תפילת העמידה

תפילת העמידה (מכונה גם: תפילת לחש) מהווה את מרכז התפילה בכל התפילות היהודיות: שחרית, מנחה, ערבית, מוסף, ותפילת נעילה הנאמרת ביום הכיפורים. היא תוקנה על ידי אנשי כנסת הגדולה כנגד קורבנות בית המקדש, ולפיכך היא אחת מהתפילות העתיקות ביותר בסידור התפילה. תפילת העמידה מורכבת ממספר רב של ברכות רצופות, המתייחסות לשלל נושאים.

שמות התפילה נגזרים מהפעולות הייחודיות לה: על פי ההלכה, תפילה זו נאמרת בלחש ובעמידה ברגליים צמודות וישרות. הצמדת הרגליים נובעת מהרצון להידמות למלאכים שנאמר עליהם שהם בעלי "רגל ישרה".[1]

Tfilat18
התארגנות ספונטנית של מטיילים לתפילת מנחה באתר נופש בבין הזמנים

תפילות העמידה

ישנם כמה וכמה סוגים של תפילות עמידה:

  • תפילת שמונה עשרה - הנאמרת בכל התפילות של ימי חול, ובה תשע עשרה ברכות. התפילה נקראת כך (אצל האשכנזים) משום שבמקור היא כללה שמונה עשרה ברכות.
  • תפילת שבע - הנאמרת בכל תפילות שבתות וימים טובים. כמו כן, מוסף של ראשי חדשים וחולו של מועד הוא תפילת שבע. התפילה נקראת כך משום שהיא כוללת שבע ברכות.
  • תפילת תשע - תפילת מוסף של ראש השנה, אותה אומרים בשני ימי ראש השנה.
  • תפילת כ"ד - כ"ה ברכות הנאמרות בתעניות, י"ט של ימי חול ועוד שש ברכות.[2]

מי ששכח להתפלל תפילת עמידה מחויב בתפילת תשלומים בזמן התפילה העוקבת ומספר הברכות בה כמספר הברכות בתפילה העוקבת.

מהות התפילה

תפילת העמידה תוקנה על ידי אנשי כנסת הגדולה, כנגד הקורבנות, ולאחר החורבן, ביבנה, נעשתה עריכה מחודשת לתפילה על ידי שמעון הפקולי.[3] היא נחשבת כמרכז התפילה, וכל התפילות שלפניה ולאחריה נחשבות כנספחות אליה (למעט קריאת שמע שהיא מן התורה). לכן, בלשון חז"ל, היא נקראת בסתמיות תפילה.

נוסח התפילה

המבנה הכללי של תפילת העמידה הוא בן שלושה חלקים:

  • שבח - כהקדמה לבקשותיו של המתפלל נאמרות שלוש ברכות שבהן פורטים את שבחו של האל.
  • ברכות אמצעיות -
    • בתפילת שמונה עשרה: שלוש-עשרה ברכות של בקשה ותפלה שבהם מבקש המתפלל מבורא העולם את בקשותיו.
    • בתפילת שבע: ברכת קדושת היום, בה מציינים את יחודו של היום. בתפילת שבע אין מברכים את ברכות הבקשה.
    • בתפילת תשע: שלוש הברכות - מלכויות, זכרונות ושופרות, נאמרות במוסף של ראש השנה.
  • הודאה - לאחר שביקש המתפלל את צרכיו, הוא מודה לבורא העולם על חסדו ורוב טובו בשלוש ברכות.

תוספות עיקריות

יש להקדים לתפילה את אמירת הפסוק: "אדני שפתי תפתח, ופי יגיד תהלתך",[4] במנחה ובמוסף, יש מוסיפים גם את הפסוק משירת האזינו "כי שם ה' אקרא הבו גודל לאלוקינו",[5] ולסיים את התפילה באמירת הפסוק: "יהיו לרצון אמרי-פי והגיון לבי לפניך, ה' צורי וגואלי".[6] שהיא התפילה החותמת כדי שיהיו אמרי פינו ומחשבותינו לרצון לפני ה'. כיום מוסיפים לאחר סיום הברכות את תפלת מר בריה דרבינא ("אלהי, נצור לשוני מרע..."), ולאחר ג' פסיעות לאחוריו נותנים שלום באמירת המשפט: "עושה שלום במרומיו, הוא יעשה שלום עלינו ועל כל ישראל, ואמרו אמן".

חזרת הש"ץ

לאחר התפילה בלחש, חוזר שליח הציבור (הש"ץ) על התפילה באוזני קהל המתפללים. בחזרה זו מוסיפים על התפילה את אמירת "קדושה", "מודים דרבנן", ו"ברכת כהנים". לעומת זאת, החזן אינו אומר את תפלת "אלהי נצור", אלא מסיים בברכת שים שלום שהיא הברכה האחרונה בכל סוגי תפילת העמידה.

חזרת הש"ץ היא תקנה אשר תוקנה בתקופה בה רבים לא ידעו את התפילה בעל-פה, ומטרתה לאפשר להם לצאת ידי חובת תפילה בעניית אמן לברכות שאומר שליח הציבור. אף שהיום יש סידורים ולא מצויים כמעט מתפללים שאינם יכולים להתפלל בעצמם, קבעו הפוסקים כי לא בטלה התקנה הראשונה.

ממנהגי התפילה

  • עמידה בשעת התפילה תוך כדי הצמדת הרגליים ויישורן.
  • יש הנוהגים להתפלל תוך הנחת יד ימין על יד שמאל ושתיהן על החזה כביטוי להכנעה לפי הבורא.
  • יש הנוהגים להניד את פלג הגוף העליון בזמן תפילת העמידה וסמכו את המנהג על הפסוק "כָּל עַצְמוֹתַי תֹּאמַרְנָה ה' מִי כָמוֹךָ",[7] ויש שחלקו על זה וטענו שאין להתנועע בתפילה.[8]

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ ספר יחזקאל, פרק א', במעשה מרכבה
  2. ^ תלמוד בבלי, מסכת תענית, דף ט"ו, עמוד א'
  3. ^ תלמוד בבלי, מסכת מגילה, דף י"ז, עמוד ב'דף י"ח, עמוד א'
  4. ^ ספר תהילים, פרק נ"א, פסוק י"ז. לפי דברי רבי יוחנן בגמרא (מסכת ברכות, דף ד', עמוד ב') הפסוק הוא "תפילה לתפילה", שאותה אמר דוד המלך כדי שה' יפתח את פיו, והוא יוכל להתפלל אליו.
  5. ^ ספר דברים, פרק ל"ב, פסוק ג'. עיין סידור אזור אליהו כמנהג אשכנז (פולין) הישן על פי דעת הגר"א, מהדורה ששית, ירושלים תשס"ח, עמ' תקצז-תקצח שמברר את ההיסטוריה של מנהג זה.
  6. ^ ספר תהילים, פרק י"ט, פסוק ט"ו
  7. ^ ספר תהילים, פרק ל"ה, פסוק י'
  8. ^ משנה ברורה על אורח חיים צה סעיף קטן ג', משנה ברורה על אורח חיים מח סעיף קטן מ"ה

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו פסיקה הלכתית.

ברכה הסמוכה לחברתה

ברכה הסמוכה לחברתה היא הגדרה הכוללת סוג של ברכות שלפי ההלכה אינה פותחת ב"ברוך אתה ה'", וכן אין צורך להזכיר בהן "מלכות" כלומר לומר בהן את הנוסח "מלך העולם". באופן זה בנויים רצפים של ברכות כמו למשל בתפילת העמידה, בברכת המזון ובברכות קריאת שמע, כך שרק הברכה הראשונה מביניהן כוללת אזכרת "מלכות".

ברכת אבות

ברכת אבות היא הברכה הראשונה בתפילת העמידה. היא הראשונה מבין שלוש ברכות השבח שבתחילת התפילה. הברכה עוסקת בשבחו של האל ובתאריו. שמה של הברכה נובע מפתיחתה בנושא שלושת האבות.

ברכת גבורות

ברכת הגבורות, או ברכת מחיה המתים, היא הברכה השנייה בתפילת העמידה. ברכה זו היא אחת משלוש ברכות השבח שבתחילת תפילת העמידה ועניינה הוא שבח לאל על יכולותיו וגבורתו. הברכה נמצאת אחרי ברכת אבות ולפני ברכת קדושת השם. בחזרת הש"ץ אומרים לאחר ברכת מחיה המתים קדושה, כהקדמה לברכת קדושת ה' שבאה אחריה.

ברכת ההודאה

ברכת מודים או ברכת ההודאה היא הברכה ה-18 בתפילת שמונה עשרה, הברכה השישית בתפילת שבע והברכה השמינית בתפילת תשע. ברכת מודים היא אחת משלוש ברכות ההודאה שבסוף תפילת העמידה, ועניינה הוא הודאה לקב"ה על עניינים שונים. הברכה נאמרת לאחר ברכת העבודה ולפני ברכת שים שלום. בחזרת הש"ץ אומרים לאחר הברכה ברכת כהנים.

ברכת עבודה

ברכת העבודה הידועה גם כברכת רצה היא הראשונה מבין שלוש ברכות ההודאה, המסיימות את תפילות העמידה. זו הברכה ה-17 בתפילת שמונה עשרה, הברכה החמישית בתפילת שבע והברכה השביעית בתפילת תשע.

עניינה של ברכה זו הוא בקשה מהאל שיקבל את התפילה שקדמה לברכה זו. מכיוון שהתפילה נאמרת כנגד הקורבנות שהיו מוקרבים בבית המקדש, הברכה מכילה גם בקשה לבניית בית המקדש וחזרת עבודת הקורבנות.

ברכת קדושת השם

ברכת האל הקדוש או קדושת השם היא הברכה השלישית בתפילת העמידה, אחת משלוש ברכות השבח שבתחילת תפילת העמידה ועניינה האדרת קדושת האל והמלכתו. הברכה נאמרת לאחר ברכת מחיה המתים ולפני ברכת חונן הדעת. בחזרת הש"ץ מברכים ברכה זו לאחר אמירת קדושה.

ברכת שים שלום

ברכת שים שלום היא הברכה האחרונה הנאמרת בתפילת העמידה. הברכה נאמרת לאחר ברכת הודאה. בחזרת הש"ץ בתפילות שחרית, מוסף, נעילה ומנחה בתעניות הברכה נאמרת על ידי החזן לאחר ברכת כהנים. הברכה מסיימת את חזרת הש"ץ בכל התפילות. הברכה עוסקת בבקשה מהקב"ה להשכנת שלום על כל עם ישראל.

ונתנה תוקף

וּנְתַנֶּה תֹּקֶף הוא פיוט הנאמר בתפילת מוסף בשני ימי ראש השנה, ובהרבה מקומות ביום הכיפורים. בקהילות אשכנז ואיטליה נאמר הפיוט בחזרת שליח הציבור על תפילת העמידה, בסמוך לקדושה. בקהילות ספרדיות בודדות נהוג לאומרו לפני תפילת העמידה של תפילת מוסף, בתוך תפילת מוסף או לאחר סיום תפילת מוסף. ברוב הקהילות הספרדיות לא נהוג לומר את הפיוט כלל.

הפיוט "ונתנה תוקף" נחשב לאחד הפיוטים הידועים והפופולריים ביותר בימים הנוראים ובתפילה היהודית בכלל. הוא מתאר את החרדה הגדולה מאימת דינו של אלוהי ישראל, ואת אפסות האדם מולו. מסורת מהמאה ה-12 מייחסת אותו לדמות מהמאה ה-11, רבי אמנון ממגנצא (מיינץ). הפיוט זכה ללחנים רבים, ובדורות האחרונים חדר גם למחזורים ספרדיים.

ותן טל ומטר

ותן טל ומטר (גם 'שאילת גשמים') היא אחת מההזכרות הנאמרת (בנוסח אשכנז וספרד) בתפילת העמידה בברכת השנים בימות החורף החל מליל ז' בחשוון ועד תפילת מוסף של יום טוב ראשון של פסח.

ברכת השנים ענינה הוא בקשה מאלוהים שיתן ברכה בתבואת השדה, ובימי החורף מוסיפים לבקש על גשמי ברכה הנצרכים לגידול התבואה. בנוסח עדות המזרח נהגו לשנות את כל נוסח הברכה, כך שבימות החורף אומרים 'ברך עלינו', ובימות הקיץ אומרים 'ברכנו'.

חזרת הש"ץ

חזרת הש"ץ (שליח ציבור) היא חלק מן התפילה היהודית, בו שליח הציבור חוזר על תפילת העמידה, לאחר שכל יחיד מתפלל בלחש.

יעלה ויבוא

תפילת יעלה ויבוא היא תוספת לברכת המזון ולתפילת העמידה שנאמרת בחגים ובראשי חודשים. תפילה זו תוקנה על ידי חז"ל ועניינה הוא בקשה שה' יזכרנו לטובה, בניין בית המקדש והשבת עבודת הקורבנות.

מוריד הטל

מוריד הטַל (נ"א: הטָל) היא הזכרה הנאמרת בימות הקיץ, בתפילת העמידה בברכת גבורות, (ברכת מחיה המתים).

משיב הרוח ומוריד הגשם

'מַשִּׁיב הָרוּחַ וּמוֹרִיד הַגֶּשֶׁם' (נ"א: הַגָּשֶׁם) (נזכרת במשנה כהזכרת גבורות גשמים) היא הזכרה הנאמרת בימות החורף, בתפילת העמידה בברכת גבורות, (ברכת מחיה המתים).

על הנסים

תפילת עַל הַנִּסִּים היא תוספת לתפילת העמידה ולברכת המזון הנאמרת בחנוכה ופורים. התפילה כוללת איזכור של הנסים שנעשו בימי הודאה אלו, ולפי נוסחים מסוימים גם בקשה לנסים בעת הזאת.

קדושה (תפילה)

קדושה היא קטע תפילה יהודי הנאמר בחזרת הש"ץ כחלק מהברכה השלישית של תפילת העמידה. הקדושה היא אחד החלקים החשובים ביותר בתפילה היהודית, והיא נחשבת כחלק מ"דברים שבקדושה" - קטעים בתפילה שמותר לאומרם רק כאשר ישנו מניין.

הקדושה מיוסדת על פסוקים מתוך נבואת המרכבה של הנביאים ישעיהו ויחזקאל המתארים את המלאכים המשבחים את ה'. פסוקי הקדושה נאמרים גם בברכת יוצר אור ובקדושה דסידרא.

תפילת מנחה

ביהדות, תפילת מנחה היא התפילה הנאמרת בכל יום, החל מחצי שעה לאחר חצות היום (על פי החלוקה לשעות זמניות) ועד לשקיעת החמה.

תפילת מנחה של שבת

תפילת מנחה של שבת שונה מתפילת מנחה של ימי חול בשינויים רבים, הן בתפילות הנאמרות לפני תפילת העמידה, הן בנוסח תפילת העמידה עצמה והן בפסוקים הנאמרים לאחר תפילת מנחה.

תפילת שבע

תפילת שבע היא תפילת העמידה שנאמרת בתפילות שחרית, מנחה וערבית בשבת ויום טוב, וכן בתפילת מוסף בכל זמן (למעט תפילת מוסף של ראש השנה).

תפילה זו כוללת את שלוש הברכות הראשונות והאחרונות מתפילת שמונה עשרה, וברכה מיוחדת באמצע המחליפה את חלק הברכות האמצעי.

תפילת שחרית

תפילת שחרית היא התפילה הנערכת בבוקר, והיא הארוכה מבין תפילות היום. ניתן להתחיל בתפילת שחרית החל מהנץ החמה, ומעלות השחר אסור לעסוק במלאכה, לאכול, או ליזום שיחה, עד סיום תפילת העמידה.

שני חלקיה הקדומים של תפילת שחרית הם קריאת שמע ותפילת העמידה, ועם הזמן צורפו אליה ברכות ותפילות נוספות. בימים שני וחמישי, וכן בשבתות ובחגים, נוספת לתפילת שחרית הקריאה בתורה.

תפילת העמידה
שלוש הברכות הראשונות
ברכות שבח ברכת אבותברכת גבורותברכת קדושת השם Praying at the Western Wall
הברכות האמצעיות
בקשות תפילת שמונה עשרה ברכת חונן הדעתברכת תשובהברכת סליחהברכת גאולהברכת רפואהברכת השניםברכת קיבוץ גלויותברכת המשפטברכת המיניםעל הצדיקיםברכת ירושליםמצמיח קרן ישועהשומע תפילה
בתפילת שבע קדושת היום
בתפילת תשע מלכויות זכרונות ושופרות
שלוש הברכות האחרונות
ברכות הודאה ברכת עבודהברכת הודאהברכת שים שלום
תוספות
הזכרות משיב הרוח ומוריד הגשםמוריד הטלותן טל ומטר
בחזרת הש"ץ קדושהמודים דרבנןברכת כהנים
בזמנים מיוחדים אתה חוננתנויעלה ויבואעל הנסיםתפילת נחםתפילת עננוועננו בורא עולם

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.