תנ"ך גוטנברג

תנ"ך גוטנברג (ידוע גם בשם תנ"ך מזארין, או תנ"ך 42 השורות; ליתר דיוק, ביבליית גוטנברג) הוא מהדורת הדפוס הראשונה של הביבליה, כתבי הקודש הנוצריים, הכוללים את הברית הישנה והברית החדשה. הטקסט שגוטנברג הדפיס הוא הוולגטה, התרגום הכנסייתי בשפה הלטינית. התנ"ך הודפס על ידי יוהאן גוטנברג, בעיר מיינץ שבריינלנד-פפאלץ, גרמניה. הפקת המהדורה החלה ב-23 בפברואר 1455, ומסמלת את ראשיתה של מהפכת הדפוס, שאיפשרה הדפסה המונית של ספרים ומאמרים ותפוצתם הרחבה.

בביבליית גוטנברג היו שני כרכים הכוללים יחד 1,282 עמודים והוא מוצג במוזיאון גוטנברג הנמצא בעיר מיינץ.

כיום משערים שהודפסו 180 עותקים בתקופה של שלוש שנים - 40 על קלף ו-140 נוספים על נייר. מספר זה של ספרים נחשב אז עצום, שכן קודם לכן כתיבת ספרים רבים ביד הייתה אורכת עשרות שנים. לדוגמה, משך זמן כתיבת ספר תנ"ך יחיד לפני המצאת הדפוס היה כשלוש שנים.

בשל עיטורי הספרים שצוירו ביד, כל אחד מהספרים יחיד במינו.

כיום ידוע על 11 עותקים מלאים של הדפסה על קלף, ועל 48 עותקים שמורים במלואם של הדפסה על נייר, ועל עוד שני ספרים שנשמרו בחלקם.

Gutenberg Bible, Lenox Copy, New York Public Library, 2009. Pic 01
עותק תנ"ך גוטנברג המוחזק בספריית העיר ניו יורק

גלריה

Gutenberg cover

עטיפת תנ"ך גוטנברג

Gutenberg detail

פרט מתנ"ך גוטנברג

Gutenberg open

תנ"ך גוטנברג

Gutenberg Bible, in the Library of Congress, תנך גוטנברג, בספריית הקונגרס

עותק תנ"ך גוטנברג המוצג בספריית הקונגרס

קישורים חיצוניים

1455

שנת 1455 היא השנה ה-55 במאה ה-15. זוהי שנה רגילה, שאורכה 365 ימים. באותה תקופה הלוח הגרגוריאני עוד לא היה קיים, ולכן שנה זו קיימת בלוח היוליאני בלבד. כל התאריכים שלהלן הם לפי הלוח היוליאני.

1456

שנת 1456 היא השנה ה-56 במאה ה-15. זוהי שנה מעוברת, שאורכה 366 ימים. באותה תקופה הלוח הגרגוריאני עוד לא היה קיים, ולכן שנה זו קיימת בלוח היוליאני בלבד. כל התאריכים שלהלן הם לפי הלוח היוליאני.

23 בפברואר

23 בפברואר הוא היום ה-54 בשנה, בשבוע ה-8 בלוח הגרגוריאני. עד לסיום השנה, נשארו עוד 311 ימים (312 בשנה מעוברת).

24 באוגוסט

24 באוגוסט הוא היום ה-236 בשנה בלוח הגריגוריאני (237 בשנה מעוברת). עד לסיום השנה נשארו עוד 129 ימים.

גוטנברג

האם התכוונתם ל...

דברים

סֵפֶר דְּבָרִים הוא הספר החמישי מבין חמשת ספרי התורה, המכונים גם חומשים. כשאר ספרי התורה הוא נקרא על שם שתי מילותיו הפותחות, "אלה הדברים". שמו הקדום (מתקופת חז"ל) היה משנה תורה, על פי הכתוב "וכתב לו את משנה התורה הזאת". אחד ההסברים לכינוי משנה תורה הוא, משום שספר דברים הוא מעין סיכום של הנאמר בארבעת הספרים הקודמים. מסורת דומה משתקפת בביבליה הנוצרית, בה מכונה הספר Δευτερονόμιον בתרגום השבעים היווני או Deuteronomium בתרגום הוולגטה הלטיני, כלומר "חוק שני", או תרגום ישיר של הביטוי "משנה תורה" כפי שהובן על ידי המתרגמים ליוונית.

דפוס בלט

דפוס הבֶּלֶט מתבצע בשיטת ההדפסה הישירה. מקור ההדפסה בדפוס הבלט היה אותיות בולטות, ומכאן נגזר שמה של השיטה. דפוס הבלט ידוע גם בכינויו דפוס הסדר.

הספרייה הבודליינית

הספרייה הבודליינית או באופן מדויק יותר ספריית הבודליאנה (Bodleian Library) היא ספריית המחקר המרכזית של אוניברסיטת אוקספורד, היא אחת מן הספריות העתיקות ביותר באירופה ובבריטניה היא שנייה רק לספרייה הבריטית (הספרייה העיונית הגדולה בעולם). מאז 2003 היא מוגדרת כאחת משש ספריות ההפקדה של בריטניה וכן רשאית לדרוש עותק מכל ספר שיצא לאור באירלנד. בקרב בוגרי אוקספורד מכונה "Bodley" או "the Bod".

י"ד באלול

י"ד באלול הוא היום הארבעה עשר בחודש השנים עשר

בשנה העברית, למניין החודשים מתשרי, והוא החודש השישי

למניין החודשים מניסן. י"ד באלול לעולם לא יחול, בלוח העברי הקבוע, בימים שני,

רביעי

ושישי, ועל כן הוא משתייך לקבוצת הימים הנקראת "לא בדו".

על פי הלוח העברי הקבוע, פרשת בר המצווה של ילד שנולד בי"ד אלול היא לרב פרשת כי תבא. אבל אם בר המצווה חל בשנה בה פסח, וממילא תשעה באב, הוא בשבת (שנים מקביעויות בשז, גכז, הכז), אז פרשת בר המצווה היא פרשת כי תצא.

מכונת דפוס

"מכונת דפוס" או "מכבש דפוס" היא מכשיר מכני ליצירת לחץ בין משטח צבוע, לוח הדפסה, כנגד המדיה שעליה ברצוננו להדפיס (כמו למשל נייר, חולצה, שקית פלסטיק), פעולה זו תיצור העברה של הדמות, מהמקור, אל שטח ההדפסה על המדיה הנבחרת.

מכונת הדפוס הראשונה הומצאה בגרמניה על ידי הצורף יוהאן גוטנברג בשנת 1440. שיטות הדפסה המבוססות על מכונת הדפוס של גוטנברג התפשטו תחילה באירופה ואחר כך ברחבי העולם והחליפו את השיטות הידניות והמסורבלות, שקדמו למכונת הדפוס ולהפרדת האותיות של גוטנברג. השיטה המכנית, שיתרונה הבולט הוא האפשרות לעבודות הדפסה המוניות ובזול, הפכה מכונת הדפוס את המילה הכתובה לזמינה לכל שכבות האוכלוסייה. מכונת הדפוס של גוטנברג נדחקה לשוליים עם המצאת דפוס האופסט.

מכונת הדפוס המאפשרת הדפסה מהירה ופשוטה ושיכפול המוני הביאו להתפתחות האינטלקטואלית החברתית באותה התקופה בגלל האפשרות להעברת ידע להמונים באופן הפשוט, זול ולא מחייב, יחסית לתקופה. התפתחות וההפצה של אינטלקטואל כתוב כמו למשל "95 התזות" של מרטין לותר ועבודות נוספות הקשורות בהפצת הנצרות הפרוטסטנטית.

הדפוס הביא לגילוי מחדש של הקלסיקות הרומיות והיווניות שלמעשה נתנו השראה להתפתחות הרנסאנס, התעצבות והתפתחות השפה הלטינית באירופה. בעקבות המצאת הדפוס חל שינוי באירופה הן בתחום הפוליטי והן בתחום החברתי בנוסף חלו שינויים בעולם המדע.

נצרות

הנצרות היא דת אברהמית שצמחה לפני כאלפיים שנה והתפשטה מארץ ישראל. היא הדת הגדולה בעולם ומספר המאמינים המשתייכים לפלגיה הרבים נאמד בלמעלה מ-2.3 מיליארד איש. כל הכנסיות הנוצריות מעמידות במרכז משנתן את דמותו של ישו, הנחשב למייסדה של הדת ולמורה דרכה. הרוב המוחלט ביניהן מקבל את אמונת היסוד כי ישו הוא בן האל, אחד משלושת מרכיביו השווים – יחד עם האל האב ורוח הקודש – של השילוש הקדוש שמהווה את אלוהים האחד, וכי התגלם בבשר כדי לגאול את האנושות מחטאיה ומת בצליבה כקורבן לשם כך. ישועת האדם מותנית בקבלת ישו כמשיח וכאלוהי. קיימות כנסיות הדוחות את מושג השילוש ואף קבוצות שוליים המזדהות כנוצריות ורואות בישו בן-תמותה בלבד, אם כי היתר לא מכירות בהן כלגיטימיות.

החלוקה הבסיסית בעולם הנוצרי היא בין הזרמים של ארצות מערב ומרכז אירופה ומושבותיהן מעבר לים לבין הזרמים של ארצות המזרח התיכון ומזרח אירופה. הפער נובע מגורמים תרבותיים וגאוגרפיים, בעיקר בין המערב שהשתמש בלטינית למזרח שהעדיף יוונית או שפות מקומיות, כמו גם מחלוקות תאולוגיות שונות. כנסיות המערב מונות בעיקר את הקתולים המכירים בסמכות האפיפיור והמסורה, ואת הפרוטסטנטים הדוחים את שתיהן, מעניקים חשיבות רבה לפרשנות האישית של כתבי הקודש ומפוצלים לרבבות גופים עצמאיים הנעדרים היררכיה ברורה. כנסיות המזרח כוללות, בין היתר, את האורתודוקסים הרואים את פטריארך קונסטנטינופול כ"ראשון בין שווים" בקרב מנהיגיהם ואת האוריינטלים הנבדלים מכל הקודמים בכך שהם דוחים את החלטות ועידת כלקדון מ-451 וגורסים שלישו היה טבע אחד בלבד.

הנצרות הקדומה התפתחה לאטה מן המאה הראשונה לספירה, קודם כל ככת יהודית קטנה שקידמה את תורת ישו ולאחר מכן כאמונה אוניברסלית שלא דרשה מגויים שהצטרפו אליה לשמור את חוקי התורה. לאחר הפיכתה לדת הרשמית של האימפריה הרומית במאה הרביעית, הפכה לדומיננטית באירופה ובעולם המערבי. במהלך התקופה הקולוניאלית, משלהי ימי הביניים ועד אמצע המאה ה-20, התפשטה הנצרות אל הקולוניות שהקימו הכובשים מאירופה ברחבי העולם וכיום רוב הנוצרים הם תושבי מדינות שמחוץ לעולם המערבי. לנצרות היה חלק חשוב ועיקרי בעיצוב תרבות המערב.

ספר

ספר הוא טקסט מודפס או כתוב בכתב יד בנושא מסוים, שדפיו כרוכים יחדיו. בשלהי המאה העשרים החלה הפקתם של ספרים אלקטרוניים המוצגים על קורא ספרים אלקטרוני, טאבלטים, צג המחשב ואפילו טלפונים חכמים.

עוד מימי בראשית אסף האדם את יצירותיו הספרותיות תחת ספרים. בתחילה היו אלה מגילות קלף, וספרים מצומצמים בהיקפם. עם התפתחות הדפוס באמצע המאה ה-15 עלה היקפם של הספרים. במשך מאות שנים היו הספרים אמצעי עיקרי להפצת ידע ולהעברתו מדור לדור. במאה העשרים נוספו לספרים המודפסים שלל אמצעים נוספים: רדיו, קולנוע, טלוויזיה והאינטרנט, אך לספר ממשיך להישמר מקום מרכזי.

ספרי עלילה רבים מוצאים את דרכם אל מסך הקולנוע או הטלוויזיה.

ספריית העיר ניו יורק

הספרייה הציבורית של העיר ניו יורק (באנגלית: New York Public Library) היא אחת הספריות המובילות בארצות הברית ובעולם. הספרייה היא אחת משלוש מערכות הספריות הציבוריות של העיר ניו יורק. בניינה הראשי של הספרייה נמצא בשדרה החמישית.

ספריית הקונגרס

ספריית הקונגרס (אנגלית: Library of Congress, ראשי תיבות: LOC) היא ספריית המחקר של הקונגרס של ארצות הברית, אשר משמשת בפועל כספרייה הלאומית של ארצות הברית, ואחת מהספריות החשובות והגדולות ביותר בעולם. הספרייה הבריטית בלבד גדולה ממנה.

ספריית מאזארן

ספריית מאזארן (בצרפתית: Bibliothèque Mazarine) היא ספרייה השוכנת בארמון המכון של צרפת (Palais de l'institut de France) בפריז, הספרייה הציבורית הוותיקה ביותר בצרפת. יסודה בספרייתו הפרטית של הקרדינל מאזארן, ראש ממשלת צרפת במאה ה-17. אוסף הספרייה עשיר בפרטי אינקונבולה (דפוס-ערש, פריטים שהודפסו מהמצאת הדפוס ועד 1500), בהם עותק של תנ"ך גוטנברג, כתבי יד, רבים מהם מעוטרים וספרים נדירים נוספים.

פולאצק

פולאצק (בבלארוסית: По́лацк; ברוסית: По́лоцк; בפולנית: Połock) היא עיר בבלארוס, כ-250 ק"מ מצפון למינסק וכ-100 ק"מ ממערב לוויטבסק. שם העיר נובע משמו של הנחל פאלאטה , אחד מיובליו של נהר הדווינה שעל גדותיו שוכנת העיר. בעיר קיים שדה תעופה.

שנות ה-50 של המאה ה-15

שנות ה-50 של המאה ה-15 היו העשור השישי של המאה ה-15, החלו ב-1 בינואר 1450 והסתיימו ב-31 בדצמבר 1459.

תנ"ך

הַתַּנַ"ךְ (ראשי תיבות של תורה, נביאים וכתובים) או הַמִּקְרָא, הוא קובץ הספרים שהם כתבי הקודש היסודיים של היהדות. מבין כל הספרים המרכזיים ביהדות, ספרי התנ"ך הם העתיקים ביותר, וכתיבת המאוחרים שבספרי התנ"ך הסתיימה שנים רבות לפני תחילת ספירת הנוצרים. עם זאת, ספרי התנ"ך לא נכתבו בתקופת זמן אחת. תהליך הקאנוניזציה היה ארוך ועודנו מושא להשערות החוקרים, כשלפי מרבית ההערכות הושלם בין המאה השנייה לפנה"ס למאה השנייה לה. הטקסט המוכר של התנ"ך העברי הוא נוסח המסורה, שהיה מגובש לכל המאוחר במאה העשירית. שפת ספרי התנ"ך היא עברית, אולם היא מכילה מיעוט של קטעים בשפה הארמית המקראית.

התנ"ך מהווה מוקד מרכזי לתרבות היהודית לדורותיה, ונודעה לו השפעה עמוקה גם בדתות המערב האחרות. הספרים שנכללו בקאנון התנ"ך העברי הם גם חלק מכתבי הקודש של הנצרות, ויחד עם כמה מן הספרים החיצוניים שלא נשמרו ביהדות הם מרכיבים את הברית הישנה הנוצרית (ברבים מהזרמים הפרוטסטנטיים, הספרים החיצוניים הוצאו לגמרי במאה ה-19 והברית הישנה זהה לתנ"ך). בדת האסלאם התנ"ך אינו נחשב ספר קדוש, אולם אפשר למצוא השפעות מן התנ"ך בקוראן ובמסורת המוסלמית. חלק מסיפורי התנ"ך מופיעים בקוראן, אם כי בגרסאות שונות.

ספרי התנ"ך, בשל כך שהם כלולים גם בברית הישנה, הם חלק מהביבליה הנוצרית שהיא רב-המכר הגדול בכל הזמנים והספר שתורגם למספר השפות הרב ביותר.

תפקידה של הכנסייה הקתולית בתרבות המערבית

לכנסייה הקתולית היה חלק חשוב בעיצוב של תרבות המערב. ההשפעת של הכנסייה הקתולית הייתה כה גדולה כי עד עידן הנאורות הייתה המקור היחיד של שירותים חברתיים בסיסיים, כמו חינוך ובריאות, הקמת אוניברסיטאות (כגון אוניברסיטת אוקספורד וקיימברידג', סורבון) ועוד.

בנוסף, ישנם היסטוריונים הטוענים כי הכנסייה השפיעה בצורה חיובית ומשמעותית על התפתחות המדע לאורך ההיסטוריה היו כמרים (לרוב ישועים) שעסקו בשלל תחומי המדע, כולל אסטרונומיה, גנטיקה, מטאורולוגיה, סיסמולוגיה, פיזיקה. חלק לא מבוטל מן הכמרים הללו הפכו להיות 'אבות' המחקר בתחומים אלו (כגון גרגור מנדל וז'ורז' למטר וגרגוריוס השלושה עשר ואתנסיוס קירכר, ניקולאוס קופרניקוס) ועוד. אולם לדעת היסטוריונים אחרים הכנסייה השפיעה בצורה שלילית על התפתחות המדע. כדוגמה מובאת פרשת משפטו של גליליאו הנחשבת לאחד העימותים המפורסמים בהיסטוריה בין דת ומדע. למרות שהפרשה מורכבת יותר. עד שלב מסוים גילתה הכנסייה הקתולית ברובה יחס חיובי וסובלני לעבודתו של גלילאו, ולגלילאו היו יחסים קרובים וחבריים עם בכירים בכנסייה. בנוסף, כ -65.4% מזוכי פרס נובל שייכים לנצרות בצורותיה השונות בתחומים השונים (נכון לשנות 1901-2000). ו60% מזוכי פרס נובל לפיזיקה שייכים לרקע נוצרי (נכון לשנות 1901-1990).

הכנסייה הקתולית השפיעה על הרפואה, על שירותי הרווחה, על הכלכלה, התרבות, פילוסופיה; ספרות, שפות, בלשנות, מוזיקה, תיאטרון, ופוליטיקה, משפטים, חינוך, אנטומיה, אדריכלות, עודדה את מאמיניה לדאוג להיגיינה אישית מסוימת, ודאגה לשמירה על חיי המשפחה.

ההשפעה התרבותית של הכנסייה הקתולית על העולם המערבי רבה. פסטיבלים כמו חג הפסחא וחג המולד נחגגים כמו חגים אוניברסלים; הלוח הגרגוריאני שהונהג על ידי האפיפיור גרגוריוס ה-13, הוא הלוח שמשמש ברובן המכריע של מדינות העולם לקביעת מועדים "אזרחיים", ובספירת הנוצרים השיטה לפיה נספרות שנים יחסית לשנת לידתו המשוערת של ישו.

נצרות קתולית היא עדיין דתם של רוב התושבים במספר מדינות מערביות מרכזיות, בהן איטליה, צרפת, ספרד, פורטוגל ופולין וכן מדינות בדרום אמריקה כמו ארגנטינה, ברזיל, מקסיקו, וכן מהווה מיעוט משמעותי וגדול במדינות אחדות בהן ארצות הברית, קנדה, גרמניה ואוסטרליה.

לדעת היסטוריונים רבים הכנסייה הקתולית השפיעה בצורה שלילית בנושאים כמו אנטישמיות, הומופוביה, מיזוגיניה ועבדות. הובילה את האלימות של מסעי הצלב והאינקוויזיציה. בנוסף, ישנם היסטוריונים הטוענים כי הכנסייה השפיעה בצורה שלילית בפוליטיקה במהלך התקופה הקולוניאלית ובגלל הקישור והתמיכה בדיקטטורה ומשטרים טוטליטריים בדרום אמריקה כמו ארגנטינה וצ'ילה ואיטליה, ספרד, פורטוגל, אוסטריה וקרואטיה.

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.