תפילת שמונה עשרה

תפילת שמונה-עשרה היא התפילה העיקרית בסדר התפילה בימות החול והיא נאמרת בתפילות שחרית, מנחה וערבית. תפילה זו היא אחת מתפילות העמידה והיא נאמרת בלחש כשהמתפלל עומד ורגליו צמודות זו לזו[1]. בספרות חז"ל מציינת המילה "תפילה" את התפילה הזו במיוחד, ולא תפילות אחרות.

התפילה קרויה כך משום שבמקור היו בה שמונה-עשרה ברכות. בתקופה מאוחרת יותר נוספה לה ברכת המינים, אולם שם התפילה כבר השתרש ולפיכך לא שונה.

PrayerEgged6380
תפילת שמונה עשרה בבית הכנסת שבתחנה המרכזית של ירושלים. המתפלל במרכז נמצא באחת מארבע הכריעות שבתפילה

תיקון התפילה

על פי המסורת תוקנה תפילת שמונה עשרה בידי אנשי כנסת הגדולה כנגד הקורבנות, ועברה עריכה מחודשת ביבנה לאחר חורבן בית המקדש השני, על ידי שמעון הפקולי[2]. במחקר ישנה מחלוקת לגבי זמן ואופן חיבור התפילה: יוסף היינימן גרס שהתפילה מוקדמת לחורבן הבית השני[3] והיא תוצאה של התפתחות תפילות שונות לידי נוסח קבוע. לעומתו גורסים עזרא פליישר ואורי ארליך שחיבור התפילה וקביעתה כחובה לכל עם ישראל הם תגובה לחורבן[4].

בגמרא מובאות מספר דעות לסיבה שבגללה תוקנו דווקא שמונה עשרה ברכות[5]. על פי הרמב"ם, קביעת נוסח קבוע לתפילה נועדה לסייע למי שלא יודע להביע עצמו כראוי[6]. לפני גישה זו, לפני תיקון התפילה, התפלל כל אחד בנוסח אישי[7]. לדעת הרב ישראל שבתי שצ'יפנסקי תקנה זו נועדה לחזק את מקומה של השפה העברית.

התפתחות התפילה ביבנה

בתקופת ישיבת הסנהדרין ביבנה, דעות החכמים היו חלוקות בנוגע לתפילת שמונה עשרה. רבן גמליאל דיבנה סבר כי יש להתפלל את התפילה כפי שהיא - שמונה עשרה ברכות. רבי יהושע סבר כי יש לקצר את התפילה ולהתפלל בכל יום רק מעין שמונה עשרה - תפילה הכוללת את שלוש הברכות הראשונות של תפילת שמונה עשרה, לאחר מכן תמצות ברכות הבקשה לברכה אחת, ולבסוף שלוש הברכות האחרונות של תפילת שמונה עשרה המקורית [סה"כ שבע ברכות]. רבי עקיבא הביא דעת ביניים - אם האדם בקיא בתפילה הארוכה מתפלל שמונה עשרה ברכות, ואם הוא אינו בקיא בה מסתפק בתפילת מעין שמונה עשרה. להלכה נפסק כי מתפללים שמונה עשרה ברכות, כרבן גמליאל, מלבד בשעת הדחק.

בתקופת זו נוספה ברכה נוספת, ברכת המינים, שהייתה מכוונת, ככל הנראה, כנגד הנוצרים הראשונים. הברכה תוקנה על ידי שמואל הקטן[8].

מבנה התפילה

תפילת שמונה עשרה מורכבת מ-19 ברכות המחולקות לשלוש קטגוריות:

כל הברכות נאמרות בלשון רבים כברכות על כלל עם ישראל.

בתפילות שחרית ומנחה נאמרת חזרת הש"ץ בה החזן חוזר על התפילה בקול, לאחר שהיא נאמרה בלחש על ידי כל הקהל. לדעת יצחק משה אלבוגן התפילה הייתה במקורה תפילת ציבור, ונאמרה רק חזרת הש"ץ, ובעניית אמן נחשב לציבור כאילו התפלל גם הוא. רבן גמליאל השני תיקן את אמירת התפילה בלחש, וכזכר למקור התפילה כתפילת ציבור משותפת נתקנה חזרת הש"ץ[9].

זמני התפילה

תפילת שמונה עשרה נאמרת שלוש פעמים בכל ימי החול.

  • בתפילת שחרית תפילת שמונה עשרה נאמרת מיד לאחר קריאת שמע וברכותיה. זאת מכיוון שיש "לסמוך גאולה לתפילה", זאת אומרת שיש להתחיל בתפילה מיד לאחר חתימת הברכה האחרונה שלאחר קריאת שמע- "ברוך... גאל ישראל". יש המתפללים שחרית ותיקין, וסומכים גאולה לתפילה מיד בהנץ החמה - בזמן שהשמש מתחילה להראות במזרח. ברוב הימים אומרים לאחר תפילת שמונה עשרה של שחרית תחנון - תפילה בה מתוודה אדם על חטאיו ומבקש מחילה מאת ה'. בימים בהם אין אומרים תחנון ממשיכים לאחר תפילת שמונה עשרה באמירת אשרי יושבי ביתך, או בקריאה בתורה. מותר להתפלל שמונה עשרה של שחרית החל מהנץ החמה, ועד 4 שעות זמניות לאחריו, ובדיעבד עד חצות היום.
  • בתפילת מנחה מתפללים שמונה עשרה לאחר אמירת אשרי יושבי ביתך (יש הנוהגים לומר גם את פרשת הקורבנות) וחצי קדיש. בתענית ציבור קוראים בתורה לפני תפילת שמונה עשרה. לאחר התפילה אומרים תחנון. בימים בהם אין אומרים תחנון אומרים לאחר תפילת שמונה עשרה קדיש, ולאחריו מסיימים את התפילה באמירת עלינו לשבח. מותר להתפלל מנחה החל מחצי שעה זמנית אחר חצות היום ועד לחשכה.
  • בתפילת ערבית מתפללים שמונה עשרה לאחר קריאת שמע וברכותיה ואמירת חצי קדיש. במוצאי שבת מוסיפים לאחר תפילת שמונה עשרה אמירת תוספות שונות. בשאר הימים אומרים לאחר תפילת שמונה עשרה עלינו לשבח ומסיימים את התפילה. זמנה של תפילת ערבית הוא לכתחילה מצאת הכוכבים עד חצות הלילה, אך ניתן להתפלל גם בדיעבד עד עלות השחר.

מי שהחסיר תפילה בשוגג או באונס חייב בתפילת תשלומים בזמן התפילה העוקבת.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ מקור לדין זה מובא בתלמוד בבלי, מסכת ברכות, דף י', עמוד ב' "המתפלל צריך שיכוון את רגליו". אולם על פי מסורת יהודי תימן אין צורך להצמיד את הרגלים זו לזו, ומפרשים את דברי התלמוד שמספיק להעמיד את הרגליים זו לצד זו ואין צריך להצמידם.
  2. ^ תלמוד בבלי, מסכת מגילה, דף י"ז, עמוד ב' - דף י"ח, עמוד א'
  3. ^ יוסף היינמן, ‏התפילה בתקופת התנאים והאמוראים, עמוד 22, באתר HebrewBooks
  4. ^ אורי ארליך, תפילת העמידה של ימות החול: נוסחי הסידורים בגניזה הקהירית שורשיהם ותולדותיהם, הוצאת יד יצחק בן צבי, ירושלים, תשע"ג, עמ' 277-8.
  5. ^ תלמוד בבלי, מסכת ברכות, דף כ"ח, עמוד ב'
  6. ^ "כדי שיהיו [התפילות] ערוכות בפי הכל וילמדו אותן, ותהיה תפלת אלו העלגים תפלה שלימה כתפלת בעלי הלשון הצחה, ומפני עניין זה תקנו כל הברכות והתפלות מסודרות בפי כל ישראל, כדי שיהא עניין כל ברכה ערוך בפי העלג" (משנה תורה לרמב"ם, הלכות תפילה וברכת כהנים, פרק א', הלכה ד')
  7. ^ משנה תורה לרמב"ם, הלכות תפילה וברכת כהנים, פרק א', הלכה ג'
  8. ^ תלמוד בבלי, מסכת ברכות, דף כ"ח, עמוד ב'
  9. ^ יצחק משה אלבוגן, התפילה בישראל בהתפתחותה ההיסטורית, בפרק "העמידה: הרכבה ומבנה", הוצאת דביר: תל אביב 1988

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו פסיקה הלכתית.

תפילת העמידה
שלוש הברכות הראשונות
ברכות שבח ברכת אבותברכת גבורותברכת קדושת השם Praying at the Western Wall
הברכות האמצעיות
בקשות תפילת שמונה עשרה ברכת חונן הדעתברכת תשובהברכת סליחהברכת גאולהברכת רפואהברכת השניםברכת קיבוץ גלויותברכת המשפטברכת המיניםעל הצדיקיםברכת ירושליםמצמיח קרן ישועהשומע תפילה
בתפילת שבע קדושת היום
בתפילת תשע מלכויות זכרונות ושופרות
שלוש הברכות האחרונות
ברכות הודאה ברכת עבודהברכת הודאהברכת שים שלום
תוספות
הזכרות משיב הרוח ומוריד הגשםמוריד הטלותן טל ומטר
בחזרת הש"ץ קדושהמודים דרבנןברכת כהנים
בזמנים מיוחדים אתה חוננתנויעלה ויבואעל הנסיםתפילת נחםתפילת עננוועננו בורא עולם

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.