תפירה

תפירה היא פעולת חיבור בדים, עורות, נירות או לעיתים רשתות מחומרים שונים באמצעות חוט. אפשר לתפור במלאכת יד בעזרת מחט בעלת קוף שבו משחילים את החוט או לתפור במכונת תפירה.

בדרך כלל תופרים בגד כך שתך התפירה נסתר מעין, אך בתקופות שונות תפרו בגדים עם חוטי רקמה שהם עבים יותר מחוטי תפירה וכך קבלו בגדים צבעוניים יותר. עם המצאת מכונת התפירה, שהקלה את יצירת הבגדים התחילו להשתמש בתכי תפירה גלויים שחיזקו ועטרו את הבגדים בו זמנית. למכונות התפירה החשמליות כיום יש מגוון תכי רקימה שבעזרתם אפשר לרקום מה שרוצים על בגדים, כלי מיטה וכל מה שרוצים. אף הנוהג של בחירת צבע החוט לתפירה כך שייטמע בצבע הבד הולך ונזנח, עם הפוך תכי התפירה לקישוטיים יותר, ודומים יותר לרקמה.

נעליים נתפרות על ידי הסנדלר, ויש כריכות ספרים הנתפרות על ידי הכורך.

LesDessousElegantsMars1910page24cutB
תמונה של מכונת תפירה ישנה
William-Adolphe Bouguereau (1825-1905) - Sewing (1898) Edit 2
ציור של ילדה העוסקת בתפירה

תכי תפירה

Hugo Oehmichen Nähstunde
"שעת התפירה", ציור מאת Hugo Oehmichen
PikiWiki Israel 5705 sewing lesson
תלמידה ומורה ליד מכונת תפירה בבית ספר לבנות ג' בירושלים.
PikiWiki Israel 13171 Sewing Lesson
תלמידות בשיעור תפירה בבית הספר רמז ביהוד, אמצע שנות החמישים

מיכלב

"מיכלב" מלשון חיבור, כליבה. תך זמני המיועד להצמדת חלקי בד עד שייתפר התפר הקבוע. נוח למדידת בגדים יותר מחיבור סיכות. כמו כן, יתרונו הוא שאין סכנה כי ישבור את מחט מכונת התפירה (בניגוד לחיבור בסיכות). כמו כן, אינו משאיר סימנים רבים בבד במקרה של פרימה.

כדי לתפור תך זה יש להעביר את החוט דרך הבד למעלה ולמטה ללא חזרות. קל למשוך את החוט החוצה בסיום השימוש בתפר. שימוש נוסף הוא לצורך כיווץ בד, כאשר יש לכווץ רק צד אחד של חלקי הבד המוצמדים.

ישנם סוגים שונים של תכים מכליבים, לאזורים שונים בבגד.

יתרונות התך הם בחוט המיוחד שבו משתמשים, שהוא חוט לא מפותל (לא שזור), ואינו משאיר סימנים בגיהוץ.

התכים המכליבים השונים משמשים לדוגמה:

  • להפנות עיבוד של דש הג'קט או החצאית
  • למקם מכפלת
  • לבדוק את מידות החלקים לפני תפירה ממשית במכונה
  • להעביר סימוני גיזרה לבגד כשאין אפשרות להשתמש בגיר

תך נסתר

כשמו כן הוא, נסתר. תך זה משמש לתפירת מכפלות בבגדים אלגנטים, מכנסים, חצאיות ושמלות מצמר ובבדים עבים בעיקר.

קיימת מכונה לביצוע תך זה הנהוגה בתעשייה ואצל חייטים. בהיעדר הציוד, ניתן לבצע תך זה גם באמצעות חוט ומחט. קיימים שני סגנונות של תכים נסתרים ידניים, רגיל ומוצלב.

לתפירת תך נסתר נוהגים לבחור חוט בצבע מעט כהה יותר מצבע הבד, ולתפור תך דומה למכלב, אלא שהוא צפוף, ובכל פעם שעובדים לצד הימני (הקדמי) של הבדים, לוקחים חוט אחד או שניים מן הבד. כך משתלב התך במרקם הבד. יש להזהר ולא למתוח את הבד יתר על המידה, פן יווצרו שקעים שייראו מצידו הקדמי של הבד.

זיגזג

תך מכונה. התך קיים במכונות התפירה הביתיות העכשוויות, במכונות ישנות שבהן היה רק תך ישר, אפשר היה להוסיף אביזרים מיוחדים שנענעו את הבד וכך נוצרו תכי זיגזג. שני תכי הזיגזג שבהם משתמשים הכי הרבה הם 'זיגזג רגיל' בו המחט הולכת צעד אחד באלכסון קדימה -ימינה וצעד שני באלכסון קדימה-שמאלה. 'זיגזג שלושת הצעדים' שבו המחט צועדת שלושה צעדים קטנים באלכסון קדימה -ימינה ואחרי זה המחט צועדת שלושה צעדים קטנים באלכסון קדימה -שמאלה.

הזיגזג משמש לגימור קצוות הבד (בהיעדר מכונת אוברלוק), לרקמות שונות ואפליקציות, לעיבוד אבקות הכפתורים וכן לתפירת בדים גמישים גם כן כתחליף לאוברלוק. ניתן לכוון תך זה גם באורכו וגם ברוחבו.

אוברלוק

באנגלית "אוברלוק" הוא הלחם של המילים אובר (מעל) ולוק (נעילה).

תך האוברלוק מיועד בעיקר לעיבוד קצוות בדים. קימים סוגים שונים של מכונות אוברלוק, לפי מספר סלילי החוטים שהם נושאות: 3-5. במכונת אוברלוק משוכללות ניתן לבצע גימורים שונים באמצעות מתיחה שונה של החוטים השונים, והסטת מחט התפירה במרחקים שונים.

מכונת האוברלוק מצוידת גם בלהב החותך את שאריות הבד תוך כדי התפירה.

תפר האוברלוק מצטיין בגמישות, ולכן נוהגים לתפור בעזרתו בדים בלי מתיחות - אלסטיות כגון סריגים, טריקו, בגדי ים, הלבשה תחתונה וכדומה.

תך כלה

נקרא גם אז'ור, על שם הריקמה הלבנה על כלי לבן לבית.

תך הנעשה במכונה, כגימור בבדים דקיקים כשיפון ואורגנזה. נעשה בעזרת מכונת אוברלוק לה יש חלק המיוחד לתך זה, או בתפר זיגזג קטן מאוד וצפוף.

במכונת אוברלוק התך נעשה על ידי צמצום התפר לרוחב מינימלי, קיצור התפר, ומתיחת החוטים כדי ליצור מראה סיומת דקיק ביותר.

לעיתים מכניסים בתך כלה חוט שקוף וקשה כחוט דיג, והוא נותן לגימור מראה מסולסל.

חייט ותופרת

גבר שמקצועו תפירת בגדים נקרא חייט. אשה שמקצועה תפירת בגדים נקראת תופרת.

חייטות ותפירה נחשבו למקצועות יהודיים, וישנם שמות משפחה רבים הקשורים למקצועות אלו, כגון שניידר [Schneider], קלארמקר Kleermaker], דרסלר [Dessler]

ראו גם

ביגוד

בגדים הם כיסוי גוף אשר בניגוד לכיסוי גוף טבעי, כפרווה או נוצות, מיוצרים באופן מלאכותי.

בהתאם להגדרה של חוקרות הלבוש היגינס ואייכר לבוש הוא אוסף של התאמת צורה של פרטים וחומרים לגוף האדם ותוספות לגוף. (כגון: משקפיים).

בגדים משמשים לכיסוי חלקי הגוף, להגנה מפני קור וחום וכן לנוי ולהתחפשות.

גיד

גיד הוא אגד קשיח של רקמת חיבור סיבית המחבר בדרך כלל שריר ועצם. הרכב הגידים דומה להרכב רצועות – רקמת חיבור צפופה וסדירה של סיבי קולגן בעיקר, המסודרים במקביל לאורך הגיד. הרכב הגידים מאפשר עמידה במאמצי המתיחה המופעלים עליהם בעת תיווך בין כוחם של שרירים מתכווצים לבין עצמות. ברקמת הגיד יש מעט כלי דם, ולכן יכולת ההתחדשות שלה מועטה. משום כך, גיד שנקרע אינו נרפא מעצמו, אלא על ידי תפירה רפואית.

סיבי הקולגן בגיד עשויים בעיקר מקולגן מסוג I. סיבים אלה מאורגנים בקרבה רבה באגדים ראשוניים (fascicle) העטופים רקמת חיבור רפה. בכל אגד ראשוני נמצאים גם פיברוציטים הערוכים בשורות מסודרות ולהם מעט ציטופלזמה. האגדים הראשוניים בתורם יוצרים יחד אגדים שניוניים, שגם עטופים ברקמת חיבור רפה. הגיד כולו עטוף ברקמת חיבור צפופה יותר.

גידים נראים בצבע לבן בשל הכמות הגדולה של סיבי הקולגן בהם. להכנתם לצפייה תחת מיקרוסקופ, גידים נצבעים בצביעת המטוקסילין-אאוזין בצורה אצידופילית (ורודה).

חוט

חוט הוא מוצר גמיש לרוב טווי. יכול להיות עשוי מחומרים מהחי [שיער של חיה] הצומח, [אניצים, של פירות, סיבים של קליפה] או מחומרים אחרים, של חומרים שונים המשמשים בדרך כלל בתחום הטקסטיל, קשירה וחיזוק עצמים שונים.

המונח "חוט" משמש גם באופן שאול לתיאור שמות עצם אחרים שצורתם כצורת חוט, בהם חוט השדרה (בתוך עמוד השדרה). בנוסף, משמש המונח לתיאור מצבים מסוימים - כמו המונח "קצה חוט", לתיאור ניסיון למצוא מוצא בין שלל מידע לא רלוונטי.

חייט

חייט או תופר הוא מקצוע עבודת כפיים ואומנות בתחום עיבוד האריגים (טקסטיל). חייטים הופכים בדים מסוימים לבגדים, באמצעות חיתוכם ותפירתם.

כלי המלאכה של העיקריים של חייט היו, מאז תקופות קדומות, המחט, החוט והמספריים, סרט מידה ומאז המאה ה-19 גם מכונת התפירה. לעיתים נעשה שימוש במונח "חייט" לתאר רק אדם המייצר חליפות גברים (ואז נקראת המקבילה לתפירת בגדי נשים בשם "תופר") או חליפות לנשים ולגברים (אך לא סוגים של בגדים אחרים, כמו בגדים תחתונים). הבדים בהם משתמש החייט הם בדרך כלל צמר, כותנה ומשי.

בשל תפוצת המקצוע, קיימים יהודים רבים ששם משפחתם הוא "חייט". למשל: יעקב חייט, גלית חייט, נמרוד חייט, שושי חייט, ברוך חייט ועוד.

באופן דומה, אנשים רבים ממוצא אנגלו-סקסי ששמם "טיילור" (Tailor) או ממוצא אשכנזי ששמם "שניידר" (Schneider בגרמנית, Sznajder בפולנית). כמו כן מצויים שמות המשפחה קרביץ (מפולנית) ו-פּורטנוֹי (מרוסית), קליירמאקר [Kleermaker בהולנדית].

כירורגיה

כירורגיה היא תחום ברפואה העוסק בריפוי מחלות, פציעות ומצבים רפואיים אחרים באמצעות ניתוח פולשני של גוף החולה.

כיום ניתן לבצע ניתוחים זעיר פולשניים, אשר מבוצעים באמצעות מספר חתכים קטנים בשילוב עם מצלמה.

הכירורגיה מבוצעת לרוב בבתי חולים, אם כי כיום הולך וגדל מספר הניתוחים המבוצעים במרפאות ואשפוזי יום. העוסק בכירורגיה קרוי כירורג או "רוֹפֵא מְנַתֵּחַ". הניתוחים מבוצעים בשיטה סטרילית, שמטרתה למזער את הסיכון לזיהומים.

את תחום הכירורגיה ניתן לחלק על פי החלוקה המקובלת למחלקות המנתחות בבתי החולים:

כירורגיה כללית הכוללת בדרך כלל ניתוחי בטן (קיבה, תריסריון, מעי דק, מעי גס, כבד, לבלב), שד וטראומה

כירורגיה הפטוביליארית - ניתוחי כבד, כיס מרה ודרכי המרה

כירורגיית השתלות

נוירוכירורגיה - ניתוחי מח, עצבים ועמוד השדרה

אורתופדיה - ניתוחי הגפיים ועמוד השדרה

כירורגיית ילדים

כירורגיית פה ולסת

כירורגיית לב-חזה

כירורגיה פלסטית

כירורגיית כלי דם

כירורגיה של היד

אורולוגיה - דרכי השתן, איברי המין הזכריים.

אף אוזן גרון וניתוחי צוואר.

עיניים.

כירורגיה גניקולוגית - ניתוחי נשים, כולל ניתוח קיסרי.

כירורגיה בריאטרית - ניתוחי השמנת יתר.ניתוחים כירורגיים כללים כוללים גם כריתת איברים.

ישנן עדויות כי ניתוחים בוצעו כבר בימי קדם. לעדות זו משמשות מספר גולגולות אשר בהן חורים סימטריים בגדלים שונים, חלקם לאחר החלמת עצם, המצביעים על חיתוך מעשה ידי אדם.

עד להמצאת ההרדמה בוצעו ניתוחים כאשר החולה ער לחלוטין.

כיום עם התפתחות הטכנולוגיה גדל והולך מספר הניתוחים המבוצעים בשיטת הלפרוסקופיה, ואנדוסקופיה בה הפולשנות מזערית וההחלמה מהירה יחסית.

מיקרוכירורגיה הוא ענף בכירורגיה שבו מבוצעים ניתוחים עדינים ביותר בעזרת מיקרוסקופים מדויקים במיוחד. טכניקה זו מאפשרת ניתוח של חלקים שלא ניתן היה להגיע אליהם קודם בעין, באוזן הפנימית, בחוט השדרה ובמוח, וכן חיבור מחדש של אצבעות שנקטעו שמצריך תפירה של עצבים וכלי דם זעירים או של צינור זרע שנכרת.

ל"ט אבות מלאכה

ל"ט אֲבוֹת מְלָאכָה (גם אֲבוֹת מְלָאכוֹת) הן סוגי המלאכות האסורות בשבת וביום טוב לפי ההלכה. חלק מהמלאכות מפורטות במקרא, אך רובן נקבעו בתורה שבעל פה, שגוזרת אותן מהעבודות שנעשו להקמת המשכן והיו מלאכות אומן שמצריכות מומחיות. עשיית מלאכה ממלאכות אלה היא בגדר חילול שבת.

לבוש מסורתי

לבוש מסורתי מתייחס לבגדים אופייניים לאזור גאוגרפי מסוים או לקבוצה אתנית או דתית. התלבושות העממיות הן לעיתים מיושנות, אך מבטאות את הזהות הייחודית והמובחנת של האנשים הלובשים אותן. בתקופת ההתעוררות הלאומית במאה ה-19 שבו עמים רבים באירופה ללבוש בגדים מסורתיים, שמקורם בתקופות קדומות יותר, כדי להפגין את ההגדרה העצמית שלהם. כיום יש מגמה כזאת בקרב תושבי מדינות עולם שלישי כחלק מחזרה למנהגים וערכים לא-מערביים וטרום-קולוניאליים.

פרטים של צבע, תפירה ודוגמאות בלבוש מסורתי עשויים להעיד על מעמד חברתי, מצב אישי או על השתייכות לתת-קבוצות. לעיתים מספיקה רק בעלות על תלבושת מסורתית כדי להצביע על מעמד מכובד בקהילה. הדבר אמור במיוחד לגבי תלבושות הייחודיות לכוהנים, אצילים, וכדומה.

התלבשות בבגדים מקומיים ומסורתיים נחשבת לחלק ממנהגי פולקלור. ישנן תלבושות המיועדות לחיי היומיום, (למשל כובע לבד וחליפה שחורה בקהילה היהודית חרדית). תלבושות אחרות מיועדות ללבוש רק באירועים מיוחדים חתונות, חגים (למשל שטריימל בקהילה היהודית-חרדית), או פסטיבלים לאומיים.

מחט

מחט היא חפץ ארוך דק וחד, בעלת קצה מחודד.

מכונת תפירה

מכונת תפירה היא סוג של מכונה המשמשת לתפירה מהירה של בדים או עורות, כלומר חיבורם זה לזה באמצעות לולאות חוט רצופות (תפרים).

מכונת תפירה ביתית מודרנית מסוגלת לתפור כ-1,500 תפרים אמינים ואחידים בדקה - פי 20 מהר יותר מחייט או תופר העובדים ידנית. מכונת תפירה תעשייתית, המשמשת בעיקר לתפירת דברי לבוש ונעליים, מהירה עוד יותר. קיימות מכונות בעלות 7 מחטים, התופרות כ-20,000 תפרים בדקה.

אנשים שונים השתתפו בפיתוח מכונת התפירה. מכונה לרקמה הומצאה כבר באמצע המאה השמונה עשרה, ובשנת 1770 המציא האנגלי תומאס סיינט מכונה לתפירת עור, אך נראה כי מעולם היא לא נכנסה לשימוש שוטף. ב-1830 המציא חייט צרפתי, בָּרתֶלֶמי תימוֹניֶה, מכשיר שנחשב למכונת התפירה השימושית הראשונה. המון זועם, שחשש מאבטלה, הרס את המתפרה שבה היו מכונות אלו, ותימוֹניֶה מת אביון וחסר כל.

באותה תקופה בקירוב המציא ווֹלטֶר הַאנט מניו יורק מכונת תפירה ובה מחט בעלת קוֹף (חור) סמוך לקצה. המחט חדרה לתוך הבד ויצאה ממנו בצד השני כשהיא מושכת איתה את החוט, וכך נוצרה לולאה. מתחת לבד היה חוט שני, כרוך על סליל ומונע הנה והנה במנוף הדומה לבוּכיָיר. החוט התחתון חדר דרך לולאת החוט העליון, וכך קשר אותו. ב-1846 שִכלל אֶליאס האוּ, אמריקני אף הוא, את המכונה של הַאנט. אמריקני אחר, אייזיק מֶריט זינגֶר, הוא שהחל לייצר מכונות תפירה בכמויות, החל בשנת 1851. בעקבותיו הלכו יצרנים אחרים. זינגר נחשב ל"אבי מכונת התפירה".

מכונת התפירה הביתית המודרנית מצוידת במחט היכולה לנוע הנה והנה ולתפור תפרים מסוגים שונים, כולל תפרי זיגזג ותפרי רקמה בעלי צורות שונות. יש מכונות תפירה התופרות גם כפתורים למקומם. מכונות תעשייתיות, לתפירת בדים ועורות, יכולות לבצע עבודות מורכבות.

היום, חלק מהחברות מייצרות גם מכונות ביתיות וגם תעשייתיות, לדוגמה זינגר. חלק מהחברות מייצרות רק מכונות תעשייה, לדוגמה חברת juki וחלק מהחברות התפצלו במהלך השנים לשתי חברות שונות, שכל אחת מתמחה בתחומה, לדוגמה, חברת סובינה.

מלאכת תופר

מְלֶאכֶת הַתּוֹפֵר היא אחת מהמלאכות האסורות בשבת, שמהותה חיבור שני דברים נפרדים זה לזה.

מספריים

מספריים הם כלי המשמש לחיתוך חומר דק בכוח מועט. מספריים משמשים, בין היתר, לגזירת נייר, קרטון, יריעות מתכת, פלסטיק, בד, חבל ותיל. מספריים משמשים אף לחיתוך שיער וציפורניים.

למספריים שני להבים הנעים על ציר משותף. רוב סוגי המספריים מצוידים בלהבים שאינם חדים באופן מיוחד והחיתוך נוצר בעיקר מן הכוח המופעל בנקודת המגע שבין שני הלהבים. מספריים המותאמים לשימוש ילדים חדים אף פחות ולהביהם מוגנים לעיתים במעטה פלסטיק.

מספריים המשמשים לגז הצאן נקראים מגזזיים ואלו המשמשים לחיתוך תיל, מגזריים. בשפה האנגלית קיימת הבחנה בין מספריים קטנים (Scissors) לבין מספריים גדולים (Shears) שאורך להביהם גדול מ-15 ס"מ.

מבחינה מכנית מספריים הם מנוף כפול שבו הציר המחבר בין שני הלהבים משמש כנקודת משען. לצורך חיתוך חומר עבה או קשה יותר, הצבת החומר סמוך ככל האפשר לנקודת המשען מגבירה את מומנט הכוח של המנוף שקצהו בלולאות האצבעות. לדוגמה, אם הכוח המופעל (כוח היד) כפול במרחקו מנקודת המשען, מאשר המרחק מנקודת המשען אל נקודת החיתוך (למשל, פיסת נייר), אזי הכוח המופעל בנקודת החיתוך על הנייר יהיה כפול מן הכוח המופעל על ידי היד על הידיות. מספריים מיוחדים, כמו מספריים לגזירת ברגים מנצלים את חוקי המומנט על ידי עיצוב ידיות ארוכות ולהב קצר, כך שהחומר הנגזר ממוקם סמוך לנקודת המשען.

נול

נוּל הוא מכשיר לאריגה, שיכול להיות ידני או ממוכן. הוא משמש לאריגת בד, כשעליו מתוחים חוטי השתי כדי להקל בשזירת חוטי הערב.

יש מגוון של נולים, נולים שעומדים על השולחן או על רגליים כלשהן, נולים שעומדים על הרצפה. חלקם מופעלים בעזרת פדלים שעליהם דורך האורג, ובעזרתם מרים את בתי הנירים. חלקם מופעלים רק בידיים. חוטי השתי מושחלים לתוך נירים, שתלויים על בתי הנירים. לנולים יכולים להיות החל משני בתי נירים ועד למעלה מ-30. ככל שיש יותר בתי נירים, כך ניתן לארוג דוגמאות יותר מורכבות.

ניתוח

ניתוח (באנגלית: Operation, Surgery) ברפואה הוא השם שניתן לפעולה רפואית פולשנית, במסגרתה נעשה חיתוך של רקמות חיות בגוף אדם או איחוי של חתך שכזה אשר נעשה או התרחש קודם לכן, לשם הטבת מצבו הרפואי או הנפשי של המנותח.כיום, יש ונערכים ניתוחים לשם הטבת מצבו הרפואי של אדם שאיננו המנותח עצמו – למשל ניתוח של נטילת איבר להשתלה מתורם חי.

במהלכה של פעולה ניתוחית ייעשה חתך או ניסור ברקמותיו של אדם, ואפשר שייערכו שינויים ותיקונים שונים במבנים אנטומיים בגופו. לעיתים יוסרו רקמות מגופו של המנותח – החל מפיסת רקמה זעירה ועד להסרת איבר פנימי או חלקו או כריתת גפה. לעיתים יוחדרו לתוך גופו של המנותח רכיבים מלאכותיים או ביולוגיים שונים - החל בחוטי תפירה וסיכות ניתוחיות, עבור ברשתות אשר נועדו לתיקון בקעים שונים בחלל הבטן, בברגים לתיקון שבר בעצם ובמסתם לבבי מכני או מסתם ביולוגי שנלקח מגופו של בעל חיים, ועד לאיבר פנימי שלם, שנלקח מתורם ומושתל בגופו של המנותח.

התחום הרפואי העוסק בביצוע ניתוחים הוא הכירורגיה. סוגים רבים של פעולות ניתוחיות פותחו במסגרת ענפי המשנה של הכירורגיה ומבוצעים בעולם באופן שגרתי והמוני.

סדקית

סִדְקִית או גָּלַנְטֶרְיָה (מצרפתית: Galanterie) הם מוצרי עזר קטנים לתפירה ורקמה כגון חוטים, מחטים, מסרגות, כפתורים, טלאים, אצבעונים וכדומה.

מוצרים אלה נמכרים בחנויות קטנות המתמחות בכך ("חנויות סדקית") ולעיתים על ידי רוכלים. לעיתים נמכרים בחנויות הסדקית (בעיקר בגדולות שבהן) גם חוטי סריגה מצמר ובדים.

בחנויות סדקית נמכרים לעיתים גם אביזרי אופנה כגון גרביים, צעיפים וכפפות.

בעבר היו מצויים רוכלי סדקית שהציעו את סחורתם ללקוחותיהם בבתי הלקוחות. בקרב יהודי השטעטל היו סוחרי סדקית שסבבו עם מרכולתם בין העיירות.

סיכה

סיכה היא אביזר המשמש להצמדת עצמים, עשוי תיל שקצהו מחודד כדי לאפשר נעיצה, וראש רחב וקהה לבטיחות המשתמשים. סיכות עשויות לרוב פלדה, נחושת או פליז.

סיכות משמשות כבר למעלה מ-4000 שנה. אצל השומרים הן היו עשויות ברזל ועצם ושימשו להצמדת בדים. מאוחר יותר הן שימשו גם להחזקת דפים, על ידי נעיצתן בפינה העליונה.

סיכה ויקינגית (סיכת נחושת עם טבעת בראשה) שהתגלתה בחוף בנורטון, סאוונסי, ויילס, מוכיחה לדברי ארכאולוגים מקומיים כי הוויקינגים הגיעו לוויילס

.

סיכות יוצרו בעבר מפליז, מתכת רכה. מאוחר יותר נעשה שימוש בפלדה, החזקה יותר. כיוון שלא היה קיים תהליך קל למניעת החלדת פלדה, סיכות איכותיות צופו בניקל, אך מתכת זו נטתה להישבר ולהתפורר בלחות גבוהה, כך שהתאפשרה היווצרות חלודה. למרות זאת שימשו סיכות פלדה לשימושים ביתיים של הצמדת אריגים כעזר לתפירה.

באנגליה לא היו הסיכות מוכרות עד לקראת סוף תקופתו של הנרי השמיני (אמצע המאה ה-16). הסיכות הראשונות היו בלתי איכותיות עד כדי כך שנאסרו בצו מלכותי.

בין המאה ה-17 למאה ה-19 היה אזור גלוסטר ובריסטול באנגליה מרכז חשוב של יצרני סיכות. ב-1863 הוערך כי האומה האנגלית צורכת 20 מיליון סיכות ביום.

בימינו ראשן של סיכות תפירה עשוי לעיתים פלסטיק צבעוני, בצורת עיגול או כדור (בדומה לחלק מסוגי הנעצים) כדי להוזיל עלויות יצור, להקל על האחיזה ולאפשר סימון בולט. קיימות גם סיכות מעוטרות למטרות קישוט, למשל בעלות ראש דמוי פנינה. כרית סיכות היא אביזר קטן דמוי כרית לאחסון סיכות, המקל על שליפתן המהירה תוך כדי עבודת תפירה.

ספר תורה

ספר תורה הוא מגילת קלף שעליה כתובה התורה בשלמותה, מתחילת ספר בראשית ועד סוף ספר דברים. את ספרי התורה שומרים בארון הקודש שבבית הכנסת. ספר תורה נחשב לתשמיש הקדושה הקדוש ביותר ביהדות, ונוהגים בו בכבוד מיוחד ובהידור רב. בשמחת תורה, בו מסיימים את קריאת התורה, נוהגים לרקוד עם ספרי התורה.

עיצוב אופנה

עיצוב אופנה הוא תחום של אמנות שימושית העוסק בעיצוב ביגוד ועזרי ביגוד. העוסק בעיצוב אופנה נקרא "מעצב אופנה" או "אופנאי".

עיצוב אופנה שונה מתחום עיצוב תלבושות (למשל, בתחום הקולנוע או התיאטרון) בכך שתוצרתו מתיישנת בדרך כלל בתוך עונה אחת, או שתיים. "עונה" בתחום האופנה מוגדרת כסתיו/חורף, או אביב/קיץ. מקובל לחשוב כי עיצוב אופנה החל במאה ה-19 כאשר צ'ארלס פרדריק וורת' תפר תווית יצרן על בגדים אותם עיצב ויצר. בעוד שכל סוגי הלבוש לכל אורך ההיסטוריה נחקרים על ידי אנשי אקדמיה בתחום עיצוב התלבושות, רק בגדים שנוצרו לאחר 1858 הם לבוש שנכנס לגדר עיצוב אופנה.

רבים ממעצבי האופנה מעצבים לבוש ועזרי לבוש לצריכה כללית, חלקם מכונים "מעצבי-עילית" ועושים מלאכתם בהזמנת לקוחות פרטיים. מעצבי-עילית אחרים מוכרים את תוצרתם רק בחנויות אופנה בודדות או במחלקות אופנה עילית. רוב מעצבי האופנה עובדים עבור חברות בתעשיית הביגוד ומעצבים בגדי גברים, נשים וילדים לצורכי שיווק המוני. יצירות הנושאות את תוויות היצרן של מעצבי אופנה מפורסמים, למשל קלווין קליין או ראלף לורן, הן בדרך כלל תוצרת עבודתם של צוותי מעצבים, או מעצבים בודדים העובדים תחת הנחיית המעצב הראשי.

רהט

רַהַט (בערבית: رهط) היא עיר במחוז הדרום בישראל, 12 קילומטרים צפונית לבאר שבע, בסמוך ליישוב להבים ולקיבוץ משמר הנגב. שטח השיפוט שלה הוא 42,000 דונם. היא הוקמה בשנת 1972 והוכרזה כעיר בשנת 1994.

העיר רהט היא היישוב הבדואי הגדול בישראל והעיר הבדואית היחידה. היא העיר הערבית השנייה בגודלה בישראל אחרי נצרת.

תפירה רפואית

תפירה רפואית היא פעולה כירורגית או כירורגית-פלסטית, הנעשית לצורך סגירת חתך או קרע בעור אדם או בעל-חיים.

כאשר החתך נוצר בפעולה ניתוחית, הוא מאוחה בסיום הניתוח בעזרת תפרים. כאשר נוצר קרע כתוצאה מטראומה, ולדעת המומחה הרפואי אין די בהדבקה בעזרת דבק ביולוגי, יאוחה הפצע בעזרת תפירה רפואית. ריפוי פציעות בעזרת תפירה רפואית משמש את הרפואה כבר אלפי שנים, אך האופן המדויק בו הוא נעשה - מתקדם מעת לעת. כך גם החומרים בהם משתמשים לתפירת החתך.

התפירה הרפואית נעשית כמעט תמיד בהרדמה מקומית או מלאה. כאשר אזור החתך רדום, נוטל הרופא חוט העשוי מחומר מיוחד, ובקצהו מחט זעירה מקומרת. הוא מחדיר את המחט האוחזת את החוט בסמוך לשפת החתך, מעביר אותה אל צד החתך השני ומחדיר גם שם את המחט והחוט תחת שפת החתך. לאחר מכן הוא מושך את החוט, ומבצע, בעזרת מלקחיים מיוחדות, קשירה של החוט משני עבריו של החתך. כך מתהדקות שפתי החתך ונצמדות זו לזו. על תהליך זה הוא חוזר מספר פעמים, עד שכל אורך החתך צמוד ומאוחה. קיימות שיטות תפירה נוספות, המתאימות לצרכים כירורגיים רבים ושונים.

לצורך תפירה רפואית השתמשו בעבר בחוטי משי או פלסטיק, ולכן היה צורך בטיפול מיוחד להוצאת התפרים. כיום מעדיפים במידת האפשר להשתמש בחוטי תפירה העשויים מרקמות הנלקחות מדפנות המעיים של בעלי חיים, לרוב כבשים. היתרון בשימוש בחוט מסוג זה הוא שאין צורך בהוצאת התפרים, כיוון שהם נמסים מאליהם בתוך כשבועיים, ונספגים אל תוך רקמות הגוף.

לפי החוק במדינת ישראל, הרשות לעסוק בתפירה רפואית והוצאת תפרים נתונה לרופא בלבד, ולא לאח.[דרוש מקור]

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.