תנועת העבודה

תנועת העבודה הוא שם כולל לתנועות ולמפלגות הפועלים הציוניות (בעיקר המפלגות הסוציאליסטיות) בתקופת היישוב ולאחר מכן במדינת ישראל.

תנועת העבודה היוותה בתקופת היישוב ובשנות החמישים והשישים תנועה דומיננטית, כשמפלגותיה (בעיקר מפא"י) היוו את מפלגות השלטון במדינה, זכו לתמיכה רבה ולרוב גדול בכנסת. התנועה כללה בתוכה מוסדות ארגוניים, התיישבותיים ותרבותיים רבים וחזקים, כמו הסתדרות העובדים על מוסדותיה השונים והתנועה הקיבוצית. מאז אמצע שנות השבעים איבדה התנועה מכוחה, מפלגותיה ומוסדותיה איבדו מחוזקם וחלק ממוסדותיה הופרטו.

האידאולוגיה החברתית של תנועת העבודה

בראשיתה, הייתה תנועת העבודה מאופיינת במידה רבה על ידי עמדות חברתיות שמאליות המשלבות סוציאליזם עם ציונות. במשך השנים, נטתה ההשקפה החברתית השלטת בתנועה לכיוון הסוציאל-דמוקרטי המודרני, מדינת רווחה הדואגת לציבור העובדים ולחלשים בחברה במערכות ציבוריות חזקות ומקבלת את הקפיטליזם בגרסה סוציאלית.

מפלגות הפועלים

המפלגה המרכזית בתנועה

המפלגה המרכזית בתנועת העבודה הייתה מפא"י ולאחריה מפלגת העבודה המהווה המשך של מפא"י (שהתאחדה עם אחדות העבודה - פועלי ציון ורפ"י, שנוסדו על ידי יוצאי מפא"י והפורשים ממנה). מפא"י הוקמה בשנת 1930 כאיחוד בין מפלגת אחדות העבודה (שגם היא נוצרה כאיחוד בין פועלי ציון בהנהגת דוד בן-גוריון לבין "הבלתי מפלגתיים" בהנהגת ברל כצנלסון) לבין מפלגת הפועל הצעיר.

את תנועת העבודה (ואף את היישוב ואת המדינה) הנהיג במשך עשרות שנים דוד בן-גוריון. בן-גוריון היה ממנהיגיה הבולטים של התנועה עוד מתקופת העלייה השנייה, ועמד בראש מפא"י במשך 34 שנה, מיום היווסדה ועד שנת 1964. אחריו באו לוי אשכול, גולדה מאיר יצחק רבין ושמעון פרס.

האגף השמאלי

מפלגה נוספת בתנועת העבודה הייתה השומר הצעיר ומפלגת ההמשך שלה מפ"ם (שנוסדה על ידי השומר הצעיר והתנועה לאחדות העבודה פועלי ציון, שעזבה את מפ"ם ונספחה לבסוף אל מפלגת הפועלים הראשית, ממנה יצאה במקורה). בתקופת היישוב וגם לאחריה, החזיקו השומר הצעיר ומפלגת הלוויין שלה, הליגה הסוציאליסטית, וכן המפלגה השמאלית הקטנה פועלי ציון שמאל, בהשקפה מרקסיסטית פרו-סובייטית אך לאחר מכן התרחקה ממנה. הגורם שהבדיל בין מפלגות אלה ואף בין מפ"ם בראשיתה לבין המפלגה הקומוניסטית היה הציונות. סיעת השמאל שפרשה ממפ"ם אף נטשה את הציונות והצטרפה למפלגה הקומוניסטית (מק"י). מפ"ם עצמה התאחדה בראשית שנות התשעים עם מפלגות שמאל נוספות לסיעת מרצ.

האגפים האחרים (ימני ודתי)

בצד הלא סוציאליסטי של תנועת העבודה ניתן למנות את העובד הציוני וכן את התנועה הדתית הפועל המזרחי שהיא המרכיב העיקרי של המפד"ל כיום.

מוסדות וארגוני התנועה

סמל ההסתדרות רביד
ציור קיר של סמל ההסתדרות ובתוכו ייצוגים של תחומי פעילותה של תנועת העבודה. (מרכז הסמינרים של הנוע"ל, קיבוץ רביד).

לתנועת העבודה משתייכים מוסדות שונים, שזוהו איתה מבחינה אידאולוגית והם בעלי זיקה כזו או אחרת למפלגות הסוציאליסטיות. הבולטת שבהם היא הסתדרות העובדים, המייצגת חלק גדול מציבור העובדים השכירים ולה היו שייכים בעבר גופים ומוסדות בתחומים שונים: מפעלי תעשייה דוגמת כור תעשיות וסולל בונה, מרפאות קופת חולים כללית, בנק הפועלים ומוסדות תרבות כמו הוצאת עם עובד והתאחדות לספורט "הפועל" שכיום פועלים באופן עצמאי.

בתחום החינוך פעל בתקופת היישוב זרם העובדים, אשר כלל בתי ספר של ההסתדרות הכללית שכונו "בית החינוך לילדי עובדים". הוא היה הזרם השני בגודלו ביישוב ובו התחנכו נכון לשנת 1948 כ-30% מתושבי הארץ. זרם החינוך זוהה אידאולוגית עם תנועת הפועלים ודגל בחינוך סוציאליסטי. תנועות הנוער המזוהות עד היום עם תנועת העבודה הן "השומר הצעיר", "הנוער העובד והלומד" ו"המחנות העולים" והן הקימו גם גרעיני התיישבות. תנועת הנשים "נעמת" שהקימה ההסתדרות גם היא בעלת זיקה לתנועת העבודה, ובין היתר הקימה רשת מעונות יום לגיל הרך, בתי ספר תיכוניים טכנולוגיים, כפרי נוער ומרכזי ייעוץ לנשים.

לתנועת העבודה חלק חשוב בהתיישבות העובדת בארץ ישראל, ואנשי התנועה על פלגיה השונים (במיוחד אנשי העלייה השנייה) ייסדו צורות התיישבות חקלאיות: הקבוצה, הקיבוץ והמושב. התנועה הקיבוצית מזוהה יותר מכל מבחינה אידאולוגית עם תנועת העבודה, כמו גם חלק נכבד מהמושבים.

תנועת העבודה הקימה ב-1920 את ארגון ההגנה למען מתן הגנה וביטחון ליישובים העבריים. הכוח הצבאי הסדיר של "ההגנה", הפלמ"ח, זוהה יותר מכל עם ערכי התנועה, כשאנשיו שילבו עבודה במשקים החקלאיים יחד עם אימונים. למפלגות וארגוני התנועה יש גם חלק חשוב בפעילויות ההעפלה לארץ.

ניתן באופן כללי לומר, כי מוסדות התנועה הקיפו בעבר את כל מרקם החיים החברתי והתרבותי של תומכיה: קבלת חינוך בבית החינוך לילדי עובדים ובתנועות הנוער הסוציאליסטיות, מרפא במרפאות קופת חולים כללית, עבודה במפעלים ההסתדרותיים או בחקלאות בקיבוצים, קריאה בעיתונים "דבר" ו"על המשמר" ובספרי "עם עובד", ספיגת תרבות בתיאטרון "האוהל" ולאחר מכן "בית ליסין" ועוד. חלק ממפעלים אלה פועלים כיום במנותק מהתנועה לאחר שהופרטו, וחלקם נעלמו.

גם בקרב יהודי חוץ לארץ פועלות קבוצות ותנועות המזוהות עם תנועת העבודה הישראלית. תנועות הנוער השומר הצעיר הייתה פעילה מאוד בריכוזים היהודיים באירופה עוד משנת 1911, ולה תפקיד חשוב בפעילות היהודים ובהתנגדות היהודית בתקופת השואה. בקרב יהודי ארצות הברית פעלו קבוצות כמו "פועלי ציון ארצות הברית" וארגון העובדים פאראבאנד, שהתאגדו ב-1971 להקים את "ארגון ציונות העבודה" (Labor Zionist Alliance). ב-2004 שונה שמה של התנועה ל"עמנו". בתחום החינוך הלא-פורמלי פועלת תנועת הנוער הבונים דרור, לקידום ערכי תנועת העבודה בקרב יהודי התפוצות.

כיום

כיום ניתן לזהות את ממשיכי תנועת העבודה בתנועות הנוער הציוניות-סוציאליסטיות-חלוציות (הנוער העובד והלומד, השומר הצעיר, המחנות העולים). כמו כן ממשיכת דרכה של מפא"י ומפלגת אחדות העבודה - פועלי ציון היא מפלגת העבודה, וממשיכת דרכה של מפ"ם היא מפלגת מרצ.

ראו גם

ספר: תנועת העבודה בארץ ישראל

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

לשער לנושאים, אישים ומאמרים בתולדות היישוב, ראו פורטל היישוב.

אגד

"אגד תחבורה ציבורית בע"מ" המוכרת בשמה "אגד" היא חברה המפעילה תחבורה ציבורית בישראל, בייחוד אוטובוסים. אגד היא מפעילת התחבורה הציבורית הגדולה בישראל. בעבר סיפקה אגד שירותי תחבורה ציבורית כמעט בכל רחבי הארץ (למעט גוש דן ואזורים גאוגרפים מצומצמים) והייתה במעמד של מונופול, אך החל משלהי המאה ה-20 החליטה ממשלת ישראל לפתוח את שוק התחבורה הציבורית לתחרות, ולהקטין את חלקה של אגד בו. נכון ל-2018, אגד מפעילה כ-35% משירותי התחבורה הציבורית בישראל, מעסיקה כ-6,500 עובדים ומפעילה צי של כ-2,950 אוטובוסים. צי האוטובוסים של אגד משנע כ-900,000 נוסעים מדי יום.

אגד פעילה גם בפולין ובהולנד באמצעות חברות בנות.

אחדות העבודה

אחדות העבודה (אחה"ע) (1919–1930) הייתה מפלגה ציונית סוציאליסטית. המפלגה הוקמה כאיחוד מפלגת "פועלי ציון" בראשות דוד בן-גוריון עם הפועלים "הבלתי מפלגתיים" בראשות ברל כצנלסון בתקופת העלייה השלישית. פלג שמאלי קטן של פועלי ציון לא הצטרף לאיחוד והמשיך לקיים מפלגה עצמאית בשם "פועלי ציון שמאל". כתב העת של המפלגה - קונטרס יצא לאור בשנות ה-20 של המאה ה-20.

גדוד העבודה

גדוד העבודה וההגנה על־שם יוסף טרומפלדור, או בשמו המקוצר גדוד העבודה, היה ארגון חלוצים שיתופי. חברי גדוד העבודה דגלו במנעד רעיונות סוציאליסטי וקומוניסטי, לאומי וציוני. "פלוגות" גדוד העבודה עבדו ברחבי ארץ ישראל בשנים 1920–1929. כאשר הוקם חשבו להכליל בשמו את המילה: "הגנה", אך זו הוסרה, או הוסתרה, בשל החשש משלטונות המנדט הבריטי.

דבר (עיתון)

דָּבָר היה עיתונה היומי של ההסתדרות הכללית, והופיע בין 1925 ל-1996.

דן חברה לתחבורה ציבורית

דן - חברה לתחבורה ציבורית בע"מ היא חברה ישראלית לתחבורה ציבורית המפעילה שירותי אוטובוסים בגוש דן. מאז הקמתה בשנת 1945 ועד לשנת 2002 פעלה כקואופרטיב.

בעבר הייתה החברה מונופול בהפעלת תחבורה ציבורית באזור גוש דן וחלקה במגזר התחבורה הציבורית בישראל עמד על כ־20%. בעקבות החלטת ממשלת ישראל לפתיחת שוק התחבורה הציבורית לתחרות בשלהי המאה ה־20, הועברו חלק מאשכולות הקווים של החברה לחברות אחרות, ונכון ל־2016 עומד חלקה במגזר התחבורה הציבורית בישראל על כ־14%.

ההתיישבות העובדת

ההתיישבות העובדת הוא שם כולל, שהיה מקובל בתקופת היישוב (וגם שנים רבות לאחר קום המדינה ועד עתה) לציון תנועות התיישבות ויישובים שהיו קשורים עם מפלגות פועלים ותנועות עובדים בארץ, בעיקר עם תנועת העבודה ובכלל זה עם ההסתדרות וגופים הקשורים לה.

היישובים שנכללו במושג זה היו, רובם ככולם, אגודות שיתופיות חקלאיות כגון: קיבוצים, קבוצות, מושבים ומושבים שיתופיים. מושבות, ערים ויישובים עירוניים, גם אם הזדהו עם ההסתדרות ועם מפלגות הפועלים והיו "מעוזים סוציאליסטיים" (כמו קריית חיים), לא נחשבו חלק מן ההתיישבות העובדת.

הוצאת דבר

הוצאת דבר הייתה הוצאת ספרים עברית ישראלית. ההוצאה נוסדה בחודש יוני שנת 1925 על ידי ברל כצנלסון ומשה ביילינסון במטרה להוציא לאור את העיתון "דבר" וספרי הגות, ומאוחר יותר כתבי עת של "דבר" בהם: "דבר הפועלת", "דבר לילדים", "הגה".

ההוצאה הוציאה ספרי עיון, שירה, לכסיקונים וספרי ילדים. עד ייסוד הוצאת עם עובד ב-1942 הייתה הוצאת דבר ההוצאה הרשמית של פועלי ארץ ישראל ויצאו בה כ-80 כותרים בית הדפוס של ההוצאה היה בית הדפוס של "הפועל הצעיר".

רב-המכר של ההוצאה הוא ספר שירי רחל המשוררת, שיצא בלמעלה משלושים מהדורות. עוד יצאו בהוצאה כתבי נתן אלתרמן, דוד בן-גוריון ואחרים.

ההוצאה סגרה את שעריה בשנות ה-90 של המאה ה-20.

הוצאת הקיבוץ המאוחד

הוצאת הקיבוץ המאוחד - ספרית פועלים היא הוצאת ספרים שהוקמה בשנת 1939 על ידי תנועת הקיבוץ המאוחד. העורך הראשי ומנכ"ל ההוצאה הוא פרופ' עוזי שביט. משרדי ההוצאה שוכנים בבני ברק.

בשנותיה הראשונות עסקה ההוצאה בעיקר בספרים הקשורים בארץ ישראל, בציונות ובסוציאליזם, ובספרי עדות מחיי הקיבוץ. כן הוציאה לאור ספרות יפה וספרי ילדים. במהלך השנים התבלטה ההוצאה בתחומי השירה, הסיפורת והמחקר, כמו גם בספרי הילדים שלה.

מפעל בולט של ההוצאה, בשיתוף עם ספרי סימן קריאה, הוא סדרת הסיפורת "הספריה החדשה" בעריכת מנחם פרי.

בשנת 2001 התמזגה הוצאת הקיבוץ המאוחד עם הוצאת ספרית פועלים, לגוף ששמו "הקיבוץ המאוחד - ספרית פועלים". בשנת 2007 נחתם הסכם-הפצה בין ההוצאה לבין כתר ספרים.

המחנות העולים

המחנות העולים היא תנועת נוער חלוצית – ציונית -סוציאליסטית המצהירה על חתירה לבניית חברה צודקת, שוויונית החיה בשלום עם שכניה. התנועה פועלת בכ-45 מחנות (סניפים) ובה כ-7,000 חניכים.

חניכי התנועה הקימו והיו מעורבים בכ-40 קיבוצים, בעיקר בגבולותיה של ישראל. בעבר התגייסו חניכיה לפלמ"ח.

הפועל

הפועל הוא איגוד ספורט אשר הוקם כאיגוד של הסתדרות העובדים הכללית בארץ ישראל, ומטרתו טיפוח תרבות הגוף, הבריאות והספורט בקרב הפועלים. המשורר עמנואל הרוסי חיבר את המנון הפועל, אשר הולחן על ידי מרדכי זעירא.

השומר הצעיר

השומר הצעיר היא תנועת הנוער הציונית הראשונה בעם היהודי. התנועה הוקמה בשנת 1913 על ידי קבוצת נערים ונערות יהודים שביקשו למצוא דרך חדשה לחבריהם ולשאר בני עמם בגלות. התנועה פועלת במאות מוקדים בישראל וברחבי העולם ומקיימת פעילות חינוכית שבסיס רעיונה - "תיקון אדם - תיקון עולם".

התנועה הקיבוצית

התנועה הקיבוצית הוא שם כולל, שהיה מקובל בתקופת היישוב (וגם שנים רבות לאחר קום המדינה ועד עתה) לציון כלל תנועות ההתיישבות הקיבוציות שבמסגרת ההתיישבות העובדת. תחת כותרת זו פעלו שלוש תנועות קיבוציות גדולות (כל אחת עם כ-40.000 נפש), הקיבוץ המאוחד, איחוד הקיבוצים והקבוצות, והקיבוץ הארצי, ורביעית הייתה תנועה קטנה יותר, הקיבוץ הדתי. ב-1980 אוחדו שתי הראשונות לתק"מ (תנועה קיבוצית מאוחדת), ובשנת 1999 הוקם איחוד של התק"ם - התנועה הקיבוצית המאוחדת, עם תנועת הקיבוץ הארצי של השומר הצעיר שנקרא התנועה הקיבוצית. החל מיוני 2015, מכהן ניר מאיר כמזכ"ל התנועה.

מועצת פועלים

מועצת פועלים היא מוסד מתחום התאגדות העובדים. מועצת פועלים היא גוף המורכב מחברי מעמד העובדים, אשר מנהל את האינטרסים של העובדים במרחב מסוים, לעיתים תוך שליטה במקום העבודה (ר' גם: דמוקרטיה במקום העבודה).

מועצות פועלים קמו במקומות רבים בעולם על ידי כוחות מהפכניים: הסובייטים (cове́т) באימפריה הרוסית; "מועצות הפועלים והחיילים" (Arbeiter- und Soldatenrat) שהוקמו במסגרת מהפכת נובמבר בגרמניה, והיו מושפעות מקומוניזם של מועצות ומן הרעיון של רפובליקת מועצות.

בישראל, מועצת פועלים היא הנציגות של ההסתדרות החדשה בכל יישוב בו היא ממוקמת. מועצת הפועלים של היישוב מחזיקה בסמכות לחתום על הסכמים קיבוציים בתחומה הגאוגרפי. בחירות למועצות הפועלים מתקיימות כל ארבע שנים. בראש מועצת הפועלים עומד מזכיר מועצת הפועלים, משרה אשר שימשה למספר אישים קרש קפיצה לקריירה פוליטית (בעיקר בשנים שבהן מפא"י הייתה המפלגה הדומיננטית בישראל). מועצות פועלים מחולקות לאגפים המקבילים לאלה של הוועד הפועל של ההסתדרות:

גזברות

תרבות והסברה

ארגון

איגוד מקצועיבעבר היו מועצות הפועלים אחראיות גם לתחומים אחרים, כמו הוראת עברית לעובדים שלא שלטו בשפה ואחריות על קבוצות הספורט המקומיות של הפועל.

מושב

מוֹשָׁב הוא צורת התיישבות כפרית ייחודית למדינת ישראל, אשר מאגדת קבוצה של תושבים (לרוב חקלאים) במסגרת כלכלית שיתופית. המשתתפים במסגרת המושב מכונים חברים. בניגוד לקיבוץ ההיסטורי, המשפחה מהווה במושב יחידה כלכלית עצמאית הפועלת במסגרת כללי עזרה הדדית. לכל חבר מושב מוקצית חלקה, אשר במרבית המקרים משמשת לחקלאות. כיום, בחלק מן המושבים מתגוררים אנשים נוספים, שאינם חברים במסגרת השיתופית והם מכונים תושבים. תנועת המושבים והתנועה הקיבוצית הן התנועות ההתיישבותיות הגדולות בישראל.

רוב המושבים בארץ קיבלו אדמות שהוקצו להם על ידי מוסדות המדינה (או מוסדות היישוב, לפני קום המדינה). רבים מהם מגדלים במושב דור שלישי של צאצאים (במושבים הוותיקים כגון נהלל קיים כבר דור חמישי), אך מבחינה קניינית – האדמות שייכות למדינה, ומוקצות לתושבים במעמד בר רשות ולמטרת חקלאיות בלבד.

צורת ההתיישבות המושבית מחולקת לשלושה סוגים, בהתאם לסוג השותפות:

מושב שיתופי

מושב עובדים

מושב עולים

עמל

"קבוצת עמל" היא רשת חינוך ארצית בישראל שנוסדה בשנת 1928 כרשת חינוך טכנולוגי על ידי ההסתדרות הכללית.

פועלי ציון

"פועלי ציון" (בראשי תיבות: פוע"צ) הייתה מפלגה ציונית סוציאליסטית שראשיתה באגודות ציוניות סוציאליסטיות שהוקמו בשלהי המאה ה-19. פועלי ציון הייתה הציר המרכזי של הציונות הסוציאליסטית, ומנהיגיה היו למנהיגים הראשיים של מפא"י, תנועת העבודה והיישוב עד הקמת המדינה, ולאחר מכן במדינת ישראל.

ציונות סוציאליסטית

ציונות סוציאליסטית היא משנה אידאולוגית הממזגת בתוכה ציונות וסוציאליזם והיוותה תשתית רעיונית של השמאל הציוני. בראשיתה, כללה משנה זו מרכיב מרקסיסטי מרכזי. האידאולוגיה של משנה זאת היוותה את הבסיס לתנועת העבודה. בחציה הראשון של המאה ה-20 הייתה הציונות הסוציאליסטית הזרם המרכזי בציונות; הן בארץ ישראל והן בגולה.

צים

צים שירותי ספנות משולבים בע"מ, המוכרת בשם המקוצר צים היא חברה ישראלית שמניותיה נסחרו בעבר בבורסה לניירות ערך בתל אביב, ופועלת בתחום הספנות. החברה נמנית עם עשרים החברות הגדולות בעולם שעוסקות בהובלת מכולות דרך הים.

שירותי בריאות כללית

שירותי בריאות כללית (או בשמה הראשוני, "קופת חולים הכללית של העובדים העבריים בארץ ישראל" ובקיצור הידוע, "קופת חולים כללית"), הוא ארגון הבריאות הגדול והוותיק בישראל. הארגון מעניק את שירותיו למעל 50% מתושבי מדינת ישראל.

מנכ"ל שירותי בריאות כללית הוא פרופ' אהוד דודסון. מקום מושבה של הנהלת שירותי בריאות כללית הוא ברחוב ארלוזורוב בתל אביב, לא הרחק מבית הוועד הפועל של ההסתדרות.

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.