תל תענך

תֵּל תַּעְנַךְ הוא תל יישוב קדום בדרום עמק יזרעאל, בצד הכביש ג'נין-מגידו, כקילומטר מהכפר הפלסטיני תיעניק.

התל מזוהה עם העיר הקדומה תַּעְנַךְ, הנזכרת לראשונה בשנת 1468 לפנה"ס ברשימות ובתעודות מצריות מהמאה ה-15 לפנה"ס בהקשר לכיבוש העיר תל מגידו הסמוכה. תענך מופיעה גם במכתבי אל-עמארנה מכתב א"ע 248, על פי מכתב זה מתלונן מושל(?) בשם יַשדַתַ במכתב ששלח למלך מצרים, שאנשי תענך שדדו את כל מה שנתן לו המלך, הרגו את שווריו וגרשו אותו ולכן הוא נמצא עם בירידיה שליט מגידו.

נראה שהמקום הפך ליישוב דל בתקופת בית ראשון ונותר כך עד סוף ימי הביניים למעט ארמון-מבצר מהמאות ה-11-12 לספירה.

Carmel

תענך במקרא

בתקופת כיבושי יהושע בן נון, נמנה מלכה של תענך עם 31 המלכים אשר לחמו נגד צבאו של יהושע, כאמור: "מֶלֶךְ תַּעְנַךְ אֶחָד" (ספר יהושע, פרק י"ב, פסוק כ"א).

לאחר תבוסת מלכה בידי יהושע סופחה העיר תאורטית לנחלת שבט מנשה, אך האחרונים לא הצליחו בפועל לכובשה והיא בעצם התקיימה כעין אוטונומיה בתוך נחלתם של בני מנשה, כפי שבא לידי ביטוי בספר יהושע: "וַיְהִי לִמְנַשֶּׁה...וְיֹשְׁבֵי תַעְנַךְ וּבְנֹתֶיהָ...וְלֹא יָכְלוּ בְּנֵי מְנַשֶּׁה לְהוֹרִישׁ אֶת הֶעָרִים הָאֵלֶּה וַיּוֹאֶל הַכְּנַעֲנִי לָשֶׁבֶת בָּאָרֶץ הַזֹּאת" (פרק י"ז, פסוקים י"א-י"ב).

רק בימי דבורה הנביאה עלה בידם של בני ישראל לספח רשמית את העיר לתחומו של שבט מנשה, וזאת לאחר הקרב המפורסם בין צבאה של דבורה בפיקודו של ברק בן אבינועם ולבין צבאו של יבין מלך חצור בפיקודו של שר צבאו סיסרא.

עוד בימי יהושע הוחלט שהעיר תשמש כעיר לוויים, ובימי שלמה המלך נכללה העיר יחד עם בית שאן ומגידו במחוז החמישי של הממלכה.

חפירות ארכאולוגיות

C+B-Egypt-Fig15-KarnakPlaceListCartouches
תענך מופיעה בקרטוש מס' 14 מימין, העתק רשימת מלכים מכתובת של שישק מכרנך

החפירות הראשונות נערכו בשנים 1904-1902 בידי ארנסט זלין מאוניברסיטת וינה. בתחילת החפירה השתתף בו גם גוטליב שומכר ולאחר גילוי מכתבי תענך על גבי לוחות טין בכתב היתדות הצטרף לחפירה בדז'יך הרוזני.

בחפירות שנערכו במקום נתגלו מבני ציבור ומגורים, מזבח קטורת ומקטר, שרידי ביצורים מתקופת הברונזה המאוחרת ותקופה הברזל, וכן עשרות לוחות חרס הכתובים בכתב היתדות האכדי, הקרויים מכתבי תענך. זהו הריכוז הגדול ביותר של לוחות חרס הכתובים בכתב אכדי שנתגלה בארץ עד כה. דוחות החפירה התפרסמו בשנת 1905.

חפירה שנייה בתל נערכה על ידי משלחות אמריקאיות. החפירות נערכו בשנים 1963, 1966 ו-1968. נחפרו ארבעה שטחי חפירה בדרום מערב התל. מטרת החופרים הייתה לברר את אופי הביצורים, מבני המגורים, המבנים התעשייתיים, בנייני ציבור ופולחן

מכתבי תענך

מכתבי תענך הם שלושה עשר לוחות הכתובים בכתב היתדות האכדי על גבי חומר (בדומה למכתבי אל עמרנה). 12 תעודות התגלו בחפירות של 1903-1904, ותעודה נוספת התגלתה על ידי אלברט גלוק בשנת 1968. התעודות הן מתקופה שקדמה לתקופת אל עמרנה והן מתוארכות לתקופת הברונזה המאוחרת א, אבל מבחינת סגנונן שייכות לאותה תרבות[1]..

ראו גם

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ ציפורה כוכבי-רייני, למלך אדוני: מכתבי אל-עמארנה, ירושלים, מוסד ביאליק, 2005 עמוד 14
אהרן אבנון

אהרן אבנון (1926 – אוקטובר 2006) היה קצין צה"ל בדרגת תת-אלוף, מפקד פלוגה במלחמת העצמאות, מפקד הנח"ל, מפקד חטיבה 9 במלחמת ששת הימים וראש מינהל הסגל.

אלברט גלוק

אלברט גלוק (באנגלית: Albert Glock; ‏ 14 בספטמבר 1925 - 19 בינואר 1992) היה ארכאולוג אמריקאי , וחוקר המזרח הקרוב הקדום. מייסד ומנהל מכון לארכיאולוגיה באוניברסיטת ביר זית.

ארכאולוגיה מקראית

ארכאולוגיה מקראית היא תחום בארכאולוגיה שעוסק בממצאים מתקופת המקרא בארץ ישראל ובסביבתה, ומנסה לשחזר את תולדות עם ישראל ושאר עמי הארץ על בסיס ממצאים אלה. העוסקים בתחום זה חושפים את העדויות הארכאולוגיות ומנסים לפרש לאורן את הכתוב במקרא ולהעריך את מידת מהימנותו של הדיווח המקראי.

האנציקלופדיה החדשה לחפירות ארכיאולוגיות בארץ ישראל

האנציקלופדיה החדשה לחפירות ארכיאולוגיות בארץ ישראל היא אנציקלופדיה שיצאה לאור על ידי החברה לחקירת ארץ-ישראל ועתיקותיה בשיתוף הוצאת כרטא, בעריכת אפרים שטרן, איילת לוינזון-גלבוע ויוסף אבירם. האנציקלופדיה יצאה לאור בשנת 1992 בשפה העברית, בארבעה כרכים. האנציקלופדיה מכילה מידע ארכאולוגי על 270 אתרים שנחפרו בארץ ישראל מתחילת החפירות במאה ה-19 ועד למועד הכנת האנציקלופדיה.

לאנציקלופדיה זו קדמה אנציקלופדיה אחרת שנקראה "האנציקלופדיה לחפירות ארכיאולוגיות בארץ-ישראל" גם היא בהוצאת החברה לחקר ארץ ישראל ועתיקותיה. אנציקלופדיה זו יצאה בשנת 1970 בשני כרכים לאחר שבע שנות עבודה, בעריכתו של בנימין מזר וצוות עורכי-משנה והכילה מידע לגבי אתרים שנחפרו עד שנת 1968.

בשנת 1993 יצאה המהדורה באנגלית בארבעה כרכים המקבילים לכרכים בעברית. שם האנציקלופדיה: "The New Encyclopedia of Archaeological Excavations in the Holy Land". בשנת 2008 יצא כרך חמישי באנגלית הכולל עדכון של אתרים שהופיעו במהדורה של שנת 1993 וכן אתרים חדשים. הכרך מכיל מידע לגבי 250 אתרים בארץ ישראל ובירדן אשר נכתבו על ידי מעל 160 ארכאולוגים. הכרך מתייחס לאתרים מתקופת האבן ועד התקופה העות'מאנית. כן מכיל הכרך טבלאות כרונולוגיות מעודכנות, ומפה המציינת את מיקום כל האתרים אשר הופיעו בכל חמשת הכרכים. כרך זה הופיע רק במהדורה האנגלית.

כיבוש צפון השומרון במלחמת ששת הימים

כיבוש צפון השומרון במלחמת ששת הימים היה חלק מן המערכה בין ישראל לירדן במלחמת ששת הימים, אשר התחוללה ב-72 השעות הראשונות של המלחמה, בין הלגיון הירדני ובין צה"ל (באמצעות פיקוד צפון) כחלק מן העימות לאורך כל קו שביתת הנשק עם ישראל. המטרה ההתחלתית של צה"ל בכיבוש צפון השומרון הייתה לטהר את המרחב הארטילרי המסכן את רמת דוד, ומאוחר יותר הוחלט לכבוש את מרחב ג'נין, שכם ובקעת הירדן.

במהלך המערכה התחולל קרב השריון היחיד בין צה"ל לצבא הירדני במהלך המלחמה - קרב עמק דותן, שבמהלכו נקלע כח צה"ל קטן לקרב קשה בנחיתות משמעותית מול חטיבת השריון 40 הירדנית. חרף הנחיתות והנפגעים הרבים הצליח צה"ל להדוף לבסוף את המתקפה הירדנית, ולאחר מכן להביס את המערך הירדני בצפון השומרון, לכבוש את מרחב שכם ולהשתלט על בקעת הירדן.

למרות חשיבותו, הקרב לא היה מכריע מבחינה אסטרטגית, משום שהמערך הירדני החל להתמוטט עוד קודם לכן בעקבות פריצת כוחות צה"ל באזור ירושלים.

כתב יתדות

כתב יתדות (בלעז: כתב קוניפורמי) הוא שיטת כתב קדומה שהייתה נפוצה באזור מסופוטמיה. סימני הכתב מורכבים מטביעות יתד (מכאן שמו) העשוי ממקל שנלחץ על לוחות חומר (טיט רטוב) ויצרו סימנים שונים המורכבים משילובים שונים של סימני יתדות. הלוחות נשרפו והוקשו ויצרו לוחות חרס. שיטת הכתב הייתה כתב הברתי שכל אות בו מציינת הברה שונה. כך, למשל, הסימן גל יכול לציין מילה שנהגית כך, אבל כחלק ממילה שימש כהברה שנקראת כך בתוך המילה.

השפה האוגריתית נכתבה בכתב יתדות אחר, האלפבית האוגריתי, שהיה אבג'ד.

מכתבי תענך

מכתבי תענך הם שלושה עשר לוחות שהתגלו באתר הארכאלוגי תל תענך בדרום עמק יזרעאל. הלוחות כתובים בכתב היתדות האכדי על גבי חומר (בדומה למכתבי אל עמרנה). 12 תעודות התגלו בחפירות של 1903–1904, ותעודה נוספת התגלתה על ידי אלברט גלוק בשנת 1968. התעודות הן מתקופה שקדמה לתקופת אל עמרנה והן מתוארכות לתקופת הברונזה המאוחרת א (1470-1550 לפנה"ס לערך), אבל מבחינת סגנונן שייכות לאותה תרבות.. התעודות הן חלק מאוסף המוזיאון למזרח התיכון הקדום השוכן באיסטנבול.

בנוסף לתעודות אלה נחשפה קבוצה של תעודות מכנען בכאמד א-לוז היא כּוּמידוּ במכתבי אל-עמארנה, השוכנת היום בלבנון.

נחל תענך

נַחַל תַּעְנַךְ הוא נחל אכזב בשומרון הצפוני ובעמק יזרעאל, המהווה אחד מיובליו של נחל קישון.

ראשיתו של הנחל במספר אפיקים קטנים בין הכפרים עאנין וח'רבת א-טייבה שבצפון מערב הרי שומרון, ברום של כ-300 מטרים מעל פני הים.

אפיקו של הנחל הוא בכיוון צפון מזרח, והוא עובר למרגלות תל תענך והכפר תענכ, בעמק המכונה "ואדי עזם". בהמשך נכנס הנחל לעמק יזרעאל, וחובר לנחל קישון בין היישובים דבורה וגדיש.

שמו של הנחל הוא כשמה של העיר המקראית תענך, שלצד תלה הגדול הוא עובר.

ערי הלויים
בני גרשון (ערים מיששכר, מאשר, מנפתלי ומחצי שבט מנשה המזרחי) בְּעֶשְׁתְּרָה • גולןדברת • חֶלְקָת • חַמֹּת דֹּאר • יַרְמוּת • מִשְאָל • עַבְדּוֹןעין גנים (אתר מקראי)קֶדֶש • קַרְתָּן • קִשְׁיוֹןרְחׁב
בני קהת (ערים מאפרים, מדן ומחצי שבט מנשה המערבי) שכםגזר • קִבְצַיִם • בֵּית חוֹרֹן • אַיָּלוֹן • אֶלְתְּקֵא • גִבְּתוֹןגַּת רִמּוֹן • תַּעְנַךְ •
בני מררי (ערים מראובן, מגד, ומזבולון) בֶּצֶר • דִּמְנָה • חשבוןיַהְצָהיַעְזֵריקנעםמַחֲנַיִםמֵיפַעַתנהלל • קְדֵמוֹת • קַרְתָּה • רָמת

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.