תקופת צינון

תקופת צינון היא תקופת ההמתנה הנדרשת מנושא משרה מסוימת המבקש לעבור לתפקיד אחר. בתקופה זו נדרש עובד שסיים לעבוד בעיסוק מסוים או לשאת במשרה מסוימת לא לעבוד בעיסוק, וזאת בגלל ניגוד עניינים שעלול להיווצר.

דרישה זו מעובד מתנגשת עם זכותו לחופש העיסוק, כלומר, עם זכותו של אדם לעסוק בכל עיסוק, מקצוע או משלח יד. הדרישה בחוק הישראלי, המונעת מאנשים מסוימים להתמודד בבחירות לכנסת, מתנגשת עם זכות ההתמודדות האלמנטרית, אך ערכים ואינטרסים כמו למשל הרצון למנוע פוליטיזציה בצה"ל גוברים על הזכות להתמודד לכנסת.

בישראל

חוק שירות הציבור (הגבלות לאחר הפרישה)

חוק שירות הציבור (הגבלות לאחר הפרישה) מטיל הגבלות (שחלקן תחומות בזמן) על עובד ציבור שפרש מתפקידו. להגבלות המוטלות שלוש מטרות עיקריות:

  1. למנוע מעובד ציבור לנצל בתקופת עבודתו את מעמדו וכוחו לטובת קידום ענייניו האישיים של מקום עבודה או גורם אליו הוא מעוניין לעבור לאחר פרישתו.
  2. מניעת ניצול קשרים שיצר העובד במוסד שממנו פרש עם עמיתיו לעבודה או עם גורמים חיצוניים שאותם שירת במהלך עבודתו.
  3. למנוע מעובד שפרש לעבוד בגוף שעל פעולתו פיקח בעת שהיה עובד מדינה, דבר המהווה ניגוד עניינים.

סעיף 8 לחוק קובע כי הפרת הוראות החוק מהווה עבירה פלילית, שעונשה קנס או שישה חודשי מאסר.

הוראת סעיף 3 (איסור יצוג מול כפיפים לשעבר) לחוק חלה רק על מי שבשירותו היה ב-5 הדרגות העליונות של הדירוג האחיד (המינהלי) בשירות המדינה, אך הוראות סעיף 2 (איסור ייצוג בעניין שבו טיפל הפורש) וסעיף 4 (איסור קבלת זכות ממי שהוענקה לו זכות) חלות על כל מי שפרש משירות המדינה.

חוק הבחירות לכנסת וחוק הממשלה

Shaul Mofaz
רא"ל במיל. שאול מופז - התמנה לשר פחות מחצי שנה לאחר שפרש מצה"ל בגלל כניסתו המאוחרת של חוק הממשלה לתוקף, אולם התמודדתו בבחירות נפסלה לפי חוק הבחירות לכנסת

לפי נוסחו המקורי של חוק הבחירות לכנסת, לא יתמודדו לכנסת: קציני צבא בכל דרגה שהיא בשירות קבע בצה"ל, שוטר במשטרת ישראל וסוהר בשירות בתי הסוהר, אלא אם חדלו מלמלא תפקידם לפני היום הקובע.

היום הקובע לגבי ממלאי התפקידים: ראש השב"כ, ראש המוסד, קצין צבא בדרגת אלוף ומעלה, קצין משטרה בדרגת ניצב ומעלה, ונציב בתי הסוהר נקבע לשישה חודשים לפני יום הבחירות[1] היום הקובע לגבי עובדי מדינה, קציני צה"ל, שוטרים וסוהרים שדרגתם נמוכה מדרגת ממלאי התפקידים שנזכרו קודם הוא מאה ימים לפני יום הבחירות.

עובדי מדינה פרט למורה, חייל בשירות סדיר וחייל בשירות קבע ששמם נכלל באחת מרשימות המועמדים, יחדלו מלמלא תפקידם מיום הגשת רשימת המועמדים ועד ליום הבחירות, ואם נבחרו לכנסת, גם משך כל תקופת כהונתם כחברי הכנסת.

חוק הממשלה קבע כי לא ימונה בכיר במערכת הביטחון לשר בטרם חלפו שישה חודשים מתום תקופת כהונתו.[1]

החוק נכנס לתוקפו רק ביום הבחירות לכנסת ה-16, כלומר ב-2003, והדבר איפשר לשאול מופז להתמנות לתפקיד שר הביטחון בשנת 2002, פחות מחצי שנה לאחר שפרש מתפקיד הרמטכ"ל. עם זאת, חוק הבחירות לכנסת מנע את התמודדתו בבחירות לכנסת. בהחלטתו כתב יו"ר ועדת הבחירות המרכזית, השופט מישאל חשין: "מר מופז נעדר כשירות להציג מועמדותו בבחירות לכנסת המיועדות להיערך ביום כ"ה בשבט תשס"ג, 28 בינואר 2003, ויש למחוק את שמו מרשימת המועמדים."[2]

ב-2007 תוקנו חוק הבחירות לכנסת וחוק הממשלה,[3] והוגדלה תקופת הצינון הקבועה בהם לבכירי מערכת הביטחון מחצי שנה לשלוש שנים מיום תום כהונתם ועד יום הבחירות בהן הם מבקשים להתמודד או עד יום המינוי לתפקיד שר. עוד קובע החוק כי אם תמה כהונת הכנסת שנבחרה בבחירות בהן נפסלו המועמדים מלהתמודד בגלל תקופת הצינון, יורשו אותם בכירים להתמודד בבחירות לכנסת הבאה גם אם עדיין לא חלפו שלוש שנים מיום תום כהונתם.[4]

ב-2007 בית המשפט המחוזי בירושלים קבע כי חמישה חודשים וחצי הם תקופת צינון מספיקה לקצין בכיר שעסק בצבא בהובלה מיום פרישתו ועד לכניסתו לתפקיד בכיר בחברה בענף ההובלה. בית המשפט פסק כי הקצין בדרגת סגן-אלוף רשאי לקצר את תקופת הצינון ובלבד ש"לא יהיה רשאי לייצג את החברה מול בעלי תפקידים בצה"ל ובמרכז הובלה, שהיו כפופים לו".[5]

ב-2011 נדחתה בוועדת השרים יוזמת חקיקה של חברי הכנסת יואל חסון ואיתן כבל לקיצור תקופת הצינון ל-18 חודשים.[6]

צינון לאנשי תקשורת

ב-2005 החליטה מועצת הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו לחייב עיתונאים המעוניינים במעבר לפוליטיקה בתקופת צינון בת שלושה חודשים, וזאת במטרה לשמור על נייטרליות ועצמאות התקשורת המשודרת בישראל.[7]

בין 2010 ל-2012 נדונו הצעות חוק בעניין קביעת תקופת הצינון של חצי שנה לאנשי תקשורת (הצעות חוק שכונו "חוק לפיד"). הדיון בהצעות הוקפא עקב הריצה של יאיר לפיד לפוליטיקה.[8]

בעולם

במרבית ממדינות העולם לא מוגדרת בחוק תקופת צינון בין מילוי תפקיד בכוחות הביטחון או שירות המדינה לבין בחירה לתפקיד בפרלמנט או בממשלה. המגבלה היחידה על המשרתים בכוחות הביטחון היא שעליהם לפרוש בטרם יתמודדו על משרה ציבורית בכירה אחרת.

בצבא צרפת, קצינים שהם מפקדי אזורים בדרגת אלוף אינם יכולים להיבחר לפרלמנט, אלא אם עברה לפחות חצי שנה מיום פרישתם מהצבא.

בארצות הברית לא מוגדרת בחוק תקופת צינון בין שירות בכוחות הביטחון לבין התמודדות בבחירות לקונגרס, למעט התמנות לתפקיד מזכיר ההגנה, שבתחום סמכותו מינוי אנשי צבא. תקופת צינון בין מילוי תפקיד בכוחות הביטחון לבין מילוי תפקיד מזכיר ההגנה עומד על 10 שנים. החוק האמריקני לא מגדיר תקופת צינון בגלל תהליך הבחירה הארוך והצורך בהשגת מימון, שייאלץ ממילא את המעוניין להתמודד לתפקיד מסוים לפרוש מתפקידו זמן רב לפני שייבחר או יתמנה לתפקיד. עם זאת, הסנאט רשאי לפטור מועמד לתפקיד מזכיר ההגנה מתקופת צינון, לבקשת הנשיא.
החוק מתייחס גם למשרתים פעילים בכוחות הביטחון. לפי החוק, אדם בשירות פעיל בכוחות הביטחון אינו רשאי להעמיד עצמו לבחירה לבית מחוקקים מדיני או פדרלי בטרם פרש משירות פעיל.

בשנת 2003 הציע נשיא ארצות הברית לשעבר, ביל קלינטון, לתקן את חוקת ארצות הברית כך שנשיא שכיהן שתי קדנציות יוכל להיבחר שוב לאחר תקופת צינון.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ 1.0 1.1 תיקון שהתקבל ב-2007 מאריך את תקופת הצינון לשלוש שנים.
  2. ^ החלטת השופט חשין בעניין התמודדות שאול מופז בבחירות לכנסת ה-16, 25 בדצמבר 2002
  3. ^ חוק תקופת צינון למשרתים בכוחות הביטחון (תיקוני חקיקה), התשס”ז-2007, ס"ח 2087 מ-22 במרץ 2007
  4. ^ גדעון אלוןהכנסת אישרה תקופת צינון של 3 שנים לבכירים בכוחות הביטחון, באתר הארץ, 12 במרץ 2007
  5. ^ קצינים יעברו בלי תקופת צינון, nfc
  6. ^ נועם שרביט, נדחתה הצעת חוק אשכנזי: תקופת הצינון לא תקוצר, באתר nrg‏, 10 בינואר 2011
  7. ^ ענבל אביב, תקופת צינון בין עיתונות לפוליטיקה, nfc
  8. ^ מורן אזולאי, לפיד רץ, הקואליציה מקפיאה את "חוק הצינון", באתר ynet, 10 בינואר 2012
MUSE

MUSE הוא בסיס נתונים מקוון שהוקם בשנת 1993, המאפשר גישה לגרסאות אלקטרוניות של כתבי עת מדעיים רבים, בעיקר תחומי החברה, האמנויות והרוח. האתר מופעל על ידי הוצאת הספרים של אוניברסיטת ג'ונס הופקינס האמריקאית. נכון לחודש נובמבר 2009, נכללו באתר כ-158,450 מאמרים מכ-427 כתבי עת שונים.

בניגוד למתחרו העיקרי, JSTOR, באתר אין מדיניות של פרסום מאמרים לאחר תקופת צינון מסוימת, כלומר, שמאמרים מהגיליון העדכני ביותר של כתב העת מתפרסים בו.

אמיל לחוד

הגנרל אמיל ג'מיל לחוד (בערבית: اميل لحود; נולד ב-12 בינואר 1936) היה נשיא לבנון בשנים 1998–2007. לפני שנבחר לנשיא ב-1998, שימש כמפקד צבא לבנון. לחוד נולד בבעבדה, התגייס לאקדמיה של צבא לבנון בשנת 1956, ועשה את מרבית שירותו כקצין בחיל הים. בשנים 1972 ו-1979 נשלח ללימודים צבאיים בארצות הברית.

דמוקרטיה

דֵּמוֹקְרַטְיָה (ביוונית: Δημοκρατία שלטון העם [δήμος "דמוס" עם, κράτος "קרטוס" שלטון]) היא שיטת ממשל בה כוחם של האזרחים בא לידי ביטוי בדרך של הצבעה. לאזרחי המדינה זכות חוקית להשפיע על המדיניות הציבורית במדינתם או בעירם, לדוגמה, באמצעות הבעת דעות בפומבי, הצבעה בבחירות או במשאלי עם, השתתפות בדיונים לפני ההחלטות ובהחלטות עצמן, התמודדות בבחירות או הצטרפות אל מפלגה המתמודדת בהן. דמוקרטיות של ימינו מעמידות במרכז גם את ההקפדה על שמירת זכויות אדם כמו: הזכות לחירות, חופש הביטוי, חופש התאגדות, זכות הקניין וחופש התנועה.

נכון לעשור הראשון של המאה ה-21, מרבית המדינות הדמוקרטיות דוגלות גם בשוויון הזדמנויות ועושות מאמצים לאפשר השפעה שלטונית שווה של כלל האזרחים, בלא תלות במוצא, מעמד חברתי וכלכלי, מין, גזע, דת וכיוצא באלה. כדי לממש שוויון כזה ניתן, למשל, להגביל את יכולתו של מועמד בבחירות לממן תעמולה מכיסו הפרטי ולמנוע יתרון של מועמדים עשירים או לדאוג לקלפיות נגישות ולאפשר הצבעה לאזרחים נכים וזקנים.

הבחינה הפסיכומטרית

מבחן הכניסה הפסיכומטרי לאוניברסיטאות (בראשי תיבות: מכפ"ל, באנגלית: Psychometric Entrance Test ובר"ת PET), הידוע גם בתור הבחינה הפסיכומטרית (ובעגה: הפסיכומטרי), הוא בחינה פסיכומטרית הנערכת בישראל החל משנת 1981 ומשמשת ככלי מיון לכניסה לאוניברסיטאות ולמכללות השונות. את הבחינה עורך המרכז הארצי לבחינות ולהערכה, מיסודן של האוניברסיטאות בישראל. ציון משוקלל המשלב את ציון הבחינה הפסיכומטרית של המועמד עם ציוני הבגרות שלו הוא המנבא הטוב ביותר שנמצא עד כה להצלחת המועמד בשנת הלימודים הראשונה שלו באקדמיה - כלומר, בממוצע, ככל שציוני הפסיכומטרי והבגרויות של המועמד גבוהים יותר, כך הוא ייטה לקבל ציונים גבוהים יותר גם בלימודיו באוניברסיטה.הבחינה מתקיימת בשפות עברית, ערבית, רוסית, צרפתית, ספרדית ובנוסח משולב של אנגלית ועברית.

בעברית הבחינה מתקיימת ארבע פעמים בשנה, בערבית ארבע פעמים בשנה, ברוסית, צרפתית ובנוסח המשולב פעמיים בשנה, ובספרדית במועד אחד בלבד. עד שנת 2018 קבע המרכז הארצי לבחינות "תקופת צינון", שמשמעותה שנבחן אינו יכול להיבחן בשתי בחינות רצופות אך משנת 2018 ואילך ניתן לגשת לשני מועדים סמוכים ברצף.

הבחירות לרשויות המקומיות בישראל

הבחירות לרשויות המקומיות בישראל הן בחירות שבהן בוחרים תושבי הערים והמועצות המקומיות בישראל את ראש הרשות המקומית (ראש העירייה או ראש המועצה המקומית) ואת מועצת העירייה או המועצה המקומית. הבחירות נערכות לפי חוק הרשויות המקומיות (בחירות).

הרפובליקה של ונציה

הרפובליקה של ונציה (בוונטית: Repùblica Vèneta או Repùblica de Venesia, באיטלקית: Repubblica di Venezia) הייתה רפובליקה שמקורה בעיר ונציה, בצפון מזרח איטליה, שהתקיימה במשך יותר מאלף שנים - מהמאה השביעית ועד לכיבושה בידי נפוליאון ב-1797. הרפובליקה זכתה לכינוי "סרניסימה" (Serenissima), תואר שמשמעו "השלווה ביותר", לאור היציבות יוצאת הדופן של המשטר בה.

התיקון ה-22 לחוקת ארצות הברית

התיקון ה-22 לחוקת ארצות הברית, שהושלם ב-1951, מגביל את כהונתו של אדם כנשיא ארצות הברית לשתי קדנציות.

זכות הבחירה לכנסת

זכות הבחירה לכנסת עומדת בבסיסה של הדמוקרטיה בישראל ומעוגנת בחוק יסוד: הכנסת. היא מגדירה מי זכאי לבחור ולהיבחר לכנסת באופן הבא; הזכות לבחור: "כל אזרח ישראלי בן שמונה עשרה שנה ומעלה זכאי לבחור לכנסת אם בית משפט לא שלל ממנו זכות זו על פי חוק; חוק הבחירות יקבע את המועד שבו ייחשב אדם בן שמונה עשרה שנה לעניין השימוש בזכות הבחירה לכנסת". הזכות להיבחר: "כל אזרח ישראלי, שביום הגשת רשימת המועמדים הכוללת את שמו הוא בן עשרים ואחת שנה ומעלה, זכאי להיבחר לכנסת, זולת אם בית משפט שלל ממנו זכות זו על פי חוק או שנידון, בפסק דין סופי, לעונש מאסר בפועל לתקופה העולה על שלושה חודשים וביום הגשת רשימת המועמדים עדיין לא עברו שבע שנים מיום שגמר לרצות את עונש המאסר בפועל, אלא אם כן קבע יושב ראש ועדת הבחירות המרכזית כי אין עם העבירה שבה הורשע, בנסיבות העניין, משום קלון". נכון לשנת 2012 בישראל נרשמו 5.1 מיליון בעלי זכות בחירה המתגוררים בארץ.

ערך מורחב – ועדת הבחירות המרכזית

חבר הכנסת

חבר הכנסת הוא אחד מ-120 הנציגים המכהנים בכנסת, לאחר שנבחרו לכהונה זו על ידי אזרחי מדינת ישראל בבחירות דמוקרטיות.

כחלק מחברותם בכנסת, משמשים חברי הכנסת גם כחברים בוועדות הכנסת, ויכולים לכהן גם כשרים או כסגני שרים בממשלה. ראש הממשלה וממלא מקומו חייבים לכהן גם כחברי הכנסת.

חוק הממשלה

חוק הממשלה, התשס"א-2001 הוא חוק המסדיר היבטים שונים בפעילות הממשלה שמבחינת מעמדם, לא היה מקום להסדירם בחוק יסוד: הממשלה. החוק נחקק ב-2001, בעת שנחקק חוק יסוד: הממשלה החדש, שביטל את חוק הבחירה הישירה, והוא נכנס לתוקף עם כינונה של הממשלה ה-30, ב-28 בפברואר 2003.

חוק הממשלה מסדיר, בין היתר, את הנושאים הבאים:

הוראות בדבר חובת פרסום הסכמים קואליציוניים.

הוראות פרוצדורליות לגבי הליכים משפטיים המתנהלים נגד שרים. בין היתר, הוחרגו עבירות תנועה ועבירות שדינן קנס מהכלל הקובע ששר יועמד לדין בבית משפט מחוזי.

תקופת צינון בת 3 שנים לראשי מערכת הביטחון בטרם יהיו כשירים להתמנות לשרים.

קביעת הרכב הקבינט הביטחוני. החוק קובע כי בראש בקבינט עומד ראש הממשלה עומד בראש הקבינט, וחברים בו שרי הביטחון, המשפטים, החוץ, ביטחון הפנים והאוצר. ניתן למנות לקבינט שרים נוספים, אך מספרם אינו יכול לעלות על מחצית מחברי הממשלה כולה.

הסמכות למנות את מזכיר הממשלה (אף שתפקידיו אינם קבועים בחוק).

הסמכות למנות ועדת בדיקה ממשלתית.

פעולות שונות שעל הממשלה להודיע עליהן לכנסת או לפרסם אודותן ברשומות.עד 2008 עוגנה בחוק גם הסמכות למנות את המועצה לביטחון לאומי, אך מבלי שנקבעו בו תפקידיה. באותה שנה נחקק חוק המטה לביטחון לאומי, שמסדיר את תפקידיה באופן רחב יותר, והסעיף העוסק בכך בחוק הממשלה הושמט.

מועצה אזורית

בישראל, מועצה אזורית היא צורת שלטון מקומי המאגדת, מבחינה מוניציפלית, מספר יישובים כפריים או קהילתיים באזור גאוגרפי מסוים. בישראל ישנן 54 מועצות אזוריות המאוגדות כולן ב"מרכז המועצות האזוריות".

נשיא ארצות הברית

נשיא ארצות הברית של אמריקה (באנגלית: President of the United States, ובקיצור POTUS) הוא ראש המדינה וראש הרשות המבצעת הנבחר של ארצות הברית. הנשיא מנהיג את הרשות המבצעת ואת הממשל הפדרלי והוא המפקד העליון של הכוחות המזוינים של ארצות הברית.

הנשיא נבחר באמצעות העם בדרך לא ישירה על ידי חבר האלקטורים לכהונה בת ארבע שנים, והוא אחד משני הנבחרים הפיקודיים הנבחרים ברמה הלאומית הפדרלית, לצד סגן נשיא ארצות הברית. התיקון ה-22 לחוקה, שאומת בשנת 1951, מגביל את הנשיא מבחירה לכהונה שלישית מלאה. הוא גם מגביל נשיא לשעבר מלהיבחר פעם נוספת לאחר סיום כהונתו.

44 בני אדם שירתו בתפקיד זה (בספירת שתי כהונותיו הלא רציפות של גרובר קליבלנד). הנשיא הנוכחי וה-45 במספר של ארצות הברית הוא דונלד טראמפ, המכהן מאז 20 בינואר 2017 ותקופת כהונתו צפויה להסתיים ב-20 בינואר 2021.

נשיא פורטוגל

נשיא פורטוגל (בפורטוגזית: Presidente da República Portuguesa) הוא נשיא הרפובליקה של פורטוגל, ראש המדינה ומנהיגהּ. סמכויותיו, תפקידו וחובותיו ויחסיו מול ראש הממשלה מוגדרים בסעיפי חוקת פורטוגל.

נשיא פורטוגל הנוכחי הוא מרסלו רבלו דה סוזה שהושבע לתפקיד ב-9 במרץ 2016.

פרס הארווי

פרס הארווי הוא פרס המוענק על ידי הטכניון מאז שנת 1972 לציון הערכה והוקרה עבור תרומות חדשות ובולטות במדע, טכנולוגיה ורפואה (ועל תרומה יוצאת דופן לשלום במזרח התיכון). הפרס מוענק על שם לאו הארווי (1887–1973) - תעשיין וממציא.

קטר במשחקים האולימפיים

קטר משתתפת במשחקים האולימפיים מאז אולימפיאדת לוס אנג'לס (1984). היא מעולם לא השתתפה באולימפיאדת חורף.

קציני צה"ל בפוליטיקה

במרוצת השנים הצטרפו לכנסות ולממשלות רבות קצינים בכירים מצה"ל והשתלבו בפוליטיקה של ישראל. הבולטים שביניהם היו הרמטכ"לים יצחק רבין ואהוד ברק והאלוף אריאל שרון שכיהנו בתפקיד ראש ממשלת ישראל. 10 שרי ביטחון היו בעלי קריירה צבאית וחלקם גם היו רמטכ"לים. קציני צה"ל אחרים השתלבו בפוליטיקה, בתפקידים ביטחוניים, תפקידים שאינם ביטחוניים, לצד בכירים לשעבר בזרועות אחרות של מערכת הביטחון הישראלית.

קשרי הון-שלטון

קשרי הון-שלטון הם קשרים עסקיים בין אנשי עסקים ובין משרתי ציבור (פוליטיקאים, אנשי רגולציה, פקידים בכירים), במסגרתם משרתי הציבור עושים שימוש בשררת השלטון כדי להטיב עם אנשי עסקים מסוימים. קשרים אלו מתווכים פעמים רבות על ידי שדלנים או עורכי דין הנשכרים לצורך זה. קשרי הון-שלטון הם סוג של שחיתות שלטונית.

מבחינתו של איש העסקים, קשרים עם משרתי ציבור עשויים להניב רגולציה הנוחה לבעל ההון, כגון חקיקה המקלה עם פעילותו העסקית או כזו המפריעה או מונעת תחרות של עסקים אחרים והפרטה המאפשרת לו לרכוש נכסי מדינה, וכן הטיה של המדיניות לפי השקפת עולמו, גם בתחומים שבהם לא צומחת לו תועלת עסקית.

מבחינתו של משרת הציבור, קשרים עם איש העסקים מספקים לו טובות הנאה כגון תמיכה בדרכו הפוליטית מצד אדם בעל השפעה, ואפשריות העסקה עתידיות (בשכר גבוה) לאחר תום הקדנציה הציבורית, ועוד.

בעולם המודרני, פוליטיקאים בדרך כלל צריכים לחזר אחר תרומות כספיות עבור מסעי הבחירות שלהם. תמיכה של פוליטיקאי בעמדות גופים שסייעו למימון מסע הבחירות שלו תביא לרינונים בדבר קשרי הון-שלטון. במדינות רבות ובכללן ישראל מנסה שלטון החוק להתמודד עם בעייתיות זו באמצעות חקיקה מסוג חוק מימון מפלגות, שתפקידו להסדיר ולהגביל את גובה ואופן התמיכה הכספית של גורמי הון במתמודדים. זאת במטרה למנוע "קניית" מועמדים בידי גורמים בעלי עניין, או אף מראית עין של השפעה כזו. הצלחת חקיקה מסוג זה בהשגת היעד היא חלקית ומוגבלת.

בקרב הדרג המקצועי בשירות הציבורי נעשה ניסיון להגדיר תקופת צינון שבמהלכה מנועים משרתי ציבור לשעבר מלעבוד עבור גורמים עסקיים עליהם פיקחו במסגרת תפקידם. בתחום זה הושם דגש תקשורתי ניכר על המעברים התכופים של בכירי משרד האוצר ופקידי רגולציה בכירים אל השוק הפיננסי הפרטי.

ראש המטה הכללי

ראש המטה הכללי (או בקיצור: הרמטכ"ל) הוא הדרג הפיקודי העליון בצבא ההגנה לישראל.

ראש המטה הכללי נתון למרות ממשלת ישראל וכפוף ישירות לשר הביטחון. הוא קצין בדרגת רב-אלוף (רא"ל), הדרגה הגבוהה ביותר בצה"ל.

שלי יחימוביץ'

שלי רחל יחימוביץ' (נולדה ב-28 במרץ 1960, כ"ט באדר ה'תש"ך) היא פוליטיקאית ישראלית שהייתה חברת כנסת מטעם מפלגת העבודה. טרם כניסתה לפוליטיקה בשנת 2005 עבדה כעיתונאית, סופרת ואשת רדיו וטלוויזיה. בשנת 2011 נבחרה לראשות מפלגת העבודה, והייתה למנהיגת המפלגה עד שנת 2013. היא כיהנה שלוש פעמים כראש האופוזיציה ובנוסף שימשה כיושבת הראש של מספר ועדות בכנסת: ועדה לביקורת המדינה, ועדת האתיקה, ועדה לזכויות הילד, ועדת השניים, ועדת המשנה החסויה לענייני חוץ וביטחון של ביקורת המדינה. נכון ליוני 2019, 69 חוקים שיזמה נכנסו לספר החוקים של מדינת ישראל.

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.