תנועות אחוריות

תנועות אחוריות הן תנועות אשר בעת הפקתן מיקום הלשון הוא הקרוב ביותר לגב חלל הפה. בתוך התנועות האחוריות קיימת קבוצה של תנועות כמעט אחוריות אשר בעת הגייתן הלשון ממוקמת כמו בתנועות האחוריות רק מעט קדימה יותר.

התנועות האחוריות

  • תנועה אחורית, סגורה, בלתי-מעוגלת [ɯ]
  • תנועה אחורית, סגורה, מעוגלת [u]
  • תנועה אחורית, חצי-סגורה, בלתי-מעוגלת [ɤ]
  • תנועה אחורית, חצי-סגורה, מעוגלת [o]
  • תנועה אחורית, אמצעית, בלתי-מעוגלת [ɤ̞]
  • תנועה אחורית, אמצעית, מעוגלת []
  • תנועה אחורית, חצי-פתוחה, בלתי-מעוגלת [ʌ]
  • תנועה אחורית, חצי-פתוחה, מעוגלת [ɔ]
  • תנועה אחורית, פתוחה, בלתי-מעוגלת [ɑ]
  • תנועה אחורית, פתוחה, מעוגלת [ɒ]

כמעט־אחוריות

  • תנועה כמעט אחורית, כמעט-סגורה, מעוגלת [ʊ]

התנועות האחוריות בעברית המדוברת

  • קובוץ ושורוק מייצגים תנועה אחורית, סגורה, מעוגלת.
  • חולם וקמץ קטן מייצגים תנועה אחורית, אמצעית, מעוגלת.
צלילי שפות העולם
עיצורים
בסיסי חיתוך אופני חיתוך
סדקיים - אפיגלוטיים - לועיים

ענבליים - וילוניים - חכיים
מכתשיים-חכיים - כפופים - בתר-מכתשיים - מכתשיים - שיניים
שיניים-שפתיים - שפתיים-שיניים - לשוניים-שפתיים - דו-שפתיים

ריאתיים: אפיים - סותמים - חוככים - מקורבים - מקישים - רוטטים - צדיים - מחוככים
לא ריאתיים: מסודקים - מפונמים - מצוצים
תנועות
גובה תנועות מיקום התנועות
סגורות - כמעט-סגורות - חצי-סגורות - אמצעיות - חצי-פתוחות - כמעט-פתוחות - פתוחות אחוריות - כמעט-אחוריות - מרכזיות - כמעט-קדמיות - קדמיות
ראו גם: אלפבית פונטי בינלאומי - פורמנט
אירית

אירית או גאלית אירית (באירית: Gaeilge או Gaeilge na hEireann; באנגלית: Irish או Irish Gaelic) היא שפה ממשפחת השפות הקלטיות שנוצרה באי אירלנד ומדוברת על ידי העם האירי. לאירית מעמד חוקתי כשפה הרשמית הראשונה של אירלנד, על אף שרק מיעוט מהאוכלוסייה דובר אותה כשפת אם; לעומת זאת, תושבים רבים דוברים אותה כשפה שנייה. בצפון אירלנד, האירית מוכרת כשפת מיעוט ובאיחוד האירופי היא משמשת כשפה רשמית. הפורס נא גייליגה הוא הגוף הציבורי באירלנד האחראי לשימור ולהפצתה של השפה ברחבי האי. השפה האירית הייתה לשפתו העיקרית של העם האירי לאורך רוב ההיסטוריה המתועדת שלו, והם אף הפיצו אותה לאזורים אחרים, כמו סקוטלנד והאי מאן, בהם התפתחו ממנה הגאלית סקוטית והמאנית בהתאמה. הספרות בשפה האירית היא העתיקה ביותר מבין שפות מערב אירופה.

אלפבית טורקי

האלפבית הטורקי הוא אלף-בית לטיני המשמש לכתיבת השפה הטורקית. אלפבית זה נכנס לשימוש בטורקיה בשנת 1928, לאחר הרפורמה של מוסטפא כמאל אטאטורק, חלק מהמהפכה הכמאליסטית. מטרות הרפורמה של השפה הטורקית היו לחסל את המאפיינים הדקדוקיים הערבים והפרסים ואלפי מילים שאולות משפות אלה שהיו חלק מהשפה. מטרה נוספת הייתה לשבור את הקשרים של טורקיה עם המזרח האסלאמי ולאפשר תקשורת בטורקיה עצמה ומול העולם המערבי.

אלפבית יווני

האלפבית היווני הוא אלפבית המשמש לכתיבת השפה היוונית מאז המאה ה-8 לפנה"ס לערך. הוא האלפבית הראשון שבו לכל תנועה ולכל עיצור סימן נפרד. האותיות משמשות גם לציון מספרים – ספרות יווניות – בדומה לספרות רומיות. מלבד השימוש בו לכתיבת יוונית מודרנית, משמש האלפבית היווני גם לכתיבת השפה הקופטית בתוספת של אותיות ייחודיות. בנוסף, אותיות האלפבית היווני משמשות כיום כסמלים במתמטיקה ובמדעים ובשמות חלקיקים, כוכבים, אחוות סטודנטים, סופות ציקלון טרופיות ועוד. האלפבית היווני נוצר מהאלפבית הפיניקי, וממנו עצמו התפתחו האלפבית הגותי, הגלגוליטי, הקירילי ואף הלטיני. יש הסבורים[דרוש מקור] כי מן האלפבית היווני התפתח גם האלפבית הארמני, אך אין קשר בינו לבין הכתב הקווי B או הכתב ההברתי הקפריסאי, מערכות הכתב היווניות שקדמו לו.

הונגרית

הונגרית (magyar, להאזנה (מידע • עזרה)) היא שפה אוגרית המדוברת בפי כ־15 מיליון איש, והמשתייכת למשפחת השפות האורליות.

ההונגרית מדוברת בעיקר בהונגריה ובאזורים ברומניה, סלובקיה, סרביה ואוקראינה. השפות האוגריות הקרובות ביותר להונגרית מדוברות ממזרח להרי אורל, במחוז חנטי ומנסי. המדיארים נדדו במאה החמישית לספירה מהרי אורל והתיישבו בהונגריה של היום בשנת 895 לספירה, לאחר כמה מאות שנות נדודים באזור הערבה האירואסייתית. ההונגרית קרובה גם לפינית ולאסטונית.

ההונגרית היא שפה בעלת נטיות רבות, שבה שמות העצם נוטים ב-18 יחסות. כתוצאה מכך אין כמעט חשיבות לסדר המילים במשפט. בהונגרית לא קיים קול סביל, ממנו נותרו אך שרידים במסמכים ספרותיים ישנים. בהונגרית לשמות עצם אין מין דקדוקי. אוצר המילים של השפה הושפע על ידי הסלאבונית העתיקה, הלטינית של ימי הביניים, והגרמנית, וכמו כן היא מכילה כמה מילים שאולות מהשפה הטורקית. ההונגרית מאופיינת בהרמוניית תנועות. העדות הראשונה בכתב להונגרית היא קטע ממסמך ההקמה של הכנסייה בטיהאן, ליד אגם בלטון משנת 1055. המסמכים הראשונים הכתובים הונגרית החלו להופיע במאה ה־13 לספירה.

טורקית

טורקית (Türkçe; להאזנה (מידע • עזרה)) IPA: ['t̪yɾcʧɛ] היא שפה טורקית דרום-מערבית המדוברת כשפת אם בפי 56 מיליון איש בטורקיה, בקפריסין, בבולגריה, במקדוניה וביוון. ניב הטורקית המדובר בפי משכילי איסטנבול נחשב כמאפיין את השפה התקנית.

מאז התאסלמות הטורקים ועד 1928 נכתבה הטורקית באמצעות גרסה של האלפבית הערבי ונקראה "טורקית עות'מאנית", אך מאז ועד היום נכתבת הטורקית באלפבית טורקי המבוסס על האלפבית הלטיני עקב הרפורמה במערכת הכתב שהנהיג מוסטפא כמאל.

הרפורמה בכתב הונהגה במטרה לייצג את צלילי השפה הטורקית ביתר נאמנות, להרפות מאחיזתו של האסלאם בטורקיה ובאופן כללי להנהיג את טורקיה אל הקידמה. כיום, רק חוקרים או אנשים שלמדו קרוא וכתוב לפני 1928 - מסוגלים לקרוא טורקית עות'מאנית.

במהלך השנים הושפעה הטורקית מהערבית ומהפרסית עד ש-20 אחוז מאוצר המילים שלה היו שאולים משתי שפות אלו. עם זאת, במהלך שנות ה־30 ניסו הטורקים "לטהר" את שפתם ולהוציא משימוש מילים ממקור זר – בעיקר מילים שאולות מהשפות הערבית והפרסית – מה שפישט מאוד את הסגנון הספרותי של השפה הטורקית והפך אותה דומה יותר לטורקית העממית. גם כיום, כ-10% מאוצר המילים התקני בטורקית הם ממקור ערבי ופרסי, דבר המאפשר למצוא עשרות מילים בשימוש יומיומי שדומות למילים עבריות, ובין היתר: merkez (מרכז, מערבית: مركز), sebep (סיבה, מערבית: سبب), iptal (ביטול, מערבית: إبطال), nokta (נקודה, מערבית: نقطة), saat (שעה, מערבית: ساعة), hürriyet (חירות, מערבית: حرية), tembel (טמבל, מילה שקיימת גם בפרסית, ואולי הגיעה לעברית דרך ערבית מדוברת; בטורקית משמעותה "עצלן" ולא "טיפש").

הרפורמה שערך מוסטפא כמאל אטאטורק בשפה הטורקית, שעיקרה החלפת הכתב הערבי בכתב הלטיני, כללה גם החלפת מילים רבות ממוצא ערבי ופרסי במילים משורשים טורקיים. חלק מהשינויים האלה התקבלו, אולם חלק ניכר מאוצר המילים הטורקי עדיין שאול מערבית ומפרסית. במהלך המאה ה-20, וגם כיום, היו לשונות אירופה המקור העיקרי לשאילת מילים חדשות. כיום כולל אוצר המילים הטורקי מילים רבות שמקורן בצרפתית. המוסד ללשון הטורקית עדיין עוסק בהחלפת המושגים הזרים במושגים טורקיים. ניתן היה לראות שהשפה הטורקית כרגע בשנות ה-2000 הרבה פחות מדוברת מהשפה הפרסית ברחובות ובערים.

ליטאית

ליטאית (Lietuvių kalba), שפתה הרשמית של ליטא, היא שפה בלטית מזרחית מקבוצת השפות הבלטיות של משפחת השפות ההודו־אירופיות. הליטאית שגורה כשפת אם בפי כ־4 מיליון בני אדם, 3.5 מיליון מהם בליטא (בערך 80 אחוז מן האוכלוסייה). מאז 1918 הליטאית היא שפתה הרשמית של ליטא, ומשנת 2004 היא אחת מן השפות הרשמיות באיחוד האירופאי. בספרות ישנה יותר הנוגעת לשפות הבלטיות, השם "ליטאית" מתייחס לעיתים לשפות הבלטיות בכללותן.

מיקום התנועות

מיקום תנועות הוא מיקום הלשון יחסית לגב הפה בעת הגיית התנועה. לכל תנועה יש מיקום בנוסף לגובה, ללא יוצאות מן הכלל. ישנן חמש דרגות מוכרות של מיקום תנועות אף שאין שפה אחת המבחינה בין כולן.

תנועות אחוריות

תנועות כמעט-אחוריות

תנועות מרכזיות

תנועות כמעט-קדמיות

תנועות קדמיות

מעוגלות התנועות

מעוגלוּת תנועות היא מידת המעוגלות של השפתיים בעת הגיית התנועה. בעת הגיית תנועות מעוגלות מתבצע כיווץ של השפתיים ליצירת פתח עגול ואילו בעת הגיית תנועות בלתי מעוגלות השפתיים מצויות במצב רפוי.

ברוב השפות תנועות קדמיות נוטות להיות בלתי מעוגלות בעוד שתנועות אחוריות נוטות להיות מעוגלות. למרות זאת, בשפות כמו גרמנית, וצרפתית ישנה הבחנה בין תנועות מעוגלות לבלתי מעוגלות באותם מיקום וגובה.

קיימות שתי דרכים ליצירת תנועות מעוגלות: באמצעות החצנת השפתיים ובאמצעות הפנמת השפתיים. הפנמת השפתיים בעת הפקת תנועה מעוגלת מאפיינת בדרך כלל תנועות קדמיות מעוגלות ואילו החצנת השפתיים בעת הפקת תנועה מעוגלת מאפיינת בדרך כלל תנועות אחוריות מעוגלות.

עיצורים וילוניים

עיצורים וילוניים (Velar) הם עיצורים המופקים בבסיס החיתוך הנוצר בין גב הלשון לווילון (החך הרך). הווילוניים הסותמים אינם נדירים ומצויים בשפות רבות. את הוילוני האפי ניתן למצוא בשפות גרמאניות רבות מיוצג באמצעות צרוף האותיות ng ובכל גרסאות האלפבית הרוני היה לעיצור זה ייצוג באות ייחודית.

את הוילוני החוכך הקולי ניתן למצוא בערבית, יוונית, הולנדית, פורטוגזית, ספרדית, בלארוסית, אוקראינית וצ'כית. הוילוני החוכך האטום מופיע בכל השפות בהן מופיע מקבילו הקולי, אך בנוסף הוא יכול להופיע גם בלעדיו - לדוגמה, בגרמנית הוא מיוצג באמצעות צרוף האותיות ch לאחר תנועות אחוריות. הוא קיים גם בשאר השפות הסלאביות ובעברית. כאשר מופיעים בטבלה שני עיצורים באותה משבצת, הימני קולי והשמאלי אטום.

עיצור וילוני, אפי [ŋ]

עיצור וילוני, אפי, אטום [ŋ̊]

עיצור וילוני, סותם, קולי [g]

עיצור וילוני, סותם, אטום [k]

עיצור וילוני, חוכך, קולי [ɣ]

עיצור וילוני, חוכך, אטום [x]

עיצור וילוני, מקורב [ɰ]

עיצור וילוני, מקורב, אטום [ɰ̊]

עיצור וילוני, מקורב צדי [ʟ]

עיצור וילוני, מקורב צדי, אטום [ʟ̥]

עיצור וילוני, מפונם [ɠ]

עיצור וילוני, מפונם, אטום [ɠ̊]

עיצור וילוני, מסודק [kʼ]

פונולוגיה רומנית

ערך זה דן בפונולוגיה הסטנדרטית של השפה הרומנית (הקרויה גם "דאקו-רומנית") ובשינויים הפונטיים שעברה שפה זו בתהליך התפתחותה מהשפה הלטינית.

בתוך קבוצת השפות הרומאניות מערכת הפונמות בשפה הרומנית מתקרבת במידה הרבה ביותר לזו של השפה האיטלקית. הפונמות של השפה הרומנית כוללות שבע תנועות (vocală, plenison) ועשרים עיצורים (consoană, consonantă). התנועות קיימות גם בשאר השפות הרומאניות פרט לתנועות המרכזיות /ɨ/ המסומנת באותיות î או â, ו/ə/ ‏ (CAPI) המסומנת באות ă

והמשותפת עם הפורטוגזית.

ארבע חצי-תנועות (semivocală, semison) ‏ ([e̯], [j], [o̯] ו [w])

מרכיבות יחד עם תנועות מלאות שונים מספר רב של דיפתונגים וטריפתונגים. פונמות נוספות עשויות להופיע במילים שאולות

צביון מיוחד מהווה בשפה הרומנית וריאנט של חצי התנועה i (או "התנועה i הלא הברתית") המסומנת באלפבית הפונטי [j]

והנשמעת בקושי או כמו לחש והמופיעה כאות i בסוף המילים. (למשל בשם עיר הבירה

București). היא דומה, למשל, להגה "j" במילה ההונגרית "kapj".

צביון אחר הוא בהיגוי העיצור [h] שהיגויו נעלם בהרבה שפות רומאניות (כן קיימת למשל בספרדית, שם מופיע דווקא כאלופון אחר בהיגוי האות j) הנהגה בכמה צורות, הדומות למשל להיגוי [h] באנגלית או בהונגרית.

כמו כן בשפה הרומנית מופיעים הדיפתונגים יוצאי הדופן /e̯a/‏ /o̯a/

קובוץ ושורוק

קובוץ (גם: "קֻבּוּץ") ושׁוּרוּק (גם: "שׁוּרֻק") הם שני סימני ניקוד המציינים בעברית החדשה את התנועה /u/.

קטלאנית

קַטַלַאנִית (Català) היא שפה ממשפחת השפות הרומאניות.

השפה מדוברת במזרח חצי האי האיברי ובמספר מקומות נוספים. לשפה כ־9 מיליון דוברים, רובם בספרד. היא שפה רשמית באנדורה, בחבל קטלוניה שבספרד, בוולנסיה שבספרד, באיים הבלאריים, ובעיר אלְגֶרוֹ שבסרדיניה. בשנת 1714 כשהספרדים כבשו את קטלוניה נאסר השימוש בשפה. מבחינת אוצר מילים ודקדוק, השפה קרובה לספרדית וצרפתית.

רשימת תנועות

רשימת התנועות מכילה מגוון תנועות המוכרות על ידי האלפבית הפונטי הבינלאומי. ישנן כ-28 תנועות נבדלות זו מזו. כל תנועה היא בעלת גובה, מיקום וברוב התנועות יש גם הבחנה בין תנועות מעוגלות לבלתי מעוגלות. בטבלה וברשימות המצויות בערך זה, התנועות ממויינות לשלוש הקטגוריות: גובה, מיקום ומעוגלות. כאשר מופיעות בטבלה שתי תנועות באותה משבצת, התנועה הימנית היא מעוגלת והשמאלית היא בלתי מעוגלת.

תנועה (פונולוגיה)

בפונטיקה ובפונולוגיה, תנועה היא הגה המבוצע בשפה ומאופיין במרווח רחב יחסית בבסיס החיתוך שלו, ובדרך כלל הוא מהווה את ההגה המרכזי בהברה. זאת לעומת עיצור, שמאופיין במרווח צר יחסית בבסיס החיתוך ונמצא בדרך כלל בשולי ההברה. בשפות מסוימות קיימות כעשרים תנועות שונות ולמעשה מגוון התנועות האפשרי הוא אינסופי.

בהקשר דקדוקי עברי־מסורתי (ראו להלן) מאופיינות תנועות על־פי תכונות לשוניות שאינן תואמות בהכרח למערכת פונולוגית שהייתה קיימת בנקודת זמן מסוימת בתולדות העברית (שכן לשון המקרא, שעליה מתבסס הדקדוק העברי המסורתי, מכילה רבדים היסטוריים שונים), לכן נהוג לציינן בשמותיהן המסורתיים (קמץ, חולם וכו'), ולא כמקובל בבלשנות כללית ישירות על־פי ייצוגן הפונולוגי (למשל /aː/ או /oː/) או הפונטי (למשל [ä] או [o]).

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.