תנאים (אירוסים)

תנאים הם מנהג קדום שהונהג בקהילות ישראל, הנערך בין זוג מאורס, בו שני הצדדים מתחייבים לקבל על עצמם מספר תנאים הקשורים ליחס בין החתן והכלה ולנישואיהם. התנאים כוללים בין היתר את התאריך שבו לכל המאוחר תתקיים החתונה, ואת ההתחייבות הכספית של כל אחד מן הצדדים לטובת בני הזוג. התנאים מהווים התחייבות קניינית,[1] ובמקרה של הפרת התנאים (ביטול השידוך) משלם הצד המפר סכום כסף כפיצוי. התנאים נחתמים בשטר על ידי עדים.

עריכת התנאים

Tnaaim
שטר תנאים על פי נוסח "נחלת שבעה"

נוהגים לכבד אדם גדול (רב) בסידור וקריאת התנאים. החלת התנאים נעשית באמצעות קניין סודר. על קיום התנאים ותשלום הפיצוי במקרה של ביטול התנאים ערבים שני ערבים - מצד החתן ומצד הכלה. בדרך כלל נוהגים שלא לכתוב את הסכומים שעליהם מתחייבים, אלא שני הצדדים נדברים ביניהם קודם האירוסין, ובשטר רק כותבים שמתחייבים "כמדובר". לאחר קריאת התנאים, נהוג לשבור צלחת, זכר לחורבן.

זמן עריכת התנאים

לפי מנהג יהדות אשכנז, התנאים נערכים עוד בשעת האירוסין, כך שמיד עם ההחלטה להשתדך מקיימים את טקס התנאים. לפי מנהג עדות המזרח עורכים את התנאים רק מתחת לחופה בסמוך לקידושין. לפי המנהג לקיים את הטקס בנפרד, נוהגים לעשות סעודה לכבוד התנאים ולדבר בשבח בני הזוג.

נוסח שטר התנאים

הנוסח לשטר התנאים גם הוא תלוי במנהגים. רוב בני אשכנז משתמשים בנוסח "נחלת שבעה",[2] הנוסח נפתח בשפה מליצית:

בסימן טוב ובמזל טוב, יעלה ויצמח כגן רטוב, וה' הטוב יאמר לדבק טוב, מצא אשה מצא טוב, ויפק רצון מה' הטוב.

בהמשך בני הזוג מתחייבים ביניהם לחיות באהבה ואחווה בשלום ורעות, כמו כן הורי שני הצדדים מתחייבים להלביש את בניהם במלבושי כבוד, ולתמוך בסכום מסוים בבני הזוג, ולבסוף קובעים מועד אחרון לחתונה.

הנוסח החסידי הנערך בסמוך לחתונה מקוצר יותר ומכיל רק התחייבות לחיות בשלום.

המנהג הספרדי הוא שלא לעשות כלל תנאים לפני החתונה.

התנאים בספרות

הסיפור הקצר "תנאים",[3] מאת הסופר היהודי-צ'כי וויטייך רקאוס (Vojtěch Rakous), נותן תיאור הומוריסטי של עריכת תנאים בקהילה יהודית כפרית בצ'כיה.

ראו גם

קישורים חיצוניים

נוסחאות שטר תנאים

הערות שוליים

  1. ^ הרב יצחק זילברשטיין, איזו רמת סיכון מתירה ההלכה לקחת בטיפולים בעלי סיכון גבוה?, הערוץ האקדמי של אוניברסיטת חיפה.
  2. ^ הרב שמואל (בן דוד) הלוי סגל, "נחלת שבעה", סימן ח'
  3. ^ רות בונדי (בחרה ותרגמה), בירה ומצבי רוח משתנים - מבחר הסיפור הצ'כי, הוצאת חרגול ועם עובד, 2012, עמ' 23–35

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו פסיקה הלכתית.

דיני ממונות במשפט העברי
חיובי תשלומין גזלגניבהארבעה אבות נזיקיןאדם המזיקשור המזיקבוראשקרןשן ורגלצרורותתשלומי חובל (ה' דברים) • בושת
קנסות תשלומי כפלתשלומי ארבעה וחמישהשלושים של עבדאונס נערהמפתהחצי נזקכופרצרורותמודה בקנס
שונות גרמא בנזיקיןדינא דגרמיהיזק שאינו ניכרהיזק ראייהאדם מועד לעולםהרחקת נזיקיןזה נהנה וזה לא חסרדיני שומריםחזקה (הלכה)קניין רוחנישעבודא דרבי נתןהפקרייאושהשאלהירושהשותפותספק ממוןאין הולכין בממון אחר הרובבית דין לממונות
קניינים קניין כסףקניין חצרקניין חזקהקניין הגבההקניין משיכהקניין מסירהקניין רכובקניין ארבע אמותקניין הילוךקניין אגבקניין אותיותקניין הבטהקניין חליפיןאודיתאסיטומתאאסמכתאמעמד שלשתןסילוקמחילה
שטרות שטר חובגטשטר שחרורכתובהשטר תנאים • שטר אמנה • שטר אדרכתאקיום שטרות
מצוות ממוניות השבת אבידהאונאהריביתמצוות הלוואההענקהמשכוןשמיטת כספים
דיני טענות טענת בריברי ושמאספק וודאיקים לימרא קמאכופר הכלמודה במקצתמיגוטענו חיטין והודה לו בשעוריןטוען וחוזר וטוען
פסק בית דין המוציא מחברו עליו הראיהיחלוקויהא מונח עד שיבוא אליהוכל דאלים גברשודא דדיינימי שפרעפשרהעביד איניש דינא לנפשיההפקר בית דין הפקרחזקת ממוןתפיסהגוד או איגוד

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.