תעתיק

תעתיק הוא מונח בבלשנות המתאר תהליך התאמת מלל בשפה אנושית לשיטת כתב שאינה שייכת לשפה, תוך שימוש בחוקים מסוימים, כך שניתן יהיה לשחזר את הגיית המלל מקריאת הכתוב.

סוג אחד של תעתיק הוא תעתיק אותיות, או טרנסליטרציה, שבו כל אות או סימן בכתב של שפת המקור מוחלפים באות או סימן תואמים קבועים בכתב היעד. ניתן לראות סוג זה של תעתיק כהתאמת שיטת כתיבה אחת לאחרת.

סוג שני של תעתיק הוא תעתיק הגאים, או טרנסקריפטציה, שבו המילה נכתבת בשפת היעד בהתאם לאופן ההגייה. תעתיק מסוג זה שואף לכך שקורא התעתיק יוכל לבטא את המילה המתועתקת בצורה שתהיה ככל האפשר דומה לצורת המקור.

בדרך כלל מועדף תעתיק הגאים, משום שתעתיק אותיות גורם להגייה הרחוקה לעיתים מהביטוי המקורי. בתרגומים הראשונים לעברית לספריו של הסופר מייקל קרייטון (Michael Crichton), תועתק שמו בטעות כ"מייקל קריצ'טון", וזו תוקנה בתרגומים מאוחרים יותר. הוא הדין באשר לסופר סטיבן קינג (Stephen King), ששמו תועתק בחלק מהספרים "סטפן קינג". פחות שפר גורלו של הסופר האיטלקי איטלו זבבו (Italo Svevo), שבתרגום הראשון לספרו, שנעשה מאנגלית (ולא משפת המקור, איטלקית), נכתב שמו "סבבו", וכך נכתב השם גם בכל תרגומיו הבאים.

לעיתים תעתיק האותיות הופך לדומיננטי. את שם משפחתו של נשיא ארצות הברית אברהם לינקולן (Abraham Lincoln) מבטאים דוברי אנגלית "לינקן", אך דוברי עברית מבטאים זאת בהתאם לתעתיק האותיות, "לינקולֶן".

כיוון שלשיטות כתב שונות ולשפות שונות יש מאפיינים פונולוגיים שונים, במקרים רבים לא ניתן לבצע תעתיק "מושלם", דהיינו, כזה שיאפשר לקורא בשפת היעד לבטא את המילה המתועתקת כמו בשפת המקור. לכן, העוסקים בתיעתוק נאלצים "להתפשר" מדי פעם ולוותר על הדיוק הלשוני, במקרים שבהם דיוק זה גורם להגייה פחות קרובה למקור על ידי קורא בשפת היעד.

הפעלים גזורי השם תִּעְתֵּק וכן תֻּעְתַּק הם חידושיו של המילונאי ראובן אלקלעי, לפי הכתוב במילונו.[1]

Hashdera - misspell
בית קפה בתל אביב שבו נכתבה המילה "שדרה" ללא ניקוד, אך התעתיק שלה לאנגלית שגוי מכיוון שהוא מביא להגייה שגויה של האות ש' בעברית (שהיא שין שמאלית)
Musmus1
תמרור בכניסה לכפר הערבי מוסמוס מציג שימוש בשילוב של תעתיק אותיות עם תעתיק הגאים בתעתיק לעברית, ובתעתיק הגאים בתעתיק לאנגלית

ראו גם

לקריאה נוספת

  • "כללי התעתיק", העברית, מחזור ס, חוברת א-ב, תשע"ב

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ ראובן אלקלעי, מלון עברי שלם, הוצאת גליל, 1994, כרך 3
Like

כפתור אהבתי (מאנגלית: Like תעתיק עברי: לייק) הוא כפתור הכלול בממשק הרשת החברתית "פייסבוק". הכפתור מעוצב בצורת אגודל זקוף, שהוא מחווה המסמלת, בתרבויות רבות בעולם, אישור או "הכול טוב". לעיתים מופיעה פשוט בדמות המילה Like, או "אהבתי" בגרסה העברית.

בפברואר 2016 נוספו עוד רגשות שאותן ניתן להביע באמצעות הכפתור, כמו כעס, אהבה וכדומה.

אימאם

אימאם (בערבית: إمام; תעתיק מדויק: אִמאם; תרגום מילולי: זה שלפני) הוא תואר מנהיגות דתי מוסלמי, שהגדרתו שונה בזרמים השונים באסלאם.

אלג'יריה

אלג'יריה (בערבית: أَلْجَزَائِر, תעתיק מדויק: אַלְגַ'זָאאִר, תרגום: האיים; בקבילית: ⴷⵣⴰⵢⴻⵔ, בצרפתית: Algérie), או בשמה המלא: הרפובליקה האלג'יראית הדמוקרטית העממית (בערבית: الجمهوريّة الجزائريّة الديمقراطيّة الشعبيّة, תעתיק מדויק: אַלְגֻ'מְהוּרִיַּה אלְגַ'זָאאִרִיַּה אלדִּימֻקְרָאטִיַּה אלשַּעְבִיַּה), היא המדינה הגדולה בשטחה באפריקה ובעולם הערבי. אלג'יריה גובלת בצפון – בים התיכון, בצפון-מזרח – בתוניסיה, במזרח – בלוב, בדרום-מזרח – בניז'ר, בדרום-מערב – במאלי ובמאוריטניה ובמערב – במרוקו. בירתה של אלג'יריה היא אלג'יר. כמעט כל האלג'יראים הם מוסלמים.

הולנדית

הולנדית (בהולנדית: Nederlands) היא שפה אירופית המשתייכת לענף השפות הגרמאניות המערביות במשפחת השפות ההודו-אירופיות.

ההולנדית מדוברת כשפת אם בפי למעלה מ-23 מיליון אנשים ברחבי העולם, מרביתם תושבי הולנד (15 מיליון) ובלגיה (6 מיליון). רבע מיליון נוספים דוברים את השפה במושבה ההולנדית לשעבר סורינאם. 5 מיליון אנשים נוספים דוברים אותה כשפה שנייה, רובם תושבי בלגיה. יש המונים בין דוברי הולנדית גם כ-15–23 מיליון דוברי אפריקאנס, שפה הקרובה מאוד להולנדית והמדוברת בדרום-אפריקה. בבלגיה מכונה השפה לעיתים פלמית (הולנדית: Vlaams; אנגלית: Flemish), אך במסמכים רשמיים, מילונים וכדומה היא נקראת תמיד הולנדית. ההבדלים בין ההולנדית המדוברת בהולנד לבין זו המדוברת בבלגיה מסתכמים בעיקר בתחום המבטא, ובאופן מוגבל באוצר המילים. אף על פי שההולנדית היא השפה ה-37 בעולם בתפוצתה (מתוך 6,500 שפות לערך), זוהי השפה ה-11 בתפוצת הפרסומים בעולם, והוויקיפדיה בשפה ההולנדית היא השישית בגודלה בעולם (נכון ליולי 2019).

הולנדית היא אחת השפות הקרובות ביותר לשפות האנגליות, בפרט מבחינת אוצר המילים שלה (השפה הפריזית המדוברת בצפון הולנד קרובה לשפות האנגליות אף יותר), אך מבחינת מבנה המשפט וההגייה היא קרובה יותר דווקא לגרמנית תחתית (Plattdüütsch). השפה ההולנדית נכתבת באמצעות האלפבית הלטיני. לצורך כתיבת ההולנדית נעשה שימוש ב-26 אותיות.

הטרוסקסואליות

הטֶרוסקסואליות (הלחם בסיסים של המילים έτερος (תעתיק: הטרוס מיוונית: שונה) ו-sex (תעתיק: "סקס"; מלטינית: מין); כלומר, "מין שונה") היא נטייה מינית של אדם לבני המין השני. זו הנטייה המינית הרווחת, המאפיינת כ-90% מהאוכלוסייה. בדתות שונות, ובהן יהדות אורתודוקסית, לגברים זו הנטייה המינית היחידה שהדת מתירה לממש ביחסי מין.

הספרייה הלאומית של ספרד

הספרייה הלאומית של ספרד (בספרדית: Biblioteca Nacional de España, תעתיק לעברית: ביבליוטיקה נסיונל דה אספניה) היא ספרייה לאומית, אחת מתוך שתי ספריות לאומיות, הספרייה הלאומית השנייה משמשת את חבל "קטלוניה". הספרייה היא גם אחת הספריות הגדולות בעולם ואחת הגדולות ביותר בשפה הספרדית. הספרייה ממוקמת בשדרת רקולטוס בסמוך לפלאסה דה קולון.

הספרייה נוסדה על ידי המלך פיליפ החמישי במדריד, בירת ספרד בשנת 1712 תחת השם: "ארמון הספרייה הציבורית" ושימשה גם כספרייה של ארמון המלך. בשנת 1836 עברה הספרייה לרשות ממשלת ספרד. בשנת 1896 נפתחה מחדש בבניין הנוכחי כיום ובשנת 1931 שופץ אולם הקריאה כדי שיוכל להתאים עבור תלמידים וסטודנטים. במהלך מלחמת האזרחים של ספרד הוחרמו 500,000 ספרים על ידי החונטה הצבאית ששלטה במדינה. במהלך שנות ה-50 שופץ והורחב הבניין כדי שיוכל לקלוט כמויות גדולות של ספרים ובין השנים 1986 ועד שנת 2000 שופץ הבניין והורחב כדי שיוכל לשמש גם עבור מכוני מחקר ותיעוד.

יוון

יוון (ביוונית: Ελλάδα (מידע • עזרה), תעתיק: אֵלַדַֿה) או הרפובליקה ההלנית (ביוונית: Ελληνική Δημοκρατία, תעתיק: אֵלִינִיקִי דִֿימוֹקְרַטִיַה) היא מדינה בדרום-מזרח אירופה, השוכנת בקצה הדרומי של חבל הבלקן לחוף הים התיכון. יש בה כ-3,000 איים, והיא גובלת בצפון עם בולגריה, אלבניה ומקדוניה הצפונית, במזרח עם טורקיה והים האגאי, במערב עם הים היוני ובדרום עם הים התיכון. רבים רואים ביוון העתיקה את ערש תרבות המערב.

ים סוף

ים סוּף, המכונה גם הים האדום (בערבית: أَلْبَحْر الْأَحْمَر; תעתיק מדויק: אַלְבַּחְר אלְאַחְמַר), הוא ים בין-יבשתי המהווה שלוחה של האוקיינוס ההודי. הוא מחובר באופן מלאכותי לים התיכון באמצעות תעלת סואץ, ולחופיו שוכנות המדינות ג'יבוטי, אריתריאה, סודאן, מצרים, ישראל, ירדן, ערב הסעודית ותימן.

כתב סיני

הכתב הסיני (漢字/汉字) הוא כתב המשמש לכתיבת שפות סיניות. הכתב התפתח כבר לפני למעלה מ-3,000 שנה. התיעודים המוקדמים ביותר של כתב סיני מתוארכים לכ-1200 לפני הספירה בעת שגשוג שושלת שאנג. השפה הכתובה מהווה גורם מאחד, שכן גם אם ישנו דמיון בין השפות הסיניות השונות, הן אינן מובנות הדדית בדיבור. הוא נמצא בשימוש גם ביפנית וברמה מוגבלת גם בקוריאנית. בעבר שימש אף לכתיבת וייטנאמית.

באופן מסורתי, הכתב הסיני נכתב בעמודות הנקראות מלמעלה למטה מימין לשמאל, אך כיום נכתב הכתב הסיני בעיקר בשורות אופקיות משמאל לימין, אם כי לעיתים הוא נכתב עדיין מלמעלה למטה, ולעיתים אף מימין לשמאל. כל תו מייצג צליל ולרוב אף מילה או רעיון (מורפמה); מכיוון שהסימנים משמשים בשפות שונות, הרי שהם נהגים בצורות שונות בהתאם לשפה או לניב. עם זאת, כאשר הם משמשים בסינית (או בקוריאנית), הם תמיד חד-הברתיים. לכל סימן בכתב הסיני יכולות להיות משמעויות רבות ומגוונות, ולסימנים רבים יש אף יותר מצורת הגייה אחת בהתאם למשמעות שלהם.

מונגוליה

מונגוליה (במונגולית: Монгол, תעתיק: ‏mongɣol‏; Монгол улс, תעתיק: ‏mongɣol uls‏; "ארצם של המונגולים") היא מדינה ללא מוצא לים במזרח אסיה. היא גובלת ברוסיה בצפון וברפובליקה העממית של סין בדרום.

מסגד

מסגד (ערבית: مسجد, תעתיק: מַסְגִ’ד מקום לסגידה ולפולחן, או جامع תעתיק מדויק: גַ'אמַע מקום התכנסות. "ג'אמע" מתייחס בדרך כלל למסגד ראשי בישוב) הוא בית תפילה של מאמינים מוסלמים. במסגד המוסלמים מתפללים בציבור ושומעים דרשות ביום שישי – היום הקדוש למוסלמים. בשעת התפילה פונים המתפללים לכיוון העיר מכה, העיר הקדושה ביותר לאסלאם. המסגד משמש גם לצרכים קהילתיים שונים.

לרוב המסגדים כיפה וצריח הקרוי "מינָרֶט". במסגד אין בדרך-כלל כמעט רהיטים, מלבד המנבר, דוכן הדרשות. אין בו ציורים או פסלים בגלל האיסור של הדת המוסלמית לתאר דמויות. עם זאת, ברוב המסגדים קירות המסגד מעוטרים בקישוטים גאומטריים ובכתובות בערבית.

שלושת המסגדים הקדושים ביותר לאסלאם לפי סדר קדושתם הם מסגד אל-חראם בעיר מכה, מסגד הנביא בעיר מדינה ומסגד אל אקצה בעיר ירושלים (לסונים בלבד).

סואץ (עיר)

סוּאֵץ (בערבית: السويس, תעתיק מדויק: אלסויס, תעתיק חופשי: אַ-סּוּאַיְס) היא עיר נמל במצרים. אוכלוסיית העיר מונה כחצי מיליון תושבים. העיר ממוקמת בחוף הצפוני של מפרץ סואץ, ליד הקצה הדרומי של תעלת סואץ, ויש לה את אותם גבולות כמו למחוז סואץ.

בעיר יש שני נמלי-ים, פורט איברהים ופורט תאופיק, שהם נמלים מפותחים מאוד. מסילות רכבת וכבישים מהירים מחברים את העיר עם קהיר ופורט סעיד. בעיר יש מפעל פטרוכימי, ולמזקקות הנפט שלה יש קווי-צינורות הנושאים את התוצר הסופי לקהיר.

סואץ היא תחנת דרך עבור עולי-רגל מוסלמים הנוסעים אל מכה וממנה. במאה ה-7 עיר ליד המיקום של סואץ של ימינו היה הקצה המזרחי של התעלה שחיברה בין נהר הנילוס לבין הים האדום. במאה ה-16 סואץ הייתה תחנה ימית של האימפריה העות'מאנית. חשיבותה כנמל גדלה לאחר שתעלת סואץ נפתחה ב-1859. העיר ננטשה במהלך מבצע קדש וכמעט ונחרבה עד היסוד במהלך מלחמת ההתשה (מבצע אבוקה) ומלחמת יום הכיפורים בין מצרים וישראל. הבנייה מחדש של סואץ החלה זמן קצר לאחר שהמצרים פתחו מחדש את תעלת סואץ, בעקבות מלחמת יום הכיפורים.

סולטאן

סוּלְטַאן (או שׂוּלטַן, בערבית: سلطان, תעתיק מדויק: סֻלְטַאן) הוא תואר של שליט מוסלמי.

סטנד-אפ

מופע סטנד-אפ (בעברית: מִצְחָק) הוא מונולוג של קומיקאי המופיע על הבמה או דיאלוג שהוא מקיים עם הקהל, ובו הוא מציג מבט שונה ומבדר על סיטואציות שונות משגרת החיים היומית. המונח "סטנד-אפ" הוא תעתיק חלקי של Stand-up comedy באנגלית, קרי סְטֵנְד-אָפּ קוֹמֵדִי, כלומר "קומדיה בעמידה", שכן הקומיקאי לרוב עומד בעת המופע.

ערבית

ערבית (בערבית: اللغة العربية; תעתיק חופשי: א-לּוּעַ'ה אל-עַרַבִּייַה; תעתיק מדויק: אללע'ה אלערביה; להאזנה (מידע • עזרה)) היא שפה בענף הדרומי של השפות השמיות המערביות בתוך קבוצת השפות השמיות של משפחת השפות האפרו-אסיאתיות. ככזאת היא קרובה מאוד לעברית ולארמית, ששייכות לענף הצפוני של השפות השמיות המערביות. הערבית הספרותית (اللغة العربية الفصحى, "אללע'ה אלערביה אלפֻצְחַא") משמשת בעיקר לכתיבה ולתקשורת בכל רחבי העולם הערבי, והיא בעלת תפקיד מפתח בחיי כל המוסלמים, שכן היא משמרת את שפת הקוראן, אשר נכתב בלהג הערבית של שבט קורייש. לצד הערבית הספרותית קיימת גם ערבית מדוברת (הנקראת בניבים המזרחיים: العامية, "אלעאמִּיַּה", ובניבים המערביים: الدارجة, "אד-דארִגַ'ה"), ולה ניבים רבים, שמשמשים שפת אם לכ-180 מיליון בני אדם ברחבי אסיה ואפריקה (לדוגמה, ערבית לבנונית, מצרית, מרוקאית). הערבית היא שפה רשמית (לאו דווקא יחידה) כמעט בכל מדינות המזרח התיכון (להוציא את ישראל, איראן וטורקיה) ובכל מדינות צפון אפריקה. כמו כן היא אחת מהשפות הרשמיות של ארגון האומות המאוחדות.

לשפה הערבית מעמד מיוחד בישראל, בהתאם לחוק יסוד: ישראל – מדינת הלאום של העם היהודי.

לערבית יש ממד דתי: לפי מוחמד הנביא, שפתו של האדם הראשון בגן-עדן הייתה ערבית, והיא נלקחה ממנו לאחר שחטא, אז הוא החל לדבר בסורית. רק כשהאדם חזר בתשובה, האל החזיר לו את ידיעת השפה הערבית. שפת הקוראן נחשבת לשון הקודש של דת האסלאם. לפי דת זו, אלוהים נתן את הקוראן לידי הנביא מוחמד במפורש בשפה הערבית. כל גרסה מתורגמת של הקוראן נחשבת משום כך נחותה בערכה. הערבית משמשת כשפת פולחן בדת המוסלמית, שעל פיה - כל מוסלמי נדרש לדעת את השפה.

לערבית יש גם ממד לאומי: השפה הערבית הספרותית הייתה מיסודות הפאן-ערביות ומיסודות הלאומיות הערבית אשר ראתה בדוברי הערבית במזרח התיכון אומה אחת בעלת שפה, תרבות, ומורשת היסטורית משותפת. עבד אל-ע'ני א-נאבולסי טוען כי הגדרת "ערבי" היא בעבר, בהווה ובעתיד מי שיכול לדבר ערבית באופן טבעי וללא קשיים, כשהניב אינו פוגע בהיותו ערבי.

פין-יין

פִּין-יִין (כתב סיני: 拼音; פין-יין: Pīnyīn ‏- IPA: ‏[pʰín ín]) היא שיטה לכתיבת מנדרינית תקנית באותיות לטיניות. השיטה, ששמה הרשמי הוא "הַאנְיוּ פִּין-יִין" (Hànyǔ Pīnyīn), היא השיטה הרשמית (מאז 1979) לכתיבת סינית באותיות לטיניות ברפובליקה העממית של סין ובמוסדות האו"ם. "האניו פין-יין" אושרה גם בתקן של ארגון התקינה הבינלאומי (ISO-7098:1991).

השם "פין-יין" נגזר מהמלים המנדריניות pīn - "איות" (拼), ו-yīn - "צליל" (音).

פין-יין הוא כתיב פונטי במובן זה שמשקף את הגיית המנדרינית התקנית לפי כללים קבועים. עם זאת, אין יחס של 1:1 בין סימן להגה. הדבר אמור במיוחד לגבי התנועות - כל אחת מהאותיות המייצגות תנועה מייצגת למעשה מספר תנועות שונות. הקריאה המסוימת של האות נקבעת לפי האותיות המופיעות לפניה ואחריה, והיא צפויה לגמרי. בדרך כלל מסומן הגה בסימן אחד, אך יש לכך כמה חריגים שבהם צרוף של שתי אותיות מייצג הגה אחד, למשל: sh, zh. השיטה כוללת את כל אותיות האלפבית הלטיני המודרני, למעט v, ובנוסף להן את האות ü שנשאלה מגרמנית. סימני התנועות כוללים סימנים דיאקריטיים המציינים את הטונים. עם זאת, סימון הטון אינו נפוץ בשימוש יומיומי, ולרוב הוא מופיע רק בטקסטים דידקטיים (בדומה לסימני הניקוד בעברית או לסימני התנועות בערבית).

שימושי הפין-יין מגוונים. השיטה נלמדת בבתי הספר ברפובליקה העממית של סין ככלי עזר ללימוד ההגייה של הכתב הסיני, המבוסס על לוגוגרמות. היא שימושית גם לזרים המבקשים ללמוד מנדרינית תקנית (השפה הרשמית והנפוצה ברפובליקה העממית) בלא להידרש ללימוד הכתב הסיני.

השיטה משמשת באופן רשמי לתעתוק שמות פרטיים ושמות מקומות בסין. היא נהוגה לגבי שמות סיניים לא רק ברפובליקה העממית עצמה, אלא גם במדינות רבות המשתמשות באלפבית הלטיני. במאה ה-21, תעתיקים לשיטות כתב אחרות (למשל, לאלפבית העברי) מתבססים בעיקר על ההגייה המשתקפת בפין-יין. בישראל נהוג כיום לכתוב את שמה של עיר הבירה של הרפובליקה העממית של סין "בייג'ינג" על פי הכתיב בפין-יין Beijing, ובניגוד להגיית הפין-יין בסינית: פייצ'ינג. בעבר היו מקובלים התעתיקים פקין ופקינג, על-סמך תעתיקים אחרים לאותיות לטיניות.

שימוש נוסף לפין-יין הוא בכתיבת מנדרינית במחשב. כדי להקל על הכתיבה באמצעות מקלדת רגילה, מותקנות בגרסאות סיניות של Microsoft Windows ובמערכות הפעלה אחרות תוכנות המאפשרות לכתוב מנדרינית בפין-יין וממירות באופן אוטומטי את הצלילים לסימניות סיניות.

השיטה פורסמה לראשונה בשנת 1958.

קרואטיה

רפובליקת קרואטיה (בקרואטית: Republika Hrvatska, להאזנה (מידע • עזרה), הגייה: [xř̩ʋaːtskaː], תעתיק: חְרְוַאטְסְקָה) היא מדינה במערב חבל הבלקן. קרואטיה גובלת בהונגריה בצפון, סלובניה בצפון מערב, סרביה במזרח, מונטנגרו בדרום מזרח, בוסניה והרצגובינה במזרח ובדרום, וכן עם הים האדריאטי במערב. צורתה הגאוגרפית היא חצי סהר. בשנת 2009 הצטרפה קרואטיה לברית נאט"ו, וב-2013 הפכה למדינה ה-28 באיחוד האירופי.

תא

תא (בלטינית: cellula, ביוונית: κύτταρο (תעתיק לטיני: kýttaro)) הוא יחידת החיים הבסיסית המקיימת בה את כל מאפייני החיים. כל היצורים החיים מורכבים מתא אחד או יותר, וכל מה שאינו מורכב מתאים או שאינו מורכב מתאים שלמים, אינו חי. כל תא ותא, בין אם הוא תא עצמאי של יצור חד-תאי ובין אם הוא חלק מיצור רב-תאי, מקיים את כל התנאים המגדירים יצור חי.

ישנם תאים בעלי מידור פנימי, כלומר, תאים בעלי גרעין - אלו הם תאים איקריוטיים, וישנם תאים חסרי מידור פנימי - פרוקריוטים. היצורים שתאיהם פרוקריוטיים הם בהכרח יצורים בעלי תא בודד. יצורים כאלה הם החיידקים והארכיאה. לעומתם, יצורים שתאיהם בעלי גרעין עשויים להיות או חד-תאיים - דוגמת סנדלית או אמבה, או רב-תאיים, שהם יצורים המורכבים מתאים אחדים או מיליוני ואף מאות מיליארדי תאים - דוגמת בני אדם או העצים. באורגניזמים אלה התאים מתמיינים ומתמחים ליעודם.

תוניסיה

הרפובליקה התוניסאית (בערבית: الجمهوريّة التونسيّة, תעתיק מדויק: אַלְגֻ'מְהוּרִיֵּה אלתּוּנִסִיַּה; בברברית: ⵜⴰⴳⴷⵓⴷⴰ ⵏ ⵜⵓⵏⴻⵙ, תעתיק מדויק: תגדודה נ תּונס; בצרפתית: République tunisienne) היא מדינה ערבית מוסלמית הנמצאת בצפון אפריקה. היא גובלת בים התיכון בצפון ובצפון-מזרח, באלג'יריה בדרום-מערב ובלוב במזרח ובדרום. דתה הרשמית של תוניסיה היא האסלאם, ושפתה הרשמית היא הערבית.

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.