תקופת הדממה

בהיסטוריה של כתבי היד העבריים של המקרא, תקופת הדממה (Silent Era) מתייחסת לתקופה של כשמונה מאות שנה, בין המאה השנייה לספירה, מועד כתיבתן של אחרונות מגילות מדבר יהודה, למאה העשירית לספירה, זמן כתיבתו של כתר ארם צובא, שממנה כמעט ולא שרד בידינו אף כתב יד עברי של המקרא.

שירת הים
קטע מ"שירת הים", מהממצאים היחידים מתקופת הדממה, המאה ה-8 לספירה, מוצג כיום בהיכל הספר, מוזיאון ישראל, ירושלים

התפתחות הכינוי

במאה ה-19 התגלו כתבי יד עבריים עתיקים שהיו טמונים במשך מאות שנים בגניזה הקהירית, בהם כתבי יד נדירים של המקרא, כתבי יד של ספרים שלא היו ידועים עד עתה, וכן ספרים שהיו ידועים רק בשפות אחרות ונתגלה לראשונה מקורם העברי (כמו ספר בן סירא). כתבי היד שהיו טמונים בגניזה הקהירית מתוארכים החל מהמאה התשיעית לספירה.

במאה העשרים התגלו כתבים עבריים עתיקים עוד יותר במספר אתרים ומערות במדבר יהודהמגילות ים המלח, הכוללות את העותקים הקדומים ביותר של ספרי המקרא, לצד ספרים אחרים השופכים אור על חייהם של כת מדבר יהודה שפעלה באותם ימים. כתבי היד שנתגלו מתוארכים מהמאה השלישית לפני הספירה עד לתקופת מרד בר כוכבא, במאה השנייה לספירה.

מכיוון שבמשך זמן רב לא התגלה אף ממצא עברי שניתן לתארכו לתקופה שבין כתיבת מגילות ים המלח לכתיבת ממצאי הגניזה הקהירית, מכונה התקופה "תקופת הדממה" של הכתבים העבריים.

יוצאי דופן: מסמכים וכתובות מ"תקופת הדממה"

Ein Gedi Scroll Fragment 2-Shai Halevi-IAA
המגילה המפוחמת מעין גדי
  • כל האמור לעיל מתייחס לטקסטים על קלף או פפירוס בכתב יד. טקסטים בתור פסיפס או חרוט בקירות בתי כנסת ידועים לנו ממספר בתי כנסת מהתקופה. במיוחד "כתובת רחוב" מהמאה ה 6 שהיא קטע מברייתא ממסכת שביעית ונמצאה ברצפה ועל הקיר של הבית כנסת. הוא הטקסט התלמודי הישן הנמצא בידינו.

לקריאה נוספת

  • RL Shreckhise, "The Rhetoric of the Expressions in the Song by the Sea (Exodus 15, 1-18)", Scandinavian Journal of the Old Testament, 2007.

קישורים חיצוניים

גילוי כתב היד של שירת הים

הערות שוליים

  1. ^ פרק י"ג פסוק יט ועד פרק ט"ז פסוק א.
  2. ^ מוזיאון ישראל, הודעה לעיתונות, 21 במאי 2007.
  3. ^ ניר חסוןמגילה מעין גדי שפוענחה התגלתה כספר התורה הקדום בעולם, מלבד המגילות הגנוזות, ‏20 ביולי 2015
  4. ^ רשות העתיקות, פוענחה המגילה הקדומה ביותר הכתובה בעברית אחרי מגילות מדבר יהודה (יולי 2015)
נוסח המסורה

נוסח המסורה (ובקיצור נוה"מ או MT) הוא כינוי לנוסח המקרא כפי שעולה מקבוצה של נוסחים שערכו בעלי המסורה בטבריה במאה העשירית לספירה וממשיכיהם. הנוסח מכיל 25 ספרים. אין זה נוסח אחד ויחיד, אלא קבוצה של נוסחים הקרובים זה לזה עם הבדלים קלים ביניהם. לצד משפחת-נוסח זה קיימים נוסחים אחרים למקרא, השונים ממנה במידה זו או אחרת, כמו הנוסח השומרוני, נוסח השבעים ונוסח קומראני אשר משתקף מהמגילות שנמצאו במדבר יהודה. נוסח המסורה נחשב קאנוני ומקודש ביהדות (רבנית וקראית גם יחד) וגם התרגומים הפרוטסטנטיים למקרא מתבססים עליו.

בעוד שאת נוסח המקרא המקורי לא ניתן לדעת בבטחה מהו, או אם היה בכלל נוסח יחיד מקורי. הרי שמהנוסחים ששרדו בידינו היום מנסים חוקרי נוסח המקרא לשחזר את הנוסח הקדום יותר והמדויק יותר שהיה מונח לפני הסופרים בדורות קדומים ככל הניתן. כך גם לגבי נוסח המסורה מנסים החוקרים לשחזר את הנוסח המקורי ממנו השתלשל נוסח זה.

בהיסטוריה של נוסח המסורה מבחינים בין 3 תקופות:

המאה ה-3 לפנה"ס - עד לחורבן בית שני, מתבסס על מגילות שנמצאו במערות קומראן, מכונה גם "נוסח קדם-מסורה".

המאה ה-2 לספירה עד המאה ה-8 לספירה. מתקופה זו אין בידינו כמעט עדי נוסח, למעט מתחילת התקופה, המאה ה-2 לספירה במערות מדבר יהודה, ומסוף התקופה, כתבי יד שנמצאו בגניזה הקהירית. תקופה זו מכונה עקב כך תקופת הדממה.

המאה ה-10 לספירה עד סוף ימי הביניים, מאותה תקופה יש בידינו אלפי כתבי יד.נוסח קדם המסורה כפי שנמצא בכתבי קומראן מאופיין בריבוי גרסאות והבדלים בין כתב יד למשנהו. אולם בתקופה שלאחריה, במגילות שנמצאו במערות מדבר יהודה מהמאה ה-2 לספירה מסתמנת יציבות בנוסח, ואין כמעט הבדלים בין עדי הנוסח שנמצאו בתחילת אותה תקופה, לסוף אותה תקופה - בגניזה הקהירית.

בעלי המסורה שהופיעו בטבריה במאה העשירית לספירה, עמלו לקבוע מערכת אחידה של נוסח, שתשמר את הנוסח שהיה קיים בזמנם ותסייע בהעתקה מדויקת שלו. כך הם פיתחו את סימני הניקוד, את סימני טעמי המקרא, ואת חיבורי המסורה (מסורה גדולה ומסורה קטנה) הנותנים מערך שלם של סימנים לזכירת מופעים חריגים של מילה בטקסט, ועוד.

עבודתם של בעלי המסורה זכתה להכרה רבה, ונוסח זה הועתק מדור לדור והתקבל כנוסח השליט של המקרא בכתבי היד העבריים. ולמעשה כמעט כל כתבי היד שלאחר מכן הקיימים בידינו כיום מושתתים על נוסח זה. כך גם כל מהדורות הדפוס של התנ"ך מושתתות על נוסח זה, למעט שיבושים קלים שנפלו בהעתקות ובהדפסת המהדורות השונות.

בעשורים האחרונים, יצאו לאור מספר מהדורות חדשות העמלים על ניקוי השיבושים שנפלו בנוסח המסורה למהדורותיו השונות, והם מנסים לשחזר ככל הניתן את נוסח המסורה המקורי, כפי שנכתב במאה העשירית לספירה. זאת תוך הסתמכות על כתבי יד הקדומים שהתגלו בימינו, כתר ארם צובא, כתב יד לנינגרד, כתב יד קהיר, כתב יד ששון, ועוד, כאשר כל מהדורה בוררת את כתב היד הנראה בעיניה כמדויק יותר על פני שאר כתבי היד שנמנו לעיל, או יוצרת נוסח אקלקטי (צירוף נוסחים שונים) מכמה נוסחים

קולנוע פלסטיני

הקולנוע הפלסטיני הוא קולנוע לאומי אשר מציג את סיפור העם הפלסטיני ונוצר על ידי יוצרים פלסטינים. קולנוע זה מספר את ההיסטוריה הפלסטינית כסיפור לאומי אך גם כסיפור אישי אשר מציג את חיי היומיום של הפלסטינים לצד המאורעות ההיסטוריים. הקולנוע הפלסטיני מחולק ל-4 תקופות פעילות אשר קשורות קשר ישיר למאורעות ההיסטוריים והפוליטיים אשר התקיימו באותן השנים.

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.