית, כך שמספר מוגבל של תדרי שידור מאפשר כמות כמעט בלתי מוגבלת של שיחות.

היסטוריה וסיווג של המערכות הסלולריות

הרעיון של טלפונים סלולריים אינו חדש. עוד בשנת 1947 נהגה במעבדות מחקר, הרעיון של תאים שיקושרו לטלפונים ניידים, באמצעות שימוש חוזר בתדרים, אולם הטכנולוגיה של תקופה זו לא אפשרה את מימוש הרעיון. מכשול נוסף היה סירובה של נציבות התקשורת הפדרלית (בארצות הברית) FCC, להקצות ספקטרום תדרים למערכות טלפון אלחוטי.

CellularAntena
תורן אנטנות בתחנת בסיס לרשת סלולרית

בשנת 1968 הציעו מעבדות בל וחברת AT&T ל-FCC את התפיסה שלפיה יוקמו רשתות של רדיו טלפון נייד שיתבססו על פריסה נרחבת של תחנות שידור, שכל אחת מהן תכסה אזור שידור ברדיוס של קילומטרים ספורים ותפעל רק בחלק מן התדרים המוקצים למערכת כולה. כאשר המשתמשים יעברו מאזור כיסוי של תחנה אחת לאחרת, יתחלפו אוטומטית תדרי השידור והקליטה שלהם ורציפות התקשורת תישמר.

שני גופים עסקו בפיתוח הרעיון בארצות הברית: מעבדות בל וחברת מוטורולה. בשנת 1973 הדגימה מוטורולה את הטלפון הסלולרי הראשון, אולם היו אלה מעבדות בל שהציגו בשנת 1979 את האבטיפוס הראשון למערכת סלולרית ופרסו ב-1980 את הניסוי הראשון באזור שיקגו, ובו 2000 משתתפים. שנה לאחר מכן הוקמה בטוקיו המערכת הסלולרית המסחרית הראשונה. רק ב-1982 אישר ה-FCC להקים מערכת מסחרית בארצות הברית וזו הוקמה לבסוף בשנת 1983, 36 שנה לאחר העלאת הרעיון בפעם הראשונה.

סיווג המערכות לדורות[3] נובע משינויים מהותיים ברשת הסלולרית. השינויים כוללים החלפת המרכיבים הטכנולוגיים של הרשת הסלולרית, ובכללם החלפה של האנטנות של הרשת ושינויי פריסה של תחנות הבסיס של הרשת. לעומתם, שדרוגים קלים יותר לטכנולוגיה מצוינים כחצאי דור או רבעי דור (לדוגמה, דור 3.5 או 2.5)[4].

דור 0 - מערכות לא סלולריות

המערכות הראשונות האלחוטיות היו צבאיות מבוססות מכשירי קשר ולא פעלו בשיטה הסלולרית. במערכות אלו התקשורת התבססה על ערוץ מסוים, והשימוש בו היה ב-Broadcast (הפצת התשדורת לכל מי שמכוון לאותו ערוץ, ללא הבחנה או זיהוי אישי). ערוץ השידור היה דו כיווני למחצה (Half-duplex), קרי בכל נקודת זמן השידור היה שידור חד-כיווני אל המשדר המרכזי (דיבור) או ממנו (הקשבה). מערכות אלו לא יכלו לספק את הדרישה לנהל שיחות רבות בו-זמנית. המערכות נקראו גם מערכות "לחץ על מנת לדבר" (push-to-talk system).

דור 1 - מערכות אנלוגיות

הטלפונים הסלולריים הראשונים היו אנלוגיים, דהיינו הדיבור הועבר ברשת בצורה אנלוגית, ללא המרה לאות ספרתי. לכל מכשיר היה תדר שידור ותדר קליטה משלו ושיטת האפנון הייתה אפנון תדר (FM).

בעולם פותחו מספר מערכות סלולריות אנלוגיות:

  • IMTS - ראשי תיבות של Improved Mobile Telephone System - בשנות ה-60 מערכת מסוג זה הותקנה לראשונה. במערכת זו הופעלה תחנת בסיס עם שני תדרים: אחד לשידור ואחד לקליטה. במערכת היו עד 23 ערוצים, לפיכך משתמשים שרצו לדבר היו צריכים לחכות לפעמים זמן רב עד שהיה להם קו פנוי. משום כך, מערכת זו לא הייתה מעשית. בשנות ה-80 הכול השתנה באמצעות מערכת AMPS.
  • AMPS - ראשי תיבות של Advanced Mobile Phone System - היא מערכת אמריקנית שפותחה על ידי AT&T בשנת 1983. מערכת ה-AMPS הייתה עד שנות ה-90 המערכת הסלולרית הנפוצה ביותר ביבשת אמריקה ובמדינות נוספות כגון ישראל. המערכת הסלולרית הראשונה שהוקמה בישראל על ידי חברת מוטורולה ובזק, זכתה לשם פלאפון והייתה מערכת AMPS. מערכת זו נמצאת עדיין בשימוש נרחב, בארצות הברית ובמקומות נוספים. המערכת פועלת בתחום תדרים שבין 800 ל-900 מגה-הרץ, ובמרווח ערוצים של 30 קילו-הרץ.
  • TACS - ראשי תיבות של Total Access Communication System - הייתה המערכת האנלוגית האירופית. המערכת הושקה ב-1985 על ידי חברת Vodafone בבריטניה. ה-TACS דומה מאוד ל-AMPS, אלא שתחום התדרים שהוקצה לה היה בתחום ה-900 מגה-הרץ. הTACS הייתה בשימוש בבריטניה, איטליה, יפן ומדינות רבות נוספות. כיום מוחלפת מערכת ה-TACS כמעט בכל מקום על ידי שיטת ה-GSM.
  • NMT- ראשי תיבות של Nordic Mobile Telephone היא מערכת מתחרה ל-AMPS ול-TACS. היא נמצאה בשימוש נרחב בארצות סקנדינביה ובמדינות רבות במזרח אירופה. ה-NMT השתמש בתחומי תדרים של 450 ו-900 מגה-הרץ. גם מערכת ה-NMT מוצאת משימוש ומוחלפת בעיקר על ידי מערכות GSM אבל גם על ידי מערכות CDMA.

חדירת המערכות הסלולריות הייתה מהירה מהצפוי. חיש קל התברר כי באזורים אורבניים צפופים, המערכות מגיעות תוך שנים ספורות לקצה יכולת הקיבול שלהן. החברות ומכוני המחקר ביפן, ארצות הברית ואירופה, נוכחו לדעת כי הטכנולוגיות האנלוגיות אינן טובות מספיק וכי יש צורך בתכנון דור חדש של מערכות סלולריות, שיהיו בעלות התכונות הבאות:

  • קיבול מערכת גדול יותר.
  • יכולת נדידה (Roaming), כלומר שימוש בטלפון הסלולרי בכל מקום, לא רק בשטח הכיסוי של החברה שהיא ספק השרות שלו.
  • מתן אפשרות לתקשורת נתונים.
  • אימות זהות המשתמש ומניעת הונאה סלולרית.
  • פרטיות - מניעה או לפחות עיכוב של ציתות בלתי מורשה לשיחות.
  • שיפור איכות הקליטה, איכות הדיבור וביצועי המערכת.

רוב העוסקים בנושא הגיעו למסקנה כי יש צורך לעבור ממערכות אנלוגיות למערכות דיגיטליות. יוצאת מן הכלל הייתה חברת מוטורולה, שהייתה באמצע שנות ה-80 המובילה בעולם בייצור טלפונים סלולריים. חברת מוטורולה החליטה כי ניתן להאריך את תוחלת החיים של המערכות האנלוגיות על ידי פיתוח דור נוסף, משופר, של טלפונים סלולריים אנלוגיים ופיתחה את מערכת NAMPS, שפירושו (Narrow AMPS). מערכת זו דחסה שלושה ערוצים אנלוגיים לתוך ערוץ אחד של AMPS, תוך כדי מתן יכולות דיגיטליות חלקיות - כגון הודעות קצרות וערוץ בקרה דיגיטלי.

דור 2 - מערכות דיגיטליות

מערכת סלולרית דיגיטלית היא בעלת התכונות הבאות:

  • הדיבור מקודד על ידי מקודד דיבור לאות ספרתי ומועבר ברשת תוך כדי שימוש מסיבי בתיקון שגיאות.
  • שיטת האפנון היא ספרתית ומותאמת במיוחד לאופי הערוץ הסלולרי.
  • התמסורת ספרתית ומותאמת לתקני תקשורת מקובלים.
  • נעשה שימוש בערוצי בקרה ספרתיים בין הטלפון הסלולרי לתחנת הבסיס, לצורך שליטה טובה יותר על המערכת, קבלת דיווחים על עצמת הקליטה, והעברת שיחות סלולריות טובה יותר.
  • נעשה שימוש בטכנולוגיות ספרתיות כדי להתגבר על דעיכות.
  • יכולת העברת תקשורת נתונים.
  • שיטת גישה מרובת משתמשים (Multiple Access) - בעוד במערכות האנלוגיות לכל משתמש תדר משלו, הרי שבמערכות הדיגיטליות נעשה שימוש מתוחכם בגישה לספקטרום, כך שמספר משתמשים חולקים ביניהם את ספקטרום התדרים בו זמנית.

שני גופים עיקריים עסקו באפיון ופיתוח המערכות הדיגיטליות - ארגון התעשיות הסלולריות בארצות הברית CTIA וארגון התקשורת האירופי CEPT.

שיטות גישה מרובות משתמשים - הסבר

לצורך הבנת אופן פעילותן של המערכות הסלולריות החדישות, חשוב להבין טוב יותר את ההבדל בין שיטות הגישה השונות:

  • FDMA - Frequency Division Multiple Access - גישה מרובה בחלוקת תדר - זוהי הגישה המסורתית במערכות אנלוגיות - כל טלפון סלולרי מקבל תדר משלו לשידור ותדר לקליטה בתא בו הוא נמצא ותדר זה מוחלף כאשר מבוצעת העברת השיחה מתא אחד לשני.
  • TDMA - Time Division Multiple Access - גישה מרובה בחלוקת זמן זוהי הגישה ברוב המערכות הדיגיטליות מהדור השני - כל טלפון סלולרי מקבל תדר לשידור ותדר לקליטה בתא בו הוא נמצא ובתוך התדר הזה חריץ זמן משלו. התדר וחריץ הזמן מוחלפים כאשר מתבצעת העברת שיחה.
  • CDMA - Code Division Multiple Access - גישה מרובה בחלוקת קוד. CDMA היא השיטה החדישה ביותר המקובלת בחלק מן המערכות הספרתיות של הדור השני של הטלפונים הסלולריים ובמערכות החדישות של הדור השלישי. הסבר שיטה זו מורכב מעט יותר. שיטת ה-CDMA התפתחה ממערכות צבאיות מסווגות שפעלו בשיטת הספקטרום המפוזר. בשיטה זו חולקים ביניהם כל הטלפונים הסלולריים את אותו התדר ומשדרים בו-זמנית. ההפרדה ביניהם נעשית באמצעות קוד פרישה.

מערכות TDMA אמריקניות

ארגון תעשיית הסלולר האמריקני - CTIA, החל בסוף שנות ה-80 לתכנן מערכת סלולרית שתחליף את מערכת ה-AMPS. התוצאה היא מערכת שתוקננה בשנת 1991, שנודעה בכינוי מערכת TDMA ונודעה גם בשם Digital AMPS.

בשיטת TDMA, כל ערוץ RF של AMPS מחולק ל 3 חריצי זמן. בכל חריץ זמן משדרת תחנת הבסיס דיבור מקודד למשתמש אחר ובאופן דומה בערוץ העולה משדרים טלפונים סלולריים שונים בחריצי זמן שונים. ככלל, מגדילה מערכת ה-TDMA את הקיבול, לעומת מערכת ה-AMPS פי 3 בערך.

שני תקנים תוקננו בארצות הברית למערכות TDMA. הראשון נקרא IS-54 והשני, המתקדם יותר, IS-136.

מערכות TDMA זכו לתפוצה נרחבת בארצות הברית, בדרום אמריקה ובמדינות נוספות. חברת סלקום שהייתה המפעיל הסלולרי השני במדינת ישראל, החלה את פעולתה בשיטת TDMA בתחילת 1995.

בשנים האחרונות דועך השימוש בשיטה זו, מאחר שאינה יכולה לספק שירותי דור שלישי ורוב המפעילים שהפעילו מערכות מסוג זה עברו להפעלת מערכות GSM.

GSM

GSM או Global System for Mobile Communications הוא תקן לרשתות של טלפונים סלולריים. רשתות אלו הן הנפוצות ביותר בעולם. ב-2010 היו בעולם כחמישה מיליארד מנויי GSM. בישראל הופעלו רשתות כאלו על ידי חברות סלקום פלאפון ופרטנר (אורנג'). רשת ה-GSM עושה שימוש בטכנולוגיית גישה מרובה מבוססת זמן, TDMA (אין הכוונה לתקן ה-TDMA). לכשיצאו היו רשתות ה-GSM הרשתות היחידות בעולם שפעלו בטכנולוגיה דיגיטלית.

CDMA

בעוד ארגון ה-CTIA בוחר בתקן ה-TDMA כתקן הספרתי של צפון אמריקה, הציעה חברת קוואלקום (Qualcomm) בארצות הברית, במהלך חדשני ונועז, פתרון חלופי המבוסס על שיטת ה-CDMA. מייסדי החברה ארווין ג'ייקובס ואנדרו ויטרבי טענו כי פיתחו שיטה המסוגלת להגדיל את קיבול המערכת הסלולרית פי 10–20 לעומת מערכת AMPS וזאת תוך כדי שיפור איכות הקשר, הקטנת מספר הניתוקים והקטנת צריכת ההספק של יחידות הקצה.

טכנולוגיית ה-CDMA מבוססת על עקרונות דחיסה וקידוד בהם השתמש הצבא האמריקאי במהלך מלחמת וייטנאם. החידוש בשיטה הוא בכך שהשיחות השונות מופרדות זו מזו באמצעות קידוד ולא באמצעות חלוקה בזמן (כפי שנוקטת טכנולוגיית ה-TDMA/GSM) או באמצעות חלוקת תדרים צפופה (כפי שנוקטת טכנולוגיית ה-NAMPS). שיטה זו מאפשרת קיום של מספר גדול של שיחות (כמספר הקודים האפשרי) על גבי אותו תחום תדרים ובו-זמנית, מבלי שהשיחות תפרענה אחת לשנייה.

הטכנולוגיה שפיתחה קוואלקום הייתה מורכבת למדי וחייבה שימוש באלמנטים חדשניים כגון קידוד דיבור בקצב משתנה והעברה רכה של שיחות - טכנולוגיה שבה מכשיר סלולרי קולט מידע ממספר תחנות בסיס בו זמנית, מה שמבטיח שהשיחה לא תתנתק במהלך מעבר בין תאים סלולריים. מאפיין נוסף של טכנולוגיית ה-CDMA הוא בקרת ההספק ההדוקה שבה מכשיר סלולרי משנה את הספקו באופן דינמי בכל רגע.

הופעת ה-CDMA יצרה מחלוקות קשות ופיצול בעולם הסלולרי, שלא תם עד היום הזה. מצד אחד, טענו חסידי ה-TDMA ובראשם חברות נוקיה ואריקסון כי טכנולוגיית ה-CDMA מורכבת מדי, אינה עומדת בדרישות ויקרה ליישום. מצד שני, חברת קוואלקום, מוטורולה ויצרנים קוריאניים ובראשם סמסונג, טענו לעדיפות של ה-CDMA. בצפון אמריקה הופעלו ב-1995 מערכות בשיטת CDMA, בתקן שנקרא IS-95 או בשם המסחרי cdmaOne והמפעילים בעולם נחלקו לשתי קבוצות - הרוב שהלך עם מערכות GSM וה-TDMA האמריקני והמיעוט שהפעיל מערכות CDMA וזאת למרות שקיבול ה-CDMA אכן הוכח כגדול יותר.

כיום מופעלות מערכות CDMA בקנה מידה גדול ביבשת אמריקה, באוסטרליה, סין, הודו, יפן, קוריאה ובמדינות נוספות ביניהן ישראל, שבה עברה חברת פלאפון לשימוש בטכנולוגיית CDMA במקום הטכנולוגיה האנלוגית שקדמה לה. פלאפון תפסיק את השימוש בטכנולוגיה זו ותפנה את התדרים שמשתמשים בה ב-30 ביולי 2017. בעולם יש כיום (תחילת 2004) כ-200 מיליון משתמשי CDMA.

המערכות היפניות

גם ביפן פותחו תקנים למערכות דיגיטליות, שהיו שונים הן מאלה שפותחו בארצות הברית והן מאלה שפותחו באירופה. המערכות היפניות כוללות, מלבד מפעיל הפועל ב-CDMA, שני תקנים נוספים: PDC ראשי תיבות של Personal Digital Cellular, ו-PHS - ראשי תיבות של Personal Handyphone System שהיא בעצם מערכת אלחוטית ביתית שהיא גם מערכת סלולרית ספרתית עם ניידות נמוכה. חברת NTT DoCoMo, השייכת לחברת האם NTT, היא המפעיל הסלולרי הגדול ביותר ביפן, מצטיינת בחדשנות טכנולוגית רבה והייתה הראשונה להשיק רשת דור שלישי בתקן FOMA באוקטובר 2001. DoCoMo גם אחראית לשירות ה-i-mode שבניגוד לשאר התקנים היפנים, הופץ בעולם.

תקשורת נתונים

בתקני ה-GSM הוכנסה אפשרות להעברת נתונים בקצב אופייני של 2400 סל"ש ועד קצב מרבי של 9600 סל"ש. התפיסה הייתה, שניתן יהיה להעביר נתונים ממחשב למחשב דרך מודם ספרתי בתוך הטלפון הסלולרי. מתכנני ה-GSM לא חזו כלל את התפתחותה המהירה של רשת האינטרנט ובאמצע שנות ה-90 מצאו עצמם ספקי השירותים הסלולריים ללא כל יכולת לאספקת שירותי נתונים אטרקטיביים.

הבעיות שבפניהן עמדו היו (ועדיין קיימות בחלק גדול מן השווקים):

  • זמן הקמת קשר נתונים ארוך מאד
  • גודל מסך קטן
  • משאבי חישוב איטיים
  • מסך אלפא-נומרי זעיר ללא צבע וגרפיקה
  • עלויות גבוהות - מערכות תקשורת הנתונים הסלולריות פועלות במיתוג מעגלים, דהיינו - הטלפון הסלולרי מקושר לרשת הנתונים דרך קו חיוג ומודם ספרתי, כך שגם כאשר הוא אינו מעביר נתונים, מחויב המנוי עבור זמן אוויר. החיוב עבור תקשורת נתונים יכול להגיע לסכומים גבוהים מאד, אף כאשר כמות המידע המועברת קטנה יחסית.

מספר התפתחויות טכנולוגיות החל מסוף שנות ה-90, באו לתקן מצב זה.

GPRS

GPRS או General Packet Radio Service הייתה הטכנולוגיה הראשונה תחת תקן ה-GSM שעשתה שימוש במיתוג מנות כדי לאפשר תקשורת נתונים יעילה ובעלות פחותה למשתמש מאשר שיטת קו החיוג במיתוג מעגלים.

EDGE

EDGE או Enhanced Data for Global Evolution היא טכנולוגיה המשפרת את ביצועי מערכת ה-GPRS להעלאת קצבי העברת הנתונים ברשתות טלפוניה סלולרית מסוג GSM. היא מביאה רשתות אלו לניצול כמעט מרבי של המערכות הקיימות. טכנולוגיה זו מאפשרת לתת שירותים רבים שנחשבים כשרותי "דור שלישי" כגון צפייה בוידאו. בישראל מופעלת רשת כזו על ידי סלקום ופרטנר.

דור 3 - מערכות דיגיטליות מהירות

החדירה העמוקה של הטלפונים הסלולריים הדיגיטליים מהדור השני הייתה חסרת תקדים. בחלק מהמדינות הגיע שיעור החדירה ל-100% ואף למעלה מזה (יותר מטלפון סלולרי אחד לכל אדם). שיעורי ההכנסה והרווח של המפעילים הסלולריים היו גם הם חסרי תקדים. באמצע שנת 2004 היו בעולם יותר ממיליארד מנויים.

יצרני הציוד הסלולרי, גופי התקינה והמפעילים, החלו עוד בסוף שנות ה-80 בתהליך ארוך של אפיון מערכות סלולריות דיגיטליות מתקדמות, שיתווספו אל מערכות הדור השני ובעתיד יחליפו אותן. הגוף שהחל לרכז את אפיון מערכות הדור השלישי היה איגוד הטלקומוניקציה הבינלאומי (ה-ITU).

תהליך התקינה של מערכת סלולרית ארוך ומסורבל ביותר. הוא כולל:

  • מציאת תדרי הפעלה שיהיו מקובלים על כל מדינות העולם ופינוי התדרים האלה
  • הגדרת דרישות לשירותים החדשים
  • הסכמה על תקנים טכניים למערכות הסלולריות ותרגומם למפרטים
  • הסכמה על תהליכי רישוי והפעלה של המערכות

הדרישות ממערכות הדור השלישי היו:

  • טיפול בקצבי העברת נתונים גדולים הרבה יותר
  • שירותי נדידה כלל עולמיים
  • כיסוי כלל עולמי, כולל באזורים שאינם ניתנים לכיסוי על ידי תחנות בסיס סלולריות
  • קיבול גדול בהרבה מהמערכות הקיימות
  • עלויות הקמה ותפעול נמוכות
  • מגוון שירותים מתקדמים כגון שירותי מולטימדיה, שרותי נתונים מהירים וכיוצא באלה.

ה ITU אפיין מסגרת לתקינת שירותי הדור השלישי שנקראת IMT-2000.

UMTS

UMTS, ראשי תיבות של מערכת טלפוניה ניידת עולמית, היא אחד התקנים הבולטים בדור השלישי. התקן מנוהל על ידי הארגון 3GPP.‏ UMTS היא מערכת דור המשך ל-GSM שנועדה לשפר את ביצועי GSM-Packet Data (הנחשב לעיתים דור 2.5). מערכת ה-UMTS מושתתת על טכנולוגיית W-CDMA (5MHZ). יש לה שני יתרונות בולטים על-פני GSM-Packet Data. הראשון הוא היכולת להעביר פסקול בקטעי מולטימדיה שונים כגון וידאו. השני הוא שהשרות הוא כלל עולמי. קצב העברת המידע, כמקובל בדור השלישי, הוא 384Kbps בתנועה ו-2Mbps במנוחה, כשהמשתמש מחובר באופן רציף לרשת. ספקיות דור שלישי עיקריות בסוף 2004 הן דוקומו, שהחלה לשתף פעולה עם חברות סלולר מחוץ ליפן, האצ'יסון וודפון.

רשת CDMA 2000

זהו תקן נוסף בדור השלישי וחשוב לשים לב לא לבלבל בינו לבין שיטת CDMA. התקן מהווה התפתחות של תקן הדור השני IS-95. התקן מנוהל על ידי הארגון 3GPP2. בין המערכות הנשענות על תקן זה נמצאות 1xRTT, 1xEV-DO, 1xEV-DV. הקצבים המתקבלים במערכות אלה נעים בתחום שבין 144Kbps ל-3Mbps.ברשת זו רוחב הסרט הוא 3.75MHZ, פי 3 מהרוחב הרגיל ועל כן קצב העברת הנתונים גדול יותר והרשת מהירה יותר.

TD-SCDMA

זהו תקן פחות מוכר המפותח בסין על ידי החברות דטנג, סימנס והאקדמיה הסינית לטכנולוגיות תקשורת (CATT).

UMTS-TDD

תקן נוסף המוכר גם בשמות (TDD (Time Division Duplexing ו-TD-CDMA. אחד היתרונות ששיטה זו מקנה היא אסימטריה משתנה של יחסי העלאה-הורדה.

דור 4- מערכות מבוססות IP

במערכות דור 4 כלל התקשורת מבוצעת באמצעות פרוטוקול IP, ובקצבים מהירים יותר. בעוד מערכות מדורות קודמים הכילו גם הן תקשורת IP, החידוש בדור 4 הוא בהכפפת שיחות הטלפון לפרוטוקול ה-IP, וביטול ההפרדה שהתקיימה מאחורי הקלעים בין שיחות הטלפון לבין תעבורת הנתונים. LTE הוא תקן לתקשורת אלחוטית מהירה של מכשירים ניידים כדוגמת טלפון סלולרי. התקן נוסח על ידי השותפים בקבוצת 3GPP החל משנת 2008, וב-2010 אישר איגוד הטלקומוניקציה הבינלאומי (ITU) את סיווגו כדור רביעי (4G)[5]. רשת ה-LTE הראשונה נפרשה בשנת 2009 באוסלו וסטוקהולם[6]

דור 5

מערכות דור 5 צפויות לשפר את מהירויות התגובה של הרשתות הסלולריות, ולאוו דווקא מהירות גלישה. כמו כן דור 5 צפוי לאפשר תווך תקשורתי עבור מיליארדי יחידות IoT.

במרץ 2017 הודיעה חברת פלאפון כי בניסוי מעבדה ראשון שלה לדור החמישי הושגה מהירות של 1 ג'יגה לשנייה[7].

בנובמבר 2017 השיקה אינטל את סדרת MMX 8000, מודמים לדור החמישי, כאשר הראשון שהוכרז במשפחה, MMX 8060, מתוכנן להגיע למכשירים בשוק באמצע 2019.[8]

שירותי ערך מוסף

שירותי ערך מוסף הם שירותים שמספקת רשת סלולרית מלבד השירות הבסיסי של שיחות טלפון[9]. באמצעות שירותי הערך המוסף חברות הסלולר מגדילות את הכנסותיהן מחד (באמצעות דמי מנוי לשירותים אלו, או כחלק ממהלך שיווקי המציג את שירותי הערך המוסף כיתרונות של החברה אל מול מתחרותיה), ומגדילות את השימוש של הלקוחות ברשת. לדוגמה, הוספת תא קולי מאפשרת למנויים להתקשר אל התיבה כדי להאזין להודעות, ובזכות ההודעה אפשרי שהמנוי יבצע שיחה נוספת אל משאיר ההודעה - בכך התקיימו 2 שיחות טלפון נוספות, שלא היו מתקיימות בהיעדר התא הקולי. בעקבות שירותי ערך מוסף מוצלחים נדרשות חברות הסלולר לעיבוי ותגבור קיבולת הרשתות, טיוב הכיסוי והקניית 'חכמה' וגמישות מרבית לרשתות על מנת לאפשר השקה מהירה של שירותים חדשים, יכולות פרסונליזציה (אריזת השירותים) למשתמש הבודד ויצירת בידול מובחן בין המפעילים המתחרים ראש בראש. כל זאת, כמובן, לצד דרישה בלתי מתפשרת להוזלת עלויות מימון ותפעול רשת, שילוב טכנולוגיות חדשניות כמו שירותי ענן, קישוריות אדירה בין מכונות – M2M, ומתן גמישות תפעולית למפעילים.[10]

תיבות קוליות

הרעיון בתיבה קולית הוא שלכל מנוי יש הגדרות מגוונות ברשת הסלולרית. הגדרות אלו כוללות גם הפניות שיחה, כלומר לאן המנוי מעוניין להפנות את השיחה אם הוא אינו עונה, אינו זמין, תפוס וכו' (נקרא גם עקוב אחרי). אם למנוי יש הגדרת העברה לתא קולי והוא לא עונה, או אינו זמין, הרי שהרשת הסלולרית תנסה לאפשר למנוי לענות. אם לא ענה אחרי זמן מסוים שהוגדר מראש (יכול להיות על ידי המנוי או על ידי הרשת, תלוי בטכנולוגיה) תעביר הרשת הסלולרית את השיחה למכונת התאים הקוליים. מכונת התאים הקוליים היא סדרה של מחשבים, שמשמשים לאגירת ההודעות, ו"מעליהם" מכונה שיודעת להפוך את השיחה הקולית לקובץ. גודל הקבצים הוא מצומצם מאוד על מנת לאפשר למנויים קיבולת גדולה ככל האפשר, או לחלופין לאפשר למפעיל הסלולרי מספר מנויים גדול יותר על אותה מכונת תאים קוליים. מכונת תאים קוליים אחת תכלול בדרך כלל בין 10 ל-20 מחשבים שונים. חלקם הגדול ישמש לאגירת הודעות, ואילו השאר משמשים כמקשרים שונים לתכונות שונות (תרגום הודעה לקובץ, שליחת SMS אם התקבלה הודעה וכו'). חברת קומברס הישראלית היא הספקית המובילה בשוק התאים הקוליים.

מסרון - SMS

אחד השירותים החדשניים שהוכנסו לתקן ה-GSM היה שרות ה-SMS (מסרון בעברית) - שירות הודעות קצרות - Short Message Service. מערכת ה-SMS תוכננה להעביר הודעות טקסט קצרות (עד 160 תווים בשפה האנגלית ועד 70 תווים בשפה העברית) בין טלפונים סלולריים. כדי להעביר SMS יש צורך בהתקנת SMSC - מרכז מסרים שהוא שרת המאפשר שיגור הודעות בשיטת Store and Forward על גבי ערוץ האיתותים. ה-SMS כלל לא תוכנן כשירות צרכני מאחר שכתיבת הודעה באמצעות לוח המקשים המוגבל של טלפון סלולרי היא עניין מסובך יחסית, גודל ההודעה קצר ביותר ושילוב סימנים כגון סימן שאלה, נקודה או פסיק הוא מורכב למדי. בתכנון, ה-SMS נתפס יותר כאמצעי להעברת הודעות בקרה.

באופן בלתי צפוי לחלוטין הפך ה-SMS להצלחה אדירה מבחינת שיעורי החדירה והשימוש ומאוחר יותר גם כמקור הכנסה לא מבוטל למפעילים הסלולריים. גידול תעבורת ה-SMS החל משנת 1999 היה מסחרר והסתכם במאות אחוזים בשנה. כיום מסתכמת תעבורת ה-SMS בעשרות מיליארדי הודעות בחודש.

אינטרנט סלולרי - WAP

WAP היא טכנולוגיה שמאפשרת גלישה באתרי אינטרנט מיוחדים מתוך טלפון סלולרי. השם המוכר בקרב המשתמשים הוא אינטרנט סלולרי. WAP הוא אחד הפיתוחים הטכניים שהוצגו בסוף שנות ה-90 כפריצת דרך משמעותית שתביא לשימוש נרחב בנתונים סלולריים. WAP הוא ראשי תיבות של Wireless Application Protocol.

הודעות תמונה ומולטימדיה - MMS

MMS - Multimedia Messaging System - היא טכנולוגיה להעברת הודעות הכוללות תוכן בעל מדיה עשירה ברשתות של טלפונים סלולריים. ההודעות הללו כוללות בדרך כלל תמונות, וידאו, הקלטות קול ושילוב ביניהם. ה-MMS אמור להחליף את טכנולוגיית ה-SMS שמוגבלת להעברת הודעות טקסט קצרות.

חברות הסלולר בישראל

אחוז החדירה (יחס המכשירים לאוכלוסייה) של הטלפונים הסלולריים בישראל הוא מהגבוהים בעולם: בשנת 2012 היחס היה 130 אחוז, כלומר יותר מכשירים מתושבים.

במדינת ישראל פועלות החברות הסלולריות הבאות:

  • פלאפון תקשורת - משנת 1986, בבעלות חברת בזק. מפעילה כיום רשת CDMA/UMTS, עד שנת 98 רשת AMPS/NAMPS. כ-2 מיליון מנויים נכון ל-2005.
  • סלקום - משנת 1994, בשליטת חברת בל-סאות' וקבוצת ספרא. מפעילה רשת UMTS/GSM, ובשנת 2005 החזיקה כ-2.5 מיליון מנויים. בעבר הפעילה רשת TDMA.
  • פרטנר תקשורת (אורנג') - משנת 1999, בשליטת חברת האצ'יסון ומפואה. מפעילה רשת UMTS/GSM, עם כ-2.5 מיליון מנויים נכון ל-2005. בסוף שנת 2009 נמכרה השליטה בחברה לידי אילן בן דב, וב-2013 הוא מכר אותה לחברה בבעלות חיים סבן.
  • הוט מובייל (מירס לשעבר) - משנת 2001 ועד 2009, בשליטת חברת מוטורולה תקשורת. כיום שייכת לקבוצת הוט מפעילה רשת IDEN והחל ממאי 2012 מפעילה גם רשת UMTS.
  • גולן טלקום - החלה לפעול במאי 2012, מפעילה תשתית GSM/UMTS, נמכרה לאלקטרה מוצרי צריכה בע״מ
  • רמי לוי תקשורת - התחילה את פעילותה בדצמבר 2011, מפעילת סלולר וירטואלית המתארחת על גבי התשתית של חברת פלאפון.
  • אלון סלולר - התחילה את פעילותה במאי 2012 חברת אלון סלולר פועלת באמצעות המותג YouPhone, נגזר המותג YOU ששייך לחברה, מפעילת סלולר וירטואלית המתארחת על גבי התשתית של חברת פרטנר. ההצטרפות והשירות לחברה ניתן בשלב זה בתחנות הדלק דור-אלון וכן בסניפי מגה. חברת YouPhone נמכרה לחברת פלאפון
  • הום סלולר - התחילה את פעילותה באפריל 2012, החברה נמצאת בבעלות חברת הום סנטר מפעילת סלולר וירטואלית המתארחת על גבי התשתית חברת סלקום. חברת הום סלולר פעלה בסניפי הום סנטר בלבד. הום סלולר נמכרה לסלקום
  • 012mobile - מפעילת סלולר וירטואלית הנמצאת בבעלות פרטנר תקשורת ופועלת על התשתית שלה.

ראו גם

עיינו גם בפורטל:
פורטל תקשורת

קישורים חיצוניים

ועדות תקינה

  • ארגון ה-ITU - גוף התקשורת שפועל מטעם האו"ם
  • OMA התאגדות הניידת הפתוחה - ארגון העוסק באפיון של שירותים חדישים על גבי טלפונים סלולריים.
  • 3GPP - הארגון המתקנן את הטלפונים הסלולריים בשיטת GSM ו UMTS
  • 3GPP2 - הארגון המתקנן את הטלפונים הסלולריים בשיטת cdma2000

ארגוני מפעילים

הערות שוליים

  1. ^ ICT Facts and Figures 2015, באתר ITU(באנגלית)
  2. ^ Operator group ranking, Q2 2014, באתר gsmaintelligence(באנגלית)
  3. ^ Definition of:cellular generations, באתר PCMAG (באנגלית)
  4. ^ אמיתי זיו, שאלות ותשובות // מה זה דור 4 סלולרי ומי צריך את זה?, באתר TheMarker‏, 1 ביולי 2014
  5. ^ ITU World Radiocommunication Seminar highlights future communication technologies, מתאריך 6 בדצמבר 2010(באנגלית)
  6. ^ סוכנויות הידיעותמהירה פי עשרה מהדור השלישי: שוודיה ונורווגיה השיקו את רשת הדור הרביעי בסלולר בטכנולוגיית LTE, באתר TheMarker‏, 16 בדצמבר 2009
  7. ^ פלאפון ערכה ניסוי ראשון לרשת דור 5 בישראל
  8. ^ Intel Introduces Portfolio of Commercial 5G New Radio Modems, Extends LTE Roadmap with Intel XMM 7660 Modem, באתר אינטל, 16 בנובמבר 2017
  9. ^ TheMarkerדברי ימי הסלולר: על שירותי ערך מוסף, דור שלישי ו-UMTS, באתר TheMarker‏, 28 במרץ 2001
  10. ^ אריקסון נערכת לכיבוש הדור הרביעי (LTE) בישראל, פורסם ב-Telecom Daily, 11.4.14
GSM

GSM או Global System for Mobile Communications הוא תקן לרשתות תקשורת סלולרית. רשתות אלו הן הנפוצות ביותר בעולם. ב־2010 היו בעולם כחמישה מיליארד מנויי GSM. בישראל מופעלות רשתות כאלו על ידי החברות פרטנר, סלקום, ופלאפון.

GSM עושה שימוש בטכנולוגית גישה מרובה מבוססת זמן, Time Division Multiple Access (אין הכוונה לתקן ה-IS-136 המכונה לעיתים TDMA). הקול מועבר באופן דיגיטלי ולכן רשתות GSM מקוטלגות כ-"דור שני". הרשת הבסיסית שמותאמת לשיחות קוליות בלבד הורחבה באמצעות שתי טכנולוגיות משלימות להעברת נתונים: GPRS ו-EDGE. טכנולוגיות אלו מכונות "דור 2.5" ו-"דור 2.75" בהתאמה.

HOT mobile

HOT mobile (לשעבר מירס) היא חברת תקשורת סלולרית, מקבוצת HOT, הפועלת בישראל. החברה מפעילה רשת סלולרית בטכנולוגית iDEN שבה מכשירי הקצה משמשים כטלפון סלולרי וגם כמכשיר קשר (PTT) ומפעילה רשת סלולרית בטכנולוגיית UMTS\GSM\LTE בשיתוף עם חברת פרטנר במודל של שיתוף רשתות. בנוסף, החברה מספקת שירותי שיחות לחו"ל תחת המותג "HOT 017" והקידומת הבינלאומית 017.

בשנת 2010 החלה הוט מובייל להקים רשת סלולר עצמאית בטכנולוגיית UMTS, אך בנובמבר 2013, חתמה החברה על הסכם שיתוף רשתות עם חברת פרטנר, לאיחוד מערכי האנטנות של החברות לרשת אנטנות משותפת. בעקבות ההסכם, פרטנר והוט מובייל מפעילות החל מאפריל 2016 רשת אנטנות משותפת באמצעות חברת תפעול משותפת (PHI Networks), הנמצאת בבעלות שווה של פרטנר והוט מובייל, כאשר כל חברה ממשיכה להפעיל את ליבת הרשת שלה בנפרד ולשרת את לקוחותיה בנפרד.

במאי 2010 הופסק השימוש במותג "מירס", בעקבות מכירתה של החברה ל-HOT. בתחילת שנות האלפיים גם ניסתה החברה למתג את עצמה מחדש תחת השם "אמיגו".

גולן טלקום

גולן טלקום היא חברת תקשורת סלולרית שזכתה ביולי 2011 במכרז להפעלת רשת דור 3 נוספת בישראל, וזו פועלת החל משנת 2012. החברה היא אחת מן החברות שהביאו להגברת התחרות בשוק התקשורת הסלולרית בישראל והורדת המחירים בו, וזאת בשל מדיניות המחירים שבה נקטה החברה עם תחילת פעילותה.

דור 3

"הדור השלישי" (3G) הוא כינוי לקבוצה של פרוטוקולי תקשורת לקשר רדיו שהוגדרו על ידי איגוד הטלקומוניקציה הבינלאומי (ITU) שקדמו ל-4G. באופן רשמי התקנים נקראים "IMT-2000", כקיצור של International Mobile Telecommunications-2000, וכוללים את התקנים:

EDGE

UMTS

CDMA2000

DECT

WiMAXקבוצה זו של תקנים מיועדים לאפשר תקשורת אלחוטית של שיחות טלפוניה, שיחות וידאו, תקשורת נתונים - וכולם מתוך מכשירים הנמצאים בתנועה. קצב הנתונים בדור השלישי מיועד להיות עד 14.4Mbps בכיוון היורד, ועד ל-5.8Mbps בכיוון העולה ב-HSPA+‎. בנוסף, תקני הדור השלישי מאפשרים לחברות התקשורת, ספקיות השירות, וחברות הטלפון לספק שירותי תקשורת מגוונים יותר ושימוש יעיל יותר ברוחב הסרט המוקצה להם.

טלזר 019 שירותי תקשורת בינלאומיים

טלזר 019 היא חברת סלולר ישראלית המספקת שירותי תקשורת מקומיים ובינלאומיים באמצעות קידומת הגישה 019.

משרדיה הראשיים של החברה ממוקמים באריאל.

טלפון סלולרי

טלפון סלולרי הוא טלפון אלחוטי נייד (מכשיר רדיו דו כיווני המסוגל בו-זמנית לשדר ולקלוט גלי מיקרו שהם סוג מסוים של קרינה אלקטרומגנטית) שניתן להפעילו באזורים נרחבים בטכנולוגיה של תקשורת סלולרית, המתבססת על פרישת תחנות בסיס סלולריות במרחב, ומיתוג אוטומטי של הטלפון לתחנת בסיס, באופן שהתקשורת תמשיך להיות רציפה גם בזמן מיתוג הטלפון בין תחנה לתחנה. המדען אריאל קרני טוען שהמילה פלאפון נוספה למילון העברי בעקבות התרגלות הציבור אך מדינת ישראל לא קיבלה זאת רשמית.

מוטורולה

מוטורולה (Motorola) הייתה חברת אלקטרוניקה אמריקאית רב-לאומית, שייצרה טלפונים סלולריים וסמארטפונים. החברה היא מהמובילות בתחום הטכנולוגיות לתקשורת אלחוטית ומהתורמות העיקריות להפיכתן לחשובות והמצליחות של המאה ה-20. מוטורולה הייתה מהמובילות בכל שלב בהתפתחות טכנולוגיות אלו, החל ממקלטי הרדיו הראשונים של תחילת המאה ה-20, ועד לטכנולוגיות התקשורת הסלולרית של ימינו. מטה החברה ממוקם בשאמבורג, אילינוי, פרבר של שיקגו.

בשנת 2011 פוצלה מוטורולה לשתי חברות נפרדות. חברת 'מוטורולה מוביליטי' שעוסקת בייצור מכשירי סלולר, נמכרה לגוגל, ואחר כך ללנובו. שאר התחומים עברו לאחריותה של חברת 'מוטורולה סולושנס', שנחשבת במידה רבה ליורשת של חברת מוטורולה ההיסטורית.

מסך מגע

מסך מגע (מכונה גם מרקע מגע, "טאץ'", צג מגע ולפי האקדמיה ללשון העברית מצג מגע) הוא אמצעי קלט פלט למחשב, לטלפון סלולרי ולמכשירים אלקטרוניים שונים. המסך משמש אמצעי פלט ויזואלי כמו כל מסך מחשב אחר, ובו-זמנית משמש כאמצעי קלט מסוג אמצעי הצבעה (תחליף לעכבר). בנגיעה במסך המגע ניתן להזיז את הסמן למקום בו האצבע של המשתמש נוגעת או עט מיוחד שהמשתמש אוחז בו נוגע.

מסרון

הודעת טקסט, ובאנגלית: אס־אם־אס (מאנגלית: SMS, ראשי תיבות של Short Message Service) הוא שירות המאפשר להעביר הודעות כתובות קצרות באמצעות טלפון. השירות הומצא על ידי מאטי מקונן. תחילתו של שירות זה בטלפון הסלולרי, ולאחר מכן הוא הותאם גם לטלפון הקווי. הסיבה לכך שההודעות קצרות כפולה: גם רוחב הפס המועט של הרשת הסלולרית, וגם הקושי שבהקלדת הטקסט לתוך הטלפון.

מאז הוצג השירות בשנת 1992 הוא הפך לנפוץ ביותר בכל רחבי העולם. בפיליפינים, לדוגמה, מועברים יותר מסרונים מאשר שיחות קוליות. בשנת 2010 הועברו בעולם 6,100,000,000,000 הודעות קצרות.

זהו שירות הערך המוסף (Value Added Service) העיקרי שהצליח ברשתות של טלפונים סלולריים, מלבד התא הקולי. בעקבות הצלחתו האדירה נעשה ניסיון לשדרגו לשירות של העברת מסרי מולטימדיה בהם תמונות וקול. השירות המשוכלל יותר קרוי (Multimedia Messaging Service MMS).

המסרון הוא למעשה דרך לתת שירות למשתמש ותשתית להעברת מידע לטלפון. תשתית זו מנוצלת בין השאר כדי לרכוש רינגטונים וצלמיות או להעברת הוראות טכניות למכשיר. מגבלת הגודל של המסרון נובעת מכך שהוא עושה שימוש בערוץ הבקרה של הטלפון הסלולרי ולא בערוץ המידע. שימוש זה נעשה משום שבתקופה שנוצר השירות ערוץ הבקרה היה היחיד שיכל להעביר מידע לא קולי.

עם עלייתם של שירותי תקשורת נתונים ומכשירים חכמים, החלו להופיע אפליקציות כגון BBM, טלגרם, סנאפצ'ט ו-Whatsapp שאיפשרו שליחת הודעות כתובות והתכתבות באמצעות טלפונים ניידים, והן פועלות באמצעות אפיקי תקשורת הנתונים של הרשתות הסלולרית.

מפעיל רשת סלולרית וירטואלית

מפעיל רשת סלולרית וירטואלית (באנגלית: Mobile Virtual Network Operator‏ - MVNO) הוא מפעיל של חברת טלפונים ניידים המספק שירותים ישירות ללקוחות, אם כי אינו מחזיק בנכסי רשת סלולרית, תדרי רדיו ותשתיות טכנולוגיות, אלא חוכר אותם ממפעיל רשת סלולרית (MNO) באזורו, ומשווק אותם ללקוחותיו. מפעילים אלו דומים בשיטת עבודתם למפיצים, למשווקים ולספקים אחרים, אלא שיש להם גם מרכזת טלפונים (או אזור חיוג) בשוק קווי הטלפון המסורתיים.

המפעיל הווירטואלי עובד באופן עצמאי ממפעיל הרשת הסלולרית, קובע בעצמו את התעריפים ואת תוכניות התקשורת ללקוחותיו, ומשלם עבורם בקמעונאות למפעיל המארח לפי שימוש לקוחותיו. המפעיל הווירטואלי בדרך כלל גם מחזיק ברישומי הלקוחות, מערך מספור מספרי הטלפון (MSISDN) ולעיתים שירותים תומכי עסק (BSS), כמו שירות לקוחות וגבייה, לעיתים עם הסכמים עם חברות אחרות, שקופות למשתמש ולצרכן.

מפעיל הרשת הסלולרית הווירטואלית הראשון בעולם היה Tele2 בדנמרק, ובאנגליה הייתה זאת Virgin Mobile UK (נוסדה ב-1999). במאי 2011 היו 645 מפעילי רשת סלולרית וירטואליים בעולם, המופעלים על ידי 515 חברות (לעיתים חברה אחת מחזיקה יותר מזיכיון בודד למפעיל וירטואלי במדינה נתונה), ו-120 מפעילים וירטואליים בעולם מציעים גם שירותי פס רחב סלולריים.

נדידה (תקשורת)

נדידה (Roaming) הוא מושג מתחום התקשורת האלחוטית אשר מתייחס ליכולת של מנוי לקבל שירות באתר אותו הרשת המקומית שלו אינה מכסה על ידי התקשרות לרשת משלימה.

מקור המושג הוא מעולם ה-GSM בו הוא מוגדר כיכולת של מנוי סלולר לקבל ולענות באופן אוטומטי לשיחות טלפון, לשלוח נתונים או לגשת לשירותים אחרים כאשר הוא נמצא באזור בו אין כיסוי לרשת המקומית שלו, על ידי שימוש ברשת אחרת.

על מנת לאפשר יכולת זו יש צורך במערכת מורכבת הכוללת זיהוי, אישור הרשאות לשימוש ותמחור.

סאני תקשורת סלולרית

סאני תקשורת סלולרית בע"מ (לשעבר: סקיילקס קורפוריישן), המוכרת בשם המקוצר סאני היא חברה ישראלית שניירות הערך שלה נסחרים בבורסה לניירות ערך בתל אביב ועוסקת בייבוא ומכירת סמארטפונים, טאבלטים, שעונים, כונני SSD ואביזרים נלווים מתוצרת סמסונג הדרום קוריאנית.

סלקום

סלקום (באנגלית, קיצור של "תקשורת סלולרית": Cellcom - Cellular communication) היא קבוצת תקשורת ישראלית, החברה נוסדה בשנת 1994 ונכון לשנת 2015 היא חברת התקשורת הסלולרית הגדולה בישראל. בעלת השליטה בחברה היא דיסקונט השקעות הנמצאת בשליטת אי די בי פיתוח. ב-2011 נקנתה חברת 013 נטוויז'ן על ידי סלקום ומוזגה לתוכה בדצמבר 2014 נכנסה החברה לשוק הטלוויזיה תחת המותג סלקום tv והשיקה ממיר IPTV משולב, המציע את ערוצי עידן פלוס לצד שירות VOD מבוסס אינטרנט בהמשך עיבתה סלקום את השירות והוסיפה לו בהדרגה ערוצים שונים שמועברים בשידור חי על גבי האינטרנט. במאי 2018 החברה הכריזה לראשונה בישראל על חבילת תקשורת מרובעת שכוללת טלוויזיה, אינטרנט, טלפון ביתי ו-3 קווי סלולר בחשבונית אחת

פלאפון תקשורת

פלאפון תקשורת בע"מ, המוכרת בשם המקוצר "פלאפון", היא ספקית שירות תקשורת סלולרית בישראל והחברה הראשונה שפעלה בישראל בתחום זה. לחברה היו בסוף שנת 2016 כ-2.401 מיליון מנויים.בין השנים 2003 ל-2007 סיפקה החברה שירותי תקשורת גם תחת המותג "Esc", שיועד לצעירים. לצד המותג "פלאפון", החברה מספקת כיום שירותי סלולר מוזלים תחת המותגים "וואלה! מובייל", "YouPhone", "Hii Mobile", "Pmobile, "Kravitz Mobile ו-"סאווה".

פרטנר תקשורת

חברת פרטנר תקשורת בע"מ היא חברת תקשורת המפעילה רשת סלולרית בישראל תחת המותג "Partner" (נודעה עד תחילת 2016 כחלק מהמותג הצרפתי אורנג') ותחת המותג 012mobile, ומספקת שירותי טלפוניה מקומית, שירותי גישה לאינטרנט ושיחות בינלאומיות. בנובמבר 2013, חתמה החברה על הסכם שיתוף רשתות עם חברת HOT mobile, לאיחוד מערכי האנטנות של החברות לרשת אנטנות משותפת. בעקבות ההסכם, פרטנר והוט מובייל מפעילות החל מאפריל 2016 רשת אנטנות משותפת באמצעות חברת תפעול משותפת (PHI), הנמצאת בבעלות שווה של פרטנר והוט מובייל, כאשר כל חברה ממשיכה להפעיל את ליבת הרשת שלה בנפרד ולשרת את לקוחותיה בנפרד.

בשנת 1997 התמודדה קבוצת פרטנר במכרז כמפעיל סלולרי שלישי במדינת ישראל. עדי בירן הוביל את קבוצת היזמים למכרז כנציג חברת אלביט. לאחר שנים שהייתה בשליטת תאגיד ההשקעות ההונג-קונגי האצ'יסון ומפואה נמכרה בשנת 2009 לחברת סקיילקס (יבואנית מכשירי הסלולר של סמסונג) ומאז 2013 נמצאת בשליטת איש העסקים הישראלי-אמריקאי חיים סבן.

ב-16 בפברואר 2016 הופסק השימוש במותג אורנג' בישראל, והותחל מיתוג חדש-ישן עם השם המקורי של החברה, Partner.ב-2017 הודיעה פרטנר כי היא נכנסת לשוק הטלוויזיה תחת השם "פרטנר TV", כמו כן היא חתמה עם קבוצת RGE ומשלבת את ערוצי הספורט (ערוץ הספורט) וערוצי הילדים (ערוץ הילדים ולוגי) של הקבוצה. כמו כן חתמה פרטנר עם חברת נטפליקס.באוגוסט 2017 הודיעה החברה על מיזם הסיבים האופטיים שלה, המאפשר חיבור לרשת האינטרנט במהירות של עד 1 ג'יגה.

רינגטון

רינגטון (בעברית: נְעִימוֹן) הוא מנגינה המושמעת כצלצול של טלפון סלולרי, לציון שיחה נכנסת. המילה נכנסה לשימוש בשנות ה-90 של המאה העשרים עם תחילת השימוש במכשירים הסלולריים.

בתחילת דרכם היו הרינגטונים מורכבים ממספר צלילים במנעד מצומצם, אשר הושמעו אחד בכל פעם ובאותו גון צליל, זאת בשל מגבלות טכנולוגיית הסלולר באותם ימים.

עם התפתחות הטכנולוגיה נכנסו סוגים חדש של רינגטונים פוליפוניים בפורמט MIDI ומאוחר יותר פורמטים מתקדמים כמו mp3 (הנקראים גם טרוּטוֹנים - Truetones). הצלצולים החדשים כוללים רמות שונות של צלילים, כלים ואפילו דיבור.

מאחר שלקוחות הסלולר מוכנים לשלם בעבור רינגטונים שונים התפתחה תעשייה רווחית. הערכות לרווחים ממכירות רינגטונים משתנות: חברת Consect העריכה כי ב-2004 נמכרו רינגטונים בעלות של ארבעה מיליארד דולר ברחבי העולם, על פי המגזין Fortune ב-2005 נמכרו רינגטונים ברחבי העולם בעלות כוללת של שני מיליארד דולר. בישראל, שוק המוזיקה הסלולרית, המורכב ברובו מרינגטונים, גלגל בשנת 2004 50 מיליון שקל.

בעקבות עליה ביכולת הטכנולוגית של המכשירים המודרניים, כיום הטלפון יכול להשתמש כמעט בכל פורמט מוזיקלי כמנגינת צלצול ומשתמשים רבים מורידים שירים מהאינטרנט לצורך זה.

רשת הטלפון העירונית של מוסקבה

רשת הטלפון העירונית של מוסקבה (ברוסית: Московская городская телефонная сеть) הוא שמה של חברת מניות ציבורית מן הוותיקות ברוסיה, שהוקמה לראשונה בשנת 1882 כמפעילת רשת הטלגרף של מוסקבה. כיום מספקת שירותי אינטרנט, טלוויזיה, טלפון קווי, תקשורת סלולרית, שירותי צילום של מצלמות נסתרות ועוד בשטחי מוסקבה ובפרבריה.

תורת האינפורמציה

תורת האינפורמציה היא ענף של מתמטיקה שימושית בעל יישומים במדעי המחשב והנדסת חשמל, העוסק במדידת מידע וביכולת להעביר מידע בין מקור ליעד כאשר ביניהם קיים ערוץ תקשורת. התחום מבוסס על תורת ההסתברות, ועוסק בעיקר בבעיות תאורטיות, כגון חסמים על קצב המידע שניתן להעביר ללא שגיאות בערוץ נתון. מושגים וכלים שמוגדרים בתורת האינפורמציה איפשרו את פיתוחן של טכנולוגיות תקשורת מודרניות, ובמיוחד תקשורת ספרתית, ויישומים כגון לווייני תקשורת, מערכות אחסון נתונים, תקשורת סלולרית ותקשורת נתונים בקצבים גבוהים.

שיטות וטכניקות שמקורן בתורת האינפורמציה נמצאים כיום בשימוש בתחומי ידע מגוונים, בהם הסקה סטטיסטית, אינטליגנציה מלאכותית, קריפטוגרפיה, ביולוגיה, מדעי המוח ובלשנות. רעיונות ומודלים שמקורם בתחום נכנסו לשימוש גם בתחומי מדעי החברה כגון חינוך, פסיכולוגיה קוגניטיבית ותקשורת המונים.

תקשורת סלולרית בישראל

בישראל ישנן שש חברות המפעילות מערכת תקשורת סלולרית מלאה: פלאפון, סלקום, פרטנר הוט מובייל (לשעבר "מירס") גולן טלקום ו-we4G . מספר חברות נוספות פועלות במודל של מפעיל וירטואלי חלקי או מלא: רמי לוי תקשורת, סלקט תקשורת ו019 מובייל - ולמספר חברות אחרות נתן משרד התקשורת רישיון דומה אך פעילותן טרם החלה. בנוסף, קיימות חנויות עצמאיות לממכר טלפונים סלולריים ואביזרים נלווים. השירותים הסלולריים בישראל כוללים שיחות קוליות (פנים ארציות, בינ"ל, משיבון סלולרי ועוד), הודעות SMS ו-MMS, שיחות ווידאו, גלישה מהירה באינטרנט (ובעזרתם גם יישומים נוספים כגון ניווט GPS, טלוויזיה ומוזיקה בהתאמה אישית ועוד). משרד התקשורת מקיים תהליך להוזלת המחיר בתחום הסלולר על ידי הגברת התחרותיות והפחתת חסמי הכניסה: הכנסת ניידות מספרים, ניתוק הזיקה בין הטלפון הסלולרי למפעיל הסלולרי, הגדלת מספר המפעילים (הן המלאים והן הווירטואליים), והגמשת תנאי הרישוי בייבוא מכשירים סלולריים לישראל. מעריכים כי בשנת 2013 נמכרו בישראל כ-3 מיליון מכשירים סלולריים, מתוכם כ-2.4 מיליון מכשירים חכמים.

השם הרשמי על פי החוק במדינת ישראל לטלפון הסלולרי הוא רט"ן - רדיו טלפון נייד, אך כמעט ולא נעשה בו שימוש מחוץ לחקיקה ולרגולציה. בישראל נפוץ גם השימוש בשם פלאפון כשם גנרי לכל מכשיר טלפון סלולרי. כינוי זה נוצר כתוצאה מהיטמעותו המוצלחת בציבור של המותג של חברת פלאפון תקשורת, שהייתה המשווקת הבלעדית של מכשירים סלולריים מהקמתה בשנת 1986 ועד לשנת 1995 אז נכנסה חברת סלקום לשוק הסלולר הישראלי.

טלפוניה
מכשירים מכשיר טלפוןטלפון סלולריטלפון חכםטלפון חירום מובנה ברכבטלפון ציבורי
אמצעי תשלום אסימוןכרטיס חיוג
מספרי טלפון מספר טלפוןקידומת טלפוןקידומת טלפון בינלאומיתקידומת טלפון בישראלניידות מספריםספר טלפונים
טלפוניה PSTNISDNADSLSS7מרכזייה
סלולר תקשורת סלולרית • טלפון סלולרינדידה
טלפון מבוסס אינטרנט טלפוניית IP‏ • SIP‏ • H.323‏ • ‏VoIP • ‏Vocoder

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.